Edition · Structural units · Word comparisonsMovable blocks: p.ending-alef
Components are revisable blocks motivated by witnessed rearrangement or independent transmission, not reference line breaks. Automatic identifications are candidates. Only image-reviewed structural states enter affinity. Absence means absent at the preserved local transition, not absent everywhere in the codex.
Sequences run left to right. Candidate sequences list detected blocks only: an unlisted block is NOT an omission. Only image-reviewed states enter affinity. Reviewed absence is local to the preserved transition.
Revisable segmentation
- A — אשריך ספר הערוך: Changes order relative to B in Sn, Nc and N3; remains distinct from the intervening explanation in P.
- B — סליק ערך אלף — מניין הפרקים: Occurs before or after A, and without A/C in P2. Chapter-number variants remain textual readings within this component.
- C — שבח ורון … יסייעני לחוק ערך בית: Prayer absent as a block in L3, Mf and P2. Kept together: no reviewed witness yet establishes independent movement of its clauses.
- D — ובמשנת מסכת כלים … וממנו למד בעל הערוך: Distinct explanatory continuation in P, between A and B; attribution remains unresolved.
Observed boundary evidence
[
{
"components": [
"A",
"B"
],
"orders": {
"AB": [
"L2",
"L3",
"P",
"Mf"
],
"BA": [
"N3",
"Nc",
"Sn"
]
},
"reordering_attested": true
},
{
"components": [
"A",
"C"
],
"orders": {
"AC": [
"L2",
"N3",
"Nc",
"Sn"
]
},
"reordering_attested": false
},
{
"components": [
"A",
"D"
],
"orders": {
"AD": [
"P"
]
},
"reordering_attested": false
},
{
"components": [
"B",
"C"
],
"orders": {
"BC": [
"L2",
"N3",
"Nc",
"Sn"
]
},
"reordering_attested": false
},
{
"components": [
"B",
"D"
],
"orders": {
"DB": [
"P"
]
},
"reordering_attested": false
},
{
"components": [
"C",
"D"
],
"orders": {},
"reordering_attested": false
}
]Image-reviewed structures
L2 — A → B → C — {'A': 'present', 'B': 'present', 'C': 'present', 'D': 'absent'}
Image checked 2026-09-28: fol. 20r, etrog followed by A, B, prayer C, then ba. Kelim explanation D absent at this preserved transition.
לאעשה לר לרעהו רעהג שלא ירד לאומנות חבירו . אשה חבר שוחנת עם אשת עם אשת עם האר'
בזמן שהיא ט מאה . בראש ⟦גמ' דשחיטת חולין . פי' החטים שלאשת חבר הן וחבר זה אוכל חוליו ⟦נע'⟧
בטהרח הוא . וטהרת עם הארץ טומאה היא אצל חבר . כדתנן בגדי עם הארץ מדרס לפרושין . ואם
אשת עם הארץ היא נידה התירו לטחון לאשת חבר שאינה נוגעת בקמח שלעצמה בימי נידתה .
וכל שכן בקמח שלחבר . תורא מדישיה אכיל . פי' השור אוכל מדישו . שנ' לא תחסום שו' כדישו .
אשת כפר' המדמשקין . צדיז את האישות ואת העכברים בשדה ⟦האילן ובשדה הוא
האילן. כדרכו בשביעית . ובכלים בפר' הנוגע בכבד . מצודת האישות טהורה . פירש בגמ'
דמשקין . ⟦⟧ מאי אישות אמ' רב יהוד' ביריה שאין לה עינים . מאי קראה נפל אשת בל חזו שמשי
ושבלול הוא שרץ שכשיוצא מנרתיקו והולך ירירין נופליזהימנו ונימסומתית רג' והתנשמה .
אשותא אש יתא . פי' נותל . אשתי אמה . בי א' גמ' דכל הצלמין
דמיעקרא סבור אשתיאמא בעלמ' . פי' שומר חותם שלמלן . א שתקד
בשקלים . בפר' יי'ג' שופכות . מי שלא שקל אשתקד שואל לשנה הבאה . וברא' גמ' דפסח . אשתקד נעשו
יפות פי' שנהשעברה . כלומ' שתא קדמיתא . א' שתומם בפיק
קמא דשחי טע חולין . בגמ' השוחט מן העורף . אמ' ליה וכי מתה עומד ומולק . אשתומס כשעה
דא
ע
ב יהודה ברבשתלתאי
תיתא בס' גמ' דמי שהוציאוהו פי' שם אזם
רק יש'. אחל פרק כ':
את . ברא' סיפרי . זאת תורת הנזיר בי' מל' ימ' נז' יב' אתו . אחרים מביאין אותו . וה
לא הוא מביא את עצמו . זו אחת משלש אתים שהיה ר' ישמעא דורש בתורה וכול' בפראשש'
יפה פרש' פה' וילכו אחי' לרע' את צא' אב' בש' . את נקוד עליו מלמד שלא הלכו אא לרעות עצמן . את
י' אלחיך תירא . לרבות תלמו' חכמ' . אתו . ואת תורתו . ירושלמי . בפר' הרואה . בגמ' לא יקל .
ת באבות . בפרק בן זומא . ודי שתמש בתגא חלף . הא כל הנאות מדברי תורה
נוטל חיין מן העולם . ובשבת . בפר' כירה אין ניאותין ממנו לפי שאינו מן המוכן . ובפר' ח' ב'
ברכות . אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו . ובס' פר' קמא דביצה . זה הכלל כל שניאותין ⟦מ'⟧
ממנו ביום טוב . שהנשים ניאותות בהן . בגמ' ללישכת פרהדרין . בפר' קמ' דיומא . פי' לשון הנאה .
פ'א' יאותו לאורו . שיהא להן הנאה ברשם המאיר . שתרג' בזאת נאותה . נטפיס להון . ויאותו ה⟧
כהנים . לשון טפיסה . וטפוס הוא אמום . ירוש' רב אמ' יאותו . ושמוא' אמ' יעותו . מאן דאמ'
יאותו . אך בזאת נאותה לכם . ומאן דאמ' יעותו . לדעת לעות יעף . את והבי
תנא שני מצורעין היו . וכול' . ברא' גמ' דהרואה . ובפר' קמ' דקידושין בגמ' ללמדו תורה . בעיניין
אחר . אמ' ר' חייא בר אבא ⟦אמ' ר' יחוֹנן אפיל' אב ובנו . הרב ותלמידו . עסוקין בתורה בשער
אחד נעשין אויבים זה לזה . שנ' על כן יאמ' בספ' מלח' ייי . אמ' רבא ואין זזין משם עד ש
נעשין אוהבים זה לזה שנ' את והב בסופה . אל תיקרי בסופה . אא בסיפא . את
בהלכה ראשונה דאילו הן נשרפין . תנ' רבנ' באש ישרפו אותו ואתהן . אותו ואת אחת מהן דברי
ר' ישמע' . ר' עקי' או' אתו ואת שתיהן וכול' . ואתה תבער הדם הנק' מקרלמה לי . הוקשו שופכי דמים לעגלה
ערופה . מה להלן מן הצואר אף שופכי דמים מן הצואר וכול . בפר' אלו נערות . בגמ' דהבא על בתוי
כי אתה אבינו כי אב' לא ידע' וינש' לא יכי' . ויצחק היכן הוא . מי שהוא או' לעשו גזור שמדים את⟧ מכתינו
לאבות . בביא' רב' פרש' סח' . והיה כאשר תריד . ובשבת בסו'פר' אמ' ר' ע'קי' לעתיד לבוא או' הק' לאנרהו
בניך חטאו . או' להם ימחו על קדושת שמך . או' אימא ליה ליעקב דהוה ליה גידול בניס וכול' . את
בפר' אין דורשין . ר' עקי' עלה בשלום וירד בשלום . ואתא מרבבות קודש . אות היא ברבבה שלו . ⟦פי
שאין בכל המלאכים דומה לו . והוא ראה מלאכים דדומין למיטטרון וידע דלאו ק'ב'ה' הוא . כאות
במי מרה . כגמ' ואילו מגלחין . סמך לפימחנו . פי' כאו רוב שלישית במים . יש' נקראו שלישית והבא
שקול כרוב יש' ובא לדיגלת שהוא חידקל . דבעיתי מיא . כאות במי מרה . שסוטה ניבדקת בהן . שמו
אותותם אותות . בילמדנו . והיה עקב תשמע וז . כי תאמר בלכבך . בשניה שניכנסו שונאים למקדש
היו חורקין בשיניהם ומחרפין . והיו מנעליהן מסומרין ומרשמין רושמין בתוך הריצפה . שכן הוא
צו' שאגו צורריך בקרב מועדי' . ת'ר' איז לוקחין מז הצבע לא אות ולא דיגמא . כסי' גמ' רב בא ⟦קמ'
וכסו' כלאים . אותות הגירדין ואותות הכובסין אסורין משו' ↑ כלאים . פי' חוטין שלאורגין ⟦שמע'⟧
שמשימין משו' אות . פי' אותות דהגוזל . צמר שמנסה בו צבעו . דיגמאות היינו נמן שמראה
בו . את וז' נורהון דכסדאי . תרגו' ירוש' באור כשדים . את כליא
בפר' גיד הנשה . בגמ' ונוהג בבהמה . יבעון רחמי את כליא על עליא . ואילמלא עליא לא מיתוקמן
אתכליא . את ליטין . לשני את ליטין שהיו עומדין ומהגששין לפני המלך .
אילו רצה המלך פירשן . לא רצה המלך לפרשז חזק אחד על חבירו והרגו . והיה צווח ואו' יפנעי
דיני קדם מלכא . בברא' רב' פרש' כ'ג' . ובפרש' ע'ח' ויותר יעק' לבדו . לאתליטים שעומד ומתגשש
עסבנן שלמלך תלה עיניו וראה המלך עומד על גביו והרפיש עצמו לפניו . וכילמדנו .
בולקחתם לכם ביו' הרא' . תוקעין תחילה ואחר כך האיתליטים ניכנסין . פי' שרים .
אתן . בירחה איתנים . ירח שנו לדו בו איתני עולם . בפר' קמ' דרא' השנה . בגמולנטיעה
פי' איתני עולם הם היסודות . שמעו הרים . מלש' הורים . האבות . והאיתנים מוסדי ארץ . כלו מהם
היסודות . וברא' גמ' דבא סימן קדם צד שמאל לצד ימין וחזר לאיתנו. אתנן
בתמורה בפר' כל האסורין . אי' זהו אתו היליך זה בשכריך . אפי' מאה כולן אסורין : אי זהי
מחיר כלב האו' לחבירו הילך טלה זה תחת כלב וכול' . את נסיאה . ב' ויקר רב' סמך
לפרש' אל הראיין . ובירוש' בפר' ואילו מגלחין . נגמ' דאין קורעין . והוא ינהגינו עלמות . תירגם
עקילם אתנסיאה . עולם שאין בו מות . פי' לשו' יון אה . אל תינפיאה . מות . אתר
בפר' שבועת העדות . בגמ' אינה נוהגת ⟦אא בראויז להעיד . רבנן סברי דון מינה ואוקי' באתרה .
כלומ' במקומה . את רוג.
תרגום הדר
אשריו ספר הערוך שערך אלף ניכנס באור ויצא בהדר .
סליק ערך אלף מספר הערוך . והוא כ'⟧ פרקים .
שבח ורון והלל להקים כל אפסי ארקים .
משפיל ומרומס המגב יהי לשבת . יסייעני לחוק ערך בית .
בא .. ושב הכהן ובא הכהן . זו היא שיבה זוהי אביאה . בגמ' דאילו הן הלוקין . ובראש ⟦גמ'
דכיצד אשת . ובסו' גמ' דאל מנה לכהן גדול . ובפר' התכלת . בגמדהלחם . ובפר' כיסוי הדם . בגמ' השוחט
ונמצא טרפה . פי' זו היא שיבה וזו היא ביאה . מה שיבה בא הכהן מביתו לבית המנוגע אף ביאה
נמי בא הכהן מביתו לבית המנוגע . וילפינן גזירה שוה מהשיבה חולץ וקוצה וטח ונוהן לו אחד
כשמצאו שפשה ואינו נותץ הבית כדכת' ושב הכהן ביו' השב' ורא' והנ' פש' הנג' בקי' הבית . וצוה
הכהן וחלצו את . ועפר אחר יקח וטח את הבי' . אף ביאה נמי דכת' יבא הכה' וראה והנה בשה היג'
בבי' . א'ע'ג' דכת' ונתץ את הבית אינו נותצו ⟦אא חולץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע ובז מפורש בתורת
כהנים מה מצינו בפושה בראשון חולץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע . אף פושה בשיני חולץ וקוצ'
וטח ונותן לו שבועי ובסוף שבוע שלישי אם פשה נותו . מיכן למדנו ג שבועי לבתים
והתורה אמרה בא להורגך השכם לה ורגו . בסו' גמ דהרואה מקום . ובפר בן סורר ומורח . בגמה בא
במחתרת פי היכן אמרה תורה אם כמחתרת ימצ' הגנ' ופירש דבה מאי טעמ' דמחתרת חזקה אין
אדם מעמיד עצמו על ממונו . והאי מימר אמ' אי קאי כאפאי קטילנא ליה למאריה דביתאא
את הבאין ברשותה . בכתובות . בפר' הכותב לאשתו . כתב לה נדר ושבועה אין לי עליך וכול' . עד
כל הבאין ברשותיך . פי' מיש מכרה או שנתנה להן . וכן פריש במתניתא דביר' חייא אילו הן הבאין
ברשותה כל שמכרה להן או נתנה להן במתנה . ב'א' ג' הני בני בי רב דדיירי בבאגא
בגמ' דפר' ראשון בפסח' . ובהלכ' המא דאילו מציאות . באגא בארעא דיתמי לא מחזקינן . פיר'
באגא בקשה שיש בה שדות הרבה . כלומ' כל הבקעה לא אסריט בשביל שדה אחת שליתומים
שיש בה . מוחזק ועומד מאי . כלומ' אם בודאי ידעין אי זו היא מאי . ובפר' המוכר את הבי'
בגמ' המוכר את העיר . מאי ביזלי אמ' ר' אבא פיסקי באגי' . פי' פיסקי' דארעא דלא הוו ט' קבין .
דלא חשיכן לאיזד בוני בפני עצמן ⟦אא⟧ על גב העיר . מנטרי באגי באגי . שדות הרבה כשיעור
מאה כורבית זרע הין חסר הין יתר ועומדת על מצר אחד ושוכרין שומרין לשמרם מהבהמה
יחיה שלא יאכלום כשהן זרע ומבני אדם כשנעשית שיקמה . באדן . איזוזי
פרך ורימוני באדן . ובכלים בפר' כל כלי בעלי בתים . לא הוזכרו רימוני באדן וחצירי גבע ⟦אא⟧
שיהו מתעשרין ודאי בכל מקום . פי' שם מקום . וכן פרך מקום . ופירותיהן גדולין וחשובין .
וכסו' גמ' דהערל . ובסו' גמ' דע'ז' . וברא' גמ' דביצה . באלא : בפו' חלכ' קמ' דפר' אותו ואת
בנו . הני עיזי רבא לא כשירין לגבי מזבח . פי' יער ששמו' כן . ס'א' ברא . ותרגו' חוץ ברא . והן
מדבריות . בארג בע'ז' בפר' אין מעמידין . בגמ' והחומץ . מתוק . חמר בארג .
פי' בארג גופיה . חמרא מבושלא . בארג לשו' פרסי הוא יין מבושל שעמד על שלישר כגון
בשבקין ליה לעינבי לתשרי וחליאן טפי . דא'ע' גדשתי חיויא מיניה מפשה ליה חוליא למרריה
דחיויא ואין בו משוגילוי . פא' בארג . עשבים טובים שמשימין אותם ביין וממתקין אותו .
באש . בפר' מי שמת . בסו' הלכ' בעל קרי . באישא הוה בקילעא דר' אושעיא . ובגמ'
דכמה מדליקין . מהו לכבויי בוצינא מן קדם באישא כשבתא . פי חולה .
סליק פרק א' . אחל פרק ב' .
בב . בפ' במה מדליקין . בגמ' על ג' עבירות . אבב חוטרא מילי . ואבידרי חושבנא . אבנ
חנותא נפישי אחי ומרחמי . אבב ביזיונא לא אחי ולא מרחמי . פי' רעיא מחגרא . רועה
פסח שאינו יכול לרוץ ועז בורחת . וכשמגיע בשער גדרות הצאן כדמת רג' חוטרין דעאן
ובבית הדיר . כדתנן הכונס צאן לדיר . שם מעלה לה הכריחות שברחה ושם מכה אותה .
אבב חנותא . בפתח החנות שליין הכל אוהבין באין ושואלין בשלום בעל החנות כדי שישתו
עמו . אבל אם רואין שנתפס אדם בבית המכס או בבית המו של להי ענש . כל או הביו בורחין
ואין אחד מהן פונה אליו . פא' אבב ביז יונא . לפתח בזיון .. ובנדרים בפר' ר' אליעז' או' בסופו .
אמ' לה תברי תקוז אבכא . כבא בז בוטא הוה יתיב אבכא ודאין דינא . ובסו' גמ' דנדרים סליק
נואף איתיב בבאלי בבא . פי' על גבי כיפת השער במחבא . בכאלי . כמ שפירשנו אבולאין
בב' . בפר' כיצד משתתפין . ביבש הוא קמור ד' אמות ברשל' הרבים והן יורדין לביב
ובע'ז' כפר' כל הצלמין . זו עומדת על הביב . ובראש ברא' רב' מלך בשר ודם בונה פלטין ⟦ואם
במקום הביבין והאשפה והסיריות . ובפרש' י'ג' אלה תולדות השמים מלך בשרודם בונה פלטין ואם
נתן ביבה על פתחה אינה נאה . והק'ב'ה' ברא את האדם ונתן ביבו על פתחו והוא נאו והוא שבחו .
פי' בלשלעז קלב קא . בבואה . כסל' גמ' דיבמות . וכפר' כל הגט . בגמ' מי שהיה מושלך בנוו
ודילמ' שידהוא . אמ' רב יהוד' אמ' שמו' בשראו לו דמות אדם . אינהו נמי אידמויי מידמו . דחזו
ליה בביאה אינהו נמי אית להו בבואה . ⟦ב⟧ דחזי ליה בבואה דבביאה וכול' . וכסו' גמ' דהשוחט אחמ
אחד כעוף לתוך אוגן שלמים . אמרי לבבואה שחיט . ובגמ' דפר' קמא דנדרים . הלכתי לשאונ
מים מן הכור ונסתכלתי בבואה שלי . ובפר' כל הצל מין . כסו' הלכ' דהגוים . אי למיא קא סגדי
ואסירי . אי לבבואה דידיה קא סגיד ומיא שרו . וכברא' רב' פרש' ד' יהי רקיע . הבא לי מראות
גדילות הביא לו . אמ' לו ראה בבואה שלך ראה אותה קטנה גדולה . הבא לי מראות קטנו' הביא לו . ראה
שם בבואה שלך ראה אותה קטנה . ובילמדינו . באחרי מות . אשר ישחש שור . אין שוחטין לא
לתוך המים ולא לתוך הנהרות למה שהוא עובד לבבואה . את מוצא בי מי גדעון היו עובדין ⟦ל'⟧
לבבואה שאותם שכרעו על ברכיהן היו עובדין לבבוא' . פי' שהיו רואין במים . בביא'
הפיקו מבחוץ הוא ואסיר . בגמ' דכל שעה . ובפר' דם חטאת בזבחים . בגמ' אחד כלי שבישל.
ובפר' במה מדליקין . בגמ' פתילת הבגד . שדא קשייתא לבוביא . פי' טיגן שלחרש שמסיקו
מתחתיו ואופיז עליו שגות . ביבי בר אביי . כך נקוד בפי' ר' חננא' ז'צ'ל' . בפר' אמ' להם
הממונה . בבל . בלו לה במקרא . בלולה במשנה . כלו לה בת למוד . בסו' גמ' דפר' דיני ממונו'
בגמ' זה בורר לו אחד . בבר צבי לגינה ולחצר ולכיכרים בשבת . בפר' ר' אליעזר אומ'
האורג . אין צדין דגים מן הביברין . בביצה . פי' לשוז לעז הוא . פרדס שמאספין שם חיות ⟦וחמ'⟧
וספירה שמאספין שם דגים . ומקום מקורה ששם עופות קורין ביברו . ביברי דנרש אינו
מן הישוב . בפר' העור . בגמ' דעכבר . כלומ' אין דרין בישוב אלא במים . בביתא .
ברפואות דמי שאחזו . שברירי דפלו' בר פלניתא ליחדו לכלבא בבכיתא דעינא . פי' בביתא
דעינא . שחור קטן שבאמצע שחור שבלובן הנייז . בביתא . בפר' כיסוי הדם . בגמר'
השוחט ונמצא טרפה . זיל שחוט עופא על בביתא דמיא . דמורח ריחא דדמא ופריש . פי'
הפשתן היה במשרה בתוך המים ולשם נפל יאניכא שהיא טינִיולא בלעז ואמ' ליה שחוט על
המשרה ויפרוש
סליק פרק ב' אחל פרק ג' פסוח זסא
בגד . בפר' יש בערכין . למה נסמכה פרש' בגדי כהונה לפרש' קרבנות לומ' לו מה קרבנוה
מכפרין אף בגדי כה ונ' מכפרי' . כתונת מכפרת על שפיכות דמים וכול' . בג בסוח
גמ' דסדר תעניות כיצד . בואו והבגינו בלילה ובפר' הגוזל ומאכיל את בניו . בגמ' דהמכיר את
כליו . ועמד זה והבגין בלילה . פ'א' והפגיז . פי' זעק . בגר . איז כין נערות לבגרות
אלא ו' חדשים בלבד . בפר' אלו נערות . בגמ' נערה שנתארסה ונתגרשה . פי' הני ו' חדשים לא א
אמרינון שמוא' בעידנא דידיעא והחילת נערות דודאי היא הפרק⟧ להינוקת לאו בזמן תליא ⟦פ'⟧
אלא בהנאת שתי שערות מאחר ביאת שנת שתים עשרה ולא מיקריא נערה עד שתביא שהי
שערות וקמי הכי נערה קטנה היא . ומן תחלת מאי דמצמחן שתי שערות כשיעור שאמרו
חכמ' את חילה לה נערות ושתי שערות פי מאנה . ומאחר דמתחלה נערות בששה חדשים הויא
בוגרת ומהיא ס ימני בגרות ולפיכך או בכלל שנת שהים עשרה מראשה ועד סיפה איתאי ב'
שערות מן ההיא עידנא דהבאה מיחשבין ו' חדשים . ואילא אייתאי ב' שערות ⟦הא⟧ בתחילת
י'ג' מן ההוא שירנא מי חשבין ו' חדשים . מיקש הוא דקשיא לה ובגדלה קלא . ברא' גמדגט
פשוט . פי' גדלה ונעשה קולה עבה . שפופרה אבג ודי מכגד לה . ברא' גמ' דהינוקת . ס'א'
אנגידי מנגד לה . כלומ' איכא למיחש שמא ראש הקנה שאינו חלק יגרוד הבשר ויוציא
דם . בגרונדי . בפר' השוכר את האומנין . בגמ' דה שוכר את הפרה . ואי ארעא ר'
דמחזקא בגרנדי תרויהו משלמי . פי' ארץ ידועה בטרשים ובצורים שניהן המחזיק ביתד
שלמחרישה והמנהיג הפרה משלמי . ששניהן פשע ו
סליק פרק ג' אחל פרק ד' ..
L3 — A → B — {'A': 'present', 'B': 'present', 'C': 'absent', 'D': 'absent'}
Image checked 2026-09-28: fol. 72, continuous etrog-ending-bet-ba transition. Prayer C and explanation D absent at this locus.
הודקין בשניהו ומחרפין והיו מנעליהן מסומדין והיו עושין
רושמות בתוך הי צפה שכין הוא אומ' שאנו צוי בקר
מוטו יו שמואותיתם אותות תנו רבנו אין לוקחין מן הצבש
לא אתות ולא דגמאות בסוף גמי' רבבא קמא ובס גמי אים אהוה
הגרד סו עת הכובסין אסוי משום כלהים פירוש חושי
שלאירגין שמשימין משים אות פיי אתית דהגיזל נמי שמ
שמכסה כו צבעו דיגמאות היא נמי שמראה כו התון
נורהון דכסדאי תדג ירוש באוי כשיים אתכליא
כפיגיר הנשה בגמי' ונוהג בבהימה כעין רחמי את כליא ⟦ע'⟧
עליא אילמלא עליה לה מתקימין אתם ליא אתריטון
לשני חתליטין שהיו עומדין ומתגששין לפני המלך אלו דינו
המלו פירשן לא רצה המלך לפירשן חזק אחד על חביי ⟦//⟧
והרגו והיה צווה ואומ' יבעי דינא קדם מלכה בכרי רבה ובפרני
כג ופי ש' עח ויותר יעקב לבדו לאתליטם שעומך ומתגשש
עם בנו שלמלך תלה עיניו וראה המלד עימו של גביו והרפיש
עצמו לפניו ובילמד בולקחתם לכם כיום הי אשין תוהעיו
תחלה ואחר כך האתליטים נכנסים פיר כי ס חתז ידו
האיתנים רח שנילדו בו איתני עולם בפי המדי אש השני
בגמי ולנטיעה פיר איתני עולם הסה סודות שמעו הייד
לשה הזרים הקבות והאיתנים מוסו ⟦//⟧ ץ כלומ' הה היו
הס[ ]ת וברא גמא' רבא סימן קדם צז שמאל לינו מקוחי
לא הני חתנן בתמורה בפי כל הא סוי יוא יההוא
התנן האומי לזונה הילד מעה זה בשכרן אפרו מאה כורו
הסורין איזה הוה מחיר כלב האומר להכירו הילך שלה יו
תחת כלב וכול' אתנסיאה בו יקרא רבה סמך לפרש'
אל תירה יין כי יתאדם ובירוש' כפי אלו מגלחין בגמר אין
קורעין והוא ינהגינו עלמות הרג' עקילם את נסיאה עולם
שאין בו מות פיר' לשון יון אה אל תנסיאה מות אתר
בפי שבועה העידות בגמי אינה נוהגת אילא בראוין להעד
רבנן סברי דון מינה ואוקים באתרה כלומר במקומה אתרוג
תרג הדר אשריך ספר העדוך שערך אלף שלך נכנס
באזר ויצא כהדר סליק
ערך אלף
מספר הערוך
והוא כפרקים
אחל ערך בת' בא
ושב הכהן ובא הכהן זו היא שיכה זו היא ביאה כדי גמא'⟧
דאלו הן הלוקין וברא' גמז' דכיצד אשת וכס גמי' דאלמנה
לכהן גדול ובפ' התכלת בגמ' הלחם ובפ' כסוי הדם בגמי השוחט
ונמצא טר' פיר' זו היא שיכה וזו היא ביאה מה שיבה בה הכהן
מביתו לבית המנוגע אף ביאה נמי בא הכהן מביתו לבית המני
המנוגע וילפינן גזירה שוה מה שיכה חולין וקוצה וטח ונתן
לו שבוע כשמצאו שפשה ואינו נותץ הבית כדכ' ושב הכהן
ביום השביעי וראה והנה פשה הנגע בקי הבית וציה הכהן
והלצו וג' עד ועפר אהר יקה וטח וג' אף ביאה נמי דכת' ובא
הכהן וראה והנה פשה הנ' בבית א' ש' ג' דכת' ונתץ את הבית
אינו נותנו אילא חולץ וקוצה וטח ונותן לו שביע אף פושה
בשיני חולץ וקוצה וטה ונותן לו שבוע ובס' שביע שלישי
אם פשה נותן מיכן למדנו שלשה שבועים לבתים והתורה
אמרה הבא להרגך השכים להזרגו בסגמא דהדואה מהום
ובפי כן סודר ומודה בגמא' הבא במחתרת פיר' היכן אמרי
הירה אם כמחתרת ימצה הגנב וה' ומ' ופי' רבא מאי טעמא
דמחתרת חזקה אין אדם מטמיך עצמו על ממינו והא
מימר אמר אי קאי באפהי קטילנא ליה למדיה דביתאוי
ואת הבאין ברשיתה בכתובת בפי הכותב לאשתו כתב ⟦לד
נדר ושבועה אין לי עליך וכול עד ועל הבאים ברשותין
פיר מי שמכרה או שנתנה להן וכין פריש במתניתא זבי
ר' חייה ואלו הן הבאין ברשותה כל שמכרה להן יי שנתני
להן מתנה בהג הני כירב דדירי בבאגא כפ' ראשהי
דפסחין ובהילכ קמא דאילו מציאות באגה בארעא דיתיי
לא מחזקינן פיר באגא בקעה שיש בה שדות הרבה כרומי
כל הבקעה לא אסרינן בשביל שדה אחת שליתומין ש/
בה מוחזק ועומד מאי כלומר אם בודאי ידעינן איזה ה ⟦/⟧
מאי ובפי המזכר את הבית בגמ' המוכר את העיר מאי כיזרי
אמר ר' אבא פיסקי באלו פיר פיסקי דארעתא דלא הוו ⟦ש⟧
קבין דלא חשיבין לאיזכוני בפני עצמן אלא על גב העיי ⟦מו
מנטרי באגי באגי שדות הרבה כשיעיר מאה כורבית ⟦רמ'⟧
היו חסר הין יתיר ועומדות על מצר אחד ושוכריך שומרין
לשומרין מן הבהמה והיה שלא יאכלום כשהן זרע ⟦ומכנ'
אדם כנעשית קמה בארן בסוף ערלה אגוזי פרן
ודמיני בלך ובכלים בפי כל כלי בעלי בתים לא הוזכרו רמוני
בהרן והצירי גבע לא שיהו מתעשרין ודאי בכל מקוםפ ירוני
שם מקום וכן ברך מקום ופירותיהן גדולין וחשובין ובסוף
גמי' דהערל ובס' גמא' דע'ב' זר' וכרד' גמא' רביעה באלא
בס' הלכה קמא דפי אותו ואת בנו הני עזי דבלה כשרין לגבי
מזבה פיר' יער ששמו ספ' אח' ברא ותרג חוץ בראוהו מדבריות
בארג בטכ' זר' בפיאין מעמידין בגמא' והחומץ מתוק
המר בארג פיר' בארג גופיה חמרא מבושלא בארגלשין פרסי
מ' הוא מן מבישל שעמד על שלושה כגון דשבקי להי לענבי
לתשרי וחליאן טפי דאף ע' ג' דשתי חויא מניה מפשר חוליא
למרדיה דחויה ואין הוא משים גלוי פיר' אח' בארג עשבים טובים
שמשימים ביין וממתקין אותו באש בפי מי שמיתו בסוף
הלכה בעל קרי באישה הזה בקילעא דר' אושעיה ובגמי דכמה
מדליקין מהוא לכבוי בזצינא מן קדם באישא בשבתא פיר'
חולה סלק פירק א'
אחל פרק ב' בב
בפי' במה מדליקין בגמ' על עבירות אבב חוטרא מלי ואבי
דרי חושבהנא אבב חנותה נפישי אחי ומרחמי אבב בזיתא
לא אחי ולא מרחמי פיר רעיא מחגרא רועה פסח שאינו יכול
לרוץ ועז בורחת כמומגיע בשער גדרות הצאן מת רגמינן ⟦חט'
הטרין דען ובבית הדיר כדתנן הכונס צאן לדיר שם מעלה
לה חשבין הבריחות ושם מכה אותה אבב הנותא בפתח החנות
שליין הכל אוהבין באין ושואלין בשלום בעל החנות כדי שישתו
עמו אבל אם רואין שנתנים אדם בבית המכס או בבית המושל
להיענש כל אוהביו בורחין אין אחד מהן פונה אליו פיר' אחר
אבב בזיונא לפתה בזיון וב(י)דים בס' פי' ר' אליעזר אומ' אמר לה
N3 — B → A → C — {'A': 'present', 'B': 'present', 'C': 'present', 'D': 'absent'}
Image checked 2026-09-28: left page, enlarged ending above ba. Closing formula is BEFORE the span retrieved by stage 38. Its omission from that extraction is not manuscript absence.
Automatic cut proposals (normalized-character intervals in the concatenated component search text, not editorial boundaries):
[
{
"reference_interval": [
39,
39
],
"source_ranges": [
[
2380,
2389
],
[
2317,
2332
]
],
"status": "review",
"reason": "reversed unique-anchor runs"
}
]שומר חנם של מכך ומשתקר רבשקלים בפרו שופחת מישבא שקם אשתקרשוקם לשנה הכאהות
דסלא אסתקך ששו וכות מהי שנה שנישרה כח משתאקומיתא אשתומס בנר קיר שות לחסין בג
השחט מן כטרף אמ' לה וטמוה את הומשין שתיכם כשעה הרא אששתיה ארבה וררמשהתי
מר' שם אום רב יהודה בר אשמתאתא ייסריק פקב אחד פרין כא וירדאח בי
האתוות הניר בום מכאת ומנשיבן אחוים מכררן אותו והכא הוא מביא עצמום את משקם אתה
שהים ר' ישמעאל דורש בתורה וכו בבר דכ' פרש פה דלכו אחיו לרעות את כאן אבבש את נקור עליו מלי
שלא המכו אלא כרעשת סמן את וראהיך תירא לרבות תכמ' חכמ' אותו ואת תורתו יחש בכר הרואה בעל
כאיקט את באבות במרבן אמא ורשתמה תגא ורף הא כל סטאות מדברי תורה נשפקיו מן העו
ובשבת פרסרה אין מאותין ממיט לרשיהנו מצהמוכן ובבר שמים בברכות אין מבורין על הורער
לאותו רשסרק קמ' רבינה זה הכלב בת שנרותין בו ביום טוב שהושים פאותות באמלכשכת וגרוהלין
קמ' קכהוטר אן האה בה אותוכאהו שסף סון הרה בואם המאר שחריברת נאת נטנס דאו
יס כשון שמתה ומפום אח אפום ירום רב אמ' יאותו ר אל המעתו מן אמיאותו אך בחתנ
א ומןריה שם בת בת ריךאתו והרתנא שי מושן הו דגמו הוואה דררקמר
בית כבמרן תורה בענין אחד אמ'ר היה בר אבא אמ' ר' יוחנן איש אב ובנו הרב וחכמידו עזיקין בתרקא
נעשון אושר זה מה שי עם כך אמר בספר מבהמותיור אמ' ב חוין זון משםלה שנעשין אוהביכה
שנ את וקב בקופה אלתיקרא בסונה אלא בחינכא . אתנו בהככה ראשונ' האיכוהן הנשרפן תערין דאם
אן ין אתו ואת אחת מהן דברי ר' שמעל ב אקרה אומ' אותו את שתוהן וו ואתה תעה הום ה
עקך בך כמה לי מיבש מיהוקשו שאבי רמים בואבה ערופה מה כתין מן האחראף שתכי רמקש
בו דיך דוחת אמריאעבה מחתה ורה אבר לא יהעיו רשכא יסירנו וישן התמאמ
אומל מאמור מביד שמרים את כפביו מהקותר רב יושס והיה כאשה חריך ובשיך מאמ
ובר למחאומ הקדי שאברים כסף הניאו ומ' למנון ומחו עב קדושת שך אומ' אומ' רה ביעקברה
מה עראר ירוכן ואת פ' אין חרשון דרן הדקי דרד כשכום ואתר מתרות קדם אתהה
בלן מר אין המלקבא לת בוהוראה מכןםוחיקר ששרה ורשך וקר דרך מ[
דאפרן מ דין שנהוממן קישן הקטר באורת שממית קמר וסראיך או שליסיה דהחד
מרואר האמור תר וררממכו וקותו מקרה יהכה בי ורבקא שמואין [
ק דישרנן ש בארן היק התק[
קוה ב קן ה יהאממ וך מקרר טתריך מקיחר
נותדקיל ר אתם ען ק[
יר קן אמאן שן אשה אתותן הא[
ן שת מתומ ו ברל אתון טרחן דבא מושהו מרים אומ [
בפרוד תשה בן או איק ין דחמר אתך ליא על עלןידאללא על אשומר קיוטין את
תשן לשמ דה ין ין לני המלך אלוריק דמלו מצלןקיה הנ[
און אמן דחר דבותאו מקדורה מוחך הקר וון קהמברוה משכומר
מןרו אילן שעלו מקאמבעמלך תישא החאה המלך חמר שלאא
מוסספה וביבמ' ומקחתםככם ביום הראשון תוקעין תחכה ואחר כן האתשן וכנון מר חדים .. אתן
וחה אותנים ורח שנונרן בן איתני עוכם בנר קנעורין השנה בגמ ולנטיעה טר אותנו עולם הם היסורות שמע
דים מלשון הורים האבות והאיתנים מוסדי ארץ כשמהם היסורות . ובר' גמ' דבא סימן קדם צד לשמאול
תרימין וחזר מאיתנו . : אתנן בתמורה בפר' כל האסורין איזה הוא אתנן האומ' להנה הילך זה בשכרך
חני מאה כוכן אסורין איזהו מור כלב האומר לחבירו הילך שלא זה תחת ככב וכו אתנסיאה בויק
בסמך בפרש אם תראין ובידוש בפר' ואלו מגלחין בגמ' אין קודעין הוא ינהגנו עלמות תרג עקילם אתנסיאה
]וכם שאין בה מות מר לשון יון את אל תנסיאה מות אתך בפר שבועות העדות באמ' אינה נוהות אלא
באויין כהעה רבנן לברידון מינה ואוקים באתרת ככומ' במקומה : אתרוב תרב הדר
ם ולכה ווש סליק ערך אלף מספר המרוך והוא כא פרקים א[
חי אשריך ספר הערוך שערך אלף שלך נכנס באיר ויצא בהדר
]יהוא קיור שבח זרון והדר דמקום כד אפסי ארקים :[
] משפיל ומרומם המגביהי לשבת יסייענו לחוק ערך בית בא ⟦
בהכהן ובאהכהן זו הראשבה יוהוא באה ברגמ' ואהן הבוקרן וברומ דברם אשת אחיו ובא אמ'
וכמנה לכהן גחמ ובסר התבכת בגמ והפחם ובפר כיסול הרם באמ' השוחט ונמצאת טרפה מרשו האשיבה
א באהמה שיבה בא הכהן מבותו לבית המנוגע אף באה נמי בא הכהן מבית וכבת המנופנ ויבסינין
]השוה מה שיבה חלין וקולה ושח ונותנן לו שבוע כשמצאו שלשה ואינו נותן הבית ברכת ושב הכהן בים
יש וראה אנה נשה הנוע בק הב' זטה הכהן וחלנו ובעד ועפר אחד יקחוטח את הבית אף שאה נמי רכת
]והכהן וראה והפשהנ בבות אף על וברכת ונתן את הבות אנונותנו אלא קולן וקרנה ושח ונותן לן שבתי
המטרם בתורת כהנום מה מבנו בנושה בראמן חומץ וקרנה וטחויהן לו שבוע אף מסר בשני הולן וקצה
חנותן לו שבוע ובסוף שבוע שושי אם פשה נותין מכן למתן שלשה שבעם לשנים והתורה אמרה
אכהחן השכם פהרגו בסוף אמ' והוראה מקום ובם בן חווד באמ' הבא במותרת פיד הוכן אמרה תורה
]במתותימ הוה ומוטרט רקא מאי טעמ' דמחתרת חזקה אין אדם מעממה עצמו על משנו ראי
] אמ' איקאי במאי קטלא ליה למדיה דבות וואת הבאין ברשותה בכתובות בפר הכותב לאשתו
להודה ושבועה אין כי עליך וכו' עד ועל הבאים ברשותך מ' מישמכרה או שנתנה כהן וכן פרש במחבתא
]וחזיה ואומו רן השאום ברשתה כל שמברה לוק : ושנחנה להן במתוה באו רעבת בידב דדידי
]ין וכר ראוזין וסלחי ואלם קמדלו ומטאות שאח בארעא דיחמו לא מחדקין ט' באון בקנה
]או מחות הרבה כאומ' בההרין הלא אחיין במכול שדם אחת שם חומים שימרה מחן ועמר מ
]שראטדעתן היעל ושל יומים מחר יובר השכר את הבת בומ' המוכר את השר כטי בהלו
] ארי מסקי באו טר פמסקי דארשנא דלא הוו טקבון ולא השכן לאחרשור בפני עצפק אלא על גב
]ה מנטור בתגיטו' באוו שרות הרבה כסיעה מאה כיד בית זרע הין חסר רקוחר : ושמרת על מצר
ושוכרין אומרין בשמרן מן הבהמה וחיה שלא יאכלום כשהן זרע ומבנו אדם כעסית קמם .
]לין בם ערלה אחזר פרך ונימוא בארץ והבלים בגרכם כלו בעכי בתום לא החמן רימום בארן וחצירי
דשהומת בשהק ובחן בבשמיןם ובן מך מקר ומחתוהן אדין והדקראן מוישבום ימ'
מומלא ובאה או הבקארפראום הותכוו הנו עסודם לא בדרן לוממבו כדיער
ששמו כן סאברא ותרנחן בראה מדבריות . בארג בש' כפאין מעמדין בומ החומץ מתוק המר בארגפי'
חמרא מושלא בארג לשון פרסי הוא יין מבושל שעמד על שלושו כגון דשבקן בהו לשנבו לתשרו
וחליאן טפי דא'ע'ו' דשתי חויא מניה מפסר חוטא כמדריה דחיויא ואין בו משום גולוי . פא באג עשבים טובה
שמשימין ביין וממתקין אותו . באש בפר מושמתו בקו' הלב בעל קרי באוסא הוה בקלטא דר' אושעה
ובגמ' דבמה מדליקין מהן לכבויו בוצינא מן קדם באישא בשבתא מר חולה . סליק פרק א'
אחד פרק ב' בב' בפר' במה מרשקין בגמ' על' שלש עבירות אבב חוטרא מיכו ואבידרי חושבם
אבב חנותא נפישי אחי ומרחמי אבב ביזיונא לא אחיו לא מרחמי שר' דערא מהורא רועה פסח שאינו יכול
לרוץ כשמיע בשער גררות הצאן כד מתרג' חטרין דען ובבית הדיך כרתנן הכונס צאן כדיר שם מעלה ל
חשבון הבריחות שברחה ושם מכה אותה . אבב חנותא בפתח החנות שליק הכל אוהכון באין ונשאלין בשל
בעל החנות כדי שישתו עמו אבל אם רואין שתפס אדם בבית המכס או בבית המושל להיענש כל אוהבין
בורחין אין אחד מהן ונה אליו . מא' אבב בו זיונא לסתח ביזאון ובנדרים בסנר ר' אליעזר אומ' אמה כה תבריו
אבבא בבא בן בוטא הזה יתיב יה אבבא ודאין דינא וכס' גמ' דנדרים סלוק נואף איתם בבאכי בבא פ
גבי כיפת השער במחבא בבאלו כמו שפירשנו אבונאי . בב' בנ' כיצד משתתפק ביב שהוא קמור ר' אמ'
בדש הרבי והן יורדון לבוב ובעז' בנר' כל הצלמין זו עומרת על הביב ובד' בו' רב' מלך בשר ודם בונה פלטין
במקום הביבון והאשפה והסריות ובפר יג' אלה תולחת השמים והארץ מכך בשר ודם בונה פלטין ואם נתן
ביבה על פתחה אינה נאה הק'ב'ה' ברא את האדם ונתן ביבו על פתרו והוא נאו והוא שבחו פיר' בכש' לעז'
קלבקא שיורדין שם כל השופכק והאדם עשוי ביבו שלוטם על הנה בבואה בסו' גמר' דכמות בני
כל הגש בומ' מישהיה מושלך בכור ודילמ' שד הוא אמ' רב יהודה אמ' שמואל כשראו לו רמות אדם אינהו
נמואיך מויי מדמו דחזו ליה בבואה אינה נמו אית ליה בבואה דחזו שה בבואה דבבורה וכו' ובסוף גמר
דהשוחט אחד בעוף לתוך אנין שלמים נמי אמרר לבבואה קא שחוט . ובגמ' דפר קמ' בנדרים הלבת לשוה
מום מן הבור ונחתכלתו בכבואה שלי : וכפר כל הצלמין בס היכ' והגוום או לומ' למוא קא קאר ואסירו או
לבבואה דיריה קא סומר וממא שארו ובבר רב פרש' ד' והירקיע הבא כי מראות גדולות הביאו לו אמ' לו ראה ב
שלק ראת אותה גרומה הבוי מראות קטנות הביח לוראה שם בוברה שלך ראה אותה קטנה . ובילמ' באחר
מות אשר ישחטשר אקשוחין מא כתוך המום ולא מתוך הנהרות למה שהוא עומד לבבואה היאת מוא
בימי גועון הין עוברין את הבבואה שותם שכרעו על בדליהם הין עובדן לכבואה טר' הצל שהיו רואין בם
בבוא הסיקו מכחוץ הוא ואסור בגמ' דכל שעה ובכר דם חטאת בזבחיכם בומ' אחד כלי שבוטל ובפר
מדפיקין בגמ' פתיכת הבגד שרא קשייתא כבובות מרנאין של כרש שמסוקו מתחתיו ואופין עליק שגות
ביבי בר אבני כך נקוה באר חננאל זצל בנ' אמ' להן הממונה בכל בלולה במקרא בלולה במשנה בלום
בתפמוך בר גמר סלין רינו ממנחן זה טור כו אחד בכדל צילגינה כחזר וכצובהים בשבת בפר אלוו
אומ' האותג אין צדק ואין מן הכיברין בבינה טר פשון לעז הוא פרדס שמא זמן שם חיות והמרה שמאתפו
בודגין ומקום מקורה שטם עוסות קורין בזבח . ביברי דכבש אינו מן היישוב בפר העור בומ' דעכבך כלוו
אין דדין ביישוב אלא במוס ויבית א ברפואות דמי שאחזו שמירא דפכניו בר מלעיתא שחזו לכלבו
בשתא דשתא מר' במתא דעי' שקוה קטן של חמצע שחוף שיכובן מין בבותא בפר כיסוי הי
בור' השחם ונמצאת שרנטה אםשם עופא על בביתא דמואר מאור ואוו רומלא ונרישיפור הפשר
P2 — B — {'A': 'absent', 'B': 'present', 'C': 'absent', 'D': 'absent'}
Image checked 2026-09-28: etrog followed by closing tav chapter and closing alef/count, opening bet, then ba. A/C/D absent at this locus; B has a shorter formulation.
נופלין ממנו ונפס ומת . תרגו' והתנשמת ואשתא .. אשיתא פירושו כותל ..
אשתיאמה בראש גמר' דכל הצלמים
מעיקרא סבור מאי
אשתיאמה בעלמא פירו' שומר חותמו של מלך . אשתקד
בשקלים בפרק שלשה עשר שופרות מי שלא שקל אשתקד שוקל לשנה
הבאה . ובראש גמר' דפסחים אשתקד נעשו יפות . פיר'ו' שנה שעברה כלומר שתא קדמייתא .
והרבה יש בתלמוד .. אשתומם בפרק קמא דשחיטת חולין בגמר' דהשוחט מן העור .
אמ' ליה וכי תימא
עומד ומולק אשתומם כשעה חדא ..
אשתיתא בראש גמר' דמי שהוציאוהו רב יהודה בר אשתיתא פירו' שם אדם ..
סליק פירקא ערך י פרק תיו את בראש סיפרי
נתורת
הנזיר ביום מלאת ימי נזרו יביא אתו אחרים מביאין אותו והלא הוא מביא את עצמו זה אחד
משלשה אתים שהיה ר' ישמעאל דורש בתורה וכו' . וילכו אחיו לרעות את צאן אביהם בשכם .
זה בבראשית רבה פרש' פ'ח' . את נקוד עליו מלמד שלא הלכו אלא לרעות את עצמן . את ייי
אלהיך תירא לרבות תלמידי חכמים אותם ואת תורתם . ירושלמי בפרק הרואה בגמר דסמוך
לא יקל אדם .. את כאבות בפרק בן זומא ודישתמש בתנא חלף האוכל הנאות מדברי
תורה נוטל
חייו מן העולם . ובשבת בפרק כירה אין נאותין ממנו לפי שאינו
מן המוכן . ובפרק ח' בברכות אין מכרכין על הנר עד שיאותו לאורו . ובסוף פרק קמא דביצה
זה הכלל כל שנאותין ממנו ביום טוב . שהנשים נאותות בהן בגמר' ללשכת פלהדרין בפרק קמ'
דיומא . פירו' לשון הנאה . פירו' אחר יאותו לאורו שיהא להם ברושם המאור הנאה שתרגום
בזאת נאות ניטפים . ויאותו הכהנים לשון טפיסה וטפוס הוא אמום . ירושלמי רב אמ' יאותו
ושמואל אמ' יעותו . מאן דאמ' יאותו אמ' אך בזאת נאותה . מאן דאמ' יעותו אמ' לדעת לעות את
יעף דבר .. את זהר כסופה . תנא שני מצורעים היו בריש גמר' דהרואה . וכפרק קמא
דקידושין
בגמר' ללמדו תורה ללמדו ספר ללמדו אומנות . כענין אמ'ר' יוחנן
אמ'ר' חייא בר אבא אפילו האב ובנו הרב ותלמידו עסוקין בתורה בשעה אחת נעשין אויבים זה יאמר
שנ' על כן יאמר בספר מלחמות ייי את זהב בסופה אמ' רבא אין זזין משם עד שנעשו אוהבים זה לזה
שנא' את זהב בסופה אל תיקרי בסופה אלא כסופה .. בהלכה ראשונה דאלו הן הנשרפין
תנו רבנן באש ישרפו אותו ואתהן אותו ואת אחת מהן דברי ר' ישמעאל ר' עקיבא
אומ' אותו ואתהן אותו ואת שתיהן . ו שופכי דמים לעגלה
ערופה מה להלן מן הצואר אף שופכי דמים מן הצואר וכז' . בפרק אלו נערות בגמר' דהבא על בתו
כי אתה אבינו כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו אתה ייי אבינו וגו' . ויצחק היכן הוא מי שהוא
אומ' לעשו גזור עליו שמדים את מכתיבו לאבות . בבראשית רבה פרשת ס'ח' והיה כאשר תריד
ובשבת בסוף פרק אמ'ר' עקיבא לעתיד לבא אומ' הק'ב'ה' לאברהם בניך חטאו אומ' לפניו רבונו של
עולם ימחו על קדושת שמך . אזיל ואמ' ליה ליעקב דהוה ליה צער גידול בנים וכו' .. את
בפרק אין דורשין ר' עקיבא עלה בשלום וירד בשלום ואתא מרבבות קדש אות היא
כרכבות שלו . פירו' שאין בכל המלאכים דומה לו והוא ראה מלאכים שדומין למטטרון וידע ⟦/⟧
דלאו קודשא בריך הוא . באות במימרא בגמר' ואלו מגלחין סמך לסימן חנן פירו' באו רוב שלישי
במים ישראל נקראו שלישית ורבא שקול כרוב ישראל ובא לדגלת והוא חדקל דבעתו מיא באות
במימריה שהסוטה נבבתם עעל ש' עיתים . בילמדנו והיה עקב תשמעון כי תאמר בלבבך
בשעה שנכנסו שונאים לבית המקדש היו חורקין שיניהם ומחרפין והיו מנעליהם מסומרים והיו עושין
רשומות בתוך הרצפה שכן הוא אומ' שאנו צורריך בקרב מועדיך שמו אותותם אותות . תנו רבנן אין לוקחין
מן הצבע לא אותות ולא דוג מאות . בסוף גמר' דבבא קמא . ובסוף כלאים אותות הגרדין ואותות הכבשין
אסורין משום כלאים . פירו' חוטים שלאורגים שמשימין משום אות . פירו' אותות דהגוזל צמר
שמראה בו צבעו . דוגמאות היינו נמי שמראה אות .. ' ק'ו' גודיהון דכשדאי . תרגום
ירושל מי באור כשדים .. א' הכליא בפרק גיד הנשה בגמר' דונוהג
בבהמה . אבעון רחמי
תכליא על עליא ואלמלא עלייא לא מתקימין
אתכלייא אלהלירי לשני אתליטין שהיו עומדין ומתנשגשין לפני המלך רצה
המלך פירשן
לא רצה המלך לפרשן חזק האחד על חברו והרגו והיה צווח ואומ'
איבעי דינא קדם מלכא . בבראשית רבה פרש' כ'ג' ויותר יעקב לבדו משל לאיתליטין שעומדין ⟦א'
ומתנשגשין עם בנו של מלך ותלה עיניו וראה המלך על גביו והפריש לפניו . ובילמדנו בולקחתם
לכם ביום הראשון תוקעין תחלה ואחר כך האתליטין נכנסים פירו' שרים .. ה כירח האיתנים
ירח שנולדו בו איתני עולם והם היסודות . שמעו הרים את ריב ייי
מלשון הורים
והם האבות . והאיתנים מוסדי ארץ . כלומ' הם יסודות . ובריש גמר' דבבא קמא סימן קדם צד
שמאל לצדימין וחזר לאיתנו .. אתן בתמורה בפרק כל האסורין איזהו אתנן כל האומר
לזונה הילך זה בשכרך אפי'
מאה כלן אסורין . אי זהו מחיר כלב האומר הילך
טלה זה תחת הכלב הזה וכו' .. אתנסיאה כויקרא רבה בסוף פרשת אל תרא יין כי
יתאדם . ובירושלמי בפרק
אלו מגלחין בגמר' דאין קורעין . והוא ינהגנו
עלמות . תרגום עקילם אתנסיאה . פיר'ו' עולם שאין בו מות . פיר'ו' בלשון יון אהלתנסיאה מות ..
ה'ר' כפרק שבועת העדות בגמר' דאינה נוהגת אלא בראויין להעיד רבנן סברי דון מינה ואוקי
באתרא כלומר במקומה .. א הרוג הוא תרגום הדר ..
סליק פרק תיו וסליקא ערך אלף והוא
עשרים פרקים ואתחיל ערך בית בעזרת האל
ד'א' ושב הכהן ובא הכהן זו היא שיבה זו היא ביאה . בריש גמר' דאלו הן הלוקין . ובראש
גמר' דכיצד אשת אחיו . ובסוף גמר' דאלמנה לכהן גדול . ובפרק התכלת בגמרא
רהלחם . ובפרק כסוי הדם בגמר' דהשוחט ונמצאת טרפה . פירו' זו היא שיבה זו היא ביאה . מה
שיבה בא הכהן לבית המנוגע אף ביאה בא הכהן מביתו לבית המנוגע דילפינן גזרה שוה מה שיבה
בא הכהן לבית המנוגע וחולץ וקוצץ וטח ונותן לו שבוע כשמינאו אינו נותץ את הבית כדכתי' ושב
הכהן ביום השביעי והנה פשה הנגע בקירות הבית . וצוה הכהן וחלצו את האבנים וגומ' עד ועפר
יקח וטח את הבית . אף ביאה נמי דכתי' ובא הכהן וראה והנה פשה הנגע בבית א'ע'נ' דכתי' ונתין
את הבית אינו נותץ אלא חולץ וקוצץ וטח ונותן לו שבוע וכן מפורש בתורת כהנים מה מצינו⟦/⟧
בפושה הראשון חולץ וקוצץ וטח ונותן לו שבוע אף פושה בשני חולץ וקוצץ וטח ונותן לו
שבוע ובסוף שבוע שלישי אם פשה נותץ מכאן למדנו שלש שבועות לבתים . והתורה אמרה
אם בא להרגך השכם להרנו בסוף גמר' דהראה . ובפרק בן סורר ומורה בגמר' דהבא במחתרת
במחתרת פירו' מכאן אמרה תורה אם במחתרת ימצא הגנב והוכה ומת אין לו דמים . לא בא בלילה
אלא להרוג אכל אם בא ביום דמים לו ולא ימות שנא' ואם זרחה השמש עליו דמים לו . ופיר רבא מאי
טעמא דמחתרת חזקה אין אדם מעמיד עצמו על ממונו והאי מימר אמ' איקאי בא פאי קטילנא ליה למריה
רביתא ואת הבאין ברשותה בכתובות בפרק הכותב לאשתו . כתב לה נדר ושבועה אין לי עליך וכו'.
ועל הבאים ברשותיך . פירו' שמכרה או נתנה להם במתנה . וכן פיר' במתניתא דבי חזקיה אלו הן הכאים
ברשותה כל שמכרה להם או שנתנה להם במתנה .. ריו' הני בני בי רב דדיירי בבאנא בגמרא
דפרק קמא רפסחים ובהלכה קמייתא דאלו מציאות באגא בארעא דיתמי לא מחזקינן .
פירו באנא בקעה שיש בה שדות חרבה כלומ' כל הבקעה כלה לא אסרינן בשכיל שדה אחת של יתימים
שיש בה . מוחזק ועומד מאי כלומ' אם ודאי ידעינן אי זו היא של יתומים מאי . ובפרק המוכר את
הבית בגמר' דהמוכר את העיר מאי נחלי אמ'ר' אבא פסקי באגי . פירו' פסקי ארעא דלא הוו תשעה
קבין דלא חשיבי לאזרבוני בפני עצמן אלא אגב העיר . מנטרי באני באני שדות הרבה . כור בית
זרע הן חסר הן יתר ועומדין על מיצר אחר ושוכרין שומר לשמרן מן הבהמות והחיות כשהן זרע
ומבני אדם כשהן קמה .. ראדי בסוף ערלה אגוזי פרך ורמוני באדן . ובכלים בפרק
כל בעלי בתים . לא הוזכרו רמוני באדן וחצורי גבע אלא שיהו מתעשרין
ודאי בכל מקום שהם גדולים וחשובין . פירו' באדן שם מקום וכן פרך שם מקום ופירותיהן גדולים
וחשובים . ובסוף גמר' דהעלל . ובסוף גמר' דע'ז' . וכריש גמר' דביצה .. ואלא כסוף גמר'
דהלכה קמייתא דפרק אותו ואת בנו הני עקי דבאלא כשרין לגבי מזבח
פירו' יער
ששמו כן ס'א' ברא תרגום חוץ . כלומ' שהן מדבריות .. ר אדן בע'ז' בפרק אין מעמידי'
בגמר' דהחומץ מתוק . פירו' באדג גופיה חמרא מבשלא
באדג לשון פרסי הוא
יין מבושל על שלישו כגון דשבקי ליין ענבי לתשרי ותליאן טפי דא'ע'ג' דשתי ליה חויא מפשר פשר
ליה חוליא למרריה דחויא ואין בו משום גלוי . פירו' אחר בארג עשבים טובים שמשימין ביין ⟦וממר'⟧
וממתקין אותו . רייז בפרק מי שמתו בסוף הלכה דבעל קרי באישא דהוה בקילעא דר'⟧
אושעיה בגמר' לם דכמה מדליקין מהו לכבויי בוצינא דנהורא מן קדם באישא בשבת'
פירו חולה .. סליק פרק אלף . פרק כית'
בב' בפרק כמה
מדליקין בגמר' דעל שלש עבירות אבב חוטרא מילי ואבי דרי חושבנא אבב חטתא נפישי
אסי ונפישי רחמי . אבב ביזיונא לא אחי ולא רחמי . פירו' רעיא חגירא רועה פסח שאין יכול לילך
ולרוץ והעזים בורחות בשער גדרות צאן כדמתרגמינן חוטרין דעאן . ובבית הדיר כדתנן הכונס
צאן לדיר שם מעלה לו חשבון הבורחות ושם מכה אותן . אבב חנותא בפתח החנות שליין הכל
אוהבין ובאין ושואלין בשלום בעל החנות כדי שישתו עמו . אבל אם רואין שנכנס אדם לבית האסורין
או בבית המכס או בבית המושל להענש כל אוהביו בורחין ממנו ואין אחד מהן פונה אליו . פירו' אחי
אבב בזיונא לפתח בזיון . ובנדרים בסוף פרק ר' אליעזר אומ' אמ' ר' שמעון תבריתחון אבבא . בבא
בן בוטא הוה יתיב אבבא ודאין דינא . ובסוף גמר' דנדרים סליק מאף איתיב ליה בכאלי כל בבא .
פירו' כיפת השער במחבא כמו שפירש אבולאי .. ב' בפרק כיצד משתתפין ביב שהוא קמוד
ד' אמות והן יורדין לביב . וכע'ז' בפרק כל הצלמים זו עומדת על פי הביב . ובבראשית רבה
מלך בשר ודם בונה פלטרין ואם נתן ביבה על פתחה אינה נאה . והק'ב'ה' ברא את האדם ונתן ביבו
על פתחו והוא ביבו נאו והוא שבחו . פירו' בלשון לעז קל בקלא שיורדין שם כל השופכין והאדם עשוי
ביבו של חוטם על הפה . פבואה כסוף גמל דיכמות ובפרק כל הגט בגמר מי שהיה
מי שהיה מושלך בכור דחזי ליה בבואה ודילמ' שד הוא אמ' רב יהודה אמ' שמואל בשראו לו דמות
אדם אינהו נמי מדמויי מדמו דחזי ליה בבואה אינהו נמי אית להו בבואה דחזו ליה בבואה דבבואה
ובסוף גמר' דהשוחט אחד בעוף לתוך אוגן של מים נמי אמרי' לבבואה קא שחיט . ובגמרא
דפרק קמא דנדרים הלכתי לשאוב מים מן הבור ונסתכלתי בבבואה שלי . ובפרק כל הצלמים
בסוף הלכה דהגוים אי למייא קא סגיד ואסיר אי לבבואה דידה קא סגיד ומיא שרו . ובבראשית
רבה פרשת יהי רקיע הבא לי מאורות גדולות והביא לו אמ' לו ראה בוביא שלך ראה אותה גדולה
אמ' לו הבא לי מאורות קטנות והביא אמ' לו ראה בוביא שלך ראה אותה קטנה . ובילמדנו
באחרי מות אשר ישחט שור או כשב אין שוחטין לתוך המים ⟦או לתוך הנהרות למה שהוא עובד
לבבואה . וכן את מוצא בימי גדעון שהיו עובדין את הבבואה שאותם שכרעו על ברכיהם היו עובדין
לבבואה . פירו' הצל שהיו רואין לתוך המים .. כריי היסקו מבחוץ הוא ואסור ⟦בגמ'⟧
דכל שעה . ובפרק דם חטאת הזבחים בגמר' אחד כלי שבשל . ובפרק במה
מדליקין בגמר' פתילת הבגד שדא קשייתא לבוביא . פירו' בבייא טיגן של חרס שמסיקו מתחתיו
ואופין מלמעלה עונות .. רימי בר אביי כך נקוד בפירו' רבינו חננאל בפרק אמ' להם
הממונה .. בכל בלולה במקרא בלולה במשנה ב()לולה בתלמוד . בראש
גמר' דפרק דיני ממונות זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד .. כיבר צבי
שנכנס לגינה לחצר ולכיברים בשבת בפרק ר' אליעזר אומר האורג . אין
צדין
דגים מן הביברים במסכת ביצה . פירו' לשון לעז פרדס שמאספין שם חיות . וחפירה שמאספין בה
דגים . ומקום שמאספין שם עופות קורין ביבר . ביברי דנחש אינו מן היישוב בפרק העור והרוטב
בנמר' דעכבר כלומ' אין דרין ביישוב אלא במים .. כדיתא' כרפואות דמי שאחזו שברירי
דפלניא בר פלניתא ליחדו לכלבא בבביתא
דעינא . פירו' שחור קטן
שבאמצע שחור שבלובן העין .. רביתא' בפרק כסוי הדם בגמר' דהשוחט ונמצא
זיל שחוט עופא על בביתא דמיא
דמורח ריחא דדמא ופריש . פירוש ה'
הפשתן היה במשרה בתוך המים ולשם נפל . ספר אחר אניבא שהוא מושילא בלעז . ויש אומ'
טניולא בלעז . ואמ' ליה שחוט על המשרה ויפרוש ..
סליק פרק בית פרק גימל בגד בפרקיש בערכן
זה נסמכה
פרש' בגדי כהונה לפרש' קרבנות מה קרבנות מכפרין אף בגדי כהונה מכפרין כתונת מכפרת על
שפיכות דמים .. כ'ג'' בסוף גמל' דסדר תעניות באי והבגיני בלילה . ובפרק הגוזל ומאכיל
בגמר' דהמכיר כליו ועמד זה והבגין בלילה . ס'א' והפנין פירו' צעק.
רגר אין בין נערות לבגרות אלא ששה חדשים בלבד . בפרק אלו נערות בגמר' דנערה ⟦ש'⟧
שנתארסה הניששה חדשים לא אמרינון שמואל בעידנא ידועה ותחלת נערות דודאי
הוא הפרק לתינוקת לאו בזמן תליא ושתי שערות דמתיא מקמי הכי שומא בעלמא נינהו ולאו סימנין
אלא בהבאת שתי שערות מאחרי ביאת שנת שתים עשרה ולא מקרא נערה עד שתביא שתי שערות
וקמי הכי קטנה היא . ומן תחלת מאן דצמחן שתי שערות כשיעור שאמרו חכמים את חילה נערות
ושתי שערות סימניה . ובתר דמתחלא נערות בששה חדשים הויא בוגרת ומתיא סימני בגרות
לפיכך או בכלל שנת שתים עשרה מרישא ועד סופא איתאי שתי שערות מן ההוא עידנא דהבאה
מחשבין ששה חדשים ואילא אייתאי שתי שערות אלא בתחלת שלש עשרה ולא מסחברא.
ופירוש רבינו חננאל זל' מסתכרא דאמ' משתים עשרה שנה ויום אחד עד עשרים שנה כל זמן שר'
P — A → D → B — {'A': 'present', 'B': 'present', 'C': 'absent', 'D': 'present'}
Image checked 2026-09-28: right column, etrog, A, Kelim explanation D, enlarged B, bet heading, ba. Prayer C absent at this locus.
Automatic cut proposals (normalized-character intervals in the concatenated component search text, not editorial boundaries):
[
{
"reference_interval": [
62,
134
],
"source_ranges": [
[
2241,
2264
],
[
2181,
2215
]
],
"status": "review",
"reason": "reversed unique-anchor runs"
}
]שאין להעינים מאי קראה כמו שבלול
תמס יהלך נפל אשת בל חזו שמש . ושבלול
הוא שרץ שכשיצא מנרתיקו והולך . רירין
נופלין ממנו ונימס . ותרגו' התנשמת אשותא ..
אשיתא פי' נ⟦יו(תל . אשתיאמא
ברא' גמר'
דכל הצלמים מעיקרא סבור אשתימא ⟦בני'
בשלמ' פי' שומר חותם שלמלך ..
אשתקד כשקלים מי שלא שקל
אשתקד שוקל לשנה ⟦הבא'⟧
הבאה . פי' שנה שעברה . כלומ' שתא קדמיתא
אשתיתא בסוף גמרא דמי שהוציא'
שהוציאוהו פי' שם אדם
רב יהודה בר אשתיתא
ח
נשלם ערך פרק יט
פרק עשרים
את בראש סיפרי זאת תורת הנזיר
ביום מלאת ימי נזרו יביא אותו
אחרים מביאין אותו והלא הוא מביא את
עצמו . זאת אחת משלש אתיך שהיה
ר' ישמעאל דורש בתורה וכו' בבר' כבה פרש'
פ'ה' וילכו אחיו לרעות את' צאן אביהם
בשכם את' נקוד עליו מלמד שלא הלכו לא
לרעות את עצמן . את ייי אלהיך תירא
לרבות תלמידי חכמים אותו ואת תורתו .
ירוש' בפרק הרואה בגמ' דסמך לא יקל את
באבות בפרק בן זומא ודישתמש בתגא חלף
הא כל הניאות מדברי תורה נוטל חייו מן
העולם . לש'ו' הנאה . וכן מברכין על הנר
עד שיאותו לאורו . פ'א' יאותו לאורו שיהא
להן הנאה ברושם המאור שתרא' בזאת
נאות נטפים ויאותו הכהנים לשון טפיסה
וטפוס הוא אמום ירוש' רב אמ' יאותו ושמואל
אמ' יעותו מאן דמר יאותו . אך נאותה
להם . ומאן דמר יעותו לעות את יעף .
את בפרק אין דורשין ר' עקיבה עלה
בשלום וירד בשלו . ואתה מרבבות
קודש אות הוא ברכבה שלו . פי' שאין ⟦/⟧
בכלל המלאכי' דומ' לו והוא ראה מלאכים
שדומין למיטטרון וידע דלאו קודשא בריך
הוא באות במימרא בג' ואלו מגלחין סימן
לסימן חנן פר' באו רוב שלישית במים .
ישראל נקראו שלישית ורבא שקול כרוב
ישראל ובא לרגלת שהוא חדקל דבעית מיא
באות במימרא אסוטא ו 'ב'
אין לוקחין מן הצבע לא אותות ולא דגמאות
בסל' גמ' דבבא קמא ובסי' כלאים אותות
הגירדין ואותות הכובטן אסורין משום
כלאים פי' חוטין שלפשתן שמשימין משום
אות . פי' אותות דהגוזל צמר שמראה בו ⟦/⟧
צבעו דגמאות היינו נמי שמראה בו ..
אתון טריהון דכסדאי תרגו' ירוש' באור
כשדים . את כליא בפרק
ינוהב
גיד הנשה בגמ'
בבהמה א(ו)בעון דחמי תכליא על עיליא
אילמלי עיליא לא מתקימן את כליא .
את ליטין לשני אתליטין שהיו עומדין
ומתגששין לפני המלך אלו
רצה המלך פירשן לא רצה המלך לפרשן
חזק אחד על חברו והרגו והיה צווח ואומ'
איבעי דיני קדם מלכא בברא' רבה פכש' כ'ג'
ובפרש' ע'ח' ויותר יעקב לבדו לאתליטום ⟦ה'⟧
שעומד מתגושש עם בנו שלמלך תלה
עיניו וראה המלך עומד על גביו והרפיש
עצמו לפניו ובילמדנו בולקחתם לכם ביום
הראשון תחילה ואחר כך האתליטין ⟦נכנ'⟧
נכנסין . פי' שרים . ירח האיתנים .
ירח שנולדו בו האיתנים הן
היסודות . שמעו הרים מלשון הורים האבות
ורעוחם מוסדי ארץ כלומ' הן היסודות
וברא' רבה סימ' קדם צד שמאל לצד שלימין
וחזר לאיתנו . אתנן בתמורה בפרק
זהו אתנן האומ'
כל האסורין אי
לזונה הא ליך בשכריך אפי' מאה כולן אסו'
אסורין זהו מחיר כלב האומ' לחברו הא לך
טלה זה תחת כלב זה . את נסיאה
בויקרא רבה בסו' אל
בבא נין . ובירוש' בפרק אלו מגלחין בג' אין
קורעין הוא ינהגנו על מות . תרגו' עקילם .
איתנסיאה עולם שאין בו מות . משמע
על מות עולם ומשמ' על מות נמי אל מות
כלומ' אל מות . דהיינו עולם שאין בו מות .
דאלפין בעינין מתחלפין ומדכתי' על מות
ולא כתי' אל מות . שמ' תרתי דומיא דהאי
דאמרי' ובן אין לו עין עליו . פי' בלשי' יון
אה אלתנסיאה . מות .. את דוג תראם
הדר . אשריך ספר הערוך
שערך לף נכנס באזר ויצא בהדר ובמשנת
מסכת כלים אשריך כלים שנכנסת בטומא'
ויצאת בטהרה . וממנו למד בעל הערוך .
סליק ערך אלף מספר
הערוך והוא ⟦ס⟧
פרקים :
ערך בית
בא ושב הכהן ובא הכהן . זו היא
שיבה . זו היא ביאה . בראש
גמר' דאלו הן הלוקין . ובראש
גמר' דכיצר אשת ובסו' גמר' דאלמנה לכהן
גדול ובפ' התבלת בג' הלחם . ובפר' כיסוי
הדם בג' השוחט ונמצאת טריפה . פי' זו
היא שיבה זו היא ביאה מה שיבה בא
הכהן מביתו לבית המנוגע אף ביאה בוא
הכהן מביתו לבית המנוגע דילפינן גזירה
שוה . מה שיבה חולץ וקוצה וטח ונותן לו
שבוע כסימצאו שפשה ואינו נותץ הבית
כדכתי' ושב הכהן ביום השביעי והנה פשה
הנגע וצנוה הכהן וחלצו אף ביאה נמי ⟦/⟧
דכתי' ובא הכהן וראה והנה פשה הנגע בבית
א'ע'ו' בבבי' ונתץ את הבית אינו נותינו אלא
חולץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע . וכן מפורש
בתורת כהנים . מה מצינו בראשון חולץ וקוצה
וטח ונותן לו שבוע . אף פושה בשיני חולץ
וקוצה וטח ונותן לו שבוע . ובסוף שבוע ⟦של'⟧
שלישי אם פשה נותץ . מכאן למדנו ג' שבועי'
לבתים . להרגך השכם
להרגו בסוף גמרא דהרואה מקום ובפרק בן
סורר בגמר' הבא במחתרת . פי' היכן אמרה
תורה אם במחתרת ימצא הגנב . ופי' רבא
מאי טעמא דמחתרת חזקה אין אדם מעמיד
עצמו על ממונו והאי מימר אמ' אי קאי באפי
קטילנא ליה למריה דביתא ואת הבאין ברשו'
ברשותא ככתו' בפרק הכותב לאשתו כתיב
לה נדר ושבועה אין לי עליך וכו' . ועד על
הבאין ברשותוך . פי' מי שמכרה או שנתנה
להן וכן פירש במתני' דבי ר' חייא אלו הן ⟦/⟧
הבאין ברשותה כל שמכרה להן או שנתנה
להן במתנה .. הח ג' הכי בני בי רב
דדיירי בבגא בג' דפר' ראשון
דפסחים ובהלכה קמא דאלו מציאות באגא
בארעא דיתמי לא מחזקינן . פי' בגא בקעה
שיש בה שדות הרבה כלומ' כל הבקעה לא
אסרינן בשביל שדה אחת שליתומים . שיש
בה מוחזק ועומד מאי כלומ' אם בודאי ידעינן
אי זו הי(י)א שליתומים מאי בפרק המוכר את
הבית בג' המוכר את העיר מאי ביזלי אמ'
ר' אבא פיסקי באגי . פי' פיסקי דארעתא דלא
הוו ט' קבין דלא חשיבין לא יזרבוני בפני עצמן
לא על גב העיר . באדז בסו' ערלה
אגוזי פרך ורימוני באדן ובכלים
בפרק כל כלי בעלי בתים לא הוזכרו רימוני
באדן וחצירי גבע לא שיהו מתעשרין ודאי
בכל מקום . שם מקום . וכן פרך מקום . ופירי'
ופירותיהן גדולים וחשוון . ובסו' פרק דהי'
דהערל ובסו' גמר' דע'ז' . ובסו' גמר' דביצנה ..
באלא בס'ו' הלכה קמא בפרק אותו
ואת בנו הני עיזי דבאלא כשירין
לגבי מצה . ב' יער . פא' בשא . ותרגו' חוץ ⟦/⟧
ברא . בארו בע'ז' בפרק
אין מעמידין ⟦בגמ'⟧ החומץ ⟦מ'⟧
מתוק חמר בארג . פי' בארג גופיה חמרא
מבושלא בארג לשון פרסי הוא יין מבושל
שעמד על שלישו כגון דשבקין להי עינבין
לתשרי וחליאן טפי דא'ע'ג' דשתי חיויא ⟦מי'⟧
מינה מפשר ליה חוליא למרריה דחויא ואין
בו משום גילוי . פ'א' בארג עשבים טובים
שמשימין ביין וממתיקין אותו .. באש
בפר' מי שמתו בסו' הלא' בעל קרי
באישא הוה בקילעא דר' אושעיה בג' דבמה
מדלקין מהו לכבויי בוצינא מן קדם באישא
בשבתא . פי' חולה ..
נשלם ערך פרק קמא
פרק שיני
בב בפרק במה מדלקין בג' על שלש
עבירות . אבב חוטרא מילי ואבי
דרי חושבנא אגב חטתא נפישי אחי ומרחמי
אבב בזיונא לא אחי ולא רחימי . פי' כעיא
מחגרא פסח שאין יכול להלך ולרוץ ועז ⟦/⟧
בורחת כשמגיע בשער גדרות צאן כמתרג'
חוטרין דעאן ובבית הדיר כדתנן הכונס ⟦ל'⟧
צאן לדיר שם מעלה להן חשבון הבריחות
שברחה ושם מכה אותה . אבב חנותא בפתח
החנות שליין הכל אוהבין באין ושולין בשלו'
בעל החנות כדי שישתו עמו . אבל אם רואין
שנתפס אדם בבית המכם או בבית המושל
ליענש כל אוהביו בורחין אין אחד מהן פונה
אליו . פ'א' אבב בזיונא לפתח בזיון ובנדרים
בסו' פרק ר' אליעזר אומ' . אמ' לה תבריתהון
אבבא בבא בן בוטא הוה יתיב לה אבבא
ודאין דינא . ובסו' גמר' דנדרים סליק נואף
איתיב בבא לי בבא פי' על גבי כיפת השער
במחבי בבאלי כמו שפירשנו אבולאי ..
בב בפרק כיצד משתתפץ ביב שהוא
קומר ובפרק י'ג' בבראשי' רבה אלה
תולדות השמים מלך בשר ודם בונה פלנין
ואם נתן ביבה על פתחה אינה נאה . הק'ב'ה'
ברא את האדם ונתן ביבו על פתחו והוא
נאה והוא שבחו פי' בלשו' לעז קל בקירא שו'
שיורדין שם כל השופכין והאדם עשוי ביבו
שלחולום על הפה בבואה בס' גמרא
דיבמות דחזו ליה בבואה ⟦/⟧
ובילמדנו באחרי מות אשר ישחט שור או
כשב א לא לתוך המים ולא
לתוך נהרות למה שהוא עובד לבבואה .
את מוצא בימי גדעון היו עובדין את
הבבואה שאותן שכרעו על ברכיהן היו ⟦ה'⟧
עובדין לבבואה . פי' הצל שהיו רואין במים .
בביא הסיקו מבחוץ בפרק במה
מדליקין שדא קשייתא לכוביא .
פי' טיגן שלחרס שמסיקו מתחתיו ואופין ⟦/⟧
עליו מלמעלה עוגות . ברמי בר אביי כך
נקרא בפרק רב חננאל ז'ל' בפרק
אמ' להם הממונה . בבל בלולה במקרא
בלולה במשנה . ביבר צבי
לגינה ולחצר ולביברים בשבת
בפרק ר' אליעזר אומ' ראיתו אנן צדין דגים
מן הביברים בביצה . פי' לשו' לע'ז' הוא פרדס
Nc — B → A → C — {'A': 'present', 'B': 'present', 'C': 'present', 'D': 'absent'}
Image checked 2026-09-28: right page, enlarged ending directly before ba. Closing formula precedes ashrikha, then prayer. No Kelim explanation.
Automatic cut proposals (normalized-character intervals in the concatenated component search text, not editorial boundaries):
[
{
"reference_interval": [
30,
45
],
"source_ranges": [
[
1426,
1440
],
[
1386,
1395
]
],
"status": "review",
"reason": "reversed unique-anchor runs"
}
]ידע דלאו קודשאנ בריך הוא הוא כסוות במימרה ואילו מגרחין סמך
לסימן חגן פיר באג רוב שלישית במים ישראל נקראו שלישית ורביא
שקול כרוב ישראל ובא לריולת שהיא חרקל הבעיתי מיא באות במי
הזלא
מרה שסוטה וברקת . בהן . שמן אותותם אותות ביתמ' והיה עקב כי תאמר
ז'
בלבבך בשעה שנכנסו שונאים לבית תמקדש היו חנדקין בניהן בשליסן
ומחרנין והיו מלעסיהן מפמרין והיו עושין השומות בתוך הרצפה שכן הוא
אומ' שאגגו צורריך בקרב מוטריך שמו אנתותם אותם תנו הבנן אין
לוקחין מן הצבע לא אותות ולא הגגמאות בס גמ רבבא קמ ובם כלנים
אותות הגירדין ואותות הכובסין אסור משום כלאים פיד חוטיגטל
אורויף שמשימין משום אות פיר' אנתות שהגשל צמר שמנפה פי צבעי
דוגמאות הינו נומי שמראת בר אתון נובהון הכסראי תרו' ורוש אור
כשרים את בריא בנ' גיד הנשה בומ' ונוהן בבהמה איסטון דתמי
ששכריא על עלאי ראיל מלא עליא לא מתקיומין את כלוא
אתליתין לשני אתליטין שהיו עומרין ומתגששין לפני המלך
אילו רצה המרך פרשן לא רצה המולך לפורשן חזק אחר על חבירו
והראני והיה צווח ואומ' יבעי דיני קדם מלכא בב' רב נ' כ'ו'בג' עח
ויותר יעקב לבדו לאתליטים שנחמר ומתגשש עם בנו של מלך תלה
טיגין וראה המלך עומד על אביו והפריש עצמו לנגיו ובילמ בולקסתם
לכם ביום הראשון תוקעין תהלה ואחר כך האתליטון נכנסון בוה שריםנ
אתן ירח האיתנים ירח שנוררו איתני עולם : בנ' קמ' דר'
השנה בגמ ולנטיעה ניר איתני עולם היסורות : שמעו הרים מלשון
הורים האבות והאיתנים מוסדי ארץ כלומ' ↑ היסורות וכר גמ רבא
סימן קדם צד לשמאול לתרימין וחזר לאיתנו . אתנין בתמודה
בנ' כל האסורין אי זהו' הוא אתנן האומ' לזונה הילך זה בשכרך אמ' מאה
כולין אסורין איזהו מחיר כלב האומר לחבירו הילך טלא זה תחת כלב
וכוראתנסיאך . בו"ק ר אמך לפרש אל תראיין בורוש' בנר'
ואלוסולתין בזמ אין קובניין הוא נבגנו עלמות תהו' עקילם אתנפיאה
עולם טסון בהמות פיר לשון יון את אל()תנפי את מות אתה בט
שבועות השבות בעמ' אינה גיהגות אלא בראויין לתעה רבנג סבהיהון
מינה ואוקים מופרא כלומ' בסיקומה ותהוג תהו, תדרנ :
סלוק עדך אלף מספר השרוף
הוא כא פרקים משרור ספה
הערוך שנותך אלף שלך נכנס באוצר
אתא בהדר שברו והון והלהל מנקום
פר אפסי ארקים משפות ומרומם הגביה
לשבת סיועי לחוק עקף בות א
שבהכהן ובא הכתן חו הו אשיבה זו הלא בואה בר' אמ' ראלו הן הלוקרץ ובר
אמר רמיצד אשתיאחיו : ובם אמ' רשלמנה לכהן גדור ובפ התכרת בגם הנתם
ובנ' כיסוי הרם באמ' השוחט ונמצאת טרפה פיר' זה היא שיבה ואה ה
בישה מה שיבה בא הכהן מביתו לבות המנוגע אף ביאה נל אנו הכהף
מביתולבית המנוגע וילפונן גזרה שווה מה שיבה חורץ יקורה וטוא
ונותנן לו שבוע כשמצאו שבשה ואינו נותץ הבית כרכ' ושב הרוא ביוםן ח'
השביעי וראה והנה פשה הנגע בק' הב' . וצוה הכהן וחלצו וג' עה ור מחנה
יקראטה את הבית אף ביאה נמי דכת' ובא הכהן וראה וה' נט' שנ' בביה
אף על אב דכת ונפץ את הבית אינו נותצו אלא חולץ וקוצה וטח ונותן א
שבתר וכן מפורש בתורת כהנים מה מצינו בנושה בראשון חלין זקוצה
וטחיונ ותרלו שבוע אף פושה בשני חולץ וקוצה וטח ונותן לו שבתם ומרף
מנוע שלישי אם כשה נותץ מיכן למדנו שלשה שבעים לכתים יהמאה
אמרה הבשו להרגך השבם להרגו בסו' גמ רהרואה מקום ואנ בן סור ב
בגמ' הבא במחתרת ניר' היכן אמרה תורה ום במחתרת ימ' הגזה ומ
ופירש' רבו מאי טעמ' רמחתרת חזקה אין אדם מעתיד עצמו ותיר ממנו
והאה והאי מאמר אמ' איקאי באנאי קטולנא ליק' לביתא ואת הבאין
ברשותה בכתובות בפ הכותב לאסתו כתבלה נדם ושבעה אין בו עליך
ובו ועל הבטים הבאים ברשותך פי מי אמכרה או שנתנה לכן זכן ברש
במתניתא דבי ר' חייה אינו מן הבאים ברשותה כל שמפרה כהן מו שנתנה
להן מתנה באג הני בני בן רב בריךה בבאגט באמ דפר ראשון
רפסחה ובהיר קנד ראלו מציאות באגזר באדעא דיתמן לו מחזקינן פי
באגא בקעה שיש בהשרות ברבה כלומ' כל הבקצוה לא אסרינן בשביל
שרה אחת שולאגומים שינא בה מוחזק וגומר מאנ כב אמ אם בודאי
ידניתן שזו היא של יתומים משכ ובנ המוכר את הרית אמ המוכר את
הנייר סאי ביזלי אמ רב אבה פיסקי באגי פיר פיסקישטרעתא כלא
הא קבין דלא חשיבן לא דבוני נפני עצמן אלא על גבו הניר מנטרת בשאי
פזר באגי שרות הרבה כשיעור מאה כור בית זונו הין חסר המן ותראי
מבות על מצר אחר ושוכרין ושומרין לשמרן מן הבהמה זהיה שלא
ימררום בשהן זרע ומבני אדם כנפשאת קמה" באריך בס' ערלה שמוי
פרך ורמאי בארן ובכלים בנ כל כלי נעלי בתים לא הוזכרו כימני בארן
וחייה וצגבע אלאשיהו מתעשרין וראי בכל מקום וכן פרף מקום נפ
יםיתותשן גכוליו וחשובין. ובם אמ דהערל ובס אמ דעחט בר אומב
ריצה. באלא בס היל קמ רנר אתו ואתיבנו אונו עדזי דבאלא
לושרין לגבי מזבח פי ר' יער ששמו כן ס'א' ברא ותרגאוץ והן מדבריות
פארג בעז' בנ' אין מעמידין בגמ' ר' החומץ מקו מתוק חמוד
אאן פיר' בארג גוניה חמרא מבושלא בארג לשון פרסי הנא זין
של שעמד על שלישו כגון דשבקין להו לענבי לתשרי והחנאף טפי
בש'נ' דשתי חויא מניה מפשר חוליא למרריה דחיויא ואין בו משום
אילוי. פא בארג עשבים טובים שמשימין ביין וממתקין אותויבאש
למריה
לחץ
בממי שמתו בס' הלכ בעל קרי באישה הוה בקילעא דר אושעיה ובגמ'
דבמה מדליקין מהו לביבויי בוצינאמן קדם באישא בשבחה פיר חולה
סליק פרק א' אחל פרק ב' בב' בנ' במת מהל()קין
א
בגמ על שלש עבירות אבב חוטרא מילי ואבידרי חושבנא אבב חנוקא
אע-א
נפישי אחי' ומרחמי . אבב ביציונא לאא אחי ולא מרחמי פיר רגייא מחזרא
דועה נסח שאינו יכול כשמגיע בשער ה אדרות הצאן כד מתרו חטרין
דען ובבית הדיר כדתנן הכונס צאן לדיר שם מעלה לק שחשבון הבריחו'
ים
שברחה ושם מכה אותה . אבב . חנותא בפתח החנות של יין הכב אוהבין
באין ונשאלין בשלום בניל החנות כדי שיתו עמו אבל אם רואן שתנם .דר
בבית המכך או בבית המושל להיענש כל אוהביו בורתין אין אחד מהן
פונה אליו פא אבב בי זיונא לפתח בשיון ובנדרים בס פר ר אביעזר אומ'
אמה לה תבריתהון . אבבא בבא בן בוטא הוה כתיב ליה אבבא וראין דינאא
ובס אמ' דנדרים סליק נואף איתיב בבאלי בבא כי על אבי כיפת השניר
במחבא בבארו כמו שניתשנו יבולאי . בב' בנ' כיצד משתתפין
ביב שהוא קמור ר' אמות ברש' הרבי והן יורדין לבב' ובכיז בפ כל הצלמים
זו עומרת על הביב . ובר' רב' רב' מלך בשר ודם בונה נפטין במקום הביבין
וא' והאשפה והסריות . ובפרג אלה תובדות השמים והארץ מלך ↑ ודס בונה
ם נלטין ואם נתן ביבה על פתחה אינה נאה הק'ב'ה' ברא את האדם ונתן
ביבו על כתחו נאו והוא שבחו פיר בלשון לעז קלבקא שיורדין שם כל
השופכין והארם עשוי ביבושל חוטם על הפה . בבואה בס' גמ'
דיבמות בפר כל האפר בגמ מי שהיה מושלך בבור ודילמ' שר הוא אומ'
רב יהודה אמ' שמואל כשראו לו רמות אדם אינהו נמי איד מויי מידמו
רחזו לוה בבואה אינהו נמי אית ליה בבואה רחזו ליה בבואה רבבואה
ובו ובסוף גמר דהשוחט אחד בעוף לתוך אוגן של מים נמ אמרי לבבואה
קא שחיט. ובגמ דפ קמ בנדרים הלכתי לשאב מים מן הבור ונס()צלתי
Sn — B → A → C — {'A': 'present', 'B': 'present', 'C': 'present', 'D': 'absent'}
Image checked 2026-09-28: left page, framed ending between etrog and ba. Closing formula precedes ashrikha; prayer follows. No Kelim explanation.
Automatic cut proposals (normalized-character intervals in the concatenated component search text, not editorial boundaries):
[
{
"reference_interval": [
38,
40
],
"source_ranges": [
[
5052,
5060
],
[
5000,
5015
]
],
"status": "review",
"reason": "reversed unique-anchor runs"
}
]עו
שמ
פר
שר
די
וני
רבנות לוס
מה קד
הוה ליה אשרתא דסרבלא בוחוזא ניר זבין סרבלי באמנה במחוזא ני א חבילה של ברדים
שר בנ' הרואה מקום בגמ רמקום שנעקרה ממנו עז טריף להו ידא על גביהו אמ
נדיקי . ובפ' כל כתבי הקדש בגמ' כיצד נפלה דליקה אמ' להו אשור היא ובנ השולח גט בגמ בראשונה
היה עושה בית דין ורבא האי דקא דהינו אבתריהו ואמ' להו אשר הבולה כי היכי דלישלם צערא
גברא פיר' אשור היא מהדו מהרו אנשר בפר קמ דמגלה ספרים נכתבים בכל לשון תפלין ומווזות
אין נכתבות אלא אשורית ובזבחים בפר קדשי קדשים בס הל' א וא' שהעיר על התורה שבכתב השורית
בסנהדרין בפרק כהן גדול בגמ וכותב לו סנר תורה לשמו ובתוספת סנהדרין למה נקרא שמו שורי
שמאשור בכתבו אשור אה נח בפר קמ דיומא בגמ' ללשכת הכרהדרין. אשר בבר רב פרשת
צו' ואל שדי יתן לכם רחמ' ר' פנחם בשם ר' חנן אשרי הגבר אשר תיסיה וכו עד סוף הכרשה . ובכתובות
כפר נעדה שנתפתתה בגמ האב אינו חייב אשרי שומרי משפט וג' וכי איפשר לו לאדם שיעשה
צדקה בכל שת וכו' אשש בפר כל שעה בגמ ולא במעשר שני והקדש וגוכ אינשר שלא
נפדו תנו רבנן לחם וני פדט לחלוט ואשישה מאי משמע דהאי אשישה לישנא דחשיבותא היא
דכת' ויחלק לכל הנים לכל המון ישראל וג' אפשר אחד מששה בפר אשישה אחת מששה באינה כלומ
מנה גדולה ולחם גדול. אשנט ופליגא דשמואל דאמ שמואל אשישה גרבא דחמרא דכתי' ואהבי
אשישי ענבים . ובס גמ' דר' אליעזר אומ' הולין אמ' רבא לא ליהדוק איניש אודדא בפומא דאשישה
דילמ' אתי לידי סחיטה ואהבי אשישי ענב תרג ברם אם יתובון ישתביק להון ויהון דמא לגבר
דאשתלי ואמ' מילא בחמריה. אנשנט בפר הנודר מן המבושל הנודר מן העדשים אסור באשישים
מותר בעדשים ובילמ' נקם נקמה אחרון שנו רבותי הנודר מן העדשים מותר באשישים עדשים
שהוא שוחקן ומשנה אותן מברייתן אשנט בבר רב פרש עט' ויאמר עשו יש לו רב אמ ר
איהו מפוקפקות בידו היכן נהא ששו בידו לן אחי יהי לך אמ' ר' אלעזר אין קיום גט אלא חומתו פי נתקיימן
ונתחזקו כדכתי' זכרו זאה והתאוששו . אשת בפר' אלו הן הנשרכין בגמ' מי שנתחייב שתי תות
ואת אשת רעהו לא טמא . שלא ירד לאומנות חבירו . ואל אשה נדה לא תקרב שלא נהנה מקופה
של צדקה וכו ובערך אומנות אמרנו לא עשה לרעהו רטה שלא ירד לאומנות חבירו . אשת חבר
טוחנת עם אשת עם הארץ בזמן שהיא טמאה בר גמ רשחיטת חולין פיר החטאים לאשת חבר הן
וחבר זה אוכל חולין בטהרה הוא וטהרות עם הארץ טמאה היא אצל חבר כרהנן בגדי עם הארץ
טמאה היא אצל חבר כדתנן מדרס לפרושים ואם אשת שם הארץ היא נדה התירו לטחון לאשת
דבר שאינה נו חת⟧ נוגעת בקמח של עצמה בימי נדתה וכל שכן בקמח של חבר הודא מדישיה אכיל
פיר' השור אוכל מדישו שנ' לא תחסם שור ברישו . אשת בכ' קמ דמשקין צדין את האישוה ואת
העכברים בשדה הלבן ובשרה הלבן כדרכו בשביעית ובכלים בפר הנוגע בכבד מצורת האישות ההורה
כיר' בגמ' דמשקין מאי אישות אמ' רב יהודה ברייה שאין לה עינים. מאי קראה כמו שלול תמס
הלך . ושבלול הוא שרץ שכשיצא מנרתיקו והולך דירין נוכלין הימנו ונימסומת תרג והתנשמת ואשות א
תשיתא יל' כוהל אשתי אמא בל' גמ' דכל הצלמין משיקרא סבור אשתי אמא
חיר
הסו
בו
שלשה
ותעלך
אלא
אשר
ר
אה
איר
בעלמא פיר' שומר חנם של מלך אשתקד בשקלים בפר י'ג' שופרות מי שלא שקל אשתקר
שוקל לשנה הבאה ובר' גמ' דפסח' אשתקד נעשו יפות ליר שנה שעברה כלומ' שתא קדמיתא
אשתומם בפר קמ' דשחיטה חולין בגמ השוחט מן העורף אמ' לה וכי מתה עומד ומולקי שאומם
בשעה הד'א' אשתיתא כס' גמ' דמי שהוציאוהו פיר' שם אדם רב יהודה בר אשתיתא .
סליק פרק כן אחל פרק כ'אן את כר ספרי וזאת
תורת הנזיר ביום מלא ימ נו יבי או אחרים מפיאין אותו והלא הוא מביא עצמו זו אחת משלש
אתים שהיה ר' ישמעאל דורש בתורה וכו' בבד' רב' כד פה וילכו אחיו לרשות את צאן אב בש את
נקוד עליו מלמד שלא הלכו אלא לרעות עצמן את יוי אלהיך תירא לרבות תלמ חכמ' אותו ואת תור
ידוש' בפר הרואה בגמ דספק לא יקל. את באבות בפר בן זומא ורשיהמש בתגא חלף הא כל
הניאות מדברי תורה נטל חייו מן העולם ובשבת פר כירה אין ניאותין ממנו לני שאינו מן המוכן
ובפר' שמיני בברכות אין מברכין על הנר עד שיאותו לאותו . ובס' פרק קמ' דביצה זה הכלל כל שנאותין
בו ביום טוב שהנשים ניאותות בגמ' ללשכת הפרהדרין בפר' קמ' דיומא פיר' לשון הנאה נא יאותו לאורו
שיהא להן הנאה ברשם המאור שתרג בזאת נאות נטנם ויאותו הכהנים לשון טפיסה . וטפום הוא :
אמום . ירוש' רב אמ' יאותו ושמואל אמ' יעותו מן דאמ' יאותו כך בזאת נאותה לכם . ומן דאמ' יעותו לדש
לעות את יעף . את והב תנא שני מצורעין וכו' בר' גמ' דהוראה ובפר' קמ' דקידושין בגמ' ללמדו
תורה בענין אחד אמ' ר' חייה בר אבא אמ' ר' יוחנן אני' אב ובנו הרב ותלמידו עסיקין בתו בשער
נעשין אוביום זה לזה שנ' על כן יאמר בספר מלחמות יוי. אמ' רבא ואין וזין משם עד שנעשין
זה לזה שנ' את והב בסופה אלתיקרא בסופה אלא בסיפא. את בהלכה ראשונה דאלי הן הנשרפין כר
באש ישרנו אותו ואתהן אותו ואת אחת מהן דברי ר' ישמעאל ר' עקיבה אומ' אותו ואת שתיהן וכול
ואתה תבער הדם הנקי מקרבך למה לי מיבעי לי הוקשו שופכי דמים לעגלה ערופה מה להלן מן
הצואר וכו' בפר' אלו נטרות בגמ' דהבא על בתו כי אתה אבינו כי אבר לא ידענו ויש' לא יכירנו
ויצחק היכן הוא מי שהוא אומ' לעשו כומרים את מתתיפו לאבות . בבר' פרש' סח' והיה כאשר
תריד. ובשבת בס'פ' אמ' ר' עקיבה לעתיד לבוא אומ' הק'בה לאברהם בניך חטאו לומ לפניו
ימחו על קדושת שמך אומ' אימ' ליה ליעקב דתוה ליה ציר גדול בנים וכו'. את
בנ' אין דודשין ר' עקיב' הכולה וירד בשלום . ואתה מרבבות קדש את הוא ברבבה שלו פיר' שאין
המלאכים דומה לו והוא ראה מלאכים רדומין למיטטרון וידע דלאו קודשא בריך הוא הוא וה
במי מרה ואילו מגלחין סמך לסימן חנן פיל באו רוב שלישית במים ישראל נקראו שלישיה
ורבא שקול כרוב ישראל ובא לדיגלת שהיא חדקל דבעיתי מיא באות במי מרה שסוטה נבדקה
בהן. שמו אותותם אותות בילמ' והיה עקב כי תאמר בלבבך בשעה שנכנסו שונאים לבית
המקדש היו חודקין בשיניהן ומחרפין והיו אותות. תנו רבנן אין לוקחין מן הצבני לא אותות ולא
דוגמאות בס' גמ' דבבא קמ' ובס' כלאים פיר חוטין של אורגים מ שמשימין משום אות פיר
חותות שהגוזל צמר שמנסה בו צבעו דוגמאות ↑ נלמי שמראה בו. אתון נורהון כטד
גרג ירוש או
גל עלאי באיי
לפני המלך פרש
בבר' רב' כרש' כ'
וראה המלך ע
ואחר כך האת
דרא השנה ב
מוסדי ארץ כ
בתמורה בפר
מחיר כלב הא
תראיין . ובירו
עולם שאין ב
נוהגת אלא בו
אשרך סו
קש
משפי
בא וש
אשת אחיו . וא
טרפה פיר' זו
מביתו לביתו
ואינו נותץ ה
ועפר אחר יק
הבית אינו נו
שבעים לבתיו
אמרה תורה
עצמו על מו
בכתובות בם
שמכרה או
שנהנה להן
מציאות באג
לא אסרין
בשרים. את כליא ככמ' גיד הנשה בגמ' ונוהג בבהמה איבעון רחמי אתכליא
ששון
מלא עליא לא מתקיימין אתכליא. את ליטין לשני אתליטין שהיו עומדין
לא רצה המלך לפירשן חזק אחד על חבירו והרגו והיה צווח ואומ' יבעי דיני קדם במלכא
ובפר' ע'ח' ויותר יעקב לבדו לאתליטים שעומד ומתגשש עם בנו של מלך תלה עיניו
מד על גביו והנדיש עצמו לנניו ובילמ' בולקחתם לכם ביום הראשון תוקעין תחלה
יטין נכנסין כיל שדים. אתן ירח האיתנים ירח שנולדו בו איתני עולם. כפר קמ
מ' ולנטיטה פיר איתני עולם הם היסודות שמעו הרים מלשון הורים האבות ויתנים
ומ' הם היסודות דבא סימן קדם צד לשמאול לתרימין וחזר לאיתנו. אתנן
ל האסורין איזה הוא אתלן האומ' לזונה הילך זה בשכרך אני מאה כולן אסורין איזקן
מר לחבירו הילך טלא זה תחת כלב וכו. א תנסיאה בויק̇ רב סמך למש אל
בנר' ואלו מגלהין בגמ' אין קודעין הוא ינהגנו עלמות . תרג' עקילם את נסיאה בראויין
מות פיר' לשון יון את אל הנסיאה מות. אתר בפר שבועות העדות בגמ
ויין לעבד רבנן סברי דון מינה ואוקים באתרה כלומ' במקומה . אתרוג תרג הדר
ליקערך אלף מספר העקוך והוא כא פרקים
ר הערוך שערך אלף שלך נכנס באזר ויצא בהדק
בח ורון והלל למקום כל אפסי אלקים : ⟦
לומרומם המנ' לשבת יסייעני לחוק עלך בית
הכהן ובא הכהן זו היא שיבא זו היא ביאה בר גמ' דאלו הן הלוקין ובר גמ' רכיצד
גמ' דאלמנה לכהן גדול . ובפר התכלת בגמ הלחם ובכר כיסוי הדם בגמ השוחט ונמצאר
וא שיבא וזו היא ביאה מה שיבה בא הכהן מביתו לבית המנוגע אף ביאה נמי ב
מנוגע וילכינן גזרה שווה מה שיבה חולץ וקוצה וטח ונותנן לו שבוני כשמצאו שנשה
ות כדכת' ושב הכהן ביום השביעי וראה והנה פשה הנגע בק' הב וצוה הכהן וחלצו וג' עד
נטח את הבית אף ביאה נמי דכת' ובא הכהן וראה וה' פש הנ' בבית אע'ג' דכה ונתץ
צו אלא חולץ וקוצה וטח ונותן לו שבונע ובס שבוע שלישי אם כשה נותץ מיכן למדנו
והתורה אמרה הבא להרגך השכם להרגו בס גמ דהרואה מקום ובפ בן סודר בגמריכן
ם במחתרת ימצ הג וה ומ ופירש רבא מאי טעמ במחתרת חזקה אין אדם מעמיד
ונו והאי מימר אמ' אי קאי באפאי קטילנא ליה למדיה רביתא . ואת הבאין ברשותה
הכותב לאשתו כתב לה נדר ושבועה אין לי עליך וכו' עד ועל הבאים ברשותך פיר' מי
תנה להן וכן פרש במתניתא דביר' חייה אילו הן הבאים ברשותה כל שמכרה להן או
תנה . בא'ג' הני בני כי רב דדירי בבאגא בגמ דכר ראשון דפסחי ובהלם קמ דאלו
בארעא דיתמי לא מחזקינן פיר' באגא בקעה שיש בה שדות הרבה כלומ כל הבקעה
זביל שדת אחת של יתומים שיש בה מוחזק ועומד מאי כלומ' אם בודאי ידעינן אף
נור
וו היא של יתומים מאי ובנ' המוכר את הבית בגמ' המוכר את העור מאי ביןלו אמ' ר' אבה
פיסקי באגי פיר פיסקי' דאדעתא דלא הוו ט' קבין דלא חשיבן לאזדבוני בפני עצמן אלא על גב
העור . מנטרי באגי פיר' באגי שדות הרבה כשיטור מאה כור זרע הין חסר הין יתר . ועומדות על
מצר אחד ושוכרין שומרין לשמרן מן הבהמה וחיה שלא יאכלום כשהן זרע ומבני אדם סך
קמה באדן בס' ערלה אגוזי פרך ורימוני ברן ובכלים בפר כל כלי בעלי בתים לא הוזכרו
רימוני באדן וחצירי גבני אלא שיהו מתעשרין ודאי בכל מקום וכן נרך מקום ופידותיהן גדולין
וחשובין ובס' גמ דהערל ובס' גמ' דעו' ובר' גמ' רביצה . באלא בס' הל קמ' דפר אותו ואת בנו הינו
עיזי דבא לא כשרין לגבי מזבח פי ר' יער ששמו כן . כ'א' ברא ותרג חוץ ברא והן מדבריות .
בארג בע'ז' בנ' אין מעמידין בגמ' והחומץ מתוק חמר בארג פיר' בארג גוניה חמרא מבושלא
בארג לשון פרסי הוא יין מבושל שעמד על שלישו כגון דשבקין להו לעצבי לתשרי וחליאן טפי
ראעג' דשתי חויא מניה מנשר חוליא למרריה דחיויא ואין בו משום גילוי. פא בארג עשבים
טובים שמשימין ביין וממתקין אותו . באש בפר' מי שמתו בסו' הלכ' בעל קרי באישא
הוה בקילעא דר' אושעיה ובגמ' דבמה מדליקין מהו לכבויי בוצינא מן קדם באישא בשבתא
טר' חולה .. סליק פרק א' אחל פרק ב' בב בנ' במ' מדלי'
בגמ' על שלש טבירות אבב חוטיא מילי ואבידרי חושבנא אבב חנוהא נפישי אחי ומרחמי
אבב ביזיונא לא אחי ולא מרחמי פיר רביני מחגרא רועה פסח שאינו יכול לרוץ כשמגיע
בשער גדרות צאן כדמת רג חטרין דען ובבית הדיר כדתנן הכונס צאן לדיר שם מעלה לה
חשבון הבריחות שברחה ושם מכה אותה . אבב חנותא בפתח החנות של יין הכל אוהבין
באין ונשאלין בשלום בעל החנות כדי שישתו עמו אבל אם רואין שתנס אדם בבית המכם
או בבית המושל להיענש כל אוהביו בורחן אין אחד מהן טנה אליו.. פא אבב בי זיונא לפתחביזיון
ובנדרים בס' פר' ר' אליעזר אומ' אמה לה תבריתהון אבבא . בבא בן בוטא הוה יתיב ליה אבבאן
דינא ובס' גמ' דנדרים סלוק נואף איתיב בבאלי בבא פי' על גבי כינת השניר במחבא בבאלי
כמו שפי רשנו אבולאי . ב'ב' בפ' כיצד משתתפין ביב שהוא קמור ר' אמות ברש' הרבים והן
יורדין לביב ובעו' בפר' כל הצלמין זו עומדת על הביב . ובר' בר' רב' מלך בשר ודם בונה פלטין ⟦במ'⟧
במקום הביבין והאשפה והסריות ובנ' יג' לה תולדות השמים והארץ מלך בשר ודם בונה פלטין
ואם נתן ביבה על נתקא אינה נאה הק'בה ברא את האדם ונתן ביבו על פיתחו והוא נאו והוא
שבחו כיר בלש לעז קלבקא שיורדין שם כל השולכין והאדם עשוי ביבו של חוטם על הפה
בבואה כסו' גמר' דינמות בפר כל קגט בגמ מי שהיה מושלך בבור ודילמ שד הוא אמ
ר' יהודה אמ' שמואל כשראו לו דמות אדם אינהו נמי איד מויי מידמו דחזו ליה בבואה אינהו
נמי אית ליה בבואה דחזו ליה בבואה דבבואה וכו' ובס' גמ' דהשוחט אחד בטוף לתוך אוגן שלמים
נמי אמרי לבבואה קא שחיט ובגמ דפר קמ' בנדרים הלכתי לשאב מים מן הבור ונסתכלתי
בבבואה שלו ובפר כל הצלמין בס היל דהגוים אי לימ' למיא קא סגיד ואסירי אי לבבואה
ד
Mf — A → B — {'A': 'present', 'B': 'present', 'C': 'absent', 'D': 'absent'}
Image checked 2026-09-28: right page, etrog then nishlam perek esrim, A, B, bet heading and ba. C/D absent at this locus. The preceding chapter close is not component B.
מו שכלול תמם יהלוך נפל משת כל חזו שמש ושכלול הוא שרץ שכשיצא מנדהיהו
והולך דירין נופלין הימנו ונמס ומת נתרגו והתשמת אשותא . אשותא פי כואל
אשתימא מא' גמ' דכל הצלמים מעיקר סבור אשתימ' בעל מ' פי' שומר חותם
המלך אשתקד בשקליה מי שלא שקד אשתקד שוקל שנה
הבאה פי שנה שעברה
כלוח' שתא המייתא אשתיתא כסו' במ' דמי
שהוציאו פי' שה אדה . רב יהודה בר אשיתא .
נשלם פרק י'ט' פרק עשרים
את ברא' ספרי זאת תורת הנזיר ביום מלאת ימי נזרו אחרים מכיאין אותו
והלא הוא מביא את עצמו . זו אחת משלשה איתים שהיה ר' ישמעאל
דורש בתורה וכל בבר' רב' בר' פ"ה וילכו אחיו לדעות את צאן אביהה הטבה . א"ת נהוך
עליו מלמד שלא הלדו אלא ולרעות את עצמן את י"ז אלהיך תירא לרבות תלמידי חמי'
אותו תואת תורתו . ירוש כפר הרואה בגמו' דסמך לא יקל את כאבות בפר' בן זומא
ודאי שתמש בתגא חלף הא כל הנאות מדברי תורה נוטל חייו מן העולם פי' לשון הנאה
וכן אין מברכין על הור עד שיאותו לאורו פי' אחרי אוכו לאורו שיהא להן הנאה
ברושם המאור שתרגם בזאת נאות נטפס ויאותו הכהניה לשון טפיסה וטהום הוא
אימום ירוש' רבאמ' יאותו ושמו' אר' יעותו . מאן דאמ' יאמ יאוהו אך בזאת נאות לכה
מאן דאח' יעותו לדער לעות את יעף איך בפר אין דורשין ר' עקיבה עלה בשלוה
וירד בשלום ואתא מרבבות קודש אות היא ברבבה שלו כיי' שאין הכל המלאכי'
רומה לו והוא ראה מלאכיה דרומין למעטרון וידע דלאו קודשא בריך הוא באוה
במימריה בגמ' ואילו מלחין סמך לשימן חנן כי באו רוב שלי שיה המים נקראו
שלישית ורבא ששקל בכל ישראל ובא לרגלת שהוא חידקל רבעית מיא באות במי מרה
שסוטה נבדקת בהן ת"ר אין לוקחין מן הצבע לא אותות ולא דוגמאות בסוף גמר
רבבא קמ' ובסוף כלאיה אותות הגוררין ואותות הכובסין אסורין משום כלאים
פי' חוטין שלאורגין שמשימין משום אות כי' אותות דהגוזל צמר שמכסה בו צבעו .
דיגמאות היינו נמי שמראה בו תון טריהון דכשדאי תרגו' יריש' באור כשדים.
אתכליא פר' גיד הנשה
בגח' ונוהג בבהמה אובעין רחמי אתבליא
לעליא אלמלא עליא לא מתקיימין מהכליא אתלישיך
לשני אתליטין שהיו עומדין ומהגששין לבני המלך אילו רעה המל
לפירשן חזק אחד עלי חבירו והרגו והיה צוות ומח' איבעי דיני קדם מלכא בכר' רב'
פרש' ד"ג' ויותר יעקב לבדו לאתליטה שעומד מתגשש עה כנו שלמלך כלה עיניו
זראה המלך עומר על גביו והרפיש עצמו לפניו וכי למדנו בו לקחתם לדה ביום
הראשון תוקעין תחילה ומחר כך האלוטין נכנסין פי' שהים . אתן ירח האיתנים ירח
שנולדו בו מיתני עולם הן היסודות . שמעו הריה מלשו' חורים . תאבות והחורים והאיהוו
מוסרי ארץ כלומי הן היסודות ובראש רבא סימן קרם שמאל לצד ימין וחזר לאיתנו
אתכן נכמורה בפר כל האסורין אי זהו אתנך האומ' לגונה הילך הוו זה בשדרך
אפי' מאה כולן אסורין אי זהו מחיר דלב האומ' לחבירו היליך טלה זותחת
כלכצא את נסיאה כויקראינא בסו' אל הראיין כי יתאדם ובירושלמי בסר' ואל
מגלחין
בגמ' אין קורעין והוא ינהגינו לעלמות תרגו' עקילם אהואא
כי' לעולה שאין הו מות כי' לשון יון אהאל הנסיאה מוה אתך בכר שרועות
העדות בגר' אינה נוהגת לא בראליין להעיר רבנן סברי דון מנה ואותי
באתרא כלוח' במקומה אתרוג כרגו' הדר
נשלם פרק עשרים
אשריך ספר הערוך שערך שלך נננ
באור ויצא בהדר סליק ערך
אלף מספר הערוך והוא
עשרים פרקים
ערך בית
בא ושב הכהן ובא הכהן וו היא שיבה זו היא ביאה ברא גמ' ראילו הן הלוקין ⟦/⟧
וברא' גה דכיצר אשת והסוף דזמנה לכהן גדול ובפר' התכלה בגר' הלחה
וכפר כסוי הדה בגמ' השוחט ונמצאת טריפה כי' זו היא שיבא זו היא ביאה מה הטיבה
בא הכהן לבית המווגע דילפינ' גזירה שוה מה שיבה חולץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע
כשמצאו שפשה ואיגו נותץ את הבית כדכהו' ושב הכהן ביום השביעי והנה כשההנגע
בקירות הבית וצוה הכהן וחלעו וכו' ועוד עפר אחר יקח וטח את הבית אף ביאה נמי
דכתו' ובא הכהן וראה והנה פשה הנגע בבית א'ע"ג דכהו' ונתץ את הבית אינו נבצו
לא חולץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע וכן מכורש בהורת ההניה מח מצינו בכרש' ראשת
חולץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע אף צרש בשיני כושה בשיני חולץ וקועה וטת ונותן לו
שבוע' ובסוף שביע שלישי אם פשה נותץ מכאן למדנו ג' שבועיה לכתיה והתורה אמרה
בא להרגך השכה להרגו בסו' בח' דהרואה מקוה ובכר' בן סורר ומורה בגו' הבא מחתרה
כי היכן אמרה תורה אה במחתרת ימצא הגנד והוכה ומת אין לו דמיה והי' רבא מאי
טער' דמחברת דחזקה אין ארה מעמיד עצמו על ממונו. והאי מימר אר' אי קאי לאבאי
הטילנא אליה למדיה דביתא ואת הבאין ברשותה ברבוכות כפר' הכותב לאשתו כתבלה
נדר ושבועה אין לי עליך וכו' . עד ועל הבאים ברשותך פי' מי שמכרה או נתנה להו
פי' במתנית זבי ר' חייא אילו הן הבאין ברשותה כל שמכרה להן או נתנה להן המתנהי
כאג קט בר כי רב דדיירי בבאגא נגמ' בכר' ראשון דכסחים וההלכ' ק' ראילו או'
מציאות באגא בארעא דיתמי לא מחזקיו כי' באגא בקעה שיש בה שרות
הרבה כלומו כל הבקעה לא אסרינ' בשביל שדה אחת שליתומיה שיש בה מוחזק
ועומד מאי אם נוראי ידעינן אי זו היא שליתומיה מאי וכפר המוכר את הבג הבית
בגמ' המוכר את העיר מאי ביולי אח' ר' אבא פסקי כסקי באגי פי' פסקי דארעתא
דלא הוו טקבין דלא חשיבין לאיזרכוני דבני עצמן לא על גב העיר יבארן כסו'
ערלה אגוזי פרך ורמוני באדן ובכליה בפר' כל כלי בעלי בתיה לא הוזכרו רמוני
בגודן וחצירי גבע אלא שיהיו מתעשרין ודאי בכל מקום פי' שה מקוה וכן כרך מקוה
והירותיהן גדוליה וחשוביה ובסו' גמ' דהערל ובסו' גמ' דע"ז ובסו' גמ' דביעה באלא
בסו' הלכ' קר' דפר אותו ואת בנו הני עזי דבאלא כשרין לגבי מזבח פי' יעב
ששמון בן ס'א' ברא ותרגו חוץ ברא והן מדבריות בארג בעז כפר' אין מעמידין
בגדמ והחומץ מתוק חמר בארג פי בארג גופיה חמרו מבושלא בארג
לשון פרסי הוא יין מבושל שעמד על שלושו כגון דשכקין ליה ענבין לתשרי וחליין
טפי דאע"נ דשתי חזיא מניה מכשר ליה חוליא למדריה דחוליא ואין כו משום גלוי
כ"א בארג עשביה טוביה שמשימין ביין וממתקין אותו באתון בכר' מי שמתו
בס"ו' הלכ' בעל קרי באושא הוה בקליעה דר' אוטעיה כגר' דבמה מדליקין מהו
לבכויי ברנינא מן קהם באושא בשכבא סי' חלך סליק פירקא
פרק ב'"
בב בפר כמה מדליקין בגח' על שלש עבירוה אבב חנותא נפישי אחי ומרתמי
אבב בזיונא לא אחי ולא מרחמי פי רעיא מחגרא רועה פסח שמין
יכול להלך ועז בורחת כשמגיע בשער בדרות צאן דמתרג מינ' חוטרין דעמן ובית
הדיר כדהנן הכונס צאן לדיר שם מעלה חשבון הבריחות שברחה ושם מכה
אותה אבב חנותא שליין הכל אוהבין באין ושואלין בשלום בעל החנות כדי
שיטהו עמו יאבל אה מאין שנתכס אדם בכיה המכה או בבית המושל להענש
כל אוהביו בורחין אין אחד מהן כונה אליו כ"א אבב בזיונא לכתח בזיון ובנדרי'
בס"ו' פ"ר ר' אליע"ז' להכבר יתהון אברא בבא בהן נוטא הוה יהיב ליה אבבא ודאין
דונא . ובהו גמ' דנדרי' סליק נואף איתים בבא סי' על גבי ככת השער במחבא
הבאלי כמו שפי' אבולאי בך דכר' כיצד משכתחין ביב שהוא קמור ובפר י"ג' הבח"ו
אלה תולדות השמים מלך בשר ודה בונה פלטרין ואה נתן ביבה על כבחה
אינה נאהי הקב"ח הרא את האדם ונתן רבו על הבחו והוא נאה והוא שבחו :
פ"י בלש"ו לעז קלבקא שיורדין שם כל השוסדין והאדם עשוי ריבו שלחוטם על הם
בבואה בסי' גמ' דיבמות דחזו ליה בבואה ובילמדנו באחרי מות אשר ישחט שור
אין שוחטין לתוך המיה ולא לתוך הנהרות למה שהוא עובר לבבואה
מת מוצא בימי גדעון היו עובדין את הבבואה שאותן שכרעו ועל ברכיהן הן עובדין
לבבואה פי' הצל שהיו מאין במים בביא הסיקו מבחוץ הוא ואסור דכל שעת
ובכר דה חטאת כובא בגמ' אחד כלי שבשל ובפר במה מדליקין בגח כתילה
הבגד שדא קשייתא לבוכייא פי' טיגן שלחרס מתחתיו ואופין עליו מלמעלה עוגות
בימי בר אביי כך נהוד בסי' רבי' מעל זצל בכר' אח להן הממונה בבף כלולה
במקרא בלולה במשנה כלולה בתלמוד בריש גמ' דהר דיני ממונוה
בגו זהבורר לו אחד בבך דדי לגנה ולחצר ולביברי בשבת כרר ר' ליע"ז' דאורג אין
צדין דגיה מן הביצריה בביצה כי לשון לעז ביברש והוא פרדם שמאסרין שרחים
וחתירה שמאספין שם דגים מקוה ששה עופור, קורין בו ביכרו ביברי דנרש אינ
חיישיב בפר העיר בגמ' העכבר כלומ' אין דריץ בישוב לא נמיד בביתא ברכואות
דמי שאחזו שברירי דפלניא בר פלניא ליחדו לדלדא בדירא דעינו פר"ב בביהא
דעינה שחור קטן שבאמצע שבלוכן שבעין בברתא בפר' כסוי הדה זיל שחט עובא
על פיתא דמיא דמורח ריחא דדמא וסרישכי' הפשתן היה משרה בתוך המיה
ולשה נפל אנידא שהוא טלטולא בלע' ואר אליה שחוט על המשרה ויפרוט
סליק פרק ב' פרק ג'
בגד דפר יש כערדין למה נסמכה ברש' כהונה לפרש' הקרבנות לוחו לך מה
הקרבנות מככרין אף בגדי ההועה מככרין כתור מכבת על שפיכות דמיה
וכו"ל בגך אין בין נערות להגרות לא ששה חדשיה בלדד בפר' אילו נערות בגח' וארה
שוהאר"ס ונתגרשה הי' הני ו' חדשיה לא אמרינון שמואל בעידנא ידיעא ותחילה נערות
דודאי הוא הפרק לתתוקת לאו בזמן בליא מלה' לא בהבאת שתי שערות וקמי הכי
קענה ומן תחלב מאן דצמרן שתי שערות השיעור שאמרו חכמים אתהילא ליה נערות
ושתי שערות חומרא וכתר המתחלא נערות בששה חדשים הויא בוגרת ומהיא סימני
בגרוה להיכ אי בכלל ש"נ י"כ מרישא ועד סוכא איבאי שהי שערות מן ההיא עדונו
מיחשהן ששה חדשי' ובתריהון הויא דוגרת מיקש הוא דקנא לה ובגדלה קלא בריש גמ' דגט
כשוט כי' גדולה ונעשה קולה ענה שכופרת אבגורי מנגר לה בראש גר' דהינוקת ה"א
מנגורי מנגר לה הלומ' אידא למיחש שמא ראש הקנה שאינו חלק יגרר הבשר ויצארה
בגרגודי בסר' השוכר את האומנין בגר' דהשובר את הפרה ואי ארעא דמחוקא בגרנודי
תרויהו משלמי פי ארץ ידועה ובטרשין ובצורין שעהן המחזיק ביתר
שלמחרישה והמנהא מת הפרה משלמי ששניהה רשעי סליק פרק ג' פרקר'
Automatic review queue
Sp — A → C — {'A': 'probable_present', 'B': 'uncertain', 'C': 'probable_present', 'D': 'uncertain'}
ואתה תבער הדם הנקי מקרבך למה לי מיבעי לי הוקשו ישופכי דמים לעגלה ערופה מה
להלן מן הצואר אף שופכי דמים מן הצואר וכוליה בפרק אלו נערות בגמרא דהבא על
בתו כי אתה אבינו כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו יצחק היכן הוא מי שהוא אומר
תרי
לעשו גזור עלין שמרים את מתכופו לאכות בבראשית רבה פרשת ס'ח והיה כאשר(
ובשבת בסוף פרק אמר ר' עקיבא לעתיד לבוא אומר הקב'ה' לאברהם בניך חטוו אומר
לפניו ימחו על קדושת שמך אחר אלמא ליה לאוקבו ההוה ליה צערו גידול בנים זאת
בפרק אין דורשין ר' עקיבא עלה וירד בשלום ואתה מרבבות קדש אות הוא ברבבה
שלו פירושנ שאין בכל המלאכים דומה לו והוא ראה מלאכים דדומין למיטטרון וידע דלאו
קודשא בריך הוא הוא . באות במי מרה ואלו מגלחין סמך לפיפט חנן פירושו באו רוב
שלישית במים ישראל וקראו שלשית ורבא שקול כרוב ישראל ובא לדגלת שהוא חדקל
דבעיתי היא כאות במי מרה ששוטה נדבקת בהן שמו אותותם אותות בילמדנו והיה
בשני
עקב תשמעון כי תאמר בלבדך בשעה שנכנסו שונאים לבית המקדש היו חורקין כים
ומחרפים והיו מנעליהן מסומרין והיו עושין רשומות בתוך הרצפה שכן הוא אומר שאגו
צוררין בקרב מועדך שמא אותתם אותותי תנו רבנן אין לוקחין מן הצבע לא אותו ולא
דגמאות בסוף גמרא דבבא קמא ובסוף כלאים פירושו חוטין של אורגים שמיתין שום
אותי פירושו אותות דהגוול צמר שמכסה בו ציבעו דוגמאות הינו נמי שמראה בו :
אתון נורהון דכשראי תרגום ירושלמי באור כסדים . אתכליא בפרק גיד
ומימו
הנשה בגמרא ונוהנ בבהמה איבעון רחמי אתכליא על עלאה דאלמלא עלא לא
אי
אתכליא זאתליטין לשני אתליטין שהיו עותדים ומת גששים לפני המלך אלו
רצה המלך פידשן לא רצה לפרשן המלך חזק אחד על חברו והרגו והיה צווח ואומ ביעי
דיני קדם מלכאי בבראשית רבה סרשת כ'ג' ובפרשת עא ויותר יעקב לבדו לאתליטין
שעומד ומתושש עם בנו של מלך תלה עיניו וראה המלך עומד עלי גביו והרפיש ותמו
לפניו ובילמדנו בו לקחתם לכם ביום הראשון תחלה ואחר כך האתליטין נכנסין פירושו
שרים . אתן ירח האתנים ירח שנולדו בו איתני עולם בפרקא קמא דראש השנה
זהו
בגמרא ולנטיעה פירושואתני עולם הם היסורות שמעו הרים מלשון הורים האבות יתנום
מוסדי ארץ הם היסודות ובראש גמרא רבא סימן קדם צד שמאל לינד ימין וחזר
איתנו . את בן בתחורה בפרק כל האסורן אי זה הוא אתנן האומר לזונה ול
זה בשכרך אפלו מאה כולם טסורים איזהו מחיר כלב האומר לחברו הילך טלה זה תחת
כלב וכוליה . אתנסיאה בו יקרא רבה סמך לפרשת אל תרא יין כי יתאדי)ם הושלחי
בפרק ואלו מגלחין בגמרא אין קורעין הוא יוהגנו על מות הרגם עיקולם את נסיאת ול
שאין בו מות פירושו לשון יון אה אל תנסיאה מות . אתך בפרק שבועת העדות
נה
ובמי
בגמרא אין נוהגת אלא בראויין להעיד רבנן כברי דון מונה ואוקי באתרה כל ומר
ה
אתרוג הרגום הדר . אשרך ספר הערוך שערך אלף שלך נכנס באזר ויצט
סליק ערץ אלף מספר הערוך והוא כא כרקם שבח ודון והלל למקום כל טפסי אדקים
ערך הבית מספר הערוך
משפיל ומרומם המגביהי לשבת . יסייעני לחוק ערך בית .
בא ושב הכהן ובא הכהן זו היא שיבהזו היא ביאה בראש גמראדאלו הן הלוקין
ובראש גמרא דכצד אשת ובסוף גמרא דאל מנה לכהן גדול ובפרק התכלת בגהרא הלחם
ובפרק כסוי הדם בגמרא השוחט ונמצא טרפה פירוש זו היא שיבה זו היא ביאה מה
שיבה בא הכהן מביתו לבית המנוגע וילפינן גזרה שוה מה שיבה חולץ וקוצה וטה
ונותן לו שבוע כשמצאו שפשה ואינו נותץ את הבת כדכתיב ושב הכהן ביום
הש
וראה והנה פשה הנגע בקירות הבית וצוה הכהן וחלצו את האבנים וגו' עד ועפר
אחד יקח וטח את הבית . אף ביאה דכתיב ובא הכהן וראה והנה פשה הנגעאף על
גב דכתיב ונתץ את הבית אינו נותצו אלא חולץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע וכן
מפורש בתורת כהנים מה מצינו בפושה בראשון חולץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע
אף פושה בשני חולץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע ובסוף שבוע שלישי אם פשה נתיץ
הכאן למדנו שלשה שבועים לבתים והתורה אמרה בא להרגך השכם להרגו בסוף ורא
דהרואה מקום ובפדק בן סודר ומורה בגמרא הבא במחתרת פירושו היכן אמדה
תורה אם במחתרת ימצא הגנב והכה ומת ופירש רבא מאי טעמא דמחתרת חזקה אין
אדם מעמיד עצמו על ממונו והאי מימר אמר או קאי באפטי קטילנא ליה למריה
דברתא . ואת הבאין בדשותה בכתובות בפרק הכותב לאשתו כתב לה נדר ושבועה
אין לי עליך וכוליה עד ועל הבאין הבאין ברשותך פירושו מי שמכרה או שנתנה להן
וכן כיתש במתניתא דבי ר' חייה אילו הן הבאין בר שותה כל שמברה להן או שנתנה להן
במתנ
במתנה באג הני בני בי רב דדידי בבאגא בגמרא דפרק ראשון דפסחים ובהלכה
קמיתא דאלו מציאות בגא בעא דיתמי לא מחזקינן פירוש באגא בקעה שיש בה שדות
הרבה כלומר כל הבקעא לא אסרינן בשביל שדה אחת של יתומים שיש בה מוחזה עומר
הא
כלומר אם בודאי ידעינן איזו היא של יתומים מאי ובפרק המוכר את הבית בגמר(א
את העיר מאי בי זלי אחד ר' אבא פיסקי באגי פירושו פיסקי דארעתא דלא הוו תשעת
קבין דלא חשיבן לאזבוני בפני עצמן אלא על גב העיר מנטרי באגי באגי שדות הרבה
בשעור מאה כור בית זרע הין חסר הין יתר ועומדות על מצר אחר ושוכרין שומרין
לשמרן מן הבהמה וחיה שלא יאכלום כשהן זרע וחבני אדם כשנעשת קומה
באדן בסוף ערלה אגוזי פרך ורמוני באדן ובכלים בפרק כל כלי בעלי בתים
לא הוצרכו רמוני באדן וחצירי גבע אלא שיהו מתעשרין ודאי בכל מקום פירושו
שם מקום וכן פרך הקום ופירותיהן גדולים וחשובין ובסוף גמרא דהערל ובסוף מם
דעבדה זרה ובראש גמרא דביצה. באלא בסוף הלכה קמא דפרק אותו זת
בנוהני עיני דבאלא כשרין לנבי מזבח פירושי יער ששמו כן ספר אחר ברא תרגום חוץ
ברא והן מדבריות בארג בעבדה זרה בפרק אין מעמידין בגמרא והחומץ
מתוק חמר בארג פירוש בארג גופיה חמרא תבושלא בארג לשון פרסי הוא ויין מבושל ⟦/⟧
שעמד על שלישו כגון דשבקין להי לעינבי לתשרי וחליאן טפי דאף על גב דשתי חיויא וניה
ששי
מפשר חוליא למדריה דחיויא ואין בו שום גלוי פירוש אחר בארג עשבים טובים למין
ביין וממתקין אותו . באש בפרק מי שמתו בסוף הלכה בעל קרי באישא הוה
אקילע' דר' אושעיה ובגמרא דבמה מדליקין מהו לרבות בוצינא מן קדם באישנו בשבתי
סליק פרק ראשון אחל פרק שני .
בב בפרק במה מדליקין בגתרא על שלוש עברות אבב חוטרא מלי ואבידדי
אבב חנותא נפישי אחד ו מרחמי אבב ביזינא לא אחי ולא מרחמי פירושו רעיא מחגרא
רועה פסח שאינו יכול לרוץ ועז בורחת כשמגיע בשער גדרות הצאן כד מתרג מינן
דען ובבית הדיר כדתנן הכונס צאן לדיר שם מעלה לה חשבון הברי חות שברחה ושם
בעל
מכה אותה אבב חנותא בפרח החנות של יין הכל אוהבין באין ושואלין בשלום החנות
כדי שישתו עמו אבל אם רואין שנתפס אדם בבית המכם או בבית המושל להיענש
כל איהביו בודחין אין שחד מהן פונה אליו פירוש אחר אבב בי זינא לפתח בי כוף
פירגגא
Sp — A → B → C — {'A': 'probable_present', 'B': 'probable_present', 'C': 'probable_present', 'D': 'uncertain'}
ואתה תבער הדם הנקי מקרבך למה לי מיבעי לי הוקשו שופכי דמים לעגלה ערופה מה
להלן מן הצואר אף שופכי דמים מן הצואר וכוליה בפרק אלו נערות בגמרא דהבאטל
בתו כי אתה אבינו כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו יצחק היכן הוא מי שהוא אומר
לעשו גזור עליו שמרים את מתכיפו לאבות . בבראשית רבה פרשת ס'ח' והיה כאשר
ובשבת בסוף פרק אמר ר' עקיבא לעתיד לבוא אומר הקב'ה' לאברהם בניך חטוא אומר
לפניו ימחו על קדושת שמך אמר אלמא ליה לאוקב דהוה ליה צערי גידול בנים . את
בפרק אין דורשין ר' עקיבא עלה וירד בשלום ואתה מרבבות קדש אות הוא ברבבה
שלו פירושו שאין בכל המלאכים דומה לו והוא ראה מלאכים דדומין למיטטרון וידע דלאו
קודשא בריך הוא הוא . באות במי מרה ואלו מגלחין סמך לסיפא חנן פירושו באו רוב
שלישית במים ישראל נקראו שלשית ורבא שקול כרוב ישראל ובא לדגלת שהוא חדקל
דבעיתי היא כאות במי מרה ששוטה נדבקת בהן שמו אותותם אותות בילמדנו והיה
בשו
עקב תשמעון כי תאמר בלבבך בשעה שנכנסו שונאים לבית המקדש היו חורקין בהם
ומחרפים והיו מנעליהן מסומרין והיו עושין רשומות בתוך הרצפה שכן האו טומר שאגו
צודריך בקרב מועדך שמא אותותם אותות . תנו רבנן אין לוקחין מן הצבע לו אותו ולא
דגמאות בסוף גמרא דבבא קמא ובסוף כלאים פירושו חוטין של אורגים שמימין שום
אותי פירושו אותות דהגוול במר שמכסה בו צובעו דוגמאות הינו נמי שמרטה בו .
אתון נורהון דכשדאי תרגום ירושלמי באור כסדים. אתכליא בפרק גיד
ומימו
הנשה בגמרא ונוהג בבהמה איבעון רחמי אתכליא על עלאה דאלמלא עליא לא
קיי
אתכליא . אתליטין לשני אתליטין שהיו עומדים ומת גששים לפני המלך אלו
רצה המלך פירשן לא רצה לפרשן המלך חזק אחד על חברו והרגו והיה צווח ואומ בעי
דיני קדם מלבא. בבראשית רבה פרשת כ'ג' ובפרשת עח ויותר יעקב לבדו לאתליטין
שעומד ומתגשש עם בנו של מלך תלה עיטו וראה המלך עומד על גביו והרפיש עצמו
לפניו ובילמדנו בולקחתם לכם ביום הראשון תחלה ואחר כך האתליטין נכנסין פירושו
שרים . אתן ירח האתנים ירח שנולדו בו איתני עולם בלרקא קמא דראש השנה
בגמרא ולנטיעה פיר ושנא תני עולם הם היסורות שמעו הרים מלשון הורים האבות (ה)איתנים
מוסדי ארץ הם היסודות ובראש גמרנו רבא סימן קדם צד שמאל לצד ימין וחזר
מיתנו . אתנן בתמורה בפרק כל האסורין אי זה הוא אתנן האומר לזונה הילך
זה בשכרך אפלו מאה כולם אסורים איזהו מחיר בלב האומר לחברו הילך טלה זה תחת
כלב וכוליה . אתנסיאה בויקרא רבה סמך לפרשת אל תרא יין כי יתאד(י)ם ושלחי
בפרק ואלו מגלחין בגמרא אין קורעין הוא ינהגנו על חות תרגם עיקולם את נסיאה מולם
שאין בו מות פירושו לשון יון אה אל תנסיאה מות אתך בפרק שבועת העדות
בגמרא אין נוהגת אלא בראויין להעיד רבנו כבדי דון מונה ואוקי באתרה כל ומר ורה
ובדו
אתרוג תרגום הדר. אשרך ספר הערוך שערך אלף שלך נכנס באזר ויצא
סליק ערך אלף חספר הערוך והוא כא פרקם שבח ורון והלל למקום כל טפחי אדקים
ערך הבית מספר הערוך
משפיל ומרומם המגביהי לשבת . יסיעני לחוח ערך בית .
בא ושב הכהן ובא הכהן זו היא שיבה זו היא ביאה בראש גמראדאלו הן הלוקין
ובראש גמרא דכצד אשת ובסוף גמרא דאל מנה לכהן גדול ובפרק התכלת בגמרא הלחם
ובפרק כסוי הדם בגמרא השוחט ונמצא טרפה פירוש זו היא שיבה זו היא ביאה מה
שיבה בא הכהן מביתו לבית המנוגע וילפינן גזרה שוה מה שיבה חולץ וקוצה וטח
ונותן לו שבוע כשמצאו שפשה ואינו נותץ את הבית כדכתיב ושב הכהן ביום מעי
וראה והנה פטה הנגע בקירות הבית וצוה הכהן וחלצו את האבנים וגו' עד ועפר
אחר יקח וטח את הבית . אף ביאה דכתיב ובנו הכהן וראה והנה פשה הנגע אף על
גב דכתיב ונתץ את הבית אינו נותצו אלא חולץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע וכן ⟦/⟧
מפורש בתורת כהנים מה מצינו בפושק בראשון חולץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע
אף פושה בשני חולץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע ובסוף שבוע שלישי אם פשה נותין
הכאן למדנו שלשה שבועים לבתים והתורה אמרה בא להרגך השכם להרגו בסוף מרו
דהרואה מקום ובפרק בן סורר ומורה בגמרא הבא במחתרת פירושו היכן אמרה
תורה אם במחתרת ימצא הגנב והכה ומת ופירש רבא מאי טעמא דמחתרת חזקה אין
אדם מעמיד עצמו על ממונו והאי מימר אמר או קאי באפטי קטילנא ליה למריה
דברתא . ואת הבאין בדשותה בכתובות בפרק הכותב לאשתו כתב לה נדר ושבועה
אין לי עליך וכוליה עד ועל הבאין הבאין ברשותך פירושו מי שמכרה או שנתנה להן
וכן פירש במתניתא דבי ר' חייה אילו הן הבאין ברשותה כל שמכרה להן או שנתנה לה
במתו
במתנה. באג הני בני בי רב דדידי בבאגא בגמרא דפרק ראשון דפסחים ובהלכה
קמיתא דאלו מציאות בגא בעא דיתמי לא מחזקינן פירוש באגא בקעה שיש בה שדות
הרבה כלומר כל הבקעט לא אסרינן בשביל שדה אחת של יתומים שיש בה מוחזה עומד
המ
כלומר אם בודאי ידעינן איזו היא של יתומים מאי ובפרק המוכר את הבית בגמר אכו
את העיר מאי בי זלי אחר ר' אבא פיסקי באגי פירושו פיסקי דארעתא דלא הו בשעת
קבין דלא חשיבן לאזבוני בפני עצמן אלא על גב העיר מנטרי באגי באגי שדות הרבה
בשעור מאה כור בית זרע דין חסר הין יתר ועומדות על מצר אחר ושוכרין שומרין
לשמרן מן הבהמה וחיה שלא יאכלום כשהן זרע ומבני אדם כשנעשת קומה .
באדן בסוף ערלה אגוזי פרך ורמוני באדן ובכלים בפרק כל כלי בעלי בתים
לא הוצרכו רמוני באדן וחצירי גבע אלא שיהו מתעשרין ודאי בכל מקום פירושו
שם מקום וכן פרך מקום ופירותיהן גדולים וחשובין ובסוף גמרא דהערל ובסוף י
דעבדה זרה ובראש גמרא דביצה באלא בסוף הלכה קמא דפרק אותו"
בנו הני עיזי דבאלא כשרין לגבי מזבח פירושי יעד ששמו כן ספר אחר ברא תרגום חוץ
ברא והן מדבריות. בארג בעבדה זרה בפרק אין מעמידין בגמרא והחומץ
מתוק חמר בארג פירוש בארג גופיה חמרא מבו שלא בארג לשון פרסי הוא ויין מבושל ⟦/⟧
שעמד על שלישו כגון דשבקין להי לעיובו לתשרי וחליאן טפי דאף על גב דשתי חיויט וניה
שרש
מפשר חוליא למרריה דחיויא ואין בו שום גלוי פירוש אחר בארג עשבים טובים ימי
ביין וממתקין אותו . באש בפרק מי שמתו בסוף הלכה בעל קרי באישא הוה
פירושו
אקילע' דר' או שעיה ובגמרא דבמה מדליקין מהו לרבות בוצינא מן קדם באישא בשבתא
סליק פרק ראשון אחל פרק שני .
בב בפרק במה מדליקין בגתרא על שלוש עברות אבב חוטרא מני ואבידרי
אבב חנותא נפישי אחרו מרחמי אבב ביזינא לא אחי ולא מרחמי פירושו רעיא מאגרא
רועה פסח שאינו יכול לרוץ ועז בורחת כשמגיע בשער גדרות הצאן כדמתרג מינו ור
דען ובבית הדיר כדתנן הכונס צואן לדיר שם מעלה לה חשבון הברי חות שברחה ושם
בע
מכה אותה אבב חנותא בפתח החנות של יין הכל אוהבין באין ושואלין בשלום החנות
כדי שישתו עמו אבל אם רואין שנתפס אדם בבית המכם או בבית המושל להיענש
כל איהביו בורחין אין אחד מהן פונה אליו פירוש אחר אבב בי זיונא לפתח בי זיון
L4 — A — {'A': 'probable_present', 'B': 'uncertain', 'C': 'uncertain', 'D': 'uncertain'}
מדרי ואם אשת עם האדץ היא נדה התירו
לשאן נשות דבר שטינה נוגעת בקמח של עצמה בימי
נדתה וכל שכן בקמד של חבר מורט מדישיהי אביל
מי' הטור מדישו אוכל ש' לא תחכב שור בדישו.
בןשף בטא דל צדיו את האשות ואת
העכבדים בשדה הלבן כו' בכלים בפ
הלבצע ב מצודות אישות טהורף . מי כגמ' דמש'
מאי אישותי אמ' רב יהודה בריה שאין לה עינים
מאי קדטה כנ שבלול חמס יהלך נפל אשת בל
חזו שמש . ושבלול הוא טרין שכשיצא מנרתקו
והולך רירין נופלין הימנו ונמס ומת . תרג והתנ
ואשותנו . אשיתא מי' כולה . כותל
אשהי אמא שי נמ דכל הצלו
מעיקרא סבור אשתיאמאס
פי' אומר חותם טל מלך.
אשהקד שת' בר י'ג' שופרות . מי של
שקל טיתקד שוקל לשנה הבאה
ובר גמא דמס' טשתקד נעשו יפות . כלומ'
טמא קדמיא אשתומם כש
דחולין . בגמ' השוחט מן.
מתה עומד ומולק אשתומם בשעה מדא .
אשריתו כסו' גמ' דמי שהוציטות
מי שם אדם ירב יהודה כדא
אשטמאי סליק פרק כ' י' ט'
ספר
את יי
את תורת הנזיד ביום מלות ימי ני
רבינו אותו אחרים מביטין אותו . והלא הוא
מביא את עצמו זאת טחת משלש אתיו שהיה
ר'ישמ' דורש בתורה וכו' כבר' רבה פרש' כ'ה'
וילכו טחיו לרעות את צטן אביהם בשכם .
את נקוד עליו מלמד שלא הלכו לרעות אלא אח
עצמן . את יוו אלהיך מרא לרבות תלמידיו
חכמ' . אותו ואת תורתו . ירוצ' בכ' הרושה בגו
דסמך לא יקל . את באבות כש בן
זומנו . ודי ישתמש [ ]בתגא
חלף . הא כל הנאות מדברי תורה נוטל חיים
מן העולם . ובשבת בכ כירה . אין נשותיו
כל
ממנו וכו' ובסו' פ'א' דבצור י גה הכלל כל ענאתין בו
ביום טוב שהנשים נאותות בהן בגמ' ללטכה פנהדרי
בפא דיומא . פי' לשון הנאה . פי' אחר אתו ראותו לאד
שיהא להם הנאה בלשם המאור . תרג' בזאת נאות
לכסי ברא נתעם לכוןי ויאותו מכהנים . לש' טפוסה
וטכום הוא אומם ירוש' רב אמ' אותו ושמואל אמ'
יעותו מאן דאמ' יאותו אך בזאת נאות לכם .
מאן זאמ' יעומן לדעת לעות את ינוף .. את הב
תנא שני מצורעין היו כו' בכ' הרואה וכמא'
דקידושין . בגמ' ללמדו תורה בענין אחר אר' היא א'ר'
יוחנן אפי' אב ובנו הרב ותלמודו וכו' עד אל תהרי
בסופה אלא בסופה .. את במלכה א' דאלו הן
הנשרפין באש ישרפו אותו ואתהו ואת
אחת מהן . דברי ר' ישמעאל ר' עקיבה אומ' אותו
ואת שתיה וכנ'. אתה ואתה תבער הדם
הנקי וגומ' למה לו מיבעי לי הוקשו כל שופ)
דמים לעגלה ערופם מח לחלן מן הצואר אף ופכי
דמים מן האוארוכו בש' אלו נעדות בגמ' הבא על כל
כי אתח אבינו כי אברהם לא ידענו וישראל לא
יכירנו אתה יוי אבינו גואלינו מעולם שמךי ויצח
היכן היה . מי שהוא אומ' לעשו גואר כומרים את
מתכיכו לאבות . בבר' רבה מר' מח' והיה כאשר
תריד . ובפ' א'ר עקיבה לעריד לבא אומ' ורבה
לאכרהם בניך חלאו וכנ' במ' אין דודשין ר' עקיבה
מרבבות
עלה בשלום וירד בנילום . ואתה ⟦מברת⟧ קדש אות
רבבה
הוא ⟦כהה⟧ שלו פי שאין בכל המלאכים דומהל
והוא ראה מלאכם חדומין למיטטרון וידנע אם
הק'ב'ה' הוא באות מי מרה בגמ' אלו מגלחין סמך
לסימן חנך באו רוב שלישית במים ישר' טנקראו'
רוב שלישית רבנא שקול כרוב ישר ובא לרגלת הוא
חדקל רביעתי מה באות במי מרה ששוטה ומ()קה
בהן . שמו אותותם אותוה בילמדנו . והיה עקב
שוני
כי תאמר בלבבך בשעה שנכנסו ⟦שואדם⟧ היכל
היו חודקין שיניהם ומחרפין והיו מנעליהן מסומרין
והיו עושין רשומות בהיכל בתוך הראשה שבן הוא
אומ' שאגו צרדין בקרב מועדיך . ת'ר' אין נוקחן מן
הצבע לא אותות ולא ריגמנ אות בסוף גמ דר
לא
הגי היום זותות חטבם אסורין
של אורגו שמשימיו משום
תוי והגוזר . אמר שמשח בו הצבע
נמי צראה בו. קתרך נוריהות
וד בשדים .......
שן
מן בכ גיד הנשה בגמ ונוחג בבחמה
אדו
נוריהוו יבעון רחמי אתבלינו על
אתליטין לשני
תגששין פי רא
צ' לד ילו רוצה חמלך פירשו . וכו'
בפרשת ע'ד ויותר יעוץ לבדו
כבי בא א
ואתט כ' שמי דגשש עם בנו שא מלד תלו
זה אמה על גביו והפריש ממנו
לכם ביום הראשון ע' מות'
לי יד תשטין נכנסיו פו שלים
אתו האיתנים . ירח שנטלדו ⟦בו
עולם הם היסודות . שמעו הרים את
ביו
הי ס יחובות . והאיתנים מוסד אח
ליי ם היסוד ובדיש גמ' רבנו . קדם צד שמו
צר יי . ⟦ לא ת באתפף בתמור
כל א.אי זהו אתני האומר
אי הילך ז בשכי אעי' מאה כולו אסורין . טה
ל
לחבירו הי לך טלה זה תחר
אתנסיח כויקיא דכו
תרויין וגומ'
בי עלי ו בגמ' אין קרעין . והוא
עלמי דרגם עקילם אמנריוה עולם
פי אמ' יוי סא' אין יתנביאה
אתך . טעת הערות . בגמ
ברטויין להנסיד . רבנן
ז' יקי באתרה כלומ' ב()קומה
אתרוג שגש הדר : סדר כאילנו
משנא לשנה .
אשרין ספר הערוך שערך
אלף שלז נכנס באזר ויצא
בהדו סליק ערן אלף
סביך הפחך והוא כני
בחוהן והלל להקים.
היה
והמנכיהי עשבת. מפייעם
לחוק שךבת נ
פן ושב הכהן נבא הכהן או היא שיבה זו היא ביאהי
בר' גמ' דאלו הן הנוקין . ובר' גמ' דכיצד אשר
אחיו . ובסוף גמ' דאל מנה לכהן גדול . ובש' התכלת בגמ'
הלחם . ובמ' כיסוי הדם בגמ' השוחט ונמצאת טורפה
שי' זו היא שיבה זו היא ביאה . מה טיבה . בא כהן בא
מביתו לבית המנוגע דילפינן גזירה שוה מה שיבה
חולט וקואה וטח ונוהן לו שבוע כשמצאו שפשה
ואיר נותן הבית כדכת' ושב הכהן ביום השביעו והנה
משה הנגע בקירות הבית ויצוה הכהן וחלקו וגו' עד
ועמר אחר יקח וטח את הבית . אף ביאה נמי דכת'
ובא הכהן וראה והנה הנגע בקירות הביתי א'ע'נ' ⟦דרא⟧
ונתיץ את הבית אינו נותץ הבית אלא חולץ וקוצה ד'
ונותן לו שבוע וכן מפודש בתורת כהניםי מה מאין
במושה בראשון חולין וקואו ונח כן לו שבוע ובסוף
שבוע שלישי אם משה נותאי מיכן למדנו שלשה
שבועים לבתים והכורה אמרה הבא להורגר
השכם להרגי בסוף גמ בהרואה ותמ בן סורי ⟦מ⟧
בגמ' הבא במחתרת . כי' הוכן אמרה תורה אם
ימאא במחתרה הגוב וגו' ובכי רבא מ עמה מחר
חזקה אין אדם מעמים עצמו על ממונו זאי ⟦מ/⟧
מימר ⟦אמא ↑ קאי באפי קילנא ליה למריה ⟦ד
ואת חבאין בדשורו . בכתובות בפרי הכותב נאשי
ל
⟦הר⟧ אין לי עליך ונ' עד כל הראי
ברשודך פי מי שמכרה או מי שנהנה לה כן פירנ
במתניתא דבי ר' חייא אלו הן הבא ברשותה כל שמכר
להן או . תנה במתנה .. באג הני בי רב דרידי
בבאגא בגמ' רה' מ' דר' שהוכה דם
שר האל באדעם דתמו לא מחזקינןי פו' כאגא
בקעה שבא שדות הרבה כלומ' כל הבקעה לט
אמרונן בשבול שדה טחת שנ' יתומים שיש בה . מוחזק
ועומד מנויי טם בודטי ידעונן אי זו היו של יתומים
ובש' המוכר את הבית . בגמ' המוכר את העיר . מאי
בידלי .אר אבא פסקי באגי יפסקי דארעתא דלא
היו ש קבין דלא חשיבין לאודבוני בפני עצמן אלו
על גבי העיר מנטרי באגי שדות הרבה בית זרע
הין חכר היו יתד ועומדיו על מצד טחד ושוכרין
שומרין לשומרן מן הבהמה וחיה שלא יאכלום
כשהו זרע ומבני אדם כשנעשת קמה
באדן בסו' ערלה טגוזי פרך ורמונע
באדן ובכלים בע כל כלי בעלי בתים
ההוזכרו דמוני באדן וחצירי גבע אלישיהו מתעשריו
ואדי ודאי בכל מקום . פי שם קום וכן ערך ופירותיה
גדולים וחשובים . ובס' גמ' דהערל וכס' גמ' דע'ז'
זברי' גמ' דביצה באלא בסוף הלבו
קמא דפ' אותו ואת בנו . הני עיז
דבטלא כשרין לגבי מזבח פי' באלט יעד ששמ
כן יס'א' ברא ותרג' חוץ ברא והן מדבריות ..
בטרג בע'ז' בע' אין מעמידיו . בגמ' והחומן
מתוק חמר באת . מי בארג גופיה חמר
מבושלא . בטרג לש' פרסי הוא יין מבושל שעומו
על שלישו כגון דשבקי להו ענבים לתשדי
וחליון טפי וט'ע'ג' דשתי חיוייא מיניה מעשר
ליה חוליא למרירא דחוינט ואין בו משום גילוי .
פי' אחר בארג עשבי טובים שמשימין ביין
וממתיקין טותו . ברקש במ' מי שמ
כסו' הלכה בעל קרי . באושא הוה
בקילעא דר' אושעינו בגמ' דבמה מדליקין
מהו לכבויי בוצינא מן קדם בטושנו בשבת
מי' חולה . סליק פרק א' ע'ב'
פר
בב בש כמה מדלוקי
בגא' על ג' עבירות . אבב ביי דינא לא אחח
שישח
ולא מרחמי . פי רעיא מיחגרו דועה פבוח שאין
יכול להלך ולרוץ ועז בורחת בשמגיע בשעת
גדרות הצאן כמתרג' חוטרין דעאן . ובבית הדיר כדמנ'
הכונס לדיר שם מעלה לה חשבון הבריחוה שברחה
ושם מכה אותה . אבב חנותא . בפתח החטר של
יין הכל אוהבים באים ושואלין בשלום בעל החלו'
כדי שישתו עמו . אבל אם רואין שנתפש אדם
בבית המכם או בבית המושל להענש כל אוהביו
בורחין ואין אחד מהם עונה אליוי פי אחד אבב
ביזיונא . בעתח בזיון . ובנדרים מר ר' אליזר אומ'
תבר יתהון אבבא בבא בן בוטא הוה יתיבליה
אבבא ודאין דינא . ונסו' גמ' דנדרים . סליק נואף
איתיב בבאלי בבא . פי' על גבי כיפות השער ..
בנבא בכאלי כמ' שכי' אבולאי. בב במר'
כיצד משתחטין ביב שהוא קמור ר' אמור
ברשות הרבים והן יורדין לביב ובעז בכ כל האלמין
זה עומדת על הביב וברי בראש רבה מלך
בשר ודם בונה שלטין במקום חגיב . הביבין והא מו
והסירות וגט' יג' אלה תולדות השמים והארץ.
מלך בשר ודם בונה פלטין ואם ↑ ביבה על מתחה
אינה נאה . והק'ב'ה' נתן בלא את האדב ונהן ביבו
על ניתחו והואשה והוא משובח . כי' בשש' לבז
קלבקא שיור דין שם כל השוכביו והאדם
עשוי ביבו של חוטם על הפה .
בבואה בסו' נמ' דיבמות . וכש' כל הגט בגמ'
מי שהיה מושלך כבור ודילמ'
שד הוא . אמ' רב יהוד' אמ' שמואל בשראו לו
דמות אדם . אינהו נמי אידמויי מדמו רחזו
ליה . כבואח . אינהו נמי אית להו כבוטה .
דחזו ליה בבוטף בבבואה . וכו' . ובסו' גמ'
דהשוחט אחד בעוף . לתוך אוגו של מים נמי
אמ' לבבוטה קא שחיט ובגמ' דש' דפא' דנדרים
הלכתי לשטוב מים מן הבטר ונסתכלתי בכבוטה
שלי כו' ובפי' כל הצלמים בסוף הלכ דהגוים .
אילמיא קא סגיד ואסירי אי לבבואה דידיה .
קא סגיד ומיאשרו ובבר' רבה פ'ר' יהי רקיע .
הביאו לי מטורות גדולות והבשולן אל רטה
בבואה שלך ראה טותה גדולה . הבא לי
מטורות קטמת הבינו לו רשה בבואה שלך
ראה אוחת קטגה וכלמתנו באהתמלות ושר
N6 — A → B → C — {'A': 'probable_present', 'B': 'probable_present', 'C': 'probable_present', 'D': 'uncertain'}
אמ' ושבלול הוא שרץ שכשיצא מנרתיקו והולך דירין נופלין הימנו
]מת תרגום והתנעשמת אשותא. אשיתא פיר כותל. אשתיאמא. ברא
מ' דכל הצלמין . מעיקרא סבור אשתיאמא בעל' . פיר' שומר חותם שלמלך .
אשתקד בשקלים בפרק י'ג' שופרות מי שלא שקל אשתקד שוקל לשנה הבאה
ובראש דפסק אשתקד נעשו יפות . פיר' שנה שעברה כלומ' . שתא' קממיתא .
אשתומם בפר' קמ' דשחיטת חולין בגמ' השוחט מן העורף . אמ' ליה וכי מתה עומד
ומוליך אשתומם כשעה חדא . אשתיתא בסו' גמ' דמי שהוציאוהו פיר שם אדם
רב יהודה בר אשתיתא : סליק פרק כ' אחל פרק כ'א'
את בראש סיפרי זאת תורת הנזיר ביום מלאת ימי נזרו יב' א' אחרים מביאין אתו
והלא הוא מביא עצמו . זו אחת משלש אתים שהיה ר' ישמעאל דורש בתורה וכול'
בברא רבה פרש פה וילכו אחיו לרעות את צאן וגמ את נקוד עליו מלמד שלא הלהו
אלא לרעות עצמן . את ייי אלהיך תירא לרבות ת'ל' חכ' אתו ואת תורתו . ירושלמא
בפרק הרואה בגמ' דסמך לא יקל . את באבות בפרק בן זומא ודישתמש בתנא חלף .
האכל הניאות מדברי תורה נטל חיין מן העולם . ובשבת בפר כירה אין מאותין ממנו
לפי שאינו מן המוכן . ובפר' שמיני בברכות אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו
ובע' פר קמ' רביצה זה הכלל כל שניאותין בו ביום טוב שהנשים ניאותות . בגמ' ללשכת
הפר הדרין בפר קמ' דיומא פיר' לשון הנאה . פיר' אח' יאותו לאורו שיהא להלן הנאה
ברשם המאור . שתרג' בזאת נאותה להם נטפים להון ויאותו הכהנים לשון טפיסה.
וטפוס הוא אמום . ירוש' רב אמ' יאותו ושמואל אמ' יעותו . מן דאמ' יאותו אך בזאת
נאותה לכם ומאן דאמ' יעותו לדעת לעות את יעף . את והא תנא שני מצורעין
היו וכול' . בראש' גמ' דהרואה ובפר' קמ' דקידושין בגמ' ללמדו תורה בעניק אחר . אמ'
ר' חייה בר אבה אמ' ר' יוחנן אפילו אב ובנו הרב ותלמידו עסוקין עסוקין בתורה בשער
אחד נעשין אויבים זה לזה שנ' על כן יאמר בספר מלחמות ייי . אמ' רבא ואין נ'⟧ זיין
משם עד שנעשין אוהבים זה לזה שנ' את והב בסופה . אל תקרא בסופה אלא בסיפא.
את בהלכה ראשונה דאילו הן הנשרפין . תנו רבנן באש ישרפו אתו ואתהן אותו
ואת אחת מהן דברי ר' ישמעאל ר' עקיבה אומ' אותו ואת שתיהן וכול' ואתה תבער הדם
הנקי' מק' . למא לי מיבעי לי הוקשו שופכי דמים לעגלה ערופה . מה להלן מן הצואר אף
שופכי דמים מן הצואר וכול' בפרק אלו נערות בגמ' דהבא על בתו . כי אתה אבינו כי
אבר' לא ידענו וישר' לא הכיר' . ויצהק היכן הוא מי שהוא אומ' לעשו גזור עליו שמדים
את מתכיפו לאבות בברא רבה פרש' ס'ח' והיה כאשר תריד . ובשבת בקו' פרק אמ' ר'
עקיבה לעתיד לבוא אומ' הק'ב'ה' לאברהם בניך חטאו אומ' לפניו ימחו על קדושת שייך
אומ' אימא ליה ליעקב דהוה ליה צער גידול בנים וכול' . את בפר' אין דורשין רבי
בבה עלה בשלום וירד בשלום . ואתה מרבכות קדש אות הוא ברבבה שלו פיר'
שאין בכל המלאכים דומה לו והוא ראה מלאכים דרומין למיטטרון ודע
קודשא הוא . כאות במי מרה בגמ' ואילו מגלחין סמוך לסי' חנן . פיר' באו רוב שותי
במים ישראל נקראו שלישית . ורבא שקול כרוב ישר' ובא לדיגלת שהוא הדקל דבעיתי
מיא כאות במי מרה שמוטה נדבקת בהן . שמן אותותם אותות בילמד' . והיה עקב
תשמעון כי תאמר בלבבך . בשעה שנכנסו שונאים לבית המקדש היו חורקין ⟦י'⟧
בשניהם ומחרפין והיו מונעליהן מסומרין והיו עושין רושמות בתוך הרצפה שכן
הוא אומ' שאגו צורריך בקרב מועדיך שמן אותותם או' . תנו רבנן אין לוקחין
מן העבע לא אותות ולא דיגמאות . בסו' גמ' דבבא קמ' ובסו' גמ' אם אותות הגירדין
ואותות הכובסין אסור משום כלאים . פור' חוטין שלאורגים שמשימין משם אות'
פיר' אותות דהגוזל צמר שמכסה בו צבעו דיגמאות הינו נמי שמראה בו אתון .
גוסהון דכסראי תרג' ירוש' באור כשדים . אתכליא בפר' גיד הנשה בגמ' ונוהג
בבהמה איבעון רהמי איתכליא על עליא ואילמלא עליא לא מיתוקמין אתכליא .
ותליטין . לשני אתליטין שהיו עומדין ומתנששין לפני המלך . אילו רעה המלך
פירשן לא רצה המלך לפרשן חזק אחד על חבירו והרגו והיה צווח ואומ' יבעי דיני קדם
מלכא . בברא' רבה פרש' כ'ג' ובפר' ע'ת' ויותר יעקב לבדו לא תליטים שעומד ומתושש
עם בנו שלמלך תלה עיניו וראה המלך עומד על גביו והרפיש עצמו לפויץ . ובילמד'
בולקחתם לכם ביום הראשון תוקעין תהלה ואחר כך האתליטין נכנסין פיר שרים
אותן ירח האיתנוס ירח שנולדו בו איתני עולם . בפר' קמ' דראש השנה בגמ' ולנטיעת
פיר' איתני עולם הם היסודות שמעו הרים מלשון הורים . האבות והאיתנים מופרי
ארץ כלומ' הם היסודות . וברא' גמ' דבא סימן קדם צד שמאל לצד ימין וחזר לאיתנו
אתנן בתמורה בפרק כל האסורין איזהו אתנן האומר לזונה הילך זה בשכריך
אפילו מאה כולן אסורין . איזהו מחיר כלב האומ' לחבירו הילך טלה זה תחת כלב וכולי
את נסיאה . בויקרא רבה סמך לפרש' אל תירא יין ובירוש בפר' ואלו מגלחין בגמ'
אין קורעין והוא צהגנו עלמות תרג' עקילם אתניפאה עולם שאין בו מות פיר' לשון
יון אה אל תנסיאה מות אותר בפר' שבועת הערות בגמ' איתה נוהגת אלא בראוין להעד
רבנן סברי דון מינה ואוקים באתרה כלומר במקומה . אתרוג תרג' הדר . אשריך ספר
הערוך שערך אלף שלך נכנס באזר ויצא בהדר : סליק ערך אלף
מספר הערוך והוא כ' פרקים . שבח ורון והלל למקים כל אפסי ארקים :
משפלל ומרומם המגביהי לשבת יסייעני לחוק ערך בית : בא .
ושב הכהן ובא הכהן . זו היא שיבה . זו היא ביאה . ברא' גמ' דאילו הן הלוקין . וברא' גמ'
דכנצר אשת . ובסו' במ' ראלמנה לכהן גדול . ובפר' התכלת בגמ' הלחם . ובפר' כיסוי הדב
בגמ' השוחט ונמצא טריפה . פיר' זו היא שיבה . וזו היא ביאה . מה שיבה בא הכהן מני[
לבית המנוגע . אף ביאה נמי בא הכהן מביתו לבית המנוגע וילפינן גזירה שזה מה א
]צה וטה ונתן לו שבוע כשמעאו שפשה ואינו נותץ הבית כדפת' ושב
והכרן ביום השביעי וראה והנה פשה הנגע בקי' הבית . וצוה הכהן וחלצו וג' עד ועפר
אחר יקח וטה וג' אף ביאה נמי דכת' ובא הכהן וה'פ' ה' ב' . א'ע'ג' דכת' ונתץ את רבית
אינו נותעו אלא חולץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע . וכן מפורש בתורת כהנים . מה
מצינו בפושה בראשון חולץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע . או פושה בשיני חולץ
וק' וט' ונותן לו שבוע . ובסו' שבוע שלישי אם פשה נותן מיכן למדנו שלשה
שבועים לבתים . והתורה אמרה הבא להורגך השכם להרגו . בסו' גמ' דהרואה
מקום . ובפר' בן סורר ומורה בגמ' הבא במהתרת . פיר' היכן אמ' תורה אם במחתרת
ימ' הג' וה' ומת . ופיר' רבא מאי טע' דמחתרת חזקה אין אדם מעמיד עצמו על
ממונו והאי מימר אמ' אי קאי באפאי קטילנא ליה למריה דביתא ואת הבאין
ברשותיה . בכתובות בפר' הכותב לאשתו כתב לה נדר ושבועה אין לי עליך
וכול עד ועל הבאים ברשותיך . פיר' מי שמכרה או שנתנה להן . וכן פריש
במתניתא דבי ר' חייה . ואילו ⟦הן⟧ הבאין ברשותה כל שמכרה להן או נתנה להן
במתנה . באג הני בני בירב דדירי בבאגא בגמ' דפר' ראשון דפסח' ובהל'
קמא דאילו מציאות . באנא בארעא דיתמי לא מחזקינן . פיר' באנא בקעה
לשיש בה שדות הרבה כלומ' כל הבקעה לא אסרינן בשביל שדה אחת שליתומים
שיש בה מוחזק ועומד מאי כלומ' אם בודאי ידעינן איזה היא שליתומים
מאי ובפרק המוכר את הבית בגמ' המוכר את העיר מאי ביולי אמ' ר' אבא
פיסקי באני פיר' פיסקי דארעתא . דלא הוו ט' קבין דלא השיבן לאיזרבוני .
בפני עצמן אלא על גב העיר . מנטרי באגי . באגי שדות הרבה כשיעור מאה
כור בית זרע הין יתר ועומדות על מצד אחד ושוכרין שומרין לשומרן מן
הבהמה והיה שלא יאכלום כשהן זרע ומבני אדם כשנעשית קמה . באיין
בסו' ערלה אגוזי פרך ורמוני בדן . ובכלים בפר' כל כלי בעלי בתים לא הוזכרו
רמוני באדן וחצירי גבע אלא שיהו מתעשרין ודאי בכל מקום . פור' שם מקום .
וכן ברך מקום ופירותיהן גדולין וחשובין . ובסו' גמ' דתערל . ובק' גמ' דע' זר' . וברא'
גמ' רביעה . באלא בסו' הל' קמ' דפרק אתו ואת בנו הני עיזי דבאלא כשרץ
לגבי מזבח . פיר' יער ששמו כן ספ' אח' ברא . ותרג חוץ ברא והן מדבריות .
בארג בע' זר' בפר' אין מעמידין בגמ' והחומץ . מתוק חמר בארג פיר' בארג גופיה
המרא מבושלא . בארג לשון פרסי הוא יין מבושל שעמד על שלישו כגון .
דעובקין ליה לעינבי לתשרי וחליאן טפי דאף על גב דשתי חיויא מיניה מפרש
חוליא למדריה דחיויא ואין בן משום גלוי . פיר' אח' בארג עשבים טובים שמשימין
ין וממתקין אתו . באש בפר' מי שמתו בסו' היל' בעל קרי . באישה הזה בקילעא
למשעיה . ובומ' דבמה מדליקין מהו לכבויי בוצינא מן קדם באישא בשבים
פיר' חולה : סלק פרקא א' אהל פרק ב' בב בפרק
מדליקין בגמ' על ג' עבירות אבב חוטרא מילי . ואבידרי חוש באנא אבב חנות
נפיש אחי ומרחמי . אבב ביזיונא לא אחי ולא מרחמי . פיר' רעיא מחגרא . רועה
פסח שאינו יכול לרוץ ועז בורחת כשמגיע בשער נדרות העאן כדמתרגמינן
חושרין דען . ובבית הדיר כדתנן הכונס צאן לדיר שם מעלה לה חשבון הבריחות
שברחה ושסמכה אותה אבב חנותא בפתח החנות שליין הכל אוהבין באין .
ושואלין בשלום בעל החנות כדי שישתו עמו . אבל אם רואין שנתפס אדם
בבית המכס או בבית המושל להיענש כל אוהביו בורחין אין אחד מהן פונה אליו .
פיר' אח' אבב בוזיונא לפתח ביזיון . ובנדרים במן פרק ר' אליעזר אומ' אמ' לה תבר
יתהון אבבא . בבא בן בוטא הוה יתיב ליה איבבא ודאין דינא. ובס' גמ' דנדרים
סליק נואף איתיב בבאלי בבא . פיר על גבי כיפת השער במחבא בבאלי כמו
שפירשנו אבולאי . בב בפר' כיצד משתתפין ביב שהוא קמור ר' אמות ביש'
הרבים . והן יורדין לביב . ובעבו' זרה בפרק כל הצלמין זו עומדת על הכיב . וברא'
בראש' רבה מלך בשר ודם בונה פלטין במקום חביבין והאשפה והסריות ובפרש'
יג' אלה תולדות השמים והארץ. מלך בשר ודם בונה פלטין ואם נתן ביבה על
פתחה אינה נאה הק'ב'ה' ברא את האדם ונתן ביבו על פתחו והוא נאו והוא שבחו
פיר' בלשון לעז קלבקא שיורדין שם כל השופכין . והאדם עשוי ביבו שלחוטם
על הפה . בבואה בסו' גמ' דיבמות ובפר' כל הגט בגמ' מי שהיה מושלך בבור
ודיל' שד הוא . אמ' רב יהודה אמ' שמואל כשראו לו דמות אדם אינהו נמי אידמויי
מידמו דחזו ליה בבואה . אינהו נמי אית להו בבואה דחזו ליה בבואה דבבואה . וכול
ובסו' גמ' דהשוחט אחד בעוף לתוך איגן שלמים נמי אמרי לבבואה קא שחיט.
ובפר' קמ' דנדרים הלכתי לשאוב מים מן הבור ונסתכלתי בבובאה . ובפר כל העלמין
בקו' היל' דהגוים אי למיא קא סגיד ואסירי . אי לבבואה דידיה קא סגיה ומיא שרו
ובבראש' רבה פרש' ר' יהי רקיע . הבא לי מראות גדולות הביא לו אמ' לו ראה בוביא
שלך . ראה אותה גדולה הבא לי מראות קטנות הביא לו ראה שם בוביא שלך ראה
אותה קטנה . ובילמדנו אחרי מות אשר ישחט שור . אין שוחטין לא לתוך הימים
ולא לתוך הנהרות . למה שהוא עובד לבבואה את מוצא בימי גרעון היו עובדין
את הבבואה שאותם שכרעו על ברכיהם היו עוברין לבבואה . פיר' העל שהיו
רואין במים : בביא הסיקו מבחוץ הוא ואסור בגמ' דכל שעה . ובפר' דם ⟦/⟧
חטאת בזבחים בגמ' אחד כלי שבושל . ובפר' במה מדליקין בגמ' הבגד שדא.
קשייתה לבוביא פיר' טיגן שלחרש שמסיקו מתחתיו ואופין עליו עוגות
ביבי בר אביי כך נקוד בפרק ר' חננאל ז'צ'ל' בפרק אמ' להן הממונה . בבל בלולה
במקרא בלולה במשנה . בלולה בתלמוד . ברא' גמ' דפר' דיני ממונות בגמ' זה בותר
N4 — B → A → C — {'A': 'probable_present', 'B': 'probable_present', 'C': 'probable_present', 'D': 'uncertain'}
Automatic cut proposals (normalized-character intervals in the concatenated component search text, not editorial boundaries):
[
{
"reference_interval": [
39,
39
],
"source_ranges": [
[
3955,
3964
],
[
3882,
3896
]
],
"status": "review",
"reason": "reversed unique-anchor runs"
}
]אשור שהנח ככ' ט' דיומא בגמרר שכת אנשך
בכד רב של שדי יתן לכם רחמים ר' פינחס בשם
יישר ששרי הגבר ושל עד סוף כרשה ובכתבותם
נערה באמ' האב אינו חייב עשרי שומרי משפט ⟦וג'⟧
כי שפשרלו וכול' אתוותנן בפ' כל שעה באמ
ולא במעשר שניי לחם עוניי פרט לחלות ואשישה
משי משמע דהאי אשישה לשון דחשיבותין יוא
דכת' ויחלק לכל הים ככל המון ישראל אשוען
ופליגא דשמואל דשמשמואל אעדשא גרכא דחולא
ופותבה
בדכמ' וטוהבי ששישי ענבים . ובס' גמדר' אליעזר
אומתולין אמ' רבא לא לידחיק איניש אוררא
בומא דששישט דילמא יותר לידי שחיטה והבי
משושי ענבים . תרג' בדם אם יתובון ושבק להון
ויחון דמן לגבר דאישתליי ואמ מילא ברחמיה
אשש בנ' הטדר מן המבושל הנודר מן
העדשים שסוד במשושים . ר' יוסי מתיר מן
האששים מותר בעדשים ובילמ' נקום נקמת
אחרון שט רזל' הנודר מן העדשים מותר (ו)שישי
דשים הן שהוא שחקן ומשנה אותן מברייתן .
אנטעלן בבד רב נא' שט ושמר עשו יש ב
רביטר אבהו לפישהיה מפוקנקות בידו היכן
נתשששו בידו כן א'ר אלעזר אט אלא חותמיו
פיר' נתקיימו ונתחזקו בדכ' זכרו זאת והתשוששו.
אנשה בפשילו הן הנשרפין באמ' מי שנתחייב
ב' מיתותי ואת אשת רעהו לא טמא שלא ירד
לשומנות של חבירו . ואל אשה נדה לא יקר
הנה מקופה שלצדקה וכול' ובטר' אומנות (ו)מדנו
לאעשה לרעהו רעה שלא ירד לשומנות חבירו
שנוים אסת חבר שוחנת עם אשת עתארץ
בזמן שהש טמאה בר' אמ' דשחינטת חולין וכול'
בא גמ' דפ כל חגט כיד החטים חבר הן . וחבר זה
ווכל חוליה בטהרה הוא .וטהרת עם הארץ טמאה
וש אצל חברי כדתנן בגדי יעם הארץ מדרו
לפרושין ואם שנשת עם הארץ הוא נדה התירו
ת
טחון אשר חבר שאינה נטגשת בקמח שלשצמה
בימי לנדתה וכש בקמח של חברי ורי מדישה
וכילי כיד השור שוכל מדישו שנ' לא מחסור
אשה בלא במשקין צדין את חשישות
אמתת ברים בשדה לכן וכיל ובכלים בכר
הנוגע בכסר מצוחת האישות שהורה פיר שמ ⟦ס'⟧
ישות
ומשקין מאר אשרשות שר יהודה ברורה שטים אתה ודענו וישראל לא יכירנו ויצחק היכן הגאי מי שהוא
זה בשאו שבלול ממה יחתך בשברים
מצר
ושברור הוא שרץ כשיצא מנרתיקו והולך . דידי
נופלין הימנו ושמם ומת תרג' והתנשמת ולושות
אשותא א טר טיל. אשתיאתא
בר' גמ' דכל הצלמים מעיקרש סבר שישיתאתא
בטלמא כיר' חותם של מלך. אשתסר
בשקלים בפ' א'ג' שופרות מי שלא שקול שיש תקד
שוקל לשנה הבטה . ובר' אמ' דפסח שש תוקד נעשו
יפיותי כלומ' שתהא קדמיתא אשתומם
בפש דחולין בגמ השוחט מק' אמ' ליה וכי מיתה
עומד ומולק . אשתומם בשטה חדש ששיתן
בס'גמ' דמי שחוצישותו פיר שם שדם . ר' יהודה ביר הא
סליק פ'כ' אחל פ' כא' אתו
בר' ליפרי זאת ארת הנזיר ביום מלאת ומי נזרו
יבוא אתו אחרים מכשן אותו והלא הוא מביש את
עצמו שת אחת מג' שתים שדרש ר' ישמעל אותה
בתורה וכול' ובבר' רב פר' מה וילכו אחיו לרמוא
צאן נקוד עליו מלמד שלא הלכו אלא לרעותי שממן
את יוי אל תידאי לרבות תלי חכמאותו ואת תורתו
רו' בנ' הרואה בגמ רפטך לא יקלד את
באבות בפ' בן זומא ודיישתמש פתמא חלתי הא
כל הנאות מדברי תורח נפולידיו מן העו' ובשבת
בפ' טרה שין עשותין ממנו וכשל וכם נרט דכיכה
לה הכלל כל שנשותין בו ביום טוב שהנשים
נאותות בהן . בגנו ללשכת כלהדרין בפי' א' דיומא
פיר' לשון הנשה . כא ישותו לאורו יןהא להם הנאה .
ורשם המאור תרג בזאת שות ברם ניטכם.
ויאותו הכהנים . לשון טפיסה וטמום הוא שמוס
ירו' רב אמ' שתו ושמואל אמ רעותו משן דשתי
שותו שך בזאתי נאותו לנוי ומאן רשמ תחתן לדעת
מוסאר יעפי את והב משש במטרעים
היו וכול ברהמ דהרושה ובפש דקידושין בגמ' ללמדו
תורה בעניין אחד . ש'ר' חייא ש'ר' יוחנן אלפי' רב ובנ
דרב ומלמידו וכול אל תקרא בסופה אלא בסיפה
בהלא ואילו הן הנשרפין באם ישרפו
אותו ואמהן דם בחתימין דברי ר' ישמעאר
רעקיבה אומאותו ואת שתיהן וכול ואתה הבטר
קדם הנקף למה לי מיבעת לי הוקשו כל שופכי
דמים דמים לטגלה ערפה מה להכן א יצואר
אף שופכי דמים מן הצואר וכיל בפ' אילו נעוזת
בומ' דהבין על בתו כי אתה אבינו כי אברהם לא
ממ לשבותור עלו במארים שול להדכר לאבוא
בר' רב פר' סח והיה כששר תריד ובפשר עקיבה
בוא אי' הק'ב'ה' לאברהם בניך חוטו וכול בכאשין
חרשין ר' עקיבה עלה בשלום וירד בשלום. ואתא
אתה מרבבות קדש שות הוא בדבבה שלו פיר
אשין בכל המלאכים דומה לו . והוש ראה מלאי
רדומה לו וידע דלאו קדוש ⟦בה. בשות מי מר
שילו מגלחין סמך לסימן חנך פיר' באו רוב שליש
ימים לישרל שנקרשו שלישית ויבוא שקול ברו
שראל ובא לדולתו שהיא חזקל דבעיתי מיא ביחות
מרה נמדקת בהן בילמ והיה עקב כי תאמר בלכם
בשעה שנכנסו שויבים להי כל היו חודקים שיניו
מחרפין והיו מנעליהן מסומדין והיו עושין ומור
בהיכל בתוך הרצפה שכן הואשומ שאגו צודריך
מד אין לוקחין מן הצבע לאששתות ולא והמאות
כס' גמ' רבבא קמא יובס כלאים אותות הגדדים
אתות הכובסים אסורין משום כלטים
של אורגים שמשימין משום אות פיד' שו
צמר שמנשה בו צבעו דוגמאותי חיינונה
אדי
אתון שויהון דכשדאי תר' ירו' באני
אתכליא בגמ' דאיד הנשה וטהו בבהמה
יבועון רחמו אמ כליו על עליו וכצל בכר' ר' פר' כ'ג'
ובמ עד אףלרפזרץ לשניא מליטין שהיו
עומדין ומתגששין לפפי המלך שילו רצה המלו
ירושן וכול בכר רב כג' ובפ' שא' ויותר יעקב לבד
ותליכוים שעומד ותגשש עם בנו של' מלך תלה
עוניו ורטה המלך עומד על גביו והפריש ממנו
למ בולקחתם לכם ביום הרב' מוקטין תחלה א
כך נכנסין פיר' שרים . אתץ ירח האיתנים
ירח שטלדו בו איתני עולם . ו שהן היסודות
הרים את ריב יורי מלש' הורים האבות והאיתנים
מוסדי שרץ כלומ הם היסודות ובר' המ' רביו
ים צד שמאל לצד ימין וחזר לשתנו אצפי
רה באכל האיסורן איזהו אתנן זונח האולו
לזונה היליך בשכריך אלפי' ק' בולן אסורן . אנזה
מחיר כלב האומ לחטרו הי לך כולה זה תחת כל
זה ומל אותנסראות סיקרב' סמך למ
מואיין וכיח בנאתו מתלחין אין קורעין חוא ינהגנו
עלמותי תרג' עקילם שתנסישה עולם שאין בו מותי
ער' בלש יון אתא לתנסישה כלות מות אוצר
בלשבועת העדות בגמ ואינה נטהות אלא ברעורין
לחשר רבנן סברי דון מייני ואוקי באתריו יכלומ
באשה אחרוג ארמ' מריהד ואאשה
סליק ערך אלף מספר עדוך והוא
עשרים ואחד פרקים אשריך ספר
עואבה ארב
ערוך שערך אלף שלך נכנס
באזר ויצא בהדר שבוח ורון
והלל למקים כל אנסי אלקים
משפיל ומרומם המגביהי לשב
הדים
יסייעני לחוק ערך בית
ושב הכהן ובא הכהן זוהיא שובה זו היא בשהי
בר' גמ' דאילו הן הלוקין ובר אמ' דכיצד אשת אחיו
וכם גמ' דאלמנה לכהן גדולי ובר התכלת בגה דהלהם
בש' ביסוי הדם בגמ השוחט ונמצאת טרפה .
ר' זו הינא שיכחי זו היא ביאחי מה שיבה בנן הכהן
מכותו לבית המנוגעי דילפינן גזירה שוהימה
ששתה חולץ וקוצה וכוח ונותן לו שבוע כשמצו
שפשה ואינו נוחץ את הבית כדכת' ושב הכהיום
השביעי והנה פשה הוגיע בקירות הביתי וצוה הכהן
וחלצו וג' עד ועפר אחר יקחוטח את הביתי אף
ביאה נמי דכת' ובא הכהן ורשה והנה משה הנוע
בבית א'ע'פ' דכת' ונתץ את הבית . אינו נותיץ את
הבית שלא חלץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע אכן
מפו בתורת כהנים . מה מצינו בכושה בראשוה
חולץ וקוצה וכוח ונותן לו שבוע . וססות שבבי
שלישי אם פשה נותץ . מיכא למדנו ג' שבועים
ולהרגו
לשם והתורה טמרה בש⟧ להרוך השכב
בסאמ דהרומה ובני' בן סורר באממ' הביה מחתרת
פיר' היכן אמ' תורה אם במחכרת ימצא הזנב
דבמחתרתי חזקה דאין אדם
ופיר רבא מ
מעמיד עצמו על ממונו והא מימר אמ' אלקשי
בשפאר קטאלנא ליה למאריה דביתא יואר
ברשותה בכתובות בפ' הכוהב כתב לה נמי
אין לי וכול' פיר' מה שמכרה או שנתנה להן וכן
פיר' במתניתא דביר' חניה אילו הן הבאי שות
כל שמכרה להן או שנתנה לכן במהנה באג
הני כי רב דריתי בבאגא בנא דססח וכתל
דשילו באמא בשרשא דיתמי לא מחששריץ ביר
בקעה שיש בה שדות הרבה כלומ' כל הבקעה לא
אשרינן בשביל שדה אחת של יתומים שיש בה וחזק
ועומד מאי אם בודשי ידעינן אי זהו של יתומים
מנביהל
ובפ' המוכר את הבית משי ביזלי א"ד שבא בסק
באגריכיר' פוסקי דלאו האוי כו קביץ דלא חשיבין
לאיזדרכוני בפני עצמן אלא טל גב העיר מנטר
באגק פיר' שדות הרבם כשיעור קב כור בית זרע
הין חסר הין יתרי ועומדת על מיצד אחד . ושוכרין
שומרין לשומרן מן בהמה וחיה שלא ישכלום
כשהן זרט . ומבני אלדם כשנעשית קמה
אמררי
בארץ שמאולה מגשי פרך ורמוני האדן
ובכלים בפ' כל כלי בעלי בתים לא הכירו רמוע
בשדן וחצירי גבע אלא שיהיו מככשרין ווי בכל
מקום. פיר' שם מקום . וכן פרך מקום . ופירותיהן
גדולים וחשובין ובס' גמ דהערר יובס גמדעו ובר
ומדכינק . באלא בהכ' א' דפ' אתו ואם
בנוי חני עירי זבאלא כשירין לגבי מזבח פיר
יעד ששמו כן יסט ברא י מדג חוץ ברשי ומן דבריותי
בארג בש' כפ' אין מעמידין בגמ' והחומץ
מתוק חמר בארג פיר' בארג גונים חמרץ מושלי
בארג לשון פשרפי השיין מבושל שעומד על
שלישו כאון דשבקי להו ענבים לתשרי וחכאן
וט וששג דשתי חיובו מיניה מפרש לה חוליה
למדדיה דחויא יוטין בו משום גילוי נא באתג
עשבים טובים שמשומין ביין וממתיקין ותו.
באען בנ' מי שמתו בס' חל' בעל קרי באושא
הוה בקילעא דר' אושעיה בגמ' דבמה מדליקין
מהו לכבויי בוציניא מן קדם באושא בשבינו כלה
חלה סליק פא אחל פב'
במה מדליקין בגמ' על ג'
עבירות אבא חומרא מילי וטביררי חושבטו
שבא חתינא נפיסי מחי ורחמר אבא ביזראנא
לאטחי ולא רחמיפיר רטיט מחגרא קועה תח
שאתו יכול להלך ולדרך והעז בורחתי בשמגינה
בשעת גדרות הצאן כי דמתרומי' חופורין רנק
ובבית הדיר . כדתנן הכונס צית לתוך הדירם
מעלה לה חשבון הבדיחות שברחה ושם מכה
אותה אבש חלוכא בפתח חבית שליין . הככל
שוהבין בשין ושושלן בשלום בעל החנות כדי
שישתו עמו אבלאם רואין הן שנתפס אדם
בבית המכסשו בבית המושל להיענשי כמאוהביו
בירחמן מן שחד וכן שנה שליא יפא שובא ביסיא
פתח ביזיון ונדרים פיר' ר' שליעזר אמריה תבר
תהון אבבא . בכא בן בועט הוה יתיב ליה אכבא
דשין דונא . וכס' גמ דנדרים סליק נואף איתיב
בכאלי כבאי טו' בפ' כיצד משתתפין ביב
שהוא קמור ד' אמות כר' הר' והן יורדין לביבי בעו'
בפ' כל חצלמין זו עומדת על הביבי זכר בר רב מלך
ישר ודם כונה פלטין בתוך הביב וכול ובפיא אלה
תולחת השמים מלך בשר ודם בונה פלטין ואם
נתן ביבה על פתחה אינה נאה והק'ב'ה' ברא א[
האדם ונותן ביבו על פתחו והוא נאה והומן שבחו
יר' בלש' לעז קלבא שיורדין שם כלי השופכין .
והאדם עשוי ביבו של חוטם על חכהי בבואה
כס' גמ' דיבמות ובפ' כל הגט בגמ מי שהיה מושלך
כבוד ודילמ' שד הוא דחזר ליה דמות שדב ינהו
נמי אידמווי מודמי דחשזו ליה בבואה דבבואה
יכול' וכס' גמ ד השוחט א' בעוף לתוך שימן שלמים
לבבואה קא שחיט ובגמ' דפ' אדנדרים הלכתי
לשטשב מים מן הבאר ונסתכלתי בבואה שלו
וכל כל העלמים בס' המ' דהגוים או לימא קן סזיד
אסירי שו לכבואה דידיה קא סויר ומש שארי
בכר' רב' פר' יהי רקיע הבש לי מסורות גחלופ היאו
לו . אמ' לו רשח בוביש שלך . ושהשוכה גדולה . הבא
לי מאורות קטנות הבשו לו רשה שם בוביא שלך
כשהשותה קטנה . ובילמי באררי מותי אשר ישחט
שורשין שוחטין לא לתוך ימים ולא לתוך נהרות
למה שהוא טובד לבושה ישת מוצא בימי גדעון
היו עובדין את הכבושה שאותם שכרעו על
ברעיהן הזו עובדין לכבואה פיר' העלש היו רואין
במים בגבוא חסקו מבחוץ הוא ואסיר
בגמ' דכל שעה . ובפדם חטטת בזכא בומ' אחד
כלי שבישלי וכפ' במה מדלי בגמ פתילת הבוד
שרא קשייתא לכוביא . פיר' טינן של חרש מסיקו
ומכחתיו עוגות ותביא⟧ בר אביי כך נקוד.
בפיר' החול בע' אמ' להן הממונה בכל בלולה
במקש במשנח בלולה בתלמוד כר' גם דפ' דיני
ממוטם בג' זה בורר בבף צבי לגינה המחצר
ולביברין בשבת בס ר' אליעזר אומ' האורג אין צדין
רגים מן הכיברין בכיצה פיר' לשון לעד פרדס
שמספנין בו חיות וחפירה שמאסלין בו חיות /
ודגים ומקום ששת עופות קורין ביברוי ביברה
שאין מן חיישוב . בפ' העור בגמ דעכבר
לומין דרין בי ישוב לא במים רבביותוא
N5 — B → A → C — {'A': 'probable_present', 'B': 'probable_present', 'C': 'probable_present', 'D': 'uncertain'}
Automatic cut proposals (normalized-character intervals in the concatenated component search text, not editorial boundaries):
[
{
"reference_interval": [
39,
39
],
"source_ranges": [
[
2762,
2792
],
[
2725,
2739
]
],
"status": "review",
"reason": "reversed unique-anchor runs"
}
]גל עצמה בימי נידתה וכש' בקמח של חבר . חורא מדישיה אכיר ניר' השור אוכל מדרון
כללא מחסום שרויו אניות בכ' ט' במשקין צדין את השישות וטר
כדים
בעדתלקואל ובדנים בנ' הוטב בדבר מנודות הפישות טהורה עד בומ' דמשקין משי
שה
שר' יהודה בהייהו שן לרמיץ ואי קראה שמו כמו שבלול תמס יהלוך נו' וסבלול הוא שריץ מיצאו
מנה תיקו ומלך דאזן נופלין קאמן ממה ומת תכו' וכתנשמת ומשותא אשותא
משייתא פיר כותלי: אשיאתיא בר א ד"כ' הממים מניקרה סבר ששיתשוהן
בעלומא ניר חותהם על לקריו אשתקר בשקלים כת יב שונדות מי שלא שקר בקד
שוקל לשוה הבטה וכו' ומ' וחני קש חקים תוקם גשא יניות כלומ' שתרבן קדמיתו
אשתומם במ' א' דחורץ בוי' השוחט אמ' ליה וכי מיתה עמוד וטולק ששחומה אעה
אשיתא בס' ומ דמי שהוני עורוגיר שם אדם ר' יהודה בר ששיתא סליק פרקכ'
אחל פרק כ'א' אתו בר' הרדי צאת מורב השיר בא' ימי שרויש שחרים
מבישין שומו והלא רמ והיא ארך עמו זגות שחת וגו' אתים שדרש ר' ישמע' שותה בתורק מ
ובכ' רב פר' אה וילבו שחיו לרעושת צשן נקוד עליו מלמד שלם הלכו אלא לרעות ענמן שתיודריך
מירן לרבות מלמ' ארת אומה ואמ' מורתו י דו בנ' הרוטה במ דסרך לא יקרי את בטבוה
בנ' בן זומש ודיירמש בתגש חלף הנא כל הנשות מדברי תורה נטל ידיו מן העוו בשבת בנסר
אין וסומין ממנו ובס' לד ש' דביעה זה הכלל כל שנושותין בו ביום עוב שהנשים נשותות בתרו
ולשכת מהדרין בב' ש' דומא כיר לשון הנשה מט' ישותו לשורו שיהא להם כנטה ברשם במאור
מלו בזאת נשות ברם ניטכם וישותו הכהנים לשון טניסה ושמום הוא שמוס ימ' ר' שוא' טור
שהרל שח יעותו משן דאו' ישותן שך בזשת ישות לנו ומשן רשת יעותו לדעת שב יעוב יעף
אתוהב מאיח ב' מצורעים היז ותול בר' ומ' דהרושה ובנ' ש' דקידושין כמ' ללידו דורה
אחד שר' חיש שר אחון שני הבובון רב ומלמידו ושל שלתקרש בסונה לא בסיכה את דכר"ש
דולו הן הושרען שאם מונן שומו ושתהן וסת שחת מרן דברי ר' ישמצ'ד' עקיבה שומשותו ותן
ואל ושמה מבער הדם הנקי למהלי מיבצילי הוקשי כל שונכי דמים דמים ליולה ערופהם
להלן מן הצושר אף שנכי דמים מן הנושר וסל' בת' אילו נצרות באמ' דהבנא על כתו כי שתה שביו
כי שברהה לא ידענן וישלץ יכירנו ויצחק היכן הוא מי שהוש שומ' לעשו גזר עליו כורמים
שרות בב' רב' נד' ס"ח' והיה כאשו דריד וכפ' שא' ר' עקיבה לעתיד דבוש שא' הקב"ה לטברהה דליצו
ודול כפ אין דורשן ר' אקיבה עלה בסלום וירד בשלום ואתא מרבכות קדש
אוה הש בדברה שלו ניר' שאן בכל המלאנים רומה לו והא ואה מלשכים דרומה לו וידצא
קדוש בה באות מימרה באמ' ולו מומחין סמך לסימך חנך ניד' בשן רוב שלישית בחים לש
שוקדשו שלישיה ויבוש שקול ברוב ישראל ובש לדמת שהוש חדקל רביעיתו מש באות מ[
מרר
למדקת בהן כילמ' והיה עקב כי תאמ' כלברך בשנה שנכנסו שויבים להיכל היו חורקים
ה
ומחרתין והיו מנעיהם מסומרין והיו עושין רעוומות בהיכל בתוך הדוכה שכן הוא שאצא
מד אין לוקחן מן הצבע לא טחות ולא דגמשת בס' בת' דכב' קת' ובס כלאים אחות הזרדים
הבזבסין אסורין משום דלטים ניר חוטין של טורגים שמשימין משום צות ניר צותוב תוחר
צמר שמושה בו צבייו דעמאות הינו נמי שמראה בו . אתון שריהם דכשרשי
באור בשרים אתכליא במ' קביר הרשה ושתו בכלמה יביצון דהומי שקדלת ער
אומכב ובמ שושעה אתליפטין מכשתרטן שהו למרץ מרא
שילו רצה המרך פירושן וכול בברב בנצה ויותר יעקב לבדו לשותריטין שעומד ומרשש
של מלך מלח עיניך וראה המלך עומד על גביו והכריש ממנו כילמ כולקחתם לכם בופיו
תוקעין תחילה ושחר כך נכנסין ניד שרים אתן ירח ראיתנים ירח שימרו בותו
עולם שהן היסודות שמעו הרים ור ריבווי מלשון הורים השבוה וחסיתנים מוסדי ארץ לוו
הם היסודות וכר' ומ' רבנו קדם צד שמאל לצד ימיק וחזר לאיתנו את כן . בתמורה
בפ' כל השיסורין טיזהו שתוןזונה השותלזונה הש ליך בדבריך שני' משה כולן שסורין שישה ק
כלב השומ' לחבירו הילך טלא זה תחת כלב זהואו אתנסאה בוית ר"ב סמך
לב' של מראיין ובירו בפשילו מולחין שין קורען הום מתונן עלמות מרא' עקילה שמוסיטה
עולם ששין בו מות ניר' בל' יון שתא לתנסישה מות' מותי . אתר בפס בונהות
לאמ ושעה נותות יאלש ברשויין להבד רבנן שברי דון מייני ושוקיב שתרנו כלוה מקומה . אדכרתו
תרג' הדר הדר באילון משנה לשנה
סליק ערך אלף מספר ערוך והוא כא פרקים אשריך ספר ערוך
שערך אלף שלך נכנס באור ויצא בהדר שבח ורון והלל למקים
כל אפסי ארקים משפיל ומדומם המגביהי לשי יסיי שני לחוק ערך
בא ושב הכהן ובש בכהן זו היששיכה זו הינו בשה כר' האדלו מן חלוקחין ובד' ברינו
אשת שחיו ובס' ות דלמוה לכהן גדול ובד התכלת באמ' דהלחם ובפ' כיסוי הדם בזא השוחט
שרינה כיר' זו היש שיבה זו היש בישה מה שיבה בו הכהן וביתו לבית המנוגע דילפ ורה
שווה מחשיבה חולץ וקוצח וטח ונותן לו שבוע כשמצטו כשה ואינו נומץ הבית כדבר שב
הצחן ביום השביעי והנהכשה הנד' וצוה הכהן וחלצו עד ועבר שמור יקח רשח שא נוף בישהי
דכתיובא הכהן ורטה והנהמשה הנגעי שענ דכתי ונמץ את הבית שינו נותץ שתהבית
חלץ וקוצה וטחונותן לו שבוע וכן מנו בתורת כהנים מה מכינו במשה בראשונה חותשוזה
ושח ונותן לו שבוע ובסוף שביעי שלישי שה פשה נותץ מיכן למדנן ושבועים לכית ה מורו
אמ' בא להדבך משכם להדגרירס אמ' דהרושה ובפ' בן סוור באמ' הבנו במחתרום ניר היקשמ'
מורה אם במחתרת יו דגוב וניר רבו משי טעתד במחתר תחוקה דשקטדה מעמיה דמו
על ממונן והא מימר שמשקשי בשנשי קטלנט ליה למשריה דביתא ושב הבשיב ברשותיה
בכ מובות בש' הכותב כתב להנדר ושבועה אן לי וכול פיר' מה שמכרה שן שנתנה להו נמיד
במתניתא דבי ר' חיינו אלו הן הבאין ברשותה כל שמכרה להן שו שנתנה להן בממוה באג
הני כי רב דריידי בבטובו ביש' דפסחי' ובהל' ו דשילו בטהא בשרעו דיתמי לא מחזקין קד'
בקעה שיש להשדות ארבה צלומ' כל הבקעה לא ששרינן בשכיל שדה אחת של יתומים ששכה
מוחוק ועומד ש בודשי ודעינן איצו של יתומים ובפ המוכר את הבית מאי ביזרה
אראמ יחק בשוץ ניר עסקי דלאן השוי ש קבין דלבו חשיבין לאיודרכוני בפויענמן לא על(י
מנשרי בעוי ניד' עדות ורבה כשיעור קב כור בית זרע הין חסר הין יתר ועומד תעל מדנך אחד
ושוכרין שומרין לשומון מן כהמהוחיה שלא שכלום כשקקזרע ומבני שדם דשנעשת קמה
באדן בפ' עדלה מזרוי נרך ורמוני באדן ובמים בנ' כל כלי בעלי בתים לש הקימוני
אדן וחכיר ובע לאשיהיו ממעטרן ודשי בכל מקים יר שים מקרה וכןמך וקרה ומרקיבי
אידח' השמצי
מ
שתנץ אונ"ה
גחיר כלב
בא
בס וא' דהערד וכס' בו' דעו' וכר' די' דבעה באראי בדלש דר אותו ושת בנו היניר
דבשלא כשרין לנבי מזבח כיר ור ששמו כן סש' ברשמרו' מץ כדא והן מדבריות בארח
בעז' בפ' שין מעמידין כגמ' והחאורץ מתוק חמר בארג כיר' בשרא מניה חמרא מבושלה בארג לשון
כרסי רושיין מבושל שעוונד על שלישו כזון דסבקי להן ענבים למשרי וחכשן שני וטעו דשו
מליש איניה מכרש ליה חוליה למודוה רחוים ואין בו מים גילוי נש' בשרג עשבים מוכיהי
ביון וממתיקין אותו באש יבנמי שמואו בס' הל' בעל קרי בשושט הזה בץיליהשדר
באמ' דבמה מדליקין מהו לכבויי בוציניש מן קדם בשושא בשבתא כיר' חולה סליק פרקא
אחל פרק ב' בב' בכ' במה מהלי' בוח' על ג עבידות אבא חוטרוול ועביסרי
חושבוש שבט חבוש ננישי מדר ורחמי שבש בויטנש לא שחי ולא רחמי כיר' דעון מחורש בועה
פסח ששינו יכול להלך ולרוץ והעש בורחת כשמגיע בשעת אדרות הצאן כי דמת רהמי' חוטרין נן
ובית הדר כדחון חכונה צאן לתוך חדיר שם מעלה לה חשבון הבריחה שברחה ושם מכה טותה טברי
סוותא בנתח חבית שליין הכל טוהבין בשן ושואלין בשלום בעל החנות כדי שישתו עמו שבל שפיייןה
שנ()פש אדם בבית המכס מו בבית המושל להיענש כל טוה ביו בורחין ואין שחד מהן מנה אליו פש
אבש בזינין לנתח בזיון ונדרים פיר ר' שליעזר שמ' ית חבר יההון טבכא בבא בן בוטארוה יהיב
ליה שבבש דשין דיום ובסמו דצדרים סליק נושן שיתיב בבשלי כבשש בב ב"פ טוב פי
ביב שהוש קמור ר' עמות בר' הר והן יורדין לביבו כתן בד כל הולמין אי שועדת על חביב וכד בר רב
מלך בשר ובה בונה כלמין בתוך חביב ורזל ובג' יו' מלה הולדות חעמים בולך בשרודם כונת פלשין
לאם נכן ביבה כל כתוה אינ משת והקברההם את תארם ואחן ביבו על הרסו ןהמא ישה וויא זו
פירבד גו קלבש שיורבין שה כלי השנכים והמרם מקוי לבושל חום על עהיים בבואה
בס' גמ' דיכמות והו' דלתוט בומ' מי שהיה מושלך בבוק ודילמ שרהוא דפור ליחאותה אדם שאהו
מי שירמוי מן כשסר רזו ליה כבושה דבבוטה וכול זבס מ דהשוחטא בעון לתוך אצן שלממים
לבבוסה קא שחוט ובומ' דנ' א' דנדרים אלבתי לששוב מים מן חבשר ונסתדלתי בבואהשלו וכפ' דל
מעלמים בס' ת"ל' דתגוים או לימא קא סגור ומצירי אול כבושה דידחקא סויד ומיא שארי וכב'רב
בר יהי רקיע תבש לי משוכות גדולות ותבשוו לו אמ'לומשה בוביש שלך דאהשותה גדולה תבש למה
קטנות הבישו לו קשת שם כובש שלך רשה אותה קטנה וכולמ' באחרי מות אשר ישחש שור שקמן
ו לתוך ימים ולא לתוך נהנות למה שהוש עובד בבושה את מוצא בימי ודעון היו עובדין את ואה
אותן שדרעו על כדניתן יהא עוברמין לברושה כיר הכל שהא רואין כמים בבריא מסקו
מבחוץ הוא ושסיר בומזכו שעה ובכ דם חטאת בזבחי' בומ' שקרובלי שבישל ובנ' במה מדליקי'
באמ' פתילת הבוד שרא קיישתא לבובישן מ"ר טוון של חרש שמסיקו ומתחתין עוגות בייב
בר שביי כך נקוד בניר ר'חזל במ אז להן הממונה בכלי בלולה במקרא במשנה בלולה בתלטנא בד בא דר
דיני ממונות בגזר בורר ייכבר צבילוינה לחצר ולביכרין בשבת בפ' ר' אלעשר שות' האורא
אין צדין דגים מן תביברין בבוצה כיד לשוץ לעש פרדם שמאסתין בא חשת שורה משהנין בו חטרב
יהבים ומקום ששה עוות קורין ביברו ביבריי שבן מן היישוב בפ' העור ב עכבר
לוז' אין דרין כוישוב שלא במיםבביתא ברמשות דמי שאחון שברידא דמניא בן
ליחדו לכלבא בביתא דעיינן יר בביתא שהור קשן שכשמצע שחור שבלוכן העין בבת
פ' כיסוי חדם במא משוחט ונמצא טרי טנל שחוט עופם כלי בביתש דמיו דמורא ריחו דדנוא ונדיע
מיתה בעשרה בתוך חבית ולשם נכר ושני כא שמא מיטלא בפס ומתי ליה שחוט ע
שצ הר
יחיו
בגד
ש
בלוח' תולאה
N — A → C — {'A': 'probable_present', 'B': 'uncertain', 'C': 'probable_present', 'D': 'uncertain'}
ורשא בריך הוא הוא כאות במימרה ואלו מגלחין סמך לסיחנן פיר באו רוב שלישית
ימים ישר' נקראו שלישית ורבא שקול כרוב ישראל ובא לריגלת שהיא חדקל רבעיתי
אות במי מרה שסוטה נבדקת בהן שמו אותותם אותות בילמדנו . והיה עקב תשמעון
כי תאמר בלבכך בשעה שנכנסו שונאים לבית המקדש היו חורקין בשינהן ומחרנין
והיו מנעליהן מסומרין והיו עושין רשומות בתוך הרצפה שכן הוא אומ' שאגו צודריך
בקרב מועדיך שמו אותותם אותות תנו רבנן אין לוקחין מן הצבע לא אותות ולא
דיגמאות בסוף גמ' רבבא קמ' ובסוף כלאים אותות הגירדין ואותות הכובסין אסור משום
כלאים פיר' חוטין שלאורגים שמשימין משום אות פיר' אותות דהגוזל צמר שמכסה
בו צבעו דגמאות הינו נמי שמראה בו : אתוו נורהון דכשראי תרג' ירוש' אור
כשרים : את כליא בפרק גיד הנשה בגמ' ונוהג בבהמה איבעון רחמי
על עליא דאילמלא עליא לא מתקיימין אתכלא : אתליטין לשני אתליטין שהיו
ומרין ומתגששין לפני המלך אילו רצה המלך פירשן לא רצח המלך לפירשן חזק אחר
על חברו והרגו והיה צווח ואומ' יבעי דיני קדם מלכא בברא' רב פרש כג' ובפרק ע
והתר יעקב לבדו לאתליטים שעומד ומתגשש עם בנו שלמלך תלה עיניו וראה המלך
עומד על לבי ותרפיש עצמו לפניו ובילמדנו בולקחתם לכס ביום הראשון תוקעין תחלה
ואחר כך האתליטין נכנסין פיר' שדים : אתן ירח האתנים ירח שנולדר
איתני עולם בפדקא קמ' דרא' שנה בגמ' ולנטיעה פיר' איתני עולם הם היסודות
שמעו חרים מלשון הודים האבות והאיתנים מוסדי ארץ כלומ' הם היסודות וברא גמ
דבאסימן קדם צד לשמאול לדר ימין וחזר לאיתנו : אתנן בתמורה בפרק כל
האסורין אי זה הוא אתנן האומ' לזונה הילך זה בשכרך אפילו מאה כולן אסורין אי זהו
מחיר כלב האומ' לחבירו הנלך טלא זה תחת כלב וכו' . א תנסיאה בו קרא
רבה סמך לפרש' אל תרא יין ובירוש' בפר' ואלו מגלחין בגמ' אין קורעין הוא ינהונו
עלמות תרג עיקולם אתנסיאה עולם שאין בו מות פיר' לשון יון אה אל תנסי א
מות : אתר בפרק שביעת הערות בגמ' אינה נוחגת אלא בראויין להעד
רבנן סברי דון מינה ואוקים באתרה כלומ' במקומה : א' תרוג . תרג' הדר :
אשריך ספר הערוך שערך אלף שלך נכנס באזר
ויצא בהדר : /⟧ סליק ערך אלף מספר הערוך והוא כא פרק
שבחורון והלל למקים כל אפסי ארקים
משפיל ומרומם המגבוהו לשבת יסייעני לחוק ערך בית :
בא ושב הכהן ובא הכק . זו היא שיבה זו הוו ביאה ברא' גמ' ראלו ה
הלוקין וברא גמ דכיצד אשת ובסוף גמ דאלמנה לכהן גדול ובפרק התכלת בגמהלה
ובפרק כיסו הדם בגמ' השוחט ונמנא ( טריפה פיר' זו היא שיבה וזו היא ביאה מה עה
בא הכהן מביתו לבית המנוגע אף ביאה נמי בא הכהן מביתו לבית המנוגע ⟦/⟧
וילפינן גזירה שוה מה שיבה חולץ וקוצה וטח ונותן ל שבוע כשמצאו שפשה ואינו
נותץ הבית בדכתי' ושב הכהן ביום השביעי וראה והנה פטהנ בקהב וצוה הכהן וחלא
עד ועפר אחר יקח וטחא' הב' אף ביזה נמי דכת' וביא הכהן ורא' והנ' פש' הנ' בב' אף ⟦/
על גב דכת' ונתן את הבית אינו נותצו אלא חולץ וקוצה וכוח ונותן לו שבוע וכן מפורש
בתורת כהנים מה מצינו בפושה בראשון חוליץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע אף פושה בשני
חולץ וקרנה וטח ונותן לו שבוע ובסוף שבוע שלישי אם פשה נותן מיכן למדנו שלשה
שבועים לבתים והתורה אמ' הבא להרגך השכם להרגו בסוף גלמ דהרואה מקום
ובפרק בן סורד ומורה בגמ' הבא במחתרת פיר ה(י)כן אמרה תורה אם במחתרת ימ'
הג' וה' ומ' ופירש רבא מאי טע' דמחתרת חזקה אין אדם מעמיד עצמו על ממונו
והאי מימר אמ'ר אי קאי באפאי קטילנא לה למדיה דביתא ואת הבאין ברשותה
בכתובות בפרק הכותב לאשהו כתב לה נדר ושבועה אין לי עליך ובו' עד ועל הבאים
ברשותך פיר מי שמכרה או שנתנה להן וכן פרש במתניתא דבי ר' חייה אילוהן הבאין
ברשותה כל שמכרה להן או שנתנה להן במתנה: באג הני בני בי רב דרירי
בבאגש בגמ' דברק ראשון דפסחים ובהלכ קמ' דאלו מציאות באגא בעא דיתמי
מנח
ומחזקינן פיר' באגא בקעה שיש בה שדות הרבה כלומ' כל הבקעה לא אסרינן
בשביל שדה אחת שליתומים שיש בה מוחזק ועומד מאי כלומ' אם בודאי ידעינן
אי זו הש שליתומים מאי ובפרק המוכר את הבית בגמ' המוכר את העיר מאי ביזלי
אמ' ר' אבה פיסקי באגי פיר פיסקי דארעתא דלא הוו ט' קבין דלא חשיבן לאזרבוני
בפני עצמן אלא על גב העיר מנטרי באגי באגי שרות הרבה כשיעור מאה כור
בית זרע הין חסר הין יתר ועומדות על מצר אחד ושוכרין שומרן לשמרן מן
וחיה שלא יאכלום כשהן זרע ומבני אדם כנעשית קמה : באדן בסוף
ערלה אגוזי פרך ורימוני באדן ובכלים בפר כל כלי בעלי בתים לא הוחכרו רמוני
בארן וחצירי גבע אלא שיהו מתעשרין ודאי בכל מקום פיר שם מקום וכן פרך
מקום ופירותיהן גדולין וחשובין ובסוף גמרא דהערל ובסוף גמ דעבז' וברא גמר
דבינה : באלא בסוף הל' קמ' דפרק אותן ואת בנו הני עיזי דבאלא כשרין
לגבי מזבח פיר' יער ששמוכן ספר א' ברא ותרגו חוץ ברא והן מדבריות .
בארג בעבדה זרה בפרק אין מעמידין בגמ' והחומץ מתוק חמר בארג פיר
בארג גופיה חמרא מבושלא בארג לשון פרסי הוא יין מבושל שעמד על שלישו כגון
דשכקין להו לעינבי לתשרי וחליאן טפי דאף על גב דשתי חויו מניה מפשר חולים למדריה
דחיויא ואין בו משום משום גילוי פיר' א' בארג עשבים טובים שמשימין ביין וממתקין
אותו באש בפרק מי שמתו בסוף הל' בעל קרי באושא הוה בקילעא דר'
אושניה ובגמ דבמה מדליקין מהו לכבויי בוציצא מן קדם באושא בשבתא פיראולה
סליק פרק א' אחל פרק ב'
כב בפרק במה מדלקין בגמ' על שלש עבירות אבב חוטרא מילי ואבידרי
חושבאנא אבב חנותא נפישי אחי ומרחמי אבב ביזיונא לא אחי ולא מרחמי
ורחת ורצה בש
פיר' רגניא מחגרא רועה פסח שאינו יכול לרוץ ↑ כשמגיע בשער גררות הצאן כדמתרו
חטרין דען ובבית הדר ברתנן הכונס צאן לדיר שם מעלה לה חשבון הבריחות שברחה
ושם מכה אותה אבכ חנותא בפתח החנות שליין הכל אוהבין באין ונשאלין בשלום בעל
החנטת כדי שישתו עמו אבל אם רואין שתפם אדם בבית המכם או בבית המושל
W — A → B → C — {'A': 'probable_present', 'B': 'probable_present', 'C': 'probable_present', 'D': 'uncertain'}
י' חיתסהיו
אשתקד בשקלים בפיג טופרותי שלא
שקל אשתקד שוקל לשנה הנאה
בר גמ' . פסחי אשתקר נעשו יפות פי' שנה שער'
שעברה . כלומ' שותא קווייתא ..
אשתווים בנהמ דשחיטת חווין בג השד
השוחט מן העורף אל וכי מתה
עומר ומולק אשתומם בשעה חרא ..
אשתיתא ים ומ' מי שהוציאהו פי שם
ודם . רב יהודה בר' אשתיתא
ליק פיט יחלפי
]אה מ' ספי ואת תורת הנזיר ביום מלאת
נזרו יב'א' אחרים מביאין אתו והלא
וא מביא את עצמו זו אחת מג' אתים שהיה ר'
שמעון דורש בתור' וכו' . בבר' רב' פ' פ'ה' מלכו אחיו
לרעות את צ' א' בשכם את נקוד עליו מלמד שלא
הלכו אלא לרעות את עצמן את יי אהיך תירא ⟦לד'⟧
לרבות תלמידי חכם אותו ואת תורתו . ידוש בפר
מואה בגמ' דכמוך לא יקל ..
את נאנות בפבן זומא וראיש תמש בתגרוחוו
וכל הניחות ⟦מבר⟧ מדברי תורה נוטל ⟦חייט
תן העולם . ובשבת בפ' ניוה אין ניאותין ממנו לפי
שאינו מן המוכן . ובפח כברכות אין מברכין על הנר
ער שיאותו לורו . ובס' פר' קמ' רביעה זה הכלל כל נצן
שני אותין בו ביום טוב שהנשים ניאותות בהן בג'
אשכת פרהדרין בפהמ' דיומא . פי' לשון הנאה . פ'א'
אותו שיהא להם בישם המאור . תר' בזאת נמותה
להם נטפים להון ויאתו לשון טפיסה . וטפוס הוא
אמום ירוש' ובא' יאותו ושומוא' א' יעותו . מאן דאוי
אותו אד בזאת יאותו לנו . ומאן דא' יעותו לדעה
לעות את יעו
ה יהב תנא שני ומעורעים ונו צר' גמ' דהרואה
בפ' הוא' דקידושין בג' ללמדו תורה בעניין /⟧
ר אבי צא ור' יוחנן אפי' האב ובנ:
ורב ותלוי ידו פסוקין בתורה בשער אחד נעשים
אויבים זה לזה שנ' על כן יאומר בספר מלחמות ייי
אתא ואין זזים משם עד שנעשים אוהבים זה
לזה שנ' את והב כסופה אל תיהרי בסופה אלא בר'
בסופה [
ה בהלכה ראשונה ראלו הן הנשרפין תר' במני
תשרפו יותו ואתהן אתו ואת אחת מהן
בי ר' ישמע' ר' עקיב' או' אותו ואת שתיהן וכו' .
אתה תבער הדם הנקי ומקרבך לאה ליהוקשו ⟦/⟧
שופכי דמים לעגלה ערופה . מה להלן מן היצואר
זוף כאן מן הצואר וכו' בפ' אלו נערות בג דהבא על
נתוכי אתה אבינו כי אברהם לא ידענו וישר' לא
צירנו ויצחק היכן הוא מי שהוא אומ' לעשו גר'
גזדור עליו שמרים את מתכיפו לאבות בבר' רבה
פכוס פ' ס'ח' והיה כאשר תריד ובשבת בסכ' אר'
פהיב' לעתיד לבא או' הק' לאברהם בניך חטאו או' לו
מחו על קרושת שויך . אומ' איא' לי יעקב דהוד
אה צער גירולכניס ונו'
ררה בפ' אין דורשין ר' עקיב' עלה בשלום ⟦ר/⟧
בשלום . ואתה מרבבות קדש אות הוא
מבבה שלו . פי' שאין בכל המלאכים דומה לו והור
יאה מלאכים רומין למטטרון וידע דלאו קודשא
מיך הוא הוא . באות כמי מרה בג' ואלו מגלחין ⟦ד'⟧
סמוך לסיון חנן פי באו רוב שלישית כורם . ישר'
נקראו שלישית ורבא שקול כרוב ישר' ובא לרגלת
שהוא חדקל רבעיתי מיא צאות במי מרה שסוטו
נבדקת בהם . שמו אותותם אותות בילמרי' והיה
עקבתשמעון . כי תאמר בלבבך נשעה שנכנסו
גוים להיכל היו חורקין בשיניהן ומהלכין והיו ⟦מנד
מנעליתן מסומרין והיו עושין ושומות בתוך ⟦הד'⟧
הרעפה שכן הוא או' שאגו צומריך בקרב מועדין
שמו אותותם אותות ת'ר' אין לוקחין מן העבט
יא אותות ולא רוגמאות בסג דבבא ובם נואים
אותות גדרין ואותות הכובסים אסורים משום
בלאים פי' חוטין של אוגרים שמשימים משום
אות פי' אותות הגוזל . צמר שמכסה בו טבעו . ⟦דר
יגמאות היינו נמי שמראה בו
אתון נירהון דכס דאיי . תר' ירוש באור כשדים
ותכליא בכ' גיד הנשה בגונוהג
מנהמה איבעון וחוזי את כליא
על עליא ואילמלי עליא לא מתקיימין אתכליא .
את ליצוון לשני איתליטין שהיו עומדין דנר
ומתגפושין לפני המלך אילו רעה
המלך ופירשו לא . צה המלך לפרשן חזק אחד
על חבירו והרגו והיה צווח וא' יבעידי קדם מלכא
בבר' רב' פ' פ' ג' ובפ' ע'ח' ויותר יעקב לבדו לאיתליצוים
שעומר ומגשש עם בנו של מלך תלה עיניו וראה
הולך עומד על גביו והרפיש עצמו לפניו . ובילמדי'
ולקחתם לכם ביום הראשון תוקעין תחילה ואחי
כן האיתליטין נכנסין . פי' שרים ..
אותן ירח שנולדובו איתני עולם בפקמ דראני
השנה בג' ולנטיעה פי' איתני עולם . הן
היסודות . וכר' גמ' דבא הימן קרם צד שמאל לעד
יאין וחזר לאיתנו ..
אתנן בתמורה בפכו האסורין אזהו יותנן
או' לזונת היליך זה בשנרך אפי' מאה
מון אסורין . איזהו מחיר כלב האו' לחבירו הולד
טלה זה תחת כלב זה וכו' .
אתנסיאה מיקר' יב' סמוך ופרש אל תוא
ין והוא ינהגנו עלמות תרג
עקיום את נסיאת עולם שאין בומות פי' לשון ⟦/'⟧
יון אה אל תנסיאה ומות .
ותר כפ' שבועת העדות נג אינה נוהגת אומ'
מאויין להעיד . רבנן סברי דון מינה
יאוקי נאתרה .
אתרוג תרגים הדר . אשריך ספר הערוד
שערך אלף שלך נכנה⟧ באדר' ויצא'
כהדר הליק ערץ אלף ואס פר' הערוץ' והוא
עשרים פרקים שבח ורון והול ⟦לאהים⟧ כל אפסי'
זרקים אשפיל וארומם אג ביהי' לשנא
⟦יסייעיני⟧ חוק ערך בית ..
בא ישב הכהן ובא הנתן זו היא שיבה זו היא ⟦/⟧
ביאה . בר' גמ דאלו הן הלוקין ובר' גומ' דכיעד
אשת איש ובסוף דאלמנה לכהן ובפ' התבלת בגוו
דהלחם וב' כיסוי הדם בג' השוחט ונמצאת טריפה
פי' זו היא שיבה זו היא ביאה מה שיבה בא נ/
מביתו לבית המנוגע אף ביאה נמי בא כהן ונביתו
לבית המנוגע וילפינן גזירה שוה מה שיבה חולץ ⟦וה'⟧
יקוצה וטח ונותן לו שבוע כשמצאו שפשה ואינו
נותין הבית כדכת' ושב הנהן ביום השביעי וראה והנה
פשה הנגע בה⟧ וצוה הכהן וחלצו וגו' . א'ע' ג' דכת' נד'
ונתין הבית אינו נותינו אלא חוליץ וקוצה וטחונותן
לו שבוע אף פושה בשני ח' זק' וט' ונ' לו שב' ובה' שבוע
גאם פשה נותון מכאן למדנו ג' שבועים לבתים והתורי
אמרה אם בא להורגך השכם להורגו . בה⟧ גדהמאה
מקום ובם בן סורר ומורה בג' הבא במחתרת פי' היבן
ומרה תורה אם במחתרת ימצא וגו' ופי יבא מאי ⟦/'⟧
טעמ' דמחתות חזקה אין אדם מעמיד עצמו על
מי יונו והאי אומר אי האי באפי קטולנא ליה למר
רביתא . ואת הבאין ברשותה בכתובות . פי הכותב ⟦לא/⟧
לאשתו . כתב לה נדר ושבועה איו לי עליך וכו עד ⟦והד'⟧
הנאין ברשותיך . פי מי שוכרה או שנתנה לכהן . וכן
פרישי' במתני דברי ר' חייא אילו הן הבאין ברשותה כר
שמכרה להן או נתנה להן במתנה .
בוג הניבניב דדיאי בבאגא בג ופו ופסח ובד
ובהלכה קא באילו מעימות . באגא בארעא
תאילא מחוקי' פי' באגא בקעה שיש בה שדות
רבה כלווי כל הבקעה לא אסרי' בשביל שדה וחת של
תור . א' ובפה . וכר את הבית בגמי מתר את
עיר ביולי א'ר' אבא פיסקי באגי . פי פיסקי
ארעתא דלא היו טקבין דלא חשיבן לאיזרבוני
בפני עצון אלא יוגב העיר . וונטרי באגי באג
שדות הרבה בשיעור ק' כור בית זרע הין חסר הין ⟦/⟧
תר ועומדת על מצר אחד ושוברין שומרין לשומרי
מן הבהמה וחיה שלא יאכלום נשתן זרע ומבו
אדם כשנעשה קווה ..
אודן כם ערלה אגוזי פרך ורימוני בארן וחיציי
גבע אלא שהיו מתעשרין ודאי בכל מקום
פי שם ויקום . וכן פרך שם מקום ופורותיהן גדולין נד'
וחשובין ובס' ג' דהעדל ובס' ג' דע'ז' ובר' גמ' דביצה ..
בא לא בם הלכה קא' דפ אותו ואת בנו הני עיזין
רבאלא כשירין לגבי מזבח . פי' יפר שש'
ששומו כן סא בדא ותרג חוץ ברא והן מדבריות
אאדג בע'ז' בפ' אין מעמידין בג' והחומט מתוק
חוור בארג פי' כארג גופיה חוזרא מבני
תנשלא נארג לשון פרסי הוא יין מבושל שעמד על
שלישו דשבקן ליה לעינבי לתישרי וחלימן טפי ⟦וד'⟧
דא'ע'ג' דשתי חיויא מיניה מפשר ליה חוליא למממריה
רחויא ואין בו משום גילוי . פ'א' בארג עשכים שמש
שמשיאין ביין ומוותקין אותו
אנין נפיי שמתוכם הלכה בעלקו באישא
הוה בקילעא דר' אושעיא . ובגדבמה
דויקין מאו לכנויי ועינא מקדם באשא בשבתא
אליקפ חלפב
רב בפנמה ודליקין בגעו געבירות אבב חוטרא
אילי ואביד י חושבנא . אבב חנותא נפישי
ודי מרחמי אבב בזיונא לא אחי ולא מרומי . פיר'
מעיא מחגרא רועה פסח שאינו יכול לרוץ ועאן ⟦ד'⟧
בורחת . נשומגיע בשער גדרות העאן כדוות וגומי'
חוטרין דען ובבית הדיו כדתנן הכונס צאן לדיר
שם מעלה לה חשבון הבריחות שכרחה ושם מכד
יאתה אתב חנותא בפתח החנות של יין הכו אוהבין
יבאין ושואלין בשלום בעל החנות כדי שישתו עמו ⟦/'⟧
אבל בבית האיסורין אין אח ואין אוהב פ'א' אבב
מזיונא לפתח בי זיון ובנדרים בס פ'ר' אליע' או' א' לה
תנר יתהון אבבא צבא בן בוטא הוה יתיב אבנא
ודיין דינא . ובס' גומ' ונדרים סליק איתיב בבאלי בבא
מעל גבי כיפת השער במחבא בכאלי . כמו שפיר'
אנולאיי
כך נפ' ניצד משתתפין ביב שהוא קוור ר' אמות
רשו' הרבי' והן יורדין לביב . ובע'ז' בפ' כל היגד
יצלמים . ואת עומדת על הכיב . ובר' בר' רב' אלך בשר
דם בונה פלטין במקום הביבין והסיריות ובפי'ג' אלה
תולדות השמים מלך בשר ודם בונה פלטין ואם נתן
כינה על פיתחה אינה נאה הק' ברא את האדסונתן
בצו על פתחו והוא נוט והוא שבחו פי' כלשון לעוא
הלנקא . שיורדין שם כל השופכין והאדם עשוי ביבו
של חוטם על הפה
בבואה ⟦יס ומאמ'⟧ ריבאות ובפנל הגט בגמ
שהיה מושלך בכור . ודילמ' שד הוא ⟦א'
רב יהוד' א' שמואל כשר או לו דמות מדם אינהו נמי ⟦/'⟧
אידומיי אידוא רחזו ליה בבואה אינהו נמי אית להו
בבואה רחזו ליה בבואה דבבואה וכו' . וכס' גמ' דהשוחט
אחר בעוף לתוך אוגן של מים נמי אמרי' לבבואה הא
שחיט ובג' בפ' קור דנדרים הלכתי לשאוב מים מן הבור
נסתכלתי בבואה שוי יבפ' כל הצלמין בס הלכה רהגוים
אי למיא קא סגיד ואסיריאי לבבואה דידיה קא סגיד
איא שרו . ודבר רב' פ'ר' יהירקיע הבא לי מראות גדולות
הביא לו . א'ל' ראה בובימה שלך ראה אותה גדולה הבא
לי מראות קטנות הביא לו ראה אותה קטנה . ובילמדי'
באחרי מות אשר ישחט שור אין שוחטין לא לתוך
הודים ולא לתוך הנהרות למה שהוא עובד לכבומה פי
העל שהיו רואין בודים . ובפ' אחרון והוריות אי חזי בד
במאה ונבואה דבבואה נידע דניהדר וניתיה לביתיה
L — A → B → C — {'A': 'probable_present', 'B': 'probable_present', 'C': 'probable_present', 'D': 'uncertain'}
והיו עשין רשומן בתוך הרצפה שכן הוא אומ' שאט צורריך בקרב מיטריך
שמו איתותם . אני רבנן אין למקחין מן הצבע לא אתות ולא רג מאות בסוף
וא רבבה קא ובסוף כלאים איתות הגידדין ואיתות רכובסין אסור משום כ'
סלאיו ניד חיטין של הרבם שמשימן משום אות מד אותרל דהטזל צמר שמ'
שמטה בו צבא יגמאות הינו נמי שמוחרט אתון טרכץ וכשראי
תת יש אל כשרם אתכליא כמין גיר הנשה כגם ינוהג:
בבהמה חיבטין יחמי את כליא על עליא דאילמלא עלא לא מתקיימין את כליא
אתליטין לשני את לישין שביו עומרין ומתנטטין לפני המלך אילו,
רצה המלך בירטן לא רצל למלך לכיתזן הזין אחר על הביח וכרגו והיה
שוה ואומ יבעי ריני קדש מלכא נברא רב כרט לג ובכמק עה ואתר תעקב לכדו
לאת ליטים שעשמר ומתגשש שם בנו של מלך תלה עציו ורחר המלך עומר
על בכיו תרמש עצם לפניו וכיל מדנו בולקחתם לכם ביום הראשון תוקמין .
בתחלה ואחר כך באתליטן נכנמין כירשרים אתן ירח כאתבם ירח
שטלרו בו איתם עולם בנרקא קמ' ררא שנה בנב ולנטיער כיד איתני עולה
הם ריסורות שמש כריד מלשין הורים רחנות וראיתנים מומרי ארץ כלומר
הם ריסורות וברא נא' רבא ממן קדם עד לשמאל לחד ימן וסזר לאיתנו
אתנן בתמורה ככרין כל החיכורן איזה בוא אתון כאומ' לותה
כי לך זל שכרך אנילו מאד מלן אפורן איזהו מחיר כלב ראום לחבירו :
הילך שלא זה תרה כלב יכו. אתג מואה שיקרא רבה סמך לכרש
אל הרא יין ובירושלמי בפר' אלו מגלחין באמ' אין קורעין הוא צהגו עלמות
תרג עיקולה אתנסיאר עולם שאין בו מות מד לשן ית אד אל תגהי את מות
אתר נטן שבות לפרות אצה טהנת אלא בראויין לבפר רבנן כברי
הן הינא יהוקים באתרה לומ נמקומה, אתרוג תרג הדר
אשריך ספר הערוך שערך ואלף שלך
נכנס באזר ויצא בהדר סליק עדך אלפו
מספר העריך והוא כא פרקים שבח ורון והלל
למקים כל אפסי ארקים משפיל ומרומם המג
המגביהי לשבת יסייעני לחוק ערך בית
ן בא שברנק יבח נכרן זו ריא שיבר זו היא ביאר ברא גמ אלו
הן הלוקין וברא גמ רכיצד אשת ובסוף גמ ראלמנה לכרן גרול ונכרק התכלת בגם
הלהם ובנר כיפר מדם בגמ לטוחט ונמצא טומר ניו זומא שיבה ווולא מאר
במט
מר שיבר לא הכהן מביתו לבית המנעט אף יאר נמי בא הכרן מביתי לבית
וילכינן גזרה שור מר שיבר חילין וקצר וטח וותן לו שבוע כשנמנאו שבשר אדנו
נותץ רבית נרבת ושב רכק ביום השביעי ודאר והנר בשר הנ בק הב ושה רבהן
והנגו וג' עד ועבר אחד יקח וטה את רבות אף בימה נמי רכת ובא הכרן ורבר
והנה כשר כנ בבית אעג רבת ונתץ את רבית אצו טתצו אלא חולץ וקוצה יטא
ונותן לי שביט וכן מטרש בתורת כהנים מה מצינט בנושה בראשון חילץ יקוצה
יטה יטת ישמע אף כושר בשב חלץ וקוצה וטד וטתן לי שביש ובסיף שבע -
שלישי פם נשל נותץ מיכן למדנו שלשה שבומים לכתים והתורה אמ' רבא /⟧
להוגך השכם להוגו בכוף גמ רברואר מקום ונטרין בן מורד ומודה בגמ הבח
נמרתות כי"ו ריכן אמרה תורה אם במאתות ימ' רג וה וא' וניד רבא מאי טנת
דמחתרת חוקר אין ארכ מעמד עצמי על ממתו והאי מימר אם אוקחי
באנסי קטולנא ליה למדיה רביתא יאם הבחין נרשותה בכתובת נטרין רכיתו
לאשום כתב לה נרד ושבוטר אן לי עליך יכו עד ועל הבתים ברשותך כיר מי
שמכרה או שנתנה להן וכן נרש במתנותח רבי ר' חייה אילו הן הבאין כרשיתה
כל שמכרה להן או שנתנה להן במתור. באג, הובני בי רב רדיר בבתה
בגם דברין ראמין רנסהים ונרלכ המ ראלו מצאית בהנא בעא ריתמי לא מחוקתן
כיר מאץ נקטר שיט נה שרות ררבה כלימ כל הברנה לא אפרינן בשביל-
שדה איות שליתומש שיש בל מוין ועומר מי כלימ אם בודאי ירמינן אי
אהא מלורם אי וננרק ומתר בה כנית עש באתר אא הור רע
ביזלי אמ' רב אבר מסקו באמ' כיר ססקי ראתתא דלא החפ קבץ דלא חשם
לאזבותו בננו עצין הלא על גב העיר מנורי באנו בחגי שרות כרבה כשיעיר
מאה כר בית זרע ין הכר בין יתר וטומרת על מצר אמר ושוכרין שומרין,
לשמרן מן הבהמר והיה שלא יאכלום כשהן זרע ומבני אדם כנעשית אמר
בארן נסוף עולה אטד כרך ורימוי בארן ובכלים מכר כל כלי בעלי
נתים לא לווכרו רמוני בארץ והצירי גבע אלח שיהו מתעשרץ וריא בכל מקוה
כיר שם מקום וכן ברך מקום וכירותיהן גדולים וקשובין ובסוף גמ רבערל -
ובסוף גמ רעב זר וברא מ רביצה באלא בשף כלקמ דכרק
איתו ואת בנו הניעיזי רבולא כשרין לגבי טזבח כיד מזבח מר יער ששמו
ק סט - נמא ותוגו חוץ ברא והן מדכרית בארג בעבר זר נכרין
אין מעמידין בג שנר ונחימן מתוק חמר בארג כיר בחרג בציר אמרא 355
טבושלא בסרג לשון כוגטי הוא יין מנושל שעמר על שלשו כנון רשבקין להו
לטתבי לעשר וחלין טני ראף על גבי רשתי הויא מניה מכשר הולא למוריד
רהיזא ואין בו משא מילד כיו א בארג עשבים טובים שמשימן ביין ומתקק"
חתו באש נטריק מי שמתו בסוף הל בעל קרי בחישא הזה בקילטה
רי אושעיר ונגמ רבמה מדליקין מהו לכבויי בתינא מן קרם באיטא :
בשבתא ניר חילו סליק פרקא אחל פרקב
בר בכדין נמה מדליקין בנם על שלש עבירות אבב חוכרא מילי אבידרי
הושבאנא אכב הטתא ננתר אחי ומוחור ביויונא. לא אחי ולא מחחמי כיר
תניא מערא רור נמח שאינו יכול לרוץ בשמאתו בשער גרדות רצאן כר
כרמתות מטרץ דען יכבית הדיר ברתנן הכתם צאן לדיר שם מעלה לה
חסבון הברחות שברחה ושם מכה שתה אבב מטתא בכתח בחנות של יין
רכל איהבין באין תשאלין בשלום בעל כחנות כרי ששתו עמו אבל אם חאין
שתכם אדם בבית המכם או בבית המישל להישנש כל איהביו בורחן אין
אחר מהן טנה אלו ניר את אבב בידותא . לנתה ביזיון ובגררים בסוף?
פרק ר' אלעזר אומ' אמר לה תבריתהון אבבא בבא בן כוטא הוד יתיבלד
P2 — B — {'A': 'uncertain', 'B': 'probable_present', 'C': 'uncertain', 'D': 'uncertain'}
נופלין ממנו ונפס ומת . תרגו' והתנשמת ואשתא .. אשיתא פירושו כותל ..
אשתיאמה בראש גמר' דכל הצלמים
מעיקרא סבור מאי
אשתיאמה בעלמא פירו' שומר חותמו של מלך . אשתקד
בשקלים בפרק שלשה עשר שופרות מי שלא שקל אשתקד שוקל לשנה
הבאה . ובראש גמר' דפסחים אשתקד נעשו יפות . פירו' שנה שעברה כלומר שתא קדמייתא .
והרבה יש בתלמוד .. אשתומם בפרק קמא דשחיטת חולין בגמר' דהשוחט מן העור .
אמ' ליה וכי תימא
עומד ומולק אשתומם כשעה חדא ..
אשתיתא בראש גמר' דמי שהוציאוהו רב יהודה בר אשתיתא ⟦פירו'⟧ שם אדם ..
סליק פירקא ערך שין : פרק תי'ו : את בראש סיפרי
תתורת
הנזיר ביום מלאת ימי נזרו יביא אתו אחרים מביאין אותו והלא הוא מביא את עצמו זה אחד
משלשה אתים שהיה ר' ישמעאל דורש בתורה וכו' . וילכו אחיו לרעות את צאן אביהם בשכם .
זה בבראשית רבה פרש' פ'ח' . את נקוד עליו מלמד שלא הלכו אלא לרעות את עצמן . את ייי
אלהיך תירא לרבות תלמידי חכמים אותם ואת תורתם . ירושלמי בפרק הרואה בגמר' דסמוך
לא יקל אדם .. עם באבות בפרק בן זומא ודישתמש בתנא חלף האוכל הנאות מדברי
תורה נוטל חייו מן העולם . ובשבת בפרק כירה אין נאותין ממנו לפי שאינו
מן המוכן . ובפרק ה' בברכות אין מכרכין על הנר עד שיאותו לאורו . ובסוף פרק קמא דביצה
זה הכלל כל שנאותין ממנו ביום טוב . שהנשים נאותות בהן בגמר' ללשכת פלהדרין בפרק קמ'
דיומא . פירו' לשון הנאה . פירו' אחר יאותו לאורו שיהא להם ברושם המאור הנאה שתרגום
בזאת נאות ניטפים . ויאותו הכהנים לשון טפיסה וטפוס הוא אמום . ירושלמירב אמ' יאותו
ושמואל אמ' יעותו . מאן דאמ' יאותו אמ' אך בזאת נאותה . מאן דאמ' יעותו אמ' לדעת לעות את
יעף דבר .. את והב כסופה . תנא שני מצורעים היו בריש גמר' דהרואה . וכפרק קמא
דקידושין
בגמר' ללמדו תורה ללמדו ספר ללמדו אומנות . בענין אמ'ר' יוחנן
אמ'ר' חייא בר אבא אפילו האב ובנו הרב ותלמידו עסוקין בתורה בשעה אחת נעשין אויבים זה יאמר
שנ' על כן יאמר בספר מלחמות ייי את זהב בסופה אמ' רבא אין זזין משם עד שנעשו אוהבים זה לזה
שנא' את זהב בסופה אל תיקרי בסופה אלא כסופה .. בהלכה ראשונה דאלו הן הכשרפין
תנו רבנן באש ישרפו אותו ואתהן אותו ואת אחת מהן דברי ר' ישמעאל ר' עקיבא
אומ' אותו ואתהן אותו ואת שתיהן . מ פרי דמים לעגלה
ערופה מה להלן מן הצואר אף שופכי דמים מן הצוצר ובו' . בפרק אלו נערות בגמר' דהכא על בתו
כי אתה אבינו כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו אתה ייי אבינו וגו' . ויצחק היכן הוא מי שהוא
אומ' לעשו גזור עליו שמדים את מכתיבו לאבות . בבראשית רבה פרשת ס'ח' והיה כאשר תריד
ובשבת בסוף פרק אמ'ר' עקיבא לעתיד לבא אומ' הק'ב'ה' לאברהם בניך חטאו אומ' לפניו רבונו של
עולם ימחו על קדושת שמך . אזיל ואמ' ליה ליעקב דהוה ליה צער גידול בנים וכו' .. את
בפרק אין דורשין ר' עקיבא עלה בשלום וירד בשלום ואתא מרבבות קדש אות היא
ברכבות שלו . פירו' שאין בכל המלאכים דומה לו והוא ראה מלאכים שדומין למטטרון וידע ⟦/⟧
דלאו קודשא בריך הוא . באות במימרא בגמר' ואלו מגלחין סמך לסימן חנן פירו' באו רוב שלישי'
במים ישראל נקראו שלישית ורבא שקול כרוב ישראל ובא לדגלת והוא חדקל דבעתו מיא באות
במימריה שהסוטה וחחחת מנ ועול ועמ' עזקיה . בילמדנו והיה עקב תשמעון כי תאמר בלבבך
בשעה שנכנסו שונאים לבית המקדש היו חורקין שיניהם ומחרפין והיו מנעליהם מסומרים והיו עושין
רשומות בתוך הרצפה שכן הוא אומ' שאנו צורריך בקרב מועדיך שמו אותותם אותות . תנו רבנן אין לוקחין
מן הצבע לא אותות ולא דוגמאות . בסוף גמר' דבבא קמא . ובסוף כלאים אותות הגרדין ואותות הכבשין
אסורין משום כלאים . פירו' חוטים שלאורגים שמשימין משום אות . פירו' אותות דהגוזל צמר
שמראה בו צבעו . דוגמאות היינו נמן שמראה אות .. קון גודיהון דכשדאי . תרגום
ירושלמי באור כשדים .. אתכליא בפרק
בבהמה . אבעון רחמי
גיד הנשה בגמר' דונוהג
אתכליא על עליא ואל מלא עלייא לא מתקימין ⟦א'⟧
אתכלייא .. א' קליטון לשני אתליטין שהיו עומדין ומתנשגשין לפני המלך רצה
המלך פירשן
לא רצה המלך לפרשן חזק האחד על חברו והרגו והיה צווח ואומ'
איבעי דינא קדם מלכא . בבראשית רבה פרש' כ'ג' ויותר יעקב לבדו משל לאיתליטין שעומדין ⟦א'⟧
ומתגשגשין עם בנו של מלך ותלה עיניו וראה המלך על גביו והפריש לפניו . ובילמדנו בולקחתם
לכם ביום הראשון תוקעין תחלה ואחר כך האתליטין נכנסים פירו' שריס .. ז' בירח האיתנים
ירח שנולדו בו איתני עולם והם היסודות . שמעו הרים את ריב ייי מלשון הורים
והם האבות . והאיתנים מוסדי ארץ . כלומ' הם יסודות . ובריש גמר' דבבא קמא סימן קדם צד
שמאל לצד ימין וחזר לאיתנו .. אתנ בתמורה בפרק⟧ כל האסורין איזהו אתנן כל האומר
לזונה הילך זה בשכרך אפי'
מאה כלן אסורין . אי זהו מחיר כלב האומר הילך
טלה זה תחת הכלב הזה וט' .. אתנקיאה בויקרא רבה בסוף פרשת אל תרא יין כי
יתאדם . ובירושלמי בפרק
אלו מגלחין בגמר' דאין קורעין . והוא ינהננו
עלמות . תרגום עקילם אתנסיאה . פירו' עולם שאין בו מות . פירו' בלשון יון אהלתנסיאה מות ..
אתר בפרק שבועת העדות בגמר' דאינה נוהגת אלא בראויין להעיד רבנן סברי דון מינה ואוקי
באתרא כלומר במקומה .. א תרוג הוא תרגום הדל ..
סליק פרק תי'ו' וסליקא ערך אלף והוא
עשרים פרקים ואתחיל ערך בית בעזרת האל
ב'א' . ושב הכהן ובא הכהן זו היא שיבה זו היא ביאה . בריש גמר' דאלו הן הלוקין . ובראש
גמר' דכיצד אשת אחיו . ובסוף גמר' דאלמנה לכהן גדול . ובפרק התבלת בגמרא
דהלחם . ובפרק כסוי הדם בגמר' דהשוחט ונמצאת טרפה . פירו' זו היא שיבה זו היא ביאה . מה
שיבה בא הכהן לבית ה א דילפינן נזרה שוה מה שיבה
בא הכהן לבית המנוגע וחולי נותץ את הבית כדכתי' ושב
הכהן ביום השביעי והנה פשה הנגע בקירות הבית . וצוה הכהן וחלצו את האבנים וגומ' עד ועפר
יקח וטח את הבית . י'א' חט' ונתין
את הבית אינו נותץ אלא חולץ ⟦/⟧
בפושה הראשון חולע עותי לו
שבוע . ובסוף שבוע שלישי אם פשה נותץ מכאן למדנו שלש שבועות לבתים . והתורה אמרה
אם בא להרגך השכם להרגו בסוף גמר' דהראה . ובפרק בן סורר ומורה בגמר' דהבא במחתרת
במחתרת ⟦פירו⟧ מכאן אמרה תורה אם במחתרת ימצא הגנב והוכה ומת אין לו דמים . לא בא בלילה
אלא להרוג אכל אם בא ביום דמים לו ולא ימות שנא' ואם זרחה השמש עליו דמים לו . ופיר' רבא מאי
טעמא דמחתרת חזקה אין אדם מעמיד עצמו על ממונו והאי מימר אמ' איקאי באפאי קטילנא ליה למריה
דביתא . ואת הבאין ברשותה בכתובות בפרק הכותב לאשתו . כתב לה נדר ושבועה אין לי עליך וכו' .
ועל הבאים ברשותיך . פירו' שמכרה או נתנה להם במתנה . וכן פיר' במתניתא דבי חזקיה אלו הן הכאים
ברשותה כל שמכרה להם או שנתנה להם במתנה .. רג' הני בני בי רב דדיירי בבאנא בגמרא
דפרק קמא רפסחים ובהלכה קמייתא דאלו מציאות באגא בארעא דיתמי לא מחזקינן .
פירו' באגא בקעה שיש בה שדות הרבה כלומ' כל הבקעה כלה לא אסרינן בשביל שדה אחת של יתומים
שיש בה . מוחזק ועומד מאי כלומ' אם ודאי ידעינן אי זו היא של יתומים מאי . ובפרק המוכר את
הבית בגמר' דהמוכר את העיר מאי נחלי אמ'ר' אבא פסקי באגי . פירו' פסקי ארעא דלא הוו תשעה
קבין דלא חשיבי לאזרבוני בפני עצמן אלא אגב העיר . מנטרי באני באגי שדות הרבה . כור בית
זרע הן חסר הן יתר ועומדין על מיצר אחר ושוכרין שומר לשמרן מן הבהמות והחיות כשהן זרע
ומבני אדם כשהן קמה .. ראדן בסוף ערלה אגוזי פרך ורמוני באדן . ובכלים בפרק
כל בעלי בתים . לא
הוזכרו רמוני באדן וחצורי גבע אלא שיהו מתעשרין
ודאי בכל מקום שהם גדולים וחשובין . פירו' באדן שם מקום וכן פרך שם מקום ופירותיהן גדולים
וחשובים . ובסוף גמר' דהערל . ובסוף גמר' דע'ז' . ובריש גמר' דביצה .. כאלא בסוף ⟦גמר'⟧
דהלכה קמייתא דפרק אותו ואת בנו הני עקי דבאלא כשרין לגבי מזבח
פירו' יער
ששמו כן . ס'א' ברא תרגום חוץ . כלומ' שהן מדבריות .. ר' אדן בע'ז' בפרק אין מעמידי'
בגמר' דהחומץ מתוק . פירו' באדג גופיה חמרא מבשלא באדג לשון פרסי הוא
יין מבושל על שלישו כגון דשבקי ליין ענבי לתשרי ותליאן טפי דא'ע'ג' דשתי ליה חויא מפשר פשר
ליה חוליא למרריה דחויא ואין בו משום גלוי . פירו' אחר בארג עשבים טובים שמשימין ביין ⟦וממק'⟧
וממתקין אותו .. בפרק מי שמתו בסוף הלכה דבעל קרי באישא דהוה בקילעא דר'
אושעיה בגמר' לדכמה מדליקין מהו לכבויי בוצינא דנהורא מן קדם באישא בשבת'
פירו' חולה .. סליק פרק אלף : פרק בית ..
בב' בפרק במה
מדליקין בגמר' דעל שלש עבירות אבב חוטרא מילי ואבי דרי חושבנא אבב חטתא נפישי
אסי ונפישי רחמי . אבב ביזיונא לא אחי ולא רחמי . פירו' רעיא חגירא רועה פסח שאין יכול לילך
ולרוץ והעזים בורחות בשער גדרות צאן כדמתרגמינן חוטרין דעאן . ובבית הדיר כדתנן הכונס
צאן לדיר שם מעלה לי השורע התורתים ומת עחה עלי . אבב חנותא בפתח החנות שליין הכל
אוהבין ובאין ושואלין בשלום בעל החנות כדי שישתו עמו . מ
או בבית המכס או בבית המושל להענש כל אוהביו בורחין עענן שן עחם עםעלע . פירו' אחר
אבב בזיונא לפתח בזיון . ובנדרים בסוף פרק ר' אליעזר אומ' אמ' ר' שמעון תבריתהון אבבא . בבא
בן בוטא הוה יתיב אבבא ודאין דינא . ובסוף גמר' דנדרים סליק מאף איתיב ליה בבאלי בל בבא .
פירו' כיפת השער במחבא כמו שפירש אבולאי .. ב' בפרק כיצד משתתפין ביב שהוא קמוד
ד' אמות והן יורדין לביב . וכע'ז' בפרק כל הצלמים זו עומדת על פי הביב . ובבראשית רבה
מלך בשר ודם בונה פלמדין לת ש שת ען כאי
על פתחו והוא ביבו נאו והוא שבחו . פירו' בלשון לעז קל בקלא שיורדין שם כל השופכין והאדם עשוי
ביבו של חוטם על הפה .. ככואה בסוף גמל' דיכמות ובפרק כל הגט בגמר' מי שהיה
מי שהיה מושלך בכור דחזי ליה בבואה ודילמ' שד הוא אמ' רב יהודה אמ' שמואל בשראו לו דמות
אדם אינהו נמי מדמויי מדמו דחזי ליה בבואה אינהו נמי אית להו בבואה דחזו ליה בבואה דבבואה
.ובסוף גמר' דהשוחט אחד בעוף לתוך אוגן של מים נמי אמרי' לבבואה קא שחיט . ובגמרא
דפרק קמא דנדרים הלכתי לשאוב מים מן הבור ונסתכלתי בבבואה שלי . ובפרק כל הצלמים
בסוף הלכה דהגוים אי למייא קא סגיד ואסיר אי לבבואה דידה קא סגיד ומיא שרו . ובבראשית
רבה פרשת יהי רקיע הבא לי מאורות גדולות והביא לו אמ' לו ראה בוביא שלך ראה אותה גדולה
אמ' לו הבא לי מאורות קטנות והביא אמ' לו ראה בוביא שלך ראה אותה קטנה . ובילמדנו ⟦/⟧
באחרי מות אשר ישחט שור או כשב אין שוחטין לתוך המים ⟦או⟧ לתוך הנהרות למה שהוא עובד
לבבואה . וכן את מוצא בימי גדעון שהיו עובדין את הבבואה שאותם שכרעו על ברכיהם היו עובדין
לבבואה . פירו' הצל שהיו רואין לתוך המים .. רריא' היסקו מבחוץ הוא ואסור ⟦בגמ'⟧
דכל שעה . ובפרק דם חטאת הזבחים בגמר' אחד כלי שבשל . ובפרק במה
מדליקין בגמר' פתילת הבגד שדא קשייתא לבוביא . פירו' בבייא טיגן של חרס שמסיקו מתחתיו
ואופין מלמעלה עונות .. רימי בר אביי כך נקוד בפירו' רבינו חננאל בפרק אמ' להם
הממונה .. בכל בלולה במקרא בלולה במשנה ב⟧(ב)לולה בתלמוד . בראש
גמר' דפרק דיני ממונות זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד .. כיבר צבי
שנכנס לגינה לחצר ולביברים בשבת בפרק ר' אליעזר אומר האורג . אין
צדין
דגים מן הביברים במסכת ביצה . פירו' לשון לעז פרדס שמאספין שם חיות . וחפירה שמאספין בה
דגים . ומקום שמאספין שם עופות קורין ביבר . ביברי דנחש אינו מן היישוב בפרק העור והרוטב
בגמר' דעכבר כלומ' אין דרין ביישוב אלא במים .. בביתא כרפואות דמי שאחזו שברירי
דפלניא בר פלניתא ליחדו לכלבא בבביתא
דעינא . פירו' שחור קטן
שבאמצע שחור שבלובן העין .. רביתא' בפרק כסוי הדם בגמר' דהשוחט ונמצא
זיל שחוט עופא על בביתא דמיא
דמורח ריחא דדמא ופריש . פירוש ⟦/⟧
הפשתן היה במשרה בתוך המים ולשם נפל . ספר אחר אניבא שהוא מושילא בלעז . ויש אומ'
טניולא בלעז . ואמ' ליה שחוט על המשרה ויפרוש ..
סליק פרק בית' : פרק גימל : בגד בפרק יש בערכן
מה נסמכה
פרש' בגדי כהונה לפרש' קרבנות מה קרבנות מכפרין אף בגדי כהונה מכפרין כתונת מכפרת על
שפיכות דמים .. בסוף גמל' דסדר תעניות באי והבגיני בלילה . ובפרק הגוזל ומאכיל
בגמר' דהמכיר כליו ועמד זה והבגין בלילה . ס'א' והפנין פ'ירו' צעק ..
בגר אין בין נערות לבגרות אלא ששה חדשים בלבד . בפרק אלו נערות בגמר' דנערה ⟦ש'⟧
שנתארסה הניששה חדשים לא אמרינון שמואל בעידנא ידועה ותחלת נערות דודאי
הוא הפרק לתינוקת לאו בזמן תליא ושתי שערות דמתיא מקמי הכי שומא בעלמא נינהו ולאו סימנין
אלא בהבאת שתי שערות מאחרי ביאת שנת שתים עשרה ולא מקרא נערה עד שתביא שתי שערות
וקמי הכי קטנה היא . ומן תחלת מאן דצמחן שתי שערות כשיעור שאמרו חכמים אתחילה נערות
ושתי שערות סימניה . ובתר דמתחלא נערות בששה חדשים הויא בוגרת ומתיא סימני בגרות
לפיכך או בכלל שנת שתים עשרה מרישא ועד סופא איתאי שתי שערות מן ההוא עידנא דהבאה
מחשבין ששה חדשים ואי לא אייתאי שתי שערות אלא בתחלת שלש עשרה ולא מסתברא .
ופירוש רבינו חננאל זל' מסתברא דאמ' משתים עשרה שנה ויום אחד עד עשרים שנה כל זמן שר'
P — A → D → B — {'A': 'probable_present', 'B': 'probable_present', 'C': 'uncertain', 'D': 'probable_present'}
Automatic cut proposals (normalized-character intervals in the concatenated component search text, not editorial boundaries):
[
{
"reference_interval": [
62,
134
],
"source_ranges": [
[
2250,
2273
],
[
2190,
2224
]
],
"status": "review",
"reason": "reversed unique-anchor runs"
}
]שאין להעינים מאי קראה כמו שבלול
תמס יהלך נפל אשת בל חזו שמש . ושבלול
הוא שרץ שכשיצא מנרתיקו והולך . רירין
נופלין ממנו ונימס . ותרגו' התנשמת אשותא
אשיתא פי' מ⟦י(ל אשתיאמא
ברא' גמר'
דכל הצלמים מעיקרא סבור אשתימא ⟦בני'⟧
בשלמ' פי' שומר חותם שלמלך .
אשתקד בשקלים מי שלא שקל
אשתקד שוקל לשנה ⟦הבא'⟧
הבאה . פי' שנה שעברה . כלומ' שתא קדמיתא
אשתיתא בסוף גמרא דמי שהוציא
שהוציאוהו פי' שם אדם
רב יהודה בר אשתיתא
אם אם
נשלם ערך פרק יט
פרק עשרים
את בראש סיפרי זאת תורת הנזיר
ביום מלאת ימי נזרו יביא אותו
אחרים מביאין אותו והלא הוא מביא את
עצמו . זאת אחת משלש אתיך שהיה
ר' ישמעאל דורש בתורה וכו' בבר' רבה פרכ'
פה וילכו אחיו לרעות את צאן אביהם
בשכם את נקוד עליו מלמד שלא הלכו לא
לרעות את עצמן . את יהוה אלהיך תירא
לרבות תלמידי חכמים אתו ואת תורתו
ירוש בפרק הרואהגמ דסמך לא יקל את
באבות בפרק בן זומא ודישתמש בתגא חלף
הא כל הניאות מדברי תורה נוטל חייו מן
העולם לשו הנאה וכן מברכין על הנר
עד שיאותו לאורו . פא יאותו לאורו שיהא
להן הנאה ברושם המאור שתרא בזאת
נאות נטפים ויאותו הכהנים לשון טפיסה
וטפוס הוא אמום ירוש רב אמ' יאותו ושומאל
אמ' יעותו מאן דמר יאותו אך נאותה
להם ומאן דמר יעותו לעות את יעף
את בפרק אין דורשין ר' עקיבה עלה
בשלום וירד בשלו' . ואתה מרבבות
קודש אות הוא ברבבה שלו . פי' שאין ⟦/⟧
בכלל המלאכי' דומ' לו והוא ראה מלאכים
שדומין למיטטרון וידע דלאו קודשא ביין
הוא באות במימרא בג ואלו מגלחין סימן
לסימן חנן פר' באו רוב שלישית במים
ישראל נקראו שלישית ורבא שקול כרוב
ישראל ובא לרגלת שהוא חדקל דבעית מיא
באות במימרא אסוטא נבדקת בהן ⟦תר'⟧
אין לוקחין מן הצבע לא אותות ולא דגמאות
בסל גמ' דבבא קמא ובסו' כלאים אותות
הגירדין ואותות הכובסי)ן אסורין משום
כלאים פי' חוטין שלפשתן שמשימין משום
אות פי' אותות דהן וזל צמר שמראה בו ⟦/⟧
צבעו דגמאות היינו נמי שמראה בו ..
אתון טריהון דכסדאי תרגו' ירוש' באו
כשדים . את כליא כפרי
ונוהל
גיד הנשה ⟦בגמ'⟧
בבהמה א(ו)בעון דחמי תכליא על עיליא
אילמלי עיליא לא מתקימן את כליא .
אתלינזין לשני אתליטין שהיו עומדן
ומתגששין לפני המלך אלו
רצה המלך פירשן לא רצה המלך לפרשן
חזק אחד על חברו והרגו והיה צווח ואומ'
איבעי דיני קדם מלכא בברא' רבה ⟦פכש' כג'⟧
ובפרש' ע'ח' ויותר יעקב לבדו לאתליטום (ה)ה
שעומד מתגושש עם בנו שלמלך תלה
עיניו וראה המלך עומד על גביו והרפיש
עצמו לפניו ובילמדנו בולקחתם לכם ביום
הראשון תחילה ואחר כך האתליטין ⟦נכ'⟧
נכנסין . פי' שרים . ירח האיתנים
ירח שנולדו בו האיתנים הן
היסודות שמעו הרים מלשון הורים האבות
והאיתנים מוסדי ארץ כלומ' הן היסודות
וברא' רבה סימ' קדם צד שמאל לצד שלימין
וחזר לאיתנו . אתנן בתמורה בפרק
כל האסורין אי זהו אתנן האומ'
לזונה הא ליך בשכריך אפי' מאה כולן ⟦אמ'⟧
אסורין זהו מחיר כלב האומ' לחברו הא לך
טלה זה תחת כלב זה . את נקיאה
בויקרא רבה בסו' אל
וואיין . ובירוש' בפרק אלו מגלחין בג' אין
קורעין הוא ינהגנו על מות תרגו' עקילס
איתנסיאה עולם שאין בו מות . משמע
עלמות עולם ומשמ' על מות נמי אל מות
כלומ' אל מות . דהיינו עולם שאין בו מות .
ואלפין בעינין מתחלפין ומדכתי' על מות
ולא כתי' אל מות . ש'מ' תרתי דומיא דהאי
ואמרי' ובן אין לו עין עליו פי' בלשי' יון
אה אלתנסיאה . מות . את דוג תראם
הדר אשריך ספר הערוך
שערך לף נכנס באזר ויצא בהדר ובמשנת
מסכת כלים אשריך כלים שנכנסת בטומא'
ויצאת בטהרה . וממנו למד בעל הערוך .
סליק ערך אלף מספר
הערוך והוא ⟦ס'⟧
פרקים :
ערך בית
בא ושב הכהן ובא הכהן . זו היא
שיבה . זו היא ביאה . בראש
גמר' דאלו הן הלוקין . ובראש
אמר' דכיצר אשת ובסו' גמר' דאלמנה לכהן
אדול ובפ' התבלת בג' הלחם . ובפר' כיסוי
הדם בג' השוחט ונמצאת טריפה פי' זו
היא שינה זו היא ביאה מה שיבה בא
הכהן מביתו לבית המנגע
הכהן מביתו לבית המנוגע דילפינן גזירה
שוה . מה שיבה חולין וקוצה וטח ונותן לו
שבוע כשימצאו שפשה ואינו נותץ הבית
כדכתי' ושב הכהן ביום השביעי והנה פשה
הנגע וצוה הכהן וחלצו אף ביאה נמי ⟦/⟧
דכתי' ובא הכהן וראה והנה פשה הנגע בבית
א'ע'ג' דכתי' ונתץ את הבית אינו נותצו אלא
חולץן וקוצה וטח ונותן לו שבוע . וכן מפורש
בתורת כהנים . מה מצינו בראשון חולץ וקוצה
וטח ונותן לו שבוע . אף פושה בשיני חולץ
וקוצה וטח ונותן לו שבוע . ובסוף שבוע ⟦של'⟧
שלישי אם פשה נותץ מכאן למדנו ג' שבועי'
לבתים . והתורה אמרה הבא להרגך השכם
להכנו מחען וחפחתו
סורר בגמר' הבא במחתרת פי' היכן אמרה
תורה אם במחתרת ימצא הגנב . ופי' רבא
מאי טעמא דמחתרת חזקה אין אדם מעמיד
עצמו על ממונו והאי מימר אמ' אי קאי באפי
קטילנא ליה למריה דביתא ואת הבאין ⟦ברשו'
ברשותא ככתו' בפרק הכותב לאשתו כתיב
לה נדר ושבועה אין לי עליך וכו' . ועד על
הבאין ברשותיך . פי' מי שמכרה או שנתנה
להן וכן פירש במתני' דבי ר' חייא אלו הן ⟦/⟧
הבאין ברשותה כל שמכרה להן או שנתנה
להן במתנה .. באג הכי בני בי רב
דדיירי בבגא
בג' דפר' ראשון
דפסחים ובהלכה קמא דאלו מציאות באגא
בארעא דיתמי לא מחזקינן . פי' בגא בקעה
שיש בה שדות הרבה כלומ' כל הבקעה לא
אסרינן בשביל שדה אחת שליתומים . שיש
בה מוחזק ועומד מאי כלומ' אם בודאי ידעינן
אי זו היא שליתומים מאי בפרק המוכר את
הבית בג' המוכר את העיר מאי ביזלי אמ'
ר' אבא פיסקי באגי . פי' פיסקי דארעתא דלא
הוו נו' קבין דלא חשיכין לא יזרבוני בפני עצמן
לא על גב העיר . באד בסו' עולה
אגוזי באדן ובכלים
בפרק כל כלי בעלי בתים לא היזכרו רימוני
באדן וחצירי גבע אלא שיהו מתעשרין ודאי
בכל מקום . שם מקום . וכן פרך מקום ⟦ופירו'
ופירותיהן גדולים וחשובין . ובסו' פרק ⟦דהל'
דהערל ובסו' גמר' דע'ז' ובסו' גמר' דביינה ..
באלא בס'ו' הלכה קמא בפרק איתו
ואת בנו הני עיזי דבאלא כשירין
לגבי מזבח . פי' יער . פא' בשא . ותרגו' חוץ ⟦/⟧
ברא בארג בע'ז' בפרק
אין מעמידין ⟦בגמ' החומץ ⟦מ'⟧
מתוק חמר בארג פי בארג גופיה חמרא
מבושלא בארג לשון פרסי הוא יין מבושל
שעמד על שלישו כגון דשבקין להי עינבין
לתשרי וחליאן טפי דא'ע'ג' דשתי חיויא ⟦מי'⟧
מיניה מפשר ליה חוליא למרריה דחויא ואין
בו משום גילוי פ'א' בארג עשבים טובים
שמשימין ביין וממתיקין אותו . באש
בפר' מי שמתו בסו' הלכ' בעל קרי
באישא הוה בקילעא דר' אושעיה בג' דבמה
מדלקין מהו לכבויי בוצינא מן קדם באישא
בשבתא . פי' חולה .
נשלם ערך פרק קמא
פרק שיני
בב' בפרק במה מדלקין ⟦בג⟧ על שלש
עבירות אבב חוטרא מילי ואבי
דרי חושבנא אגב חטתא נפישי אחי ומרחמי
אבב בזיונא לא אחי ולא רחימי . פי רעיא
מחגרא פסח שאין יכול להלך ולרוץ ועז ⟦ה'⟧
בורחת כשמגיע בשער גדרות צאן כמתרג
חוטרין דעאן ובבית הדיר כדתנן הכונס ⟦ה'⟧
צאן לדיר שם מעלה להן חשבון הבריחות
שברחה ושם מכה אותה . אבב חנותא בפתח
החנות שליין הכל אוהבין באין ושואלין ⟦בשלו'⟧
בעל החנות כדי שישתו עמו אבל אם רואין
שנתפס אדם בבית המכם או בבית המושל
ליענש כל אוהביו בורחין אין אחד מהן פונה
אליו פא אבב בזיונא לפתח בזיון ובנדרים
בסו' פרק ר' אליעזר אומ' . אמ' לה תבריתהון
אבבא בבא בן ביטא הוה יתיב לה אבבא
ודאין דינא ובסו' גמר' דנדרים סליק נואף
איתיב בבא לי בבא פי' על גבי כיפת השער
במחבי בבאלי כמו שפירשנו אבולאי .
בב בפרק כיצד משתתפין ביב שהוא
קומר ובפרק י'ג' בבראש' רבה אלה
תולדות השמים מלך בשר ודם בונה פלניין
ואם נתן ביבה על פתחה אינה נאה . הק'ב'ה'
ברא את האדם ונתן ביבו על פתחו והוא
נאה והוא שבחו פי' בלשו' לעז קל בקירא ⟦שו'⟧
שיורדין שם כל השופכין והאדם עשוי בינו
שלחולום על הפה בבואה בס' גמרא
דיבמות דחזו ליה בבואה ⟦/⟧
ובילמדנו באחרי מות אשר ישחט שור או
כשב אין שוחטין לא לתוך המים ולא
לתוך (ב)נהרות למה שהוא עובד לבבואה
את מוצא בימי גדעון היו עובדין את
הבבואה שאותן שכרעו על ברכיהן היו ⟦/'⟧
עובדין לבבואה . פי' הצל שהיו רואין במים
בביא הסיקו מבחוץ בפרק במה
מדליקין שדא קשייתא לכוביא.
פי' טיגן שלחרס שמסיקו מתחתיו ואופין ⟦/'⟧
עליו מלמעלה עוגגת בימי בר אביינן
נקרא בפרק רב חנשאל ז'ל' בפרק
אמ' להם הממונה . בבל בלולה במקרא
בלולה במשנה . כיבר צבי
לגינה ולחצר ולביברים בשבת
בפרק ר' אליעזר ינדין רגים
מן הביברים בביצה . פי' לשו' לע'ז' הוא פרדס
P — A → D → B — {'A': 'probable_present', 'B': 'probable_present', 'C': 'uncertain', 'D': 'probable_present'}
Automatic cut proposals (normalized-character intervals in the concatenated component search text, not editorial boundaries):
[
{
"reference_interval": [
62,
134
],
"source_ranges": [
[
2250,
2273
],
[
2190,
2224
]
],
"status": "review",
"reason": "reversed unique-anchor runs"
}
]שאין להעינים מאי קראה כמו שבלול
תמס יהלך נפל אשת בל חזו שמש . ושבלול
הוא שרץ שכשיצא מנרתיקו והולך . רירין
נופלין ממנו ונימס . ותרגו' התנשמת אשותא
אשיתא פי' מ⟦י(ל אשתיאמא
ברא' גמר'
דכל הצלמים מעיקרא סבור אשתימא ⟦בני'⟧
בשלמ' פי' שומר חותם שלמלך .
אשתקד בשקלים מי שלא שקל
אשתקד שוקל לשנה ⟦הבא'⟧
הבאה . פי' שנה שעברה . כלומ' שתא קדמיתא
אשתיתא בסוף גמרא דמי שהוציא
שהוציאוהו פי' שם אדם
רב יהודה בר אשתיתא
אם אם
נשלם ערך פרק יט
פרק עשרים
את בראש סיפרי זאת תורת הנזיר
ביום מלאת ימי נזרו יביא אותו
אחרים מביאין אותו והלא הוא מביא את
עצמו . זאת אחת משלש אתיך שהיה
ר' ישמעאל דורש בתורה וכו' בבר' רבה פרכ'
פה וילכו אחיו לרעות את צאן אביהם
בשכם את נקוד עליו מלמד שלא הלכו לא
לרעות את עצמן . את יהוה אלהיך תירא
לרבות תלמידי חכמים אתו ואת תורתו
ירוש בפרק הרואהגמ דסמך לא יקל את
באבות בפרק בן זומא ודישתמש בתגא חלף
הא כל הניאות מדברי תורה נוטל חייו מן
העולם לשו הנאה וכן מברכין על הנר
עד שיאותו לאורו . פא יאותו לאורו שיהא
להן הנאה ברושם המאור שתרא בזאת
נאות נטפים ויאותו הכהנים לשון טפיסה
וטפוס הוא אמום ירוש רב אמ' יאותו ושומאל
אמ' יעותו מאן דמר יאותו אך נאותה
להם ומאן דמר יעותו לעות את יעף
את בפרק אין דורשין ר' עקיבה עלה
בשלום וירד בשלו' . ואתה מרבבות
קודש אות הוא ברבבה שלו . פי' שאין ⟦/⟧
בכלל המלאכי' דומ' לו והוא ראה מלאכים
שדומין למיטטרון וידע דלאו קודשא ביין
הוא באות במימרא בג ואלו מגלחין סימן
לסימן חנן פר' באו רוב שלישית במים
ישראל נקראו שלישית ורבא שקול כרוב
ישראל ובא לרגלת שהוא חדקל דבעית מיא
באות במימרא אסוטא נבדקת בהן ⟦תר'⟧
אין לוקחין מן הצבע לא אותות ולא דגמאות
בסל גמ' דבבא קמא ובסו' כלאים אותות
הגירדין ואותות הכובסי)ן אסורין משום
כלאים פי' חוטין שלפשתן שמשימין משום
אות פי' אותות דהן וזל צמר שמראה בו ⟦/⟧
צבעו דגמאות היינו נמי שמראה בו ..
אתון טריהון דכסדאי תרגו' ירוש' באו
כשדים . את כליא כפרי
ונוהל
גיד הנשה ⟦בגמ'⟧
בבהמה א(ו)בעון דחמי תכליא על עיליא
אילמלי עיליא לא מתקימן את כליא .
אתלינזין לשני אתליטין שהיו עומדן
ומתגששין לפני המלך אלו
רצה המלך פירשן לא רצה המלך לפרשן
חזק אחד על חברו והרגו והיה צווח ואומ'
איבעי דיני קדם מלכא בברא' רבה ⟦פכש' כג'⟧
ובפרש' ע'ח' ויותר יעקב לבדו לאתליטום (ה)ה
שעומד מתגושש עם בנו שלמלך תלה
עיניו וראה המלך עומד על גביו והרפיש
עצמו לפניו ובילמדנו בולקחתם לכם ביום
הראשון תחילה ואחר כך האתליטין ⟦נכ'⟧
נכנסין . פי' שרים . ירח האיתנים
ירח שנולדו בו האיתנים הן
היסודות שמעו הרים מלשון הורים האבות
והאיתנים מוסדי ארץ כלומ' הן היסודות
וברא' רבה סימ' קדם צד שמאל לצד שלימין
וחזר לאיתנו . אתנן בתמורה בפרק
כל האסורין אי זהו אתנן האומ'
לזונה הא ליך בשכריך אפי' מאה כולן ⟦אמ'⟧
אסורין זהו מחיר כלב האומ' לחברו הא לך
טלה זה תחת כלב זה . את נקיאה
בויקרא רבה בסו' אל
וואיין . ובירוש' בפרק אלו מגלחין בג' אין
קורעין הוא ינהגנו על מות תרגו' עקילס
איתנסיאה עולם שאין בו מות . משמע
עלמות עולם ומשמ' על מות נמי אל מות
כלומ' אל מות . דהיינו עולם שאין בו מות .
ואלפין בעינין מתחלפין ומדכתי' על מות
ולא כתי' אל מות . ש'מ' תרתי דומיא דהאי
ואמרי' ובן אין לו עין עליו פי' בלשי' יון
אה אלתנסיאה . מות . את דוג תראם
הדר אשריך ספר הערוך
שערך לף נכנס באזר ויצא בהדר ובמשנת
מסכת כלים אשריך כלים שנכנסת בטומא'
ויצאת בטהרה . וממנו למד בעל הערוך .
סליק ערך אלף מספר
הערוך והוא ⟦ס'⟧
פרקים :
ערך בית
בא ושב הכהן ובא הכהן . זו היא
שיבה . זו היא ביאה . בראש
גמר' דאלו הן הלוקין . ובראש
אמר' דכיצר אשת ובסו' גמר' דאלמנה לכהן
אדול ובפ' התבלת בג' הלחם . ובפר' כיסוי
הדם בג' השוחט ונמצאת טריפה פי' זו
היא שינה זו היא ביאה מה שיבה בא
הכהן מביתו לבית המנגע
הכהן מביתו לבית המנוגע דילפינן גזירה
שוה . מה שיבה חולין וקוצה וטח ונותן לו
שבוע כשימצאו שפשה ואינו נותץ הבית
כדכתי' ושב הכהן ביום השביעי והנה פשה
הנגע וצוה הכהן וחלצו אף ביאה נמי ⟦/⟧
דכתי' ובא הכהן וראה והנה פשה הנגע בבית
א'ע'ג' דכתי' ונתץ את הבית אינו נותצו אלא
חולץן וקוצה וטח ונותן לו שבוע . וכן מפורש
בתורת כהנים . מה מצינו בראשון חולץ וקוצה
וטח ונותן לו שבוע . אף פושה בשיני חולץ
וקוצה וטח ונותן לו שבוע . ובסוף שבוע ⟦של'⟧
שלישי אם פשה נותץ מכאן למדנו ג' שבועי'
לבתים . והתורה אמרה הבא להרגך השכם
להכנו מחען וחפחתו
סורר בגמר' הבא במחתרת פי' היכן אמרה
תורה אם במחתרת ימצא הגנב . ופי' רבא
מאי טעמא דמחתרת חזקה אין אדם מעמיד
עצמו על ממונו והאי מימר אמ' אי קאי באפי
קטילנא ליה למריה דביתא ואת הבאין ⟦ברשו'
ברשותא ככתו' בפרק הכותב לאשתו כתיב
לה נדר ושבועה אין לי עליך וכו' . ועד על
הבאין ברשותיך . פי' מי שמכרה או שנתנה
להן וכן פירש במתני' דבי ר' חייא אלו הן ⟦/⟧
הבאין ברשותה כל שמכרה להן או שנתנה
להן במתנה .. באג הכי בני בי רב
דדיירי בבגא
בג' דפר' ראשון
דפסחים ובהלכה קמא דאלו מציאות באגא
בארעא דיתמי לא מחזקינן . פי' בגא בקעה
שיש בה שדות הרבה כלומ' כל הבקעה לא
אסרינן בשביל שדה אחת שליתומים . שיש
בה מוחזק ועומד מאי כלומ' אם בודאי ידעינן
אי זו היא שליתומים מאי בפרק המוכר את
הבית בג' המוכר את העיר מאי ביזלי אמ'
ר' אבא פיסקי באגי . פי' פיסקי דארעתא דלא
הוו נו' קבין דלא חשיכין לא יזרבוני בפני עצמן
לא על גב העיר . באד בסו' עולה
אגוזי באדן ובכלים
בפרק כל כלי בעלי בתים לא היזכרו רימוני
באדן וחצירי גבע אלא שיהו מתעשרין ודאי
בכל מקום . שם מקום . וכן פרך מקום ⟦ופירו'
ופירותיהן גדולים וחשובין . ובסו' פרק ⟦דהל'
דהערל ובסו' גמר' דע'ז' ובסו' גמר' דביינה ..
באלא בס'ו' הלכה קמא בפרק איתו
ואת בנו הני עיזי דבאלא כשירין
לגבי מזבח . פי' יער . פא' בשא . ותרגו' חוץ ⟦/⟧
ברא בארג בע'ז' בפרק
אין מעמידין ⟦בגמ' החומץ ⟦מ'⟧
מתוק חמר בארג פי בארג גופיה חמרא
מבושלא בארג לשון פרסי הוא יין מבושל
שעמד על שלישו כגון דשבקין להי עינבין
לתשרי וחליאן טפי דא'ע'ג' דשתי חיויא ⟦מי'⟧
מיניה מפשר ליה חוליא למרריה דחויא ואין
בו משום גילוי פ'א' בארג עשבים טובים
שמשימין ביין וממתיקין אותו . באש
בפר' מי שמתו בסו' הלכ' בעל קרי
באישא הוה בקילעא דר' אושעיה בג' דבמה
מדלקין מהו לכבויי בוצינא מן קדם באישא
בשבתא . פי' חולה .
נשלם ערך פרק קמא
פרק שיני
בב' בפרק במה מדלקין ⟦בג⟧ על שלש
עבירות אבב חוטרא מילי ואבי
דרי חושבנא אגב חטתא נפישי אחי ומרחמי
אבב בזיונא לא אחי ולא רחימי . פי רעיא
מחגרא פסח שאין יכול להלך ולרוץ ועז ⟦ה'⟧
בורחת כשמגיע בשער גדרות צאן כמתרג
חוטרין דעאן ובבית הדיר כדתנן הכונס ⟦ה'⟧
צאן לדיר שם מעלה להן חשבון הבריחות
שברחה ושם מכה אותה . אבב חנותא בפתח
החנות שליין הכל אוהבין באין ושואלין ⟦בשלו'⟧
בעל החנות כדי שישתו עמו אבל אם רואין
שנתפס אדם בבית המכם או בבית המושל
ליענש כל אוהביו בורחין אין אחד מהן פונה
אליו פא אבב בזיונא לפתח בזיון ובנדרים
בסו' פרק ר' אליעזר אומ' . אמ' לה תבריתהון
אבבא בבא בן ביטא הוה יתיב לה אבבא
ודאין דינא ובסו' גמר' דנדרים סליק נואף
איתיב בבא לי בבא פי' על גבי כיפת השער
במחבי בבאלי כמו שפירשנו אבולאי .
בב בפרק כיצד משתתפין ביב שהוא
קומר ובפרק י'ג' בבראש' רבה אלה
תולדות השמים מלך בשר ודם בונה פלניין
ואם נתן ביבה על פתחה אינה נאה . הק'ב'ה'
ברא את האדם ונתן ביבו על פתחו והוא
נאה והוא שבחו פי' בלשו' לעז קל בקירא ⟦שו'⟧
שיורדין שם כל השופכין והאדם עשוי בינו
שלחולום על הפה בבואה בס' גמרא
דיבמות דחזו ליה בבואה ⟦/⟧
ובילמדנו באחרי מות אשר ישחט שור או
כשב אין שוחטין לא לתוך המים ולא
לתוך (ב)נהרות למה שהוא עובד לבבואה
את מוצא בימי גדעון היו עובדין את
הבבואה שאותן שכרעו על ברכיהן היו ⟦/'⟧
עובדין לבבואה . פי' הצל שהיו רואין במים
בביא הסיקו מבחוץ בפרק במה
מדליקין שדא קשייתא לכוביא.
פי' טיגן שלחרס שמסיקו מתחתיו ואופין ⟦/'⟧
עליו מלמעלה עוגגת בימי בר אביינן
נקרא בפרק רב חנשאל ז'ל' בפרק
אמ' להם הממונה . בבל בלולה במקרא
בלולה במשנה . כיבר צבי
לגינה ולחצר ולביברים בשבת
בפרק ר' אליעזר ינדין רגים
מן הביברים בביצה . פי' לשו' לע'ז' הוא פרדס
F — A → B — {'A': 'probable_present', 'B': 'probable_present', 'C': 'uncertain', 'D': 'uncertain'}
ר הוה החרשה ור סודה בתחיסהי שכרות אי לאבתחלת סערה
את זה איחיבין דחדלשים : ואי לא היורי שמי שערתו אלא בתחלת שם שדש עשרה
רך ואמ עירנא ומלחביכך ששה חרשש ובתריחון הד כוגרת . מיקש הוא דקשי ליה
וכור לא קלה בר ומלדגט פשוט . כי גדלה ונעשה קולה עבה : שפופרה מבוגרי מכור
להי בל ל דהתנוקת . סא ורנגורי מנגד לה . כלונו איבא למיחש שמא ראש הקנה
שאינו חלק גדר הבשר ויוצא דם . בג דנצרי בא' השוכר את האומנין . או השוכר
נדה . נגי ארעא דמחזקא בגדונדי לם תרווייהו משלמי . כ' ארץ ידועה
טדשין וסלומין . שניהן המחזיק ביתר שלמחרישה ומנהיג הפרה משלמי ששטהן פשעו
סליק פרק שלישי ואחל פרק רביעי
רך בשביעית כפר כלל גדול שיני ואין עושין קתים בבר ובקוטרי אבל כותש הוא
ומכנים לבורידה . ובפל אחרון רטהרות הנועל בית הבר מפני הפ תבדדין . שמן
של בדדין. בסוף פר קבר דשבת . פי השמן הנמשך מתחת קורת בית הבד וזב בשבת אסורר
במטלה ומחסלות המוקצות למלאכת בית הבר אסור לישב עליהן כרכי פי כרכי זוגי מחצלות
נחכות עשתים שתים זוגות צוגות והן עשויות לסחורה להשתלח כספונות אסור להתירן בשבת
ולישב עליהן . אמ' רבוי עז לחלבת . ורחל לגיותא . ותרנגולת לביצתה : ותורי כריריא ותמר
דעסק פלוגת דר' יהודה ור' שמעון . פי כל שהעמידן לדברי' הללו ולא העמידן לאכילה עכשיו
אם ביקש לוכל מן התמרי הללו בשבת או הען ופרחל וכיוצא בהן לשוחטן ביום טוב מותר
וקיימ לן הלכ' כר שמעין רלית ליה מוקצה . אלא גרוגרות ויצימוקין בלנו בלבד. בדדין
לוקרין מהן שמן בסו' גמ דהגוזל ומאכיל . והשיקו היקבל תימש ויצהר תי ובריח משחוו
3 גת שמבעטין בו הזתים שבו בית הבד והפועלין העושין שמן שמן ברדן בך
בפ' קומ דפריתות בגמ' המפנים את השמן . רחמנ' כת' בר בגד . ואת אמרת בהכרע
והזימ רב יהודה המקום יירע בהפרעות כלומ שלא תיה שוקל תהכרעות לבד אלי מניהו
כמות שהן והמקום יודע כמה משקלן אלמ' דאיית הכרע לכל שקל הר בפל אמ להם
הממונה . גג' בשחר היה לבוש . ורמ רב יהודה עולו בריח דרב עילאי ראמר
קרא בר בבר . בר המחובר מבר . ובפר בא לו כהן גדול . בגמ' כהן גדול משמש שיתא'
שש כתיבי בבגדי לפן . ואלו הן ושבצת הכתנת שש. ועשית מצנפת שום . ויעשו את
הכתונת שש. ואת המצנפת שש . ואת פארי המגבעות שש. ואת מכנסי הבד שנש
משקר. ואת האבנט שנם משזר . מצנפת ומגבעות אחת הן. קרא חד לגופיה שיהו
שלבוץ והוא פשתים. גמרא גמירי לה דהאי בר פשתיך הוא ואתא יחזק אסמכיה אקרא
ומכנסי בד ובהלכ קא דכל הזבחים שקיבל דמן. בגדים שנ בהם בד צריכי שיהיו של בויץ
חדשים שקורין שיהא חוטן כפול ששה: כך כפל אלו מציאות בגמ כל כלי אנפורי' בדי
החנון ותצורות פי' עצים דקים מוצלין : בענפי שהרוכלים וולין בתם מחטיהן
וישי ובצוריחן כלומ בדים שלמחטין וכינטרות אבל מצאן שתים שתים כבד חייב
חייב להחזיר מי זיול כמה מחטין ל תליין כבד כיון שתלוין בו מאחר ממעלה חייב להחזיר ..
בד בסוך גמ' דמלו הן הנחנקין . אמ' לו מברהם לשטן כך ענשן של בדמי שאסי' אומ' אמת
י
בלא רצה הסלך לפרשן . חזק יאחר על חבירו והרגו . והיה צווח אדמ מיבנבי
דיני קדם הלכא . בכר' רב' פר' כ'ג' ובר ע"ח . ויוחר יערך לבדו . למתליטין שעומר ומחגשנם
עם בנו שלמלך . תלח עיניו וראה המלך עומד על גביו והפרים עצמו לפניו . ובילמנו בלקחת
לכם ביום הראשון . חוקעין תחלה ואחב המתלישין בכנסין : י שרים . אתץ ירח האיחנים .
ירח שטלדו בו איתני עולם הם היסורות . שמעו חרים מלשון הורים האברת .
והאיתנים מוסדי ארץ כלימ תם היסודות : ובר גמ' רבא סימן קדם צר שמאל לצד
ימין וחזר לאיתנו . אגזן בתמורה בפ' כל המכורין . איקחו אתנן האומר לזונה
האליך בשכריך אפי'
מאת כלן אסורין . אי זהו מחיר כלב האומ' לרבירו
הרי לך זה תרת כלב יכו .. אתנסאה בויקר רב . סמך לפרש אל תרא יין כי
יתארם . וביריש בפרק
ואלי מגלחין . בגמ אין קורעין . והיא
ינתגיט על מות . תרג עקילם אתנסיאה . עולם שאין בו מית פי לשין טן אה אל ⟦אנ'⟧
מנסיאה מות . אחד בפי שבועת תערות . כגנמ אינה נוהגת מלא בראויין להעיר
רבנן סברי דון מינה ואירי באתרא מימ במקומה . אתדגץ תרג אדר
משריך ספר העריך שערך אלף שלך נכנס במור ויצא
בהדר
סליק ערך א מספר העריך והוא עשרים פרקים
שבר ורון להרים : פל אפסי דרקים
משקיל ומרימם מגניה. לשפה
יסייעני לחוק עיך בית
רץ ושב הכהן ובא הכהן . זי היא שיבה זי היא ביאה . בר' גמ' ראלי הן הלוקין . ובר' גמ'
רכיכר משת ובסיף גמ ראלמנה לכהן גדול . ובפר התכלת בגמ הלים ובפרה
כיסוי הרם . בגמ השירט ונמיצו טריפה פי זו היא שיבה זו תיא ביאה מה שיבה מה
הכהן מביתו לבית המנוגע דילפינו גזירת שוה מה שיבה חילין וקוצה וטח וטתן לו
שמע כשמצאו שפשה ומינו טתץ הבית ברכתי ושב הכהן ביים השביעי והנה פשה
הנגע כקירית הבית וחליכו . וגו עד ועפר אחר יקח וטח את . אף ביודה נמי דכתו ובדו
הכתן ורמה והנה פשה הנגע בבית אעף רכתי ונתיץ את הבית אינו נותתו אלא חולץ:
וקוצה ושל ונותן לי שבוע . וכן מפורש בתורת כהנים נוה מיכינו בפושה בראשין רולץ
וקותה וטר ונותן לי שבוע . וכסוף שבוע שלשי אם פשה נותיץ מכוין למרנו ף' שבועי
לכתים . והתורה אמרה הבא להרפך השכם להלו לחרגו . כסוף פמ דהרואה מקום . וכפרק
כן סויר ומורה בגמ הבא במחתרת . פי היכן ממרה תורה . אם במחתרת ימצא הגנב
יהכה ומת ופי יבא מאי טעמא דמרתרת חזקה אין אדם מעמיד עצמו על ממונו .
והמי מימר אמ אי קאי במצאי קטיונא ליה מדיה רביהי . ואת הבורים ברשותה בכתובות
קה והבלישיו בתה וה בדר היבוובה אין לי עליך וכל עד וכל הבאין ברסותיך . ⟦י
שמכרה ושלה ונתנה להם . וכן כל במתנית דבי ר' חייא ואלו הן הבאין ברשותה כד
מדצרה להן אר לחנה להן המתנה . בקאץ הני בני רדידי הנמגא . רגמ דכל ור' בפסחים
ויהלכא קמ דאלו מרמות בדורי במרעוו דיתמי לא מחזקינו . כ מרגור בקעה
שיש בה שדות הרבה . כלומ' כל הבקעה לזו מסדינן בשביל שדה מחת של יתומים שיש בה.
מוחזק ועומר מזי כלומ דם בוראי ירעינן מי קהו שליתומי מאי : ובפל המוכר את
הפיח. בגמ המוכר את העיר מאי ביזלי . אמ ר' אבא פיסקי כאגי . פי' פיסקי דארעתוי דלוו
הוו ט קבין דלא חשיבין למזרכוניה בפני עצמן מלא ויגב העיר מנטרי בייגי . באגי שדות
לשומרן מן הנהמה וחיה שלא ימכלום . בשתן זרע ומבני אדם כשנעשית קמה ..
באדן בסוף עדלה אגוזי פרך ורימוני במרן ובכלים כל כלי בעלי בתים לא תידכרי
רימוני באדן וחיכרי גבע אלא שיהוא מתעשרין ודאי בכל מרום פי שם
מקום וכן הרך מקום ופירותיהן גדולים וחשובים . וכסו גבל דהנגרל ובסוף גמ דנבץ
ובסוף גמ רביצה . באלא כסוף הלכ' קמ' דפר אותי ואת בנו. הני עזי רבולו-
כשירין לגבי מזבר צי יער ששמו כן סא ברור ותרגל חוץ ברא יהן מר
מדבריות. בארץ גל אין מעמידין בע"ז בג וידומץ מתוק : רמר בורג . 3' בארג
גופיר- חמרזי מכושליו בארג לשין פרסי תיא יין מבושל שעמר על
שלשו . כגון דשבקין לח נבינכי לתשרי ורליאן נרפי . דאעג רשתי חיייא מיניה מעשר
ליה חוליא למרריה רחויא ואין בי משים גלוי . פי אחר בארף עשם טובים שמשימין ביין
וממתיקין אותו : האיזן בפר מי שמתו בכוף תלכה בעל קרי . באישא היה בקלעו
דרב אושעי . בג' רבמה מרליקין מהי לפבויי ביצינא מן באישי בשבתוו
פי' חורה .
סליק פרק ראשון דיחל פרק שני.
כך בפי מ במה מדליקין . בגמ על ג' עבירית אגב חוטרא מילי ואביררי חושבנא .
מבב חנוותא נפישי אחי ומרחמי מכב בידיונגו לד אחי ולא מרחמי פי רעיא מרגריא
ריעה פסח שאינו יכול להלך ילרוץ וען בורחת כשמגיע בשר בשער גדרות צדן כדמת רג'
חוטרין רעמן ובבית הדיר כדתנו הכונס צאן לדיר שם מעלה לו חשבון הבריחית
שברחה ושם מכה אותה . אכב תנותוו בפתח החנות שלץ ייץ תכל אותבין באין ושיאלין
בעל החנות כדי שישתו עמו אבל אם ריאין שנתפס אדם בבית המכם אי בבית המושל
להענש כל אותביו בירחין אין אחד מהן פינה אליו . פא מבב בזיינא כתח בזיוך ובנדרי
בסוף פרק ר' מליעזר אומר. מרר לה חבר יתהון אבבא בבי בן פיטא הוה יתים ליה אכבור
ודמין דינא . ובסוף גול דנדרי סליק נואף מיתיב בבלמי בבא פי על גבי כיפת השיער
במחבא. בכלמי כמו שפי מבולאי " דב בפר כיצד משתתפין . בינ שהיא קמור
ר' יגל ברשות הרגי והן יורדין לביב ובעז בפ' כל חצלמין זי עימדת על גם
הביב . ובל בר רב מלך בשר ודם בונה פלטין ואם נתן ביבה על פתחה אינה נאה
קבה ברא את האדם ונתן ביבו על פתחו והוא נאו והוא שבחו . פי' בלשון לעז קלבק
ומי משמע דהאי משישוי . לישנא רחשי בותם היא . דברי' ויחלק לכל פמוך ישר' לממינ ח
ועד אשה ובו' . ואשפר אחר ואשישא אחת . אשפר . אחד מששה בפרי מסישה אחד
מששה באיפה כלומ' מנה גדולה ולחם גדול .. אשים וכלגוי רשמותו אימ' שמקל
אשישה גברא רחמרא : דבתי ואוהבי אשישי ענבים ובסוף גמ דר אליעזר
תולין . אמ' רבא לא לסמק אינש אודרא בפומא חושישא דלמא אתי לידי סחיטה : ואחם
אשישי ענבים יתרג בדם אם יתובון ישחבק להון ויהון דמא לובר ראישתלי ואמ' מי
ברמריה. קמדשערץ בגל הטדר מן המבושל. הנודר מן העדשים אסור במשישים ר'
יוסי מתור . מן האשישים מותר בעדשים . ובילמדו נקים נקמת מרדין שנג
רבותי הטרר מן העדשי מיתר באשישים . עדשין הן שהוא שוחקן ומשנה אותן מברייתן .
אעיען בבי' רב' פרש' ע'ט' דאמ עשו יש לי רב . אמ' ר' אייבו לפי שהיו מפוקפקות
בידן היכן נתאששו בידו כן . אחי יהי לך אשר לך : אמ' ר' אלעזר אין קייום גט
אלא רותמיו . פי נתקיימו ונתחזקו בדבתי זכרי זאת והתאוששו: אשיך בפל אלוהן
הנשרפין בגמ מי שנתריים ב' מיתות . ואת אשת רעהו לא טימא שלא ירד
לאומנות חבירו . יאל נדה לא יקרב שלא נהנה מקופה שלכרקה וכי . וכפר אימנות אמרנו
לא עשה לרעתי רעה שלא ירר לאימנות חפירו . משת דבר נוחנת עם אשת עם הארץ
בימן שהיא טמיאה בר גמ רשחיטת חולין . פי החיטים לאשת דבר הן וחבר זה וכל
דוליו בטהרה אית וטהרת עם הארץ טמאה היא אכל דבר . כרתנן בגדי עם הארץ הדרם
לפירישין לים אשת עם הארץ היא נדה התירו לטחוו לאשת דבר שאינה נוגעת בקמר
של עצמה כימי נדתה וכל שכו בקמי שלקבר . תורא מרישית . פי השור איכל מוריניו
שנ לא תרסים שור ברישי : אוזזת בפי קמ דמשקין שלין צרין את האישות ואת
העכברים בשרה הלבן יכשרה תאילן כדרט בשביעית ובכלים במיק
הנוגע ככבר מציאות האישית טתורה . פי בגמ המשקין מאי אישות . אמ רב יהודה
בריה שאין לה עינים . האי קרא כמי שבליל תמם יהליך נפל אשת בל חזו שמש . ושבלילי
היא שרץ שכשיצא מנדתיקו והולך רירין נופלין ממנו וטמם ומת תרג התנשמת
משיתא אוזןיתא פי כיתל . אשתיאמא בי' ומ' רכל הכלמין .
מעיררא
סבור משתימא
בעלמא י שומ חותם
המלך : אשתרד בשקלים בפ' יג שיפרות . מי שלוי שקל משתקר שיקר לשנה
הכאה ובר גמ דפסחי אשתקר נעשי יפות . פי שנה שעברה בלימר
שתא קרמייתא . אוץתולא כפ' קמ' רשתיטת חולין . בגמ השורט מן העוף אמ
ליה וכי מתה עומב.
ומליק אשתימם בשעה קדיי' אשתיתה כסיף
גמ דמי שהויציאיתו . פי שם אדם י בראמר רב יהודה בר
משת'
משתותה..
סליק פרר תשעה עשר ומחל פרק עשרים .
את בד סיפרי זאת תירת הנזיד ביום מלות ימי נזרו יב' מיתו . מחרים מבידין אורכן
W2 — A → B → C — {'A': 'probable_present', 'B': 'probable_present', 'C': 'probable_present', 'D': 'uncertain'}
מזוזות אין נכתבין אלא אשורית שעלה עמהן מאי בשבועות ובכלים בפהנוגע בכבר מצורת האישות
ראומ' בכתב זה ניתגה תורה לישל' ובו עד למה שמו מצורת האישות טהורה פי' בג' דמשקין מאי אישו
אשורית שמאשור בכתבו אשור זה נח כפק' דיומ' בג
דלישכת פרהדוין בבר' פ' צג' ואל שדי יתן .
לכם רחמים ר' פנחס בשם ר' יוח' אשרי הגבר אשר
תייסרינו יה' . ועד עוף פר' ובכתובות בפ' נערה ⟦שנתפ'⟧
בג' האב אינו חייב אשרי שומרי משפט עושה ⟦צד'⟧
בכל עת וכי איפטר לו לאדם לעשות צדקה בכל עת
כפ' כל שעה בג' ולא במעשר שיני והק' של'⟧
כפדו תנו ר' לחם ענו פרט לחלוט ואשי' מאי משמע'
דהאי אושישה לישנ' דחשיבותא הוא דכת' ויה
לכל העם לכ' אימ' וא' א'ל' . ואשפר אחד ואשישה
אחד . אשפר אחד מששה כפ' אשישה אחד ⟦מש'⟧
באיפה כלומ' מנה גדול ופליג' דשמו' דא'
אששה גרבא דחמרא דכתיב ואהבי אשישה ⟦ענ'
ובס' ג' דר' אליע' אומ' תולין אמ' רבא לא ליהדו' איניש'⟧
אודרא בפומא ראשישה דילמ' אתי לידי סחיטה
ואהבי אשישי ענבים תרג' כרם אם יתובון ישתבק
להון ויהון רמז לגבר דאישתלי ואמלה בחמריה .
כפ' הנודר מן המנושל הנודר בערשי' אם
באשישים ר' יוסי מתיר מן האשישים מותר בעד
רמלמ' נקם נקמת שני רבו' הנודד מן העדשים מות'
באשישים עדשים הם שהוא שוחקם ומשנה
יותן מברייתן . בבר' פ' ע'ש' ויאמ' עשו יש
לי רב א'ר' יוח' לפי שאין מפיקפקות בידו היכן נתאש
בידו כן אחי יהי לך אשר לך א'ר' אלע' אין קיים הגט
אלא בחותמיו פי' נתקיימו ונתחזקו כדכת' ומי זא
והתאששות . בפ' אילו הן הנשרפים בג' כרי
שנתחייב שתי מיתות ואת אשת רעהו לא טמא
שלא ירד לאומנות חבירו ואל אשת נדה לא יקרב
נהנה מקופה של צדקה ובערר אומנות אמרנו לא
עשה לרעהו רעה לא ירד לאומנות של חבירו ⟦/⟧
אשת חבר טוחנת עם אשת עם הארץ כזמן ⟦שהי'⟧
טמאה ברג' דשחיטת חולין פי' החיטין אשת חבר
הן והחבר אוכלת חוליו בטהרה וטהרה עם הארץ
טמאה היא אצל חכורים כדתנן בגדי עם הארץ ⟦מד
לפרושים ואם אשת עם הארץ היא נדה התירו ⟦ע⟧
לטחון לאשת חבר שאינה נוגעת בקמה של ⟦/⟧
עצמה בימי נדתה וכל שכן בקמה של חכר . תורא
מריישא קאכלי פי השור אוכל מרישו שנ' לא תחמ
שור בדישו כפק דמשקין צדין את ⟦הא]
ואת העכברים בשדה הלבן ובשדה האילן בדרכו
אמ' רב יהודה בירייה שאין לה עינים מאי קראה כמי
שכלול תמה יהלוך נא' כח' ושכלול הוא שרץ
כשיצא והולך דידין יוצאין ממנו ונמסומת
ש
בר' והתנשמת אשותא . פיכותל
אשה
בר' ג' דכל הצלמים מעיקר סבור אשתיימא
נעלמ' פי' שומר חותם המלך בפיג' שופרי'
מי שלא שקל אישתקר שוקל לשנה הבאה
ובר ג' דפסחים אשתקד נעשו יפות פי שנה
שעברה כלום שתא קדמייתא . כפק
דשחיטת חולין בג' השוחט מן הבהמה . א'ל' וכי
מתה עומד ומולק אשתומם בשעה חדא .
בסג' דמי שהוציאוהו פ' שם אדם רב יהוד'
בר אשתיתא . סליק פי'ט' . אח'פכ' .
את בר' סיפרי ביום מלאת י'ב' אומ' אחרים מביא
אותו והלא הוא מביא את עצמו זו אחת ⟦מג'⟧
יתים שהיה רשמ' דורש בתורה . בבר פפה
וילכו אחיו לרעות וגד' . את נקוד עליו מלמד
שלא הלכו אלא לרעות את עצמם את ייי אקי'
תירא לרבות תלמ' חכמ' אותו ואת תורתו ירוש'
בפ' הרואה בג' דלא יקל . באכות בפ' בן זומ
הא כל הניאות מדברי תורה נטל חייו מן ⟦העול'⟧
ובשבת בפכירה אין ניאותיו ממנו לפי ⟦שאי'⟧
מן המוכן ובפח' בברכות אין מברכין על הנר
עד שיאותו לאותו ⟦ובספק⟧ דביצה זה הכלל
כל שניאותיו בו ביום טוב שהנשים מאותות
ג' ללשכת פיהדוין בפק' דיומא פירש ⟦לשו'
רנאה פא'⟧ יאותו לאורו שיהא להם הנאה ⟦מט'⟧
זר תרג' בזאת נאותה להם נספס להון ויאו'
פפיסה וטפיסה הוא אימום ירוש' רב אב'
ושמואל יעותו מאן דאמ' יאותו אך
ו
ואת יאותו לנו ומאן דאמ' יעותו לדעת לעוף
ות יעוף . והב' תנא שני מצורעים היו
הרואה ובפקמ' וקידושין בג' ללמדו תורה
ו אחר ⟦אב⟧ חייא בר אבא א'ר' יוח' אפי' האג
בותלמידו עסוקים בשער אחד נעש
ויבים זה לזה שנ' על כן יאמרו בספר מלחמות
ואמ' רבא ואין זוין משם עד שנעשו אוהבי'
זה לזה שנ' את והב בסופה אל תיקרי בסופה אלא
בהלכה ראשונה דאילו הן ⟦/⟧
בסופה
הוכשרפים תנו רב באש תשרופו אותה ואתה
אותם ואת אחת מהם דברי ר' ישמר' עקי' אומ'
אותו ואת שתיהן . ואתה תבער הדם הנקי ⟦מקר'
למה לי הוקשו שופכו דמים לעגלה ערופה
מה להלן הצואר אף כאן מן הצואר . בפ' אילו
בערות בג' רבא על בתו כי אתה אבינו כי אברה
לא ידענו וישר' לא יכורנו ויצחק היכן הוא מי
שהוא אומ' לעשו גדור עליו שמרים את
מכתכיפי לאכות בברפ' ויהי כאשר תריד
בשבת כס'⟧ פר' א'ר' עקי' לעתיד לבא אומ' ⟦הק'
ביהם כניך חטאו אמ' לו ימחו על קדושת
שמך אומ' אימלי' ליעקב דהוה ליה צער גידו'
בנים בפ' אין דורשין ר' עקיב' עלה בשלו'
ירוד בשלום ואתא מרבבות קדש אות היא
ברבבה שלו פי שאין בכל המלאכים דומה לו
והוא ראה מלאכים דומין למטטרון וידע ⟦/⟧
דלאו קודשא בדין הוא באות במי מרה בג'
ואילו מגלחין סמוך לסימן חנן פי' באו רוב
שלישית במים ישר' נקראו שלישית ורבא
שקול ברוב ישר' ובא לרגלת שהוא חיוקל
ובעיתי מיא באית כמי מרה שסוטה נברק'
בהם . שמו אותיתם אותות כולמ' והיה עקב
תשמעון . כי תאמ' בלבבך בשעה שנכנסו
גויים להיכל היו חורקים בשיניהם ומחרפין
והיו מנעליהן מסומרים והיו עושין רושמ'
ברצפה שכן הוא שג⟧וגר צורריך בקרב ⟦מוע'⟧
שמו אותותם אותות . תנו רב אין לו קחין מן
הצבע לא אותות ולא דוגמאות בסג' רבב'
ק' וכס' כלאים אותות גדרים ואותו המכסין ⟦/⟧
אסורין משום כלאום פי' חוטין של אוגרין ⟦/⟧
שמשימין כשם משם אות פי' אותות הגוז'
עמד שמכסה בו צבעו דיג מאות היינו ⟦נמ⟧
שמראה בו נירהון דכשדאי תר' ירוש'
נכליא
אור כשדים בפגיר הנשה בג ונוהג
בבהמה איבעין רחמי את כליא על עיליא
ואילמלא עיליא לא מיתוקמן אתכליא .
זי
לשני אתליטין שהיו עומדים ומתג
לפני המלך אילו רצה המלך פירשן לא ⟦רצ'⟧
המלך לפרשו חזר אחד על חבירו רחרגו ⟦והו'⟧
צווה ואומ' דבעי דיקדם מלכא בבר' פפג'
ובפע'ח' ויותר יעקב לבדו לאיתליטון ⟦שעומ'
ומתגשש עם בני של מלך תלה עיניו וראה באפי קטילנא ליה דבותא ואת הא' הבאים
ומלך עומד על גביו והרפיש עצמו לפניו ומלמד'
בולקחתם לכם ביום הראשון תוקעין תחילה ואחרט
האיתליטין נכנסים פי שרים . ירח ⟦שגול'⟧
בו אותני ⟦בפק⟧ דראש השנה בג' ולנטרעה פי אית'
עולם הן היסורות וברג' רבא סימן קדם צר שמאל
לצד ימין וחזר לא יתנו . כתמורה כפ' כל
האסורין איןהו אתנן המלך האו' לזונה היא הילין
זה בשבריך אפי' כולם אסורים איזהו מחיר כלב
תנס
האומ' לחבירו הולך טלה זה תחת כלב זה
בויקר' סמוך לפר' אל תרא יין כי יתאדם והוא .
ינהגנו עלמות תר' עקילם את נסיאה עולם ⟦ש/⟧
בו מות פי' לשון יון אהאל תנסיאה מרת .
בפ' שבוע' העדו' בג' אינה נוהגת אל' בראו ⟦ה⟧
להעוד רבגן סברו דון מינה ראוקי באתרח כלומ'
במקומה . תר' הדר ..
אערוך ספר הערוך שערך שלך נכנס באדו
ויצא בהדר . סליק ערך אלף מספר הערוך
והוא ב' פרקים שבח ורום להלל ומקם כל
אפסי ארקים . משפיל ומרומם המגביד
לשבת יסייעני לחיק ערך בית נא
ושב הכהן ובא הכהן זו היא שיבה זו היא ⟦ביא'⟧
בר' ג' דאילו הם הלוקין . ג' דכיצד איש ובסוף .
דאלמנ לכהן ובפ' התכלת בג' והלחם ובפכיסו
הדם כג' השוחט ונמצאת טריפה פי' זו היא ⟦ש'⟧
זו היא ביאה זו שיבה בא הכהן מביתו למת
המנוגע דילפי' גזירה שוה כזה שיבה חולץ ⟦/⟧
וקוצה וטח ונותן לו שבוע כשנמצאו שפשה
ואינו נותץ הבית כדכת' ושב הכהן ביום השבי'
ור' רח' פש' הנג' וצוה הכהן וחלצו א'ע'ג' דכת' ונתץ
הבית אינו מתצו אלא ניתצו אלא חילץ וקוצה
וטח ונותן לו שבוע וכן מפ' כתורת כהנים מה
מצינו כפשה בראשון חולץ וקועה וטח ונותן
לו שבוע אף ⟦בשה בשיני הוא וקו' רמ' . לו ⟦שמ'
דכסו' שבוע ג' אם פשה מתק מיכן למדנו גשם
לבתום והתורה אמרה אם בא להורגך השכב
להורגו בס'ג' דהרואה מקום ובפ' בן סודר ומורה
בג' הכא במחתרת היכן אמ' תורה אם במחתו'
ימצא . ופי' רבא מדי טעמ' במחתרת חזקה ⟦אין
אדם מעמיד עצמו על ממנו והאי מימר
שותה בכתובות פרק הכותב לאשתו דין כתב
בועה אין לי עליך . עד והבאים
מנה פי שמכרה להם או נתנה להם
כן פי' כמ' הני דבי רב דבי ר' חייא אילו
יותה כל שמכרה להם או נתנ'
מתנה הני דבי רב דרידי בבא
הם
וג' דפרק אמ' דפסקת ובהלכה קמ' כאילו מצי'
באגא בקעה שיש בה שדות הרבה כלו' כל
בקעה לא אסרינן בשביל שדה אחת של
תומים שיש בה מוחזקין ועומד בו אם כוו
דעינן איזו היא של יתומין שי' מאי ובפ' המי'
ית הבית בג' המוכר את העיר מאי בזלי א'ר'
בא פסקי באגי . פי פסקי דארעתא דלא הוו
ו קבין דלא חשיכן לאיזבוני בשביל העיר
מנטרי באגי שדות הרבה כשיעור כור בית
רע הין חסר הין יתר ועומרת על מצד אחר הין
תר ושוכרין ושומרין לשומרן מן הבהמה ומן
רחיה שלא יאכלו כשהן זרע ומכן אדם כשנע'
בס' ערלה איגוזי פרך ורימונ'
בארן רחציי גבע אילו שהיו מתעשרין ודאי
בכל מקום פי שם מקום וכן פרך שם מקו' ופיה
גדולים וחשוכים ובסג' דהערל וכסג' דע'ז' ובר' ג'
ביצה בס' הלכה קמ' דאותו ואת בנו ⟦הני'⟧
עיזי דבאלא כשרים לגבי מזבח . פי יער' ששמ'
בן סא' ברא ותרגים חוץ ברא והם מדבריות .
בע'ו' בפאין מעמידין בג' והחומץ מתוי
חמר בארג פי בארג גופיה חמר' מבשל' בארג
לשון פרסי יין מבושל שעמד על שלישו .י⟧
ושבקינהו לעינביה לתש' וחליאן טפי וא'ע'ג' דשת
חולייא מינה מפשר ליה חוליא למדריה וחידיא
אין בו משום גילוי פא'⟧ עשבים שמשימין ניין
וממתקין אותו בפ' מי שמתו בס הלכ'
בעל קוי באישה הוה בקילעא ורב הושעיא
ובג' רבמה מדיליקין מהו לכבודיי כרצינא מק
באושה בשבתא . סליק פא' אפ'ב'
תבישך יקנ כב בפ' במה מדלוקון
שין אותו הוא מלכשן בג כג על ג' עבורור
וגב חוטרא מיל
שבה ברד בס'פ' קמ' דסו
בר דור חושב
בכוריא ואם יש לה קיר אין ⟦מסנ⟧
חמתא ⟦נפר⟧
מחצלת של קנים דאית לה גורו'⟧
וורחמי אבב
הצותיה ואוגרים וכנופרים ⟦וה'⟧
ונא לא אחי ולא מרחמי . פי רעיא מחגרא
רועה פסח שאינו יכול לרוץ וצאן בורחת ⟦כשב⟧
גדרות צאן כדמתרג חוטיין רעו ובבית
תנן הכונס צאן לדיד שם מעלה לה
בריחות שברחה שם מכה אותה . אבנ
פתח החנות של יין חבל אותבין ובאין
ין בשלום בעל החנות כדי שישתו עמן
ואיסורין אין אח אוהנים פי אבב ביזיל'
ן ובנדרים בספ'ר' אליענ' אומ' אמ' לה
ו אבבא בבא בן כוטא הוה יתיב ⟦/
ו רינא ובס'ג' דנדרים סליק איתיב
פי על גבי מפת השער במחבתא בכלי
אכולויי בפ' כיצד משתפין בזנ
במ
וד' אמות ברשות הרבים והם יודריי
ו' בפ' כל הצלמים ואת עומדת לביב ובו'
לכוב
בשר ודם בונין פלטין ואם נתן כיבה
ר
זה אינה נאה הק' ברא את האלם ונתן
עלו
על פתחה והוא נוין והוא שבחו ⟦בלש' לעו'
כיבח
לבקא שיורדים שם כל השופכים והאדם עש
בסג' דיכמות
זבר של חוטם על הפה
הגט כ'ב' מי שהיה מושלך בבור ודילמ'
וא' אמ' רב יהודה אמ' שמואל כשראו לו
אדם אינהו נמי אית להו בביאה דחזו
ימ
ליה בבראה דנבואה . ובסג' דהשוחט אחד בעו
לתוך אוגן של מים נמי לבבואה קשחיט . וכג
דפק דנרוים הלכתי לשאוב מים מן המעיין
ונס' בבואה שלי וכפ' כל הצלמים בס' הלכה
דהגוים או' למיא קסהיר ואסיר או לב בוא דירי
הסגיד ומיא שרו ובכר' פ' י'ט' יהי רקיע הביא
לי מראות גדולות הביא לו אמ' לו ראה כוברא'
שלך ראה אותה גדולה הבא לי מראות קטנו
הביא לו ראה אותה וכילמדנו באחרי מות ⟦אש'⟧
ושחט שור אין שוחטין לא לתוך המ(י)ם ולא
לסוף הנהרות למה שהוא עובר לבבואה את
מוצא בימי גרעון היו עוברין לבבואה ⟦שאו
דעי על בירסהן היו עוברין לבבואה ⟦פי'⟧
הצל שהיו רואין במים וכפ' אחרון רהוריות
מי במאה ובבואה דבכבא נודע דתהור
הסקו
ומתוב לפתא דב'פק' דכריתות
ץ הוא דאסור בג' רחד' וכל שעה ובפיי
ית בזבחים בג' אחד כלי שבישל ⟦וכפ'⟧
מדליקין בג' בפתיל הבגד שרא קשייתא
לכרמא פירות טיגז של חום שמסיקו מתחתיו
אופין עליו עוגות
בר אביי כך נקור ⟦כפר'
חש שמא ראש הקנה שאינו חלק יגדר הבשר
חנינ' דכ'ל' כפאמ' להן הממונה . בלולה במק'
ים . בפ' השוכר את האומנין בג' הט'⟧
צבי לגנה ולחצר
גים ומקום מקורה ששם ענפות קורים ביברו
משלמי . פי ארץ ידועה בטושים ובצורים שניה
המחזיק ביתר של מחוישה והמנהיג הפרה שני
נדול שיני אין עושין ויתים כבש ובקוטני אבל
ותש הוא ומכניס לבי דידה וכפא' דטהרות הנועל
ברי דנדש אינם מן היישוב בפ' העור בג' ועמ'
לומ' אין דרין ביישוב אלא במים . ברפוז
חזו שברירי דפלניא בר פלמא ליחדו
לכלבא בביתא דעינא פי' בביתא דעינ' שחור
קטן שבאמצע שסור שבלובן שבעין
בפ' כיסוי הדם כג' השוחט ונמצא טריפ
יל שחוט עופות בביתא דמיא דמורח ויחא
דרמא ופריש . ⟦פי⟧ הפשתן היה פמשרה בתוך
המים ולשם נפל יאניכא שהיא טיניולא ואו'
שחוט על המשרה ויפלוש .
סליק פב' א'פ'ג' בגד בפיש בערכ
למה נסמכה פ' בגדי כהונה לפ' קרבנות לומ' לו
בית הבר בית הבררס שמן של ברדין ומחצלות של
ברדם בספק' דשבת פירות שמן הנמשך מתחת
המוקפות למלאכת הבית הבר אסור לישב עליהם
פירות כרכי וזוגי מחצלות כרוכות שתים ווגות
יגות והן עשויות לסחורה להשתלח בסיפ' דאמ'
להתירן בשבת ולישב עליהן אמ' רב נחמ' עז להלכ
ורחל לגיזתה ותרנגולת למצתה ותויי דויריא
ותמרי דעסקא פלוגתא דר' יהוד' ורבן שמ' פי'
כל אילו שהעמידם לאכילה עכשיו אם בקש
אכול מן התמרים הללו בשבת או העז והרחל
מה קרבנות מכפרין אף בגדי כהונה מכפרים
וכיוצא בהן לשוחטו מותר וקיימא לן הלכה
כתוכת מכפרת על שפיכות דמים כוליה
כר' שמ' ולית ליה מוקצה אל' גרוגרות וצימוקים
בסג' דסדר תעניות כיצד באו והפגינו כלי
בלבד כדרין לוקחין מהן שמן והגוזל ומאכיל
ובפ' הגוזל ומאכיל בג' המכיר חלקו כליו ⟦ועמ'⟧
והשיקו היקבים תירוש ויצהר תר' וברא ומשח'
אין בין נערות לבגדות אל' ששה
העושין שמן בררים בפק' דשבועות דכרי'
חדשים בלבד בפ' אילו נערות כג' נערות שנת
שנתארסה או שנתגר' פי' היינו ו'חדשים לא
דהיינו עין בעין ואת אמרת בהכרע דאמ' רב יהוד'
ההכרעות לבד אל' מניחים כמו שהם והמקום
יודע משקלם אלמ' יש הכרע לכל שקל
בפא' להן הממונה בג' בשחר היה לבוש אמ'
אמרינון בעידנא ידיעא ותחילת נערות
דודאי הוא הפרק לתינוקת לא בזמן תליא
אל ובהבאת ג' שערות מאחר ביאת שנה
לא מיקריא נערה עד שתניא שתי ⟦שע'⟧
וקמי קטן קטנה⟧ היא ומן תחילת מאי רמצ'
שערות כשיעור שאמרו חכמ' אתחילה
לה נעוות וב' שעה סמניא וכתר דמתחלא
נערות בי חדשים הוא בוגרת ומתי' ב' שערות
מן ההוא עידנא דהבאה מחשבין ר' חרשים
רב עולא בריה דרב עילאי דאק' בר בבר המוכח
מכר וכפ' בא לו כהן גדול בג' כהן גדול משמעו
שיתא שש מיתבי כבגדי לבן ואילו הם ושבצת
את הכתונת שש ועשית מצנפת שש ויעש'
את הכתונת שש ואת פאיי המגבעות שש
ובתרויהון הויא ברגרת מיקש הוא דקש ובגל
ואת מכנסי הבר שש מקום ובפכן טת
ושזר ואת האכנ
לא קלא ⟦ברג' דגט פשוט פי גדלה ונעשה
שש משזר מצ'
קולא עבה שפופרת אבגורי מבגרלה . כמג'
ומגבעות אחת
זה והבגין בלילה ס'א' והפגין פי' זעק ויש ⟦שלוע'⟧
פי' גת שמבעטיו בו הזיתים שמו בית הכד והפוט
המקום יורע בהכרעות כלומ' שלא היה שוקל
לביברם בשבת כפר' אליע' אומ' האורג אין ⟦צרי'
גים מן הביכרים בביצה פי כלש' לע' הוא פררס
שמאספין שם חיות והפירה שמאספין בה
סליק פ'ג' א'פ'ד' . בר בשביעית בפכלל
ות בית הבד וזב באכילה בשבת ומחצלות
בג' המפטם את השמן רחמ' כתב בר כבד במשקל
ה בלולה בתלמ בר' דפ' דיני ממונ'
דה דאי ארעא דמחוקא בגוונרי תרויהו ⟦/⟧
משלמי ששניהם פשעו .
ק
יתינוקת . סא' אנגגרי אינגד לה כלומ' איכא
ה
ת היכן אמ' תורה אם במה
א מאי טעמ' כמחתרת חזקה אין
קרא חד לגופי עצמו על ממנו והאי מימר
ליה דביתא ואת הא'⟧ הבאים
Pairwise structural affinity (reviewed only)
| Pair | Presence differences | Shared order agrees | Score / weight |
|---|
| L2 — L3 | C | True | 0.5 / 1 |
| L2 — N3 | none | False | 0.5 / 1 |
| L2 — P2 | A, C | None | 0.0 / 1 |
| L2 — P | C, D | True | 0.5 / 1 |
| L2 — Nc | none | False | 0.5 / 1 |
| L2 — Sn | none | False | 0.5 / 1 |
| L2 — Mf | C | True | 0.5 / 1 |
| L3 — N3 | C | False | 0.0 / 1 |
| L3 — P2 | A | None | 0.0 / 1 |
| L3 — P | D | True | 0.5 / 1 |
| L3 — Nc | C | False | 0.0 / 1 |
| L3 — Sn | C | False | 0.0 / 1 |
| L3 — Mf | none | True | 1.0 / 1 |
| N3 — P2 | A, C | None | 0.0 / 1 |
| N3 — P | C, D | False | 0.0 / 1 |
| N3 — Nc | none | True | 1.0 / 1 |
| N3 — Sn | none | True | 1.0 / 1 |
| N3 — Mf | C | False | 0.0 / 1 |
| P2 — P | A, D | None | 0.0 / 1 |
| P2 — Nc | A, C | None | 0.0 / 1 |
| P2 — Sn | A, C | None | 0.0 / 1 |
| P2 — Mf | A | None | 0.0 / 1 |
| P — Nc | C, D | False | 0.0 / 1 |
| P — Sn | C, D | False | 0.0 / 1 |
| P — Mf | D | True | 0.5 / 1 |
| Nc — Sn | none | True | 1.0 / 1 |
| Nc — Mf | C | False | 0.0 / 1 |
| Sn — Mf | C | False | 0.0 / 1 |
One vote per passage, split equally between comparable presence configuration and shared-component order. No direction of change or manuscript genealogy is assumed.