Movable blocks: p.ending-dalet

כל שישנו בבל תאכל חמץ ישנן בקום אכול מצה ואני נשי הוא יל געשן
ווישנןב
בבל תאכל חמץ
כול מצה ומאי חזית ראו כל לרבויי נשים
דרור מפני שדרה בבות כפשרה . דרש בפר המא דסוכה . יברא'
גמדסנהדרין . דורשין תחילות דרת כסו' גמ' רפר' בא' לו כהן גדול
חבל על דלית ליה דרתא ותרעא לדירתיה עביד . וכפר המוכר את הבית . בגמר'
אליעזר או' המוכר את החצר . אמ' רבה אי דאמ' ליה דירתא כולי עלמ' לא פליגי דכתי
משמע . כי פליגי דאמ' ליה דראתא . מר סברתרבצא משמע . ומר סבר כדדיירי
אינשי.
סליק פרק י'ד' אחל פרק טו'
דש . בהלכ קמ' דם נהדרין . טוביה לְדִישמע וְאדִיש פַלְפַא בִישאתא
מאה . פי' ⟦מי ש'⟧ אשרי מי ששמע והחריש חלפוהו ועברו ממנו מאה רעות .
כלומר כי השומע חרפתו ושותק או דברים קשים ונושא . הרעה עוברה ממנו . וקרא
ולפני התגלע הריב נטוש . ואם מקנתר ומריב בפושר מים הוא . וברא' פיאה
ירוש' סבא סבא אכול ואדיש דכלביא אכלין ומדשין . דש .
נפר' הקורא את המגילה . בגמ' סומא פורס . ההוא דש בעירו הוה ⟦בעי פי' ידוע
ומפורסם . וכפר' א'ע'פ' . בגמ' המדיר את אשתו . הני מילי מילתא חדתי . אכל הא
דשנן בה . פי' נהגנו כה . דש . בפר' קמא דסנהדרין דנזיקין . בגמ' לשלם
תשלומי נזק . מאימת מחזיק בה מכי דיישי מצרי . וכפר' אלו מציאות . בגמ'
הלוקח פירות . וכי בעל הבית בעצמו הוא דשן . פי' בעצמו הוא דש התבואה . הפועלין
דשין אותה . ובפר' כלל גדול אמרו בשבת . והמע מר והדש והזורה . פי' הוא המפרק
האוכל מן פסולת שהיא מחוברת לו ומכין אותה לברירה בין בזרייה בין בהרקדה .
יכן מי שהוא מפרק את האוכל מדבר שהוא מחובר בו כדי שיהא נכון לאכילה .
המנפץ ניפוץ עפרורית מן האוכל . וכן המנפט מולל שיכלים . נמצא הזורה ⟦הכ'⟧
הבורד והפרקד' כולן מעבירין פסולת המעורבת באוכל ואינה מחוברת ואינה כגון
כגון קליפה שצריכה פירוק או כגון עפרורית שצרין ניפוץ אלא מעורבת בלבד .
דש . בויקרא רבה . כשור או כשב . בסו' פרש' צדקתך כהררי ⟦א'⟧
ונפסקה דשור או כשב . יש' לא ידע . ולא הוו ידעין אלא שדשו בעקב . ו()כל .
ודכוותה כי אויל עמי אותי לא ידעו . ולא הנו ידעין . ⟦אא⟧ שהיו דשין בעקב .
ודבוותה והיא לא ידעה כי אנכי נתתי לה הדגז . ולא הית ידעה . אלא שדשו בעקב .
וביל מדינו . ברא' זאת חקת התורה . כיון דחמא יתהון גברא דאיסתכלון
בה ואידשן דאיתיהב בה נירא . פרעהו אל תעבר בו . תרגו אדיש ולא ⟦ת'⟧
תעבר עמהון . שמעו מופר וחכמו ואל הפרעו . תרגו' ולא תידשו . פורע'
מוסר . תרג' מדיש מרדותא . דש . כהתעות שכור בקיאו . תרגו
ומדשדש כתוביה . וספק מואב בקיאו תרגו' וידשדשון מואבי .
דשן . מי מדשן . בפרכ' באמא . מז ודשנו את המזבח .
שז . בחלק כעיניין סנחריב . האי דישנא להאי פרדישנא .
פי מנחה זו דין לשלם זה צדיק . כלומ' וכת גמול זה משלמין למקיים מצות
ורובין כחזקיה . לפי שעשה האמת בא עליו סנחהיב . ד'שר

בפר' כל שעה . בגמ' וא לו דברים . וכמנחות כפר ר' יש מע' בגמ' החייטין שיפון
דישרא כוסמין פהי . שיפוז . אספילתא . דשת נא . כפר' שמוע
שרצים . בגמ' ושותה את אבו בראה⟧ ותימא ליה דשתנא היא . ובפר' סדר
תעניות הא לו . אמי נאי להו דישתנא היא . וכפר' קמא דע'ז' בגמ' אין בוטן ⟦שמ'⟧
עמהן . אמ' לה הישמעי ליי אמ' ליה דישתנא אנא . וברא' גמ' דפר' אין מעמידין .
אמ' רב ספרא כמאן קרו פרסאו לנידה דישתנא מהכא כי דרך נשים לי .
דתאה . ברא' גמ' דפר' בני העיר . רב הונא הזה אסר דיתאה . פי'
עשב . תרגו' דשא דיתאה סא ריתא
נ רבי תמור ניחות אשלם . לחיזקני ערך דלת להשלם .
ויאמצני עהך הא לגמורוללמוד וללמד ולעשות ולשמור .
הא . קרבן . הא עולה . בסו' גמ' דפר' קמא דנדרים . הבאי .
נביאים לשון הכאי . כבר פיר' בערך גזמא . הבהב' . בפר' כמו
מדליקין . פתילת הבגד שקיפלה ולא היבהבה . ובפר השוכר את הפועלין . בגמ'
ואילו אוכלין . מהו שיהבהב באור ויאכל . פי' שיהבהב השבלים באש כדי שיטינו
לו לאכילה . אל תאכלו ממנו נא . תרגו' ירוש' מהבהב . ובסו' פסק' דהחדש . אל
תאכלו ממנו נא . לא תיכלון יתיה מהבהבה . הכ'ה' ב' . בפר אין
מעמידין . בגמ' העובר לפני התיבה וטעה . שנייה מהבהב . פי' ינענע .
קובאי ובור . תרגו' לשמיר ולשית . קוץ שמיר תעלה . הבטח .
כבר פיר' בערך בטח . ה'בל' . בפר' קמא דשבת . אין נותנין אונין ⟦של
שלפשתן לתוך התנור אלא כדי שיהכילו . פי' כדי שיתחממו שיעלו עשן . כמין
כי היכי דתיפוק הבלא מפומייכו . בפר כל כיתבי הקודש . בסו' הלכ' כיצד נפוו
דליקה . אין העולם מיתקיים אלא בהבל פיהם שלתינוקות של בית רבן . ונפו
הערל . בגמ' ר' אליעזר או' לא ני . כל שרוחץ בימות הגש מים ואין בשרו מעלה
הכל . בפר' שור שנגח את הפרה . בגמ' החופר בור . בור שחייבה עליו תורה ⟦לה'⟧
להבלו ולא לחבטו . ובפר המפקיד . בגמ' השוכר פרה . הבלא דאגמא קטלא ליה .
ל' . כסו' גמ' דפר' קמא דפסח' . בבית תישפך הבל בבית היעשה וילוף
ובפר' הגוזל ומאכיל . בגמ' זה בא בחבית שליין . פי' לאלתר
הבלי לא . כי כסי . כי כסי הבלילא . בסו' גמ' דפר' במה מדליקין .
ובפר' לולכ הגזול . בגמ' ערבה גזולה . ובפר' אלו טריפות . בגמ' נשתברו רגלה
פי' בערך חצוצרת . . ה בר . בראש השנה . בפר' ראוהו . אם קול הברא
שמע לא יצא . ובסו גמ' דגישין . לא ששמעו קול הברא אלא כדי שיהונרות
דולקות ומטות מוצעות . ה' ביר . בערב פסח . בגמ' ואפילו מן
התמחוי . אמ' רב פפא לא לי עול איניש בביתא דאית בה שונרא בהברא בלא
מסני . ס'א' בחשוכא . ובפו' גמ' דמסכת המיד . אייתי חמרי לובאי דפרשו

בהברא . ובפר' המא דבריתות : בגמ' המפנום את השמן . בביתא דהברא .
דרך רשעים כאפילה . תרגו ואורחא ברשיעוא הבירה . באישון לילה
ואכילה . בחשובא דליליא ובהבירא .
סליק פרק אם אחל פרק ב' .
הג . ההוגה את השם באותותיו . ובפר' תפילת השחר. בגמ'
ר' וחיניה בן הקנה . ובחלק . בעינין סנחריבן מנעו בניכם מן ההגיון . פי'
מפתרון פסוק כצורתו . ה' ג' בפר' קמא רסוכה בגמר ⟦א
חכילי קש . הני היזמי והיגי מסככינן כהו⟧ ובפר' בכל מערבין . בגמ'
נתנו בראש הקנה . האטדין והחיגין מין אילן הן : ובפר' המוכר את
הספינה . בגמ⟧ קנה שלשה . אלא מעתה זבין ליה תלת היגי רומיאתא .
בפסוק ויהי אומן את הדסה . תרגו' נעצוץ הגתא . הגדוס
בן לוי על השיר . בשקלים . בפר' אלו הן הממונים הג' מוז .
בפר' חבית שנשברה . בגמ' כל שבא בחמין . הגמוז וקומון . ובפר'
קמא דע'ז' . בגמ' ויום גניסיא . דוכסא להגמונא . הגמונא לקומא . ברא'
גיטין מהגמוניא לה גמוניא . וביל מדינו בפרש' וישמע יתרו . אמרו
להגמונות שעליהן עשו עמנו מידת רחמים והעבירונו על בני ישמע אל
אחינו . פי' שלטונים . ה' ג' ז' . בפר' ארבע מיתות . בגמ' מצות
הנשרפין . נפישי גמלי' סכי רטעני משכי דהוגני . פי' הוגני יכקי . כלומר
נשחטו הקטנים ונשארו הגדולים נושאין עורותיהם אחריהם . בכרי
מדין ועיפה . תרגו' הוגני מדין וחילך . בכרה קלה . תרג י' לינקה קלילא .
בברא' דב' פרש' סו' . גדיי העזים הלבישה . שני תמידין שהיו ישר'
מקריבין בחג היו מרכיכים על שני הוגנין והיו רגליהן שפופות בארץ
הגז . הוגני כלים . כבר פי' בערך אגז . ה'גז .
כבר א' רב פרש' מט' . ברא' וירא אליו . אמ' אם אראה שכינה ממתנת עליהן
אני יודע שהן הגונין . ואם אראה חולקין כבוד זה לזה אני יודע שהן ⟦ה'⟧
הגונין . הגוז . בכבא כתרא פר' ה' השוכר את הספינה מכר את
התורן ואת הנס ואת ההוגיז . ס'א' עגינין . ופי' בערך עגן . בברא' רבה
פרש' י'ב' . אלה תולדות השמים . בשם ודם עושה ספינה כתחילה מביא ⟦קו'⟧
הורות ואחר כך מביא חבלים ואחר כך מביאה וגנין . ואחר מביא את המוטין
אבל הק'ב'ה' ברא הן ומנהיגיהן באחד . ה' ה'ד' כה אמר ייי בורא השמי ונוטיהם .
וְנְטיהם ⟦כס' וברא' פרש' פ'ר' ואלה תולדות המלכים . אמ' ר' יצחק נמשלו ⟦א'⟧
אומות העולם בספינה . מה ספינה נו עושין לה תורן ממקום אחר יהוגנין
ממקום אחר כך שמלה ממשרקה . שאול מרחובות הנהר היחם יקא
א
הגר . בברארב' פר' מו' . ושרי אשת אברם . אמ' ר' שמע' בן
יוחי הגר א'⟧ בת פרשה הייתה כיוז שראה פרעה מעשים שנעשו לשרה
בביתו נטל בתו ונתן לה . מוטב תהאיבתי שפחה בבית זו ולא מטרונה
בבית אחר הה'ד' ולה שנחה מצרית ושמה הגר . אמ' הא אגריך
שישמ אם
ה.יל זוזע
מי

בכו
בגמרא דסמך חזקתן שלש שנים אית ליה דררו בממונא . ובהאשה פרק שני
בנמרא שני אנשים משום האיכא דררא דממונא ובראש גמרא דפרק תומר בקדש
יצד
חרש קמייתא דאית להודהרא הטומאה דאוריתם . ובפרקא קמא דנרה בגמרא
דייה שעתה דאית לה דררא דטומאה פירושו עקר טמאה : דררוה. בו יקרא
רבה זאת תהיה בסוף פרשת וזכור ר' אביתר אחר לדדריא ובפסקט דותאמו
ציון ובמגלת איכה מה יתאונן ספר אחר דלריא וכבר פרשתיו בערך גם
דרוך בסוף גמרא דפרק ראליעזר אומר האורג ובראש גמרא דפרק אין צדין
הכא בצפור דרור עסיקינן לפי שאינה למה פקרא שמה צפור דרור. דרש
בפרקא קמא דסוכה ובראש גמיא דסנהדרין דורשין תחלות. דרת בסוף למי
דפרק בא לו כהן גדול דרתא ותרענו לדרתיה עביד . ובפרק המוכר את הבית בלמרא
ד' אליעיר אומר המוכר את החצר דאמר ליה דירתא כוליה עלהא לא פליגי וכוליה :
סליק פרק ארבעה עשר אחל פרק חשה עשרי
דנן בהלכה קמא דסנה בריץ טוביה לדי שמע ואדיש חלפא בישאתא מאה
ה
אשרי מי ששמע והחדיש חלפוהו ועברו ממט מאה רעות לומר כי השומע רפתו
ושותק או דברים קשים ונושא הרעה עוברת ממנו וקדט ולפני התגלע הריב
ואם מקנתר ומריב כפוטר מים הוא . ובראש פיאה ירושלמי אכול ואביש
לביט
אכלין ומדשין. דש בפרק הקורא את המגלה בגמרו סומא פירס דש
פירושו ידוע ומטרסם ובסוף אעפ בגמרא המדיר את אשתו אבל הא
שנ
בה פירושו נהגנו בה. ידען בפרקא קמא דנזקין בהמרא לשלם תשלימי(ו
פירו
ירוש
מכי דייש חצרי ובפרק אלו מציאות בגמרא הלוקח פירות בעצמו הוא דשן
בעצמו הוא דשן התבואה ובפרק כלל גדול אחרו בשבת הדש והזורה פירושו
המפרק מן האוכל פסולת שהיא מחוברת לו ומכין אותה לברירה בין בזרייה בין
בין בהדקרה וכן מי שהוא מפרק את האוכל מדבר שהוא מחובר בו כדי שיהא
נכון לאכילה המנפץ כיפוץ עפרורית מן האוכל וכן המנפט מולל שבלים ננמצא
הזורה והבורר והמרקד כולן מעבירין פסולת המעורבת באוכל ואינה מחוברת
ואינה כגון קליפה שצריכה פירוק או כגין עפרורית שצריך ניפוץ אליו מעורבת
בלבד . דעז בויקרא רבה בשור או כשב בסוף פרשת צדקתן כהררי אל
ובפסקה דשור או כשב ישראל לא ידע אלא שדשו בעקב אלא שהיו דשין בעקב

לא שדשה בעקב ובילחדנו בראשואת חקת התורה ואי דשן דאתיהב . פרעהו
תעבר בו תרגום אדיש ולא תעבר עמהון . שמעו מומוו חכמו ואל תפרעו תרגום[
ולא תידשו י פורע חוסר תרגום חדיש מרדותו תע כההעות שכור בקיאו
תרגום ומדשרש בתוכיה . וספק מואב בקיטו תרגום וידשהשוף מואבישין
דשן מי חדשן בפרק שני דיומא מן ודשנו את המזבח . דשן בחלק
בענין זנחריב האי דישנא להאי פרדיש נא פירושו מנחה זו לשלם לזה הצדיק
כלומר וכי גמול זה משלמין למקיים מצורת מרובין כסזקיה לפי שעשה האמת בא
לו סנחריב. דשב בפרק כל שעה בגמרא ואלו דברים ובחנחות בפרקר
ישמעאל בגמרא החטין שיפון דישרא כוסתין בלעז פארי שיפון אספלתא ..
דשתנא בפרק שמונה שרצים בגמרא ושאנה את אבוב רואה ותימא ליה
דישתנא היא . ובפרק סדר תעניות האלו אמינא להו דישתנא אנאי ובראש גמרא
דפרק אין מעמידין אחר רב ספרא כמאן קדו פרסאי לנדה דיש תנא מהפא כי דוך
נשים אליי. דתאה בראש גתרא דפרק בני העיר רב הונא הוה אסיר דיתא פירושו
עשב תרגום דשא דיתאה ספר אחר דיתא
ניבי תמור ניחוח אשלם לחיזקני עדך דלת להשלים
ערך ההא מספר הערוך
הבא וואחצני ערך הא לגמור . וללמד וללמד ולעשות ולשמור
הא קיבן הא עולה בסוף פרקא קמא דנדרים. הבאי דברו נביאים לשון
הבאי כבר פירשתי בערך גוזמא. הבהב בפרק במה מדליקין ולא הבהבה
ובפרק השוכר את הפועלים בגמרא ואלו אוכלין מהו שיהבהב פירושו שיהבה בבלים
באש כדי שיטיבו לו לאכילה . אל תאכלו ממנו נא לא תיכלון חניה מהב הביז .
הבהב בפרק אין עומדין בגמרא העובר לפני התיבה שנייה מה בהב פירושו
ינענעי הובאי ובור תרגום לשמיר ולשיתי קוץ שמיר תעלה . הבנוח
כבר פירשתו בערך בטחי הבל בפוקא קמא דשבת אלא כדי שיהבילו פירושו
כדי שיתחממו שיעלו עשן כמו כי היכי דתיפוון הבלא מפומיכו . בפרק כל כתבי
אומ
בסוף הלכה כי צד נפלה דליקה אלא בדבל פיהם ובפרק הערל בגמרא ר' אלעזר אל
לא כי כל שרוחץ בימות הגשמים ואין בשרו וועלה הבל . בפרק שור שנגח אתלישה

בגמרא החופר בוד להבלו(ו)לא לחבטו . ובפרק המפקיד בגמרא השוכר פרה הבלא דאגמא
קטתא ניה . הבל בסוף גמרא הפרקא קמא דפסחים הבל בסדה תעשה. ובפרק
הגגיל ומאכילי בגחרא זה בא בחבית שליין פירושו לאלתר . הבלילא בי כסי בי'
היבלילא בסוף גהוא דפרק בתה חדליקין ובפרק לולב הגזול בגמרא ערבה גזול
ובפרק אלו טרפות בגמרא נשתברו רגליה פירושו בערך חצוצרות. הבר
בראש השנה בפרק ראוהו אם קול הברה שמע . ובסוף גמרא דגיטין לא שמעו קול
הברה. הבר בערב פסחים בנתרא ואפלו מן התתחוי אותר רב פפא בהבדא
בלא מסני ספר אחר בחשוכא . ובסוף גמרא דמסכת תחיד דפרשו בהברה. ובפוקא
קמא דכריתות בפרק התפטם את השמן בביתא דחברה. דרך רשעים כאפלה דוגו
ואורחא דרשיעי הבירה באישון לילה ואפלה בחשוכא דליליא ובהבירה
סליק פרה ראשון אחל פרד שני
הג בחלק ההוגה את השם . ובפרק תפלת השחר בגמרא ר' נחונין בן הרנה ובחלק
בענין שנחריב מנעו בניכם מן ההגיון פירושו מפתרון פסוק כצורתו . ה'ג' בפרקא
קמא דסוכה בגמרא חבלי קש היזמי והיגי . ובפרק בכל מערבין בגמרא נתנו בראש
הקנה האטדין וההיגין מין אילן הן ובפרק המוכר את הספינה בגמרא קנה שלשת
תלת היגי רומיאתא. בפסוק ויהי אומן את הדסה תרגום נעצוץ הגתא. הגרום
בן לוי על השיר בשקלים בפרק אלו הן הממונים . הגמון בפרק חבית שנשברה
בגמרא כל שבא בחמין הגמון וקומין. ובפרקא קמא בעבדה דרה בגמרא ויום
בי
גניסיא דוכסא להגמונא הגמונא לקומא : בראש גיטן מהגמוניא להגמוניא למדנן
בפרשת וישמע יתרו אמרו להגמונות שעליהם פירושו שלטונים . הגז בפרק
ארבע חיתות בגהרא מצות הנשרפים משכא דהוגני פירושו ינקי כלומר שנשחטו
הקטנים ונשארו הגדולים נושאי עורותיהן אחריהם בכרי תדין ועיפה תרגום היגני
מדין וחולד בכרה קלה תרגום לינקא קלילא . בבראשית רבא פרשת גדיי העזים
הלבישה על שכהוגנין והיו רגליהן וכוליה . הגן הגני כלים כבר פרשתיו בערך טגן
הגן בבראשית רבה פרשת מט בראש וירא אליו יוי אני יודע שהן הגינין ואם
אראה וכוליה. הגן בבבא בתרא פרק חמשי המוכר את הספינה ואת הנה ואת
ההוגין ספר אחר ענינין ופירושו בערך ענן . בבראשית דבה פרשת יב אלה תולדות
השתים ואחד מביא הוגנין ואחד מעמיד וכוליה . ובראש פרשת פ'ד' ואלה המשפטים
קריהו הוה
והוגנין

בכת
בגמרא דשמך חזקתן שלש שנים אית ליה דררא דממונו . ובהאשה פרק שני
נו
בגמרא שני אנשים משום דאיכא דררא דממונא . ובראש גמרא דפרק חומר בקדש
כיצד
חרש קמייתא דאית להודררא דטומאה דאוריתא . ובפרקא קמא דנרה בגמרא
דייה שעתה דאית לה דררא דטומאה פירושו עקר טמאה. דררוה בויקרא
רבה זאת תהיה בסוף פרשת וזכור ר' אביתר אמר לדדרינא ובפסקט דותאמר
ציון ובמגלת טיכה מה יתאונן ספר אחר דלריא וכבר פרשתיו בערך גם .
דרוך בסוף גמרא דפרק ר' אליעזר אומר האורג וכראש גמרא דפרק אין צדין
הכא בצפור דרור עסיקינן לפי שאינה למה פקרא שמה צפור דרור. דרש
בפרקא קמא דסוכה ובראש גמיא דסנהדרין דורשין תחלות. דרת בסוף מי
דפרק בא לו כהן גדול דרתנא ותרענא לדרתיה עביד ובפרק המוכר את הבית בנמרא
ר' אליעזר אומר המוכר את החצר דאמר ליה דירתא כוליה עלמנו לא פליגי וכוליה :
סליק פרק ארבעה עשר אחל פרק חשה עשר .
דש בהלכה קמא דסנהדרין טוביה לדי שמע ואדיש חלפא בישאתא מאר
ה
אשרי מי ששמע והחדיש חלפוהו ועברו ממט מאה רעות לומר כי השומע רפתו
ושותק או דברים קשים ונושא הרעה עוברת ממנו וקרא ולפני התגלע הריב(
די
כקב
ואם מקנתר ומריב כפוטר מים הוא . ובראש פיטה ירושלמי אכול ואדיש
בע
אכלין ומדשין. דש בפרק הקורא את המגלה בגמרא סומא פירס דש
פירושו ידוע ומטרסם ובסוף א'עפ' בגמרא המדיר את אשתו אבל הא
בה פירושו נהגנו בה . דט בפרקט קמא דנזקין בגמרא לשלם תשלומי
פירו
פירו
מכי דייש מצרי ובפרק אלו מציאות בגמרא הלוקח פירות בעצמו הוא דשן
בעצמו הוא דשן התבואה ובפרק כלל גדול אחרו בשבת הדש והזורה פירושו
המפרק מן האוכל פסולת שהיא מחוברת לו ומכין אותה לברירה בין בזרייה בין
בין בהדקרה וכן מי שהוא מפרק את האוכל מדבר שהוא מחובר בו כדי שיהא
נכון לאכילה המנפץ כיפוץ עפרורית מן האוכל וכן המנפט מולל שבלים נמצא
הזורה והבורר והמרקד כולן מעבירין פסולת המעורבת באוכל ואינה מחוברת
ואינה כגון קליפה שצריכה פירוק או כגין עפרורית שצריך ניפוץ אלא מעורבת
בלבד . דש' בויקרא רבה בשור או כשב בסוף פרשת צדקתך כהררי אל
ובפסקה דשור או כשב ישראל לא ידע אלא שדשו בעקב אלא שהיו דשין בעקב

לא שדשה בעקב ובילתדנו בראש זאת חקת התורה ואי דשן דאתיהבי פרעהו
תעבר בו תרגום אדיש ולא תעבר עמהון . שמעו מוסר וחכמו ואל תפרעו תרגום
ולא תידשו פורע חוסר תרגום מדיש מרדותא . דעז כהתעות שכור בקח
תרנום ומדשדש בתוכיה . וספק מואב בקיאו תרגום וידשדשון מואבי.
דשן מי מדשן בפרק שני דיומא מן ודשנו את המזבחי דשן בחלק
בענין סנחריב האי דישנא להאי פרדיש נא פירושו מנחה זו לשלם לזה הצדיק :
כלומר וכי גמול זה משלמין למקיים מצורת מרובין כסוקיה לפי שעשה האמת בא
לו סנחריב דשך בפרק כל שעה בגמרא ואלו דברים ובמנחות בפרק ר'
ישמעאל בגמרא החטין שיפון דישרא כוסמין בלעז פארי שיפון אספלתא .
דשתנא בפרק שמונה שרצים בגמרא ושאנה את אבוב רואה ותימא ליה
דישתנא היא . ובפרק סדר תעניות האלו אמינא להו דישתנא אנא . ובראש גמרא
דפרק אין מעמידין אחר רב ספרא כמאן קרו פרסאי לנדה דיש תנא מהכא כי דרך
נשים לי דתאה בראש גמרא דפרק בני העיר רבהונא הוה אסיר דיתא פירושו
עשב תרגום דשא דיתאה ספר אחר דיתא .
ניבי תחור ניחוח אשלם לחיזקני עדך דלת להשלים
עדך ההא מספר הערוך
ה וואמצני ערך הא לגמור . וללמד וללמד ולעשות ולשמור
הא קרבן הא עולה בסוף פרקא קמא דנדרים. הבאי דברו נביאים לשון
הבאי כבר פירשתי בערך גוזמא. הבהב בפרק במה מדליקין ולא הבהבה
ובפרק השוכר את הפועלים בגמרא ואלו אוכלין מהו שיהבהב פירושו שיהבה בבלים
באש כדי שיטיבו לו לאכילה . אל תאכלו ממנו נא לא תיכלון מניה מה בהביא .
הבהב בפרק אין עומדין בגמרא העובר לפני התיבה שנייה מה בהב פירושו
ינענע. הובאי ובור תרגום לשחיר ולשיתי קוץ שמיר תעלה . הבטח
כבר פירשוש בערך בטחי הבל בפרקא קמא דשבת אלא כדי שיהבילו פירושו
כדי שיתחממו שיעלו עשן כמו כי היכי דתיפוק הבלא מפומיכו . בפרק כל כתבי
בסוף הלכה כי צד נפלה דליקה אלא בדבל פיהם . ובפרק הערל בגמרא ר' אליעזר
לא כי כל שרוחץ בימות הגשמים ואין בשרו מעלה הבל . בפרק שור שנגח את לי פרה

בגמרא החופר בור להבלו ()לא לחבטו . ובפרק המפקיד בגמרא השוכר פרה הבלא דאגמא
קטלא יה הבל בסוף גמרא דפרקא קמא דפסחים הבל בסדה תעשה . ובפרק
הגטל ומאכיל בגחרא זה בא בחבית שליין פיחשו לאלתר . הבלילא בי כסי בי
היבלילא בסוף גמוא דפרק בתה מדליקין ובפרק לולב הגזול בגמרא ערבה גדול
ובפרק אלו טרפות בגמרא נשתברו רגליה פירושו בערך חצוצרות . הבר
בראש השנה בפרק ראוהו אם קול הברה שמע י ובסוף גמרא דגיטין לא שמעו קול
הברה. הבר בערב פסחים בגמרא ואפלו מן התמחוי אומר רב פפא בהברא
בלא מסני ספר אחר בחשוכא ובסוף גמרנו דמסכת תחיד דפרשו בהברה ובפרקא
קמא דכריתות בפרק התפטם את השמן בביתו דחברה. דרך רשעים כאפלה.
ואורחא דרשיעי הבירה באישון לילה ואפלה בחשוכא דליליא ובהבירה
סליק פרק ראשון אחל פרק שני
הג בחלק ההוגה את השם . ובפרק תפלת השחר בגמרא ר' נחוניא בן הקנה ובחלר
בענין סנחריב מנעו בניכם מן ההגיון פירושו מפתרון פסור כצורתו. הג בפוקא
קמא דסוכה בגמרא חבלי קש היזמי והיגי . ובפרק בכל מערבין בגמרא נתנו בראש
הקנה האטדין וההיגין מין אילן הן ובפרק המוכר את הספינה בגמרא קנה שלשת
תלת היגי רומיאתא . בפסוק ויהי אומן את הדסה תרגום נעצוץ הגתא. הגדוב
בן לוי על השיר בשקלים בפרק אלו הן הממונים . הגמון בפרק חביר שנשברה
בגמרא כל שבא בחמין הגמון וקומון . ובפרקא קמא בעבדה זרה בגמרא ויום
וב
גניסיא דוכסא להגמונא הגמונא לקומא : בראש גיטן מה גמוניא להגמונים ילמדנו
בפרשת וישמע יתרו אמרו להגמונות שעליהם פירושו שלטונים . הגז בפרק
ארבע מיתות בגמרא מצות הנשרפים משכא דהוגני פירושו ינקי כלומר שנשחטו
הקטנים ונשארו הגדולים נושאי עורותיהן אחריהם . בכרי תרין ועיפה תרגום היגני
מדין וחולד . בכרה קלה תרגום לינקא קלילא . בבראשית רבנא פרשת גדיי העזים
הלבישה על שי הוגנין והיו רגליהן וכוליה . הגן הגני כלים כבר פרשתיו בערן טגן
הגן בבראשית רבה פרשת מט בראש וירא אליו יוי אני יודע שהן הגינין ואם
אראה וכוליה . הגן בבבא בתרא פרק חמשי המוכר את הספינה ואת הנה (ו)אות
ההוגין ספר אחר עגינין ופירושו בערך ענן . בבראשית רבה פרשת י'ב' אלה תולדות
השמים ואחד מביא הוגנין ואחד מעמיד וכוליה . ובראש פרשת פ'ד' ואלה המשפטים
הוגע

סוא וחדום הנא וכלשין ערבי שמו דרצינו . דרוקא בס' א'עפ' שאמרו בומ' הטיילין מאי טיילקטין
רב ושמואל בר שילת ראכים מדיריה ושאתי מדידיה וגאני בטולא דאסרניה ולא חליף דרוקא המלא
אבמיה מר' חיל של מלך . דרקק בפ' הרואה בגמ' לא יקל אתא דרקונא ובהורה דהניזקן אתא
דרקונא . ובס' כל הכלמין צורת חמה צורת דרקון . וכס' גמ' דכ' השותפק ואני מזמן לה דרקון ובורק רב וה
תהים מ' לעשות לרוח משקאל ר' אסי אמ' שהיתה צורה צורת דרקון במנעליה טר וברגליהם תעכסנה עד
דרקון נחש . דרקטי בס' הל' קמ' דכתובות אמ' ליה ממשסחת דורקא אני וכו מאי דורקטי תאנמ
דור קטוב ובנדה בספר ט' ושאין בהיין זה דודקטי סא דורטקי פיר דור קטוע שלא תלר ויפסק
הדור . ומר' דורקטי בתה כדכ' ואשיתהו בתה . דררא בר' גמ' רבבא מיצעא ובס' שסועת הדיינו
בגמ' הטענה היכא דאיכא דררא דממונא כל היכא דרדא דממונא לא . ובחוקת הבתים באמ' רשמך
הזקתן ג' שנים אית ליה דררא דממונא סלהיהאלית לזה . ובהאשה כ'ב' בכתובו' בומ' שני אלד
משום ראיכא בררא דממונא . ובר' גמ' דם חומר הקודש חמש קמייתא דאית להו דררא דטומאה דאות[
ובמ' קמ' דנידם בגמ' כיצד ריים שמתה דאית לה דדרא דטומאה מר' עיקר טומאה . דרריא בויק ת[
ואת תביה בס' פרש' וזכור . והיה לכם לזרח . ר' אבהו אמ' לו ירצא ולבוטנא . ר' אביתר אמ' לדרהיא . ואפסו
דין וכמגילת איכה מה יתאונן סא' דלריא וסבר סד' בע' גם . דרוך בס גמ' דמ' ר' אלישר אומ' האור ג וש
דכ' אין צדיק הכא בציפור דרור עסיקינן לפי שאינה למה נקרא שמה צופור דרוד מפני שדרה בבית מבש
דרש . במ' קמ' דסוכה ובר' גמ' רסנהדרן דודשין תחילות . דרת בס' גמ' דפ' בא לו כהן גדול דרתע
ותרעא לדירתים עביד ובכ' המוכר את הבית באמ' ר' אלישר אומ' המוכר את החצר אמ' רבא אי דאמ' לו
דרתא כוני עלמא וכי סליק פ' יח' דען בהל' קמ' ווהדרן טוביה לרישמע ואריש אם
בישתא מאה . פיר' אשרי מי ששומע והקריש חלפוהו והעבירוהו ממנו מאה רעות לומ' כי השומעות
ושותק או דברים קשים ונושא הרעה עוברת ממנו וקרא ולפני התולע הריב נשוש . ואם מקנתר ומרל[
כסותר מים הוא ובר' מאה ידוש' סבא סבא אכיל ואריש דכל ביא אכלין ומדשין .. דש בפ' הקוראי
המולה בגמ' סומא סורס ההוא דש בעירו הוה . פיר' ידוע ומפורסם וכס' אעפ' בל המדיר את אשתוהי
מילתא הדתי אבל ראדשעא בהפיר' ניכונו בה . דש בפ' קמ' ונזקין בומ' לשלם תשלומי טקול
דיש מצרי . ובמ' אלו מציאות בגמ' הלוקח פירות וכי בעל הבית הוא בעצמו דשן יד' בעצמו הוא דשהה[
השעלין דשין אותה . וכשבת בפ' כלל גדול והמעמר והדש ותזורה פיר' הוא המפרק מן האוכל מסת[
שיא מחוברת לו ומכן התבואה לבדירה בין בזרייה בין בהרקדה וכן מי שהוא מפרק את האוכל מדם
מחובר בן כרישיה אנסן לאכילה . המנפין ניפרן עפרורית מן האוכל וכן המנוס מולל שבלים נמצאה
והבורר והמדקך כולן מעבדין פסולת המעורבת באוכל ואינה מחוברת ואינה כאון קליפה שצרינה ו[
או כון שנרחרות שצריך נצוץ אלא משרבת בלבד : דדש בויק' רב' בשור או' כשב בס' פ' צדקתך כה
וכנס דשור או כסב יסראל לא ידע אלא שרשו בעקב אלא שהק דשן בעקב אלא שרשה בעקב ובילמב
חקת התורה כיון דחמא ותתון גברא דאת תכלק בה ואידסן ואיתוהים בהניראי פרעהו אל תעבר וום
ולא תבר שהן שמש מוקר וחמיואל תפתך : תרל' ולא תדשו ופורע מוסר תרג' מריש מרחם

דש כהתשת שכור בקיאו תרג' דמרשדש בתוכיה וזפק מואב בקיאו תלג וירשרשון מראבאי
דשן מימרשן בס'ב' ביומא מן ודשנן את המזכח . דעין בחלק בענין סנחריב האי דשנא להאי
דרישנא פור' מנחה זודין לשלם לזה צדיק כלומום גמולזה משלמן למקיים מצות אחרן בחזקיהו
]י שעיה האמת בא עליו סנחריב . דשר בכ' כל שעה בגמ' ואילו דברים וביצחות בסר ר' ישמל
] החוטין שיפן דישרא בלעי מי שיפן אספלתא . דשתנא בסח' שרים בגמ' ושתה את
ביב רואה ותומ' ליה רישתנא הוא . וכא' קרר תעות האילו אמנא להו דישתנא היא י ובאר' קמ' דש' בנא'
קבונין עמהן אמ' לה הישמעי לו אמ' ל' הישמעי לי אמ' ליה רישתנא אנא ובר' גמ' דנ' אין מעמדן אמ'
ב ספרא כמאן קארו פמקאה לנידה דישתנא מהכא כי דרך נשים לו . דתאה בר' גמ' דמ' פני העד
]הונא אסר ריתאה טר' עשב תרג' רשא דנאה ס'א' ריתאה.
גיבי תמור ניחוח אשלם לחזקני עיך דלת להשלם
ויאמצני ערך הא לגמור וללמד ולדמר לעשות ולשמור
א קרבן הא שלה ⟦בל⟧ גמ' דכ' קמ' דנדרים . הבאי דיברו נבואים לשן הבאי כבר מרבערך גומא
הבהב בס במה מדליקין כתילת הבגד שקיטלה ולא הברכה . וכג השוכר אתה מעלין בגמוא אומין
]ו שוה בהב באור ויאכל מר שיהבהב שכלים באש כרי שיטשבו לו לאסלה . אל האכלו ממנונא תר'
ש מהכהבא . הכהב במ' אין שמדין בגמ' העובר לפני התיבה ומעה שמיה מהבהב פר' צעמי
קיבאי וביר תרג' לשמיר ולשית קרן שמיר תעלה . הבטח כבר מר' בעד' בנה . הבל במ' קמ'
ת כדי שיהבי לו טר' כרישיתחממו שיעלו עשן בפ' כשרה נתקו טמיכו ואמקו הלא בכל במ'
]הלנה כצד נגלה דלוקה אין העולם מתקדם אלא ברכל יום של תצוקת של בת רבן וביר העשל שא
]עשר אומ' לא כי כל שרוחין בימות הגטמים ואין בשדו מעלה הכל במ שור שנגה בי החומר בור
שחיבה עליו התורה להבלו ולא להבאו . ובס' המפקיד בגמ' השתר את המה הבלא דאמאן לא
הבל בז' גמ' דפ' קמא דמחים הכל כסוה תעמה וילף . ובפ רגול ומאכל בגי זרבא בחבה
ו
]ן טר לאלתר . הבלילא בי כאסי בי כאסי הבל לא בס גמ' דנ כמ מדיקן וב מלב הגזול ⟦במ
]ה גזולה . וכס' אלו טריפות בגמ' נשתברו רגליה פר' בשך חטצחת . דבר בר' השה גב' ראהו אהקל
]י שמע ובס' גמ' דגיסין לא שמעו קול הברא הבר בערב שח באמ' ואני מן סתחוי אמ' רבכסא
]עול אינוש בסתא דאית ביה שנרא בדברא דלא מסאני ק'א' בחסיכא ונסגמ' רבבת המר איסורי
]ה מובאוי דפרש בסבראי ובנ' קמ' דבריתות בומ' המום את הכבק בכתא ודברא דרך רבא
]ואורהו דרשיעו בהברא באשן לילה ואפילהי בחוכא דליליא ודברא סליק' פ' א'
]חל פרק ב' הג בחלק ברוגה את השם באחניים וש תגלת השדר במלו נחבלא בן סבה
]ין בענין סנחריב מנעו בניכם מן הבחק פר' מנתחן פסק כסותו רג בגו' קמ' וקבה בג' וכלי
]נע הזמי והאוי מסכפן ברן ובס בכל מערבן בות נחנו בראש הקבה האטרן והם מן מן אלקהן
מוכך את הקפינה בנמקנה שלשה אלא מעתה ובן לית תלת בכי חומאתא . ושאתלאתב[
]מצון האנא בירום קןלוי על הסד במקלים ט' אלוכן השיכם אמן בת

בומ' כל שבא בחמין הגמון וקומין . ובמ' קמ' רעז' בגמ' ויום וניסיא רוכסא להומונא הגמונא להו[
בר' גטין אפי מה גמומא להומוניא ובילמדנו פרש וישמע יהרו אמרו להגמונות שעליהן עשו וה[
מדת רחמים והעבירתו על בי ישמעאל אחינו נור' שלשנים . הגן בס' ר' מיתות בגמ' מנות הנשרט
גמלי סאבי דטעני משכי דהגיני טר' הגוני ינקי כלומ' נשחטו הקטנים ונשארו הגדולים ונושאין שוחו[
אחריהן . בכרי מדין וטינה תרג הוגני מדין והילך . בכרה קלה תרג לינקא קלולא . בבר סרש סו
העזים הלבישה שני תמידין שהיו ישראל מקריבין בהגהיו מרכוכן על ב חוגגין והיו רגליהן שמוה
בארץ . הגן הגני כלים כבר פיר בער אין . הגן בבר' רב' פרש' מט' בר' וירא אליו אני יודע שהוה
אם אראה וכו' הגן בבבא בתר' כ'ה' המוכר את הספונה ואת הנס ואת ההוגין . ס'א' עגינין . ויר' בעת
בבר פר' פרש' י'ב' אלה תולדות השמים בשר ודם עושה ספינה בתחילה מביא קורות ואחר כך מביא הל
ואחר כך מביא הגנין וכו' אבל הק'ב'ה' בראהן ומוהיגהן כאחד ההר' כה אמר האל יוי בורא השמים ונוס
ונטיהם כת' . ובר' ס' כר' ואלה המלכים אמ' ר' יצחק נמשלו אומות השלם בספנה מה ספינה זו ששין להה[
ממקום אחר כך שמלה ממשרקה שאול מרחובות הנהר . הגר בבר' רב' ס' מו' ושרי אשת אברם א[
שמען בן יוחאי הור בת פרעה היתה כיון שראה נרעה מעשים שנעשו לשרה בביתו נטל בתו ונה[
אמ' מוטב תהא בתי שפחה בבית גה ולא מטרונה בבית אחר ה'ה'ד' ולה שסחה מצרית ושמה הגר האו
הגרגי : בר' גמ' רכ' הנודר מן המבושל הימנותא בידא דההיא איתתא דלא טעימנא אלא קידושי
ואברלתא ור' כאסי רנסחא והוגרני צרעי מנסה ועד עצרת . סליק פ' ב' אחד פ' ג' הו
ומנתחס ומסש ומעילם תרג' ומכת' ומהודו ומש' לנהרי כוש . היהסוך כושי עורו תרג' האיכשר ⟦וא
הוראה משכיה . הרייב בס' גמ' דפ' ואלו מגלחק רב הונא נח נפשיה סתאום הוו קא דייני רבנן תנאל
ההא קבא דמן הריב לאשנו אלא שבדע לגבורות אבל הגיע לגבורות זו היא מיתת נשיקה . בס' בהה
הזכסור בעא מניה ועקב הדייבא טרב חזרא ניר' שם מקום הדיוט בר' גמ' דכ' המקבל ר' מאיר הקר[
לסק הרחם פיר ר' מאיר רבחני תנאי כסול ודבר נמי כל דאי לא קאני בהא מתניתין היה דודש לם
כדבר יתודה שאין צרתין חחזק ומקיים דבריהם א'ע'ג' ראינון אם בית בהו תנאי כפוס הדיוט . תרגר
ואנכי איש רש ונקלה . הדריך בבר' דב' פרש'י' ויכלו השמים הרבה להן בריצה והרבה להן בבר
מה' שבות . הדם בכ' אין מעמידין אומ' והשלקות ודלמא הרומי הרמיה ועיוליה : ברגמ' אלי
משלטי הדמי אין בו מסו' אסוט בפיר רב הננאל ג'ל' כת' משל בי הדמיה כלומ' איברים משולבות
גדולות . וישסעהו כשי הגדי תרל והדמוה כמה דמהדמין גריא . וינתחיה לעצמיה תרג' והדמה
הדסטב סתון בנ' הערל פיר מעשה שני טעון הבאת מקום וידוי מעשר אסור לאונן האום
נצמן פוקה וחייב בכושר . הרפה בפקלי דברלות בולו מאמתי קורן אה שמע בשחרין ומשגר
נתן ענה בהודינוה . הדיק בס' במה אשה כגמ' ובמוך שנסנדלה הא מהדק הא דלא מהרק וב
פקחים בגגו' ואמ' עני אלא הדוקי הוה מיקרק . ובן גמרכר יעיר אומ' תולין אמ' לא ליהווק אינס
כנומא דשיקא דימ אתי מדי שוטה טר מא החוק אום מוכן שרויין בפני אשישה שמא ישאל
לה ובנא חרשת או' שמו חביר ביהוף ששוחה מוליבחה והטול להמדון של קורה והה

מי טמא את המשכב בה דברים רטמא שד השמ
בגזים עומד ויושב ונתלה ונשען במגע וכשא . ורצ
חכמ' לקור דברים . ומצאו דברים שתחתיו עמידה
שכיבה וישולה ותלייה . ושעינהן והיא מדרס בשכיל
שנשא רובו אופו של טמא על המשכב או רובו גופו
בלטהור טלין משהב נטיתן למדנו שכן מקום
שבמשנה טמא מדרס הוא משכב ומושב ומטמא
אחרים וכל מקום סטומרין טמו מת שמיטמרו
שינו מיטמא אחרים . ומניין שכן הוא דתנן כל המינו
מדרס מיטמא טמא מתי ויש מיטמא טמא מה ואי
מוטמש' מדרס ואמרר' עלה לאיתויי סאה ותרקב.
יתעא והיושב על הכלי אשר ישב עליו הזכי וכול כנר
שה וישב עלוה יכול יהא ומא ית'ל' והיושכי מני מיוחד
ישיבה . יצא זה שאות לו עמוד ונעשה מלאכתינו
ואילו דברים מיטמאין הן בטומאת מת ושינין במ
וחרים כדין טומאת מדרס שהוא משכב ומושה
זרא
כלי זכובית וכלי חרש וכלי נתרי ותנור וכירי ה המים
בלכולים במים . ומוכשרין מז' משקין כאובלין אב
משקין לאחם א'ע'פ' שאינן לששין משכב ומושב
ומאת מדרס אבל כגדים מטמשין שם לגען בו לוף
ים נגשו טמאין את המשקין ונובן להן רטל שהן ברצה
מחצה על טרם טהור פסלה לתרומה. ובועל נדה
סהוא העושה משכב ומושב בטומאה קלה שהוא
תחתוט שהן עליונו שלשבי וזבה ונדהי ויולדתי שהוא
טמא ואין מטמא אחרים ומניין שכן דתנן והכותים
מטמאין משכב תחכון בעליון. אי נמח ר' מצטור
והדאי מטמא להו משיטא דהא קט דריק להו לכולהו :
ולא שתהא תחתונו של בועל נדה כעליונו שלזבימו
בליוט שלזבינו מטמא לא אוכלין ומשקין או ממתונו
פל ועל נדח אינו מיטמא אלא מוכלין ומשקין ובשביל
יך אמרו שבועל ודה כנדה עושה משכר ומושב
טמא טמאת קלה . ומצומל מטמא ברוטה כיאד
ואין נבס אדם עמו בבית אחד כשיטור שכילת
כם שיעורו כאכסף ושני שליש כרך פתי חמים ולא
לא כת שעורים וכן אם נכנס אדם בבית המנוגע
שההשם שיעור זה שאמרנו נטמא חמור מכולן
מת שהוא מטמש בשהלטה שאין כולן מטמאין .
שם עבר הטהור או הכניס ראשו באהל שבן נטמא
וואם נכנס בטהל הרות אפי מיעופו בטמא האהל
לאשר בשחלי ובזמן הזה טהרם המת אין לו
שביל שאין מר חטות ואנחנו בטומאה בארץ העתני
הבוה לאר יהבביו יהר מא
מה שהבטיחנו ביום טהרי ממכם וג' וגם ביד הנביא
ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ . דרפותק
בחלק באמ' האומ' אין תורה כולהי גוני דמפחקי
טוביהו לגוניה לגבדא דיזביה והשי דרופת קא ודותא
של' כי נעים כי הש' וג' פיר' דרופתק נדחק נשתיק נדן
אהן דרצון בכבעה ששם בגמ ובכל
דבר שנוחן לתוך לביה זנגבילא או נמי דרצין . ניר
מעני סממנין הוא וטדום הוו וכל ערבי שמו דארצי
דרוק אים בנאבם ראי הטוילין ר' שמואל
בר שיליד אכיל מוזיה ושאתי מדידיה וגשעכי
וייי
בטולא דשפדעה ולא חלית דרוקא דמלכא אבכיה
הושבענה
טר' חיל דרקון בנ' סרוטה כומ' לא יקר
אתא דרקונא שמטיה לברכשים . וכפ' כל הצלמיך
צורת חמה צורת דרקון . וכס' גמ' דפ' השותפין וטע
מזקון לה דרקון ומכישה בית הרחם ובויקורב נר'
זשת להיה לעשות לרוח הסקל וברגליהם תעכסנהיר'
אני שמ שהיתה צרח צורת דרקון על מנעליה טר
צרה
דרקון נחש . הרקשיבסהכ א' דכתוב
אמ' ליה ממשכחת דו רקטי שני וכול ובנדה בספר
ט' ושטין בה יין זה דורקטה ס'א' זה דורקעיי פיר
דור קטע שלו הלד ויפסק הדורי וניר דור קטריה
בדכת' ואשיתהו בתה . דררא בר מ
רכבא מיצעא. ובנ' שבועת הדיינין בגמ' הטענה
היבא דשיכא דררא דממונא . כל היכא דליכא דררא
דממונא לה. ובחזקת הבתים בגמ' דסמך חזקתן
תשנים להטי אית לה דררא דממונאי ולהאי לית ליה
ובהאשה נד' ב' בכתובות באמ' ב' אנשים זה שומ'
כהן שניי דשיתנש מודה ר' שמעון משום דאיכא (רא
ממונוי ובר' ומ' דב' חוטר בקודש חמש קמייתו יו
להו דררא דטומאה . כיר' טיקר טמאה דדריא
בויק'דב' בר' כר' וזכור והיה לכם לזרא ר' אבהו סומ
לזירנא ולבוטנא . ר' אביתר אומ' לדריא . ובפסיו והתאמ
בב
ציוך ובמגולת ארכה מה יתאונך ⟦סט⟧ דלריאי וכבר פיי
בערגם : דרור בר' אמ' דכ' ר' אליעזר האורג
ובגמ דפאין צזין הבו בצור דמר עסוקי' לכי שמונך
מקבלת דחר תנא דבי ר' ישמעאל למה נקרא שמו
ציפור דור מפני שדרה בסת ככשרה : דרש
כל' א' דסוכח וכל גמ' דסנהדרין דורשין תחילות .
דרת כא⟧ אמ' דפראל לו כהן דול הכל על
דלית ליה דרתו ותרעא לדרתיה עיבירנו . ובננה
את הבית באמ' ר' אליטזר אומ' מנוכר את החצר אמ'
ההאתהא ירא בב עבד לאטארת

משמע כי פרוגיה אמריה דדשתאימר סבר תרביצא
משמע ומס סבר כי המירו שיא אף
סליק פ' יח' אחל פיט' דש
ור
הלש דפנהדרין טוביה לדשמע ואריש חלפיו שתי
משהי טר אשרי כון ששומע חכפרו והחריש חלפוהו
רצים
העבירוהו ממנו קדעותי כו נטוש ואם מקנתר (הרים
כנוטר מים . ובר' טאה ורר' סבא סבא טכול ושרישי
רש פיא
דכלסיא וכלין ומדשין : עיר במ' הקורא את
המשאתי סומא פורס איש בעירו הוסיטיד אוורסם
בפ' שנשפ בגמ' המדיר סת אשום הני מילי מילת אדתי
אבל האדשינה בהי שר' ניהגו בהי דש
לפ' ט דעזקן באם לאלם תשלומי נזקק שקמת מחזק
בהי מנני דייש מיצרם וכפשילו מצי בגת הלוקח
בימת וכי בעלי הבית בעצמו הוא דשן ביר' בעצמו
הוא דש התבושה הפועלין דשקבה : יי ובשבת ופר'
כלל גדחב והשמור והדלך והזורה פיר' החוש המכרק
פסולבמן האוכל שהיא מחוברת לו ותכין המבואלו
לכררה בין בזריה בין בהריה וכן מי שהוא
מפרק אם השוכל בדבר שהוא מחוברת לו ומכין
ההבואה בכון לשי לה המנפץ ויפוץ עפודית מ⟧
האוכלי וכן המננס בולל שבלים נמדא הזורה והר
המדקר כולן מעבירין פסולת באוכל ואונה מחוברת
ואינהו כגון קלינה שצריכה ניחקי או כאן עפחרית
עמ
אצריך נצוץ דון בויק'ר' שור או לשב פרשה
נזקרך כסררי אל ישראל לא ודעין ולא הוו ידעי שלא
שדשו בעקבי ודכותה כיטויל עמי שותי לא ידניו .
ולא הורידעי שלא שדשו בעקב והיש לא ידעה בי
נחתילא וג' אליד שהשה בעקב ובילמ בר' זאת חקת
כיון דחמא המאון דברש דאוסתכלון ביה ואידשןך
וורטהו ולא חדישו נורע עוסר זכר ג נוד יש דותו
אן כחוות שכור בקישו . תרג' דמרשדו
כתוביה וסמן מואב בקשו ודעון
ודשנו אמ המזבחי דשן
בחליק בעניין סנחרים האי דישנא לרמי פרדי שנג
עיר למנאה זה דין לשלם לזה חצרים בלומ זכי גמור
המשלמין למקיים מצות מחבין בחזקיהו לפי
ישם האלמתיכא אלא סעשריב דישתאנא
כפ' ח' שר בגמה שום שת אבוכר ועהי ימח לה
ישתוכם הויך וכלש דעז בזמרין בונין אמ' ליה
היש תער אלי אמי לחוד אלתנא אנא ובד גמדם אין
מאמידין אמור' ספרא כמאך וקארו כשרקבה המדר
שיוטל מחכיו לי דכן נשים לשהו
דימאה כו' גמדם כשהעיר אהונא
מסיד דיהטה תרא עשב דיתרה סא דרכשה
הראיל ציסן אוכוביה אא
ניבי תמיד ניחוח אשלם . לחחק ש' ערך
אז ולח
לת להשלם ויאמצני ערך הא לגמור
כ[
ללמוד וללמד ולעשות ולשמור
הבאי : קרבן העולח כסגמת
לו דנדרים . הבאי דיכרח הנביאלים לשון הבאי
כבר פיר' בט' גזמאי ⟧ הבהב במ במה
ממלוקן שילת כבגד שקצלה ולא הבהבה ובמ'
השוכרות הנועלין בגמושילו אלוכלין מהו שיהבהב
באור ויטכל שיהכהב שיכלים באשכרי וטו
לו למכילה אל תאכלו ממנו נא תר א יח' לא תיכלון
מיניה מהכקבה אי הבהב בסאין טומדין
העומד לפני התיבה וטעה . שנייה מהכהב פיר
יצענים הובאין ובור תרג לשמיד ולשותי קוץ שמיר
תעלה תהבטח מר מר בער בטח
הבלכלא דשבת כדי ש והילו . כיר
כדי שיתחממו שיעלו משן בפכורה פתחו
עותיכו ושטקו הבלאי בתכל כרבי הקו' בט' היא
מצד נפלק הליקה ישין הטול י מתקוים שמא
בהבל טהןיתי נוקות שר בית רבקי ואבה העדל בגמ
ר' אליעזר לאי כי כל שרוחץ בימות הגשמים ואין
בארו מעלה הכל בעשור שנגח את הכרם מגמ'
האופר בור בוה שחר בא עיו ההורה להבלו ולא
ולא להבפוו . ובם המפקיד פירותי בגמה שוכריאת
הפרה הכלא וטגמא קטלא ביה הכל
באגמ' רפט דכסח בבית תספך הכלי בשרה תעשה
ילתך וכם הגזל בזמ בא אח בחביתו שליקאיר
לאלתר]ה ובלולא[ ]בי כאר ברמע
דכ במה מדלקן בני לולב הגזול שרבה זן לאלה
ובנשבומ וארבין רגל העיר יבער הנוצחת
הבר בר' השנה בע' ראוהו שם קול
הברה שמע לא יצאי ובס ומרדגמין לא שישמעו
קול הברק וכולי יאיה בר לבר שב .ס.
בגגמ ואט' מןים המחר או' כראיליא ליטול שיעש
אמר שוסרא בחבה הלדל ה הן שובא
וכמ' ודימש מיד טיאך חושי לובאי דמנרפי
לההבדין וכל שידם יהוא בוי המפטק את השר
רן מ [

דרשיעי כהוברה . באישון לילה ואפרה . כחשום
דליליש וכהברה סליק פא'
אחל פב' הגו בחלק ההוגה
את השם באותיותיו . ובפ תפלת השחר באמר נחונטה
הקנהי ובחלק בעטין סנחריב מנעו בשכם מן סהזרון
ידמפתרון כסוק כצורתו . ה' אגו' בכ' א' דסוכר
בגמ' חבילי קש הני הוזמר והסגי מסכבין בהן. ובר
למערבין בגמ' נתנו ברמש הקנה . חאטדין וההו
מין אילן . ובפ' המוכר את הספינה בגמקנה שלשה אל
מעתה זבון ליה תלת היגי דמיאתו . ויהי שומן טה
ורסטי תרג' נעצוץ הגרא. הגדום כן לו
על חשיר בשקלים בפ' אילו הן הממוטן . הגמון
בפ' חבית בגמ' כל שבא בחמין חגמון וקומון וכת' ל
מ' ויום גניסיא של מלכים דוכסא להגמונו הממונו
קומא . בר' גיטין אפי' מהגמוניא להגמויא יבילה
ר' וישמע יתרו להגמונות שעליהן עשו עמנו מידה
יחמים והעבירנו על בני ישמעול אחזזו יפיר
שלמונים הגן . כל' ד' מיתות בגמ מכרת( הרגין
עשי גמלי סאבל דטעני משכר דהמועי פירי הוגני
נקך כלומ נשחטו הקטנים ונשטרו הגדולים . ונושטין
שרותיהן אחוריהן . תרג' דוגי מדין והלך בכרה קלה
כוג' לינקא קלילנו . בכר' רב' העזים הלבישה . ב' תמידין
חחו ישראל מקריבין בחג הו מרכיבין על כ' הגונין
והיו רגלהן שטכות בארץ הגן הוגני ולדים
דכר טר' בער אגן . הגן כבר רב' פר מטי
חדע
וירא אמ' אם ארשה ששממיל ממרצת עליה טע
אני
שהן הגונין . ואם ארמה שהן חולקין כבוד זה על זו
יודע שהן הוגנסין הגן כרכץ בתרא פרי מוכר
חספילה מכר את המוכר ואת הנס ואת החוגין
עץ' עוינין וטר' פע' טגף כבר' דב' פר' י'ב' אלה תול' השם
בשר ודם עושה ספונה ברחולה מביא קוחתי וטחר
כך מביא חכלים . ואחר כך מביא חוגנין וכול אבר
קש ברא הן ומנחוגיהן כאחד ההד' בה אמר האל
י בורא השמ וטטיהם וג' ונטיהם כת' וכס פד ואלה
מלכים . א'ר' יצחק נמשלו שומות העו בספינה מה
וננח זו עושה לה תורן במקום אחד כך שמלה ממ'
שאול מרסובות חנחר . הגר . בכר רב' פר' מו'
ורי אשתשרכה א'ר' שמעון בן לוחטי הזר בת פרע
ויתה . כיון שרטה פרעה מעשום שנעשה לשרה נט
ותו ונתן לה אמ' מוטב תהו בתי שנחה בבית הזה
לא מטרונה בבית שחד חחד ולה שכחה מישמ' הי
מאורך : הגדונים בתומת העדר צן א
הימטתא בידא דההיא איתתא דלא טעימנא שלא
קידושא ואבדלא . וד' כאסי דנעסחא והוגרני צערי
טפסח ועד עצרת. סליק פב' אחל פג
י' מקו
הודו מפתרוס ומכוש ומעילם . תר' מהודו .
אבהיהכון
מעבר לנהרי כושי הי הנוך כושר עורו . תרג האיכשר
דישני חודאה משכני וכול' הרייב בסגמי
פי
דפ' ואילו מגלחין ר' הונא נח נפשיה פתאות הזו קא
רבנן תנא להו ההוא סבא דמן הדייב לא שנו אלא
שלא הגוע לגבורות זהו מיתה נשקיה . בס' גמ' דע' לא
יחפור בעא מיטה יעקב הדייבא מר' חסדא יכיד שם
מקום . הדיוט בר' גמ דכ' המקבל ר' משיר
חרש לשון הדיוט פיר' ר' מאיר דבאעי הנאי ככול
וסבר נמי כלדאי לאקני בהא מתניתין . וזה דורש
לשון הדווט כדברי תורה שאונן צריכן רזומ מקיים
דבריהם א'ע'ג' דאינון אם לית בהו תשי בלולי תרג
נקלה הדיוט ואנכי איש רש ונקלהים הדיוך
בבר' רב פר' יו' ויכלו השמים . חריבה להן בז יצה
והריבה להן בהדיובין שר' טובות . הדנו בכשין
מעמידין בומ' והשלקות ודילמ' הדומי הדמייה ועיילא
בר' גמ' דפ' אוחסין משלטי הדמיי אין בו שום אסופי
בפיר' דחזל כת' משלני הדמי יכלומ' איכרים מושלכות
משלטי גדולות . וישסעהן כשסע הגדי תרג' והדמיה
כמא דמהדמין גדיא . וינתחה לעצמיה תרג' והדמה .
ה'ד'ן' ט'ב' ימן בפעדלי מעשר שני טעון
כאת מקום . ויהוי מעשר אסור לאונן השוכלו בטומל
עצמו לוקה וחייב בביעור הדפה בפא'
דברכות ויגש אחד להדפה וג' הדה בנ' במה
אשה בגמ' ובמוך שבסנדלה . הא דמחדק הא דלא מחזק
ובטרב כסח' ואפי' העני הדוקי הוא מחדק. ובר' גמ' דפ'
ר' אליעזר תולין אמ' רבא לא לידחיק איניש אודרא
בפומיה דשישא דרלמ' אתי לידי סחיטה . וככ' אילו
טרי' בגמ' נשתכרו רגליה באחת שנפחתה גולגלתה
והיטלולה הידוק של קורה ניר שם באותה כחיתה המיכו
קרא והירקא וחיית . הדר כסגמדע' כמר מדלו
והמהדרין מן המסזרין מהברי מנות ⟦ובפאדבכא
קמא כל שחבתי אד זירא ולאידור מצוח עד ושלים מנום .
במערבא משום דר' יוא ער שליש משלו אתן
וילך משל הקבה עד אם שבין לו לולב בחת ועול
אחר מהודר בכסף וחצי יש עליו ללוקח עד ורכי
ושילך מה שמוסיף יותר משל חקבה פיר' עד שלישו
משלו כך הוש חוברתו דכת' זה שלי וטטהו וג' וטעל שכרו
בהדם שאר מצות לעמוד לבנאי מיבן אי לך מה אהית

של בוער כדה אינו מטמא שרא שוכרין ומשקין ובשביר כך שמרנן שבוצר וירד ידו
עושה משכב ומושב לטמא טומשת קלה ומצורע מטמא בבישה כיצדש אין אדם נר
עמו בבית שחד בשיעור שכילת פרס ושיעורו בד' כסף ושני שליש דסף פת חטיה
שעורים וכן שם נכוס שדם בבית המנוגע ושהה שם שיעור וה ששא ניטמא חמור
המת שהוש מטמש בטהל מה ששין כולן מעמאין שאם עבר המהור שו הכניס רששי הר
שבו נטמא שו שם נכנס בשהל העת אני' מיעופו נישתא השהל וכל ששר בשהל וכזמן
הזה עודת הוותשין לנו בשביל ששין לנו מי חטשת ושוחנן במומשה בארץ הצמעד חה
זמקום ויקיים בנו וזוקתי עליכם ונט ומה שהבטיחנו ביום טהרי שתכם וג' וזה ביד
הנביש ושת רוח הטומטה שעביר מן הארץ דרפתק בא בחוק דשומץ
אורה כוכה גוני דרופתקי נינהו טוביה לווניה לגבתא רזביה והאי דרופתקא דשוריתין ⟦ש/⟧
בי עים כי משמ' יר דרונתק ורתק ושתיק נדן אדן ררצין בפ' במה ששה בות
ובדל דבר שנותן לתוך ניח אל גבילא שו נמי דרצין ניר מעצי סמאנין והוש שדום דבר ערכ
דרוקא בפ' שענ באח' הטוילין משי טיולין ר' שמואל בר שילש דשכיל מיריה שתי
מדידיה וגשני בטולבו דשנרניה ולש חניף דרוקש דמלכא שבכיה כיר חילי דרקון
בפ' רדושת בות' לנו יקל שתם דרקוננו שמטיה לברכשיה ובנ כל הצלמין צורת המחצורת
דרקון ובש' וא' דם השותנין ושני טמן בה דרקון ומכישה בית הרחם ובויץ רב כר ושתריה
לעשות לרוח משקל וברגליהם תענסנה ר' אני' שמ' שהיתה צרה צורה דרקון על מנעליה
תיר דרקון נחשי דרקטי בס' הל' א' דכתובות שמ' ליה ממשכחת דרוקטי שניירמ
ובנידה בה כד שושאין בהיין זה דורקטי פש' והדורקטי ניר דור קטוע שלא תלה לסק
הדור וער' דורקטי בתה כדבת וששיתהו בתה דררא בראח' דבר מעיט
ובר שבועת הדיינין בנו הטענה היכש דשיכא דררש דמחוננו כל היכש דליכא דרר המונה
ליה וכנ' חזקת הבתים בגמ' דסמך חזקתן ב' שנים להשישית לה דררש דממונא מכשית
יתרהאן כר בדכתובוה בשנשינר שוררן אני שיחת ודה הוש משול שירא ידרש ממונא דרחת שנומר
בקודש ח(ו)מש קמייתא דאית להן דררש דטומשה ירציקר טומאת דדריא
דויק' ר"ב' בר כר' צרוד והיהלכם לזרש ר' שבהו שומ לדירוש ולבוטנא ר' שכיתרשוא' לדריא
בנ והלו דיון במקי שידה מה רשונן וא דלרי אלכרר פירבט הקי דרור בר משכר' השר
השורג ובגא' ת שין צדין הבש בצנור דרור בסקי לפי ששינה מקבלת דרור חנא דבירמע
למח נקשמו צמר דרור מפי שדוה בבית כבשדה דרש בס' ש' דסוכה וברו
הסנהדרין דורשין תחילות דרת בסאמ' דפ' בשלו כהן גדול הכל על דלית ליה
דרתא ותרעש לדרתיה שבירא ובפ' המוכר את הבית בבמ' ר' אליעור אומ' המוכר שת החצר
שמ' רבא אית דשת' דירתנו כולי עלמא לא יגי דביתי משמע כי פלידי דאמ' ליה אחץ
מר סבר תרביצא משמע ומו סבר כי ריירי שינשי סליקפ' יח'
אחל פיטי⟧ דש בהל' א' דסנהדרין טוביה דשמע ושדיש חלננו כישתי השה
ניר ששרי מי ששוטע חרפתו והחריש חלפוהו והעבירוהו מטנו ק' רעות כי נטוש אם
מקנתר ומריב בפוטר מים ובר ישה זרו סבט סבש אכול ואדיש דכל ביש אכרון ודש
דש . בם הקורש את המגי' בגמ' סומש פורס דש בעירו הוה ניר' ידוע ומכורסם
ושעיבות השדיר את אשתו הני מולי מילתא הדתי אבל הא דשינא ביה פיר ניהגנן (ה
של
דוכי
מ

מי שור
א ידע
דשר כנש' דשזקין בומ' לשרם תשלומי שר משימתר מחזיקצה ⟦מנני
מצרי ובפלו מני בומ' הלוקח נידות וכי בעל הבית בעצמו הוא דשן ניר' הוא בעצויו
דל התבושה מפועלין דשק בה ובשבח כר כלל גדול והעמור וחדש והזורה פר הבו ומרק
פסולת מן המשכל שרש מחוברת לו ומכין התבושה לכרירה בין בורייה בין בהרקדה לכן
מי שהוא מצרק את האוכל בדבר שהוא מחוברת לו ומכין התבואה נכון לא כילה (ה)מופץ
ויטין עפקורית מן ומשכל וכן מערצוך בולל שבלים נמדש חזורה והכורר והמרקה ודך
עבינין כחולתי בטוכל שער מחוברת ושינת כגון קליפה שצריכה ערוק טורין דורו
שצריך ניפוץ דש בויק רב שור שוכיסב נר צדקתך נהרוץ לישראל
קבי ולא רא ידיבי אלא שדש וןכעקב ודכותיה כי שויל עמר שותרי לא ידשן ולכאי הוו יחבו
שבא מעקב ומא לאידיר ששנכי נקרי לה יו שלא שדשת כצקב וכילמוכר ושת צד
במקדחמש יתקון גברש רשים תכלון בית ושידשן תיתרעהו ולא מדישו מרע מוסר רו
תרם מדהותש ביש כהתעות שכור בקישו תרא' דמדשדש כחוביה וספקי
משם בקשווג דדשן תמ מדשן כמ' כ' ביומש מןן דשנו את המזכח . זאן ידשן
במק בשיין הנחרוב הטטדישננו להאי כרדישנא מרתנחה וחדין לשלם לזה הצדיה
מום ושולשה משלעון למקיים מצות מרובין כחוקי הן למישעלח רשמת בשמחן חרת
אם הישתחנא בנח שרני בזא שותח שת אבוב רועה ותימש לה דישתאנא
ושקשמש רבו בנדשן בונין שמ' ליה רישמעי להאמ' ליה רישתאננו אננא ובר ו' דפטן מדין
דאש בעשן דקמרו כאוסשיי לעידה דישתנא מהכש הדרך רשים לין דיתאה
בר' ומדם בע הניר ר' חונא אסור דיתאה ק'ש' זו דמה
ששה רבי תמיד שחח אשלם
לחוקני מרך דלת להשלם ואמצני ערך הא לאמור
וללמוד וללמד ולעשות ולשמור
הואו הבאי קרכן העולה בם ומדפא דנדרים הבשי דברו הנבישים חדשה
בר טר בע ומאי הבה ב כס כמה מדלי באמ' הבזד שדינעט ולא רהר
השובר אתי חנוש בגמ נלו אוכלין מהו שי הבהב בסור וישכל שיהבהב שכלים באש
דו שיטיבו לו לאכלה אל תשכלו ממנן רבו תרא' ידו לא מיכלון מיניה מהבהבת
הכחבר בשמן העומדין העומד לפני התיבה וטעת שנייה מהבהב ניר ינענעלהם
בור מרא' לשעיר ולשים קוץ שמיר רשלת הבטח : דברניר בעבטח תבר
בפש לשבת כדי שיקבילו מר כדי שיתחממו שיעלו עשן בפכירה כתחו מתיכון אניקו
הבלש בפכל כתבי הקו בס' היל כיצד נפלה דליקה שין העולם מתקיים אלא בהבל יר(ן וקוה
של בית רבן וכפ' הערל בומ' ר' אליעזר לא ני כל שרוחץ ביטות הושמים ושין בשרו מעלה ומר
בפ' שור שנגח את יהודה בגמ' החוכר בור בור שחייבה עליו חתורה להבלו ולא לחבטו כי
המפקיד נידות באמ' השוכר את המה הבלא דאגמא קטלא ליה . הבל בסמדס'
א' דפסחי בבית משכך הכל בשדה תעשה וילוף וכס' הגאל כומ' כשזה כחבירו של יין
ע"ר' ללתר.. הובלילא כי כאסי בר רח די' במה מדפיוכמ' לולב הגזול ערבה
וויגשולה וכפא בגמ נשכברו דגליה כיר בע חצוצרות הבר בר' הש' בנ' ראוהו
חם קול הברה שמע לא יצא ובח דמו רנטון בו שישמעו קול ההברה וסל הבר

בנ ערב פסחי' כגו' ואמ' מן החמחוי שר כפא לא ליעול איניש בתר שונרא בהברא
דלא מסאניה ס'א' בדשורא ובד ומ דמס תמיד איחויי חמרי לובשי דימפרשין בדברי ובמ
א' דכרימות כונ' המפטם את השמן בכיהא דהברש דרך רשכים כשתלא תרג' ושורחא
דרשיעי כהו בתא בשישון לילהושעמה בחשובא דליליא ובהברא. סליק פ'א
אחל פב' הג בחלק החוזה טת השם באותיותיו ובנ' תפלת השחר באמ'
אנחוניא כן הקנה ובחלק בעניין סנחויב מוטו בניהם מן המדון מר' מפתרון כסור בצורתו
האגי בנ' ש' דסוכה ברמ' חבילי קש חני האמר והשוי מסכ בין בהן ובכ בכל קה
באת נתנו ראש הקנה האטדין וההגין סין סילן ובני המוכר אום רחתי' בגא קנה ה' שלא יותהר
אבין ליה תלת היגי דמישתם ויהי שומן סת הדסה תרג' נעצוץ הגינא הבדום
בן לוי על חשיר בשקלים בפ' שילו הן הממוכין: הגמון בפ' חבית בגו' כל שבא
במאין חגמון ובנ' ש' דש בגו' ויום וניסיש של מלכים דוכסא להגמוננן תזמונץ לקומש
בת גיטין סני מהומונים להומונן בילה בנר וישמע יתרו להזמונות שער הן עשו עמנן ודתי
רחמים ידע בידנו על בני ישמעל אחינן כיר' שלטונים ' בכ' ד' מחות בומ' מזות מרחי
ננישי גמלי סטבי זטעני משכי דהווני ניר חוגני יוקני כלות' נשחטו תקטעם ונשחרו
ונעשטין שורותיהן טחוריהן חרא' חוזי מדין והלך כברח קלה מרג' לירקץ קלילא בב רב העצים
הלבי שתב חמידין שהיו ישרל מקריבין כחג הא מדביבין עלי כ' הונין והיו דוליה שצוכותן
הנן רונני ילדים כברנש בעשון שון בברבש מט בו וירש שת' אם
שרשה ששכעה עמרצת על הקטע יודע שהן דזונין ואם טרשה שהן חולקין בבורוה צל ותני
יודע שהן חוגנסון הזן בבבא בתרא בם המוכר את הספנה מצראת המזמר
חנס וות החוגין עניין שחר עזינין ותיר כע עון בכ' רב' פר' יב' שלה מולדות השמים כשר
שושה סנינה בתחילה מביש קורות ואחר כך מביש חבלה ושחר כך מביא דוונין ובמ אבל
הקבה ברש הן ומוחינן כאחד המד' בה אמר השל יו' בורש רשת ונוטיהם ונמיהם כתוכפה
ואלה העלכים טר' יצחק נמשלו אומות העו בסכינה מת ספינה זו עושה לה תורן במקוב אחד
כך שעלה ממשוקח שאלל מדחובות חנהר הזד בב' רב כר מכושר אשתובות
או' שמעון בן יוחטיתוד כת נועת היתה כיון שדאת פרעת ומעשים שנעשה לשרה נשל בהו
ונתן לא אממוטב תהם בתי שנחה בבית הזה ולא מטמנה בבית אחר הה'דולה שמחוו
שמר הור הא אורך הרוני בר ו' דכ' הנודר מן המבושל תיחנטתנו כידן
דבריש איתתא דלא טעימנא אלא קידושא ושכרלן וד' כשסי ופסחן והוגרני צערי מנקח
ער עצרה סליק נ'ב' אחל פ'ג הודו מנתרום ומוש וימשילם
רא עמודו מעבר לנתרי כרש רתנוך כשי שורו תרג השמשר דישני הודאה שכני וכול
הדייב בס' גמ' רפואלו מגלחי' ר' הונא נח נפשיה כתשות הווקא רבנן להן ההוא
דמן חדייב לא שנו אלא שלא הגיע לגבורות זהו מיתה נשקיה בס זי' דעלא יחניר מא
אישה יעקב הדיי בנו שר' חסדש ניר שם מקום הדיונו מ' מ' דכ' המקבל דלשיר
הוה דורש לשון הדיוט ניר ר' משיר דבאני תושי ככול וסבר ומי כל דשי לש קני בהא
אהו דורש לשון הדיוט בדברי מורה שאינן צריכין חיזוק ומקיים דבריהם אעגר אירן וס
לית בהו תנאי בול תזג' נקלה הדיוט שנכי שיש דש ונקלהי הדיוך
ארבפר יו ויבעו תשמים הרבה להן בביצה ותרבה להן בהדיונין פיר טובותי הדם

אבביה פיל חיל שלמלך : דרקון בפ' הרואה בגמ' לא וקל יאתא דרקונא ובהגדה דהניזקין
אתא דרקונא ובפ' כל הצלמין צורת הדרקין ובסוף גמ' דפ' השותפין מזמן לה דרקון ובויקרא רבה
זאת תהיה פרט לעשות לרוח צורת דרקון במנעליה פיר' עכם דרקון נחש . דרקטי בסוף הל
קמ' דכתובות ממשפחת דורקטיאני מאי דורקטי תאנא דור קטוע ובנדה בס פרק ט' ושאין בה א
זה דורקטי ספ' א' טורטקי פיר דור טוע שלא תלד ויפסוק הדור ופיר טורקטי בתה בדכת יש
בתה דררא ברא גמ' דבבא מציעאה ובנ' שבועת הדיינין בגמ' הטענה היכא דאיכא דררא
דממונא ובחזקת הבתים בגמ דסמך חזקתן ג' שנים אית ליה דדרא דממונא ובהאשה פרק ב'
בכתובות בגמ שני אנשים משום דאיכוו דרדא דממונא ובמאש גמ דפ חומר בקדש חמש
קמייתא דאית להו דררא דטומאה דאוריתא ובס קמ' דנידה בגמ כיצד דייה שעתה דאית לה
דררא דטומאה פיר' עיקר טומאה . דבריא בויקרא רבה זאתתהיה בסוף פרי וזכר ר אביהר
אמ' לדרריא ובפסק רותאמר ציון ובמגילת איכה מה יתחונן סל' א' דלריא וכבר פיר' בע' גם :
דרור בס' גמ' דפ' ר' אליעזר אומ' האורג וברז' גמ' דפ' אין צדין הכא בציפיר דרור עסיקינן לפי שאינה
למה נקרא שמה ציפור דרור : דרש בפרק קמ דסכה וכרא גמ דסנהדרין דורשין תחילות .
דרת בסוף גמ דפ בא לו כהן גדיל דרתא ותרעא לדירתיה עמוד וכפ המוכר את הבית בגמ
ר' אליעזר אומ' המוכר את החצר דאמ' ליה דירתא וכו' סליק פ' י'ד'
אחל פרק ט'ו' דש בהל' קמ' דסנהדרין טוביה לרישמע ואדש חלפא בישאתא
פיר' אשרי מי ששמע והחריש חלפוהו ועבדו ממנו מאה רעות לומר כי השומע חרפתו ושותק או
דברים קשים ונושא הרעה עובדת ממנו וקרא ולפני התגלע הריב נטוש ואם מקנתר ומריב כפוטר
מים הוא ובראל פיאה ירוש אכול ואדיש דכלביא אכלין ומדשין : דש בפ' הקורא את המגלה
בגמ סומה פורש דש בע()רו פיר ידוע ומפורספ ובפ אף על פי בגמ המדיר את אשתו אבל האדשון
בה פיר נהגנו בה דש בפ' קמ דניזקין בגמ לשלם תשלומי נזק מכי דייש מצרי ובפר אלו
מציאות בגמ הלוקח פירות בעצמו הוא דשן פיר בעצמר הוא דש התבואה ובפ כלו גדיל אמ' בשב
הדש והזורה פיר' הוא המפרק מן האוכל פסולת שהיא מקוברת לו ומכין וג ל ברירה בין בזריה בין
בהדקדה וכן מי שהוא מפרק את האוכל מדבר שהוא מחובר בן כדי שיהא מצכח לאכילה המנפץ
ניפוץ עפרורית מן האוכל וכן המנפש מולל שבלים נמצוו הצורה והבורר והמרקד כולן מעבר
פסולת המעורבת באוכל ואינה מחוברת ואינה כגין קליפה שצרכיה פירוק או כגון מפרורית נרן
ביפוץ אלא מעורבת בלבד : דש בו יקרא רבה בשור או כשב בס פרשת צדקתך להררי אל
ובפס דשור או כשב ישראל לא ידע אלא שרשו בעקב אלמ שהיודשין בעקב אלא שרשה בעקב ובילמיה
בר זאת חקת התורה ואידשן דאיתיהב פדעהו אל תעבר בו תרג ודיש ולא תעבר עמהוך שמעו
מוסר וחכ' ואל תפרעו תרג' ולא תידשו פורע מוסר תרג מדיש מרדותא ד כהתעות שכור
בקיזו תרג' ומידשדש כתוביה וספק מואב בקיאו תרג' וירשרשון מואבאי דישן מי מדשן
בס' ב' ביומא מן ודשנו את המזבח דשן בחלק בענין סנחריב האי דישנא להאי פרדישנא
פיר' מנחה זו חין לשלם לזה צדיק כלומ' וכי גמולנה משלמין למקיים מצות מרובין כחזקיה לפי שעשה
האמת בא עליו סנחריב : דשר בפ' כל שעה בגמ ואלו דברים ובמנחות בל ל שמעה בג החיטן
שיון דישרא כוסמין בלעז פרי שיפון אספלתא : דשתנא בפ' ח' שרים בגמ' ושותה את

את אבוב רואה ותימא ליה דישתנא היא ובל' סדר תעניות האלו אמינא להו דישתנא הו ובס' קמ'
דעב' ז' בגמ' אין בונן עמהן אמ' לה הישמעי לי אמ' ל' דישתנא מהכא כי דרך נשים לי דתאה
ברא גמ' דפ בני העיר רב הונא הוה אסיר דיתאה פיר עשר תרג דשא דיתאה ספר אל ריתא:
ניבי תמור ניחוח אשלם לחיזקני ערך דלת להשלם
ויאמצני ערך הא לגמור וללמוד וללמד לעשות ולשמור
הא קרבן הא עולה בס' גמ דפקמ דנדרים הבאר דיברו נביאים לשון הבאי כבר פירש
בע' גזמא . הבהב בפ' במה סדליקן ולא הבהבה ובפ' השוכר את הפועלין בגמ' ואלו אוכלין
מהו שיהבהב שבלים כדי שיטיבו לו לאכילה אלתאכלו ממנו נא תרג' ידומ' מה בהבא
הבהב בפ' אין עומדין בומ' העובר לפני התיבה ושנייה מהבהב פיר ינענע : הובאי ובור
נג לשמיר ולשית קוץ שמיר תעלה : הבטח כבר פיר בע בטח : הבר בפ' קמ' דשבת אלא
כד שיהבילו פיר' כדי שיתחממו שיעלו עשן כמו כי היכי דתיפוק הבלא מפומיכו בפ כל כתבי בס' הלכה
ביצה נפלה דליקה אלא בהבל פיהם וכפ הערל בגמ' ר אליעזר אומ' לא כי כל שרוחץ ביטות הגשמים ואין
בשרו מעלה הכל בפ' שור שנגח את הפרה בגמ' החופר בור להבלו ולא לחבטו ובפ' המפקיד בגמ השוטר
פרה הבלא דאגמא קטלא ליה הבל בסוף גמ דפ קמ דפסחים הבל בשדה תעשה ובני הגוזל ומאכיל
בגמ זה בא בחבית שליין פיר' לאלתר. הבלילא ביכסי ביכסי הכלילא בסוף גמ רפ במה מדליק
ובפ לולב הגזול בגמ ערבה גזולה ובפ אלו טריפות בגמ נשתברו רגליה פיר בערך חצוצרות. הבר
ברא' הש' בפ' ראוהו אם קול הברא שמע ובסוף גמ' דגיטין לא שמעו קול הברא . הבר בערב פסח
בגמ ואפילו מן התמחוי אמ' רב פפא בהברא בלא מסני ספ א בחשוכא ובסוף גמ דמסכת תמיד דפרשי
בהברא ובפ' קמ דכריתות בפר המפטם את השמן בביתא דהברא דרך רשט כאפלה תרג ואורסתא
דליאלי
דרשעי הבירה באישון לילה . בחשוכא ⟦בביתא ובהברא סליק פרקא א
אחל פ' ב' הג בחלק ההוגה את השם ובפ' תפלת השחר בגמ' ר' נחוניה בן הקנה ובאלין
בענין סנחריב מנעו בניכם מן ההגיון פיר' מפתרון פסוק כצורתו : הג בפרק קמ' דסוכה
בגמ' חבילי קש הזמי והגימי ובפ' בכל מערבין בגמ' נתנו בראש הקנה האטרין וההגין מין אילן הן
ובפ' המוכר את הספצה בגמ' קנה שלשה תלת היגי רומיאתא בפס' ויהי אומן את הדסה תרג' נעצוץ
הגתא : הגדום בן לוי על השיר בשקלים בש' ואלו הן הממונין הגמון בפ' חבית ישבר
בגמ' כל שבא בחמין הגמון וקומון ובפ' ק' דע' ז' בגמ' ויום גניסיא דוכסא להאמינא הגמונא לקומא
בראל גיטין מהגמוניא להגמוניא ובילמדע בפרכ ויש' יתרו אמרו להגמונות שעליהן פיר' שלשונים . ש
הגז בפ' ד' מיתות בגמ' מצות ⟦/⟧ הנשרפין משכי דהוגני פיר ינקי כלומ' נשחטו הקטנים
ונשארו הגדולים נושאין עורותיהם אחריהן בכרי מדין ועפה תרג הוגני מדין וחולך בכרה קלה
ב תמידי נשתיג ושר
וכו
תרג' ליוקא קלילא בברא' רבה פרני' סו' גדיי העזים הלבישה על שני הוגנין והיו רגליהן
הגני כלים כבר פירש בערך אגן . הגןב'⟧
וראה
סת חולסת בזוד יהללה אני יודלו שהנהוג
פרש מט בראש וירא אליו אני יודע שהן
הגינין ואם אראה וכו הגז בבבא בתרא פרק ה' המוכר את הספצה ואת הנס ואת ההוגין ס'⟧ אחר
עגינין ופיר' בערך עגן בבבאשית רבה פרמ' יב' אלה תולדות השמ' ואחד מביא הוגנין ואחד מעמיד
אפפד ואלה המלכים והוגנין ממקום אחד כך שמלה ↑ ובו הגר בברא תבה פרש מן ושר
הסנינה בתחלה מביא קודור ואחר כך מהיא חבלים וטחר כך מביא הוגנין אבל הקבה ברא הו
בר' יצחק נמשלה אומות העולם בר
מני
עשריה ושאול מרחובות הנקרי
וה[

דלא טעימנא אלא קידושא והבדכתא ור' באסי רכיםהא וכוגרני
אשת אברם אמ' ר' שמעון ב יוחאי הגר בת פרעה היתה וסי' עד ולה שפחה מצ'וש' הג' אמ' הא
מנותא בידא דהחיא איתתא[
הגרני ביי' גמ' דפ' הנודר מן המבושל ↑ והוגרני צדעי מפסח ועד עצרת : סליקפ' ב'
אחל פ' ג' הדו ומפתרוס ומכוש . ומעילם תרג' ומפת' ומהודו ומע' לנהרי כוש
היהפוך כו שי ש' האיפשר דישני הרואה משכיה . הדייב בסוף גמ' דנ' ואלו מגלחין תנא להו זוצא
דמן הדייב לא שנו וכו' בסוף גמ' דפ' לא יחפור בעא מיניה יעקב הרייבא מרב חסדא פיר' שם מקום
הדיוט ברא' גמ' רפ' המקבל ר' מאיר היה דורש לשון הדיוט פד ר' מאיר דבעי ם תנאי כפול
וסבר נמי כל דאי לא קני בהא מתניתין היה דורש דברי הדיוט כדברי תורה שאין צריכין חיזוק ומקיים
דבריהם אף על גב דאינון אם וליתבהו תנאי כפול. הדיוט תרג נקלה דאנכי איש רש ונקלה
הדייך בברש' רבה פרמ' י' ויכלו השמים הרבה לה בריצה והרבה להן בהריונין פיר' כובוי
הדם בכ' אין מעמידין בגמ' והשלקות ודלמא הדומי הדמיה ועייליה בדאל גמ' דם י' יוחסין
חדמי בפיר' ר' חננם כת' משלבי חדמי כלומ' חבריו משולבות משלטי גדולות וישסעהו כשסע הגדי
תרג והדמיה כמה דמהדמין גדיא וינתחה לעצמיה תרג והדמה הדסטב סימ' בס' הערל
פיר' מעשר שניטעון הכאת מקום וידוי מעשר אסור לאונן האוכלו בטומאת עימן לוקה וחייב ביעור
הרפה בפ' קמ' דברכות בגמ מאמתי קורין את שמע בשחרים ואש גחזי להוצה נתן עיניו בהוד
יפיה: הדק בפ במה אשה בגמ ובמוך שבסנדלה הו מחדקהא דלא מחרק ובע פסחים בגמ
ואכאלו עני אלא הדוקי הוה טהריק ובסוף גמ דפ ר' אליעזר אומ' תולין אמ' רבא לא להדוק אייש אודרא
בפומא דשישא דיל' אתי לידי סחיטה פיר' לא ידחוק אדם מוכין שרויא בפני אשישה שמא יבוא לידי
סחיטה ובפ אלו טריפות בגמ נשתברו רגליה והטיל לה רופח הרוקשלקרא וחייתה פיר שם באותה
פחותה חתיכת קרא והידקה וחיית . הדר ברא גמ דפ' במה מדליקין המהדרין מן המדרין
פיר מהדרי המצוות ובנ קמ רבבא קמ בסמך כל שחבתי אמ' ר זירא ולהידור מצוה עד
שליש מצוה אמרי במערבא משמ דר זירא עד שליש משלו מיכן וווילך משלהקבה פיר עד שליש
משלו כך היא חובתו דכת זה אלי ואנוהו ונוטל שכרו בהדי שכר שאר מצוות לעתיד מיכן ואילך מה
שמוסיף יותר משלהקבה שהוא משלם שכר התוספת בעולם וברא גמ' רפיאה ירוש מהו שליש
לדמים היך עבירה לקח מצוה אחת וראה אחרת נאה ממנה עד כמה מטריחין עליו עד שליש למנו
באושא שיהא אדם מפריש חומש מנכסיו למצות ר' גמליאל בר' איכנא בעא קמיה ר' מנא מה חומש
בכל שנה לחמש שניה הוא מפסיד כולה ד ל כתחלה לקרן מיכן ואילך לשבח הדר בפ אילו
טריפות בגמ' סימני חיה הדורות כרוכות וחדוקלת פיר' הדורות עגולות כרוכות סדק על גבי סדק
דמחזי כקרן בתוך קרן חדוקות דאין חלקות ובפ השותפין בגמ ולא את השדה דזרעי לה בהדורי
פיר בכ דר בס גמ דפ שלשה שאכלו שלחה ליה מהדורי מילי מסמר טוטי קלמי פיר' רוכלין
המחזרין למכור בפתחי בני אדם ורוב עשוין למכור לנשים בפתחיהן מיני תכשיטין לא תמצא
בהן אלא דברים הכבה כעין משלים ומכלאי בגדים שהן סמרטוטין לא תמצא בה אלא כינים כך זה עולם
בעל דברים הוא כמו הרוכלים וכס גמ דפ מי שמת מהדורא קמ דרכ אשי פיר רבנו חנם קבלה
היא בידנו כי בשלשים שנה כי כשמעסקין בכל שנה ב חדשים בכל שנה משלימין בל שנה ועוד
חוזרין מבתחילה ורב אשי האריך בישיבה ס' שנה שהיה מתעסק בכל שנה באלול ואדר שהן חדשי
הכלה והשלים התלמוד פעמים ובמהדורא קמ כשהגיע בזה הענין פירש לתלמידיו ראשון קנה

ושמצה והוא מדרם בשביל שנשא רוב ו של טמא על המשכב או,
רב גוט של סרור על המסכב ומיכן למדנו שכל מקום שבמנה טמא
מדרה הוא משכב ומתיב ומטמא אחרים וכל מקום שאימ טמא מת
שמיטמא ואינו מטמא אחרים ומניין שכן הוא ראנן כל המטמא
מיטמא טמא מת ויש מיטמא טמא מת ואינו מיטמא מוידם ואמרו
עלה לאתרי שאר וכרקב ותניא ומיושב מי שמיאחד לישיעה יצא זה
שאומ' לו עמור ממקומך ועושה ממלאכתנו ואלו דברים מטמין הן
בטומאת טמא מת ואתן מטמאין אחרים בדין טומאת מדרס שהוא
משכב ומושב כלי זכיבית הלי הים תלד נתר ותטר וכירים וזתרם כבלילה
במים ומוכשרין משבע משקץ בחוהלים אבל משקץ לאדם אעת שאינן
עתין משכב ומושב שהן טמאת מדרם אבל אדם מטמא נגעיה אם
עש בו טמאין אף אם נעוש טמאין את המשקין ונגל מהן רביעיה
רפול שהיא בינה ומחצה על אדם טהור נשלוו לאכילה תרומה ובועל
נרב שרא חמישהעושה משכב ומושב בנטמאה קלה שהיא תחתונו.
בטליתו על גר וזכר עדה והלאת שהוא טמא ואין מטמא אחרים ומין
שכן הוא דמן והנותים מטמין משפר תחתון דבליון אי נמי א' מצעות
אהדרי נטא לה נשימא תא קא דרים להו לכלהו אלא שהמא לסעל
נחר כשליתו של זב מה עליונו של זב אינו מטמא אלא אוכלין ימשקן
אף תחתתו של בעל נדה אינו מטמא אלא אוכלין ומשקין ובשביל כך
אמרנו שבועל נדה ערבה משכב ומושב לטמא טומאה קלה ומשרע
מטמא בביצה כיצד שאין נכנם אדם בבית ה מנועו אחד כשישר
אכילה כרם ושישם פו כפף וב שלש כסף נת חמיץ ולא נת שעורן
וכן אם נפים אדם צבית הלעמע ושכם שם טיטור זה שאמרנו יטמא
חמד מסלה המת שהוא מטמא באהל מה שאין כילן מספאן שאם
הפילו עבד העמר הו הנכם ראו באהל שם המת או אם נכנס המחד
אנילן נטמא האהל וכל שבן באהל ובזמן הזה טהרת המת אין לנו
בשביל שאין מינדה ואנו בטמאה ברץ העמים עד שירהם למקום

רקיים בנו וזרקתי עליכם מים טהורים ומד שהבטיח ביום טהרי התבם
מכל שמאתיכם. דראותק בחלק בגמ האומ' אין תורה מלי
גוני דחצתקי והוי דרוכתקא דאוריתא א' כי נעים כי השמרה נבטנך כי
מרים רובתק נותק נשתוק נרן אחד הא "דרוקא בנ את
שאמרו אלא חלף דרוקא דמלבא אבביה מר חית של מלך דרקון
בנ' הרוחה בגמ' לא יקל אתא דרקתא ובהגרה דהנזיקין אתא רלקתה
ובנ כל הצלמין צורת הרדקין ובסף גמרנ רשותכן מזמן לה ררקן
ובויקרא רב זאת תהיה כרש לעשות לרוח צורת דרקון במת גליה כיל
וברגליהם תעכפנה עכס דיקון יש דרקטו מף כל קמ-
תתובות ממשנחת דורקנני מאי דרקטי תמא מר קטוע ונעדה כם
טן ט' וטאין בה יין זה מורקטי כיר רור קטתו שלא תלד ויכסיון הדור
וכיר טורקטי בתה כרכת ואשיתרו כתר דרדא מי אמר
רבבא מציעאה ובכ שבתות הריינין בגמ הטענה היצא ראצא
דממנא ובחזקת הבתים בגמ רומך חזקתן שנכם אית ליה רירא
דיר
דממתא ובהחשה טרק בבכתובות בעל שכ אנשים משום ראצא
דממתא ונרא גמ רב חומר בקדש חמש קמייתא ראית להו ררדא,
רנטמאה דאוריתא ובס קמ' רער בממ מצד רייד שותה ראית לה
דורא וטומאה פיר עיקר טמאר הרריא בוקרא רבה
זאת ההיה וף מש וזכר ר' הביתר אמ' לרוריא וכנסיק רותאמר צו
ונמגילת איצה מד יתחמן הנא רלדיא תבר ניר בעגכ ברור
בסוף גמ' רכ ר' אליעזר אומ' הארג וברא גמ ת אין זרין רבר בציני
רחר שפיקאן לני שאנה רדור בם גמ למה נקרא שמר יער
רוא דרעו כפ' קמ רסכה יברא גמ' דסנהדרין דורשין
דדרץ בסוף גמ' כ בא לו מן באל ררתא ותרעא לדירתיה
צר
רח
טניד ובנ המוכר את רבית ונגמ ר' אלעזר אומ' המוכרקאת
ראמ ליה רירתא יי סליק פרק יד אחל פרק
טו דנץ בהל קמ מכלהדרין טביר לרישמלו ואריש אלכא

מישהתא מה מר אשרי מי שטמע ובחרים הלטהו ועברו ממט מה
ובי
תות לומ' כי השומע חרבת ושותק או רבחים קשים תושא ברפה
ממנו וקרל ולנני התגלע הריב נטום ואם מקנת ר' ומריב כנוטר
מים הוא וברא צואה יחש אכול וחריש רבלביא אכלין ומרשין
דש בנ' הקורא את התגלה בגמ עומה נטרש רש בעירו פיר
ירתו ומנורטם ובנ אעכ בגמ המדיר את אשתו אבל הא רשנן בה
כיר נדוט בה דנש כנ קמ תיזקין רגמ לשלם תשלומי זק:
מני רייש מצרי ובנר אלו מצאות בגמ הלוקח פוחת בעצמו הוא.
וכזר
דשן פיד בעצמו הוא דש התבאה וכב כלל גחל אמ בשבת הדש
ביד הוא המנרק מן האתל כסולת שהיא מחוברת לו ומכין אותה
לברירה בין בורייה בין בהרקרה וכן מי שהוא מצרק את האוכל
וכרו
מדבר שהוא מהעבד בו כדי שיהא נטן לאכילה המנפץ ניכוץ
מן האוכל וכן המנקש מולל שכלים נמצא הזורה ודבורר והמרקר
כולן מעבירין כפולת המעוברות באוכל ואינה מחוברת ואינה כגון,
קלינה שצרבא נירחק או כגון עברורית שצריך נומץ אלא מעוברת
בלבד רש ביקרא רב בשר או כשב בם פרשת צרקתך כהי
כהדריאל ובנס דשור א כשב ישרא לא יתר אלא שרשו בעקב אלא
שהיו רשין כעקב אלא שרשן בעקב ובילמדנו ברא את הקת התורה
ואידשן ראיתיהב כרעהו אל תעבר בו תרג אריש ולא תעבר עמדן
שמעו מומר וחל ואל תנרעו תרג ולא תירשו ורץ מוטר תרג,
מדיש מייותא. רנט כרתעות שכור בקיאו תת ימירשרש
בוביה וסמן מאב בקיו תת וירשרסין מייכי רשן.2
מדשן בו ב בטמא כן ורשנו את המזבח. דמנו בחלין בענין
האי רישנא לבאי מרישנא כיר מנחה זו דין לשלם לאז צדיין כלאר
ראמת
וכי גמיל זה משלמין למקיים מצות מרובין כחזקיה לכי שעשה
בא עליו הארצ דעשר בכ כל שעה בגמ ואלו דברים
ובמנחות בנר ישמעא בגמ החימין שימן רישרא בתומין בלעז

נרי שיטו אסולתא רשתנא נמח שרכה נגמ ושוהת
את אכוב רואה וגומא ליה ריסתנא ביא ות סדר תעניות ראלי,
אמינא להו דישופא היא ימ קמ רעב זי בגמ אין ביש עמהן המלו
כישמעי לים אמ ל רישתנא מהכא די דרך נשירלי דתאה
ברא גמ דנ מדי בני העיר רב בונא הא אפית דיתאה ניר עשב
תרג רשא ריתאה שנ א' ריתא
ניבין תמור נאוח אשלם לחיזקני עהד :
חקת להשקם ואמצני עקך הא לאמר
וללמוד וללמד לעשות ולשמור הא
קרבן היא עולה בם גמ רב קמ מנדרים הדאי ריכרו עמת
לשין הבאי כבר נידש בע מן הבהר. בל במר מדליקין
ולא רבהבה תפ השוכר את הכועלון בגמ אלא ואלו אוכלין מכו שיהברב
שכלים כדי שיטיבו לו לאכילה אל תאכלו ממנו נא' תרג ירוש מהברבא
הבהב בנ אן עומדץ בגמ העובר לכני התיבה שעיה מהמרב
מד תמעל הובאי ובור תרג לשמיר ולשית קוץ שמיר מעלה -
הבטח לם מי מגטה הבל נט קמ רשבת
אלא כדי שיבמילו כיד כדי שיתחמש שיטלו עשן כמו כי היכי מתיכיק
הבלא מטמים בפ' כל כתבי בם הלכה ביצה נגלה דליקה אלא בהבל
מהם ובנ' העדל בגמ ר' אליעזר אומ' לא כי לא כל שחלוץ בימות /⟧
הגשמים ואין בשרו מעלה הכל בנ שור שנגח את הכרל כגמ ראומר
ביר להבלו ולא לחכטו ונם הרנקיך כגס מאכר כרה הבלא דאומא
קטלא לה הבל בסוף מ' רפ' קמ תחחים בכל בשרה תעשה
וכל הגוזלף מקכיל בגמ זה בא בחבא של יין כיר לאלמד
הבליכא בימי בצש כללילא בסוף גמ רנ כמה מדלקין
בנ לילב הגדול בגמ ערבה גדלה ובל אלו טרינות בגמ נשתברו רגלד

יר בערך הצוצרית. הדד. ברא צש בנ ראיהו אם קול הברא
שמם ובסוף גמ אוישין לא שמעו קל הברא - הרך מות נפי
רומ' אילו מן התמהוי אמ' רב כנא נתגרא בלא מלני סס' או בחשבא
ונבמ רמכנת תמיר דכרשי בכמרא ובנ' קמ דכררתות בכר המכנום
את השמן בביתא דכברא דרך רשע באכלה תרג ואירחתא מרשיעי
הבירע באישון לילה וא' בחשוכא דלילין וכהברא
סליק פרקא א אחל פרק ב הג נה
בחלק ההוגה את השם ובכ תבלת הסחר בגמר נחוניה בן הקנה
בטען מנקרים ממנו שנים מן ההבה מר מוכרון כמוץ כטרתו.
הג צאין קב רעי בתי הרחקם רומל יבוימי ובת בכל מש
מערבן בנא נמש בראהן הקשר פריך כהגן דרך אילן הן ובכ למומר
את הסכתה בת קנה שלשה תלת העי חמיאתא בפס ויהו אתק את
הרבה תרג נעמץ הה ודגרם בן לוי על השיר בשקלים
מ שלוהן הסאין הגמון בי חכת שנשברה במ כל
שבא בחמין הימין וקומין ובב קגל תו זר פעמ והם גניטיא דוכסא ⟦/⟧
לחיגמתא פימתא לקולא ברא גיטין מרגמתיא לבגמתא יבילמדו
בנרש ויש יתו אמרו להגמתות שלשרן ובילמדנו כרש ויש יתרו
אמרו לבגמתות שעלין עשו שמנו מדת רחמים והשבירתי על בני ⟦/⟧
ישמעה אחינוניר שלשם הגו בטר מאשה בגם מצות שכן
משכי הדענו ניד ינקי כלומ נשומל הקטנים תשמא בגדולים טטאין
עורתיהם אחריכן בכרי מדין ועיפה תרג הזגני מרין וחולד בכלה
קלה תרג לתקא קלילא בברא רב' כרש פו' גריי העדים הלבישה
של שני רמטן ורא אליהן ים ורגן אינו כלים כבד כירש בערך
מן הגן בברא רב כרש מלי' בראש וירא אלא אי' אני ידע
זמן כגתין ואם אראה וכו הגן בבבא בתרא פרק ה' המוכר
את במנינה ואל הנם ואת הכעק פ אח עגינין יכיר פורך ענן,
בברא רב כרש יב אלה תולדאל השמ ואחד מביא המנין ואחד מעמיד

ואריש דכלביא מבנין ומרשין . דש בנ הקור שכות המאלה
באמ' סומא פורס ההוא דש בעירו הוה פיר יונע ומפורסם ובנ
אנת' בג המדיר את אשתו היני מילי מיכתא חדתי אבל הא
דשינא בה ביד ניהגנו בה . דש בפ קמ' דהניזקין באמ'
לשכם תשרומי נזק מכה דיש מצרי ובפ אלו מצראות בומ הלוקח
פירות וכי בעל הבית הוא בעצמו דשן . פיר בעצמו הואו דש
התבואה הפועלין דשין אותה ובשבת בנ כלל גדול והמעמר והדש
והצורה הוא המפרק מן האוכל פסובת שהיא מחוברת לו ומכין
התבואה לברירה בין בזרייה בין בהרקדה וכן מי שהוא מפרק
את האוכל מדבר שהוא מחובר בו כדי שיהא גכון לסובילה המנפץ
ניפוץ עפרורית מן המוכל וכן המנפס מולל ב שבלים נמצא הזורה
והב(דר והמרקד כוכן מעבירין פסולת המעורבת באוכל ואינה
מחוברת ואינה כגון קליפה שצריכה כירוק או כמון עפרורית שצריך
נינוץ אלא מעורבת בלבד . דש בויק' רב' בשור או כשב בם
י' צדקתך כהרבי אל דשור או כשב ישראל לאירני שרשו בנעקב
אבא שהיו דשין בעקם אלא שרשה בניקב ובילמ' בר' זאת חקת
התורה כיון רחמא יתהון אברא דאיסתכלון בה ואידשן ראיתיהוב
בהנידבה פרניהו אל תעבר בו אריש ולא תעבר עמהון שמעו
מוסר וחכמ ואל תפרעו תרג ולא תדישו פורנו מוסר תרו' מריש
מרדותא . דש כהתעות שכור בקיטו תרא דמד שדש
כתוביה וספק מואב בקיאו . תרו וידשרשון מואבאיי: רשג
מי מדשן בנ' ב' ביומא מן ודשנו את המזבח . דשן בחלק
בנינין סנחריב האי דישנא להאי פרדי שנא פיר מנחה זו דין
לשלם לזה צדיק כלומ וכי ומולאה משלמין למקיים מצות
הרובין בחזקיהו לפי שנושה האמת בא עליו סנחריב.

דשר בי כל שניה בומ' ואילו דברים ובמנחות בט'
ר' ישמעאל בא' החיטין שיפון דישרא הלעד פרֵי שינון מספלתא
השיבו א בח' שרצים הממ' וניותה את אבוב רואה
ותימ' ליה דישרנה הא וכנ סדר תעניות האילו אמינא להו
דישתנא היא וכפ' קמ' דעד באמ' אין בונין עמהן אמ' לה הלשמעי
לי אמ' ל הישמעי אמ' ליה דישתנא אנא ובראמ' דפאין מנימירין
אמ' רב ספראכמאן קארו פוסאה לכדה דישתנא מהכו כי
דרך נשים לי. דתקה כר גמ בנ בני הניד רב הונא מסר
דיתאה פיר עשב תרג דשט דיתאה סא ריתמה.
גיבי תמור ניחר משלם לחזקני
ערך דלת להשלם ויאמצני ה.
ערך הא לגמור וללמד וללמד ולשמור
הא קרבן הא עולה בס' גמ' דפ קמ' דנדרים . הבאי דיברו
נביאים לשון הבאי כבר פיר בע גומא. הבהב במ' כמה מדליקין
פת(ו)לת הבגד שקיפלה ולא הבהבה . ובנ' השוכר את הטעלין בגמ
ואלו אוכלין מהו שיהבהב באור ויאכני פיר כשיה בהב שיבלים באש
כדי שיטיבו לו לאכילה . אל תאכלו ממנו נא תר' ירש' מהבהבאי
הבהב בפ' אין עומדיך כגמ' העובר לפני התיבה וטעה
שנייה מהבהב פיר' ינענע. הובאי ובור תרג' לשמיר ולשית
קוץ שמירתעלה. הבטח כבר פיר בע בטח. הבל נפ'
קמ' דשבת כדי שיהבילו פיר כדי שיתחממו שיעלו עשן בנ כירה
פתחו פומיכו ואפיקו הבלא כפ כל כתבי בס הלכח כיצד נכלה
דלוקה אין העולם מתקיים אלא בהבל פיהם של תינוקת של
בית רבן ובנ' הערלה בגמ ר' אליעזר אומ' לא כי כל שרוחץ בימות
השמים ואין בשרו מעלה הבל. בנ שור שנגח בגמ החופר בור

בור שחיבה עליו תורה להבלו ולא להבטו. ובנ המפקיד בגמ' השול
את הפרה הבלו דאגמא קטמא ליה סבר אמ' רפ' מ
קמא דפסחים הבל בשרה תנעשה דילוך ובט וווזלומאפיל בגמ
זהבא בחבית של יין פיר לאלתר הבלילא בתאני ביכאסי
הבלילא בס אמ רנ במה מדביקין ובם אלגלב הגצול הגמ ערכה גדולה
ובפ אלו טריפות בגמ נשתברו מוליה פיר בנע הצוכרות הבר
בר השנת בפ' ראוהו אם קול הברט שמע וכס' אמ' דב' דגיטין לא שמעו
קול הברא. הבר בערב פסחק בגמ ואפי מן התיחוי אמ'
רב פפא לא ליעול איניש בביתא דאית ביה שוגרא בהברא דלא
מיסאני סא' בחשובט . וכח אמ' דמספת תמיד איתייי חמרי לובאיי
דפרשי בהברא . ובפ קמ' דהריתות באמ' המכטס את השמן בביתא
דהברר דרך רשעים כאנכה תרג ומורמי רשעים בהברא באישון
לילה ואפילה בחשוכו דליליא ובהברו . סליק פ' א' אחל
יפרק ב' הג בחלק ההואה ות השם בשותיות ובנ תגלת
השחר בגמ ר' נחמיא בן הקנה ובחלק בשין סנחריב מנעו בניכם
מן ההגיון פיר מנתרון פסוק כצורתו . הג בפר' קמ' דסוכה בא חבילי
קש הני השמי והאגי מסכבין בהן ובפ בכל מערבין בגמ נתנו בראש
הקנה האטרין וההיאין מין אילן הן . ובנ המוכר את הספינה בומ
קנה שלשה אלא מעתה זבין ליה תלת הגי רומיתא . ויהי אומן את
הרסה תרג ניצוץ הגתא הגרום בן לוי על שיר בשקלים פר
אינלו הן הממונים . הגמון בנ' חבית בומ' כל שבא בחמין
הגמון וקומון ובפ המ דניז בגמ ויום אפיסא דנוסא לדגמונש הגמונא
לקומשו בר גטין אפי מהגמוניו לה גמוניא ובילמדנו פרש וישמע
יתרו אמרו להגמונות שעליהן עשו עמנו מדת רחמים והעבירונו
על בני ישראל מחינו פיר שלטונים הגן כם ר מיתות בגממצות
נ