Edition · Structural units · Word comparisonsMovable blocks: p.ending-he
Components are revisable blocks motivated by witnessed rearrangement or independent transmission, not reference line breaks. Automatic identifications are candidates. Only image-reviewed structural states enter affinity. Absence means absent at the preserved local transition, not absent everywhere in the codex.
Sequences run left to right. Candidate sequences list detected blocks only: an unlisted block is NOT an omission. Only image-reviewed states enter affinity. Reviewed absence is local to the preserved transition.
Revisable segmentation
- P — נפשי תברך נאור ואדיר . ברבים יחידי אלכב בתדיר .: Whole closing verse block. No reviewed evidence yet justifies an internal cut; line breaks are not segmentation evidence.
Observed boundary evidence
[]
Image-reviewed structures
L2 — P — {'P': 'present'}
Image checked 2026-09-28. The complete closing verse block is visible between the last lexical discussion and the next letter. Presence checked; HTR remains uncorrected.
אלעז' בר צדוק או' מצוה . כך היו תגרי הרך שבירו שלם או' בואו וקחו לכם תבליו
למצוה הרמיז . בסו' גמ' דפר' אחד דיני ממונות .אמלין
ההוא אמגושא לא מימר . מפלגך לעילא דהרמין . פי' הורמין ברא הפה המכליף
המטע מים היפים והמשקים הנקיים וכיוצא בהן ואור מיז כרא מלמטה הנקביו
שמשמשים הריעי והשתן וכיוצא בהן . הרמיז . בראומ
דפר' המוכר את הספינה . אמ' רבה בר בר חנה לדודי חזי לי הורמיז בר ליליהא .
פי' שיד . הרמיז . כפר' קמא דגיטין . בגמ' כל השטרות . היכי
דמי שמות מוכהקין . אמ' אבוי כגון הורמיז ואבי דאינא בר שבתי . פי' שמות
מבוהקין אנש ים חשובים ידועים שמתרחקין מדבר שקר ומקבלת שוחד . כגון ⟦פאל'
ופלו' שהיו באותו הזמן . ודוקא בערבאות שהוא מושב קבוע לשרים ולשופטים
ה רמך הנהו בני כי הרמך . כבר פירש' בערך ברשניא .
הרמז . ברא' גמ' דפר' השוכר את הפועלים . אמ' ליה מאי אעמד
הרמנא ()מלכא אנא . וכגיטין . בסל⟧ גמ' דפר' הניזקין . גחוז שיקליה . כי היכי דלי
דלימרו קביל עליה הרמנא דמלכותא . וכפר' אלו טריפות . בגמ' נשתברו רגליה
ודילמ' מלכא הוה בהדיהו . ומהרמנא דמלכא עבוד . ובהלכ קמא דתמורה . והינו
טעמ' דלקי דעבר על הרמנא דמלכותאדרחמ' . פי' צואת המלך . ויצא השטומ'
מעם פני ייי . תרגו ונפק סטנא בהרמנא מזקד ייי הרמן .
מני ואשכנז . תרגו הרמינו וחרייב . והשלכתנה ההרמונה . תרגו' ויגלון יתכון
להלא מן טורי הורמיני ובסו' מיכה . למני מצור ועד נהר . תרגו' ודמן הורמיני
רבתא וקירוי ציירא ועד פרת . הרנו גה . באלו שריפות
בגמ' סימני העוף . ח' ספיקות הן . חובה סוגה וחרנגול והרנוגה יכול' .
הרני . כסו' גמ' דב' מה מדליקין . אינמי הרני . פי' עשב הוא עגול ומצר
אחד הוא פת וח בלילה כפופה בקרקע . וכשח מה זורחת היא עומדת ופתחה למולה
וכשחמה מסבבת פניה למולה היא מתעגלה עמה עד ששוקעת החמה ואותו החרץ
שהוא פתחה לעולם כנגד החמה . וכשחמה שוקעת היא נכפפת בקרקע . ואו' בלנין
שמה מלבא . ויש שגורסין ארוני . פי' ירקות שדה הן בבקר מתפתחין ⟦ומה
ומתפשטין ומבין השמשות מתכווצין ונראין כסתומין
הרם נא' בביצה . בראגמ' דפר' יום טוב' . וכפראין מימידי
בגמ' והשלקות . ואי עבדינהו גוי כסא דהרסנא אסורי . פי' מביאין רגים
הטנים מלוחים וקמח וחומץ ומבשלין אותו . דאמרינן ואי עבדינהו גוי
כסא דהרסנא אסירי . פ' שיטא . מהו דתימא גילדני עיקר . ה'מ'ל' קמחא וחלא
עיקר . זה פי' בתשוכות שאילות . הרפתקי . נפי
קמא⟧ דראש השנה . ב'רא' הלכ' בד' פרקים . כל הני הרפתהי דעדו עלה אימת
איתדין .. וכפר קמא דקידושין . בגמ' כל מצות האב' ר' יוחנן קאים מקמי
סכי דארמאי . אמ' כשה הרפתקי עדו עלייהו דהני . פיר' זמנים רעים . למותורי
רגל הרג' להרפתקי . תשי מון קנצי . תרגו' השוון הרפתקי . הרק .
בפר' א'ע'פ' שאמרו . בגמ' הכניסה לו שפחה . ותימא ליה הא עיילית לך איתתא בהר'⟧
בקריקאי . וברא' גמ' דפר' שני דייני גזילות . הבו לי גברא דדלי בהריקאי . ואידון לכו
בינא . פי' אדם שעומד ומשמש במקומי . הרקיה . כפרק
חמא דנדרים . בגמ' האומ' לחבירו . כי נויי כי נויים דחרס . הרקיה הרכיא הרפיא .
הרת . בסו' גמ' דפר' כיצד מברכין . וכסו' הלכ' דפר' הרואה מקום .
וכפר' אין מעמידין . בפו' הלכ' מתרפאין מהן . ת'ר' ששה דברים מרפאין את
החולה מחליו ורפואתן רפו אה ואלו הז כרוב ותרדים ומי סיסין יבישה וקיבה והרת
ויותרת הכבד . פי' הרת הרחם שלאשה או של תרנגולת . תרדין בליטי . סיסין בלע'
פוליו . השני . בפר' קמא דסוכה . בגמ' חבילי קש . אמ' רבה בר כר
חנה אמ' ר' יוחנן סיכבה ב' עניצי פשתן פסולה . פי' לאחד שדקקו הכשהן ונפצוהו
נשה הפסולת כבר נגמרה מלאכתו וכבגד חשוב ופסול לסיכוך . הוצני הוא
שעקור מז השדה ואינו שרוי כמים ולא דייק ולא נפיץ והרי הוא כהוצין וכמי
שסיכך בעץ דמי וכשירה . הושני פשתן קא מיבעיא לי . וכול .
השענא בפר' לולב הגזול . בגמ' ר' מאיר או' אפילו . אמ' להו
רבא להנהו דגדלי הושענא דבי ריש גלותא כי גדליתו הושעני עיבירו להו בית
יד . לא לידוץ איניש לוליבא בה ושענא . פי' לא יכניס אדם לולב בערבה לאחר
שאגד הערבה וההדם . דדילמ' בהדי דדחיק ליה נפלין עלין ועבדי חציצה . אלא
כי אגיד לערבה והדס אגיד נמי ללולב . לא ליג וז איניש לוליבא בהושענא . פי'
אם א⟦רוך הלולב כיותר לא יגוז אותו מלמטה לאחר שנאגד בערבה .
הת' ליטים . ס'א' אתלי טיס . וכבר פיר' במקומו .
נפשי תברך נאור ואדיר . ברבים יחידי אלכב בתדיר .
שחיזקי ערך הא להסדיר .
ובערך ויו הצעיר מכל . כח יחליפי כופר אשכול .
וא' לי . בפר' זמא דנדרים . בגמ' מנודה . שמ' מי' לא ואלי למישרא נידרא
באתרא דרכיה . פיר' לא אריך . ואני . כר' א' גמ' דפר עשרה יוחסי' .
עד היכן היא בכל . רב אמ' עד נהר גינזק . ושמואל אמ' עד נהר ואני . וכבר א'
דנ' פרש' י'ו' . אמ' ליה עברת נהר ואני . ו'ה' . במגילת איכה . היו
צריה לראש . עמד ושרף כל האוצרות . שמע רבן יוחנן בן זכאי אמ' וייי אמ' ליה
למה אמרת ויי . אמ' ליה זה אמרתי . בין ויי לזה נמלט רבן יוחנן . פי' ויילשון
צער . והלשו' שמחה . בפסק' דעשר תעשר . ובילמדינו בסו' פרש' בראשית .
ויעלני מבור שאון מטיט היון . ממקום שהן או' וייי וה . כשהן משליכין אותן
לאש הן או' וייי וכשהו משליכין אותן לשלג הן או' וה . בסו' גמ' דפר' אלו מגלחי'
נשי דשכנציב אמרן ויי לאזלא וייי לחבילא . פי' כשהיה נפטר אדם בלא זרע
מקוננות עליו אזל להבל דלא שבק זרעא . פא' נשי דשכנציב היו חכמות
והיו מענות ואומרות אוי להולך כדב' כי הולך האדם אל בית עולמו . ואוי למי
למי שהוא ממושכן ונתבעלשלם הפיקדון שאצלו . כלומ' האדם מה משכן להשלים
רוחו שהיא אצלו פקדוז לבעליה . פי' אבלא משכוז . כמ' אם חביל תחבול . ושיב .
בפר' ידיעות הטומאה . בגמ' בא לו בארוכה . נועץ עשר אצבעות בקרקע עד שימוה
יטיב . פי' בלעז כן שם האבר להפר . ויל . בפר' המוכר את הבית . המוכר
את המרחץ לא מכר את הוילאות . ובפר' כ'ד' בכלים . ג' תריסים . ג' סדינים הן . העשוי
לשכיבה טמא מדרס . לוילוז טמא טמא מת . שלצורית טהור מכלום . ובכל
הבגדים פר' י'א' בנגעים . כל הראוי לי טמא טמא טמא מת א'ע'פ' שאינו ראוי לי
ליטמא מדרס מיטמאב נגעים . כגוז קלע שלם פינה וילוז ושבים שלסבכה . וברא'
נמ' דפר' ר' אליעזר או' תולין . וילוז מותר לנשותו ומותר לפרקו . ובפו' גמ' דפר' הבא
בביצה . מפני מה אמרו וילון טמא . מפני שהשמש מתחמס כנגדו . קלעים לחצר .
תרגו' ירוש' וילוז לדרתא . והוא מסך . ובלע' קורשינא . בפר' הרואה מקום . בגמ'
על הזיקין . וילון הוא דמגלגל ומיתחזי נהורא דרקיעא . וברא' גמ' דפר' אין
דורשין בעריות . וילוז אינו משמש כלום . ניכנס ערבית ויוצא שחרית . פיר'
וילוז פרוכה והוא הרקיע שלפני כל הרקיעים . כוילון לפני הפתחים . ל'ם .
בפרה ניזקין . בסו' הלכ' לא היה פיקריקון אמ' רבא בריה דראבה ואיתי מאר הלל בריה
דר' וולם . מימות משה ועד ר' לא מצינו תורה וגדולה במקום אחד וכול' . ווס.
בסו'גמ' דפר' כלל גדול . צובע כמאי ניחא ליה דלית וום בית השחיטה דמא .
ובפר' כל הכלים . בגמ' כל הכלים הניטלין . אית וום מניה טינא . וכפו' גמ' דפרק
המיד . והא קא מיתוופי מאנייהו . דבר' גמ' דפר' כיצד הרגל . דמוים :./⟧ כלישא .
לשון גיעול הוא . ווסת . בפר' ט' בנדרים . אילו היית יודע שכך
שלמחר יהו או' עליך כך ווסתו שלפלו' שמגרש נשיו . כרא' עדיות . יברא'
נידה . כל אשה שיש לה ווסת דייה שעתה . ב'פר' שני דייני גזילות . בגמ' שלש
ארצות לנישואין . ובחלק . בגמ' . ר' עקיבה או' . דאמ' שמואל שינוי ווסת תחילת
חולי . ובפו' גמ' דפר' הבא על יכמתו נישואין ומלכיות כר' יוסתות ושור המועד
כרבן שמע' נן גמלי' . ושם מפטרשין . וודד . כפרז' בשביעית .
כלל גדול . וכגמ' דפר' קמא דנירה . בגמר' אליעזר או' ד' נשים . והתנז הוורד והכופר
והקטף והלוטם יש להן שביעית ולדמיהן שביעית . ר' שמעו' או' איז לקטר שביש'
שביעית מפני שאינו פרי . וורד חדש שכבשו בשמן ישן ילקט את הו הוורד .
וישז בחדש חייב בביעור . ירוש' וורד חדש . וורד שביעית בשמז שלשישית .
וישן בחדש וורד שביעית בשמו שלשמינית . ובחיה עובר . פר'ב' במעשרות .
אמ' ר' יהודה מעשה בגינת וורדים שהיתה בירוש' וכול' . כפר' ח' ושרצים . בני
מלכים סכין על מכותיהן שמן וירד . ובפר' אלו טריפות . בגמ' הריאה . ופימני'
כיתונא דוורדא דמתנח בה ריאה . וברא' גמ' דפר' מי שאחזו . לייתי וורדא חיורא
דקאי בחד זרא . וכרא' גמ' דפר' השוכר את הפועלים . ונהדר ליה כלילא דוורדו
סומקא בתולת הוורד . בטומה ומד . כבר פי' בערך בתולת . שישנת הע מקים .
תרגו' ועובדיי יאין כוורדא דב מישר' גונניתא דערן . וורידין .
P — (no detected sequence) — {'P': 'absent'}
Image checked 2026-09-28. Right column: hetlitos then closing He/count and opening Vav, followed by vali. The He poem is absent at this intact transition; the headings are not the poem.
הרמין כפר' קמ' דגיטין היכי דמי
שמות מובהקין אמ' אביי כגו'
הרמיז זאבי דיאנא בר שבתאי . פי' שמות
מובהקין אנשים חשובין ידועין שמתרת'
שקר ומקבלת שוחד
כגון פלו' ופלו' שהיו באותו הזמן ודווקא
בער כאות שהוא מושב קבוע לדון לשרים
ולשופטים .. הרמך הנהו בני
כבר פירש'
בי הרמך
בערך שניא . הרמן ברא' גמ' דפר'
השוכר את הפועלין . אמ'
ליה מה איעביד הרמנא דמלכא אנא . ⟦ה⟧
ובגיטין בסוף גמ' דפר' הניזקין נחון שיקליה
כי היכי דלימרו קביל עליה הרמנא דמלכו'
דמלכותא . ובפר' אילו טריפות ודילמ' מלכא
הוה בהדייהו ומהרמנא דמלכא עבוד :
ובהלכה קמא דתמורא והינו טעמ' דלקי
דעבר על הרמנא דרחמנא . פי' צוואת המלך .
ויצא שטן מעם פני ייי תרגו' ונפק שטנא
בהרמשא מן קדם ייי .. הרמן מש'
ואשכנז . תרגל' הרמיש והדייב .
והשלכתנא ההרמונה . תרא' ויגלון יתכון
להלא מן טורי הורמיני . ובסו' גמ' מינה
ולמני מצור ועד נהר תרגו' ודמן הורמיני
רבתא וקיירוי ציירא עד פרת ..
הרגונא כפר' שמונה שריבים
לייתי הרנוגא דהגתא ⟦/⟧
רומיתא . פי' מה שגדל סביב הסנה הגתא
כמו היזמי והיני . הרג וגא כאלו
טריפות ח' ספקות
הן
חובה סוגה ותרנגול והקענן ⟧
הרגי בסוף גמ' דבמה מדליקין אינמי
הרני פי' עשב הוא ומצד אחד
הוא פתוח בלילה כפופה בקרקע וכשחמה
זורחת היא עומדת ופתחה למולה ⟦וכשא'⟧
וכשחמה מסבבת פניה למולה היא
מתעגלת עמה עד ששוקעת החמה ⟦/⟧
ואותו החרוץ שהוא פתוח לעולם כנגד
החמה וכשחמה שוקעת היא נכפפת ⟦/]
בקרקע ובלעז מלבא . ויש שנורסין ארוני .
פי' ירקות שדה הן בבקר מתפתחין ⟦ומה⟧
ומתפשטין ומבין השמשות מתכווינין ⟦/⟧
ונראין כסתימין . הרסנא בביצה
יום טוב
ברא' פ'מ' דפרק'
עבדינהו בוויכסא דהרסנא אסירי . פי'
מביאין דגים קטנים מלוחין וקמח וחומץ
ומבשלין אותן דאמרי ואי עבדינהו בוזה
כסא דהרסנא אסירי . פשיטא מהו דתימא
גולדני עיקר ⟦קמל'⟧ קמחא וחלה ע(יקר . זה ⟦פי'⟧
בתשובות שאלות בסוף תרומות בג' דבני
מערבא הרץ שלוב . הדפתקי בפר'
קמא דרא' השנה
ברא'
הלס' בד' פרקים . כל הני הרפתקי דעדו
עלה אימת או תרין . ובפר' קמא דקידושין
ר' יוחנן קאים מקמי סבי דארמאי . אמ'
כמה הרפתקי עדו עליהו דהני . פי' זמנים
רעים . פי' אל טרה אשמן חודאת חמן ⟦/⟧
גרת עליהם . למועד רגל . תרגו' להרפתקי .
תשימון קניני למילין . תרגל' תשוון הרפתקי ..
הרק בפר' א'ע'פ' שאמרו ותימ' ליה
הא עיילת לך איתתא בהריקאי
ואידון לכו דינא . פי' אדם שעומד ומשמש
במקומי . הרקיה כפר' קמא
דנדרים .
כינויי דברים
דחרם . הרקיה . הרפיה . הדת
לתת
ת'ר' ששה דברים מרפאין את החולה ⟦מחו'⟧
מחולייו ורפואתן רפואה . ואלו הן כרוב
ותרדין ומי והרת . ⟦/⟧
ויותרת הכבד ם שלאשה .
או שלתרנגולת . תרדין . בליטין . סיסין . פולייו .
העיני בפר' קמ' דסוכה . אמ' רבה
בר בר חנה . אמ' ר' יוחנן
סיבכה בעניצי פשתן פסולה . פי' לאחר
שדקקו הפשתן ונפצוהו ונשר הפסולת
כבר נגמרה מלאכתו וכבגד חשוב ופסול ⟦א
לסיכוך . הוצני הוא שעקור מן השדה ואינו
שרוי במים ולא דייק ולא נפיץ והרי הן
כהוצין וכמי שסיכך בעץ דמי וכשירה . ⟦ה⟧
הושני פשתן קא מיבעיא ליה וכי' ..
השענא כפר' הגוזל . אמ' להו רבא
לבני מחוזא דגדלי הושעני
דבי ריש גלותא כי גדליתו הושעני עיבידו
להו בית יד לא לירוץ איניש לולבא בהושענא
פי' לא יכניס אדם לולב באגודה שלערבה י
לאחר שאגד ערבה והדם דדילמא בהרי דדחיק
ליה נפלין עלין והוי הציצה אלא כי אגיד
לערבה והדק . אגיד נמי לולב . לא ליגוז איניש
הלולב בי(ו)תר לא יגוז למטה לאחר ששוגר
בערבה . התליטים ס'א' אתליטים
וכבר פי' במקומו ..
נשלם ערך הא
פרקים תשעה
פרק ערך ואו
מ
ואלי בפרק קמא דנדרים ⟦שמ⟧ לא
ואלי למישרא נידרא באתרא
דרבא פי' לא אאריך . ואנר ברא' גמ'
דפר' ר' יוחסין . עד היכן היא
בבל רבא עד נהר גינזק . ושמול אמ' עד
נהר ואני . במגילת איכה היו צריה לראש .
רה
עמד ושרף את כל האוצרות . שמע רבן
יוחנן בן זכאי אמ' וי . אמ' ליה לא אמרת
וי . אמ' ליה וה אמרתי . בין וילוה נמלט ⟦/⟧
רבן יוחנן בן זכאי . פי' וי לשו' צער . והלשו'
שמחה בפסק' דעשר תעשר . ובילמדנו בסוף
פרעת בר'א' ויעליני מבור שאון מטיט היון .
ממקום שהן אומ' וי זה כשהן משליכין ⟦/⟧
אותן ↑ הן אומרי' וי. וכשהן משליכין אותן לשל
אומ' וה בסוף גמ' דפר' אלו מגלחין נשי
דשכנציב אמרן ווי לאזלא ווי לחבולא . פי' ⟦כש'⟧
כשהיה נפטר אדם בלא זרע מקוננות אזל
להבל דלא שבק זרעא . פ'א' נשי דשכנציב
היו חכמות והיו מענות ואומרות אוי להולך
כרכתי' כי הולך האדם אל בית עולמו ואוי למי
שהוא ממושכן ונתבע לשלם הפקדון שאצלו
כלומ' האדם מתמשכן להשלים רוחו שהיא
אצלו פקדון לבעליה . פי' חבלא משכון . כמו
אם חבול תחבול .. וטיב בפר' יריש'
יריעות הטומאה . ב'ל' בא לו
בארובה . נועץ עשר אצבעות בקרקע עד
שימות וטיב . פי' בלע' כן שם האבר בהפך .
רדל בפר' המוכר את הבית . המוכר את
המרחץ לא מכר את הוילאות
ובפר' כ'ד' בכלים . ג' סדינין הן העשוי לשכיבה
טמא מדרס לוילון טמא מת שלצורות טהור .
מבלום קלעים לחצר תרגו' וילון לדרתא והוא
מסך ובלע' קורטינא . בפר' הרואה מקום ⟦בג'⟧
על הזיקין וילון הוא דמגלגל ומתחזי נהורא
ברריעין . וברא' גמ' דפ' אין דורשין בעריות .
וילון אינו משמש כלום נכנס ערבית ויוצא
שחרית . פי' וילון פרוכת והוא הרקיע שלפני
כל הרקיעים כוילון לפני הפתחים .. ולם
בפר' הניזקין בסוף הלכה לא היה
סיקריקון . אמ' רבא בריה דרבה . ואיתימא
ר' הלל בריה דר' ולם מימות משה ועד ר'
לא מצינו תורה וגדולה במקום אחד וכו' .
רום בסוף גמר' דפר' סלל גדול . צובע
במאי ניחא ליה דליתווס בית השחיטה
דמא . ובפר' כל הכלים איתווס מיניה טינא ⟦לשו'⟧
גיעול . אלו
היתה יודע שלמחר יהו אומ' עלך
כך וסתו שלפלני לגרש נשיו . ובסוף גמרא
דפר' הבא עללי בר'
וסתות ושור המועד כר'ש'ב'ג' ושם מפורשין .
בדד בפ'ז' בשביעית . כלל גדול . ובגמ'
דפר' קמ' דנדה . והא תנן הנודר
ותכופר והקטף והלוטם יש להן שביעית
ולדמיהן שביעית . בטווה ורד כבר פי' ⟦בער'
בתולת . שועונת העמקים תרגו' ועובדויי ⟦/⟧
יאין כוורדא דבמישר גונניתא דעדן ..
וורידין בהשוחט פר' ב' בחולין . ר'
יהודה אומ' עד שישחוט
פי' חוטין דקין שהן מלאים דם
וסמיכין לוושט . וורדינאה בפר'
רב
קמא דסוטה .
פפא חדא תמנתא היא דאתי מהאי גיסא
עלייה . ג ירידה כגון וורדינ'
וורדינאה וכי בארי ושוקא דנרש . ובפרק
מי שהוציאוהו אלא שנקראין מאנשי וארד'
וארדנא . פאוורדיניה מקום ואנשיה ציקנין
וצריעין ומקפידין זה על זה בין ככר קטנן לככר
פדול .. וורשני בפר' קמא דקידושין
ההיא אתתא דהות קא
מזבנא וורשני . פי' ר' חעל מרגליות . ור' גיר'
גירשום פי' מצנפת שנותען על הפדחת
שקורין פרונטאל .. וועיט בפרק ב'
בשחיטת חולין שחט את הושני ..
דשט בסוף גמר' דפר' ואלו מגלחין ⟦/⟧
כפטורי בפי הוושט פי' בע' פיטורי .
וותק בכ' קמ' דברכוי . וותיקין היו אומרין
אותה עם הנץ החמה תלמיד ותיק' .
ותקא בסוף גמ' דפר' כל שעה אמרי
דבר ר' שילא וותיקא שרי . פי'
העשויה מלחא ומישחא וקימחא שרי דמי
פירות אין מחמיצין . ותק בסוף ⟦גמ'⟧
דפר' המדיר את אשתו
ובפר' כל היד המקיז דם ושימש הויין לו
בנים וותיקין . ובסוף רפואות דמי שאחזו אמ'
מר עוקבא האי דשתי טילא חיוורא אוחזתו
וותק פי' חלשות . אתם בפר' כל היד
נמצא על שלה
ותם טמאין .
ת'ר' אי זהו שיעור ותם . בפר' שור שנגח
את הפרה אמ' ר' חנינא כל האומר הק'ב'ה'
ותרן הוא יתוורון מיעיו וחייו . ובברא' רבה
בפרש' ס'ח' כשמע עשו . אמ' ר' חנינא כל
האומר הק'ב'ה' וותרן הוא יתוותרן מעותי
אלא מוריך רוחיה וגאביה דידיה . זעקה אחת
הזעיק יעקב לעשו אחיו ופרע לו בשושן י
הבירה שנ' ויצעק צעקה גדולה ומרה אפי'
המודר
ויתורן
הנאה בפר' ק' וברא' גמ' דפ' אין בין המודר
מחבירו . פי' אפי' כגון דריסת הרגל בחצי דם
שאם יכנס אדם אפי' כגון זה אסור . איתמר
ג' אחין
מהן רב אמ' בטלה מחלוקת ושמואל אמ' ויתר.
ורב אסי אמ' נוטל רביע בקרקע ורביע ⟦במנ'⟧
במעות . וכו' בפר' קמ' דבבא קמא . ובבא בת'ר'
בסוף גמ' דפר' האומ' לחברו פי' רביע בקרקע
ורביע במעות כגון שהיה עזבון מורישם
קרקע שוה ת'נ' דינרי' כל אחד נטל בחלקו
ק'נ' דינרי' בא בעל חוב טרף חלקו שלאחד
מהן בחובו נשאר לאחיו ש' דינרי' אם הוא
חרש נוטל ק' דינרי מן הקרקע ואם הוא לוקח
שלא באחריות אינו נוטל כלום הרי הממון
המוטל בספק נוטל בֵ ואלו ל נוטל קרקע
שוה כ'ה' דינרי' דאמ' דלימ' יורש הוא ונוטל
כ'ה' דינ' מעות דאמרי' דילמ' לוקח באחריות
הוא ולוקח באחריות בהשלמת מעות סגי ⟦/⟧
ליה זה אליבא דרב אשי בפר' אלו הן הנחנקין
המוותר על דברי נביא וכו' גמ' כפון חבריה
דמיכה בקידושין בסוף במ' דפר' האומ' לחברו
לכן אמר הנני נותן לו את בריתי שלום .
ואומ' דעולום קטיעא ללמדך שאין הברית
לכהן אלא כשהוא שלם בלא מום . אבל אם חסר
פסול . ו' ברא' גמ' דפר' מי שאמ' הריני
נזיר ושמע חברו תנא משום ר'
יוסי בר חנני מפני מה נקוד על ו' שלבקומה
שלבכירה . לומ' שבשכבה לא ידע בקומה
Automatic review queue
Sp — P — {'P': 'probable_present'}
אומה מצוה כך היו תברי הרך שתירושנם . הרבייז בסוף גמרא דפרק
אחד דיני תמונות מקלנה לנילא ההודמים פירוש הוראין ברא הפה המכני
היפים והמשקים הנקיים וכיוצא בהן ואורמיז ברא מלחטה הנקבים שמושין
הדעי והשתן וכייצא בהן הרמיז בראש גמרא דפרק המוכר את
הספינה אמר רבה בר ברחנה לדידי חזי לי הורמיז בר לילתא פירושו שדי
ההמיז בפרקא קמא דגיטין בגמרא כל השטרות היכי דמי שמות
תובי
אחר אביי כגון הרמיד ואבידי אנא בר שבתי פירוש שמות מובהקין אנשים
חשובים ידועים שמתרחקין תדבר שקר ומקבלת שחד כגון פלט ופלני שהיו
באותו הזמן ודוקא בערכאות שהוא מושב קבוע לדון לשרים ולשופעים .
הדמך הנהו בני הרתך כבר פירשתיו בערך בר שניא הרמן בראש
גמרא דפרק השוכר את הפועלים אמר ליה מאי אעביר הרמנא דמלכא אנאי
ובגיטין בסוף גמרא דפרק הניזקין הרמנא דמלכותא . ובפרק אלו טרפות
בגמרא נשתברו רגליה ודילמא מלכא הוה בהדיהו ומהרמנא דמלכא עבוד
ובהלכה קמיתא דתמורה והינו טעמיה דלקי דעבר על הדמנא דרח פירושו
שאת המלך . ויצא השטן מעם פני יוי תרגום ונפק סטנא בהדמנא מן קדם ויי
הרמן מני ואשכנז תרגום הרמיני והדייב. והשלכתנה ההרמונה תרגום
ויגלון יתכון להלא מן טורי הורמיני . ובסוף מיכה ולמני מצור ועד נהר תרגום
ודמן הורמיני רבתא וקרוי ציירא ועד פרתי הרנוגה בפרק שמונה
סד'
בגמרא וכוס עקרין ליתי הרנוגא דהגתה רומייתא פירושו מה שגדל סביר
הגתא כמו היזתי והיניי הרנוגה בלו טרפות בגמרא סימני העוף שמנה
לפ
הן חובה סוגה וחרנגול והרנוגה וכוליה. הרבי בסוף גמרא דבמה מדליקין
או נתי הרני פירושו עשב הוא עגול ומצד אחד פתוח הוא בלילה בלילה עולה
בקרקע וכשחמה מסבבת פניה למולה שהיא מתעגלת עד ששוקעת החמה
ואותו החרץ שהוא פתחה לעולם כנגד החמה וכשחמה שוקעת היא נכפפת
בח
ואותרין שמה בלעז חלכה ויש שקורין ארוני פירושו ירקות שדה הן בבקר
מתר
לצתח
ומתפשטין ומבין השרשות מתכווצין נראין כסתומין . הרסנא בביצה
במרא דפרק יום טוב ובפרק אין מעמידין בגמרא והשלקות כסא דהרסנא אסירי
פירושו מבישין דגים קטנים מלוחים וקמח וחומץ ומבשלין אותן דאמרינן
שר
וסועבדינהו גוי כפו דהרסננו אחירי פושו ומהוי דיחימנו גולה וי עיקב קא
קמחא וחלא עיקר זה פירשו בתשובותישלונות : הנפתקר בפרקא קמא
דראש השנה בראש הלכה בארבע פרקים כל הני הרפתק ובפרקא קמטן דושי
בגמרא כל מצות האב כמה הרפתקי פירושו זמנים רעים למוערן רגל תרגעם
להרפתקיי תשימון קנצי תרגום תשוון הרפתקי הדק אעפ שאמרו בומתא
דול
הכניסה לו שפחה איתתא בהרקאי ובראש גמרא דפוק שני דייני גילות גבדא
בהרי קאי פירושו אדם עוחד ושיש במקומי. הרקיה בפרקא קמא בנדרים
בגמרא האומר לחברו כנויי כנויים דחרם הרקיה הרניה הרפיה הרת
בסוף גמרא דפרק כיצד תברכין ובסוף הלכה קמא דפרק הרואה מקום ובפרק
מעמידין בסוף הלכה מתרפאין מהן תנו רבנן ששה דברים מרפאין את החולה בואת
רפואה ואלו הן כרוב ותרדין ומיסיסין יבשה וקיבה והרת ויותרת הכבד פירוש
הרת הרחם של אשת אושל תרנגולת תרדין בליטי סיחין פוליו . השני
בתוספת שביעית בפרק ר' יהודה אותר ובפרקא קמא דפוכה בגמרא חבלי דש'
רבה בדבר חנה אמר ר' יוחנן סיככה בענידי פשתן פסולה פירושו לאחד שדקקו הופשת
ונפציהן ונשר הפסולת כבר נגמרה מלאכתו וכבגד חשוב ופסול לפי כך הוצני הוא
שעקוד מן השדה ואינו חיבעיא ליה וכוליה. השענא בפרק לולב הגזול
ד בהושע
בגמרא ר' מאיר אומר אפלו הושעני רבי ריש גלותא כי גדליתו הושעני לוליב
פירושו לא יכנוס אדם לולב בערבה לאחר שאגד ערבה וקדם בהדי דרחיק ליה
עלין ועבדי חציצה אלא כי אגוד לערבה והדם אגיד ומי ללולב לא ליגוז אינים ⟦/⟧
לוליבא בהושענא פירושש אם ארוך לולב ביותר לא יגוז אותו למטה לאחד שנאגד
בערבה . התליטים ספר אחר אתליטים וכבר פירשנוהו במקומו .
נפשי תברך נאור ואדיר ברבים יחיד אלבב בתדירי שחזקי ערך הא להסדיר.
ערך הואו מספר הערוך
ובערך ואו הצעיר מכל . כח יחליפי כופר אשכלי
ואלי בפרקא קמא דנדרים בגמרא מנורה שמע מינה לא ואלי למישרי
לא ארוך . ואבר בראש גמרא דפרק עשרה יוחסין עד היכן הים בבל רב אמר
עד נהר גיסך ושמואל אמת עד נהר ואני : ובבראשית רבה פרשתיו אחר ליה לברת
והו ואנ וה בתולת איכהי הא ה לרמש אמר ליה למה לא עבדת ויי שמר
ליה והי אמרת בין וגילו שמלט רעהנן פירש ויילשון צער והלשון שמו
הסקי
דעשר תעשר ובילמדנו בסוף פרשת בראשית ויעלני מכור שאין מטיט ר
מ
שהן אומרין וייוה כשהן ושליכין אותן לאש הן אומרים ויי וכשהן משליכין אותן
לאש הן אומרין והיבסוף גמרא דפרק אלו מגלחין נשיד שכנציב אמרן וייי שלא
ויילחבלו פירושו כשהיה נפטר אדם בלא זרע מקובנות אזל להבל דלא שבל
פירוש אחד נשיד שכנציב היו חכמות והיו מענות ואומרות אוי להולך כדכתיב
כי הולך האדם אל בית עולמו ואוי למי שהוא ממושכן ונתבע לשלם הפקדון
שאצ
כלומר האדם תתשכן להשלים רוחו ושהיא אצלו פקדון לבעליהם פירוש חבלא
משכון אם חבל תחבל .. וזיב בפרק יביעות בגמרא בא לו בארכו בה טעץ
עשר אצבעות בקרקע עד שימות וטיב פירושו בלעז כן שם האבר להפךי
גול בפרק המוכר את הבית לא מכר את הוילאות . ובפרק כ'ד' בכלים שלשה
תריסים שלשה סדינים הן העשוי לשכיבה טמא מדרס לוילון טמא מתי ובכל /
הבגדים פרק י'א' בנגעים וילון ושבים של שבכה . ובראש גמרא דפרק ר' אליעזו
אומר תולין וילון מותר לנטותו . ובסוף גמרא דפרקא קמא דביצה מפני מהאמרו
זילון טמא קלעים לחצר תרגום וילון לדרתא והוא מסך ובלעד קודי וינא להיא
יריעה בפרק הרוטה מקום בגמרא על הזיקין וילון הוא דמגלגל ומתחזי נהורא
דרקיעט . ובראם גמרא דפרק אין דורשין בעריות וילון אינו משוש פירוש וילון
פרכת והוא הרקיע שלפני כל הרקיעים כוילון לפני הפתחים . ולם בפרק
הניזקין בסוף הלכה לא היה סיקריקון ביהודה אמר רבא בריה דרבא ואי תימא
ר' הלל בריה דר ולם מימות ושהועד ר' לא מצינו תורה וגדולה במקום אחד וכולי'
יום בסוף גמרא דפרק כלל גדול דליתוום בית השחיטה דמא. ובפרק כל
הכלים בגמרא כל הכלים הניטלים איתוום מיניה ובסוף גמרא דפרק תמיד והא
קא מיתווסי מניהו . ובראש גמרא דפרק כיצד הרגל דמוום בלישא לשון גיעול הוא.
וסת בפרק תשיעי בנדרים וסתו של פלני לגרש נשאי בראש עידיות לבראש
נדה כל אשה שיש להוסת דייה שעתה בפרק שני דייני גזילות בגמרא שלוש
צות
לנשואין ובחלק בגמרא ר' עקיבא אומר דאמר שמואל שנוי וסת תחלת חולי בראש
למרא דפרק הבא על יבשתו וסתות ושור' מועד ושם מפורשין ורך ב
עי
בשביעית
Sp — P — {'P': 'probable_present'}
אומר מצוה כך היו תגרי הרך שבירושלם . הרמיז בסוף גמרא דפוק
אחד דיני חמונות מפלגך לעילא דהורמיז פירוש הורחין ברא הפה המכנס
היפים והמשקים הנקיים וכיוצא בהן ואורמיז ברא מלחטה הנקבים שמושין
הרעי והשתן וכיוצא בהן . הרמיז בראש גמרא דפרק המוכר את
הספינה אמר רבה בר בר חנה לדידי חזי לי הורמיו בר לילתא פירושו שד .
הרמיז בפרקא קמא דגיטין בגמרא כל השטרות היכי דמי שמות
מי
ובה
אחר אביי כגון הרמיז ואבידי אנא בר שבתי פירוש שמות מובהקין אנשים
חשובים ידועים שמתרחקין מדבר שקר ומקבלת שחד כגון פלני ופלני שהיו
באותו הזמן ודוקא בערכאות שהוא מושב קבוע לדון לשרים ולשופטים .
הרמך הנהו בני הרמך כבר פירשתיו בערך בר שניא. הרמן בראש
גמרא דפרק השוכר את הפועלים אמר ליה מאי אעביד הרמנא דמלכא אנאי
ובגיטין בסוף גמרא דפרק הניזקין הרמנא דמלכותא . ובפרק אלו טרפות
בגמרא נשתברו רגליה ודילמא מלכא הוה בהדיהו ומהרמנא דמלכא עבוד
ובהלכה קמיתא דתמורה והינו טעמיה דלקי דעבר על הרמנא דרח פירושו
טאת המלך . ויצא השטן מעם פני יוי תרגום ונפק סטנא בהרמנא מן קדםו.
הרמן מני ואשכנז תרגום הרמיני והדייב. והשלכתנה ההרמונה תרגום
ויגלון יתכון להלא מן טורי הורמיני . ובסוף מיכה ולמני מצור ועד נהר תרגום
ודמן הורמיני רבתא וקרוי ציירא ועד פרת. הרנוגה בפרק שמונה
בגמרא וכוס עקרין ליתי הרנוגא דהגתק רומייתא פירושו מה שגדל סבי
הגתא כמו היזמי והיני. הרנוגה באלו טרפות בגמרא סימני העוף שמנה
הן חובה סוגה וחרנגול והרנוגה וכוליה. הרבו בסוף גמרא דבמה מדליקין
או נחי הרני פירושו עשב הוא עגול ומצד אחד פתוח הוא בלילה בלילה כופה
בקרקע וכשחמה מסבבת פניה למולה שהיא מתעגלת עד ששוקעת החמה
ואותו החרץ שהוא פתחה לעולם כנגד החמה וכשחמה שוקעת היא נכפפת
ואותרין שמה בלעז הלכה ויש שקורין ארוני פירושו ירקות שדה הן בבקר
גת
תי
ומתפשטין ומבין השנשות מתכווצין נראין כסתומין. הרסנא בביצה
גמרא דפרק יום טוב ובפרק אין מעמידין בגמרא והשלקות כסא דהרסנא אסירי
פירושו מביאין דגים קטנים מלוחים וקמח וחומץ ומבשלין אותן דאמרינן
מעי
ואועבדינהו גוי כסא דהרסנט אסירי פשיטא מהו דתימא גולדני עיקר קי שמע
קמחא וחלא עיקר זה פירשו בתשובות שאלתות . הרפתקי בפרקא קמא
דראש השנה בראש הלכה בארבע פרקים כל הני הרפתקי . ובפרקא קמא וקדושין
בגמרא כל מצות האב כמה הרפתקי פירושו זמנים רעים למועדי רגל תרגום
להרפתקי . תשימון קנצי תרגום תשוון הרפתקי . הרק א'ע'פ' שאחרו בגמתנו
דו
הכניסה לו שפחה איתתא בהרקאי ובראש גמרא דפוק שני דייני גזלות גברא
בהריקאי פירושו אדם עומד ושש במקומי. הרקיה בפרקא קמא דנדרים
בגמרא האומר לחברו כנויי כנויים דחרם הרקיה הרניה הרפיה . הרת
בסוף גמרא דפרק כיצד מברכין ובסוף הלכה קמא דפרק הרואה מקום ובפרק
קורסו
מעמידין בסוף הלכה מתרפאין מהן תנו רבנן ששה דברים מרפאין את החולה לשה
רפואה ואלו הן כרוב ותרדין ומיסיסין יבשה וקיבה והרת ויותרת הכבד פירוש
הרת הרחם של אשת אושל תרנגולת תרדין בליטי סיחין פוליו . השני
א
בתוספת שביעית בפרק ר' יהודה אומר ובפרקא קמא דסוכה בגמרא חבלי קש
ב
רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן סיכבה בעניצי פשתן פסולה פירושו לאחר שדקקו היפש
ונפציהן ונשר הפסולת כבר נגמרה מלאכתו וכבגד חשוב ופסול לפי כך הוצני הוא
שעקוד מן השדה ואינו מיבעיא ליה וכוליה . השענא בפרק לולב הגזול
לוו בהושע
בגמרא ר' מאיר אומר אפלו הושעני רבי ריש גלותא כי גדליתו הושעני לוליבא
נפל
פירושו לא יכנוס אדם לולב בערבה לאחר שאגד ערבה וקדם בהדי דרחיק ליה
עלין ועבדי חציצה אלא כי אגוד לערבה והדם אגיד נמי ללולב לא ליגוז אינים ⟦/⟧
לוליבא בהושענא פירושו אם ארוך לולב ביותר לא יגוז אותו למטה לאחר שנאגד
בערבה . התליטים ספר אחר אתליטים וכבר פירשנוהו במקומו .
נפשי תברך נאור ואדיר . ברבים יחיד אלבב בתדירי שחזקי ערך הא להסדיר .
ערך הואו מספר הערוך
ובערך ואו הצעיר מכל . כח יחליפי כופר אשכל .
ואלי בפרקא קמא דנדרים בגמרא מנורה שמע מינה לא ואלי למישרא
לא ארוך . ואני בראש גמרא דפרק עשרה יוחסין עד היכן היא בבל רב אמר
עד נהר גימך ושמואל אחר עד נהר ואני . ובבראשית רבה פרשתיו אמר ליה עבדת
נב
פיר
והר ואני וה במולת איכה היו צריה לראש אמר ליה למה לא עבדת וייי אמר
ליה זה אמרת בין וזי לזה נעלט ר' יוחנן פירש ויילשון צער וה לשון שמהירה
דעשר תעשר ובילמדנו בסוף פרשת בראשית ויעלני מבור שאין מטיט היון
שהן אומרין וייוה כשהן שליכין אותן לאש הן אומרים ויי וכשהן משליכין אותו
לאש הן אומרין והי בסוף גמרא דפרק אלו מגלחין נשיד שכנציב אמרן וי
לה
ויילחבלו פידושו כשהיה נפטר אדם בלא זרע מקוננטת אזל להבל דלא שבר
פירוש אחד נשיד שכנציב היו חכמות והיו מענות ואומרות אוי להולך כדכתיב
כי הולך האדם אל בית עולמו ואוי למי שהוא ממושכן ונתבע לשלם הפקדון
שאי
כלומר האדם מתשכן להשלים רוחו ושהיא אצלו פקדון לבעליהם פירוש חבלא
משכון אם חבל תחבל . וטיב בפרק ידיעות בגמרא בא לו בארכו בה נועץ
עשר אצבעות בקרקע עד שימות וטיב פירושו בלעז כן שם האבר להפך.
גול בפרק המוכר את הבית לא מכר את הוילאות ובפרק כ'ד' בכלים שלשה
תריסים שלשה סדינים הן העשוי לשכיבה טמא מדרס לוילון טמא מתי ובכל ⟦/
הבגדים פרק י'א' בנגעים וילון ושבים של שבכה . ובראש גמרא דפרק ר' אליעזו
אומר תולין וילון מותר לנטותו . ובסוף גמרא דפרקא קמא דביצה מפני מה אמרו
וילון טמא קלעים לחצר תרגום וילון לדרתא והוא מסך ובלעד קורי וינא והיא
יריעה . בפרק הרוטה מקום בגמרא על הזיקין וילון הוא דמגלגל ומתחזי נהורא
דרקיעט . ובראם גמרא דפרק אין דורשין בעריות וילון אינו משרש פירוש וילון
פרכת והוא הרקיע שלפני כל הרקיעים כוילון לפני הפתחים . ולם בפרק
הניזקין בסוף הלכה לא היה סיקריקון ביהודה אמר רבא בריה דרבא ואי תימא
ר' הלל בריה דר' ולם מימות כשה ועד ר' לא מצינו תורה וגדולה במקום אחד וכולי'
קום בסוף גמרא דפרק כלל גדול דליתוום בית השחיטה דמא . ובפרק כל
הכלים בגמרא כל הכלים הניטלים איתוום מיניה ובסוף גמרא דפרק תמיד והא
קא מיתווסי מניהו . ובראש גמרא דפרק כיצד הרגל דמוום בלישא לשון גיעול הוא.
וסת בפיק תשיעי בנדרים וסתו של פלני לגרש נשאי בראש עידיות ובראש
נדה כל אשה שיש להוסת דייה שעתה בפרק שני דייני גזילות בגמרא שלוי
צות
לנשואין ובחלק בגמרא ר' עקיבא אומר דאמר שמוטל שנוי וסת תחלת חול
אש
גמרא דפרק הבא על יבמתו וסתות ושור מועד ושם מפורשין ורד בפי
בשביעית
L4 — P — {'P': 'probable_present'}
ברבי נהניז
פוג כלש
קרדף נש או טרפות אחוות הדו
בושנת שאכלה הרדפני ובע' כל שעו
גמ' ואו ידקוה מה מצה גידולי קרקע אף מרור גידוני
רקע ואימא הירדוף כמיצה מה מצה מין ורעים אה
מרוד מין ורעים . ובסו' לולב הגזול . ובגמ' הדם חגי
אימ' הירדוף אמ' אביי דרכיה דרכי נעםי ובילמדו
ייורחו יוי עץ . ר' נתן אומ' הרדכני מר חיה פי אילן הגדל
על ⟦שכה הנהר ועושה ברחים דומין לשושים והן
מו ביותר והוא סם המות של בחמה ויא' סגבט שמן
ננש לעז'. הרדפה בדי' גמ' וכ' ואלו
מגלחין מאי לשרשי אמ' אבאמרי אמ' רב
נחמיה בר' בדוך . אמ' רב חייה הרדכה . אמ' רב יהודה
בר שמוא בר שילה מנדין לאלהר וכוי הרדי .
בכ השותכין בגמ' סמך לו כוכל אחזיק להודידי אחויו
לבשורי פי' אחויק למורידי שהם קנים
במקום הראוי לתורות אחזיק לכשורי ואין חבירו יכול
למנעו מלתת שם כשורי .. הךדוליב
בי אין בערבים בגמ' לא חיה מנח
הרדילים לא היה במקדש. מאי חרדולים . אמ' אבי
טר אגורגנא מפני שקולו עכה ומערכב הנעימה
יוש בסוכה עוגב זה אדד כלסי. בבר רבה פדש'
אבי כל תופש כנוד ועוגב ערדבלין וסרבלין ובמר
א יהי כמצר. בעיני חתניו אדם כלין וכרבלין.
כי יינה ומדינה נחמכה .. הרדוס
י גמ' דמ' ר' מיתות . מעשה
ס ולא כלום היא פי שבח על נערה לטחר
ה כמפירש בדי' גמ' דבביר בתי' לישנא אחרינא
ים . פי' ד' איברים בחור שבין אצילי
הדרזו רנה בי3
יבעי זיהה נהרי
זר אעזר בא זכה להקרות בן
רי עמר א'ר יצחק בר נחמני
כו עי מימרגלים
קדהו 35 ביןש
בה, מר
שמא הדהרת כד סיני
דבר כבד . זוכי שמא נגען
ונ
בי כנ שעח בגמ' ואלו ירדות
הוזיפא כמצה מח מצה שנקח בכסף מנשיי
שנקח בכסף מעשר .. כי' ד' ארוכתא
מירטלו .: דקר סו גמ' דפ' דנ'
ההוא ביתא אמוה מהרזק בביתא הי
ובע' החובל בסו' הלכה ריפוי וימי שית בהדזק
ובטליה ⟦ע כלא בחור: דרזר הפ' ⟦/
רבה בגמ שתי פמשינה א רחבה ⟦/⟧
יהודה בי הדווקי חייב בשתי מזוו גימאי בי הרו
אמ' רב עפא סבא משמ דרב בית שער המה
לחצר ובתים כתוחים לבית שער .. ה'
בערב עם בגמ' ר' אליעזר : צד' אומ'
מיצוה כך היו תגדי הרן טבירי שלם בואלוקו
תכלין למצוה .. הרג ז נפ' ⟦רמ
בגמ' כל השירוו דמי שמ
מובהר . . אמ' אביי כגון הרמ אבי דאנחר
מי' שמ' מובהק חשוב' יר'
מדבר שקר ומקבלר שרד וכגון . וי שי
תזמ' שקא ב' דכאות שהוא ייש
זופטי. הרם
דיני ממונוי
לאמימר מכני ם
הפה ה' שטעמים .
וכיוצא בי אורמו ברא ⟦מ⟧
הדעי והשן בהם
אמ' דגיטין בגמ' כנ השטר
שמות מובה . לדידי אויו
הדמך י יבש' מ'ר
ב
רדמי
א
וצא חש מם תען בהדמנא
מן קדם יוי .. הרמן מני ואשכנו . תרגו'
הרמניה והדייב והשל כתנה ההרמונה תרו
ויגלון יתהון מהלאה לטורי הדמני ובספי מיכה ולמני
מצור ועד נהר . תרג ודמן הירמש רבתא וקרוי ציירא
ועד פרת .. הדגיבה בפ' שמנה שרצים
בגמ וכוס שקרין ניתי חרנוגו דתגתא דומייתא
פי מה שגדל סביב חנסר הגתא כמ' היומי והיגי ..
הרנונה בש' או טרשת בגמ' סימני העוף
שמנה ספיקות מן חובה סוגה והרנגול
הרנוגה וכט' .. הרני בסנ' גמ' דבמ' מתזקי
אינמי ארני פי עשב הוא עגול ומצד אחד
פתוח בלילה כטופח בקרקע וכשחמה ונדחת היא
עומדת ופתוחה למולה וכשחמח מסבבת פניה לאענה
שהיא מתעגלת עמה עד ששוקעת החמה ואותו
החריץ שהוא פתוח לעולם כנגד החמה וכשחמה
קורחת נכבסת בקרקע ואומ' בלעו מלבא ויש שגורם
אדני פי ירקות שדה הן בבקר מתפתחין ומתפשט
ובין השמשות מתכווצין ונדאין כסתומין ..
הדסנא יביצה בלי גמ' ומ' יום טובי ובפ'
מעמידן נגח והשלקות ואי עבדי כהו
גוי כסא דהרסנא אסירי פשיטא מהו דתימ' גל דני
עיקר ק'מ'ל' קימחא וחלא עיקרי זה פי בתשוב תשאל
הרפתקי בש' קמ' ברא טהטנה
בגמ' באר בעח פרקים כל הני הרפתקי
דעדו עלה אימה איתרון . ובש' קמ' דקדוש' בגמ' מצות
האב ר' יוח' קאי מקמי סבי דארמאי אמ' כמה הרכתק
עדו עילוהו דהני פי ומנים רעים למועדי רגלי תרג'
להרפת קיית שימון קנטני למלין . תרג' השוון הרמתקי
הדק בט' א'ע'פ' שאמרו בגמ' הכנטסה
תימ' לוה האי עיילת איתהא בהריקאי
דני שני גזנותי הבו לי גברו בדלי בהריק
הד[ ]ו דינא פי אדם שעומד ומשמש במי
די צגדרים האיו
ארפיה .. ודת כסוגמ דמ
ובסו' הלכה קמ דם הרואה מקוה
מעבידין בסו' הלבה מתרמאין ת'ר' ששה דברים
מרפאין את החולה מחליו ורפואתן רטואה וא
הן כרוב ותרדין ומססין וקיבה והרת ויותרת הכבד
פי בית הרחם של אשה או של תרנוגלה תררין
בליטו סיסין מולון .. סליק פרק י'ו'
פז פא השני.
בפ קמ' דסוכה בגמ' חבילי קט אמ' רבה
בר רב חנה אמ' רבי יוחנן סיככה באניני פשתן
פי לאחר שדקקו הפשתן ונפצוהו ונשר הפסתת
כבר נגמרה מלאכתו וכבגד אשוב הוא ופסול
הוצני הוא שענקר מן השדה ואינו שרוי במים
ולא דייק ולא נפיץ והרי הוא כואין וכמי שסיכך
בעץ דמי וכשרח השני פשתן והא מבעייא ליה ⟦וכו'
השענא בכ' לולב הגזול בגמ' אר מאיר
אמ' להו רבא להנחו דג דלי הושעני
מבי רישגלותא כי גדליהו הושעני עבידו לחובת
יד ולא ירוץ לולב בהושענא פי לא יכניס אדם
לולב נעברה מאחר שאדג ערבה והדם דדילמ'
בהרי דרחיק ליה נפילין עליו ועבדין חציצה אלא
אלו כי אגיד לערבה והדר אגיד נמי לולב לאליג ואינש'
לולב בהו שענא פי' אם ארוך הלולב כיותר לא יגוו
למטה מאחר שאגד בערבה . התליטים
אתליטים כבר פי' במקומו ..
נפשי תברך נאור ואדיר
ברבים יחידי אלבב בתדיר
שחזקי ערך הא להסדיר
ובערך וה' הצעיר מכל .
כח יחליפי הכפר אשכ
ואלי בש' קמ' דנדרים בגמ' מני
לא ואני ט. כי
מי' לא אריר ראע
ע[ ]בבי
האוצ עדי
למה אמרה אמ ניה והאמרית בין
פי' יילש אעי וה לשון שמחה
בשר בילמ' בפרש : יאש' ע' מרוה
ייט ממקום שהן אוי ש/ מש
ש .אומרי וכשר ישי אותה נשנג א
ימ' ואלו מגלחין
אונ[ ][ א נט
במוה והיו מ ]אומו התך כתבת כי
ולך אל בית ג' אוי למי שהוא ממושכן ונתנ
סרכקו האדם ⟦מאם⟧ סדור
ישא כתי לבעליה פי' זבלה יי ידכר' ס
חבי וטיב בפ' הטומאה
יארוכה נועץ אצבעו
שי ה יפי' בלעו כן שם האבר להפך ..
אל כי כד את הבית המוכר את המחרץ ל
והוילאות . ובע' כ'ד' בכלים א' חריסין ג'
עשר לשכיבה טמא מדרם לוים טמא טמא
צרוה כולם בכל הבגדים פר יט בנגד
ירא . ז טמא מת א'ע'פ' שאי ליטמא
ירם מיטמט בנגעים גון קלאעי של ספינו
רתא . ואו של סבריי וברי' גמ דם
אן מותר נג' בס
דביצה מפני מ אמו יד אפנינש
עם נ בעיםל תר זרתא
י לט קוררנא גמה איב
יי תון דמוגגנ מיתחויו א בא
כאי . שין בער יה ושמו
קאש ייתים אריה
קיע. ם כו", הפת
פ בסו' דלא.
קיר יהו
בינא מא
פ תמי
גידנ כי הרגו דמום
ר- בפנג
ומכךום
עדווה נדה . כנ
שעהר ב' דיני גזילות בן
ובחנק בגמ' מעקיבה אומ' דאי
הסלף חולי יצם דפ' הבי
מלריית כרבי מת שיר ט'ד'
מי ש'' וכרזי בז בשביטיה ענן
שמ' קמ' דנדה בגמ' ר' אליעז' ⟦א⟧
תולין ⟦ד' נשים הן והתנן והכפר ודרטפי והלוטם ישני
שביעיה ולדמיהן שביעית . ר' שש' אומ' אין לקטו
שביעיה מפני שאינו ייי נורד חדש ש בשי
ישן ילקט המ הוורדי וישן בחדש חייב בביעור יידוש
שביעית בש זנ ששות וישן בחדש דד שביעית
בשנ היה עובד . עד ב' במעשר אמ'
רב יהוד' מעשה בגינות ורדים שהי בידוש
וכוי וג' שמנה שרצים בוי ם סכין על
מכוה בי' אל בני הריי
ביר דורדא דמהט
שאחא בדי גם נטתי ורדא חיור חד
גמ רש הי את הפי ]הדר ליה כניסי
דירדא סומ הי כת הורד בנו רפי'
נ' בח .. העמקים תר'
דבמי . רעדן .. ורייי
'⟧ בבחצין ר' יהודה ⟦איי'
את הקרידי בבור בפ פנת
כי יא בן חקו עד בעני ריבה
כ'ר' זר.י הזבחים בגו פך ⟦/⟧
להוי ה יוטיי דקים שיא מלאים דם וס
צא כמ קי' פהב
רבנפ אי
עיסט . יהיו זה מהם
N3 — P — {'P': 'probable_present'}
הורמין בהא היפה המכניס הטשמום הינים והמשקים הנקיים וכיוצא בהן : ואורמיו ברא מלמטה הנקה
שמשמשין הרעי והשתין וכיוצא בהן . הרמיו בר' אמ' דם המוכר את הספינה אמ' רבה בר בר חנחליה
הזי מי הורמין ברכיליתא מר שר . הרמי : בר' גמ' בס' קמ' רגטין בגמ' כל השטרות היכי דמי שניות
שמות מובהקין אמ' אביו כגון החדמין וכו' פיר' שמות מובהקין אנשים חשובין ידועשם שמתרחקין
מדבר שקר ומקבלת שחר כגון סל' וכל' שהיו באותו הזמן ודוקא בערכאות שהוא מושב קבוע לאו
לשרים ולשופטים . הרמך הנהו בניהרמך כבר פירש' בע' בר שטא . הרמן בס' גמ' דפ' השוכי
את הועלים הדמנא דמלכא ובגטין בר גמ' דפ המזקין קביל עליה הרמנא דמלכא. ובס אלו סדאה
אומ' נשתברו רגליה ומהרמנא דמלכא עביד . ובהל' קמ' דתמורה והינו טטמ' דלקי דעבר על הדמנא
דרחמנא מר' צוואת המלך . ויצא השמן מעם יוי תרו' ונסק סטנא בהדמנא מן ק' יוי' . הרמן
מני ואשכנט תרג' הרמים והדייב . והשלכתנה הכרמונה תרג' ויגלון יתהון להלא מן טורי הודמיניום
מיכה ולמני מצור ועד נהר תרג' ודמן הורמיט רבתא וקרוי ציירא ועד פרת . הרנוגה בסח' שרא
בגמ וכוס העיקרין מיתי הרנוגה דהגתא רומייתא כיר' מה שגרל סביב הסנה . הגתא כמן היומי והוא[
הרנוגה באכו טרפות בגמ' סימני השף ⟦ה' ספוקות הן חובה סוגה וחרנגול והרנוגה וכו' הרני [
גמ' בכמ' מדליקן אי נמי הרני ק'א' הרנאי סיר' עשב הוא עוול ומצר אחד הוא סתוח בלילה כסופה
בקרקש וכשהמה חרחת היא עומרת ופתחה למולה וכשחמה מקבבת מקבבת למולה שהיא מתעשמ
עמה עד ששוקעת החמה ואותו החרין שהוא סתחה לעולם סנגד החמה וכשהמה שוקעת היא נכנה
בקרקש ואומ' שמה בלעו מסכה ויש שגורסין אדוני יר' ירקות שדה הן בבקר מתפתחין ומתפשטן ומכקן
השמשות מתכורנין ונראין כסתומין . הרסנ א' בביצה בר' גמ' דכ' יום טוב ובפ' אין מעמידין בגמ' הר[
ואיעבדינהו זוי כסא דהרסנא אסירי כיר' מבואין דגים קטנים מלוחים וקמח וחומץ ומבשלן אות
ואמרי' משיטא מהו דתימ' וילדנו עיקר ק'מ'ל' קימחא והלא עיקר . זה מר' בתשובת שאכות .
הרפתקי בפ' קמ' דרא' השנה בר' המכה בר' סרקים כל הני הרנתקי דערו עלה אומת איתרק . ומן
דקידושין בגמ' מצות האב כמה הרסתקי פיר זמנים רעים . למועדי רגל תרג' כהר סתקו תשימון על[
למכים תכל תשון הרפתקי . הרק בס' א'ע'פ' באמ' הכנסה לו שנחה ותומ' ליה הא עיולת לךה
בהרקאי . ובר ומ' דס ב' דייני גזלות הבולי גברא דדלאי בהריקאן פר אדם דמשמש ושמר במקוו
הרקיה בס' סמ' ונדרים בגמ' האומ' לחבירו כינויי כינוין דחרס הרקיה הרכיה הרפיא . הרת [
גמ' דל' כיצד מברכין ובסוף הנל' קמ' דפ' הרואה מקום ובנ' אין מעמידין בס הכ מתוסאין . תר' ו' דברים
מרפאין את החוטה וכן פיד הרת הרחם של בהמה או של תרנגולת תרדין בליטיסיסין לליו . השב
בתוספת שבתיית במ' ר' יהודה בס' קמ' דסוכה בגמ' חבילי קש אמ' רבה בר בר הנה אמ' ר' יוחנן סיכרה בש[
משתן מסולה מר' מאחר שדקקו המשהן וניפצוהו ונשאר הנחולת כבר נגמרה מלאכתן וכבד חכ[
וססול לסיכוך . הוצני הוא שעקור מן השדה ואינו במים ולא דייק ולא נפיץ והרי הוא כהוצין מי[
בנמן דאמי וכשרה הוצני משתן קא מיכשא ליה . השענא בל לולב הגזול בגמ' ר' מאיר אתר
הוסמנא ושיריש גלותא כי גדליהו הושעני עבידו להו בית יד י ובס' לולב הגזול כגמ' ר' מאיר לאה
איניש
ניש לולבנא בהישענא פור' לא יכנוס אדם מולב בערבה לאחר שאור ערבה והרה דילי בהרי דיחום
ליה נסלין עלין ועברי חציצא אלא כי אגיר לערבה והדם אגיר גמי ללולב לא לאין ואינים לולבא
]בה ושענא מר אם ארוף הלולב ביותר לא יגוז אותו למטה לאחר שנאגר בערבה . התליטים
]וא אתליטיס וכבר פיר' במקומו . נפשי תברך נאור ואדיד ברכים וחידי אלכב בתרית
שחזקי ערך הא להסריר ובערך ואו הצעיר מכל כח יחליפי כופר אשכל
ואדי במ' קמ' דנדרים בגמ' מנורה שמ' מיצ' לא ואלי למשרא נדרא באתרא דרבה סיד לא אריך
ואני בר' גמ' דפ' י' יוחסין עד היכן היא בכל רב אמ' עד נהר גינזק ושמואל אמ' עד נהר ואני . וכבל
דב' פרש' י'ו' אמ' ליה עבדת נהרואני . וה' במגילת איכה היו צריה לראש עמד ושרף את כל הארצות
שמני רבן יוחנן בן זכאי ואמ' ווי אמ' ליה למה אמרת ווי אמ' ליה וה אמרית בין ווי לוה נמלט ר' יוחנן
]ר' ווילשון צער וה(לשון שמחה . ובפס' עשר תעשר ובילמ' בפ' ס' בראשית ויעלני מבור שאין מטיט היון ⟦/⟧
מקום שאומ' ורוה כשהן משלוכון אותן לאש הן אומ' וי וכשהן משליכין אותן לשלג הן אומ' והר בס' גמ'
]ב ואילו מגלחין נשי דשכנציב אמרן ווי לאולא ווי לחבולא טר' כשהיה נפטר אדם בלא זרע מקונות
]זל להבל דלא שביק זרעא . כ'א' נשי דשםנציב היו חכמות והיו מענות ואומרות אוי להולך כדכת' כי
לך אדם אל בית עולמו ואוי למי שהוא ממושכן ונחבע לשלם הפקדון שאצלו כלומ(ו) אדם מתמשכן
שלים רוחו שהיא אצלו פקדון לבעליה טר' הבלא משכון כמו אם חבול תחבול . וטיב בס' ידעת
טמאה בגמ' בא לו בארכובה טועץ עשר אצבעות בקרקע עד שימות וטיב נור' בלעז כן שם האבר להנך
טיל בס' המוכר את הבית לא מכר את הוילאות . ובנ' כ'ד' בכלים ג' תריסן ג' סרינין הן העשוי לשכיבה
]יא מדרס לוי לון טמא מת של צורחת טהור מכלום . ובכל הבגרים סא' בנגעים כאון קלע שלספטנה וילון
]בים של סבכה . ובר' גמ' דפ' ר' אליעזר אומ' תולן וילוק מותר לנטותו וכו וכם גמ' דפקמ רביצה מפנימה אמרו
לין טמא מפני שהשמש מתחמס כנגדו קלעים כודתר תרג' ירו וילון לדרתא . והוא מסך ובלעי קורטינא .
אמ' רעל הזיקין בהרואה ויטון דמתגלגל ומיתחזי נהורא דרקיעא . ובר' גמרפ' אין דורשין וילון אינו משמש
]ום נכנס ערבית ויצא שחרית טר' וילון סרוכת והוא הרקיע שלפני הרקיעים כוילון לפני הפתחים .
ולם בפ' הניזקין בגמ' בה' הל' לא היה סיקריקון ואיתמר ר' הילל בריה דר' ולם מימות משה ועד ר' לא מנינו
]דה וגדולה במקום אחד וכו' יוס בס גמ' דפ' כלל גדול דלית וום בית השחישה דמא ובומ' בו כל הכלים
]ל הכלים הניסלין איתוום מאנים טינא . ובה' גמ' דפ' תמיד והא קא מיתוום מאניהו . ובר' גמ' רם כתר הרגל
תעדת דמוום בלשרן לשק גיעול הוא . וסת בפ' ט' בנדרים אילו הייתה יודע של מקר יהו אומ' עליך כך
]תו של פל' לורש נשק . בר' עיריות ובר' נודה כל אשה שיש לה וסת דייה שעתה . בפ' שני דיצי גזלות בומ'
]לש ארצות ובגמ'ר' עקיבה אומ' ראמ' שמואל שינוי וסת תחילת חולי . ובס גמ דפ' הבא על יבמתו נישואין
]לקיות כר' ושתות ושור המועד כר' שמעון ב'ג' ושם מפורש : ורד בסז' בשביעית כלל גדול ובומת קמתה
ר' אליעזר אומ' ר' נשים והתנן הורד והכופר וכו' עד פרי ורד חדש שכבשו בשמן ישן ילקט את החד ויש בקדש
]ב בביעור . ירוש' ורד חדש ורד שביעית בשמן שלששת וישן ברבש ורד שטעת בשמן שמנית . ובהיה
]בר פ'ב' במעשרות אמ' ר' יהודה מעשה בוכת וודים שהיתה בירושלם וכו' ובנח שרנים בנימלכם סכן
על ום מכותוהן שמן ורד ובם אילו סרינות בגמ' הריחה וקוכך כיתתנא דוררא דמתנח בהריאהום
דפ' מי שאחזו מית ודוא חיורא דקאי בהר דרא . ובר' גמ' דפ' השוסר את הנועל תהור ליה כל לא דוקדא
בתולת הוחד בטחה פרך כבר מר' בש' בתולת . שושות העמקים תרג ועבדין ואין כוחרא דבמישר גצתה
דעון ורידין בהשחט פכ' בחולין עד שישחוט את הורידין ובברכות בס תסלת השחר בגמ' ר' נחתנחם
הקנה וכחלק בענין סמחרים הזהרו בירידין כר' יהודה . ובמ' כל הזבחים באמ' נשכך צריך שיתן ורידן להך
יר חוסין דקץ מניאין דם וסמוכן לושט . ורדינא בסקמ' רסוטה בומ' ר' שמעון רב ספא אמ' הרא היום
היא וכו' כיין והריצא וכי בארי וסוקא דנרש . ובפ' מי שהוציאוהו בגמ' אמ' ר' שמעון אלא שנקה אין מאם
ורדינא מר' מקום ואנשיה ציקין וצרי ען ומקטדין זה על זה בין ככרקטן לככר גרול . ורדיני
בומ' אן מורכין בהמה דקה מאי חולרת הסנאין אמ' רב יהודה שרצא והרצא וקטיני שאקה ורתבאב
ורדיני יר ודרים בלשוק ישמעאל סנכ' . ורשכי בסקמ' דקידושין בגמ' ובית הכל אומ' בפרוטה ההא
דהוה קא מבנא ורשכי . ובנ' הזהב בגמ' עד מתי מותר להחזיר ההוא דהוה מזבין ורשכי קרי שיתא
חמשה מר ר' חנגאל ז'ל' מחולית ור' גרשם ז'ל' יר' מצנות שנותנין על הפדחת שקורין פרונטאלו . ושנו
בס'ב' בשחיטת חולק שחט את הושט ובנ' הרואה חייב לברך וושט מכניס כל מיני מאכל וושטו ⟦א
אמו טהורה ור' כין דאין מככס אתלק ומשקין אמ' שפניו חמן לאדם אבן אמו ואמו טהורה . וש[
בהאמ' רכואלו מולין כמטורי בני החשט מר בע יטורי . ותק בס' קמ' דברכות באמ' מאמתי קורין א[
בשהרין וחזקין היוגומרן וכו ובנ' יום טשב של ר' השנה ותוקין היו משכימין בתורה תלמיד ותוק . ותקו
בס' גמ' דנ' כל שנעה ותיקא שרי יר' הכשויה מלחה ומשהא וקמחא שרי דמי פיחות אין מחמצין .
בס' מו' תי' תורד את אשתו ובנ' כל היך בגמ' בית שמאי אומ' צרכה ב' עדים המזיקדם ושימש הוץ מ[
ויתקן ובסוצאות דמי שאחה אמ' מד עוקבא האי מאי רשאטי שלא חיורא אוחזתו ויתק מר' הל[
ותם במכל מד נמנא של שלה ותם מטמאן ת'ר' איזה הוא שעיר ותם . סח אוותי אוס וכבר סיו' בל
ותר בפשור שטח את כפרה בומ' החופר בור אמ' ר' חניצא כל האומ' הק'ב'ה' וותרן הוא יתוותרו מ[
וכבר וכנוסיה כשמע עסו פ' אמ' ר' חננה כל האומ' הק'ב'ה' ותרן הוא יתותרון מעוהי אלא מורין
דידה זפקה אחת התרק יעקב לעשו ואיכן נפרע לו בשושן שנ' וזעק זעקה גדול' ומ' . אמ' ויתורזמר
בורד הנזה בנקמ' תאילה בומ' אין בין המודד הנאה ובר' גמ' ום' את בין המודד הנאה מחבירו ל[
דברים ששדך בי אים לחתר עליהן כיון דרכת הרגל בחצרם שאם יכנס אדם ויהלך בה אין מקפירקים
וכמונא בכן אם כגק זה אסור איתמ' ג' אחין שחלקו ובא בעל חוב ונטל חלקו שלא מהן רב אח'
מחלקת וסמאל אמותר וכו' בלקמ' ובבא קמ' בס' כל שהבתי ובבבא בתר' בס' גמ' דפ' האומ' לחבירו פיר
בקרקב ורבתי במות כון שהיה עובק מד שם קרקע שוה תנ' דינרין כל א' נעל בחלקו קנ' דינרין
הוכסרף חלקן של אחר מהן בחום נשאר לאחיו שדיצרין אם הוא יורש נוטל ק דינרין מן הקרקשה
לקח שלא באדות אינו נוטכל כלום הוי ממק המוטל בספק נוטל המשים ואילו נ'נוטל קרת שהה
דאמר דלמא ירשהא ונוסלכה דערן מעות דאמרינן דילמלוקה באחריות הוא ולוקח באורה
דבת מאלה וה אלככן ורבישי בל אוליהן הנחקן המותר על דברי נביאה כון חברהם
N4 — P — {'P': 'probable_present'}
ולמובהין שהוא מחמה שכי שמינה תרומה ובול
בו בראשדפ' המביש ששם . כגון שבא הרוג עי
ראלין שר אותו במעידין עליו שנהרג באהוא דכמו
ברגליו כליכץ דסכוקי שנהרג וכם וו דנ' ואילו ובר
בנסח ושמעתי שהיו טומרין הרוגי מלכות אץ כל
ברייה יטלה לטמוה במחוצונן וכול סד באמירי
נמצאת בת הרוגה ושקשו להרוג בל יחוזי בשבולה
ואמרו הן אנו הרגוה כד להצול כל ישראל ונארגו יהן
שמעיה טחיה שנהראו ביב בורד שמו' ביסדר
תעשתי בצדבם גמי טוריינוס גופיה בעולי בטלוה
הושיל ונהרגו בו שמעיה ואחיה בל השומין בומכמו
יחט בעיר ירקרגן בבכווה בר עלשיל
מומין באמ' ר' עקיבה אומ' ר' עקיבה שומ' מושים
הראו ומתכך ליהו צווזו שכתי בפ' כיצד מטכרן
הרהגנין ובהר דפנין כל כל שעה בגמ' וארב
ידקות ב לקראה אילו טר שחוזת דר
קחוד מרם
ומושטט הדורלני ובככל שיה בזר ואלירמש הירדו
⟦כמצקיובן לולם הגאל הידם הגזול ואימם חיריוה
המליצה א
אמ' אבי ורביה דרכי סעברם ובילמ וחרהו יויששץ
הנשתן אמ בחרפני מר היהרטר' אילן הגדל על ישפת
תפויד ש
הנהר ועשה כדחיכי דועה לששלם ואן מרים
ב
ביותם והואסם המות לברמה ורששות סולגרשו
בלעהדדפא וכר והרנ ושלו מאלחן
לשרשי אמ אמימר ובול אר יהודה הדרפא
הרה מנתשאין בנת סמן אלו כור ()לזוק
לאדורי יק' שהן קעם במקום הרטור לקורות חולק
לבשורי ואין חיא כול למוניש עלתת ים
כארי הרהולים בנא שרכים לאריה
מכה הרחלים במקדש מאי הרדולים אמטבא
טבלא הרדו מפם שקולו שכהי ומערבם שת' שמה
יהו בסובה עוגד זה שרבלאי בכר רביכנטר וטואב
אדבלן וסרב לין ונמ' ראשיהי כמצחק בנטיע התכיף
ברחסלון וכל בלק במונה ומינה נהכבת
הורידום מומ דע ד מומות מעסה הודום
ולא כלום האי פירי שבא על יטרח אחר מימו ותיו
בלומדכו כתראי . לישנ' אחרתא מעשה הורודוס
שרדה אימים בחור שבין אסלי היה הרהון
בפא דבצר מ מקום למתישל לשנטברי נקרץ גוול
שלי מכשיו בוי ור' פעזר לא זכר להיקרות בין
העמל הוי הר הקנמבין העמד אר יהקסר נחמי
חמן קרינן לפועלו טרה מלא ולחאון עלי מיע
להרהרי דכרהםם[
בודקין את הזב וכור עד בחולי וכמו
פיר ובמרשה שמא רשה ברייה יפה במשמ
סבלת בלוני דבר גדיל וכנא שמט נגעך חול
הרזקא הכלמסה בומ' שמר ידזית
שמא הרויפא כמצה . מה מצה וכול כיר
ארנכלא ואמרב לענדי לטרו . הרזק
כסגש דנשרים ההוא גברו דהוה מהרזלך תי
אבותנו הוא ואיתרתא . וכי החוכל בסגמד הד
דיבר דהרזקה באידכונא וכשליה כיד כלאו
בחדר הרקק ב בת' הקומץ דבה כומשת
פרשיות ואייאל רחבה אמ' רבי יהודה בי הרבקי
חייב בשוני מהוחת אלר נפא סבא משום דרב
בית שער הפהוח לחצר והבתים פתוחתך לבית
שטרי הרך ערב כמח בגמר אלעזר בר
צחק שומ' משה כך הה תגרי הרך בירו שומ בזאו
וראו מסרכלין לשמה . הרמיןבקגמ
כשרם ממוטת שמ' להן ההוא אמאושי מא[
לשמימר מת לבך לעולא דהורמיזיסר' הרמא
ברח הלא המכנים השמעם היצים השקין
הנקיים וכיורט בהן ואורמין ברשי מלמטר
הנקבים שמשמשין הדעי והשתן זכונא בהן
הרמין אר ומדי המוכר את הסכינה
לזידי הא לה כרניראישריקד הרמיץ
בראל דגטין ובגמיכל השטרול איכי האמה
שמול מובהקין שמובר כאן הורמין וכול ניר
שמות מובחקין שנשים ידועלם חשובים מנרחק
מדבר שקר מוקף למשוור כאן על פלשהיו
באות הזמן זוקו משרבאות
שרים ולשו ריסי קרמךהון בני
הדמך ככרתיר כשבר . הרון מ' ומזכ'
בלוכר אם הפמוצלים הרמנו ד' חלכא וכגטין
בהאמרת העזקין קבל עליה חרמנא דמלכם
ננשילי שראל בגת שאלמבח רגלה ואהרמנא מלכו
וביד ובראש החמורה והינו טעמ דלקי דעם
על הראלא דוחמש שרי צואמת המלך ויבא
כתון מעם אי יונפק סנטא בהרמנא ין קדבל
הרמן מש ואשכנד מוג' הרמני
שליים והלם כתק החממנה כיג וארון יתכון
להלמישן שורי הדמיש יול במיכה צלמע מור
ועד של מרו' ודמן אומינע דכרים יקירוי מירו
עדסלמי אלההנוגה כד אשרצם בגמ[
אים השיקר ליתר הר' ננגח דה גרא חשייתא
ב'מהש
סיר מה שגדל סביב הסנה. הגונאכ
היזמי וחיגי הר נוגה באילו טרי' באר
סימני העוף ה'ספיקות הן חובה סופה והרואדר
והריוגה וכול⟧ הרני בס' גמדפ במה מדליקי
שינמי הרעי פא' הרנאי פיר' עשב גדול עגולומ
פתוחי הוא פתוח בלילה בפונס בקרקע . וכשחמ
זורחת הוא עומדת וכתחה למולהי וכשחמה שבבי
פניה למולה שמתנרגלת עמה עד ששוקעת
שותו החרץ שהוט פתחה לעולם כנגד החמה
בוקעת הא נכספת בקרקע וקורין אותה בלעזו
מלכש יויש שגורסין ארוע פיר' ירקות שדה הן
בבקר מתפתחין ומתפשטן ומבין השמשותם
מתכוצין ונראין בסתומין . הרסנא
ביצה בר' גמ דיום טוב זבי' אין מעמידין בגד
אי טבידנהי אוי כסא דהרסנא אסידי יפיד מבי
אים קטנים מלוחים וקמץ וחורנץ ומבשלין אותו
ואומרין כשיטא מהו דרימא וילדני עיקר קמו
ימחא והלא עיקר זה פיר' בתשובת שאלוח
הלפותקי כנ' א' דר' הש' בגמ' הל' בד' פרקים
כלתא הרכולקי דעדו עלה אימת אתנרון . ובלא'
וקידושין באמ כל מצות הטביר' יוחנן קאי מקמי
אבי דארמאי אמ' כגון הרפחקו עדו עליהן דה
פיר' זמעם רעים . למועדי רגלי תרג להרפתקר ישה
נצר למלים . מרג תשוון הרכתקי הרק ב
שע' בגמ הכניסה לו שפחה ותימא ליח הלו עיילת
לך איתתא במיקאי ובר גמדכב דייע גזולות
הבו לי גברא דדלאי בהריקשי וטידון לבו דינא ליו
אדם דמשמש ועומד במקימו . הרקיה
בפ' א' דנדרים בגמ האומ' לחבירו כינווה בי נויין
דחרם הרקיא הרביא הרטא. הרת בס גמ דכר
כיצד מברכין . ובס הכ' אדם' הרוטה מקום יוכפר שו
דין כש' רל מתרפין מהו . ה'ר ששה דברים
מרפאין את החולה וכותאל שר הרחם של בהמה ש
הומגוליתרדן בליטריסיסין . כילוי . השני
כלא' דסוכה בגממבילי קש סיכבה בעצר כשתן
שולי פיר' לאחר שדקקו חפשתן ונפצוהו ונשר סונה
כבר נגמרה מלאכתו והבגד חשוב ופסול לסיכוך
הוצני הא שעקור מן השדה ואינו שלוי במים
ולאדיק ולא נפיץ והרי הוא כהוצין . וכמי שסיכך
עץ דאמיר . ובשלא נשתן קא מיבעיא ליה .
הו שענא אם לאו רבא והגדלי הנסע
דבי ריש גרותא בי גזיריתו הושעני אבידו ריהת
בפ לולב הגזול באמ' ר' משיר לא לירוץ אתהא לולבא
בהושענא . פיר' לש יכניס טדם לולב שפערב ל
שאגד ערבה דילמ' בהדי דדחיק ליה נן עליו עבדה
חציצה . כי שלא אגיד לערבה והדם טגיד נמי לולכ
לא ליגיז איניש לולבא בהושענא פיר' ארוך הלולב
ביותר . לא ליגם למטה לאחר שנאגד בערבה .
התליטים כש' שתליטים . וכבר פיר
במקומו .
נפשי תברך נאור ואדיר ברבים
יחיד אלבב בתדיר שחזקי ערך
האלה קדיר ובערך ואו חצעיר
מכל כוח יחליפי כופר אשכול
ואל
בפא דנדנים במנורה שמ מיניה ושלי דמישרא
ידרץ בשתריה דרביה פיר לא ארוך . ואני
כר' אמ' דפ' ר' יוחסין עד היכן היא כבל . רב אמ' עד
נהר גניזה . ושמואל אמ' ואני . ובכר' רב' פר' לו' אמ' ליה
עבדת אלד נהר ואני. וה במגילת
]מ
היו צריה לרמשי עמד ושמע את כל האוצרו
רבן יוחנן בן זכאי ואמ' ווי אמ' ליה למה אמרתו
אמ' ליה והא אמרתי בין וי ליה נמלט רבן יוחנן פידור
נש'
לשון צער . וה לשון שמחה . בפסו' דעשר תעשר.
אין
בילמי כס' פר' בראשית ויעלני מכור שאון מי
ותת
היון במקום שאומרין וי זה יכשהן משלים
מש הן שומרין זרי וכשהן משליכין אותן לשרגין
אומרין והי בסאש' דפ' ואילו מגלחין נשי דשכניצ
אומוי לא דלא וי לחכולא . פיר' כשהיה נפטר אד
זרע מקומות אזל להכל דלא שכיק זרעא יפט' נשי
דשכנציב היו חכמות והא מענות ואומרות טוי להו
בדכת' כי חולך האדם אל בית עולמו . ואוי למי וא
ממושקן להשלים רוחו שהוא אצלו פקדון עליה
בדבא אם חבול תחכולי ופטרב בד לדיעת
הטומאה בגמ בא לו בארכוכה נועץ ר מצר
בקרקע עד שימות וטיבי פיר' בלעז כן שם
להפר . ואל מ המוכר את הב
המרחץ מכרות חוילטות ובב בכלים גיסין
הסדיניץן תן העשור לשביבה שומא מדרש לאיליך
שר צורות טהור מכלום. ובכל ובכ
הבגדים פד' א בנגעים כל הרשוי ליטמא טמא מ
שע'פ' שאיט ראוי ליטמא מטמא בנגעים . כגון של
ספינה וילון ושבים של סבכה ובר גמדכר אליו
כולין וילון מותר לנטותו וכול וכס' גמ' דפו דביצה
מפני מה שמרו וילון ומא י מפני שהשמש התחמם
בי
כנגדו קלטים לחצרי תרג' וילון לדרתא ובלעז
קורטיניא . וכאמ' דעל הניזקין בהרושם וילון ומתולגו
ומיתחזי נחורש דרקועיא. ובר' גמדפשין דורש
וילון שונו משחמש כלום . נכנס ערבית יויצון דיה
פיד וילון פרוכת והוא הרקיע שעל פני הרקיעים
כוילון לפני סנתחים ולם בפהשזק בש' הא
לא חיה חיקרקוןי ואיתמר ר' הלל בדיהדר ולם
מימות משה ועד ר' לא מדינו תורה וגדולה בהמקום
אחד. וום בס' גמ' דפ' כהן גדול צובע במאי
ניחא ליה דליתיום בית השחיטה דמאי ובסכל חכלים
עצר
ניטלין איתווסדואני טינט יובס ומדפ' כיצד הדור
דמו ורם בלישנא לשון גיעול הואי וסות כפצו
נדרים אילו היתה חדע של מחד אומ' עליך כך וסתו
של כל' לגדש נשיו בר' עידיות ובר נדם כל אשה שיש
לה וסת דייח שעתה בנ' ב' דיזע גזלות בגמ ג' שרצות.
ובגמד' עקיבה אומ' דאמ' שמואל שינוי וסת תחילת חולי
ה
ובם גמדת הבא על יבמתו עשואין ומלקיות כדישתות
אשור המועד כד שבג ושם מטרשי ורא
בשביעית כלל גדולי בגמ' דפ' א'י דנידה בגמ' ר' אליעזר
אומד נשים וחתנן הורד והכופר וכול עד פרי ודד
חדש שכבשו בשמן ישקי וילקוט את הורד וישן בחדש
חיב בביעורי ירו' ורד סדש ורד ששעית בשמן של
ודעיר
אשיר וישן בחדש ורד שביעית בשמן שמיניתי
ובהוה עובד . כ'ב' במעשרותי אר' יהודה מעשר
בגינת וורדים שרותה ביו' וכול' ובפ' ח' שרצים בני
מלכים סבין על גבי מכותיהן שמן ורדי ובפ' אילו
טרא' בגמהריטה וסימניך כיתונא דורדא דמתוח
בהרישה . ובס' ומ' דכ' מי שמחזו ליתו ורדא חיורא
דקארי בחד דראי ובר גמדכ השוכר את המעפי
ונהדר ליה כלילא דודדאי סומקא. בחולת הורד
נטווה פרך כבר פיר' בער בתולה שושנת העמקים
ורג ועובדן ומי בורדא גינתא דעדן. ורודון
בהשוחט פב' בחולין ר' יהודה אומ' עד שי שחוט אל
הורידין . ובברכות בנ' תסלת השחר בגמ' ר' נחונינא
ן חקלה : ובחלק בבעין סנחריב הזהרו בורידן בר
מפכר הזבח בגמ' נשמך צריך שיהק ורידן לחוקם
יד' חוטין דקים מלאים דם וסומכין לו שט ..
ורדינא בכ' א' דשועה בגמר שמעון ר' פסא
אמחדש תמנתא הא וכול' כגון ורדינא וביברי ושוקח
דרנשי ובס' מי שהוציטוהו באמ' אר' שמטון אלא נקרזן
מאנשי ורדינא כיר' מקום שנשיה ציקנין וצירעין
ומקנידין זה על זה אין לכבר קטן לככר אדול י
ורשבי בפא וקידושין רגמ בית הכל טומ
מודר להחזיר החוא גברא מזכן ורשכי קרי שיתא
ועשוו חמשה פיר' רחזל מדגליות ור' גרשום ז'ל' סיד
מצנפת שנותוין על הנדחתי פנטוטלו בלעז . ושפו
יס' גמדנ' ואילו מגלחין בפיטורי בכי הושט פיר' בש
פיטור . וותק במ' א' דברכות ותיקין גומרין
אותה עם הנץ חומה וספיום טוב של ראש השנהחיו
משלימין בתורה תלמיד ותיק. ותקא בם גמ
דכל שעה ותיקא שארי פיר' העשויה מילחא ומישחא
וין מחטי דמי פירות אין מחמיצין ⟦וכולי וחק
בס' גמ' דכ' המדיד את אשתו כפא כל היד בגמ כיל
לשמאי שומ' המקיד דם ושימש הווין לו בנים ווחיקן
ובס' רפוטות דפ' מי שמחזו הא דשאתי טילט חיורא
אוחזתו ויתקישר' חלישות. ותם בככל היה
נמצא על שלה והם ומטין שי זהו שיטור והם . סש'
אותיאוס וכבר פיר' במקומו . יותר יפר שור
שנגחטת הפרה בגמ' הסופר בוד בד' כל האומ הק'ב'ה'
יתרן הוא יתותרו מיעיו וחיה . ובבר רב פר ס'א' כשר
עשושה דאי אמ'ר' חנינא כל האומ' הקבא יתרן הוא
יתותרן משוהי אלאי מוריך רוחיה וגביה דידיה דעקה
שחת חדעיק יעקב לעשו ושיכן כפרטלו בשושן ⟦ש/
ויזעק זעץ' גדו' ומי ויתור שסור במודר הנטה בס
א דמגילה אין בין המודד . ובר' אמ' דפ' אין בין המודר
ריסת הרגל בחצי דם שאם יכנס אדם ויהלך בה
אין מקפידין עליהן וכיוצש בהן שכי' כגון זה שהור
ויממ גאחיה שחלקו ובאבעד חוב ונטל חלק
אל מהן רבאמ בטלה ושמואל אמ' ויתר וכול' בפש
דבבא קמא סמך כל שחבתי . ובבב בתד' בס' גמ'דכ'
השומ לחבירו פיר' רבוע בקרקע דרביע במעות
כגון שהיה עזבון מודישה קרקע שווה דינ' כל ⟦א'⟧
נטל חלקו קנ' דיני בנו בעל חוב טרף חלקו של מ' מהן
בחובו ושאר לאחיו ש' דינרין אם הוא יורש טולק
דית' מן הקרזט ואם הוא שלא באחקיות אינו נזבר
הוי ממון המוטל בספק נוטל נ' ואילו נ' נוטלה
שווה בה' דינרין דשמרי' דילמי' יורש הוא ונוטל בה
דינ' מטות דשמרי' דילמ לוקח באחריות הוש י ולהקח הריור
בהשלמת מעות סגוא' ליה וזה אליבא דר' אסרי בה
אילוהן הנחנקין המוותר על דברי נבייש כגון דמים
כס' גמ' דפ' האומ' לחבירו לכן אמור הנני נותן לו אבש
ו דשלום קטיעטי ללמדך שידן הברית לשון אלא
כשהואשלם כלא מום שבלשם חיסר פסולי
מ' גמ' דפ' מר ששמהריני נזיר תנא מום ר' יוסי חו
מפני מה נקוד על ו' שבקומה של בכורה לומ לך בשכי
לא ידע בקומח ידעי מאי הוה לה למיעבר מה דהוה הו
נפרא מיעה דלפניה אחריני לא איבעי ליה למישת
ומרש . בילמ אתה זבד היום ותהרין שתי בנות ⟦במ'⟧
והו מאביהן אלא שמאבוחן היה הדברי רשה מה כר
ולא ידע בשרבה ובקומה . ובקומה נקוד למה שהיה
זכור מאמש אכל בלילה פגיינו והדגיש בה לפיכ'
בקומה נקוד . מפני כך הוא מתפרסם שבת בכל הרי
חייב הוא מעצמו וכולי' בפ' א' דחולין בגמ השוחט
ומגל יד ואו דכתיבא אטופתא י פיר' טופתט עיקר
ריות של דקל מתקדע מעט מעט קרעים קרעיו
אינו
ארוכים וכשבותם ואו עליו נכנס בתוך הקרע
ניכר ממקומו והיכי קאמ' כלום אין בדבריו כלום . סי
סידקין ניראין עמו כמו וזין והן שינן וזין . ואין בהן
וועודת דר' שדי עליהו . בר' גמדבי כיצד שתתר
ובהתודה פז' במנחותי נמצטו ר' קבין ירו' שהן ועשחטה
וויעודין ורתן גידי פחדיו תרג ותנאי פחדוהי
פיר' ותן הוא גיד בס' רפוטות כתובין הןי
ערך ואו נשלם . שבח לבורא עולם
שרך זיין להתחיל ולגמור יסייע לערוך
צרור המור זאז
סבתי ראמי בר אבא אמ זאזא פיר
אילן המרים וכרישין ודור מסקנין שמש בהין מראני
ענניהם כשהן ובושין ומצותין בהן הטור ומתחממין
כהן בימות הגשמים . מכין עפאים תרג' מכון זטויה
ועשה קטר במו נטוב הרג' ויעביד האזא קרך נציביוי
שומזגותא יבושתנו דרומטני ויים טומ' עץ ששמו ור
בלעזי אש אומ' שגדל סביב המילן כמו שטרותי ז
מ' גמ' ומ' אוחטא' באות ר' יימר אמ' אמ' קרא. . וא
מקום שזכ פטיהוי ומפרשי' זב על ידי חיטוי הענן
שלדש פשו מן האומפ בהוכמין אוב הדםי ובבמנח
בר' אמ' דכ' ר' יסמעאל הנהו ג' נשים דשתיין ג' קנים
חדא שמרה לזיבתי . וחדא אמרה לאימתי חדא אמרה
לעונתו . ומפו' בשקלים. ירו בפשילו הן הממונין באממ
פתחיה . זו שאמרה ליכמתי סברין מימר שופעתדם
כום והינו זבה ונידה . א לחטאת ואש' לעולה אמ' להו ר'
מרדכי בימה איסכנתא ונדרה עולותי זו שאמ'
לעונתי סבר מימר שופעה דם כמעיין דהינו זיבהי
אמרלון בעינא שיסתרנת ושתיהן עולותי וצו שאתי
לזיבתי סבר מימר זיבה ממש אמרלון זאב בא
את בנה . ז'ב' מיטמא בראיות ג' ביום אחי
בג' רשיות בג ימים כמפו' בס כיצד הרגל בג' מועד
שהעידו בג' ימים . בפ' בנות כותים בגמ דב (ה טהורה
מקה"ר
זוב דומה למי בצק של שעורים זוב באה מכשר
דוט
המכי שכבת יזרע באה מבשר החר זוב דיהה המה
לביצה מוזרתי שהבת זרע קשורה ודומה ללובן ביצה
הו
שאינה מוזרת זב זגר בסדם הנדה בגמ'
והשרץ והנבלה .אמ' רבא הטזב גזי קיימת טמאין .
פיר' שרצים טמאין יבישין . זב קגו בס'גמ' דפר'
ואילו מגלחין אחאנא תגארי אאב זאגי מיכדקיי
פיר' שחינו שחורים שעל קניהן נבדקין . כלומ' במקום
שחורותם נבזקין הנאמנין הן אם לאוי כמ' שאמ'
בגמ' בג' דכרים ניכר את האדם בכוסו בכיסו בכעסו
זבח בחטאת העוף פד' ב' במעולה זבמי
שלמי ציבור פיר' אותן המביאין בעצרת כדכת' בפר'
אמור ושני כבשים בני שנה לזבח שלמים זבר
בפ' במה טומנין לא בזבל ולא ושל בפ' המוציא יין
זבל חולדק וג' ובכל קרבנות פח' במנחות שין מביאין
לא מבית הזבלין וצול ובכ' ב' בשביעית מזבלין מיית
מעדרין כולעד ומסלקין. פיד מזבלין ומעדרין
במשקאות משליכין דכל בשדה או בעיקר האיצן
מעדרין חופרין . מיכלין מפרקן . ורו' מעבורין א
היבולת כלומ ום יש לטילן יבולת יסיר וירפאי
יח' מנדקין בעלין כלומ' משבר העלין שהן יביש
ורו' מאבקין עושין להאבק כלומ משליכין בעין
האיתן ירו מעשנין מתננין לה כלומ עושין עשן
שמ
תחת השילן שימותו התולעים מסלקין מסידין
האבנים. מל סקלו מאבך מקרסמין כמו מכדסמין
שחותך העננים שייבשו . מצרדין כורתין הפרחין
העולין בשורש האילן מפפלין שעטל הכסולה.
אבש
גייש אומ' מזרדין שחותך קצת מן העונים הלחים
ומניח מקצתי מכסלין שנוטלין מן הכל כדי ציפו
לקורה מבינמלישב סחוי מאמין שרן ליובה
בורכין מל' בוץ ותכריך . קוטמין תרג' אפר קטה
פרי
יש אומ' שובר הרששים יכמו נקטם ראשן סכין
הכגין הכירות שלא נתבשלו סכין שמן ומרב דשני
ולמ
בט"ו בפ' מ'ד ישמעאל התם פטומי פירא בס' פר
דברכות חד וכילא בתראי. ובר' אמ' די' המקבל
ום
שדה א'ר יוסף דולא ומרא וזכילא וצנוקא דבעל
הביתי פיר' בלעז פלא הנושאות זבל ומשליכות
המתיקביד בר גמ דפ' בני העיר הני
בילי דחומשי יפיר' עושין סביכות הספר מסגרה
אל עור בגובה כדי לשמור הספר עניין סדרוד
כמו וזכלני אישיי צבלגז בנ הקורא אה
המגילה עומד כהן שידיוי אר הונא זכלגן שינו
נושש את כפיו ובר' ומ דני' מומין שילו ישר יוחנ
הקדחנין והננסין והזבלגנין פסולין פיר' מי שינש
לפלוף בעינו . ויש אומ' שיצא רירו : קבץ
בפעל אילו מומין נפגם הזובן והעריה של נקבה
פיר' השבר שיזוב ממט יוטוד בי ישמע אם קורין
לאכר זובן. קבץ בס גמ' דפ' ד' נדרים
מתני' בזבנא דרמי על שפיה יפיר' סחורה שאיצה
טובות שלא על ידי הדחקי בר' גמ' דכ' חזקת הבתים
ומ' עביד איניש דזבין דיניהי יר' יקנה המריבות
הלאמ' א'עפ' שהיא שלו אינו מוציאה בידו אלא מריבור
ודיען אקנה טותו בשביל המעות. איבורא
בו
בר' גמ דחגיגה משי רעות רבות וצרותי אמ' רבא
רעות שנעשות צרות זו לזו כון זיבורא ועקרבא
בד' כאן שעקצו זיבורא וטקר בא ביחד לעקצת
שקרב יושל חמימרי ולעקיצת זיבורא יועיל קריבר
וחילופא סכנתאי נמצא המועיל לאחד מזיק לא
לכן הן צרות זו לזו כמנו' בפשין מעמידין באמי
מתמאן זיבורית במא דבבא קמא
כתובת הששה בזיבוריה זבורות
בכלידות פר' שחרון במקוות הטבילו כדרכו דרךו
בלא זיבורית עד שיטנו על צידו : יר טבלו ולא
המבילו בית ידו וישאומ ולא זוברית לאי עלתה לו
יקקות בטהרה סליק פ' א'
אחל פב' זג כמ כלמה טומנין
לא בזוג ולא בתכן ולא בזוגין . ובפ' אחרון מעשרוה
לא ימכור אדם את תבנו ואת זוגיו ואת גפרוי ובא
מרצנים
מינין פו בנזיר וחייב על היין וסל' ועל הזוגין בפני
בצמו וכולי החרצנים אילו החיצונים. והזוגים אילו
הפנימיים דברי ר' יהודה . ור' יוסי אומ' שלא משע
באוא של בהמה החיצון שוגי והשני ענול
במה אשה ולא בזוג אשפ' שהוא פקוקי ובפ' במו
שה ובני מלכים בזוגין פיר' במלכושיהן משו
החיצון זוג והפנימי ענבולי קג בפיב בפיטה
שקיבלמן הזוגין פיר מן החכמ' שבפר' א' בטבוה
שקיבלו תורה מטנטוגנוסי ולמה נק' זוגותי שהן דברים
כב'י ספ'ו בסנהדרין בגמ עיבור החדש אלוג בא
מרקדתי פיר' בתלמ' חכמי' בא מטבריה די דאמ'
במגילה רקת זו טבריה ותפשו נשר עיבבו ן
כי נשר הוא מלך . כדכת' הנשר הגדול . ויש אומי'
עיכבו המטר הנושר מן השמים ובידו דברים
הנעשים בלוז היא תכלת וציציתי וזכותם יצא
לשלום . ונימושיירכי נחשון כלומ' נשישי בית דוד
המתי חים מזרתר נחשון שהן מזרע יהודה . ולא
הניח אדומי זה שר שדום המושר עליהן בעלי אסופים
ים החכתי בדכת' דברי חכמים כדר' וכמ' נטו' בע' שסו'
בשקול קבוע נציב אחד זה חדש העיבור . בירח שמה
בו שהרן זה חדש שבי קג פר' יא בכלים הסייה
והשויד והזוג של ספרים שנחלקו הרישילו טמאין וביני
בשער פר' ד' בנגעים כדי לקרוץ בזוגי וכבא סאמן פו'
בנידה שתי שטרות השמורות בנדה ובנגעים כמה
סיעורן כדי שיהיו נוטלין בפי הזוג ובס' אמ דפ' המקבל
ובל זוג של ספרים . פיר' מספרים. ג' ששה
ועדים . תרג' שיתא אגין . פר' ערב פסח בגגד אפי' עני כי
מינן בי מרי הוה זגנין אברוכי ובפ' כל הכלים האכור
ליבלי דאישתיור טבני אתו שארי לטולטולי כמה דגא
עליהיי ובפ' כל כתבי הקו' בז' מימריות דר' יוסי
לא מזאנא רישי אבי פריא כמא דלא מה פי כהנץ פיד
לא שכבת על המוטה ובפשילו הן הנחנקין בגמ
בגמ הגונב נפש ישן דזיגא עליה . פיר' כשהיה ישן
סמך עלי והסב לוי ובילה בם גמידם וכד חטאת
דילמ' באעי למיזגא עליהו . ושישטח דקא מעיל
בקדשים ובס' בבא קמא בגמ' הכשרבר לא צריכא
דיזגא מיזוא. קג' בכר רב פר צג הבקראור
עובדש הוה בדרומש דהוה תמן פונדקר והוה קשים
לבושי זיגי בלילש גבפר אליעזר בגמ
אין עושין חלוק והיכא דזיג ליקרעיה בשערתא . וברגמ
דל כיצד צולין שי לאו דחזיתיה דזיג כי זוזא חמרא
לא אכלי ובפ' בהמה המקשה בגמ' בהמה שנחתכו
רגליה כיון דזיגא שעפ' לטחבריה אלמרי ולא באפיכי
שבועתא וסימניך הניך לבן יכלומ טפוכי שבועה
וחיוארי דגירים . ובפ' המפלת בעי המפלה שם
הבירו דשתנאר לקמי דבי שמול וכלי שמשה אחמיו
N — P — {'P': 'probable_present'}
אמה על חמש מאות אמה ובראש כלים הר הבית מקודש ממנו שאין זבין וזבות נדות ויול גדנם
לשם פיר' הר שהבית בנוי עליו ארכו ת'ק' אמה ורחבו תק' אמה ומוסבב חומה בלא קורות ובפ בבמידות
עומד בהר המשחה פיר' הר המשחה הוא הר הותים ובפ' ג' בתמיד אמ' ר' אלעזר בן דלגיי עזים היו לאבא
בהרי מכזור והיו מתעטשות מריח פיטום הקטרת ובפ' אלו הן הנשרפין בגמ' מי שנתחייב שתימיתות
אל ההרים לא אכל שלא אכל בזכות אבותיו ועיניו לא נשא אל גלולי ביו שלא הלך בקומה וקופה ואת אשת
רעהו לא טימא שלא ירד לאומנות חברו ואל אשה נדה לא יק' שלא נהנה מקופה שלצדקה בברא רב פרט
יכ' אלה תולדות השמים אמ' ר' יודן הרים הגבוהים היעלים אין כת' כן זכו' ובילמדנו ומקנה רב ולא ממדבר
הרים טורין חוץ מזה שהוא רוממות אין אדם מתרומם מן הדברים האלו מה הק'ב'ה' עושה נוטל ממונו שלאה
ונותנו לזה וכו' עד שהוא מביא על זה מרומם את זה הר בסוף גמ' דפ' בנות כותים אמ' שמואל אין אשה בג
מתעברת אלא לרעא או לרעב או לרעג דכת' ויתן ייי לה הריון הריוז בגימטריא רעא הוו : הרג בפ ד
נדרים דסרק הגוזל ומאכיל בגמ' אין פורטין נורדין להרגין ולחרמין ולמוכסין שהיא תרומה בכריתות
ברא גמ דפ המביא אשם תלוי כגון שבא הרוג ברגליו פיר אותו שמעידין עליו שנהרג באהוא עצמו סלון
דליכא לספוקי שנהרג ובס' גמ' דפ' אלו עוברין בפסח ושמעתי שהיו אומ' הרוגי מלכות אין כל בריה יכולה
לעמוד במחיצתן וכו' עד שני אחין דלוד פיר נמצאת בתקיסר הרוגה כדי להציל כל ישראל ונהרגו הם
והם שמעיה ואחיה שנהרגו ביב' באדר במפורש בפ סדר תעניות כיצד בס' גמ טרינוס גופיה בטולי בטלוה
הואיל ונהרגו בר שמעיה ואחיו ובפ השותפין בגני כמה יהא בעיר הרגד בבכורות בפ על אילו ומן
ר' עקיבא אומ' מושיבו על הרגוזו וממעך פיר' מושיבו על אלייתו וזהו אכוזו שכת' בכיצד מעברין
הרהגנין ובהרדפנין בגמ כל שעה בגמ ואלו ירקות הרדף בפ אלו טרפות ושאכלה הררפני
ובפ' כל שעה בגמ ואלו ירקות ואימא הירדוף כמצה וכו ובילמדנו ויורהו אי עץ ר נתן אומ' הרדפני מה
היה ובפ' לולב הגזול בגמ הדם הגזול ואימ' הדדוף אמ' אביי דרכיה דרכי נעם פיר אילן הגדל על שפת
הנהר ועושה פרחים דומין לשושנים והן מרים ביותד והוא סם המות לבהמה ויש אומ' סניגינו /
שמו בלעז . הרדפה ברא' גמ' דפ' ואלו מגלחין מאי לשרטי אמ רב יהודה הרדפה מאי הדרפה
אמ' רב יהודה בר שמואל בר שילא נרו לאלתר וכו' הרדי בפ השותפין בגמ סמך לו ⟦/
כותל אחזיק להורודי אחזיק לכשורי פיר' אחזיק להורודי א' שהן קנים במקום הראוי לקורות אחזיק
לכשורי ואין חבירו יכול למונעו מלתת שם כשורי : הרדולים בפ' אין בערכין בגמ' לא היה
מכה הרדולים לא היה במקדש מאי הרדולים אמ' אביי טבלא גורגנא מפני שקילו עבה ומערבב את
הנעימה ירוש' בסוכה עוגב זה ארדבלס בברא רבה פרש' כד' אבי כל תופש ועוגב עררבלין וסרבלין
ובפרש נא ויהי כמצחק בעיני חתניו ארדבלון וכרבלין במדינה ומדינה נהפרת : הרדום בס' גמ
דפ' ד' מיתות מעשה הדרום ולא כלום הוא פיר שבא על נערה לאחר מיתה כמפורש ברא גמ רבבא בתרא
ליש' ח' מעשה חדורים פיר דרך איברים בחור שבין אצילי ידיה הרהון בבראל רבה בסוף פרש'
מ' מקדם לבית אל לשעבר היתה נקחות בית אל ועכשיו נקראת בית און . אמ' ר' אלעזר לא זבה להיקרות
בן העמל הרי הוא נקרא בן העמד אמ' ר' יצחק בר נחמן תמן קריין לפועלה טבא עמלה ולהרהון ן
שלמימי רגלים עמדה : הרהר בפ ב בזבחים בשבעה דרכים בודקין את הוב עד שלא נזקין
לזיבה במאכל במשתה במשא בקפיצה בחולי במראה ובהירהור פיר במרוה שמא ראית בר היוה
בהרהור שמא הרהרת בלבך כלום במשא שמא סבלת כלום דבר כבר שמא נגעך חולי /
לא ליעלים אמ' הרים הגבוהים למה נבראו בשביל ועלים . אילה זו תישה והיא מתייראה מן החיה
]ן שבלבקשת לשתות התבה מכניס בה רוח תזלית ומקרקשת בקרטה והיה שומעת ובנדחת יס
ה לשפטם הדיו טבר טפזא מגין תחות שקפא מפני העוף בשעה שהוא פורח שלא יאכל
דבר טמא ברא הקבה את עולמן בשביל זכות אברהם יצחק ויעקב לול אחת כ[
הרופא בפרק כל שעה בגמ' ואילו ירקות ואימא הרזצא כמצה פיר' הוא ארזפתא
ושמו בלעז בילטרו . הרזקק בסוף גמ' דנדרים דהוה מהרזק בביתא ובפ' החובל בסוף הלכ'
ריפוי שבת דהרזקיה פיר' כלאו בחדר הרזק בפ' הקומץ רבה בגמ' ב' פרשיות אמ'
רחבא אמ' רבי יהודה כי הרזיקי חייב בשתי מזוזות מאי בי הרזיקי אמ' רב פפא סבא משמ
דרב בית שער הפתיח לחצר ובתים פתוחים לבית שער הרך בערב פסח בגמ ר' אלעזר
בר' צדוק אומ' מצוה כך היו תגרי הרך שבירושלם . הרמין בסוף גמ' דפ' אחד דיני ממונ
מפלגד לעילא דהרמיז פיר הורמין ברא הפה המכניס הטעמים היפים והמשקים הנקיים וכיוצא
בהן ואורמיז ברא מלמטה הנקבים שמשמשין הרעי והשתן וכיוצא בה : הרמיו ברא גמ
דפ' המוכר את הספינה אמ' רבה בר ברחנה לדידי חזי לי הורמיז בדליליתא פיר שיר : הרמיז
בפר קמ' דרגיטין בגמ' כל השטרות היכי דמי שניות שמות מבוהקין אמ' אביי כגון הרמיז ואבי ינא
בר שבתי פיר' שמות מבוהקין אנשים חשובים ידועים שמתרחקין מדבר שקר ומקבלת שחד כגון
פל' ופל שהיו באותו הזמן ודוקא בערכאות שהוא מושב קבוע לדון לשרים ולשופטים הרמך
הנהו בני בי הרמך כבר פירט בעדך ברשניא הרמן ברא גמ דפ השוכר את הפועלים אמ' ל
מאי אעביד הדמנא דמלכא אנא ובגיטין בסוף גמ דפ הניזקין הרמנא דמלכותא ובפ' אלו טריפות בגמ
נשתברו רגליה ודילמ מלכא הוה בהדיהו ומהרמנא דמלכא עביד ובהלכ קמ' דתמורה והינו טעמ דלקי
דעבר על הרמנא דראמנ פיר' צוואת המלך ויצא השטן מעם פני י תרג ונפק סטנא בהדמנא מן קיט
הרמן מר ואשכט תרג הרמיני וחרייב והשלכתנה ההרמונה תרג וגלון יתכון להלא מן טורי
הודמיני ובס' מיכה ולמני מצור ועד נהר תרג ודמן הורמיני רבתא וקרוי ציירא ועד פרת
הרנוגה בפ' ח שרצ' בגמ וכוס העיקרין ליתי הרנוגה דהגתא רומייתא פיר מה שגדל סביב
הסנה הגתאכמו היזמיוה הרצוגה באלו טריפ בגמ סימני העוף ח ספיקות הן חובה סוגה
וחרנגול והרנוגה וכול' . הרני בסוף גמ רבמה מדליקין אינמי הרני מר עשב הוא גנגול ומצד אחד
הוא פתוח כי⟧ בלילה כפופה בקרקע וכשחמה זורחת היא עומדת ופתחה למולה וכשחמה מסבבת פניה
למולה שהיא מתעגלת עמה עד שש()קונת החמה ואותו החרץ שהוא פתוחה לעולם כנגד החמה וכשחמה
נפתחין
שוקעת היא נכפפת בקרקע ואומ' שמה בלעז מלכה ויש שקורין אדוני פיר ירקות שדה הן בבקר
ומתפשטין ומבין השמשות מתכווצין נראין כסתומין . הרסבא בביצה ברא גמ' דפ יום טוב
ובפ' אין מעמידין בגמ' והלאלקות כסא דהרסנא אסירי פיר' מביאין דגים קטנים מלוחים וקמח וחומץ
ומבשלין אותו דאמרינן ואיעבדינהו גוי כסא דהרסנא אסירי פשיטא מהו דתימ' גילדני על קד ק מל
קמחא וחלא עיקר זה פיר בתשולת שאלות הרפתקי בפ' קמ דראש הש ברא הלכה בר ו
כל הני כ הרפתקו ובנ קמ דקידושין בגמ כל מצות האב כמה הרפתקי פיר זמנים רעים למועדי יג
תרג להרפתקו תשימון קנצי למלין תרג תשוון הרפתקי חרק בפ' אף על פי שאמר
בגמ הכניסה לו שפחה איתתא בהדקאי וברא גמ דפ שני דייני גזילות גברא דולי בהריקאי פיר אדם
שעומד ומשמש במקומי הרקיה בפ' קמ' דנדרים בגמ האומ' לחברו כינוי כינויים דחרם
הרקיה הרניא הרפיא הרת בסוף גמ דפ כיצד מברכין ובסוף הל קמ דפ הרואה מקום ובל אין מעם
בסוף הלכ' מתופאין מהן תנורבנן ו' דברים מרפאין את החולה ורפואתן רפואה ואלוהן כרוב ותררים ומ
שה וקיבה והרת ויותרת הכבד פיר' הרת הרחם שלאשה או שלתרנגולת תרדין בליטי סיסין פוליו
השני בתוספת שביעית בפ' ר' יהודה בפרק' קמ' דסוכה בגמ' חבילי קש אמ' רבה בר ברחנה
אמ' ר' יוחנן סיככה בעניצי פשתן פסולה פיר' לאחר שדקקו הפשתן ונפצוהו ונשר הפסולת כבר
נגמרה מלאכתו וכבגד חשוב ופסול לסיכוך הוצני הוא שעקור מן השדה ואינו מי בעיא ליה וכול
השענא בפ' לולב הגזול בגמ' ר' מאיר אומ' אפילו הושעני דבי ריש גלותא כי גדליתו הושעני
לוליבא בהושענא כפיר' לא יכניס אדם לולב בערבה לאחר שאגד ערבה והדם דדילמ' בהרי דרחיק ליה פלין
עלין ועבדי חציצה אלא כי אגיד לערבה והדם אגיד נמי ללולב לא ליגיז איניש לוליבא בהושענא פיר אם
אם ארוך הלולב ביותר לא יגוז אותו למטה לאחר שנאגד בערבה : התליטים ספ' א' אתליסים
פירט במקומו . נפשי תברך באור ואדיר בים חידי ארבב בתדיר
שחזקי ערך הא להסדיר : ובערך ואו הצעיר מכל
כח יחליפי כופר אשכלל אדינה
ואלי בפר קמ' דנדרים בגמ מנודה שמ מנה לא ואלי למשרא פיר לא אריך ואני ברא גמ
דפרק ר' יוחסין עד היכן היזו בבל רב אמ' עד נהר גינזק ושמואל אמ' עד בהרוחני ובברא רבה פרש' י'ו'
אמ' ל עברת נהרואני : וה' במגלת איכה היו צריה לראש אמ' ליה למה אמרת וייי אמ' ליה
וה אמרית בין ויי לוה נמלט ר' יוחנן פיר' . ויי לני צערוה לשון שמחה בפסק דעשר תעשר ובילמדנו
בסוף פתי' בראשית ויעלני מביר שנ' מט' היון ממקום שהן אומ' וייוה כשהן משליכין אותן לאשהן אומ'
ויי וכשהן משליכין אותן לשלג הן אומ' וה בס' גמ' דפ' אלו מגלחין נשי דשכנציב חמרן ויי לאולא
ויי לחבלו פיר כשהיה נפטר אדם בלו זרע מקוננות אזל להבל דלא שבק זרעא פיר א דשכנציב נשי
היו חכמות והיו מענות ואומרות אוי להולך דכת' כי הולך האדם אל בית עולמו ואוי למי שהוא ממושכן
ונתבע לשלם הפקדון שאצלו כלומ' האדם מתמשכן להשלים רוחו שהיא אצלו פיקדון לבעליה פיר
חבלא משכון כמו אם חבול תחבול . וטיב בפ' ידיעות הטומאה בגמ' בא לו בארכובה נועץ שר
אצבעות בקרקע עד שימות וטיב פיר' בלעז כן שם האבד להפר . ויל' בפ' המוכר את הבית לא
מכר את הוילאות ובפ' כד' בכלים ג' תריסים הן העשוי לשכיבה טמא מדרס לוילון טמא טמא מת
ובכל הבגרים טר י'א' בנגעים וילון ושבין שלסבכה וברא גמ דפ ר' אליעזר אומ' תולין וילון מותר
מפני שקשמשמת חמם כנגדו
לנטותו ובסוף גמ' דפ' ק' דביצה מפני מה אמרו וילון טמא ↑ קלעים לחצר תרג ירום וילון לדרתא והוא
מסך ובלעז וברא גמ דפ אין דורשין בערות וילון אינו משמש פיר' וילון פרכת והוא הרקיע שלפני כל
הרקיעים כוילון לפני הפתחים ולם בפרק הניזקין בסוף הלכ לא היה סקריקון אמ' רבא בריה
דרבא ואיתמ' ר' הלל בריה דרבי ולם מימות משה ועד ר לא מצינו תורה וגדולה במקום אחד וכו
וום בסוף גש' דפ' כלל גדול דלית ווס בית השחיטה דמא ובפ' כל הכלים בגמ' כל הכלים הניטלין איתוום
ובסוף גמ' דפ' תמיד והא קא מית ווסי מאניהו וברא גמ דפ כיצד הרגל דמוום בלישא לני גיעולהוא :
ווסת בפ' ט' בנדרים ווסתו שלפלוני לגרש נשיו . בר א עידיות ובראל נידה כל אשה שיש לה ווסת דייה
שעתה בפ' שני דייני גזילות בגמ שלש ארצות לנישואין ובחלק בגמ' ר' עקיבה אומ' דאמ' שמואל שינוי ווסת
תחילת חולי ובסוף גמ דפם הבא על יבמתו ווסתות ושור המועד ושם מפורשין : וורד בפ זבשביעית
כלל גדול ובגמ דפ קמ דנרה בגמ ר אליעזר אומ' ד' נשים והתנן הוורד והכופר והקטף והלוטם ירושל
וורד חדש וורד שביעית בשמן שלשישית וכט ובהיה עובר פרקב במעשרות בגיצת וורדים שהיתה בירושלם
נישואין ומלקיות כר ווסתות
ובמ' ח' שרצים שמן וורר . ובכ' אילו טרפות בגמ' הריאה וסימנא כיתונא דורדא דמתנח
בהריאה וברא גמ' דפ' מי שאחזו ליתי וורדא חיורא דקאי בחרדרא וברא גמ' דפ' השוכר את
הפועלין דוורדא סומקא בתולת הוורד בטווה וורד כבר פירש בערך בתולת שושנת עמקים
תרג' ועובדיי יאין כורדא דבמישר גונניתא דערן: וורידין בהשוחט פרק ב'
בחולין עד שישחוט את הוורידין ובברכות בפ' תפלת השחר בגמ ר' נחוניה ובחלק בענין
סנחריב הזהרו בוורידין כר יהודה ובל כל הזבחים בגמ צריך שיתן זורידין לתוך הכלי פיר
חוטים דקים שהן מליאים דם וסמוכים לושט : ווהדינא בפ קמ דסוטה בגמ שמשין
כגון וורדינא וביבארי ובפ' מי שהוציאוהו בגמ אמ' ר' שמעון מאנשי וארדיניא פיר' ורידינא מקום
ואנשיה ציקנים וצדיעין ומקפידין זה על זה בין ככרקטן לכבר גדול והדיני בפ מרובה בגמ
אין מגדלין בהמה דקה מאי חולדת הסנאין אמ' רב יהודה שרצא וחרצא וקטיני שאקה ורעיא ביני
ורדיני פיר' ודדיני בלש' ישמע' סני : וורשכי בפ' קמ דקידושין בגמ ובית הלל אומ' בפרוטה
קא מזבנה וורשכי ובפ הזהב בגמ עד מתי מותר קח מזכין וורשכי פיר ר' חננא זצל מרגליות
ור' גרשום זצל פיר' מצופת שנותנין על הפדחת שקורין פרוגטלי . וושט . בגמ בפרק ב' בשחי
חוליך שחט את הוושט ובפ' הרואה חייב לברך וושט מכניס כל מיני מאכל וושטו אטום אמו טהורה
פיר' כיון דאין מכניס אוכלין ומשקין אף על פי שפניו דומין לאדם אבן אמו ואמו טהורה .
וושט בסוף גמ' דפ' ואלו מגלחין כפיטורי בפי הוושט פיר' בע' פיטורי וותק בפ' קמ'
דברכות בגמ' מאמתי קורין את שמע בשחרין ותיקין היו גומ' וכו' ובפ' יום טוב שלראה ש מת
מתחיל בתורה ותיקין היו משלימין בתורה תלמיד ותיק: ותקא בס' גמ' דפ' כל שעה
ותיקא שרי פיר' העשויה מלחא ומשחא וקמחא שרי דמי פירות אין מחמיצין ותק
בסוף גמ' דפ המדיר את אשתו ובפ' כל היד בגמ בית שמאי אומ' צריכה ב' עדים המקיז דם
ושימש הוין לו בנים ונתקין ובס' רפואות דמי שאחזו אמ' מר עוקבא האי מאי דשתי טילא
חיורא אוחזתו ויתק פיר' חלשות ותם בפ' כל היד נמצא על שלה ותם מטמאין תנו רב
אי זה הוא שיעור ותם ספ' ד' אוותיאוס וכבר פירש' במקומו וותר בפ שור שנגח את
הפרה בגמ' החופר בור וותרן הוא ייתותרון מעזו וחייו ובברורבה פרש' סח' כשיע עשו וג' אמ' ר'
חנינה כל האומר הק'ב'ה וותרן הוא יתותרן מעיו וכו אפילו ויתור אסור במודר הנאה בפרק קמע
דמגילה בגמ' אין בין המודר הנאה וברא גמ' דפ' אין בין המודר הנאה מחבירו פיר אפילו דברים שדרך
בני אדם לוותר עליהן כגון דריסת הרגל בחצרם שאם יכנס אדם ויהלך בה אין מקפידין עליו וכיוצא
בו אפילו כגוז זה אסור איתמ' ג' אחים שחלקו ושמו א אמ' ויתר וכו' בפ' קמ' דבבא קמ' בפ' כל
שחבתי ובבא בתרא בס' גמ' דפ' האומר לחבירו פיר רביע בקרקע ורביע במעות כגון שהיה מורשם
עזבון מורישם קרקע שוה תנ' דינרים כל אחד נטל חלקו קנ' דינ' בא בעל חוב טרף חלקו שלאחד מהן
בחובו נשאר לאחיו ש' דינר אם הוא יורש נוטל ק' דינר מן הקרקע ואם הוא לוקח שלא באחריות
אינו נוטל כלום הוי ממון המוטל בספק נוטל חמשים ואילו נ' נוטל קרקע שוה כא דינרין דאמרי'
דלמא יורש הוא ונוטל כה דינ מעות דאמרינן דלמ' לוקח באחריות הוא וליקח באחריות בשלמת
מעות סגי ליה וזה אליבא דרב אסי בפ' אלו הן הנחנקין המותר על דברי נבייא גמ כגוז חבריה
דמיכה: ו' בקידושין בס גמ דם האומר לחבירו ואו דשלום קטיעא ללמדך שאין הברית לכהן
בר
W2 — P — {'P': 'probable_present'}
על זה מרומם זה כפר נדרים כנדת כותים אמ'
שמ' אין אשה מתעברת אל' או' לר' ע'א' או ⟦ליעב'⟧
או לר'ע'ב' דכת' ויתן ייי להריון הריון בגימטר' רעא
הוו בפד' בנדרים בג' הגוזל ומאכיל בג' אין ⟦ע'⟧
פורטין נודרין להרגין ולחרמים ולמוכסין שהו
תרומה א'ע'פ' שאינה . בבריית' ברג' דפ' המביא
אשם תלוי כגון שבא הרוג ברגליו פ'⟧ אותן ⟦ע'⟧
שמעידין עליו שנהרג בא הוא בעצמו ⟦ברגל'⟧
דליכא לפסוקי שנהרג ובסג' דאיל' עוברין בפסח
ושמע' שהיו ט' אומרין הרוגי מלות אין כל
ברייא יכולה לעמוד במחוצתו עד שני אחין ⟦
דלוד פי בת קוסר נמצאת ובקשר להרוג כל
יהודי ואמ' הן אני הרג נוה כרי להציל כל ישר'
ונהרגו הן והן שמעיה ואחיו שנהרגו ביב' באח'
כמפ' בפ' סדר תענית כוצד ⟦אבסג⟧ טרצום גופה
בטוליה בטלוה הואיל ונהרגו בו שמעיה ואחיו
ובפ' השותפין בג' במה יהא בעיר בבכורות
בפ' על אילו מומין ר' עקי' אומ' בהשיבו על הרג
זו וממעך פי' מושיכו על אלייתו וזהו אנוזי
רהגני
שכת' כיצד מעביריז ובהרפנין פכל שעה
דדף
בג' ואילו ירקות . בפאילו טויפות אחוזת
דם והמעושנת ושאכלה הרדופנין וכפ' כל
שעה ואילו ירקות מה מצוה גידולי קרקע
ואומ' הירדוף במצה מה מצה במיני זרעיג
ף מרור מיני זרעים ובפ' לולב הגזול בג' הרס
הגזול ואימ' הירדוף אמ' אביי דרטה דרכי נעם
וכל נתיכותיה שלום וכילמ' ויורהו ייי עץ ר' נתן
אומ' הררופני מה היה פ' אילן הגזל על שפת
הנהר ועושה פרחין דומין לשושנים והן ⟦//⟧
ורים ביותר והוא סם המות של בהמה ויש
אני
אומ' סניגני כך שמו כל ברג' דפ' ואילו מגי'
מאי לשרשי אמ' אדא מרי אמ' רב נחמיה בר
ברוך אמ' רב חייא בר ⟦אבין⟧ אמ' רב יהודה הרדנ
מאי הררפה אמ' רב שמ' בר שילת מנדין ⟦לאל'⟧
בפ' השותפין אחזיק להודרי אחדיק לבישי
פאחזין להודודי שהן קנים במקום הראוי
קורות אחזיק לבשורי ואין חבירו יכול למונ
ולים
מלתת שם כשורי בפאין נערכין בג' לא
היה מכה הדדלים אמ' אביי טבלא גורגנא
מפני שקולו עכה ומערבב את הנעימה ⟦ירוש'⟧
בסוכה עוגב זה הברדלים בבר' פז' כל תופש⟧
בנור ועוגב עררבלין וסרכלין ובפ' נא' ויהי כמצ'
בעיני חתניו ארדבלין ונדבלין במדינת ומדינ'
נהפכת . בסגד מיתות מעשרה הורודו
וג' ול' כלום הוא פי שבא על נערה לאחר מיתה
גרמפ' כרג' רבבא בתר' מעשה חזוזים פי' דרך איב
בחור שמן אצולי ידיה בעריות פב' בג' האש' הרד
שבחכמ' מתיב רבא מהא דתנן בעידיות העיר
ר' יוסף הכהן ור' זכריה בן הקצב על תינוקת ⟦שה'⟧
באשקלון ובפ' כל שעה בג' בכדי שהלוה . הכא
במאי עסיקינן כשהרהירני אצלו הניחו ברשו
גוי משכון בלש' ישמ' דהן . כבר' בס'פ' מנ' מן/⟧
לבתאל לשעבר היתה נקראת ועכשיו נקראת
בית און א'ר' אלע' לא' זכין להיקרות בן העמל הו
הוא נקרא בן העמך א'ר יצחק בר נחמן תמן ⟦/⟧
קריין לפנעלין טבא עמלא ולהרהון של ⟦מימ'⟧
רגלים עמדה בזמן ⟦פכו⟧ דרכים בודקין אף ⟦//⟧
הזב עד שלא ניזקק בזיבה כמאכל במשתה
במשא בקפיצה בחולי וכמראה ובהרהור ⟦פיר'⟧
במראה שמא דאית בויה יפה שמא הרהור
בלבך כלום כמשא שמא סכלת משא כנגד
שמא נגעך חולי בפ' כל שעה בג' ואילון הרופי
ירקות דאימ' הרזיפא כמצה מה מצה שניקה
בכסף מעשר שיני אף מרור שניקח בכסף ⟦/⟧
מעשר שיני בס'ג' דנדרים ההוא ביתא הרוח
ההוה מהרזק בביתא הוה דאיתתא . וכפ' החוב'
בס' הלכ' דיפוי שבת דהרזקיה באיזרונא ⟦ופט'⟧
פכלאו בחדר . כפ' הקר' ד'כ'ג' א' רחבה אמ' הדר
רבי יהוד' כי הרזיקי חייב בשתי מזוזות מאי ⟦י⟧
הרזיקי אמ' רב פפא סבא משמיה בית שער
הפיתח לחצר וכתים פתוחים לבית שער .
בערבי פסח כגר אלי' בר' צדוק או' מצוה כך היו
תרגי הרך שבירוש' באי וקחו לכם תכלין למצו
בר'ג' דפ כיצד המוכר את הספינה אמ' רבה ⟦ה⟧
בר בר חנה לדידי חזי לי הורמין בר ליליתא פי
שיר כפק' רגיטין בג' כל השטרות היכי
דמי שמות מונהקין אנשים השומם ידועש
שמתרחקין מדבר שקר וממקבלי שחד כגון
פל' ופל' שהיו באותו זמן זדווקא בערכאות
שהוא מושב קבוע לדין לשדים ולשופטי'
הנהו כי הרמד כב' פבע' כי שניא'
ברג' דפ' השוכר את הפועלים אל' ⟦מא'⟧
איעביד הרמנא דמלכא אנא ובגיטין בסגת'⟧
הניזקין גחון שיקליה כי היכי דלימ' קביל עלי'
הרמנא דמלכותא ובפ' אילו טריפות בג' ⟦נשת'
רגליה ודילמ' מלכא הוה בהרייהו ומהרמנא
ומלכא עבד ובהלכה דתמורה והיינו ⟦טע'⟧
דלקי דעבד על הרמנא דרחמ' פ' צואת ⟦המי'⟧
נא השטן מעם פני יי מני ואשכנה
קרמיני והדיים והשלתלא והקרמנא תר'⟧
ולגון יתמן להלא מן טורי הורמני וכס' מיכ'
למני מצר עד נקי תר' ורמן הרדמני רכתא
יקירוי ציירא ועד פרת בפח' שרצים ⟦בג'⟧
יכוס עיקרין ליתי הרנוגא דאגתא דומייתא
פמה שגדל סכיב הסנה הגתא כמו היזמי
והיג . בסג' דב מה מדליקין אי נמי הרני
פעשב הוא עגול ומדער אחד הוא פתוד
בלילה כפופ' בקרקע וכשחמה זורחת היא
עומדת ופתחה למולה וכשהחמה סוכב פני
למולה שהיא מתעגלת עמה עד ששוקע
וחמה ואותו החוץ שהוא פתוחה לעולם
כנגד החמה וכשחמה שוקעת היא נכפפת
בקרקע וכלע' שמה מלכא ויש שגורסין או'
פיר' ירקות שדה הן בבקר מתפתחין ומתפשט
ומכין השמשות מתכיוינין וכר' . הרסנא
במצה כרג' דפ' יום טוב וכפ' אין מעמידין בו
והשלקות ואי עבדינהו גוי' כסא דהרסנא
אסירי פשיט מהו דתימ' גלדני עיקר ק'מ'ל' ⟦/⟧
המח' וחלה עיקר זה פי בתשובת גד'צל'
בפק' דראש השנה בר' הלכ' בר פירקי כי
הני הופתקי דעזו עלה אימת איתזין ובפק'⟧
וקידושין בג' כל האב ר' יוח' קאי מקמי סגי
וארמאי אמ' כמה הרפתקי ערר עליהן דהנ
פ וימנין למועדים רגלת תר' להרפתק את
שימון קניני תר' הרפתקי כ'פ' א'ע'פ' שא
כג' הכנוסה לו שפחה ותימליה העיילית לך
ויתתא בהדיקאי וכרג' דפ' שני דיינין גזיר
הכו לי גברא דדליה בהדי קאי ואידון לכון דים
ארם שעומד ומשמש במקומי כפק'
דנדרים ⟦פ' האומ' לחבי' כינוי נדרים דחרם הדקי'
הרביא הרפיא כסג' דפ' כיצד מכרכין וכל
הלכ' דפ' הרואה מקום וכפ' אין מעמידין ⟦בס⟧
הלכ' מתרפאין מהן . תר' ר' דברים מתרפאין
את החולה ורפואתן רפואה ואל הן כרוב ותר
ומי סוסין יבישה וקינה והות ויותרת הכבד
פי' הרת ברחם של אשה או של תרנגולר
תדידין בליטי ציצין פוליד בפק' דסוכה
כג' חכילי קש אמ' רבה ברכר חנה א'ר' יוח' סים
בעניצי פישתן פסולה ⟦פ' לאחר שרקקר ⟦הפש'⟧
ונפצוהו ונשרה פסולה כבר נגמרה מלאכ'
וכנגד חשוב פסול לסיכוך חרצני הוא ⟦שעוק'⟧
מן השדה ואינו שרוי במים ולא דייק ולא
ולא נפיש והוי הוא כמו שסיכך בעץ דמי ⟦וכש'⟧
השני פשתן קא מיכעיא ליה בפ' לולב
הגזול בגר' מאיר או' אפי' אמ' רבא להנהו דגזלי
ועני רבי ריש גלותא כי גדליתו הושע עבד
ר
להו בית יד לא לידויין איניש לולבו כהושע נא
פ לא יכניס אדם לולב בהושע בערבא לאחר שאג
ערבה בהדם דילמ' בהדי דקא דחיק נפלין עלין ⟦/
ועבדי חציצ' אלא כי אגוד ערבה והדם אגוד ⟦נמי'⟧
ללוב' לא ליגון איניש לוליבא בהושע נא אם ארץ
הלולב מתר לאיגוד אתו למטה לאחר שנאגר
ערבה . ס'א' אתלוטים וסבר פ' במקומו .
נפשי תתברך נאור ואדיר : ברבים יחידי אלבב
בתדיר שחזקני עור האל הסדיר ונערוד ⟦וי'⟧
הצעיר מכל . כח יחליפו כפר אשכל .
ואלי בפק' דנדרים בג' מנורה שמ' לא ואלי למשו
נדרא ביותרא ורבא פ' לא אדין ברג' דפי' יוח'⟧
עד היכן היא בכל רבא אמ' עד נהרגו נוק ושמואל
אמ' עד נהרוני ובבר' פ'י'ז' עברת נהר ואני . זה במגיל
היו שריה לראש עמד ושרף כל הארצות
שמן רבן יוח' בן זכאי זוג לזה למה אמרת ורי א(ל'
והא אמרת ליי א'ל' וה' דאמרת ⟦בילו⟧ ווי נמלט
ל' יוח' פ' ווי לשון צער וה' לשון שמח בפסיקת
וסש תעשר ובילמ' בס'פ' בראשית ויעלינו מביו
שאון מטיט הירד ממקומן שהן אומ' ווי זה ⟦בסג'
דפאילו מגלחין נשי דשבנציב אמרו ווי לאולא
ווי לחבילה כשהיה אדם כפטר בלא זרע מקרננו
אזל להבל ולא שבק זרעא פא' נשי דשכנייניב
הוו חכמות והיו עננות דאומרות אוי להולך כרכת
כי הולך האדם אל בית עולמו . ואוי למי שהוא
ממושכן ונתבע לשלם הפקדון שאצלו כלו'⟧
האדם מתמשכן להשלים רוחו שהוא אצל
ין לבעליה ⟦פ'⟧ חבל משכון כמו אם חבול תחבול
בפוריעות הטומאה בא לו בורובה נועץ ⟦י'⟧
וצבעות בקרקע עד שימות וטיב פבל' כך שם
האב להפך . בפ' המוכר את הבית המוכר את
המרחץ לא מכר את הוילות ובפ' כ'ד' בכלים בג'
סרינין הן העשויין לשכיבה טמא מדרס לוילון
טמא טמא מת של צורית טהור מכלום ובנגעי'
פיא' כל הראוי ליטמ' טמא מת א'ע'פ' שאינ
ריווי ליטמא מדרס מטמא בנגעים כגון של
ספינה וילון שכים של שכבה וכרג' דפר' אליע'
או' תולין וילון מותר לנטותו ומותר לפרקו ובסג'
דפק' וסוכה מפנימה וילון טמא מפני ⟦שהשמ'
מתחמם כנגדו קלעים לחצר תר' וילוז לררתא
והוא מסך ובל קורטינא בפהרואה מקום כגעל
הזיקים וילון הוא דמגלגל ומיתחזי נהרא דרקיע
דברג' דפ' אין דורשין בעריות וילון אין משתמש
כלום נכנס ערבות ויצא שחרית פוילון פרכת
והוא רקיע שלפני כל הרקיעין כוולון לפני
הפתחין כפ' כל הניזקין בפ' הלכה סיקריקון
אמ' רבא בריה דרבא ואיתימ' ר' הילל בר' דר'
ולם מימות משה ועד ר' לא מצינו תורה וגדו
במקום אחד . כסג' דפ' כלל גדול צובע ⟦//⟧
כמאי ניחא ליה דליתרוס בית השחיטה ⟦דמא'⟧
בפ'כל הכלים בג' כל הכלים הניטלין אי תורם
מינה טינא ובסג' תמיד והא קא מתורסי
מאנייהן וכרג' דפ' כיצד הרגל דמודס בלישא
לשון גיעול הוא . בפט בנדרים אילו היה
יודע שלמחר והי או' עליך כך ווסתו של
לגרש נשיר בר' עדיות ובר' נודה כל אשה
שיש לה ורסת ריה שעתא בפ'שני דיינים
טילות בג' ג' ארצות הן לנישואין ובחלק בגר
עקי' או' דאמ שמ' שינוי ווסת תחלת חולי ⟦ובסג'⟧
דם הבא על יבמתו נישואין ומלמות בר' רשו'
המועד כרבן שם ושם מפור' כשביעית
פז' וכג' דפק' דנרה בגר' אליע' או' דנשים והתנו
המרד והכופר והקטף והלוטם יש להן שביעי
ילדמיהן שביעית ר' שמ' או' אם לקטב שביע'
מפני שאינו פירי וורש חדש וורדת שביעית
בשמן של ששית וישן בחדש וררד שביע'
בטומן בשמיני וב מעשרות פר' אר' יהודה
מעשת בגנת וורדין שהיתה בירוש' . ובפח
בשרצים בני מלכים סכין על גבי מכותיהם
שמן יורד ובפ' אילו טריפות בג' הריאה ⟦וסימ'⟧
כיתובא דוורדה דמתנח ביה ריאה וברג' ⟦דפ'⟧
מי שאחזו לותה וורדא חיוורא דקאי בחד
דרא וברג' ופ' השוכר את הפועלין ונהרד ⟦לי'⟧
בלילא דוורדא סומקא כתולה הוודרה כטו⟧
יורד כב' פבע בתולה ששנה העמקים תר'⟧
עוברא אין מורדא דנמישו גונזיתא דעד
סולין פבר⟧ יהודה או' עד שחוט אר
הוורידין ובברכות בפ' תפילוג השחר ⟦בגר'⟧
חוניא ובחלק בעיניין סנחריב היוהרו ברוד
בר' יהודה ובפכל הזבחין בגמ' נשפך צריך
שיתן וורידון לתוך הכלי פ' חוטין דקין שהן
וו ניא
מלאין דם סמוכין לוושט . בפק' דסוט'
בג' שמשין רב פפא אמ' חדא תמנתה היא
יתי מהאי' גיסא עילאה דאתי מהייי גיסא
ולאה דאתי מהאי גיסא ידירא כגון ⟦ווח'⟧
פוודנא שם מקום ואנשי וצריעין ומקפי
זה על זה בין כיכר גדול ליכבס קטן .
כפק' דקידושין בג' כי שמי או' כפרוטה ההי
איתתא דקא מובנא וושני ובפ' הזהב ⟦כג'⟧
עד מתי מותר להחזיר ההוא דקא מזבן
יושבי קרי שיתא דשוו ה'פר' חנ' וצ'ל' מרגל'
ור' גרש' זצ'ל' פ' מצנפת שמניחין על הפרח
שקורין פרונטלי בשחיטת חולין ⟦פנ'⟧
שחט את הוושט ובפ הרואה בג' חייב לברן
וושט מבפנים כל מיני מאכל ורשטו אטו
אמו טהור פי' דאין מכניס אוכלין ומשקין
א'ע'פ' שפניו דומין לאדם אכן הוא ואמו
טהורה בפק' דברכות בג' מאמת' קורי'
את שמע בשחרין ותיקין היו גומרין או'
עם הנץ החמה ובכ'⟧ יום טוב שחל ראש
השנה בג' מתחיל מן התורה וותיקין היו
משלימין בתורה תלמ' וותיק . כסג'
דפ' כל שעה אמרי דבי ר' שילא ותיקא
שרי פי העשוייה מילחא ומישחא
וקימחא שרי דמי פירות אין מחמיצין
בסג' דפ' המדיר את אשתו ובפ' כל הין
בג בית שמי אומ' צריכה בית עדים
המקין דם ושימש הוריין לו בנים ותיקין
וכס' וכרפואות דמי שאחזו אמ מר
עוקבא האי מאן דשתי טולא חיוורא
אוחזתו ויתק פי' חלשות . בפכל שע'
היד נמצא על שלה ותם טמאין ת'ר'
ויזהו שיעור ויתם ⟦ס'א' איויתיאום ⟦ובנ'⟧
פי' במקומו . כפ'שור שנגח את ⟦הפר'⟧
כג' החופר בור אר' חמנ' כל האומ' הק' ותרן ⟦הו'⟧
ותותרון מעיו וחיו ובבר' פסח' כשמע עשו
דר' חנינ' כל האר' הק' וותרן הוא יתיתרון מעיי
אל' מוריד רוחיה וגביה דידיה צעקה
אחת הזעיק יעקב לעשו ואיכן נפרעין לו
בשושן הבירה דכת' ויזעק זעקה גדולה
אפי' ויתור אסור במדר הנאה כפק' דמגיל'
אין בו מודר הנייה וכרג' דפ' אין מודר ⟦הניי'⟧
מחבירו פי אפי' דבר שדרך בני אדם לוותו
עליהם כגון דרוסת הרגל בחיברם שאם
כנס אדם ויהלך בה אין מקפידין עליו ⟦/⟧
וכיוצא בה אפי' כגון זה אסור איתמר
ג' אחין שחלקו ובא בעל חוב של אחד
מהן רב אמ' נוטל בקרעע ורביע ק' במעו
Sn — P — {'P': 'probable_present'}
מ' דבבא בתרא . ליש' אח' מעשה הודודום פיר' דרך איברים בחור שבין אצילי ידיה
בבר' רב' בס' כר' מקום לבית אל לשעבר היה נקראת בית אל ועכשיו נקראת בית אין
הור לא זכה להיקרות בן העמל הרי הוא נקרא בן העמד . אמ' ר' יצחק בן נחמן תמן קדיני
לפועלא טבא עמלא ולהרהון של מימי רגלים עמדה הרהר בנ ב בזבחים בשבעה דרכים
הרד
בודקין את הזב עד שלא ניזקק לזיבה במאכל במשתה במשא בקפיצה בחולי במראה ובהידהור
ומ
ניר במראה שמא ראית ברים לפה . במשא שמא סבלת כלום דבר גדול וכבד שמא נגנעך חולי יי
בהדהור שמא הרהרת בלבך. הרזיחא בנ' כל שעה בגמ' ואלו ירקות ואימא הרגיפן מכה
מה מצה וכו פיר ארזנהא ושמו בלעז ביר טרח הרזק בסגמ דנררים ההוא גברא דהוה
מקרוק בביתא הוא ואיתתא . ובפ' החובל בס' גמ' דהל רינול שבת דהרזקיה באידדונא ובטליה
ביר בלאו בחדר. הרזק בנ' הקומץ רבה בגמ' ב' פרשיות אמ' רחבה אמ' רב יהודה בי הרזקי
חייב בשתי מזוזות . מאי בי הרזקי אמ' רב פפא סבא משמ דרב בית שניר הפתוח לחצר ובתים
כתוחים לבית שנער הרך בערב פסחי' בגמ' ר' אלעזר בר' צדוק אומ' מצוה כך הוא תגרי הדך
שבירושלם אומ' בואו וקחו לכם הבלין למצוה. הרמיק בס גמ דנ אחד דיני ממונות
אמ' ליה ההוא אמגושא לא מימר מכל לך לעילא דהורמיו . פי ר' הודמין בדא הינא המכניס
היפים והמשקים הנקנים וכיוצא בהן . ואורמיו בראמל מטה הנקבים שמשמשין הדעי והשתי
וכיוצא בהן . הרבר יז בר' גמ' דפ המוכר את הספינה אמ' רבה בר בר חנה לדידי חזי לייה
אנשים חשובין ידועים שמתרחקין מדבר שקר ומקבלת שחד כגון נל וכל שהיו באותו הזמן דוקא
בערכאות שהוא מושב קבוני לשרים ולשופטים. הכרך הנהו בני הרמך כבד פיר בע בר שניא
הרמן בפגמ' דכ' השוכר את הנועלים הדמנא דמלכא ובגטין בר גמרנ הניזקין קביל עליה
הרמנא דמלכא . ובנ' לו טרנות בתמ נשתכרו רגליה ומהדמנא דמלכא עביד. ובהל קמ דתמורה
והינו טעמ' דלקי דעבד על הרמנא דרחמנא פיר צוואת המלך ויצא השטן מנים וי הרג ענק סטנא
בהרמנא מק יוי : הרמן מני והשכנז תרג' הרמיני והדייב . והשלכתנה ההדמונה תרג
ליני
ודמ הומיני ויגלון יתהון להלא מן טורי הורמיני ובס מיכה ולמני מצור וטד נהר תרג ודמ
רבתא וקרוי ציירא ועד כרת הרנובה בכ ח שרצים בגמוכוס העיקרין ליתי הרנוגה
דהגתא דבתא ורומייתא כיר מה שהדל סביב הסבה . הגתא כמו היזמי והוגי. הרנונה
באלו טריפות בגמ סימני העוף ח ספיקות הן חובה סוגה וחרגול והרנוגה וכו הרגי בם גרב
מדליקין אי נטאהרני סא הרנאי פיר עשב הוא ניגול ומצד אחד הוא פתוח בלילה כפופה
בקרקע וכשחמה זורחת היא ומדת ונתחה למולה וכשחמה מסבבת מסבבת למולה
שהיא מתניגלת עמה עד ששוקעת החמה ואותו החרץ שהוא פתחה לעולם כנגד החמה
וכשחמה שוקעת היא נכפנת בקרקט ואומ' שמה בלעז מלכה ויש שגורסין אדוני פי ר ירקות
הן בבקר מתפתחין ומתכשטין ומבין השמשות מתכווצין ונראין כסתומין . ה'לסנא בבינה
אזין
הי
באר
יי
ב
בר' גמ' דנ' יום טב ובפ' אין מימידין בגמ' נהשלקות ואי ניבדינהו גוי כסא דהרסנא אסירי פירוש
מביאין דגים קטנים מלוחים וקמח וחומץ ומבשלין אותו ואמרי נשיטא מהו דתימ בילדני עיקר
קמל קימחא והלא עיקר זה ניר בתשובת שאלות. הרפתקי בנ' קמ דרא השנה בר הלכה בל
פרקים כל הני הרנתקי דעד עלה אימת איתרון ובנ קמ דקידושין בגמ מצות האב כמה הרפתקי
ניר ומנים רעים למועדי רגל תרג להנרתקי תשימון קנצי למלים . תרג תשוון הדפת קי
הרק בנ' אע'פ' בגמ' הכניסה לו שנחה ותימ' ליה הא עיילת לך איתתא בהלקאי. ובר גמ דנ ב
דייעל גזלות הכולי גברא דדלאי בהריקאי ניר' אדם דמשמש ועומד במקומו. הרקיה
בכ' קמ' דנדרים בגמ' האומ' לחבירו כינויי כינויין דחרם הרקיה הרכיה הרניא הרת
בסאמ' דנ' כיצד מברכין ובסוף הל' קמ' דנ' הרואה מקום ובכ אין מעמידין בס הל מתרנאין
ת'ר ו' דברים מרפאין את החולה וכו' פיר' הרת הרחם של בהמה או של תרנגולת תרדין בליטי סיסין
כוליו השני בתוכמת שביעית בכ' ר' יהודה בכ' קמ' דסוכה בגמ' חבילי קש אמ' רבה בר בר
חנה אמ' ר' יוחנן סיככה בעניצי פשתן פסולה פיד לאחר שדקקו הכשתן וניפצוהו ונשאל כסולת
כבר נגמרה מלאכתו וכבגד חשוב וכסול לסיכוך . הוצני הוא שעקור מן השדה ואינו במים
ולא נפיץ והרי הוא כהוצין כמי שסיכך בעץ ראמי וכשרה הוצני פשתן קא מיבעייא ליה
השענא בנ' לולב הגזול בגמ' ר' מאיר אומ' אפי' הושענא דבי ליש גלותא כי גדילתו
הושעני עבידו להו בית יד ובנ' לולב הגזול בגמ' ר' מאיר לא לידוץ איניש לולבנא בהושענא פיר'
לא יכניס אדם לולב בערבה לאחר שאגד ערבה והדם דילמ' בהדי דירחק ליה נפלין עלין וטבדי
חציצא אלא כי אגיד לטרבה והדם אגיד נמי ללולב לא ליגיז איניש לולבא בהושענא א פיר
אם ארוך הלולב ביותר לא יגוז אותו למטה לאחר שנאגר בטרבה התליטים סאהליטים
וכבר פיר' במקומו
נפשי תברך נאור ואדיר ברבים יחידי אלבב בתדיר
שחזקי ערך הא להסדיר
ובערך ואו הצעיר מכל ↑ כח יחליפו כופר אשכל .
ואלי בנ' קמ' דנדרים בגמ מנודה שמ מינ' לא ואלי למשרא נדרא דרבה פיר לא אריך
ואבי ברגמ רלי' יוחסין עד היכן הוא בבל אמ' רב עד נהר גינזק ושמואל אמ' עד ואני . ובבר רב
פר יו' אמ' ליה עבד תנהרואני . זה' במגילת איכה היו צריה לראש עמד ושרף את כל הארצות
שמני רבן יוחנן בן זכאי ואמ' ווי אמ' ליה למה אמרת ווי אמ' ליה וה אמרית בין ווי לוה נמלט ר
יוחנן פיר ווי לשון צער וה לשון שמחהי ובפס עשר תעשר ובילה בפ פ בראשית
ויעלני מבור שאון מטיט היון ממקום שאומוי זה כשהן משליכין אותן לאש הן אומ' ווי לחבולא
וכשהן משליכין אותן לשלג הן אומוה. בס גמדנ' ואלו מהלחין נשי דשכנציב אמרין ווי לאזלא ווי
לחבולא ניר כשהיה נפטר אדם כלא ורע מקוננות אזל להבל דלא שביק זרעא . יז נשידשכנציב
היו חכמות והיו מענות ואומרות אוי להולך כדכ כי הולך אדם אל בית עולמו ואוי למי שהוא מוט
ונתבע לשלם הנקדון שאצלו כלומ האדם מתמשכן להשלים רמחו שהיא אצלו נקדו ובעליה
טר' הבלא משכון כמו אם חבול תחבול. וטיב נכ' ידיעת הטומאה בגמ' באלו בארכובה
נועץ עשר אצבעות בקרקע עד שימות נטיב טד בלעז כן שם האבר להכך. ודל בנ המוכר
את הבית לא מכר את הוילאות. ובנ' כד בכלים ג הריסין ג' םדינין הן העשוי לשכיבה טמא מדרסלוי
לון טמא מת על צורות טהור מכלום . ובכל הבגדים נא בנגעים כגון קלע של ספינה וילון ושבים
של סבכה ובר' גמ' דכ' ר' אליעזר אומ' חולין וילון מותר לנטותו וכו ובס גמ דכ' קמ' רביצה מנני מה אמרו
וילון טמא מפני שהשמש מתחמם כנגדו קלטים לחצר הרג ידוש וילון לדרתא והוא מסך ובלעד יי
קורטינא ובלעז דעל הזיקין בהרואה וילון דמתגלגל ומיתחוי נהורא דרקיעא . ובר גמ דפ אין דודשין
וילון אינו משמש כלום נכלס ערבית ויצא שחרית ניר וילון נדוכת והוא הרקיע של פני הרקיעים
בדלו לפי הנתחים : ולם בנ' הנעזקין בגמ' בס' הל' לא היה סיקדיקון ואיתמר ר' הילל בריה דר ולם
מימות משה ועד ר' לא מצינו תורה וגדולה במקום אחד וכ וום בס גמ' דנ לולב גדול דליה
יום בית השחיטה דמא ובגמ' בנ' כל הכלים כל הכלים הניטלים איתוום מאניה טינא . ובס גמדנ תמיד
והא קא מיתווסי מאניהו ובכ גמ דנ כיצד הרגל מועדת רמוום בלישא לשון גיטול הוא. וסת
כפ' ט' בנדרים אילו הייתה יודע של מחר יהו אומ' עליך כך וסתו של נל לגרש נשיו . בר עיריות ובר
נידה כל אשה שיש לה וסת דייה שעתה . בנ שני דייני גזילות בגמ שלש ארצות ובגמר עקיבה אומ'
דאמ' שמואל שינוי וסת תחילת חולי ובס גמ' דכ' הבא על יבמתו נישואין ומלקיות כד וסתות ושור
המועד כר' שמעון בג' ושם מפודש. גרך בפז בשביעית כלל גדול ובג דנ קמ דנדה בגמר
אליעזר אומ' ר' נשים והתנן הורד והכופר וכו עד פרי ורד חדש שכבשו בשמן ישן ילקט את הורד
וישן בחדש חייב בביעור ייחש' ורד חדש ורד שביעית בשמן שלששית וישן בחדש ורד שביעית
בשמן שמיניה . ובהיה עובר נב במעשרות אמ' ר' יהודה מעשה בגינת ורדים שיתה בירושלם וכו
בנח' שרצים בני מלכים סכין על גבי מכותיהן שמן ורד ובכ אילו טרינות בגמ הריאה וסימניך
ביתונא דורדא דמתנח בהריאה ובס גמי דנ מי שאחזו ליתי ורדא חיורא דקאי בחד דרא יובר גמ
דנ' השוכר את הנועל ונהדר ליה כלילא דורדא סומקא בתולת הורד בטווה פרך כבר ניר בטרך
בתולות שושנת העמקים . תרג ועבדין ואין כודדא דבמישר בינתא דערן ורודין בהשוחט
ב' בחולין עד שישחוט את הודידין ובברכות בפ תפלת השחר בגמר נחוניא בן הקנה ובחלק בענין
סנחריב הזהרו בודידין כר יהודה ובנ' כל הזבחים בגמ נשפך צריך שיתן ודידין לתוך הכלי פיר חוטין
דקין מליאין דם וסמולין לושט. ורדינאא בנפ' קמ' דסוטה בגמ ר שמעון רבננא אמי חדא
תימנתא היא וכל כגו עדדדנא פיר מקום ואנשיה ציקנין וצרי עין ומקנידין זה ול זה בין ככר קטן
לככר גדול . ורחיני בי' מרובה בגמ' אין מגדלין בהמה דקה מאי חולדת הסנאין אמ' רב
יהודה שרצה וחרצה וקטיני שאקה ורעיא ביני ורדיני פיד ורדיני בלשון ישמעאל סני ורשכר
בנ' קמ' דקידושין בכמ' ובית הלל אומ' בפרוטה ההיא איתתא דהוה קא מזבנא ורשכי . ובפ הזהבן
בגמ עד מתי מותר להחזיר ההוא דהוה מזבין ורשכי קרי שיתא ושוו חמשה . פיר ר חננאל זל מרגליות
Pairwise structural affinity (reviewed only)
| Pair | Presence differences | Shared order agrees | Score / weight |
|---|
| L2 — P | P | None | 0.0 / 1 |
One vote per passage, split equally between comparable presence configuration and shared-component order. No direction of change or manuscript genealogy is assumed.