Movable blocks: p.ending-pe

משל . ואחד נקרא פתיא . ורבים פת ואתא . כדאמ' בפר' אין מעמידין . בגמנודות . אמ'
בם פפי הני פתואהא דבי מכסי כיון דלא בלעי טובא משכשכן במים ואינו חושש .
ברואות דמי שאחחו . לשגדונא ליתי פתיא דמינוני . פי' לחולי הנקרא גוטא ליתי דלי
מלא ציר שלדגים
פתיא . בחלק . בגמ' י' שבטים . ובבר א' רב' פרש' פ'ח' בראשה . וארא
בפתאים . אלו השבטים . אמ' ר' לוי בערביא צווחין למינוקא פתיא . ס'א' פנטי . והוא
לשו' לעז
פתי . בפר' הרואה . בגמ' על הזיקין . הרואה את הקיטע ואת הסומא זאת
פתויי הראש או' ברו' דיין האמ' . פי' מי שאין ראשו סגלגל ⟦אא⟧ רחב . מלא רחב ארצך .
תרג' פהאי ארעך . פתך . ברא' גמ' ד' שבועות . אימו' דשמעת ליה לר' עקי' בפתוך
ברא' נגעים . הפתוך שבשלג כיין המזוג בשלג . בפר' תמיד . בגמ' שחטו שלא לאוכליו.
דפתיכי מולים . כבר א' רב' פרש' י' . נטל הק'ב'ה' ב' פקעיות . א' של אש וא' של שלג ופתכן
זה בזה . פי' עירבן . פתכא . כפר' אילו מציאו' . בגמ' מצא שק . ההוא גברא
דהוה דרי פתכא דאופי . בר א' גמ' דפר' כל הבשר . פגע ביה באריסיה דדרי פתכא
דאופי . פי' חבילה שלחריות שלדקל . פתכא . חומרי פתכייתא . עיין בער'
חמר . פתכמר . כמות טלואות . תרג' במן מחפיין פתכומרין . ועושות המספ'
המספחות . תרג' ועבדן פתכומרין . פתכר . וקילל במלכו . הר' פתכרייה
טעוותיה . סיכות מלככם . תרג' סיכות פת בריכון . ברא' צפניה והנשבעי' במלכם .
פתל . כפר במה מדליקי' . ולא בפתילת העידן . עיין בער' עמר . עשהו גדיל
ופתליהן מתוכו . פל' בע' ר' שעטנז . בגמ' דפר' ר' אלי עז' או' האורג . מה לי לכשל פתילה
מה לי לבשל סממנין . פי' בישול פתילה שלאבר שמשליכין בפיהן שלמחוייבי שריפה .
בישול סממנין דהואי במשכן . כפר' כי צד הרגל . בגמ' כי צד השן . כי קאמ' ר' חייא
בפתילה שלא ספסתא . פי' קשירה שלאספסתא שהיא ארוכה כפתיל וכי אנח
מקצתה בחוץ פשע . דידע כי אכלה בהמה מה שבחוץ גוררת מה שבפנים לחוץ
מש' הכי כי אבלה בחוץ פטור . פתום . בעל אוב זה פיתום . עיין בער'אוב
פתום . ב'פר' א' בשוטה . בגמ' וכן לענין . את פיתום ואת רעמסס . פיתום
שמה . ולמה נקרא שמרעמסס שראשון ראשון מה מסמס . וחד אמ' רעמסס שמו .
ולמה נקר שמ' פיתום . שראשון ראשון פי תהום בולעו . פתיז . בפר' י'ג' בנגעים .
ראש ופתין . פי' אותה האבן או אותו העץ שתופס מצד מערב נדבך שלו לצד
מזרח נדבך שלחבירו שם אותה האבן או אותו העץ ראש . ואותם אבנים או אוהם
עצים שנדבך זה כמערב אחת ומנדבך אחר במזרח
מציר אי אחת שמו פתיז . פתק . בחלק . בגמ' דג' מלכי'.
ירבעם יצא מירוש' . יצא מפיתקה שלירוש' פי' יצא מן
הכתב הכתוב לצדיקים לעתיד לבוא שיחיו וישמחו בירוש' .
כדכת' כל הכתוב לחיים בירוש' . בפר' א' בסוטה . בגמ' ונן
לענין . מיכן לנשים צדקניות ↑ שלא היו בפיתקה שלחיה . פי' בגזי' שנכתבה על חוה .
בעצב תלדי בנים . ירוש' בסיף פר' א' בסנהדרין . דבר תקנה עשה משה בשעה
שאמ' לו הק'ב'ה' פקד כל בכו' זכר . אמ' אי זה שבט מקבל עליו ליתן חמני שקלי לגלגולה.
מה עשה נטל כב' אלף פיתקין וכתב עליהן לוי . ורע'ג' אחרין וכתב עליהן ה' שקלים .
והטילו לקלפי . אמ' להן בואו וטלו פיתקיכם . כל שעלה בידו לוי או' לו כבר פדאך בזלוי .

וכל שעלה בידו ה' שקלי' . או' לו מה אעשה לך מן השמים הוא . מתיבתניא לחברייה . הגע
עצמך שעלו כולם לוי . אמ' ליה מעשה נס היה ומסורגיז עלו . כתק . בגמ' דפר'
א' בשבת . פותקין מים לגינה מערבשבת . בתמורה . כפר' א' . כגמ' אין מים שאובין . פותקו
למזוה והן טהורין . בר'א' גמ' דפר' מי שאחזו . ובפר' א' בע'ז' . בגמ' אין בונין . פתזיה כת'
נוסי . בדד' גמ' דיכמות . פתקה לוי במת ניתיה . כפר' אילו טריפו' בגמ' נפלה מן הגג' .
נפוקי גנבי . פי' שמשליכין הבהמה מן הגדר לחוץ . כמ' שקל קלא פתק ביה וכן ..
פתק ביה גירא .. פתר . פתורא פתורתא . כב' פי' כע' חצוצרת . פתורא דינים . עויץ
נער ינים . בפר' אילו טריפ' . בגמ' עד כמה תחסר . יוחנא פתוראה . פי' יוחנא שול פני . ⟦/⟧
פתר . בסו' גמ' דפ' כל היד . הא בגלומי הא בפת ⟦ורי . פי' גלימי סומקי . פקירי
מלבושין שהן לזבשין תדיר אוכמי . פא' פתירי בגדים . מלבושים התפורים ולא תלומי .
פהר . כפר' אחרון דכהובות . בגמ' חנן . אמ' ליה פתריתון ביה כולי האי . י
פתרז . ובשרי כחש משמן . ת'רג' ובישרי פתרן מלמה וי פטים . וישלף רזוד בנפני' .
תרג' ושדר פתרנותא בנפשהוז . השמנ' היא אם רז' . תרג' ירוש' אפתרין . פתשגן .
אוריהא הדא . תרג' משנה התור' הז'א' . והוא כמ' פהשגן כתב הד'ת' . ופי' נוסחא . כיי
הכתב הנכתב בשם המלך ונחתם על פיו נשלח ביד האחשתרנים וזהו נוסחתו . ושניהן
דינור את
מכבד מכבדיו ומזלזל מבסר . הצליח לעורך שערד שכסר
עתה ישכילהו בערך תמניסר .
צא . כפר'א' בקידושין . בגמ' הנרצע . ת'ר' ויצא מעמך הוא וכניו שמעי אמ
ר' שמע' אם הוא נמכר בניו נמכרין . מי כן שרבו חייב ⟦מ⟧ במזונות בניו . ואם כעל אהו'⟧
ויצ' אש' ע' . אם הוא נמכר אשתו נמכרת . מיכן שנתחייב במזונות אשתו . מנש' שהוצאה
שלשבת נקראת מלאכה . שנ' ויצו מש' ויע' בי' קו' כמח' לא איש' ואני' אל יעש' עוד מלאכה .
צאז . באלמוה . פר' ז' ביבמות . הכניסה לו עבדי מלוג ועבדי צאן ברזל אילו .
הן עברי מלוג אם מתו מתו לה . ואם הותירו הותירו לה . ואילו הן עבדי צא' ברז' . אם מתו
מתולו . ואם הותירו הותירו לו . פי' כגוז בר יש' שנתן לחבירו ק' צאן בק' דינרין וכל הויאל
הוולדות והצמר והחלב יהיו חולקין למחצה לשליש ולרביע עד ג' שנים היו חסר הין
יהו . ואם מתו המקבל זה הצאן חייב באחריותן אסור דהוא אגר נטר לי . פא' צאן בח' .
כל ודוניא שמכנסת אשה לבעלה ושמה אותן בדמים עליו קיבל אחריותן ונקראין
צאן גרזל ואפי' כלה חייב לשלם . בפר' אי זהו נשך . אין מקבלין צאן ברז מיני' מפני
שהוא ריבית . אבל מקבלין צאן ברזל מן הגוי' . בפר' החובל . בגמ' חרש . אם אמרו בנכסי
מלוג יאמרו בנכסי צא' ברז' . צארי . בפר' אין מעמי די' . בגמ' החומץ . חזייה לההיא
חיויא דהוה קא צארי ואתי להדיא . פי' היה ממשמש ובא . צארי . בגמ' החומץ .
פש ליה חמרא בכובא צאריה בפרונקא . בסוגמ' דפר' הקומץ רבא . האי מאן דצארייה
לגלימיה לא עבד ולא מידי . כמאן דשרי דמי . וחשיב כמן דהוי ציצית . פי' שהיתה
טליתו ארוכה מאד וקיפל הכנף וחיברו ושם בו ציצית לא עבד ולא כלום . מאי ט עמ'
דא'ע'ג' דצרייה שקשרו כמן דשרי דמי . וחשוב כמן דהוי הציצית באמצע הכנף והוא צריך
הניחו בסוף הכנף כמלא קשר גודל . ותנן נמי חמתות הצרורות שנקרעו במוציא רימון

להיות
ח'ש'נ' דצררן טהורות דחשיב כמן דשריין . חוץ משל ערביים שהן צוררין אותן לכתחיל'
כשהוא חדש
מן שריח
יש'
ו
פריז אותן . זאת הא' שבאמצע תעלה כמצאן מן צנה . שארית .
סליק פא צב' כגמ' דפר'
אבראש השנה . ובפר' אילו טריפו' . בגמ' אחוזת דם . כל מעשה בראשית לקומתן נבראו
לצביונן נבראו . פר' לקומתן גדולים ולא קטנים שצריכין לגדל . לדעתן נבראו ולא
בדעת התינוקות . לציביונן נבראו . לתוארן . כלו ביפיותן שנ' וכל צבאם . ופי לצביונה .
ופא' כל מה שעתיד לאחר זמן נברא עמו וכשנבראת ביז בה מה בין חיה בין אדם הראש
נברא תחילה . וכשנברא הראש היו הקרנים בראש ואחר כך נבראו הפרסות הינו לקומתן .
לציביונן . הק'ב'ה' שאל להן רצונכם שאברא אתכם . ולא אביתם לעלוה . תרג ירוני' ולא
צביתוז . ורצונו תמימי דרך . תרג' וצבי באילין דתמימין באורחת הוז . צב
בפר' העור והרוטב . הנוגע כציב היוצא ממנו . פל' השומן היוצא מז העור . ויש או' אם
הפשיט העור ונשאר עליו כזית בשר ונגע אדם בדיר שהוא כמים היוצא מן כשר
גבילה טמא . צב . כרא' גמ' דכתובות . ונתתי צבי בארץ חיים . ארץ שצביוני
בה מתיה חיים . ודיל' הכי קאמ' מייתינא עלך מלכא דקליל כטביא . בצבאות או באילוה
השר' . אמ' להן הק'ב'ה' אם אתם משמרים את השבועה מוטב ואם לאו אתיר אני את כשרכם
נצבאו' וכאילו השדה . צב . והביאו בניך בחוצן תרג וייתון בנך בציבין . והוצב
גולתה העלתה . תרג ומלכתא יהבת ציביא . צב . אילו לציבין ולעונות . ואילו לאים
איספריטן ציבין ציבין שלעונות . צב . אבל שדא בה ציבי לית לזכה . שיין בער'
חדש . פי' כגון הדם ופיאה . בפר' סדר תעניות האילו . בגמ' מעשה . כי אתא דרא ציבי ⟦אכ'⟧
אכתפיה וגלימא אחד כתפיה . ברא' גמ' דפר' כל הבשר . האי דשדו מיא מפומיהו דחצבא
משציבייתא הוא וכו' . צבחד . הלא עוד מעט מזער . תרג הלא עוד ציבחר
כי עוד מעט מזער ופקדתי וכו' . צבע' . צבוע זה אפא . עיין בער' אפא . כברו
רב' פרש' ז' . רב הונא בשם רב מתני הצבוע זה מטיפה שללובן הוא יש בו ⟦שסה⟧ מיני
צבעונין כנגד ימות החמה . צבע . בפר' ב' ביומא . ובגמ' בת מיד . בזמן שהן
השנים שוין הממונה או' להן הצביעו . תנא הוציאו אצבעותיכם למניין . ירוש' מהוס⟧
הצביען הוציאו אצבעותיכם . וכך היה הדבר מקיפין הכהנים ועומדין כמין כוכלייר .
והגדול או' נחשוב ס' או ע' . היה או' חשבון יותר ממה שהיו הכהנים והממונה בא ואחר
כך היה נוטל מצנפת מראשו של אחד מהן ויודעין שממנו פייס מתחיל . והממונה לי
היה יודע החשבון עדיין ואחר שנטל המצנפת מודיעים לו החשבון והוא או' להם ⟦הוא
הוציאו אצב עותיכם ומונה והולך כל האצבעות . אבל לא הגופים . שאסור למנות ישיי'
וב מקום שמשלים החשבן הוא הזוכה . צבע . בפר' אחרון דערלה . נגד שצבנו
בקליפי ערלה ידלק . בפר' ז' בשביעית . ממין הצובעים ספיחי אסטס וקוצה כסומגי
אף מי שהיו ידיו צבועות אסטס לא ישא את כפיו . וטבלתם בדם . תרג ירוש' ותצבעון
בדמא . וטבל הכהן אצבעו . כסו' גמ' דפר' היה נוטל את מנחתה . ⟦אא⟧ מן הצבויים הדומין
לפרושים כלו לוכשין שחורים לפנים . צבע . בכל הכלים . פר' כ'ה' בכלים . כלירי
הקודש איז להן אחוריים ותוך ואין להן בית הצביעה . עייז בער' צבע . צבועים .
בסו' חלה . וברא' ביכורים . אנשי הר צבועים הביאו ביכוריהם קודם לעצרת . פי' מקום .
צבר . בפר' הוציאו לו צבר את הקטורת על גבי גחלים . בפר' א' בתמיד . צבר את
הגחלים על גבי הרצפה . כפר' כל גגות . בגמ' גג גדול ציבור בגדולה ושליח ציבור בקטנה

אמ' ר' לוי בערבי צווחון למינקא פתייא
ס'א' פנטי והוא לשון לעז' . פתר . בפר'
הרואה . הרואה את הקטע . ואת
הסומא ואת פתויי הראש אומ' ברוך דיין האמת .
פי' מי שאין ראשו סגלנולת לא רחבה . מלא
רחב ארצך תרגו פתאי ארצך . פתר
ברא' גמ דשביעית . אימור
דשמיעת ליה לר' עקיבה בפתך ברא' נגעים
הפתוך שבשלג כיין המזוג בשלג . בפ' התמיד
דפתיכי מולים . בברא' רבה פרש' י' נטל הק'ב'ה'
ב' פקעיות שלאש וא' שלשלג ופתכן זה בזה
פי' ערבן . פתכא ב'פ' אילו מציאות
נברא דהוה דרי
ההוא
פתכא דאפי פי' חבילה שלחריות שלדקל ..
פתבא חומרי פתבייא עיין בע' חמר .
פתכמד כמות טלואות
פתכומרין ⟦/⟧
תרא' מחפיץ
ועושות המספחות תרגל' ועבדן פתכומרין .
פתכר וקלל במלכו תרגו' פתכרייה ⟦/⟧
טעוותיה סכות מלככם תרגום
סיכות פתכריכון . בר'א' צפעיה והנשבעים במלכם .
פתר בפ' במה מדליקין לא בפתילת
האידן עיץן בע' עמור . עשיהו
גדיל ופותליהו . פי' מתוכו . פי' בע' שעטנז . ⟦ה'⟧
בג' דפ' ר' אליעזר אומ' האורג מה לי לבשל
פתולה מה לי לבשל סממעין . פי' בישול פתילה
שלאבר שמשליכין בפיהם שלמחוייבי שריפה .
בישול סממנין דהואי במשכן בפ' כיצד הרגל
כי קאמ' ר' חייא בפתילה דאספסתא . פי' קשירה
שלאספסתא שהיא ארוכה בפתילה וכי אנח
כי אכלה בהמה
שבחוץ גוררת מה שבפנים לחוץ משום
הכי כי אכלה בחוץ פטור .. פתום
בעל אוב זה פיתום . בע' אוב ..
פתום בפמי' דסוטה . את פיתום ואת
רעמסס . פיתום שמה . ולמה
נקרא שמה רעמסס שראשון ראשון מתמסמ'
וחד אמ' רעמסס שמה ולמה נקרא שמה פיתום
שראשון ראשון פי תהום בולעו . פתרן
בפ' י'ג' בנגעים ראש ופתין פי'
אותה האבן או אותו העץ שתופס מצד
מערב נדבך שלו לצר מזרח נדבך שלחברו
שם אותה האבן או אותו העץ ראש ואותן
אבנים ועצים שנדבך זה במערב אחד במזרח
אחד שמו פתין . פתק בחלק ירבעם
יצא מירושלם יצא מפתקה
שלירושלם פי' יצא מן הכתב הכתוב לצדיקים
לעתיד לבוא שיחיו וישמחו כדכתי' כל הכתו'
לחיים בירושלם בפ'א' בסוטה מכאן לנשים
צדקניות שלא היו בפיתקה שלחוה פי' בגזירה
שנכתבה על חוה . בעצב תלדי בנים ירושלמי
בסו' פא' בסנהדרין דבר תקנה עשה משה
בשעה שאמ' לו הק'ב'ה' פקוד כל בכור בבני
ישראל . אמ' אי זה שבט מקבל עליו ליתו
חמשת שקלים לגגלגולת . מה עשה נטל ⟦כב'⟧
לף פתקין ור'ע'ג' וכתב עליהן לוי ור'ע'ג' וכתב
עליהן בעום שקלים והטילן לקילפי . אמ' להן
טלו פתקיכן כל שעלה לידולוי אומ' לו כבר פראך
בן לוי כל שעלה בידו חמשת שקלים אומ' לו
ומה אעשה ומן השמים הוא . מתיב תנייא
לחברייא הגע עצמך שעלו כולן לוי אמ' ליה
מעשה נס היה ומסורגין עלו . פתק
בגמ' דפ'א בשבת . פותקין מים
לגנה מערב שבת ברא' גמ' דיבמות פתקה
לוי במתניתיה בפ' אלו טריפו' דפתקי גנבי פי'
משלצכין הבהמה מעל הגדר ולחוץ כמו שקל
קלא פתיק ביה . פתר פתורא פתורתא
כבר פי' בערך חצוצרות פתורא
דיניס עיץן בע' יניס בפ' אלו טריפות יוחנא
פתוראה . פי' יוחנא שולחני .. פתר
בסו' גמ' דפ' כל היד . הא
בגלימי הא בפתירי . פי' גלימי סומקי פתירי
בגדים מלבושים שהן לובשין תדיר אוכמי .
פ'א' פתירי בגדים מלבושים תפורים ולא גלימי .

פתר בפ' אחרון בכתובות . אמ' ליה פתריתנן
ביה כולי האי .. פתרן ובשרי
כחש משמן . תרג' ובשרי פתרן
מלמהוי פטים . וישלך רזון בנפשם תרגום
ושדר פתרונותא בנפשיהון . השמינה היא
אם רזה תרגל ירוש' אפתרין .. פתשגן
אגריתא פי' משנה התורה
הזאת . והוא כמו פתשגן כתב הדת ופי' נוסחא
כי כתב הנכתב בשם המלך ונחתם על פיו
נשלח ביד אחשתרנים וזהו נוסחתו ושניהם
דיבור אחד ..
נשלם אות הפא
ונתחיל אות ⟦הצדי⟧
צא בפ'א' דקידושין . ת'ר' ויצא מעמך
הוא ובניו עמו . אמ' ר' שמעון הוא
נמכר ובניו נמכרין מכאן שרבו חייב במזונות
בניו אם בעל אשה הוא ויצאה אשתו עמו
אם הוא נמכר אשתו נמכרת מכאן שנתחייב
במזונות אשתו וצריכא וכו' . מניין שהוצאה
שלשבת נקראת מלאכה שנ' ויצא משה
ויעבירו קול במחנה לאמר איש ואשה אל
יעשו עוד מלאכה לתרומת הקודש ויכלא
העם מהביא . צאן באלמנה . פ'ז'
ביבמות . הכניסה עבדי
מלוג ועבדי צאן ברזל . אילו הן עברי מלוג
אם מתו מתו לה . ואם הותירו הותירו לו .
אילו הן עבדי צאן ברזל אם מתו מתו לו .
ואם הותירו הותירו לו . פי' כגון בר ישראל
שנתן לחבירו מאה צאן בק' דינרין כל
הולדות והצמר והחלב יהיו חולקין למחצה
לשליש ולרביע עד ⟦ג'⟧ שנים הן חסר הן יתר
ואם מתו המקבל זה הצאן חייב באחריותן
אסור דהוא אגר נטר לי . פ'א' צאן ברזל כל
נדונייא שמכנסת אשה לבעלה ושמה אותה
בדמים עליו קבל אחריותו ונקרא צאן ברזל
ואפי' כלה חייב לשלם . בפ' אי זהו נשך . אין
מקבלין צאן ברזל מישראל מפני שהוא רבית .
אבל מקבלין צאן ברזל מן האים .
צארי בפ' אין מעמידין חזייה לההוא
חוייא דהוה קא צארי ואתי ⟦/⟧
להדיא פי' היה ממשמש ובא .. צארי
בגמ' החומץ . פש להו חמרא
בכובא צאריה כפרוקא בסו' גמ' דפ' הקומץ
רבה . האי מאן דצאריה לגלימיה לא עבד
ולא מידי כמאן דשרי דמיפק שהיתה טליתו
ארוכה מאד וקיפל הכנף וחברו ושם ציצית
לא עבד כלום מאי טעמא ד'א'ע'ג' דיטיריה
שקשרו כמאן דשרי דמי והשיב כמאן דהוי
הציצית באמצע הכנף והוא צריך להניחו
בסוף הכנף כמלא קשר גודל . ותנן נמי כל
המנחות הצרורות שנקרעו במוציא רמון ⟦/⟧
א'ע'פ' דצנררן טהורות דחשיב כמאן דשרירן
חוץ משלערביים שהן צוררין אותן לכתחילה
כשהוא חדש ואין תופרין אותו זאתהא ⟦/⟧
שבא מצע תעלה כמו צאן מן צנה ואלפים .
שארית . כל שרית ישראל ..
פרק שיני
צב ברא' גמ' דפ' ראש השנה . כל מעשה
בראשית לקומתן נבראו לצביונן
נבראו . פי' לקומתן גדולים מלאים ולא קטנים
שצריכין לגדל לדעתן ולא בדעת התינוקות
לצביונן נבראו לתוארם כלומ' ביפיותן ⟦ענ'⟧
וכל צבאם פי' לצביונם . פ'ה' כל מה שעתיד
להיות לאחר זמן נברא עמו וכשנבראת בין
בהמה בין אדם הראש נברא תחילה וכשנברא
הראש הקרנים בראש ואחר כך נבראו הפרסות
היינו לקומתן לצביונן הק'ב'ה' שאל להם
רצונכם שאברא אתכם . ולא אביתם לעלות
תרגו' ירוש' ולא צביתון . ורצונו תמימי דרך

תרגו' וינבי באילין דתמימין בארחתהון .
צב בפ' העור והרוטב הנוגע בציב היוצא
ממנו . פי' השומן היוצא מן העור
וי'א' אם הפשיט ונשאר עליו כזית בשר ונגע
אדם בריר שהוא כמים היוצא מבשר נבילה
טמא . צב ברא' גמ' דכתובות ונתתי
בארץ חיים ודילמא הכי
יכבי
קאמ' מייתינא עלך מלכא דקליל כטביא . ⟦ד'⟧
בצבאות או באילות השדה . אמ' להן הק'ב'ה'
אם אתם משמרין את השבועה ואם לאו אני
אתור את בשרם כצבאות וכאילות השדה .
צב והביאו בניך בחוצן . תרג' וייתון בנך
בציבין . והוצב גלתה העלתה תרגו'
ומלכתא יתבא ציביא . צב אלו ליכיבין
ולעונות ואילו לא ספרינון
ייבין צובין שלעונות .. צב אבל שדא
ביה ציבי לתלן בה עיין בע' חרש .
פי' כגון הדם והציאה . פי' פ' סדר תעניות האלו
כי אתא דרא ציבי אחר כתפיה וגלימא אחר
כתפיה . ברא' גמ' דפ' כל הבשר . האי דשרו מיא
מפומא דחצבא משום צבייתא הוא וכו' .
צבחר הלא עוד מעני מזער תרג' הלא
עוד צבחר . כי עוד מעט מזער
ופקדתי . ~ צבוע זה אפא . עיין
בע' אפא .
בבראשי' רבה פרש'
ז' ר' הונא בשם רב מתניא צבוע זה מטיפה
שללובן הוא יש בו ⟦שסה⟧ מיני ציבעונין כמניין
צבע בפ' ב' ביומא ובג'
ותמיד . בזמן שהן שנים שוין .
הממונה אומ' להן הצביעו . תנא הוציאו ⟦/⟧
אצבעותיכם וכך היה הדבר מקיפין הכהנים
ועומדין כמין כוכליאר והגדול אומ' נחשוב
ס' או ע' היה אומ' שלאחד וין שכעע שעמין
פייס מתחיל והממונה לא היה יודע החשבון
עריין לו
החשבון אבל לא כל הגופים שאסור למנות
את ישראל ובמקום שמשלים החשבון הוא הזוכה .
צבע בפ' אחרון דערלה . בגד שצבעו
בקליפי ערלה ידלק בפ'ז' בשביעית
ממון הצובעים ספיחי אסטיס וקוצה וטבלתם
בדם . תרג' ירוש' ותצבעון בדמא . בסו' גמ' דפ'
היה נוטל את מנחתה לא מן הצבועין ⟦הדוכ'
הדומין לפרושין כלומ' לובשין שחורין לפנים .
צבע בכל הכלים פר' כ'ה' בכלים כלי הקורם
אין להם אחוריים ותוך . ואין להם
בית הצביעה . עיין בע' צבע . צבועים
בסוף חלה וברא' ביכורים . אנשי
חד צבועים הביאו ביכוריהם קודם לעצרת
פי' מקום . צבד בפ' הוציאו לו . צבר את
הקטרת על גבי גחלים בפ' כל
גגות ציבור בגדולה ושליח ציבור בקטנה
יוצאין ידי חובתן .. צבד ולא ישפך
עליה סוללה . תרמ' ולא יצבר עלה ..
צבת בפ' ר' אליעז' אומ' תולין לא עהריק
איעש צבתא אפומא דכוזינתא
משום דמיחזי כמשמרת . פי' מוך חדש וכדומה
לו . בס'ג' דע'ז' הני חלתא דדיקלי דחייטי בחבליה
דצנרי מדיחן . דצבתא וכיתנא מיישנן . וי'מ'
ליף שלדקל כדימה לו . צבת בפ'א'
דראש השנה . חזייה דחליש
ליה עלמא טובא אמ' להו צביתו ליה זוודתא .
פי' הכינו לי תכריכון . בפ' אלו טריפו' . בעינא
דאי צבית לחמא לאלהים . צבת בפרק
המוציא תפילין . מצאן צבתיו
או כריכות פי' כמו של תשלו לה מן הצבתים ..
צבת בפ' ד' מיתות פותחין את פיו בצבת
שלא בטובתו . פי' כלי הוא שתופסין
בו כל כלי מתכות . תרג' מלקחיה ומחתותיה
ציבייתהא ומחתייתהא . צבת בפ'א'
בהפחח מזר
כל האדם . כל העולם כולו לא נברא לא לצבת
ברא' גמ' דפ' החליל חמשה וששה . אורחא
רחיקא וצבתון בסימא . בפסחי' בפ' האשה אפי'
סיבולת דלצבתא . בפר' ראשו' דבבא קמא

והיא יותר חמורה ממנה . ואחר כך אדרכתא הרשאה למיפרע מנכסיח ודין אדרכהא כבר פירלה ונקורו .
תחת בפר המוכר פירות זה עושה לו פותחת וזה עושה לו פותחת . פי' בעל הכור ובעל
הבית עושין מסגר כל אחד לעצמו על פי הבור וכל אמר מפתת מסגר שלו טח
ולא יתכן לפתוח את הבור עד שיתקבצו שניהן ויכתחו . רבכסחי' כרג' דפר' המשה וסמו'
ומגילה אמ' ליה עניא סבא יאמ' לי פהיא אוכמא . פי' הוא טפיח יכדאמרינן שחור
לא ישא שחורה שמא יצא מהן טפיחי ואמאי קרי ליה פהיא מפני שהוא קיצר ושמור . ופהא הוא
קרויה כדתנן האבן שבקרויא והוא דלי כלור' עבה שחור כמין משל ואחר נקר פהא ומא פטתו
כדאמרר' בפר' אין מעמידין בגמ' נודוה . אמ' רב פפי פני סתואהא דבי מיכסי כיון ולא בלעי ⟦/⟧
טובא משכשכן כמים ואינו חושש . ברפומות דפר מי שאחזו לשגרונא ליתי שהיא זמינטני
פי' לחולי הנה גוטאי ליתי דלי מלא ציר שלדגים: תרש בחלק בגמ'י' שבעי' ובגר'וד' רא'
פרש פ"ח וארא בפהאיה אילו השבטים . אמ' ר' לוי
בערביא צוחין למיינוןאסהיא .
סא' פנטי והוא לשון לעז ת בפר הרומה בגמ' דסמך על הזיקין הרומה את הקיטע וא האחו
ואה פתויי הראש אומ' ברוך דיין האמת . פי' מי שאין ראשו סגלגלת אלא רחבה מלא רע ווכוך
תרגו פתאי ארעך תך מג' דשבועות אימור דשמעת ליה לר' עקיב' בפיהוך . ברא נגט' המתוך
שבשלג ביין המזוג בשלג . בפר' תמיד בגרו שחטו שלא לאכליו . דפתיםי מוליה בבר' רבה
פרש י' נעל הקב"ה ב' כקעיות. אחת שלאש ואחת שלשלג ופתכן וה בזה כי עימן ףתרא
ספר' אילו מציאות בגמ' מצא שק . ההוא גברא זהוה דרי פרבא דאופי . עיין בערך ⟦מר⟧
פתכמך ימות שלואות תרגו' נמן מחפייץ פת כומרין ועושות המספחות . תרגו' ועבדן
פה כומרין תכך קלל במלכו תרגו כתכרייה טעוותיה . סכות מלככה .מרנו
סכות כתכריכון יבר' דפניהוהנשבעיה במלדה: כ בפר' במה מדליקין למברהא
העידן וכן בע"ר עמר עשהו גדיל וסותלהו מתורו סיר' בער שע טנז הגמ' דפר' ר' ליעו'
אומ' האורג מה לי לכשל פתילה מה לי לבשל סממנין פי' השול פתילה שלאבר שמשלירין
בפיהן שלמחוייבי שריפה מה לי לבטל סממנין והואי סמשכן . בפר' כיצד הרגלי בגמ' שעו
השןי כי קונה ר' חויא בפפילה דאספסהא . פי' קטירה שלאספתא שהיא מרוכה כסתיל . וכי אנו
מקש דידע כי אכלה בהמה מה שבחוץ גוררת מה שבפנים לחוץ משום הכי
כי אולה החוץ מעור . תגה נעל מום והפיתום . עיין בערך אוב . פרתום בסמ' הסוטה
כגד' והן לעניין את פיהוה ואת רעמסס כיתוה שמה ולמה נהי'
שמה רעמהם
שראשון ראשון מתמסם . וחד אמי רעמסם שמה . ולמה נקר שמה פיהום שראשון ראשון סי
תהוה בולעו תר בפ"ר י"ג בנגעיה ראש ופתין כי' מותה האבן או אותה העיץ טתוסם
מצד מערב נדכך שלו לובד מזרח נדבך שלחבירו שם אותה האבן או אותו האן
ראשי ואותה אבנים ועצים שנדבך זה במערב אחת ומנרסך אחר במזרח מחת שמו סתין :
תתק בחלק בגמ' דג' מלכים ירבעה יצא מירושלה יצא מסתקה שלירושלםי לצמ אן
הכהב הכתוב לצדיקיה לעתיד לבא שיחיו וישמחו בירושלם כדכתו' כל הכבום לחוי
פירוט אל

בירושלם . בפ"א הסוטה בגמוכן לעניין מסגון לנשים צרקניות שלמיהו כפתקה שלחוה .סירוש
בגזירה שנבתסה על חוהי בעדב הלדי בניה . ירושל בסו' סלמ' כסנהודין דבר תקנה עשה
משה . בשעה שממ' הקב'ה' כקוד כל בכור זכר בבני ישראלי אמ' אי זה שבט מקבל עליו ליתן
חמשת שקלים לגלגלה מה עשה נטל כב אלף פיחקין זרעב וכתב עליהן לוי יורעג ע עליהן
חמשת שקלים והטילן לקילפי . אמ' להן כואו טלו פתקיכם . כל שעלה בידו לוי . אומ' לו כבר
פראך כן לוי וכל שעלה בידו חמשת שקלים אומ' לו ומה אעשה ומן השמים הוא מותיב
תנייא לחברייאי הגע עצמך שעלו כלה לוי אמ' ליה מעשה נס היה ומסורגין היו פתק
בגמ' דכ"א השכח כותקין מיה לגינה מערב שבה . בתמורה בפ"א בגמ' אין מיר שאוכין
פותקן למקוה והן טהורין : נרג דפר' מי שאחזו . וכפא' בע'ז' בגמ' אין בונין פתקי נמ' פרסי ברג'
דיסמות כתקוה לוי במתניתיה נפר' מילו טריכות בגמ' נפלה מן הגגי בצא' מהקי גנכיי
כי' שמשליכין הסהמה מעל הגרר ולחוץ כמו שקל קלא פתק ביה : וכן פתק ביה גיראפתך
פתורא פתורתא כבר סיר' בער חצוצרת . פתורא דינים . עיין בער ינים . בסר' איש טריפות
מר' עד המה תחסר יוחנא סתוראה פי' יורנא שולחני . פתר בס'ג' דסר' כל היד . הא בגלימי
הא בפתירי פי' גלומי סומקי כתירי בגדיה מאלובטים שהן לובשיה הדיר אורמי כ"א
סתירי בגדיה מלבושים התכורים ולא גלימי .ך בכא דכתובות בגמ' חנן אמ' ליה
פתריתון ביה כולי האי, בהבה ובשרוהחט משמן תרגו והשרי סתרן מלמיהוי
פטיהי וישלח רזון בנפטהתרגו' ושדר כתרנותא בנפשיהון השמנה היא מם רזה יחרגו'
ירוש' אפתרין . תשי אוריתא הדא תרגו' משנה התורה הזאת . והוא כמו סתשגן כתב הדת
ופי' נוסחא.
כי הכתב הנכתב בשם המלך ונחתה על פיו נשלח ביד אחשתרניה
וזה הוא נוסחתו ושניהן דיבור אחד /⟧
מכבד מכבדיו ומזלזל מבסר .:
הצליח לעורך ערך שכסר ..
ועתה ישכילו בערך תמניסר ⟦/⟧
בא בפרק מ' בקידושין בגמ הנרצעי תרגו' ויצא מעמך הוא ובניו עמו . אמ' ר' שמעון
אם הוא נמכר בניו נמכרין . מכאן שרבו חייב במזונות בניו . ואם בעל אשה
הוא ויצאה אשתו עמו . אם הוא נמסר אשתו נמכרת . מכאן שנתמים במזונות אשתו ⟦וצדיכ'
וכו' מניין שהוצאה שלשבת נקראת מלאכה שנ' ויצו משה ויעבירו קול במחנה לאמר איש
ואשה אל יעשו עוד מלוכה לתרומה הקדש ויכלה העם מהביא . בצמנה פרז' ביסמו'
הכניסה לו עבדי מלוג ועבדי צמן ברול יאילו הן עבדי מלוג מם מתו מתו לה י ומם הוהרו

הותירו לו פי' כגון כר ישראל שנהן לחבירו מאה צאן נמאה דינרין וכל הוולדות והיכמר והחלכ
יהיו חולקין למחצה לשליש ולרביע עד שלש שנים הן חסר הן יתר . ומה מתו המקבל זה האן
חייב באחריותן אסור דהא אגר נטר לי . פי' צאן ברגל כל נדוייא שמאנסת אשה לבעלה ושמה
אותה בדמים עליו קיבל אחריותו ונק()א צאן ברול ואפי' כלה חייב לשלם . בכר' אי זאו נשך .
אין מקבלין צמן ברזל מישראל מכני שהוא רבית אבל מקבלין צאן כרזל מן הגויה . נפר'
החובל בגר חרש אה אמרו בנכהי מלוג יאמרו הנכסי צאן ברול תפק בכר אין משאי'
בגמ' החומץ חזייה לההוא חויא דהוה קא צארי ואתי להדיא פי' היה ממשמט וסוי
שמשרר יגמ' החומץ פש ליה חמרא בכובא צארי בפרנקא . בס'ג' דכר' הקומץ רמאי
ואן דצמדי אלגל ידיה לא עבד ולא מידיה כמאן דשרי דמי . פי שהיתה עליתו
ארוכה מאד וקיבל הבנף וחברו ושם בו צצית לא עבד כלום . מאי טעמ' דאעג דצרייה
שקשרו כמאן דשרי דמי . וחשיב כמאן דהוי הציצית באמצע הכנף והוא צריך אלהוחו ⟦/⟧
בסוף הכנף כמלא קשר גדול . והנן נמי חמתות הצרורות שנקרעו המוציא רמון אג
דעררן טהורות דחשיב כמאן דשרירן חוץ א"ל משלערביים שהן צוררין אותן לנחמלה
כשהוא חדש ואין תוסרין אותו . זאת הא שבאמצע תעלה כמו צאן מן צנה . שארוה כל שרפישר
סליק פ'א' . אחל פב' .
יך בגמ' דכ"א בר"ה ובפר ואילו טריכות בגמ' אחוזת דה יכל מעשה בראשית לקומת
נבראו לעבאנן נבראו . פי' לקומתן גדולים מלאים ולא קטנים שצריכין לגול ..
לדעתן נבראו ולא כדעת התינוקות לצבאונן נבראו לתוארם כלומ' ביפאתן שנ' וכל צבואם
וכי לצצאנן. ופי' אחר כל מה שעהיך להיות לאחר זמן נברא עמו וכשנהראת בין בהמה בין
אדם הראשון נברא וכשנברא הראש היו הקרנים בראש : ואחר כך נבראו הפרפות היינו לא
לקומחן לצצאנך הק'ב'ה' שאל להן רצונכם שאברא אתכם . ולא אביתה לעלות תרגו' ירוא
ולא דבתין . ורצונו תמימי דרך : תרגו' וידבי באילין דתמימין במורחתהון : בפר' העור והחוא
הנוגע בצים היוצא ממנו כי השמן היוצא מן העור . וי"א מה הפשיט העור ונשאר
נזית סשרי ונגט אדם בדיר שהוא דמיה היוצאו מן בשר נבילה טמא ת בר"ג דכתובות
ונתתי אשי במדין מיים ארץ שציראני בה מתיה חייה יודי לה הכי האח' מייתינא עלך
מלסא דקליל כטביא בצבאות או באיילות השדה אמ' להן הקבה' אה אתה משמריה אה
השבועה ואם לאו אני אתיר את השרם כעבמות או באיילות השדה . כ ואביאו מא מיך
בחויצן תרגו' ויחון בניך בציכין . והוצב גלתה העלתה הרגו' ומלכתא יתנו בצורא
בב אילו לצירין ולעונות ואילו למספריטין ציבין מיכין שלעונות יכרך אכל אמ'
ביה טיבי לית לן בהי עיין בער' תרש' . פל' כגון הדה וסואה בכר' סדר
תעטוה
האילו בגח' מעושה שאח' לו לאוני כי אתא דרא ציבי אחד כתפיה וגלימא מחד כהסיה
כרג' דכר' כל הבכור המי דשרו מיא מפורא דחצבא משום צבייתא הוא ונו' . צבחך ו

אאלא זבין כשעמר שהום ולמנה להו הבומ (ה) בי שעטם : בר' ו' דמ' ר' אלאהר
אול האילי להעל ילח מה לילהלה חנין פיד' משול בתילה שלאים שמשלי
בניהן של שאאיבו מיתה בישול כממנין דהואי ב()שתן בפ' כיצד הרגל בגמיכים
הנשן קמר זורא בנתילה . של אספסתא ומשאנח מקצתה בחוץ פשני דידעכי
אכלה מה שבחוץ גוררת מה שהכנים לחוץ הכי כי אכלה בחוץ פטור ....
מתופה בעל אוכזה מתום עיין כנע אוכסתום ננא'
פשוטה באמ' וכן לענין את פיהום ואת דנעמכם ציחום שמה ולמה נקרא שמה
רטמכם שבראשון ראשון מתרוסם . וחד אמ' רעמכם שמה ולמה נקרא שמה פיחום
שבראשון ראשון פי תהום כולעו ]בפ' א' בנוטים ראש ופתין . פיר' אותה
האבן או אותה העץ שהופש מצד מערב נדבך שלו לצד מזרח של חבירו שם אותה
האבן או אותו העץ ראש ואותך שבנים ועצים שנדבך זה במערב אחת ומנרבך אפר
סמזרח אחת שמו פתין : פבק בחלק ממא מלכים ירבנים יצא מפיתקה
של ירושלם פיר' יצא מן הכתבוה כחובל לצדיקים לעתיד לבוא שיחיו וישמחו ירוטלו
כדכת' כל הכתוב לחיים בירושלי . נפ' א' כשוטה בזמיוכן לענין מוכן לנשים צדקניות
של היו בפיהקה של חוה פיר' ובחזירה שנכתבה על חוה בעצב תלדו בנים . בירושל
בס'פא' דפנהדרין דבר קקנה עשה משה רבנו בשעה שאמ' הק'ב'ה' כקוד כל בכור אבר
בבני ישראל אי זה שכפו ליתן ה שקלים לגלגלת מה עשה נפטלי כב' אלף פיתקין וכתב
עליהן לויי ורעא' וכתב עליהן ה שקלים והטילן לקלפי אמ' להן בזאו וטלו ניתקיבם כל
שעלה בידולוי . אמ' לו צארך כן לוי וכל שנילה בידו ה שקלים אומ לו ומה אנישה
ומן השמים הוא מתיב הניא לחבר(י)ך אני עצמך שילו כולם לוי אמ' ליה מעשה נם
ומסורגין עליו. פק כר' אמ' דפ' א' בשבת נותקין מים למינה ופו' מ[ורה
כפ' א' בממ' אין מים שאובין לנותקין למקוה אן שהורין כפ' בה דנ' מי שאחזו . ובנ' א' מז'
ממ' אין כונין פתקיה בארבני מאה פרסי בר' זמדיבמותת תקהלאי במתנחיה
בנ' אילו טרימה אמ' נפלהימן הוא דנהקי אנאכי ניר שמשליכון הכהרה מעל ומזר ולמץ
כסו ן לקלהא בתק פיה והן סתקבנה וירא נחור פתודתא ם הני
חצוצרות . נתורא דיישם עזין בני יינים . פרק אילו טרינות בממ עד כמה אובר
אחנא פתוראה פיר שלחני יים [ ]קר הא' מדאפ' כל היד מר' אולימי שומקן

נתירי מדים הלופטין החנורין ולולמה . ותור פלאחרון דבתות' הימ
התן אה לוה פתריתין ביה כולי האי[ ]וסמרי בחש ה[ ] וכשרי
נחרן כלמי הוי פטים : וישלח דזון בנפטרי ל ושדר נחרגיתא בנפשיהון .
השונה היא תרג' ירושל אפארין. הבשאן אוריתא הדאי הרג' משנה לממרה
והוא כמו כתשון כתב הבת אפירושו נוסחא כי הכתב הנכתב כשם המלך ותאחתם
עלמא ושלח ביד אחשתרנים וזהו נוסחתו ושניהן דיבור אחד
סליק עלך פא
ש
אין
מכבד מכבדיו ומזלזל מבסל
הצליח לערוך ערך שבר
שיאי או
הן
ועתה ישכולי בערך תמני סר.
אחל ערך צאד
יבא ככ' או' פקידושין באמ' הנרצני תנו רבנן ויצא מעמך הוא ובניו עמו אמ'ר'
שמניון אם הוא נמכר בניו נמככין מרכן שכבו חייב במזונות בניו .. אם בכל אשה היא
ויצאה אשתו עמו . אם הוא נמכר אשתו נמכרת מיכן שנתחייב במזונות אשתו וצריכא
וכל מנין שהוצאה של שבת נקרית מלאכה שנ' ויצו משה ויעבידו קול במחנה לאמר
איש ואשה אל יעשו עוב לפרומת הקדש ⟦ו' . אראן כאלמנה פר'ז' כיכמות
הכנה לו ככדי מלוג וניכדי צאן בכשל הן עבדי מלוג אלמתו מתו לא ואם הותירו
חותורו לה ואלו הן עבדי צאן כרזל אם מתו מתו לו ואם הותירו הופירו לו .. פיר' בר
יפראל[ ] לחבירו קצאן בק דינרין וכל הוולדות והצמר והחלב יהו חול קין למחצה
לשלם ולרביני שרא נים הין חסר הין יתה ואם עתו המקבל זה הצאן חייב באחריותן
אמרידה ואלמר בער לי . פו צאן ברזל כל נתנניא שמכנקה אשה ולבוילת ם
אותן בדמים עלא וקבל אחרקת תקרא צאן ברזלו דאפי' כל החיוב לשלם . בכ' איזהו
אף אין מקבלין צאן ברול מס[ ]ל מפני שמא דבית אסל מקבלין אאת ברזל מן למוים

מפא
בנים
כל אוכל אמ' חרש אם אחרו שכסי טלא יאמרו בשכסי אא ברזב
רי כנ' ין מעמידין מומץ וץ חזייה לההוא זברא דהוה קא פארלאת
הריא כול היא ממשמש וכא .. ו' רה ספ' הקומץ פש ליה חמרא בכובא
נאדיה בנרנקא . סו' אמ' דפ' הקומץ רבה האי מאן רצארי לזל ימיה לא כבד ולא מיר
כמאן דשרי ראמי . כיר' שהותה טליהו ארוכה וקינל הככף וחיברו ושם בו שציצית
לא עבד כלום . מאי טנימא אי'ז' דצייריה שקשרו כמאן דשרי דאמי וחשיב כמאת
דהוי הציצית באמצע הכנף והוא צריך להניחו בסוף הכנף כמו קשר גודל . ותנן נמי כל
חמתות הצדורות שנקרשו כמוציא רימון אניפ דצררן טהורות דחשיב כמאן דצאריאן
חוץ משלעד ביין שכן צוררין בורדין אותן לכתחלה כשהוא חדש ואין תופרין אותן זאת
האלף שבאמצני כמו צאן מן דונה שארות כל שרית מישראל ..
סליק פרק ראשות צב כפא כר השנה ובפ אלו
טריפות בגמ אחות הדם כל מעשה בראשית לקומתן נבראו לצביונן כבראו
יר אלקומתן נבראו גדולים מליאים ולא קטנים שצריכין לגדל לדעתן נבראו
ולא כדעת התינוקות. לצביונן נבראו לתארץ כלומ' ביפיותן שנ' וכל צבאם
וניר לצביונן .. פא' כל מה שעתיד להיות לאחר זמן נברא עכשיו וכשנ בראת
בין בהמה בין אדם הראש נברא תחילה וכשנ ברא הראש היו הקרנים בראש ⟦ואח'
ואחר כך נבראו הפרסות הינו לקומתן. לצביונן הק'ב'ה שאל להן רצונכם שאברא
אתכם ולא אביתם לעלות תרג ירוש ולא צביתון למיסק . ורצונו תמימי דרך
תרג וצבי בילין דתמימן באורחיהון. צב כל העור והרוטב הנזאני בציב יוכא
ממנו פיר' שומן היוצא מן המור . ויש אומ' אם הפשיט העור ונשאר עליו כזות
בשר ונבע אדם בדיר שהוא סמים היודא מן בשר נבלה טמא. אבב' בס אמ
דכתובות ונתתי צבי בארץ חיים ארץ שצביוני בה מתוה חיין. ודילמ' הכי קאמ'
מיתינא עלה נבונתנר דקליל כטביא בצבאות או באילות השדר אמ להן הקבר
אם אתם משמרין את הטבועה מוטב ואם לאו אני אתן את בשרכם כלב את
וכאולות חשדה אבב והביאו בניך כחצן הרג ויתון בניך בצבין והוצב
הולתה הועלתה תרא ומלכתא יתבת ציביא: רב' אילין לציבין ולעתות
ואילין לאם פריטון וציבות צובין של עונות . א'ב'ב' אבל שרא בוה ציבי ליתלן

פונטי והוא לשון לעז . פתי .
בפ' הרואה דסמך על הזיקין הרואה
את הקיטע ואת הסומא ואת פתוי
הראש או' ברו' דיין האמת . מי שאין
ראשו סגלגלת אלא רחבה מלא רחב
ארינך . תר' פתאי ארצך . פתך .
ברג' דשבוע' אימור דשמעת ליה לר' עקי'
בפתוך בר' נגעי' הפתוך שבשלג ביין המזוג
בשלג נפ' תמיד . בג' שחטו שלא לאוכליו.
דפתיכי מולים . בבר' פי' נטל הק'ב'ה' ב' פקעיות
אח של אש ואח' של מים ופתכן זה בזה
פי' עירבן . פתכ'א' . אילו מציאו' בג'
מצא שק . ההוא גברא דהוה דרי פתכא
דאופי ברג' דפ' כל הבשר פגע מה באריסיא
דדרי פתכא דאופי פי' חבילה של חריות
דקל . פתכא חומרי פתמיתא
עיין בע' חמר . פתכמר . במות
טלואות תר' כמין מחפנין פת כומרין
ועושות המספחות תר' ועבדן פת כומרין
פתכר . וקילל במלכו . תר' פתכרייה
טעוותיה סכות מלככם תר' סיכות
פתכריכון בר' צפניה והנשבעין במלכם
פתל' . ב'פ' במה מדליק לא בפתיר'
העידן עיין בע' חמר . עשהו פתיל
ופותלהו מתוכו . פי' בע' שעטנז . בג' דפ'
ר' אליע' או' האורג מה לי לבשל פתילה
מה לי לבשל סממנין פי' בישול פתילה
של אבר שמשליכין בפיהן של מחוייבי
שריפה . בישול סממנין דהואי במשכן
בפ' כיצד הרגל . בג' כיצד השן כי קא'ר' חיי'
בפתילה דאספסתא . פי' קשירה של
אספסתא שהיא ארוכה בפתיל וכי אנח
מקינתה בחוץ פשע דידע כי אכלה
בהמה מה שבחוין גיררת מה שבפנם
לחוץ משום הכי כי אכלה בחוץ פטור
פתום . בעל אוב זה פיתום עיין
בע' אוב . פתום . בפא' בסוטה וכן
לעניין את פיתו' ואת רעמס פיתום שמה
ולמה נקרא שמה רעמסס . שראשון ראשון
מתניסנמם . וחד א' רעמסס שמה פיתוס
שראשון ראשון פי תהום בולעו . פתין
בפ' י'ג' ננגעי' ראש ופתין פי' אותה האבן
או אותו העץ שתופס מצד מערב נדבך שלו
לצד המזרח נדבך של חבירו שם אותה
האבן או אותו העין ⟦שתופס⟧ ראש . ואותן
אבנים ועצים שמנדבך זה במערב אחת
ומנדבך אחר ↑ במערב אחת שמן פתין .
פתק . נחלק בג' דג' מלכים ירבעם
יצא מירושל' יצא מפתקה של ירושל' ⟦פי'
יצא מן הכתב הכתוב לצדיקי לעתיד לבא
שיחיו וישמחו בירושל' . בפא' בסוטה . בג'
וכן לעניין מיכן לנשים צדקניות שלא
היו בפתקה של חוה . פי' בגזירה שנכתבה
על הוה בעצב תלדי בני' . ירוש' בס' פ' בסנהדר'
דבר תקנה עשה משה בשעה שא' לו
הק'ב'ה' פקוד כל במר זכר בבני ישר' א' איוהו
שבט מקבל עליו ליתן חמשת שקלים
לגלגלת . מה עשה נטל כ'ב' אלף פיתקין
ורע'ג' וכתב עליהן לוי ורע'ג' וכתב עליהן
⟧ חמשת שקלי והטילן בקלפי א' להן בואו
טלו פתקיכם כל שעלה בידו לוי א' כבר
פדאך בן לוי . וכל שעלה בידו חמש' שקלי.
א לו ומה אעשה לך ומן השמים הוא
מתיב תמא לחברייא הגע עצמך כולם
לוי . א' ל' מעשה גס היה ומסורגין עלו .
פתק . בג' דפא' בשבת פותקין מים
לגינה מערב שבת בתמורה בפא' בג' אין
מים שאובין פותקין למקוה והן טהורין

בר'ג' דפ' מי שאחזו . ובפא' בע' בג' אין בונין
פתקיה בת' פרסי . בר'ג' דיכמו' פתקה לוי
במתניתיה בפ' אלו טריפ' כג' נפלה מן הגג
דפתקי גגבי פי' שמשליכין הבהמה מעל
הגדר ולחוץ . כמו שקל קלא פתק ביה וכן
פתק ביה גירא . פתר פתורא
פתורתא כב' פי' בע' חצצרת . פתורא דיינים .
עיין בע' ינים בפ' אלו טריפ' בג' עד כמה
תחסר יוחנא פתוראה . פי' יוחנא שולחני
פתר . בס'ג' דפ' כל היד . הא בגלימי
הא בפתירי . פי' גלימי סומקי . פתירי בגדים
מלבושים שהן לובשין תדיר אוכמי פא'
פתירי בגדי' מלבושי' התפורים ולא גלימי.
פתר . בפ' אחרו' דכתוב' בג' חנן א' ליה
פתריתון ביה כולי האי . פתשגן .
אוריתא הדא . תר' משנה התורה ⟦הזא'
והוא במו פתשגן כתב הדת ופירושו ⟦שש'⟧
נוסחא כי הכתב הנכתב בשם המלך ונחתם
על פיו נשלח ביד האחשתרנים וזהו
נוסחו ושניהם דיבור אחד . פתרן .
ובשרי בחש משמן . תר' ובשרי פתרן
מלמיהוי פטים . וישלח רזון בנפשם . תר'
ושדי פתרונא בנפשיהון . דשמנה היא
רו אם רדה . תרגו' ירוש' אפתרין ..
מכבד ( )כליו .
ומזלול מבסר .
וצליח לעורך . ערך שכסר.
ועתה ישכילו בערך תמניסר.
צ'א' . בפא' בקידושי בג' הנרצע ת'ר'
ויצא מעמך הוא ובניו עמו . א'ר' שמע'
אם הוא נמכר בניו מי נמכריו . מיכן שרבו
חייב במזונות בניו . ואם בעל אשה הוא
ויצא אשת' עמו אם הוא נמכר אשתו
מי נמכרת . מיכן שנתחייב במזונו אשתו
וצריכא וכו' . מניין שהוצאה של שבת
נקראת מלאכה שנ' ויצו משה ויעבירו קול
במחנה לאמ' איש ואשת אל יעשו עוד
מלאכ' לתר' וג' . צאן . באלמנה פז' ביבמו :
הכניסה עבדי מלוג ועבדי צאן ברזל אלו
הן עבדי מלוג אם מתו מתו לה ואם הותירו
הותירו לה . אלו הן עבדי צאן ברזל אם מתו
מתו לו ואם הותירו הותירו לו . פי' כגון בר
ישר' שנתן לחבירו ק' צאן בק' דינ' וכל
הוולדות והצמר והחלב יהו חולקין למחצ'
לשליש ולרביע עד ג' שנים הין חסר הין
תר ואם מתו המקבל זה הצאן חייב באחריותן
אסור דהוא אגר נטר לי . פא' צאן ברזל כל
נדוניא שמכנסת האשה לבעלה ושמה
אותו בדמים עליו קבל אחריותו ונקרא
צאן ברזל ואפילו כלה מיחייב לשלם
כפ' איזהו נשך אין מקבלין צאן ברזל מישר'
מפני שהוא רבית אבל מקבלין צאן ברזל
מישר' מן הגוים בפ' החובל . בג' חרש אם
ימרן בנכסי מלוג יאמרו בנכסי צאן
ירחל . צארי . בפאין מעמידין
בג' החומץ חזייה לההוא חיויא דהוה
א ינארי ואתי להדיא . פי' היה ממשמש
א . צארי . בג' החומץ . פש ליה
חמרא בכובא צאריה בפרונקא . כסג' דפ'
הקומץ רבה . האי מאן דצאריה לגלימיה
ולא עבד ולא מידי כגון דשדי דמי . פי'
שהיה טליתו ארובה מאד וקפל הכנף
וחברו ושם בו ציצית לא עבד בו כלום .
מאי טע' א'ע'ג' דצרייה שקשרו כיאן
דשרי דמי וחשיב כמאן דהוי הציצית
אמצע הכנף והוא ארוך להניחו בסוף
הכנף כמלא קשר גודל . ותנן נמי כל
חמתות הצרורות שנקרעו במוציא
רמון א'ע'ג' רצררן טהורות רחשים

כמאן דשרירן חוץ משל ערביים שהן
צוררין אותן לכתחילה כשהוא חדש
ואין תופרין אותן . ואת הא' שבאמע תעלה
כמו צאן מן צנה . א' שארית . כל שריר
ישר' סליק' פרק' א' . אחל פרק ב' .
צ'ב' . כג' דפא' בראש השנ' ובפ' אלו
טריפו' בג' אחוזת הדם כל מעשה בראשיר
לקומתן נבראו לצביונן נבראו פי' לקומתן
גדולים מלאם ולא קטנים שצריכין לגדל .
לרעתן נבראו ולא כדעת התינוקות ליצביונן
נבראו לתוארן כלו ביפיותן שנ' וכל צבאם
פי' לצבירנן . פא' כל מה שעתיד להיות לו
לאחר זמן נברא עמו וכשנברא בין בהמד
בין אדם הראש נברא תחלה . וכשנברא
הראש היו הקרנים בראש . ואחר כך נבראו
הפרסות היינו לקומתן לצביותן הק'ב'ה'
שאל להם רצונכם שאברא אתכם . ולא
אביתם לעלות . תי' ולא צביתון . ורצונו
תמימי דרך . תר' ונבי באילין דתמימין ⟦שש'⟧
בארחתהון . ועוד יש לפרש לצביונן בהמה
לצביונה (ו)חיה לצביונה גדולים להיות גדולי'
קטנים להיות קטני' . וכן כל מין ומין .
צ'ב' . בפ' העור והרוט' הנוגע בציב
היוצא ממנו פי' היוצא שבין⟧ מן העור
ויש או' אם הפשיט העור ויש עליו כזית
בשר ונגע אדם בדיר שהוא כמים היוצא
מן בשר נבלה טמא . צ'ב' . כסג'
דכתובו' . ונתתי צבי בארץ החיים . ארץ
שינביוני בה מתיה חיים . ודיל' הכי קאמ'
מייתינא עלך מלכא דקליל כטביא.
בינבאו' או באיילות השדה . א' להן הק'ב'ה'
אם אתם משמרין את השבועה מוטב
ואם לאו אני אתיר את בשרם כצבאות
או באיילות השדה . צ'ב . והביאו
בניך בחוצן תר' וייתון בנך בציבין והוצב
גלתה הועלתה . תר' ומלכאתא יתבת ציביא .
צ'ב' . אילו לציבין ולעונות ואלו
לאספרינון ציבין ציבין של עונות . צ'ב'
אבל שדא ביה ציבי לית לן בה . עיין ⟦בע'⟧
חרש . פי' כגון הדם וסיאה . בפ' סדר תעניות
האלו . בג' מעשה שא' לו חוני . כי אתא
דרא ציבי אחר בתפיה וגלימא אחר כתפיה .
בר'ג' דפ' כל הבשר . האי דשדו מיא מפומא
דחצבא משים צבייתא היא ⟦וכו'
צבחר . הלא עוד מעט מזער
תר' הלא עוד ציבחר . כי עוד מעט מזער
ופקדתי . צבע . צבוע זו אפא עיין
בע' אפא . בב'ר' פז' . ר' הונא בשם רב מתני
הצבוע זה מטיפה של לובן הוא . יש בו ⟦ש'⟧
⟦שסה⟧ מיני צבעונין כמניין ימות החמה.
צבע' . ב'פ' ב' ביומ' ובג' דתמיד . בזמן
שהם שנים שוין הממונ' או' להן הצביעו .
תנא הוציאו אצבעותיכם למיניין . ירו' מהו
הצביעו הוציאו אינבעותיכם . וכך היה הדבר
מקיפין הכהנים ועומדין כמין ככוליאר .
והגדול או' נחשוב ⟦ס⟧ או ע'⟧ היה או' חשבון
יתר משהיו הכהני והממונה בא אחר כך
והיה נוטל מצנפת מראשו של אחד מהן
ויודעין שממנו פייס מתחיל והממונה לא
היה יודע חשבון עדיין . ואחר שנטל
המצנפת מודיעין לו החשבון והוא אומ'
להם הוציאו אצבעותיכם ומונה והולך
כל האצבעות אבל לא הגופים שאסור
למנות את ישר' ובמקום שמשלים
החשבון הוא הזוכה . צבע .
בפר' אחרו' דערלה . בגד שינבעו בקליפי
ערלה ידלק . כפו' בשביעי' ממין הצובעין .
ספיחי סטים וקרצה . בס' מגלה . את מי⟧

במ' אשה בגד' ולא בנוכלת פתיגיל פתחים המביטים
טותו לידי גילה. פי אותו מקום. פתהן יעריה שעשו ליתחיה
ביעד . פי' אותו מקום מלא שיער . כיער מלא עצים יד
גמ' דפ' במ' שומנין בית בשבת אבל לא פותחין . פיא
כשנותנין חלוק חדש בית הצוטר שלו פתוח ולא תבור
וחש תפור שמ' יסתור ובוריך עליו חוט' ושוללוי וכיון
שאינו חפור בחלוק ועשוי עראי מותר לישלו בשבת
ולהתיר בית הצואר אבל ליא פותחין . בר' גר' ד'פ' בכל
מערבין עוג מלך הבשן פתחו כמלואוי פי' כשמת
אם יש פתח במילואו וחישב להוציאו ממנו מטהר
שאר פתחי הבית ואם לאו כל הפתחיך טמאין .יחבה
בר' גמ' דנ' ר' ישמעאל והינו דתנ' בפה בשקלים פתחיה
על הקנים ולמה נקרט שמו פתחיה שפותח דברים
ודורשן ויודע בשבעים לשון : כולהו סנהדרין נמי
ע' לשון ודעי . וכו' עד דהוה בייל לישני כדאמ' עון
סופר גגות בתריפין . והינו דכת' מרדכי בלשן בסו
גמ' דפ' אלו מציטות פתח תפתחי אין לי אלא לעניי עידו
וכו כפב בכלאים . ג' מלמים של פתיח פי מלשי פיתוח
תפתח . אין לי אלא פרח בפ' יד כאהלותי העשרות
והפיתוחים מבוטין טת הטומאה בפותח לפח
פי ציורים .. פתיחה בר גמ' ד'פ' הגוזל ומאכיל
שליחט דרבנ' מהימן כבי חדו . הני מילי
לשמתא אבל לפתיחה לא י. מ'ט ממונא קט מחסר
ליה פי דבעי למיהב פשיטא לסיפרא ולממונא בעי
תרי סהרי ולכך נקראת פתיחה דהוא כתבינ
עליה בתחל ואחר כך השמתה דהיא אחרמתנו והינו
יוחד חמורה ממנה ואחד כך אדרכתא הראה
למפרע מנכסיה . ודין אדרכתא כבר פי במקומוי
פתחת בפ' המוכר פירותי זה עושה לו פומחת
וזה עושה לו פותחת. פי' בעל הבור ובעל
הבית עושין מסגר כל א' לעצמו על פי הבור וכל
א מפתח מהגר שלו בידו . ולא יתכן לפתוח את הכור
עד שיתקבצו שניהם ויפתחו. פקר בפיס בר גר
דפ' האשה ובהגד דמולה . ט'ל ענים שבטי טל
פתיא אוכמא . פי הוא טפח . כדטמ' שחור אל ישט
ביכה שמט ישוו מהו שפותי והמאי קדוליה פתיע
מפני שהוא קצר ושחור . ופתיו היא קרויה . כדתנ' האכן
שבקרויה והוא דלי כל וה עבה שחור כמין ↑ואנקרא ⟦/⟧
פתיא ורבים פתואתאי כדאמ בפ' אין מעמידין . ב(ת מייחה
אמ' רב פפא הני פתחאתא דבי מיכם לא בלעו טובא
משנשכן ואינו חוששי ברפוטות דפ' מי שטחזו לשגדונא ליתו
דלי מנוניי פי' לחולי הנקרא גיסא ליתו דלי מלא ציר על
דגים . ⟦סהרט כגמ' ושבטים ובבד' רב' פרש' פח' וארא
בפתאים אלו השבטים שר לוי בערביה צווחין למק
פתיאי ס'א' פנטי נעד והוא לשון לעזי גסתר בפ' הרואה ומ'
דסמך על הזקין . הרואה את הקטע ואת פתוי הראש
אומ' ברוך משנה הבריות . פי שאין ראשו מגולגלת אלא
רחבה . מלא רחב ארצך . פתאו ארעך . פתך כמ גמיטן
אימור דשמעת ליה לר' עקיבה בפתוך . בד' נגעים
הפתוך שבשלג כיין המזוג בשלג .. בפ' חמיד בומ' שחטו
שלא לטוכלין דפתיכו מוליף . בב'ר ר'ב פרש' י' נטל הקכה
ב' פקעיות ופתכן זה בזה . פי' עירבן .. פתבא יר' לו'
מציאות . בגמ' מצא נזק ההוא גברא דהוה (אח
פתכנו דאופי' . בד' גמ דפ' כל הבשר . פגע ביה באריסיה
דדארי פתכא דאופי . פי' חבילה של חריות של דקלי.
פתכא חמרי פתניתא עיין כש' חמר .. פתכמר
במות טל ואות . ת'ר' במן מחפיין
פתכמורין . ועושות המטפחות תר' ועבדן ותכמורין ..
פתכר וקלל במלכו . ת'ר' פתכריה טעותיה סכות
מלככס . תר סכות פתכריכון . בר צפניה הונן
במלכם . פהך בפ' במ' מדליקי' לא בפתילת האדן נעיין
ב'ע' עמרו עשהו גדיל ופותלהו מתוכו פי בערך
שעטנן . בגמ' דפ' ר' אליעז' אומ' האורגי מה לי לבשל פחילה
מה לי לבשל סממנין . פי' בשול פתילה של אבר שמשליכין
בפיהם של מחוייבי שריפה . בשול סממנין דהוטי במשכן
בפ' כיצד הרגל בגח כיצ' השן . כי קטם ר' חייש בהתילה
דאספסתא . פי קשירה של אספסתא שהיא ארוכה יותין
וכי אנח מקצתה בחוץ פשע דידע כי טכלה בהל מה
שבחוץ גוררת מה שבפנים לחוץ משום הכו כי אכלה בחוץ
מטור . פתם בעל טוב זה פיתום עיין בעאובי פתם

פתם כפא בסוט בגמ וכן לענין . את פיתום ואת רעמם
פיתום שמה ולמה נקרא שמה רעמכם שראשון
ראשון מתמסמם . וחד אם רעמסם שמה ולמה נקרא
שמה פיתום שראשון ראשון פי תהום בולטו .. פתין
בפ' ג' בנגעים ראש ופתין . פי אותה האבן אותו
העץ שתופם מצד מערב נדבך שלו לצד מזרח נדבך
של חבירו שם אותה האבן או אותו העץ ראש ואותם
עצים ואבנים שמנדבך זה במערב אחת ומנדכך אחד
במזרח אחת ושמו פתין . פתק בחלק באר' ג' מלכין
ירבעם יצא מירשלנם . יצא מפיתקה של ירושל
פי יצא מן הכתב הכת' לצדיקים לעתיד לבט שיחיו ⟦/⟧
וישמחו בירושל כדכתי כל הכתו' לחיים בירוש בפט' בסוט
בגמ' . וכן לעניין . מיכן לנשים צדקניות שלא היו בפתיקה
של חוה . פי' בגזירה שנכתבה על חוהי בעצב תלדי בנים
ירוש כפט בסנהדרי . דבר תקנה עשה משה כשעת שטר
הק'ב'ה פקוד כל בכור זכר בבני ישר' אמ' אי זה שבט ירר
עליו לותן חמשת שקלים לגלגלת. מה עשה נטל כב אלף
ורעג פיתקין וכתב עליהן לוי ורעג וכתב עליהן חמשת
מקלים והטילן לקלפי של בואו וטולו פיתקכם כל שעלה
בידו לוי אל פדאך בן לוי וכל שעלה בודו חמשת שקלים
לו ומה אעשה ומן השמים הוא מתיב אנא לחבריה הגע
עצמך שעלו כולם לוי אל ומעשה נס ומסורגין עלו ..
פקק בר' גמ' רפט בשבת . פותקין מים לגנה מעש כו
דה בפא בגמ אין מים שאובין פותקין ק
והן טהורין . בר גר' דפ מי שמחזו ובפיש בעז בגמ טין בונין
פתקיה בארבע מאה פרסי .. בר' גמ' דיבמ' פתקה לוי
במתניחיה. בפ' אלו טרפות בגר נפלה מן הגו דפתקי הנהו
פי שמשליכין הבהמ' מעל הגדר ולחוץ כמ' שכל קלא מתין
ביה . וכן פחן ביה גירא .. פתר פתורא פתורתא . כבר
י' ב"ע מצוצרותי פתורט דיינים עיין בע יניםי כפ אלו
טריפוי בגמ עד ככמה תחסד . יוחנט פתורטה . פי יוחנו
שלחי פתר בכו' גמ' דפ' כל היד . הא בגלימי הא בפתירו
פי גלימי סומקו פתירו בגדים מלבושים שלובשין תדיר
אוכמי פט פתירו בגדים מלבושים התפורים ולא גלימי ..
פתר בלי אחרין דכתובות . בגמ' אבא חנן אל פתריתון
יהכולי האי
פתרן וכשרי כחש משמן תר' ובשרו פתרן
מלמהוי פטים . וישלח רזון בנפשם . ת'ר'
ושדר פתרונתא בנפשיהון השמנה היא אם רזה
ת'ר ירו' אפתרון . פתנשגן טוריתא הרא תר'
משנה התוד הזאת והוא כמ פתשגן כתב
הדת ופי נוסחא כי הכתב הנכתב בשם המלך
ונחתם על פיו נשלח ביד המחשתרנים וזהו ולחתו
ושניהן דבור א..
מכבד מכבדיו ומזלזל מבסר
הצליחי לערוך ערך שביסר
ועתה ישכילי בערך המניסר
נגא בפא בקידוש ויצא מעמך הוא ובניו עמו .
א'ר' שמעון אם הוא נמכד בנין נמכרין מיכן
שרבו חייב במזולות בניו . אם בעל אשה הוא ויצאה
אשתו עמו . אם הוא נמכר אשתו נמכרתי מיכן
שנתחייב במזונות אשתו וצדיכא וכ'⟧ מנין יובטף
בשבת נקר מלטכה . ש ויצו משה ויעבירו וא' ויכלט
העם מהבוא .. צריטן בלמנ' פז' ביבמות הכניכר
לו עבדי מלוג ועבדו צאן ברולי אלו תן יכת
מלוג אם מתו מתולה ואם הותירו הותירו לה .
ואלו הן עבדי צאן ברזל אם מתו מחו לו . ואם ()כית
הותירו לוי פי' כגון בד ישר שנתן לחבירו מאה
צאן בק' דינרי וכל הוולדות והצמר והחלב יהו
חולקין למחצה לשליש ולרביע עד ג' שנים הן
חסר הן ותר ואם מתו המקבל זה הצאן חייב
באחריותן אסור דהא אגד נטה לי . פי צאן
ברזל של נדוניט שמכנסת אשה לבעלה ושמה
אותו בדמים עליו קבל אחריותו ונקרש צאן
ברזל ואפי' בלו מתחייב לשלם . בפ' איזהו נשר
אין מקבלין צאן ברזל מישר מפני שהוא רינ
אבל מקבלין צאן ברזל מן הגוים . כ'ף' החובל
בגמ חרש אם אמרו בנכסי מלוג יאמרי כים
צאן ברזל.. צארי בפ' אין מעמידין ⟦בומ
לההוא חוויה דרור כא
החומץ חזייר
דה
וכותו להדיטי פי היה ממשמש ובא באר

בוב החומץ . פשליה אמרנו בכובא צאריה בפרפקא
בס גד דפ' הקומץ רבה האי מאן דצאריה לגלימוה
בא עבד ולא מידי כמאן דשרו דמו פי שהיתה
טליתו ארוכה מאד וקיבל הכנף וחיברו ושם בן
ציצית לא עבד כלום . מט דא'ע'ג' דצטרים שקשרו
כמאן דשרי דמו וחשיב כמאן דהוי הציצות המצע
הכנף והוא צריך להניחו בסו' הכנף כמלוא קשר
גודל . ותנ' נמי כל חמתות הצרורות שנקדעו
במוציא רמון א'ע'ג' דצרכן טהורות דחשיב כמאן
דשרירן חוץ משל ערביים שהן צוררין אותן
לכתאל כשהן חדשים ואין תופרין אותן: זאת שלך
שבאמצע כמ' צאן מן צנה . שארית מן שריתי.
ספא' צב נומ' רפא כר טרפות . בגר' אחואת
הדם . כל מעשה בורטשי' לקומתו נבראו
לצד יונן נברטו . פי' לקומתן גדולים מלאים ולנו
קטני שצריכין לגדל לדעתן נכראו ולא כדעת
התינוקות . לצביונן נברטו לתוטרן . כלור' ביפיות
ץ וכל צבאם . ופי לצביונן . פא כל מה שעתיד
להיות לו לאחר זמן נדרט עמו וכשנברנות
לכל
בין בהמ'צבין אדם הראשו נכרש תחלה
הראש היו הקרנים ברטש ואחר כך נבראו הרסות
הינו לקומתן לצביותן שאל הק'ב'ה' לתם הר)דונכם
שטברה טתכם . ולא אביתם לעלותי תר ירוש
ולא צביתון . ורצונו תמימי דרך . מר וצבי בטילי
דתמומין בטרחתהון.. רבך בני העור הנוגע
כציב היוצא ממנו . פי השומן היוצא מן
העור . ויש אומ' אם הפשיט העוד ונשטר עליו
כזית בשר ונגע אדם בדיד שהוא המים ובא
מן בשר נכלה טמאי. תגב בם ומ דכתובות
ונתתי צבי בארץ החיים . ארץ שצביוני בה
מתה חיים . ודילמ' הכו קאמ' מותינ' עלך מלכא
רבוכד נצר דקליל באבוט . בצבטות או באילות
השדה אל הק'ב'ה' טם אתם משמרין את
מוטב ואם לאו אתיר את בשרכם כצרטות
השדה. צבר והביטו בניך בחצון תר וייתון
בציבין והעבי גלמה הועלתה . תר ומלכא
ימנות ציביטיי זרב אלו לציבין
ולעונות ואלו לאספרינון ציבין ציבין של עונות . צב
אבל שרא ביה ציבא לית לן בה . עיין בערך חרשי
כגון הדם ופיטה . בפ' סדר תעניו האלו בוש' מעשה שאל לא
כיאתא דרא ציבי נר גב דפ כל הבשר מפומא דחצבה
משום צביאתא וכו צבחך הלא עוד מעט מועד תר ילם
עוד צבחם . כי עוד מעט מזעד ופקדתי . צבע
צבוע זה טפש. עיין בע אפא. בבד רבה פר ז רבו
הונא בשם רב מתני הצבוע הזה מטיפה של לובן הואיו
בו ששה מיני צבעונין כמנין ימות החמה . צבע בנא
ביות . ובגמ' דתמיד . בזמן שהם שנים שוים
הממונה טומ' להם הצביעו . תנא הוציטו אצבע תיכם
למנין . וח'ש' מהו הצביעו . הוציטו אצבעותיכם . וכן היה
הדבר. מקיפוין הכהנים ועומדי כמין בכליאר והגדול אומ'
נחשוב ס' אוע' היה טומ' חשבון יותר משהיו הכהנים יו
בא אחר כך והיה נוטל מצנפת מראשו של א מהן לונו
שממנו פייס מתחיל והממונה לא היה יודע החשבון שן
ואחר שנטל המצנפת מודיטין לו החשבון והוא אומ' להן
הוציטו מצבעותיהן ומונה והולך כל האצבעותי אבל לא
הגופים שאסור למנות שת יש . ובמקום שמשלים החשבון
הוא הצוכה .תרביע בפ אחרון דטראלי בגד שצבטוליה
עדלה ידלקי יניז כשביע ממין הצובע ספיהו
מסטם וקוצה בה' מגלה . אף מי שהיו ידיו צבועות אסלטם
לא ישט את כפיוי וטבלתם בדם תר יוחש ותצבעון חאה
וטבל הכהן באצבעו בסגם דא⟧ היה אנוטל את מלחתה
אלא מן הצבועים הדומים לפרושים . כלומ לובשים
שחורים לפנים .. צבע בכל הכלים בבה' בכלים . כלי(וחט
אין להם טחורים ותוך ואין להם בות הצביעה יעין
בע בית צבע בסו חלה ובר בכורים אנשי הר אהונים
פי מקום .. צבר כפ הוציאו לו צבר אח הקטרת
על גבי גחלים . בפט בתמיד . צבר את הגחלים על גדי
הרצפה . בפ' כל גנותי בגמ וג גדול . ציבור בגדולה ושליח
ציבור בקטנה יוצטין ידי חובתן. יכבר ולא ישפוך ע
סוללה מ"ר ולא יצבור עלהיי זרבת כפ ר' אליעז טו
בגר מסננין לא נהדוק איניש צבתםי בם גר דפ
חו
שרפות לא לישפי איניש שיכרו בצברו דילנא פרי
ציכתא . ובו פי מוך חדש וכדומה לוי בסו' גמ' דעה ה

תופר שמאא יסתור וכורך עליו חוט ושוללג וכיון שאינו תפור בחלוק ועשוי עראי מותר למלטלו
בשבת ולהתיר בית הצואר אבל אלא סותחין בר' ומ' דם בכל מערבן ענג מלך הבשן פתחו כמבואו
מר' שמת עוג אם יש פתח כמלואו וחישב להוציאו מענו ומטהר שאריסתחי הבית ואם לאו כל
הפתחים טמאין . במנחות בר' גמ' דפ'ר' ישמע' והינו דתנן בנ'ח' בשקטים נתקים על הקנים ולמה לקרא
שמו פתחים שפותח דברים ודורשין ויודני בשבעים לשון . כולהו בסנהדרין נמי טלשון ידביוכו'
שתדהוה ייבו לישני כה אמרי ענין סוכר גות תריפין והינו דכת' מרדכי בלשן יבס אמ' ונ' אילו
מצאות נתוח תנתח אין לי אלא וכן בנ' ב' בכלאום גכלמים של פתחיה פיד מלשון סתוח תפתה.
פתח בס' יד' באהיטת העטרות והפותוחום מביאין את הטומאה בנותה טפח פור' ציורים
פתוחה בר' גמ' דפ' הגוזל ומאכיל שליחוא דרבנן מהימן כבתרי הני מילי לשמתא אבל לפתיחה
לא מאי טעמ' ממינא קח מחסר לוה פיר' רבעי למיהב לספרא נשיטי ולממונא בענן תרי סהרי
ולכך נקראת סתוחה דהי כתבינן עלוה בתחלה ואחר כך השמחא והיא אחרמתא והא יותר
חמורה ממנה ואחר כך אדרסתא חרשאה למפרט מנכסיה ודק אדר כתא כבר טר' במקומו .
פתחת בל המוכר מרות זה עושה לו פותחת וזה עושה לו פותחת פיר בעל הבור ובעל הבית
עושין מסור כל אחר לעצמו על פי הבור וכל אחד מסתח מסבר שלו בידו ולא יתכן לפתוח
את הבוהעד שיתקבאו שניהן ותתחו . סתיא בפסח בר' אמ' ונ' האשה ובהגדה דמגיל אמ'
ול' מניא סבא ואמ' כ' כתיא אוכמא טר' הוא שניח . כראמ' שהור לא ישא שחורת שמא יצא מהן
טפיה ואמאו קריה ליה כתיא מפני שהוא קצור ושחור ונתיא היא קריה כדתנן האבן שבקרויה והוא
דלי כלומ' עבה שחור כמין משל ואחר נקרא פתא ורבים כתואתא כד אמ' בנ' אין מעמידין בומ'
נודות אמ' רב הני פתואתא דבי מכסי כיון דלא בלי טובא משכש כן ואינו חושש . ברסואות דם מי
שאחזו לשגחנא ליתי סתיא דמינוני ור' לחולי הנקרא גוטא ליתי דלי מלא צור של דוים פתיא
בחלק בגמר' שבטים ובבר' רב' ברסר' פח' וארא בפתחים אילו השבטים אמ' ר' לוו בערביא צוורן
למתוקה פתרא קא סנטי והוא לשון לעד פתו בס' הרואה בגמ' דסמך על הזזקין ואת פתר הראת
אומ' ב' דיין האמת . מ' מישאין ראשו סגלילת אלא רחבה מלא רחב ארצך הרג' כראי ארצך
אתך בר' אמ' רשבועות אימור דשמעת ליה לר' עקיבה בפיתוך בר' נגעים הסתוך שבשכג כיין
בשליכם תמדד בומ' שחטו שלא לטכלוו דפתיכי מולים בכר' הב' פי' נטל הק'ב'ה' ב' פקשות אחת
של אש ואחת שלשלו⟧ ונתכן זהביה פור' שרבן . פתכא בנ' אלו מצואות בגמ' מצא שק ההוא
דהוה דרי נתכא דאוני בר' גמ' דפ' כל הבשר פגע ביה בארוסיה דדרי פתכא דאומה ביר' הבילה של
חריות שנ דקל . פתכא חומרי פתכייתא יק בע' חמר . פתכמר במות טלואות תרג' במן
מחסין נתכומרין . ועושות המסבחות תר' ועבדן כתסמרין . פתבר וקלל במלכו תכל' פתבריה
מנוותיה . סכות מלככם . סיר סיכות סתכרי כוף בר צפניה והנשבעים במלכם תל בס' במה
מויפוקץ לא בכתובת השדיעיין בשחמר . עשה גדם ונתליו מתוכו טר' בש' שעטנת בד אמ' ו'
ר' אליעזר אומ' האורו מה לו כבשל פתילה מה לי לבשל מממנין פיר' בישול בתולה של אבר
שמשליכן בפטהן של מחוייבי שריסה . ביכוגל סממנין דהואי במשכן : בנ' כי צד הראל בנמ'
ארי ה קאמרי ר' הייא בנתולה ויאספהתא מל' קשירה של אספלתא שהיא ארוכה בכתו

וכי אנח מקצתה בחוץ כשני דירע כי אכלה בהמה מה שבחוץ גוררת מה שבסנים לחוץ משום
הכי כי אכלה בחוץ פטור . פתום בעל אוב גהפיתום עיק בע' אוב . סתום בפ' א' בסוטה באמ'
וכן לענין את פיתום ואת רעמסם פיתום שמה ולמה נקרא שמה רעמסם שראשון ראשון מתמסמם
וחד אמ' רעמסס שמה ולמה נקרא שמה סיתום שראשון ראשון מתהום בולעו . סתין בפ' י'ג'
בנגעים ראש ונתין סיר' אותה האבן או אותו העץ שתופס מצר מערב נדבך שלו לצד מזדח
נדבך של חבירו שם אותה האבן או אותו העץ ראש ואותן אבנים ועצים שמנדבך זה במערב חת
ומנדבך אחד במזרח אחת שמו פתק פתק בחלק בומ' ג' מלכים ירבעם יצא מפיתקה של יהושלם
ביר
שר' יצא מן הכתב הכתוב לצדיקים לעתיד לבוא שיחין וישמחו בירושלם כדכ' כל הכתוב לחים ושכו
בפ' א' בסוטה באמ' וכן לענין מיכן כנשים צדקניות שלא היו בנותקה שלחוה פיר' בגזירה שנכתבה
על חזה בעצב תלדי בנים . ידו' בס'פ' או' בסנהדרין דבר תקנה עשה משה בשעה שאמ' לו הק'ב'ה' מקוד
כל פקוד וכר בבני ישר' אמ' אייה שבט מקבל עליו ליתן חמשת שקלים לגולגלת מה עשה נפטאל כב
אלף פיטקק וכתב עלי הן לוי ורעו' וכתב עליהן חמשת שקלים והטילו לקלפי אמ להן בואי וטלו
פיתקכם כל שנילה בידו אלוי יאמ' להן כבר נדאך בן לוי וכל שעלה בידוה שקלים אמלו מה אעשה
ומן השמים הוא . מתוב תניא לחבריה הגע עצמך שעבו כלם לוי אמ' למעשה נם היה ומסורגין
פתק בר' גמ' דפ' א' בשבת פותקין מים כ(לינה מערב שבת . בתמורה בכ' א' בגמ' אין מים שאובין
פותקין למקוה והן טהורין בר גמרפ מי שאחזו ובנ א בש בגמ אן בונן סתקיה בארבניו מאהפרקי
בר' אמ' דיבמות סתקה לוי במתניתיה כפ' לו טריפות בגמ' נפלה מן הגג דפתקי עביישה שמשליכן
הבהמה מטל הגדר ולחוץ כמו שקל קלא נותקי ביה וכן סתק ביה גירא. סתה סתורא סתחתא
כבר טר' בש' חצצרת . פתורא דינים עיק בע' ינים בס' לו' טרינות בומ' בגמ עד כרה תחזר יוהנא
פיר' יוחנא שולחני / פתר בס' גמ' דנ' כל היד הא בגלימי הא בסתירי פיר גבימי סומקי סתירי
מלוכשים שהן לובשק תריר אוכמי ס'א' נתירי בגרים מלובשין התפורים ולא גבימי . נתר בפ'
אחרון דכתובות בגמ' חנן אמ' ל' סתריתון ביה כולי האי . סתרן ובשרי כחש משמן תרל ובשרי סתרן
מלמהוי פטים . וישלח רזון בנפשם תרו' ושדר נתרונא בנפשהון . השמנה היא אםרזה תרו ירוש
אפתרין . פתשון אוריתא חרא תרג' משנה התורה הז' והוא כמו פתשון כתב הדת ופירו' נוסתא
כי הכתב הנכתב בשם המלך ונחתם על ון נשלח ביד . האחשתהנים וזהו עסחתו ושניהן דיבור'
מכבד מכבדיו ומזלזל מבסר הצליח לערוך ערך שבקר
שאועתה ישכילו בערך תמרי סרצא אד.
בנ' א' בקידושין בגמ' הנרצע ת'ר' ויצא מעמך הוא ובניו עמו ואמ' ר' שמעון אם הוא נמכר בניו
נמכרין מיכן שרבו חייב במונות בניו : אם בעל אשה הוא ויצ' אש' עמו אם הוא נמכר אשתה
נמכרת מיכאן שנתחייב במוונות אשתו וצריכה וכו מני שהוציאה של שבת נקראת מלאכה
שנ' ויצומשה ויעבירו קול במחנה וג' צאן באלמנה ט בכמות הכניסה לו עבדי מלוג ועבדי
צאן ברול אלו הן עבדו מלוג אם מתומתו לה ואם הותירו הותורו לה ואלו הן עברי צאן ברזל יאם
מתן מתולו ואם הותירו הותירו לו פיר' כגון בר ישראל שנתן לחבירו ק' צאן בן' דינרין וכל הוולחת
והבמר והחלב יהיו חובקין למחצה לשכיש ולהבתבעד לשנים הן חסד הין יתוד ואםמתו .

נברא
המקבל זה הנאן חייב באחריותן אסור דהוא אור נטר לו . פא' צאן ברול כל נדונוא שמכנסת
אשה םבעלה ושמה אותו בדמים עליו קיבל אחריותו ונקרא צאן בול ואני' בלה מתחייב
לשלם . בנ' איזהן נשך אין מקבלין צאן ברזל מישראל מפני שהוא רבת אבל מקבלן צאן ברול מן
הגוים . בנ' החובל באמ' חרש אם אמרו בנכסי מלוג יאמרו בנכסי צאן ברול . צארי בפ' אין
מעמידין באמ' החומץ חזייה לההוא חיויא דהוה קא צארי ואתי להריא פיר' היה ממשמש ובא .
צארי בנ' החומץ סש' ליה חמרא בכובא צאריה בפרנקא . בק' גמ' רפ' הקומן רבה האי מאן רצאריו
לגסימיה אלא עבד ולא מידי כמאן רשארי דמי טר שהיתה טליתו ארוכה מאד וקיפל הכנף וחיברו
ושם בו ציצית לא עבד כלום . מאי טעמ' רא'ע'ג' דצרייה שקשרו כמאן דשרי דאמי וחשיב כמאן
דהויה צוצות באמצע הכנף והוא צריך להניחו בס הכנף כמלא קשר גודל ותנן נמי כל חמתות
הצרורות שנקדש במוציא רימון אננג חצררן טהורות רחשיב כמאן דשרירן חוץ משל ערביין
שהן צוררין אותן לכתחלה כשהוא חדש ואין תוסרין אותו זאת האלף שבאמצע תעלה כמו צאן
מן צונה שארית כל שרית ישראל. סדיק פרק א' צב בגמ' רפ אבר השנה ובפ אלו טרטת
בגמ' אחות דם כל מעשה בראשית לקומתו נבראו לצבחנו נבראו טר לקומתן גדולים מליאים
וקטעם שצריכין לגדל לרעתן נבראו ולא כדעת התינוקות לצביונן נבראו לתוארן כלומ' ביפותן
שנ' וכל צבאם וטר' לצביונן . פאכל מה שעתיד להיות לו לאחר ומן נברא עמו וכשנבראת בין בהמה
בין אדם הראש נברא תחלה וכשנברא הראש הה קרנים בראש ואחר כך נבראו הפרסות הינו לקומתו
לצביונן הק'ב'ה' של להן רצונבן שאברא אתכם . ולא אביתם לעלות תרג' יו' ולא צביתון למיזק .
ורצונו תמימי דרך תרג' וצבי באלין דתמימין באורח . צב בל העור והרוטב הנוגע בציב המצא
ממנו פיר' השומן היוצא מן העור ויש אומ' אם הפשיט העוב ונשאר עליו כזית בשר ונגע אדם
בריר שהוא כמים היוצא מן בשר נבילה טמא : צב בס גמ' וכתובות ונתתי צבי בא חיים ארץ
שצביוני בהמיתה חיים ודכמ' הכי קאמ' מייתינא עלך מלבא דקליל כטביא . בצבאות או באימ
השרה אמ' להן הק'ב'ה' לישראל אם אתם משמרין את השבועה מוטב ואם לאו אני אתן את
בשרכם כצבאות וכאילות השדה . צב והביאו בניך בחצן תרו' וייתון בנך בציבין והצב גלתה
העלתה תרג ומלכתא יתבת ציביא. צב אלו אלציבן ואלעתות ואלו אלאספררסון ציבין ציבין של
שונות וב אבל שרא ביה ציבי לית לן בה עוק בע חרש פיר כגון הדם וסיאה בפ סדר תעשה
האלו בומ' מעשה שאמ' לו חוני כי אתא דרא' ציבי . בר' גמ' דפ' כל הבשר מטמא דחצבא מש צבייתא
וכו' צבחר הלא עור מעט מועד תרג' הלא עוד צבחר . כי שד מעט מזעד וסקדתי. צבע
צבוע זא אפא עיין בש' אפא . בבר' מב' פר' י'ר' הונא בשם רב מתני הצבוע זה מטופה שללונן
הוא יש בו ⟦שסה' מיני תבעונין כמטן ימות החמה . צבע בפ' א' ביומא ובגמ' וצמיר בזמן
שהן שנים שוין הממונה אמ' להן הצבינין תנא הוציאו אצבעותיכם למניין . ירו מהו הצביטו
הוציאו אצבעותיכם וכך היה הדבר מקיפין הכהנים ועומדין כמין כוכמיאר והגדול אמ' לחשם
ס' או ש' היה אומ' חטבון יותר משהן הכהנים והממונה בא אחר כך והיה נוטל מצנפת מראש
של אחד מהן ויודשן שממנו ניים מתחיל והממונה לא היה יודע החשבון עדיין ואחר שנטל
המצנפת מודייין לו החשבין והוא אומ' להן הושאו אצבעותיכם ומונה והולך כל האצבעוו

וזבנת . ועל לבושי יפילו גודל תרג ועל פתאגי ירמון עדבא פתגותא ברא' ויקרא רבה פרש'
והוא ישקיט השותים במזרקי יין מפתגותא שהיה יונה מנתח את הגוף פתח בגמ' דפ הבונה
מאמר פתוח מאמר סתום פיר' יש ↑ שאתה רשאי לדרוש ויש דבר שאתה רשאי לדרוש כגון מעשה
מרכבה בפ' אלו נערות בגמ דסמך אלו שאין להן קנס אי דקא טעין טענת פתח פתוח הכי על פיר
טענת בתולים תדין אנפי טענת דמים וטענת פתח פתוח יש דמים שהן מועטין באשה וכד בגרה
מימעטין טובא ואיכא דיבשין לגמרי והאי תנא דקתני הבוגרת אין לה נטעות בתולים לענין דמים קאמ'
אבל לענין פתח פתוח א ש פ שבגרה ראוי הפתח להיות כתקנו ואינו נפתח בבגר כדרך שהדמים ומהן
בבגד לפיכך יש לעולם טענת פתח פתוח וכיון דוויכא בוגרת דיבשין דמיה לגמרי ואיכא דלא אמ' רב כגון
האי נותש לה לילה אחת בפ במה אשה יוצאה בגמ' ולא בכוכלת פתיגיל פתחים המביאים לידי גולה
פיר אותו מקום פתהן יערה שעשו פתחיהן כיער פיר' אותו מקום מלא שיער כישר מלא עצים ברי
גמ' דפ' במה טומנין מתירין בית הצואר בשבת אבל לא פותחין פיר' כשנותנין חלוק חדש לכבסו
בית הצואר שלו פתוח ולא תכור וחש תפור שמא יסתור וכורך עליו חוט ושוללו וכיון שאינו תפור
בחלוק ועשוי עראי מותר ליטלו בשבת ולהתיר בית הצואר אבל לא פותחין ברא ומדפ בכל מערבין
עוג מלך הבשן פתחו כמלואו פיר' כשמת עוג אם יש פתח כמלואו וחישב להוציאו ממנו טהור
שאר פתחי הבית ואם לאו כל הפתחים טמאין במנחות ברב גמ' דפר' ר' ישמעאל והינו כתנן בפ' ה'
בשקלים פתחיה על הקינין ולמה נקרא שמו פתחיה שפותח דברים ודורשן ויודע בשבעים לשון
כולה וסנה דרין נמי שבעים לשין ידעי וכול עד דהוה בייל לישני כדאמרי עין סובר גגות צריפין והינו
דכת מדרכי בלשן בס גמ דפ אלו מציאות פתוח תפתח אין לי אלא וכול בפ ב בכלאים ג תלמים ד
שלפתחיה פיר' מלש' פתח תפתח : פתח בל י'ד' באהילות העטרות והפיתוחים מביאין את ⟦/⟧
הטומאה בפותח טפח פיר' ציורים. פתיחה דא גמ' דכ' הגוזל ומאכיל שליחא דרבנן מהימן
כביתרי הני מילי לשמתא אבל לפתיחה לא מאי טעמ' ממונא קא מחסר ליה פיר רבעי למירב
לספרא פשיטי ולממונא בענן תרי סהדי ולכך נקראת פתיחה דהי כתבינן עליה בתחלה ואחד כך שמהא
להיא אחרמתא והיא יותר חמורה ממנה ואחר כך אדרכתא הרשאה למיפרע מנכסיה ודין
אדרכתא דבר פירש במקומו : פתחת בפ' המוכר פירות זה עושה לו פותחת וזה עושה לו
פותחת פיר' בעל הכור ובעל הבית עושין מסגר כל אחד לעצמו על פי הבור וכל אחד מפתח
מסגר שלו בידו ולא יתכן לפתוח את הבור עד שיתקבצו שניהן ויפתחו פתיא בפסחים
בר גמ דכ האשה ובהגדה דמגלה אמ' אל עניא סבא ואני ליה פתיא אוכמא פיר' הוא טפיח
כדאמ' שחור אל ישא שחורה שמא יצא מהן ופיח ואמאי קרי ליה פתיא מפני שהוא קצר ושחור .
לפתיא היא קרויה כדתנן האבן שבקרויה והוא דלי כלומ' עכה שחור כמין משל ואחד נקרא פהיא
ורבים פתואתא כדאמרי בפ' אין מעמידין בגמ נודות אמ' רב הני סתואתא דבי מכסי כיון דלא בלעי
טובא משכשכן ואינו חושש ברפואות דל מי שאחזו לשגרונא ליתי פתיא דמינוני פיר' לחולי הנקרא
גוטא ליתי דלימלא ציר שלרגם . פתיא בחלק בגמנ שבטים ובכרא תב' בר פרש' פח ואדא
בפתאים אילו השבטים אמ' ר' לוי בערביא צווחן למיטקא פתיא ס' א' פנטי והוא לשון לעז .
פתי בפ הרואה בגמ רסמך על הזיקין ואת פתוי הראש פיר מי שאין ראשו סגלגלת אלא רחבה
מלא רחב ארצך תרג פתאי ארעך פתך בר גמ דשבועות אימור דשמעת ליה לר' עקיבה בקת
משי

ברא נגעים הפתוך שבשלג כיין המחג כשלג בכ תמיד בגמ' שחטו שלא לאופליו דפתיכי
מוליס בברא רב פרש' ר' נטל הק'ב'ה' ב' פקעיות אחת שלאש ואחת שלשלג ופתכן זה בזה פיר עירבן
פתכא בש' אלו מציאות בגמ' מצא שק ההוא גברא דהוה דרי פתכא דאוני ברא' גמ' דפ'
כל הבשר פגע ביה באריסיה דררי פתכא ראופיה פיר' חבילה שלחריות שלדקל פתכא
חומרי פכייתא עיין בע' חמר . פתכמר במות טלואות כרג במן מחפיין פתכומרין ועושות
המספחות תרג' ועבדן פתטמרין פתכר וקלל במלכו תרגת פתכרייה טעוותיה סכות
מלככם תרג' סיכות פתכריכון בדל צפניה והנשבעים במלכם פתל בפ' במה מדליקין לא
בפתילת העידן עיין בע עמר : עשהו גדיל ופותליהו מתוכו פיר' בע שעטנא בגמ' די' ר' אליעזר אומ'
האורג מה לי לכשל פתילה מה לי לבשל סממנין פיר בישול פתילה שלאכר שמשליכין בפיהן/
שלמחויכי שריפה בישול סממנין דהואי במשקן בפ' כיצד הרגל בגמי כיצד השן כי קאמ' ר' חייא
בפתילה דאספסתא פיר קשירה שלאם פסתא שהיא ארוכה כפתיל וכי אנח מקצתה בחוץ פשע
דידע כי אכלה בהמה מה שבחוץ גוררת מה שבפנים לחוץ משום הכי כי אכלה בחוץ פטור:
פתום : בעל אוב זה פיתום עיין בע' אוב . פתום בס' א' בסוטה בגמ' וכן לענין את פיתום
לאת רעמ' פיתום שמה ולמה נקרא שמה רעמסס שראשון ראשון מתמסמס וחד אמ' רעמסם
שמה ולמה נקרא שמה פיתום שראשון ראשון פי תהום בולעו . פתין בכ' י'ג' בנגעים ראש
ופתין פיר' אותה האכן או אותו העין שתופס מצד מערב נדבך שלו לצד מזרח נדבך שלחבירו שם
אותה האבן או אתו העץ ראש ואותן אבנים ועצים שמנרבך זה במערב אחת ומנדבך אחד במזרח
אחת שמו פתין. פתק בחלק בגמ דשלשה מלכים ירבעם יצא מירושלם יצא מפיתקתה שלידוש
פיר יצא מן הכתב הכתוב לצדיקים לעתיד לב שיחיו וישמחו בירום כדכת כל ל()חיים בירושלם
בפ' א בסוטה בגמ וכן לענין מיכן לנשים צדקניות שלא היו בפיתקה שלחוה פיר בגזירה שנכתבה על
חוה בעצב תל' בנים ירוש בל פ' א' בסנדדרין דבר תקנה עשה משה בשעה שאמ' לו הק'ב'ה' פקד כל
בכור זכר לב יני אמ איזה שבט מקבל עליו ליתן חמשת שקלים לגלגלת מה עשה נטל כב אלף
פיכוקין ומאתים ושלשה ושבעים וכתב עליה לוי ור עג וכתב עליה חמשת שקלים והטילו לקבט
אמ' להן בואו כולו פיתקבם כל שעלה בידו לוי אומ' לו כבר פדאך לוי וכל שעלה בידו חמשת שקלים
אומ' לו מה אעשה ומן השמים הוא מתיב תניא לחבריה הגע עצמך שעלו כולם לוי אומ' ליה
מעשה נס היה ומסורגין עלי . פתק בגמ' דפ' א' בשבת פותקין מים לגינה מערב שבת בתמורה
בפ' א' בגמ' אין מים שאובין פותקין למקוה וקן טהורין ברא' גמ' דפ מי שאחזו ובפ' א' בעז בגמ' אין
בתין פתקיה בארבעי מאה פרסי בר גמ דיבמות פתקה לוי במתניתיה בפ אלוטרציות בגמ נפלה מן הגג
דפתקי גנבי פיר שמשליכן הבהמה מעל הגדר ולחוץ כמו שקל קלא פתקיביה וכן פתק ביה גירא
פתר פתורא פתורתא כבר פיר בע חצצרת פתורא דינים עיין בע ינים בפ אלו טרפות
בגמ עדכמה תחסר יוחנא פתוראה פיר יוחנא שולחני . פתר בס' גמ דפ כל היד הא בגלימי
הא בפתירי פיר' גלימי סומקי פתירי בגדים מלובשים שהן לובשין תדיר אוכמי פ' זו' פתירי בגדים
מלובשין התפורים ולא גלימי פתר בנ אחרון דכתובות בג חנן אמ' אל פתריתין ביה כולי האי
פתרן ובשרי כחש משמן תרג ובשרי פתרו מלמהוי פטים וישלח רזון בנפשם תרגו שדר
פתרונא בנפשהון השמנה היא אם רזה תרג' ירוש' אפתרין פתשבן אוריתא הרא תרג משנה
התורה הז' והוא כמו פתשגן הכתב ופירושו נוסחא כי הכתב הנכתב בשם המלך ונחתם על פיו
שלח ביד האחשתרנים וזהו נוסחתו ושניהן דיבור אחד . מכבד מכבדיו

בינותן
ומזלול מבסר הצליח לערוך ערך שבסר . ועתה
ישכילי בערך תמניסר צא
בי' א' בקודושין בגמ הנרצע תנו רבנן ויצא מעמך הוא ובניו עמו אמ' ר' שמעון אם הוא נמכר
בניו נמכרין מיכן שרבו חייב במזונות בניו אם בעל אשה הוא ויצ' אש' ע' אם הוא נמכר אשתו
נמכרת מיק שנתחייב במזונות אשהו וצריכה וכול' מנין שהוציאה שלשבת נקראת מלאכה שנא
ויצו משה ויעבירו קול במ' וג' צאן באלמנה פז' ביבמות הכניסה לו עבדי מלוג ועבד צאן
ברזל אליה עבדי מלוג אם מתו מתו לה ואם הותירו הותירו לה ואלוה עבדי צאן ברול אם מתו מתו לו
ואם הותידו הותירו לו פיר כגון בר ישראל שנתן לחברו ק צון בק' דיצרין וכל הוולדות והצמר והחלב יהיו
חולקין למחצה לשליש ולרביע עד ג שנים הין חסר הין יתר ואם מתו המקבל זה הצאן חייב באחריות ה)ד
דהוא אגר נגיר לי פי י צאן ברגל כל נדוניא שמכנסת אשה לבעלה ושמה אותו בדמים עליו קיבל
אחריותו ונקרא צאן ברזל ואפילו בלה מתחייב לשלם בפ איזהו נשך אין מקבלין צאן בראל מישראל
מפני שהוא רבית אבל מקבלין צאן ברול מן הגוים בפ' החוכל בגמ' חרש אם אמרו בנכסי מלוג
יאמרו בנכסי צאן ברזלי פיר היה ממשמש ובא צארו בנ אין מעמידן בגמ החומץ חזייה לההוא
חיויא דהוה קאצארי ואתי להריא פיר היה ממשמש ובא. צארי בגמ החומץ פש ליה חמרא בנובא
צאריה בפרנקא בכ גמ' דפ' הקומץ רבה האי מאן רצאריה לגלימיה לא עבד ולא מידי כמאן דשרי דמי
פיר שהיתה טליתו ארוכה מאד וקיפל הכנף וחיברו ושם בו ציצית לא עבד כלום מאי טעמ' דא' ע ג צח
שקשרו כמאן דשרי רמי וחשיב כמאן דהוי הציצית אלא עבד כלום מ באמצע הכנף והוא צריך להניחו
בם הכוף כמלא קשר גודל ותנן נמי כל חמתות הצרורות שנקרעו במוציא רימון א' ע' ג' דצדרן טהורות
דחשיב כמאן דשרירן חוץ משלערבים שהן צוררין אותן לכתחלה כשהנא חדש ואין תופרין אותו זאת
הא שבא מצע תעלה כמוצאן מן צוה שארית כל שרית ישראל סליק פ א' אחלפב
צב בגמ דפ' א בראש השנה ובפ אלו טרפות בגמ אחוזת דם כל מעשה בראשית לקומתן נבראו לצביונין
נבראו פיר לקומתן גדולים מליאים וקטנים שצריכין לגדל לדעתן נבראו ולא כדעת התיקונות לצביונן נבראו
לתוארם כלומ' ביעותן שנ' וכל צבאם ופיר לצביונן פיר א כל מה שעתיד להיות לו לאחר זמן נברא עמו וכשנבר
בין בהמה בין אדם הראש נברא תחלה וכשנברא הראש היו קרנים בראש ואחר כך נבראו הפרסות הינו לקומתו
לצביונן הק'בה' שאללה רצוו כן שאברא אתכ ולא אביתם לעלות תרג' ירוש' ולא צביתון ורצונו תמימי
דרך תרג וצבי באלן דתמימין באורחתהון צב בפ' העור והרוטב הנוגע בציב היוצא ממנו פיר
השומן היוצא מן העור ויש אומ' אם הפשיט העור ונשוור עליו כזית בשר ונגע אדם בריר שהוא כמים
היוצא מן בשר נבילה טמא . צב בס גמ דכתובות ונתתי צבי בו חיים ארץ שצביוני בה מתיה
חיים ודלמ' הכי קאמ' מי יתינא עלך מלכא דקליל כטביור בצבאות או באילות . אמ' להן הקבה' למש'
ום אתק משמרין את השבועה מוטב ואם אני אתיר את בשרכם כצבאות וכאילות השדה :
צב והביאו בניך בחצן תרג וייתון בנך בציבין והצב גלתה הועלתה תרג ומלכתא יתבת ציביא
יצב אלו לציבין ולעתות ואלו לאספריטן ציבין ציבין שלעונות. צב אבל שרא ביה ציבי לית לן
בה עיין בש' חרש פיר' כגון הדם וסאה בפ' סדר תעניות הלו בגמ' מעשה שאמ' לו חוני כי אתא דרא ציב
בר גמ דפ' כל הבשר מפומא דחצבא מש צבייתא וכול' צבחר הלא עוד מעט מזער תרגי הלא
עור צבחר כי עוד מעט מזעד ופקדתי צבוע צבוע זה אפא עיין בעאפא בברא רב פרטה

יה.
ר' הונא בשם רב מתני הצבוע זה מטיפה שללובן החויש בו ס' שה מיני צבעונין כמנין ימוה
צבע בפ' א' ביומא ובגמ' דתמיד בזמן שהן שנים שוין הממונה אמ' להן הצביעו תנא הוציאו
אצבעותיכם למנין ירוש' מהו הצביעו הוציאו אצבעותיכם וכך היה הדבר מקיפין הכהנים ועומדן
כמין ככולאר והגדול אומ' נחשוב ס' או ע' היה אומ' חשבון יותר משהיו הכקנים והממונה בא אחר
כך והיה נוטל מצנפת מראשו שלאחרה ויודעין שממנו פייס מתחיל והממונה לא היה יודע החשביון
עדיין ואחר שנטל המצנפת מודיעין לו החשבון והוא אומ' להן הוציאו אצבעותיכם ומוצה והולך
כל האצבעות אבל לא הגרפים שאסור למנות את ישרב ובמקום שמשלים החשבון הוא הזובה .
צבע בפ' אחרון דערלה בגד שצבעו בקליפי ערלה ידלק בכז בשביעית ממין הצובעין
ספיחי אסטס וקוצה בסוף מגלה אף מי שהיו ידיו צבועות אסטס וטבלתם בדם תרג' ירוש ותצבעון
בדמא וטבל הכהן אצבעו בס גמ דפ' היה נוטל את מנחתה אלא מן הצבועין הדומין לפרושין כלומ'
לובשין שחורין לפנים: צבע בכל הכלים פ כה בכלים כלי הקדש אין להם אחורים ותוך ואין להן
בית הצביעה עיין בע בית צבע: צבועים בס חלה וברא ביכורים אנשי הר צבועים פיר
מקום . צבר בפ' המוציאו לו את צבר את הקטרת על גבי גחלים בפא בתמיד צבר את הגחלים
על גבי הרצפה בפ' כל גגות בגמ' גג גדול ציבור בגדולה ושליח ציבור בקטנה יוצאה ידי חובתן :
צבר ולא ישפך עליה סוללה תרג' ולא יצבר עלה: צבת בפ ר אעזר אומ' תולין בגמ
מסננין לא נהדוק איניש צבתא בפ' גמ' דפ' אלו טריפות לא לישפי איניש שיכרי בצבתא באורתא
דלמ פריש ↑ לצבתא וכו' פיר מוך מלא וכדומה לו בסגמ דע ז הני חלתא דריקולי דחייטי בחבלי
דצרי מריחן דצבתא וכיתנא מיישנן ויש מפרשין לף שלדקלוכדומה לו. צבת בפ ו בראשהש
בגמ בארבעה פתףם דחזייה דחליש ליה עלמא טובא א' להו צביתו ליה צוורתא בפ בנות כותים
בגמ' המקשה אזל שילא בד אבינא אמ' לה לדביתהו צבית לי זוורתא פיר' הכיני לי תכריכה בפ
לו טריפות בגמ' אחוזת דם בעינא דאיצבית לחמא לא להיכו : צבת בפ המוציא תפילין
מצאן צבתים או כרוכות במנחות בפ' ר ישמעאל לא יעשה אדם כריכות אבל מניחן צבתין פיר כמו
וגם שול תשלולה מן הצבתים : צבת בפד מיתות פותחין את פיו בצבת שליו בטובתו בסגמ
דפ המדיר ושקיל ליה בצבתא וקלייה בנורא בהגדה דפ הניזקין מיתצן צבתא ושקלינן ליה לדרקי
וקטלינן ליה בפ' ר' מאמרות ובכ' מקום שנהגו בגמ מקום שנהגו להדליק ר' יהודה אומ' אף הצבת
צבת בצבת העשויה וכול' פיר' כלי הוא שתופשין בו כל כלי מתכות החמין : צבת בפ א בכתולה
בברכות בגמ וחכמ אומ' ובנ במה מדליקין בגמ המכבה כי זה כל האדם כל העולם כולו לאנברא אלא
לצבת לזה בר גמ' דנ' החליל חמשה וששה אורחא רחיקא וצבתין בסימא בפסח בפ' האשה אפילו
זיבולת לצבתא בפ' א' בכבא קמ בגמ כל שחבתי התם צבתא דחרש קא גרים בפ המוכר פירות
בגמ' הלוקח פירות אימא בבריתא מצטבתא ברכא באימה לא מצטוותיוא פיר' מתחברת יש ספר
שכת' ברן אלא לצוות בזו אלו ג' צבתין אחרונין קר[ ]מנין הן . סליק פ' ב' אחל פ'⟧
צד בנ אמר להן הממונה בגמ בא לו למזרח דמצדר אצדורי פיר לא ילך תלמיד בצד רבו
שהוא כנגדו ממש שהעושה כן הרי זה בור וגם המהלך אחורי רבו הוא גם רוח אלא דמצרר אצדודי
מקצתו כנגדו ומקצתו לאחוריו בכ הוציאו לו בגמ' נטל את הדם כשהוא מזה למעלה מצדרירו למטה
פיר נותן כף היד למטה ואצבעותיו כלפי למעלה ומזה וההזאה עולה למעלה מן הכפרת כנגד
הכפרת מחוץ לכפרת וחוזר ונופל למטה בקרקע וכשהוא מזה למטה מצדר ידו למעלה בלומר

מן הכתב הכתוב לצריקים לעתיד לב שיחיו וישמחו ניחש כרבת גל3
הכת החיים בירוש בפמא נצוטה בגמ וכן לענין מיכן לנשיר צרקשת
שלא היו בניתקה שלחוה פיד בגזירה שנכתבה על הוה בעצב תל בנים
ירוש בג א בטנהדרין דבר תקנה עשה משה נשעק שאמ לו הקבה
מקד ל גכור זכר לב יש אומ איזה שבט מקבל עליו ליתן חמשת
שקלים לאלאולת מה עשה נטל כב אלף ניתקק ומאתים שלשם
ושבעים וכתב עליהן לוי ורשג וכתב טליהן חמשת שקלים והטילו
לקלכי אמ להן בואו טוט כית קכם כל שעלה בידו לוי אומ לו כבר
פדאך לד וכל שעלה בידו חמשת שקלים אומ לו מה אנושה ומן :
השמים הוא מתיב תניא לחבריה הגע עצמך שעלו כולב לוי אומ
ליה מעשה נם היה ומפורגין עלי פתק לגמ רב א בשבת פותקין
מים לגינה מערב שבת בתמורה בכא נגמ אין מים שאובין נמתקיק
למקוה והן טהורן נרא גמ דפ מי שאחדו ובכ א בט זו בגמ אן נוען
פתקיה בארבע מאה פרסי ברא גמ ריבמות כתקה לוי במת כתיה בכ
אלו טרינות בגמ נפלה מן הגג רכתקי גגבי כיד שמשלנן הבהמה
מעל הגדו ולחוץ כמו שקל קלא כתקי ביה גידא פתר כתורא
פתורתא כבר פידש בע חצצרת בורא ריכם שיין בע ישם בפ אלו:
טריכת בגמער כמה תהפר יוחנא נתוראה פיר יומנא כתוראה פיר
יוחנא שולחני: פתר בם גמ דפכל היד הא בגלימי הא בפתירי
פיו גלימי סומקי כתירי בגרים מלובשים שכן לובשין תריד אונמי
פא פתירי בגדים מלובשים התפרים ולא גלימי פתר בפש
אחרון רנטבות בג חנן אמ ל פתריתון ביה טלי האי פתרן
ונשרי נחש משמן תרג ובשרי פתרח מלמהוי פמים וישלח רזק בנעשם
תרג ושרו כתוונת בנפשיהן ושמנה היא אם רזה תוג יחש אנתריץ
פתשגן אורתא הרא תת משנה התורה הו והוא כמו כתשגן:
בכתב תיחזו טפחא כי תכתב הנכתב בשם המלך ונחתה של כז 3
נשלה ביד האחשתונים וזה הוא טפחתו ושניהן דעת אחר:

מכבד מכבדיו ומזלזק מבסל הצליח
לערור ערך שבסר ועתה ישכילו בערך
תמני מר.
צא נפא בקידושין בגמ הנצוע תנו רבנן ויצא מעמך הוא ובניו
עמו אמ ר שמעק אף הוא נמנו בניו נמכרן מיכן שרבו חייב נמזונות
בניו אם בעל אשה הוא ויצ אשת עמ אם הוא נממ אשתו נמכרת.
מיכן שנחייב נמדונות אשתו וצריכה וכול מנין שבועו שלשבת"
נקראת מלאכה שנ ויצו משה ויעבירו קול במחנה: וג, צאו
באל מנה כז ביבמות הכניסה לו עברי מלוג ועבדי צאן בחול אלו הן-
עבדי מלע אם מתו מתו לה ואם הות היתירו הותורו לה ואלותן עבדי
צאן ברול את מתו מתו לו ואם הותירו האוח לו פיד כגון בר ישראל שנתן
לחבירו ק צמן בא דצרין וכל הולחת והצמר והחלב והא חולקין למחצה
לשליש ולרבתע על ג שנים הין מרהק יתר ואם מתו המקבל זה הצאן ח"ב
באחריותן אפור דהוא אגר ו נטל ליפי א' צאן ברזל כל נשתיו שמכוכת
אשה לבילה ושמה אותו גדמים עלו קיל אחריותו תקוא דאן גדול
ואפילו כלה מתחייב לשלם בנ' איזהו נשך אין מקבלין שאן בראל מישרא
מפני שהא רבית אבל מקבלן צאן בחל מן הגטים בנ' החובל בגמ חרש
אם אמ בנכפי מלע ואמרו בנכסי צאן במל, צארי ב5 אין ש
מעמידין בגמ החומץ חזייה להבוא הים משוה קא צארי ואתי להדיו
ניו הה ממשמש בא, צארי בגמ החומץ פש ליה המרא
נטבא שוריה במטףו בפגמ' רפ הקומץ רבה האי מאן רצאריה
לגלימא לא עבד ולא מידי כמאן דשרי דמי פיר שהיתה טלתו אתו
מאד וקצל רבנף והיברו ושם בו עיצות לא עבר כלים מאי מעמ' דא'
גג' דפרייה שקשרו פמין דשרי רמי והשע פמאן אהוי העיצות באמצע
הכנף וכמו ערך לכניחו בם הכנף במלא קשר גודל ותנן נמי כל המתות
הצרורות שנקרש פמומו רימין אעג דצררץ טהורת רחטיב כמאן
רשמ

רשרירו חוץ משל ערביים שהן צוררין אותן לבתחלה כשהוא חדש:
ואין וטפרין אותו זאת הא שבאמצע תעלה כמו צאן מן צנה שארת
כל שרית ישרא סליק פא אחלפב, צב בגמדס
א בראש השנה ובפ אלו טרצות בגמ אחיות דל כל מעשה גראשית
לקומתן נבראו ניר לקומת) גדולים מלאים וקטים שערצין לגדל
לדעתן נבראו ולא נדעת התיקונות לצביותן נבראו לתוארה כלומ -
בימותן שנ' וכל צבאם ופיר לצביותן פיר א' כל מה שעתיר להיות
לו לאחר זמן נבוא עמו וכשנבראת בין נהמה בין אדם הראש נברא
תחלה וכשנברא הראש היו קרעם בראש ואחר כך נבראו הכרמות היט
לקומתן לצבחנן הקבה שאל להן וצתבך שאברא אתכן ולא אביתם
ת
לעלות תוג ירוש ולא צביתון ורצונו תמימי דרך תרג וצבי באלין
נאורחתהון צב בם העור והחטב הטמע בציב היוצא ממו
כו
כיר השומן היוצא מן הטול ויש אומ אם רבשוט בעוד ונשאר עליו
בשר ונעל אדל בריר שהוא כמים היוצא מן בשר נבילה טמא,
צב גם גמ דכתובות ונתתי צני נא חיים ארץ שצביוי בה
מתיה היכרודלמ בכי קאמ מי ותיצא שלך מלכא דקליל בטביא :
נצבאות אי נאילנות אמ לה, הקבה לישראל אם אתם משמרן
את השבועה מוטב ואם לא אנו אתיר את נשרכם נצבאות וכאילנות
השרה: צב והביאו בנוך בחצן תרג וייתון בנך בציבין והצב
גלתה הועלתא תרג ומלעשא יתבת ציביא צב אלו לציבין
ולעתות ואלו לאפפרינן ציבין ציבין של שוטת צב אבל
שואביה ציבי לית (ק בה עיק בע חדש טר פגון הדל ומאה בכר
פרר תעניות האלי בגמ מעשה שאמ לו חונט ני אתא דרה ציבי
ברא גמרת כל ובשר מטמא רחצבא ירוש צבייתא וכול
צבחר הלא עוד מעט מזער תרג הלא עוד צבחד כי:
עוד מעט מזור ובקדתי: צביע צנע זה אנא עיין
גע אפא בבוא רב פוש ז נ הונא בשל רב מתני הצבתו זה

לחיים בירושלם בנפא בסוטה בגמ וכן לענין מיכן לנשים
צדקניות שלא היו בפיתקא של חוה פיר בגזירה שנכתבה
של חוה בעצב תלדי בנים ירוש בס פו בסנקדרין דבר
תקנה עשה משה בשעה שאמ לו הק'ב'ה פקוד כל פקוד זכר
בבני ישר' אמ' אי זה שבט מקבל עליו ליתן חמשת שקלים
לגולולת מה עשה נטל כב אלף פיטקין וכתב עדיהן לוי
ורעג וכתב עליהן חמשת שקדים והטילו לקלפי אמ' להן
בומו וטלו פיתקכם כל שנידה בידו לוי אמ' להן כבד פראך
בן לוי וכל שעלה בידו ה שקדים אמ' לו מה אעשה ומן
השמים הוא מתוב תניא לחבריה הגע עצמך שעלני כדם
לוי למעשה נס היה ומסורגין עלי. פתק בר' גמ' דנ'א
בשבת פותקין מים לגיצה מטרב שבת בתמורה בפ' א'
באמ אין מים שאובין פותקין למקוה והן טהורין . בר אמ' דפ'
מי שאחזו ובפ א' בעץ' אין בונין פתקוה בארבעי מאה פרסי
בר גמ ריבמות פתקה לוי במתניתיה בפ אלו טריפות בגמ
נפלה מן הגג דפתקי גנבי פי ר שמשליכין הבהמה מניד
הודר ולחוץ כמו שקד קלא פתקי ביה וכן פתק ביה גירא
פתר פתורא פתורתא כבר פיר בני חצצרת פתורא
דינים עיין בי ינים בפ' אלו טריפות בגמב גמ עד כסה
תחסד יוחנא פתורהא פי ר יוחנא שלחני פתר בס
אמ דפ כל היד הא בגלימי הא בכתירי פי ר גמ גלימי
פתירי בגדים מלובשים שהן לובשין תדיר אוכמי : פא
נתירי בגדים מלובשים התפורים ולא גלימי פתך
כפ אחרון דכתובות באמ חנן אמל פת(יתון ביה כולי האי
פתרן ובשדי כחש משמן תרג ובשרי פתרן מלמהוי

פתים וישלח רזון בנפשם תרו ושדר פתרונא בנפשהון
השמנה היא אם רזה תרג ידו אפתרין פתשגן איריתא
חדא תרג משנה התורה הז' והוא כמו פתשון הכתב הדת
ופירו ונוסחו כי הכתב הנכתב בשם המלך ונחתם על
פיו נשלח ביד האחשתרנים וזהו נוסחתו ושניהן דיבור
אחד מכבד מכבדיו ומזדזל מבסר
הצדוח לערוך ערך שבצר
ועתה ישכידי בערך תמריסר
צא בפא בקידושין בגמ הנרצני תר ויצא
מומך הוא ובניו עמו אמ' ר' שמעון אם הוא נמכר בניו
נמכריו מיכן שרבו חייב במזונות בניו אם בעל אשה
הוא . ויצ' אש' עמו הוא נמכר אשתו נמכרת מיכן
שנתחייב במזונות אשתו וצריכה וכו' מנין שהוציאה
של שבת נקראת מלאכה שנ' ויצומשה ויעבירו קול ⟦ב⟧
במחנה וגו' . צאן באלמנה פז' ביבמות הכניסה
לו עבדי מרוג ועבדי צאן ברזל אלו הן עבדי מדנג אם
מתו מתו לה ואם הותירו הותירולה ואלו הן עבדי צאן
ברזל אם מתומתו לו ואם הותירו הותירו לו פי ר כגן
בר ישראל שנתן לחבירו ק צאן בק' דינרין וכל הוודדות
והצמר והחרב יהיו חולקין למחצה לשריש ולרביני עד
ג שנים הן חסר הן יתר וום מתו המקבל זה הצאן חייב
באחריותו אסור דהוא אגר נטר לו פט צאן ברזל נדוני
שמכנסת האשה לבעדה ושמה אותו בדמים עליו קיבל
אחריותו ונקרא שמ צאן ברזל ואפי בדה מתחייב לשלם
בפ' איזהו נשך אין מקבלין צאן ברקל מישאל מפני שהוא

רבית אבל מקבדין צאן ברצל מן הגוים . בנ' החובר באמ
חרש אם אמרו בנכסי מלוג יאמר בנכסי צאן ברזל
צארי בפ' אין מעמדין באמ' החומץ חזייה לההוא
חיויא דהוה קא צארי ואתי להדיא פיר' היה ממשמש ובא
צארי בפ החומץ פשליה חמרא בכובא צאריה בפדנקא
בס אמ דפ הקומץ רבה האי מאן דצאריה לגלימיה לא
עבד וכא מידי כמאן דשארי דמי פיר שהיתה טריתו ארוכה
מאד וקיפל הכנף וחיברו ושם בו ציצית לא עבד כלום
מאי טעמ' דאניא דשרייה שקשרו כמאן דשרי דאמי
וחשיב כמאן דהוי ציצית באמצע הכנף והוא צריך להניהו
בס הכנף כמלא קשר גודל ותנן נמי כל חמתות הצרורות
שנקרעו כמוציש רימון אניא' דצררן טהורות דחשיב כמאן
דשרירן חוץ משל ערביין שהן צוררין אותן לכתחלה כשהוא
חדש ואין תוכרין אותו זאת האלף שבאמצע תעלה כמוצאן
מן צונה שארית כל שרית ישראל . סליק פרק א'
צב בגמ דפ א בר השנה ובפ אלו טרפות ב גמ אחזת
דם כל מעשה בראשית לקומתן נבראו לצביונן נבראו
ניר לקומתן גדולים מליוים וקטנים שצריכין לגדל
לדעתן נבראו ולא כדעת התינוקות לצביונן נבר או
לתוארן כלומ' בינותן שנ' וכל צבאם ופיר כציונו פט כל
מה שנותיר להיות לו לאחר זמן נברא עמו וכשנבר את
בין בהמה בין אדם הראש נברא תחרה וכשנברא הראש
היו קרנים בראש ואחר כך נבראו הפרסות הינו רקומתן
לצביונן הק'ב'ה' שאל להן רצונכן שאברא אתכם ולא אביתם
לעלות תרג' ירו' ולא צביתון למיסק ורצונו תמימי דרך
ברי

דל מלא ציר של דגים פה א כחלק מ'י שבאלים וכבר פי[ צר מבו
בפתמים אלו עשרה השבטי . אמ' ר' לוי בערבונו צאחן לאיינוקור פווי ⟦וי⟧
סא פנטי והוא לשון לעז' . פתי כפר הרומה כג רסמך על האיקין דרומה אד
הקיטע וזית הסומא ואת פתריי הראש אומ' ברוך דיין הזומת יפל מי שמיך ⟦ד/⟧
ראשו מגלולת אלא יחבר . הלא רחב ארתך . תרו' פתאי ארעך . פתך אר ⟧
רשבועות אמור רשמעת ליה לר' עקיב' דפתרך בר' נגעי' הפתיך שבשר לג
כיין המזוו בשלג . כפר' תתמיך בג שחטו שלא לאוכליו דפתיי כמולים . בכר' רב' ⟦פר'⟧
נגיל הקב'ה כ' פקנפיות או' של אש חי' של שלף ופתבן זה כזה פי' טירבן פתבא
בפר אלי מירזאות בג' מצא שק ההוא גברא דהוה דרי פתכא דויופי פי'⟧
חבילה של חרייות של דקל פתבא חומרי פתכייתא עיין בער' חמר פתכמד
במות טלואות תרגו" בנין מחפיין פתכומרין ועושין
המספחות תרו ועבדן פת ומרין . בתבר וקילל במלכו תרג' פתבריה שמורה
סכות מלככם תרג' סכות פתכריכון בה צפניה והנשבעי' במלה
פתל כפי כמה מדליקין למ כפתילת העירן עשין בער' עמר : עשיהוגדיל
ופותליהו וופוט . פי בע' שעטנן בג' רפר' ר' אליעז' אונל האוג . אהל
לבשל פתילה מה לי לכשן סממנין פי בישול פתילה של אבר שמשליכן בפיהן
של מחייט שריפה . ישול סממטן דתראי כמשסן בפר' כיצר הרגל כג' כיצד
השן כי קאמ' ר חייא בפתילא ראספסתא שתיא ארוכה כפתיל וכי אנח מקצתה
בחוץ פשע רידע כי אכלה בחמה. מה שבחוץ מרדת מה שבפני' לחוץ משום
הכי כי אכלה כחוץ פטור . פתום בעל איב זה פיתום עיין בער' מוכ פתום
בפר' א בסוטה כג' וכן לעניין את פיתום ואת רעמסס פיתום שמה.
ולימה נקר שמה רעמסס שראשין דאטין מתכוסמם . וחד אמ' רעמפם שמה
ולמה נקר פתים שרמשון ראשון תהום בולעו . פתין כפר יג' בנגטי' מש ופתון
פי אותה האבן או אותה העין שתופם מצר מערב נרבך שלו לכר מזרח נדבך
שלחבירו שם אותה האבן או שם אותו העוף ראש . ואותם אבני ושם שנדתך
זה במערר אחת . ונרבך אחר במזרת מחת שמו פוטן . פובק וחלן ו' ג' וכי'
הבעם יצא מירושלים יצא מפתקו של ימש פי אלא מן הבתם הכתוב
ליכריקי לעתיד לבוא שיחיו נישמחו בירוש' כרכתו' כל הכתו' לחייל' בוחשלי . בהר'
א' כסיטה . בג וכן לעניין מכאן לנשי' סדקטות שלא היו בפתקה שלחוה . פי בגזירה
שנבתבה על חוה בעתב תלדי בנים . ידו כסו' ער' או' בסנהדרין . דבר וקנה עשה

הנה נששה רומ' לו הקבה בקוד כל זכר בבני ישר' אמ' מי זה שכם מקבל עדיו
לין חמשת שקלי' לגלגלת . מה עשה נכיל כב' אלף פתקין ורכיג' וכתב שליהן דוי ורעו
וכתב עליהן חמשת שקלים והטילן לקלפי אמ' להן בומו אלי פתקיבן . כל שעלה בידו
וליאמ לו סבר פראן בן לוי אכל שעלה בידו חמשת שקלין אומ' לו ומה אעשה
זמן השמים . מרים תניזא לחבריה הגע עתמך שעלו בלן לוי אמ' ליה מעשה כם הוה
ומסורגון עלו . פתק בג' דפר זי בשבה פותקין מים לגינה מערב שבת כתמורה
כפר א' בג' אין מים שאובין פותקו למקוה והן טהורץ . בד ג' דפר כרי שמרהן
ובפר' א' בעו בג' אין בוין . פונקי כת' פרסי כר' גמ' דיכמות פתקה לוי במתניתיה כפר'
מלו טריפות א' נפלה מן הגף . יפתקי גנבי פי שמשליכי' הבהמה מן הגרר ולחוץ
כמו שקל קלא פתק ביה : וכן פתק ביה גירא . פתר פתורא פתורתא כבד פי בע' חצרצרת
פתורא דיטם . עיין בער יינים . כג אלי טריפות . בג עד כמה תחסר יוח
נוראה פי' יוחנא שולחט . פתר כסו גמ' דפר' כל היר הא בגלימי הא בפתירי
פי תלימי סומקי פתירי מלכושי, שחן לובשי' תריר איכמי פא פתורי בגרים
מלבושי' התפורי . ולא גלימי .. פתד כפר אחרין דכתובות בג חנן אמ' להון פת
פתריחון ביף טליח האי : פתרן יכשרי כחש משמן תרג יפשרי
עתרן מלהת פטים . וישלח רזון בגפשם. תרף' ישדר פתרונתא בנפשיהון.
השמנה היא אם רזה . תרג ירו אפתרין פוגעוזץ אורית' ארא . תרף משנה
התורה הזאת והוא כמו פתשגן כתב הרת ופי נוס"א כי הכתרב
הנכתב בשם המלך ונחתם על פיו ביד אחשתרנים וזהו נוסרתו ישניתן הירגר
מחר
מכבד מכבריו ומזלזל מבסר תצליח לעורך ערך שבסר ..
ועתה ישכילו בערך תמני סר .:
צא בפר א בקידושין בג הנדצנה תרג' ויצור מעמך הוא רבניו עמו . אמ'
ר' שמעון אם הוא נמכר בניו נמכרי מכאן שרכו חיים במזונות בשו
ואם בעל אשה הוא ויצאה אשתו עמו . אם הוא נגדכר אשתו נמכרת מכאן
שנתחייב במזונות משתו . ויצריכה וכו' ומשן שהוצאה של שבת נקראת מלאכה
שנ' ויינו משה ויעבירו קול במחנה לאמר איש ימשה אל יעשו עוד מלאכה לתרומת
הקדש ויכלא העם מהבימ: צאן באלמ' פר ז ביכמות . הכניסה לו עבדי מליג

פשקצא כר ומ יער' המוכר את הכפיכה מתא בשקצמר ואלאם מררו
עורם נקבה פעוד בפר כורה נותן הוא ולחוכו או לוך הנוס בן ש
להכסירן . כס' דחרסין ולא סה' דפושרץ . כבר פי' בערו חרם . בעשך יה' ⟦ואר'⟧
דפר המטח את הסר מחייב ר מריד אפי' נפשחו בסו וי' דפר' רודת
ובן חמרא כי מטא למשקוי מיא בשר פי' וכם האמש תכום תרג פשל . פעוך
פשרא אין בו משום מסופי . כבר פי' בנעד' חרף . עקולי ופשורי כבר מ' סער'
עקל . פעועו בויקר רכ' אחרי מות פר ויתרון חמא תדין פשושין מתכחושן דא
רא קטלת חרא חברתא אולת ואתיית עשבא ויהבת עלה וחית
פעוועו בחלימות דמגילת איכה חמית בחלמא דלית סכול פשיש פשיעונא
בפר' ח' שרצים בג' וכוס עיקרין ליתי פשישנא ולישטרא ליה
י עשב שמינו גם אלא רחב מעיתיבצא דכום בדיתא קא ליה לארי חיילה
עד חרצית . בפר' המפרת בגמ) המפלת שפיר . פי מדם בעל קומה
ששמי כך:
סליר פר תשעת נאשר מחל כה עשרים ..
פדו כפר א כימא כג רסמר מסריתי אינו רומה מי שיש לופת כסלו להר שניין
לי פת כסלו . פי' מי שיט לו פת כסלי אינו תאב לממכל כל כך ומי שמן לו
לעולם יעב כפר כיצד הרגל בג כיצד השן איבעי אימ' לעולם בבהמה ופתיתו
פי כתיתא כתיר המרק פת עמילה כבר פי כעל' ין . פה כר ומ' דסנהרדין פת
באפריר שתים פתר כפר יא ככלים תפותה שתחת היציר פילוש
אכחאתא בלשו גמ . והוא כמין כוס של ברזל תחת הצור ומסבת הרלת עליה
ימתמתרת כפתיחה וסטרה כרכתי תדלת תיסוב על יסירה . יכל כמין מפתח כרכתי'
והפותות לדלתות יתרג ומגלסייא . פתגה סרין עשתה ותמכור תרג' פחגה
עברת וזבנת . ועל לבושי יפילו גורל תרג ועל פתגי ירמון ערבה :
פתגותא כל ויקר' רם פר' והוא ישקיט השותים במצרקי יין מפתגונוו טהיה
יונא ופתח את הגוף פתח כגמ' דפר' הבונה . מאמר פתוח מאו'
פתוח מאמ' סתום פי יש דבר שמתה העיאו לדרוש ויש שאי מתה רשמי
לרריש כגון מעשה מרכבה . בפר אלו נערות בג : דסמך אלו שמין להן קנם
אי דקא טעין טענת פתח פתוח הכי נמי . פ' טענת כתולים תרין מנפי טענה
דמים וטענת פתח פתיח . יש רמי' שהן מועטי' במשה וכר בגרב מתמעודין
טובע ואיפא דמייבשין לגבורי . יהאי תנגי דקא תני המגרח אין לה טשנת אולל

בחלק בגמ' י' שבטים ובבר רב' נר מח' וארא בנתאים אלו השבלום אמר ליא
הברא צוחין למילקא נתיא ס' נטי והוא לשן לעזי. פת בנ הרואה בגמד סמך על
פתיא
הזיקין הרואה את הקיטע ואת הסומה ואת פתויי הראש אומ' ברוך דיין האמת פיר מי שאין
ראשו סגל גלת אלא רקבה מלא רחב ארצך תרג פתא יארעך. פתץ בר גמ דשבועות
אימור רשמעת ליה לר' עקיבה בנתיך פיד בר נגעים הנתוך שבשרג כיין המזוג בשלגי בנק
תמיד בגמישחטו שלא לאוכליו דנתיכי מוליס בבר רב נו' נטל הקבה בפקטיות אחת של
שלו ואחת של אש ונתכן זה בזה פיר עירבן. פתבא כנ אילו מציאות בגם מצא
שק ההוא גברא דהוה דאדי ניתכא דאוני פיל חבלה של חריות של דקל: פתכא
וחר
ור
חומרי פתכייתא עיין בני חמר .. פתכמר במות טלואות תוג במן מווניין
ועשות המספחות הרג' ועבדן נתכומדין. אתכר וקלל במלכו תרג נתכרייה
טעוותיה סכות מלככם תרג סיכות לתריכון. פתר בנ במה מדליקין לא בפתילת
העידן עיין בט עומדי עשהו גדיל ופתל הו מתוכו ניד בע שעט נז כר גמ דנ' ר אליעזר אומ' האורג
מהלו לבשל נתילה מה לי לבשל סממנין פיר בישיל נתילה של אבר שמשליכין בניהן של
מחוייבי מיתה בישול סממנין דהואי במשכן בנ כיצד הרגל בגמ כיצד השן כי קאמ ר
חייה בפתילה של אסנסתא פיר קשירה של אסנסתא שהיא ארוכה בפתיל וכי אנה )קבתה
בחוץ פשני דידע כי אכלה בהמה משבחוץ גודרת מה שבפנים לחוץ משום הכי כי אכלה
בחוץ נטור פתום זה טתום עיין בע אוב. פתום בנא' בשוטה בגמ' וכן
לעינין את פיתום ואת רעמסם פיתום שמה ולמה נקרא שמה רעמסם וחד אמ' רעמסם
שמה ולמה גלך אשמה פיתום שראשון ראשן ליתהדם בילעו. אצתה ב יו' ש]
רבש ונתין מר' אומה האבן או אותו הלויץ שניתם מאד מערב סיבר שלול בדשי
שלח בידו שם אותו האב או אוהוי הכי הראש ואו תרם אבנים ושנים שנדבך זו
אחת ומנדבך אחד במזרח אחת שמנתין. פתק בחלק בגג מלכים ירבנים
יצא מפתיקה של ירושלם פיר יצא מן הכתב לחיים בירושלם בנא בשוטה בגוכן
לעניין מיכן לנשים צדקניות שלא היו בפיתקה שליחה פיכ בגזיר השנ כתבה על חזה
בעצב תלדי בנים . ירוש בס' פא' דסנהדרין ריבי תקנה עשה משה שאמ' הק'בה נקד כל מ
דבד לבני ישראל איזה שבט מקבל ליתן ה שקלים לגולגולת מה עשה נטל כב אלף פיחקין יו
וכתב עליהן לו וד עג' וכתב שליהן השקלים והטילן לקילט אמ להם בואו וטלו פחקיכם כל
שעלה בידו לוי אמ לי פראך בן לוי וכל שעלה בירוה שקלים אמ לו ומה אעשה ומן י)טמים
הוא מתיב תניא לחבריה נשגש שצמך שנילו כולם לוי אמ' לו מעשה גם ומסורגין עלו .
סתק בר' גמ' דנ'א' בשבת נותקין מים וכו' בתמורה בפא בג אין מים שאובין נותקן למקווה
והן לטהורין בר גמ דנ' מי שאחרו ובנא בניז בג אין כונין פתקיה בארבע מאה פרסי בדא אמ

דנ' מי שאחזו ובנ' א' בנה בג' אין ביבמות נתקה לוי במלבהיה בנ' אלו טרינות בגמ עלה
מן הגג ונשת דנתקי גנאבי פיר שמשיל יכין הבהמה מעל הגדר ולחוץ כמו שקל קלו לתקביה
וכן כתקביה גירא. פתר בס גמ דנ' כל היד הא בגלימי סומקי פתירי בגדים מן
לובשין התכורין ולא גלימי פתר בנ' אחרון בכתובות בגמ חנן אומ' ל פתריתון ביה כולי האיי
פתרן ובשרי כחש משמן תרג ובשרי פהרן מלמהוי נטים וישלח רזון בנפשם תרג
ושדר לפתרניתא בננשיהון השמנה היא תרג' והוא כמו תרג ירוש אנתרין פתשגי
אוריתא הדא משנה התורה תרג והוא נתשגן כתב הדת ופיר נוסחה כי הכתב בשם
המלך ונחתם על ניו נשלח ביד אחשתרנים וזה נסחתו ושניהן דיבור אחד
מכבד מכבדיו ומזלזל מבסר
הצליח לערוך על שבסר . ועתה ישכילו בערך
תמרי סר
קראח בנ א' בקידושין בגמ הנרצע הר ויצא מטמך הוא ובניו עמו . אמ' ר' שמעון אם
נמכר בניו נמכרין מיכן שרבו חייב במוונות בניו אם בעל אשה הוא ניצאה אשתו עמו אם
הוא נמכר אשתו למכרת מיכן שנתחייב במזונות אשתו וצדיכה וכו ומנין שהוצאה של/
שבת נקראת מלאכה שנ' ויצו משה ויעבירו קול במחנה לאמ' איש ואשה אל יעשו עוד מלאכם
צזהן פשלמנה בנו ביבמות הכניסה לו עבדי מלוג ועבדי צאן ברזל אלוהן עבדי מלוג
אם מתו מתו לו ואם הותירו הותירו לו ואלו הן מבדי צאן בדזל אם מהו מתו לו ואם
הותירו הותירו לו פיר' כגון בר ישראל שנתן לחבידיו קו' צאן בק' דינרן וכל הוולדות
והצמר והחלב יהו הולקס למחצה לשליש ולרביע עדג שנים היו חצר היו יתיר
ואם מתו מקבל זה הצאן חייב באחר יותן אסורדהא אגד לי פט̇ר לי פז צאק
ברזל כל נדוניא שמכנסת אשה אלבעלה ושמק אותן כרמים עליו יקבל
אחריותן נקרא יצאי בדול דאפילו בולה חייב לשלם בנ איזהו נשך אין מקבלין צאן
ברזל מישראל מפני שהוא רבית אבל מקבלין צאן בחל מן הגוים בנר החובל בג
חדש אם יאמרו בנפסי מלוג יאמרו בנכסי צאן ברזל ציגרח בפאין מעמאי
בגמ' החומץ חזיים לההוא גברא דהוא קא צארי ואתי להדיא פיר היה ממשמש ובא
צארי בנ' הקומץ כשליה חמרא בכובא צאריה בפרנקא בס גמרנ הקומץ
רבה האי מאן דצאריה להלימיה לא עבד ולא מידי כמאן דשרי דאמי פיר שהיתה
טליתו ארוכה וקיפל הכנף וחיברו ושם בו ציצית לא עבד כלום מאי טעמ' דאניג
ציי

צייריה שקשרו סמאן דשרי דאמי והשיב כמאן ההוי הציצית באמצע הכנף והוא ריך
ניחו בסוף הכנף כמלוא קשר גודל ותנן נמי כל חמתות הצרוכות שנקרעו במוציא כמון
נגיר צדרן טהורות דחשיב כמאן דשרראן חוץ משל ערבין שכן צנהרין אותן לכתחלה
הואדחד שדאין תונבין אותנזאת האלף אתאמצני כמו צאן מן צאנה שארית כל שארית
ול: סליק פרק א' אחל פלקב' צב בנא בראש
ענה ובנ' אלו טרינות לבגמ ל אחתת דם כל מעשה ל בראשית לקומתן נבראו [/]
מיונין נבראו פיר לקומתן נבדאו גדולים מלאים ולא קטנים שצריכין לגדל לדעתן נבראו
לא כדכות התינוקות לצביונון נבראו לתארן כלומ ביטותן שנ' וכל צבאם ופיר לצביונין פ
ולמה שעתיד להיות אחר זמן נברא עכשיו וכשנבראת בין בהמה בין אדם הראש נלבא
החלה וכשנ בדא הראש היו הקלנים בראש ואחר כך ל בראו הפרסות הינו לקומתן לצביופם
וקבה שאל ליחם רצונכם שאברא אתכם ולא אביתכם לעלות תרג' ירוש ולא צביתון למיסק
ורצונו תמימי דרך הרג' וצבי באילין דתמימין באורח()הון. רב בס העור והרושב
ונוגנע בציב האצא ממכותין סומן היוצא מן העור ויש אומ' אם הנשיט העור ונשאר
עליו כזית בשר ונגע אדם בריד שהוא כמים היוצא מן בשר כבלה טמאיי קף
גם גמ' דכתובות ונתתי בארץ שצביוני בה מתיה חיין ודילמ' הכי קאמ' מיתינא עלה
וקליל בטביא בצבאות או באיללנפ השדהיאשלהן הק'בה אם אהם משמרן אשבועה
חם לאואע אתחאת בשרכם מצבאות גבאילנותי השרה קפח והביא בניך בסוצרם
מאצתן בניך בציבין והוצב מלתה הועל תהתרג ומלכתא יתבת ציביא
אביא ולין לבעין ולעונות ואפן לאסנכיטו ציבין ציבין שלשונות. אצף
אבל שדא ביה ציבי לית כי טיק בשחרש טר כאן הדם נפיאה כנ סדר תעות האלו
גגמ' מעשה שאמרו לחיני המעגל כי אתא דרי ציבי או סתמה וכו ברגמ דכ כל הבשר
האידשרו מיא מנום חצבא משלל צבייהא הוא כנל. אך דחר הלא עוד מעט
מזעם תלת הלא עוד ציבחרכי ממ מעט ובקדתי. אך בנר צבוע זה אנא עיין בע
אנא בבר רב ט' ר' הוטא בשם רב מתניה צבוע זה מטינה שללוכן הוא יש בומוני עני
במנין ימות החמה. צך בנו בנ כ ביומא ובג דתמיד הממונה אומר לה יי
הצבימו תנא הוציאו אצבעותיכם למנין . יהושל מהו הצביעו הוציאו אצבעותיכם
וכך היה הדבר מקינין הכהנים ועומדין כמין כוכליאר והגדול אומ' והשוב ס' אוע' הוא
הנק אומ' חשבת יותר משהיו הכהנים והממונה בא ואחר כך היה נוטל מצנפת מראשו
של א מהן ויודעין שממנו פיים מתחיל והממונה לה היה יודע החשבן עדיין ואחר שנטל
המצנפת מודיעין לו החשבון והוא אומ' להן הוציאו אצבעותיכם ומונה והולך כל האצבניות
אגל לא כל הגולין ⟦אכל שאסור למנות את ישראל ובמקום שמשלים החשבות הוא הזוכה.
צבע בנ' אחרן דערלה בגד שצבעו בקליני ערלה ידליק בנז בשביעיה ממין הצבעין