Edition · Structural unitsMovable blocks: p.entry-1359
Components are revisable blocks motivated by witnessed rearrangement or independent transmission, not reference line breaks. Automatic identifications are candidates. Only image-reviewed structural states enter affinity. Absence means absent at the preserved local transition, not absent everywhere in the codex.
Sequences run left to right. Candidate sequences list detected blocks only: an unlisted block is NOT an omission. Only image-reviewed states enter affinity. Reviewed absence is local to the preserved transition.
Revisable segmentation
- E — בר בטני: Whole substantive entry locally absent in P/Mf, present in L2; image-reviewed preserved transitions. Historical direction not inferred.
Observed boundary evidence
[]
Image-reviewed structures
L2 — E — {'E': 'present'}
בר בטני starts at bottom of first page with דברי למואל; second page continues the Bathsheba/Solomon explanation and then בר גוא.
באסיתא של ירך שזז ונמשך ממקומו . שף מלש' שפיפון עלי אורח . בקיה . בסוף
גמ' דפר' הערל . חברו עלי תלמידיו כתרנגלין שלבית בקיה . פי' כת' רנגלין שלאותו מקום שהן
חריפין ואיז מניחין לתרנגול אחר לחיות ע מהן . בקיון . בפר' קמ' דע'ז' בגמ' אין בונין
עמהן . ת'ר' ההולך לא יצטרינין ולכרקום וראה את הנוחשין ואת החברין כגון כוקיון ומוקים
מוליון ולוליון סגלרין וסגלרין הרי זה מושב לצים . פי' כולז עיניני ליצנות הם .
בקיינוס . בפסקה דראש השנ' המתחלת לעולם ייי . ובויקרא רב' . אמור אל הכהני'
ירע' לעולם ייי . ר' יאשיה פתח אשרי העם יודעי תרועה . רבי אומות הניולם אינן יודעין
הריע . כמה קרנות יש להם . כמה בוקיי נוס יש להם כמה סרפותוה יש להם עינין חצו צרות
שופרות המה . וכלש' ערבי קורי' לשופר בוק . בקלס . בבר א' רב' בפרש' אלה תולדו
ח.קם נ
בקלסה ותברהוז ויהב ההוא בו קלסה בידוי דרבה רבהיו . עינין כלי שכיבה הוא
רקע . בפר' קמ' דפסחי' בגמ' אין חוששין . ספק עאל ספק לא עאל היינו בקעה דהנן
פרו' בטהרות . הנכנס לבקעה בימות הגש מים והטומאה בשדה פל' וכול' . וברא' גמ' דהמוכר
את הבית . המוכר שדה לחבירו בבקעה גדולה וכול' . פי' בקעה היא בגא . והיא שדות הרבה
וברא' גמ' דשכת ובקעה אינה לא כרשו' היחי' ולא כרשו' הרב . והתנן בפר' י' בטהרות בקניה
בימות החמה רשו' היח לשבת ורש' הרב' לטומא' . בימות הגשמי' רשו' היח' לכאן ולכאן . פי'
לפי שמלאה מים ואין אדם ניכנס בה לכך רשו' היחי' לזה ולזה . פא' בימו' הגשמ' רש' היח' לכאן
ולכאן לפי שיש בה תבואה ואיז רגל אדם מצויה בה . ויש פי' בגמ' דשבת . בקט.
בפר' קמ' דמשקין בגמ' ועושין נברכה במועד . מאי נברכת . אמ' רב יהוד' בקיש . והתניא
הנברכת והבקיע . אמ' רב יהוד' גוהה ובר גוהה . פי' בקיע כדגרסינן בלא יחפור . ולא נברכה
הכובסין . ופירש ר' חננא שם אין חופרין כגוז בקעה לעשותה נברכת הכובסין אלא
אם כן הרחיק מן הכותל ג' טפחי' . אמ' רב נחמ' אמ' רבה בר אבוה לא שנו ג' טפחי' אא' מן
הבקיע ששורין הבגדים בתוכה ומחמיצין אותם במים ובמיני נתר כדי לכבסם . אבל מן
הנברכת העשויה למנדיין . פי' להטיל בתובה הבגדים לכבסם בנדעוד בהולכה ובהבאה
נוצ
ובהכאה ברגלים או בכלי עץ כדרך שהכובסין עושין ומנתזין טיפות שלמים על הכוהל
לא סגיליה ג' טפחי' אלא צריכה להרחיק ד' אמות . ר' חייה בר' אריה מתני לה בהדיא . ולא
נברכת הכובסין אלא אם כן הרחיק משפת מחמצן ולכותל (ה)וסד בסיד . ומפורשת זו
במסכ' משקין ותנן ועושין נברכת במועד . ואמרינן מאי נברכת . אמ' רב זה בקיני . פי'
בקיע אבן שלכוכסין . והתניא מרחיקין הנברכת ואת הבקיע . אמ' אביי ואיתימא
רב כהנא גוהה בר גוהה . פי' גוהה דוכתא דמתקנא לחבוט בו בגדים אתרארויחא.
ומינה ולכותל ד' אמו' ומתקני . ובסופה דמ⟦⟧()די אן דוכתא לחוורי ביה מאני ומיקריא
שפת מנדיאן והיא כר גוהה ומשפת אתו מקום ולכותל ג' טפח' ..⟧ בקע בפר'
י'ג' בכלים . הסיף והסכין . קרדום שניטל עשפו טמא מפני בית ביקוש . זו צורתו .
ובפר' כ'ט' בכלים . יד קרדום של ביקוע שלעדר ששה . פי' קרדום שמבקעין בו נ'⟧
העצים מן ויבקע עצי העולה . ואפי' אוכלת בקעיות . בפר' השוחט אחד בעוף . ⟦בגמ'
השוחט את המסוכנת . פי' חתיכות שלעצים . אי אתה מודה שמא יבקע הנוד
ה' ונמצא שותה טבלים למפרע . אמ' להם לכשיבקע . ברא' גמ' דכל גט שניכתב יפי' לכשיבקע
הנוד ⟦אין⟧ ונשפך היין ואין שם יין בנוד שיאמר זה התרומ' והמעשר אם באותה שעה
ישתה הן נובלים . אבל קודם שישפך לא . בפר' השוא' את הפרה . כגמ' השואל את
הפרה ושילחה לו . ונפר' הא יש מקדש בו . בגמ' האו' לאשה התקדשי לי בת מרה זו . אמ' רב הונא
השואל קורדום מחבירו בקעבו הנאו . לא בקע בו לא קנאו . בקר בחולין . ⟦בפר'
נ' . ר' שמעו או' אם שהה כדי ביקור . ובאמ' כדי ביקור טבח חכם . פי' בדיקת סכין . בקר
בפר' קמ' דפיאה . נותן משו' הבקר . תשמטנה ונטשתה . תרגו' ירוש' תשמטון יתהות בקרון
ותה . אני ידעתי את זדונך . תרגו' ית בקרנותך . וישכר בהם אבימלך אנשי' רקי' וכוחזים .
תרגו' ואגר בהון אבימ' גברין סריקין ובקריז . בקר . ברא'גמ' דמי שהפך ושאר כל הכה'
הבהמות מכניסין אותן לבקרות . ובברא' רב' פרש' ב' א' הרבה ארבה עצבונך . והא בקרות
שלאנטונינוס היתה רובעת והרביעו ממנה בקרות שלר' . והיה למשלח שור . תרג' ויהי לבית
ארבעא בקרן דתורין ואל הבקררץ אברהם . תרגו' ולביקורתא רהט אבר' . שגר אלפיך . תרג'
ירוש' בקרת תוריכון . ותרגו' שלנו בקרי תורך . פי' מקום ששם עומדין השוורים . כרא' גמר'
דהשוכר את הפועלין . הוה עיילא בקרא דתוריבין חד לחד . פי' צמד שלבקר . ובפו' גמ' דפר'
המפקיד . בקרא שומר שכר דיתמי הוא . ובפל הכותב לאשתו . בגמ' הניח פירות הלושים .
ההוא בקרא דיתמי . ובגמ' דפר' אחרון דסוטה . עד ימיו היה פטיש מכה . אמ' רב הונא זמרא ⟦ד'⟧
דבקרי ודנגרי שרי . דגילדאי אסיר . פי' נגדי מושכי הספינות . בקרי מושכי הספינות עם הבקר .
והם מזמרין בשביל שיהא עוזר למושכים . ועיין בהן רב הונא ולא היה כהן גידופים והתיר .
דגילדאי שהן עבדנין היה בהן גידיפין ואסר . בקר' בכריתית . בסו' גמ' דפר' ר' מחוסרי
כפרה . ת'ר' בקרת תהיה מלמד שהיא לוקח . יכול שניהן לוקין ת'ל' תהיה . היא לוקה והוא אינו
לוקה . מאי משמע דהדין בקורת לי שאנא דמלקות תהא בקראוי כדתנו גדול שבדיינין
מקרא וכול' . בקת . ביבמות ברא' גמ' דפר' יש מותרות . אלא משובת ביקתה . פי'
משו' זו הסמוכה לה במשנה והוא חלל שנשא כשירה . ואיידי דתנא בבת ביקתה נשא .
תנא נמי רישא נשא . ובכתובות בסו' פר' נערה שנתפתתה . תני רב יוסף בביתי ולא ⟦ב'⟧
בביקתי . פי' בהרויח בביתי ולא בעקתי בדוחקי . ובפר' הנושא . בגמ' אלמנה שאמה אי
איפשי . ובפר' הקומץ רבה . בסו' הלכ' שתי מנחות . אביי אמ' אפי' נטמא אחד מהן שניהן
מצטרפין . מאי טעמ' כולהו נמי בני ביקתא דהדדי נינהו . ובמעילה כסו גמר' דפר'
קדשי מזבח . רב אשי אמ' ראשון ושיני לגבי שלישי בני חדא ביקתה אינון . וברא' גמ' רפר'
המוציא יין . בקתא . ביעקתה . פי' בית קטן שאינו הווה אלא ד' אמות על ר' אמו' . ואין גבוה
למעלה ⟦אא⟧ כג' אמו' . לפיכך קורא אותהבי עקתה כלומ' מקום צר הוא . ושני עיניינים ⟦ל'⟧
לבהתהייש לשון שכינות . ויש לשון בית .
סליק פרק י'ח' . אחל פרק י'ט' .
דבר אביו בסי' הלכ' ראשונה דפר' מצות חליצה . אמ' רב אשי למאי דקאמ' אמימר
האי מאן דקא מסגי על לחתא דכרעיה לא ליח לוץ . לאו בר אביו חליץ ולאו בתקפיוּ חליץ .
ובפר אלו מגלחין . בגמ' אין קורעין . איתהפוך ⟦קב⟧ כרעיהו דבר' אביו ובי קפיו . ההוא יומא לא
ספדוה לרב אשי . והיינו דאמ' רב אשו לא בר אביו וכול' . בר אמוראי
בעררמד . פר או שפרתי . בר' גמדכר' סדר העניות האילו רכפפא
יגזר תעניהא חלש ליביה טעים מידי בעא רחמי ולא אתא מיטרא . אמ' ליה רב נחמן נר
אושפרפי' פי' הוא שם מקום . פי' הוא שם אמו שלרב פפא . בר ב' שני
נכל כן סורר ומזרה בת מימא ימתי חייב . וביל מדינו . ברא' ואלה שמות . דברי למוא מלו
מש' אשר יסרתו אמו . מהו אש' יסרהו אמו . מלמד שכ' פפתו בת שבע על העמוד ומכה אותו בשבע
ואמרה לו לאו מא' שאלתיך . מהברי הכל יודעין שאביך ירא שמים הוא . ואם יהא בך דופי
יאמרו אמו גרמה לו . ומהבר בטני כל הנשים שלבית אביך כיון שמתעברות שוב לא היו רואית
פני אביך ואני סיכנתי בעצמי ודחקתי ונכנסתי . וכל כך למה שיהא לי בז מלובן ומזורז וכו'
ברגזא . תרגו' ירוש' את הפרס ואת העזניה . ואת הנשר ואת הפרס . בו
ה מדודי . בסו' גמ' דיומא . יש מפרש' בר מייחס דודי דאבא י דודיהם סירות .
בר הריא . כפר' אלו טריפות . בגמ'ס ימנו העוף . הנץ זה הנץ . למינהו להביא את בר
הוריא . מאי בר הוריא אמ' אביי שורי נקא . וברא' ויקרא רב' פרש' והוא ישקיט . וברא' אחרי מו' .
כ' לוי כשם ר' יוחן בר שהינא הדין כר הוריא צופה מאכלו בשמונה עשר מיל . בר יומיה .
בגמ' דפר' במה טומנין . איתיביה ההוא מר בנן בר יומיה לרבא . בגיזי צמר ואין ⟦מטלטלין
אותז . פי' רבאותו יום ניכנס לשורה . פא' ר' אידי היה וקורין אותו בר יומיה כמפורש בחגיגה .
בפר' קמ' בגמ' דסמך אי זהו קטן . רב אידי אבוה דרב יעקב בר' אידי הוה רגיל דהוה אתי תלהא
יכפי באורחא והוי חד יומא בבי רב והדר אזיל ג' ירחי באורחא והוי חד יומא באו שפיזיה
והדר אתי . והוו קרו ליה רבנן ברבירב דחד יומא . בר יוכני . בפר' יום הכיפורים .
בגמ' האוכל ביום הכיפורים . ונימא ביעתא דבר יוכני . וברא' גמ' דסוכה . ואימ' אפי דבר יוכני .
ובפר' אחרון דבכורות . בגמ' הכל ניכנסין לדיר להתעשר . פעם אחת נפלה ביצת בר יוכני ⟦/'⟧
וטיבעה ס' כרכים ושיברה ש' ארזים . בר לו עא . כפר' כמה בהמה . מתני' ולא בסולם
שבצוארו . אמ' רב הונא בר לועא . פי' כשיש מכה לבהמה קושרין לה דף אצל לחייה כדי ⟦ש'⟧
לא החזור ראשה לחכן המכה . בר מי יחס תנורי . ברמך רבע . בר מרקד בי'
כוני . בר מלכח פינקי . בסו' גמ' דאילו עוברין בפסח . בר מחוונייתא .
בפר' המוכר את הבית . בגמ' רבן שמע' בן גמל' . פי' עבדא דמרי כיתא . שעומד בעיר ויודע
כל שדות העיר נסימניהם ובמצריהם וכל שדה ושדה ביד מי הוא ומיערים שלה . והכל
יודע לחוות . בר נפחא . בחלק בסו' מעשה דם נחריב . ויחלק עליה' ליל' הוא ועבד'
ויכם . אמ' ר' יוח' אותו מלאך שנזדמז לו לאברה' לילה שמו שנ' והלילה אמר הירה גבר . ר' יצחק אמ'
שעשה עמו מעשה לילה . פנ' מן שמים נלחמו הכוכבים ממסיל ותם . אמ' ריש לקיש טבא
דבר נפחא מדבר נפחא . פי' מיסתבר טעמ' דר' יצחק נפחא מטעמ' דר' יוחנ' דקרו ליה בר נפחאי
בר נפחא בפר' אלו טייפות . בגמ' סימני העוף . פי' שם עוף שהוא ספק . בבר
נפלי . ברא' עיניז משיח . בחלק . אמ' ליה רב נחמ' לר' יצח' מי שמיע לך אימת אתיו בר גיפלי
פי' משיח שיקים סוכת דוד הנופלת . בר נירא . בפר' במה בהמה . מתני' אין העגל
יוצא בגימון . אמ' רב הונא בר נירא . פי' עושין לו עול קטן . כדי שילמד לשאת העול . ב'ר'
סיסי . בתמורה . בגמ' דפר' יש בקרבנות . עצבי אם עושה ליכן מוטב ואם לאו הוא יורדבר
סיסי לשאול . פי' זעוף לשאול לקבר . כמ' והנס זו עפים . ומתרגמינן נסיסין . ובראף
פחתי . נפר' כיצד מברכין . בגמ'בא להכיין . פי' בר דבר'בני כדכ' והפחות הראשינים .
אי' דא' בר פאתי . כדכ' ומחץ פאתי מואב . וברא' גמ' רפר' היה הורא . בר פחתי בשעה שמעביי
ידיו על גב עיניו . פורש רב האיי . מפרשי רבנן שלא יראו עיניו כשהוא מסביכן ניתגנה
פא' ששמענו מין היה באותו יום לפניו וחשש שלא ילעית כשהוא מסכיב עיניו בארבע רוחות
פא' היה מכסה עיניו שלא יכינו הנה והנה ויהרהר אחר מעשים אחרים . ארב חכנא' פירש בעת
שהיה מעביר ידיו על עינמו לרוחצן כמים . ומפרש ביחוני כר תחמיניה לא יהאם ידיה על אפו
ההיא שעתא מקבל מלכות שמים . בר פיילי . הוה קא יסקמיה דשמוא' . בפר' גיד
הנשה . בגמ' הנושל . שם איש . בר קשא . דפוס בדיהא דטרקיה חיויא . בפרק
שמונה שרצים . בגמ' אבו בראה . וברא' גמ' דפר' יש נוחלין . ואלא מאיכו לירות בר קשא
במתא לירות . פי' בר קשא מוכס העיר . ויש או' ממונה על העיר . בר שורא .
בסו' גמ' דפר' כיצד צולין . שורה וברשורה . פי' בר שורה חומה קטנה שבנויה סביב העזרה .
והיינו חיל והיתה שוה עם קרקע העזרה . והחומה שחוץ ממנה גבוהה והיא שורה וזה נקרא
חיל וזו נקרית חומה . בר שטיא ביבמות . בפר' ארבעה אחיז . בגמ' וכולן שהיו
להן קידוטין . ובפר' ב' בכתובות . בגמ' העדים שאמרו כתב ידינו זה . מידי דהוה אני כסי
דבר שטיא . דבר שטיא זבין ניכסי אתו ביתרי אמרי כשהוא שוטה זבין . בר'
בג' דפר' לולב וערבה . ובחלק . בעינין משיח . האדעיילי בבר . הא דעיילי בלא בר . פי' ששמענו :
החשובים הנכנסים בלא רשות . המלאכים העומדים לפני השכינה מועטים אבל אותן ⟦ש
אין ניכנסין עד שימלכו בשכינה הרבה הן . ויש מי שאו' הצדיקים העולים בגן עז בבניהם
כלומ' שיהא הוא צדיק ובנו כמותו . כמו ר' שמע' ובנו . מועטין הן . וזה שאמ' מועטין בדור
זה : כר' בכלאים פר' ב' . ובכבא בתרא פר' המוכר פירות לחבירו . בגמ' הרי זה מקבל
עליו רובע טפופת לסאה . כל סאה שיש בה רובע זרע ממין אחר ימענט . ר' יוסי או' יבור .
ומפרש היינו טע מ' דר' יוסי משו' דמיחזי כמקיים כלאים . ובפר' ב' במעשרות . האומר
לחבירו הילך איסר זה בעשרים תאנים שאבור לי בורר ואוכל וכול' . ובפר' כלל גדול ⟦בגמ'
אבוה מלאכות . ת'ר' היו לפניו מיני אוכלים בורר ואוכל בורר ומניח . ובמשנת פר' קמא
דביצה הבורר קיטנות ביום טוב בית שמי או' בורר אוכל אוכל וכול' . תניא רבן גמל' או' מחלוקת
כשהפסולת מרובה על האוכל ובול' . פי' בורר נוטל פסולת מן האוכל ומשלוכה . או נועל
האוכל ומניח הפסולת . ובפר' קמ' דבבא מציעאה שטרי בירורין וכל מעשה בית דין הרי
זה יחזיר . פי' בגמ' מאי שטרי בירורין הכא תרגימו שטרי טענתא . שימוש בית דין . ר' ירמ'
ורמיה אמ' זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד . ובגט פשוט . פר' בתרא דבבא בתרא . שטרי
בירורין וכל מעשה בית דין ⟦אא⟧ מדעת שניהן . ושני הן נותנין שכר . פי' שטרי טענתא .
בית דין שקיבלו טענות בעלי דינין וכתבום בשטר . ובכריתות ברא' גמ' דפר' אחרון .
המביא אשם תלוי . מנחת קנאות לאן לכפרה קא אתיא . אלא לברר עון . ס'א' לגרר . ובראגמ'
דם נהדרין . אם ברור לך הדבר כבקר אמריהו ואם לאו אל תאמריהו . פי' אם ברור לך הדין
כמ' שברור הבקר שהיא שעה אחת שליום בלא ספק . אמור לחכמה אחותי את . אם ברור
לך הדבר כאחותך שהיא אסורה לך מן התורה . פי' כאחותך שיצאה ממעי אמך שהיא אסורה
לך אמריהו . ובסו' גמ' דפר' מי שמת . אתא לקמיה דרב נחמן . אמ' ליה זיל ברור אכילתיך .
פי' אברר דבריך כי אכלתה שני חזקה . ובפר' מי שמת . בגמ' שכיב מרעש כתב כל נכסיו .
ת'ר' ג' דברי' צוה אחיתופל את בניו וכול' . הניא אבא שאול או' יום טוב של עצרת ברור
סימזיפה לכל השנה . ועיקר הדבר מפורש בתחילה תוספ' ערכין כי כך היה יום נתינת
התורה צח וברור . ובכל היד . פר' ב' בנידה . וכקרן ברכום בברור שבו . פי' כרקום דרכו
לצמח ג' שערות בכל שורה והשורה האמצעית הוא המובחר והברור . ברור לו מיתה יפה .
כבח פירע בערך בז . בר . בהמקבל פר' ט' בבבא מציעאה . ומשזכה בה הבירה .
אם אוביר ולא אעבוד . פי' שדה שלא נזרעה . תרגו' לאתשם . לא תכור . כלומלא יעלו בה
P2 — E — {'E': 'present'}
Middle page has ברבטני heading between בר אושפזתי and בר גוא, with Bathsheba/Solomon explanation.
את הבית המוכר שדה לחברו בבקעה גדולה וכו' . בקעה היינו באנא והיא שדות הרבה . ובריש גמרא
דשבת ובקעה אינה לא ברשות הרבים ולא ברשות היחיד . והא דתנן בפרק ששי בטהרות בקעה בימות
החמה רשות היחיד לשבת ורשות הרבים לטומאה . בימות הגשמים רשות היחיד לכאן ולכאן . פירו' לפי
שמלאה מים ואין אדם נכנס לכאן היא רשות היחיד לכאן ולכאן פירו' לפי שיש בה תבואה ואין רגל אדם
מצויה בה ויש פירו' בגמר' דשבת .. רק בפרק קמא דמשקין בגמר' ועושין נברכת במועד
מאי נברכת רב יהודה אמ' בקיע והתניא דנברכת והבקיע אמ' רב יהודה גוהא ובר
נוהא . פירו' בקיע כדגרסינן בפרק לא יחפור ולא נברכת הכובסין ופירש רבינו חננאל זל' שם אין ⟦ח⟧
חופרין בקעה לעשותה נברכת הכובסין אלא אם כן הרחיק מן הכותל שלשה טפחים אמ' רבה בר אבוה אמ'
רב נחמן לא שנו שלשה טפחים אלא מן הבקיע ששורין הבגדים ומרחיצין אותן במים ובמיני נתר כדי
לכבסן אלא הנברכת העשויה למנריאן . פירו' להטיל בתוכה הבגדים לכבסן בפרכור יש שונין בנירנור
בהולכה ובהבאה ברגלים או בכל כלי עץ כדרך שכל הכובסין עושין ומנתזין ניצוצות טיפות של מים
על הכותל לא סגיליה שלשה טפחים אלא צריך להרחיק ארבע אמות ר' חייא בר אויא מתני ליה בחדיא
ולא את הכובסים אלא אם כן הרחיק משפת מחמצתן ולכותל שלשה טפחים וסד בסיד . ומפורשת זו
במסכת משקין דתנן עושין נברכת במועד ואמרינן מאי נברכת אמ' רב יהודה זה בקיע . ופירו' בקיע
אבן של כובסין והתניא מרחיקין את הנברכת ואת הבקיע אמ' אביי ואיתימא רב כהנא גוהא וברגוהא
פילו' גוהא דוכתא דמתקנא לחבוט בה בגדים אתרא רווחא מינה ולכותל ארבע אמות ומתקני ובסופ'
דמנדיאן דוכתא לחוורי ביה מאני ומקריא שפת מנדיאן והיא בר גוהא ומשפת אותו מקום ולכותל
שלשה טפחים ומסתייע זה הפירו' מתלמוד דארץ ישראל דאמ'ר' ישמעאל דגרסינן בפרק משקין ועושין
נברכת במועד זה הבקיע כל שהוא תושב נקרא בקיע .. רקנן בפרק י'ג' בכלים הסייף והסכין
והקרדום שנטל עשפו טמא מפני בית בקועו . ובפר' כ'ט' בכלים יד קרדום של
בקיע של עור ששה . פירו' קרדום שמבקעין בו את העצים מן ויבקע עצי עולה . ואפילו אוכלת
בקעיות בפרק השוחט אחד בעוף בגמר' דהשוחט את המסוכנת ⟦פירו⟧ חתיכות של עצים . אי אתה
מודה שמא יבקע הנוד ונמצא שותה טבלים למפרע אמ' להם לכשיבקע . בריש גמר' דכל גט ⟦ש'⟧
שנכתב . פירו' לכשיבקע הנוד . ונשפך היין ואין שם יין בנוד זה התרומה והמעשר אם באותה ישתה
שעה ישתה הן טבלים אבל קודם שישפך הנוד לא . בפרק השואל את הפרה ושלחה לו ביד בנו
ובפרק האיש מקדש בו ובשלוחו בגמר' דהאומר לאשה התקדשי לי בתמרה זו אמ' רב הונא השואל
קרדום מחברו בקע בו קנאו לא בקע בו לא קנאו .. רקד' בחולין בפרק שני ר' שמעון אומר
אם שהה כדי בקוד ובגמר' מפרש כדי בקור חכם טבח פירו' כדי בדיקת הסכין ..
בקר בפרק קמא דפיאה נותן מקום הבקר תשמטנה ונטשתה תרגום ירושלמי תשמטון יתה
ותבקרון יתה . אני ידעתי את זדונך תרגום ית בקרנותך . וישכר בהם אבימלך אנשים
רקים ופוחזים יתרגום ואגר בהון אבימלך גוברין סריקין ובקרנין .. דקר בריש גמרא דמי
שהפך ושאר כל הבהמות מכניסין אותן לבקרות . ובבראשית רבה פרשת ⟦כ'א'
הרבה ארבה עצבונך והרונך והיא בקרת של אנטונינוס היתה רובעת והרביעי ממנה בקורת
של ר' יהודה . והיה למשלח שור . תרגום ויהא לבית ארבעה בקרן דתורין . ואל הבקר רץ אברהם
תרגום ירושלמי ולבקרותא רחט אברהם . שגר אלפיך תרגום ירושלמי בקרת תוריכון . ותרגום
שלנו בקרי תורך . פירו' מקום ששם עומדין השוורים . בריש גמר' דהשוכר את הפועלים הוה
עיילנא בקרא דתורין בין חד לחד . פירו' צמד בקר . ובסוף גמר' דהמפקיד בקרא דיתמי
ובפרק הכותב לאשתו בגמר' דהניח פירות תלושין . ההוא בקרא דיתמי . ובפרק אחרון דסוטה
דסוטה בגמל' דעד ימיו היה מכה בפטיש אמ' רב הונא זמרא דנגרי ודבקרי שרי דגלדאי אסור . פיר'ו' נגרי
מושכי הספינות בקרי מושכי משואות עם הבקר והם מזמרים בשביל שיהא עזר למושכים ועיין בהם
רב הונא ולא היה בהם גדופין והתיר . והשיר דגלדאי שהם עבדנים היה בהם גדופים ואסר ..
בקר בכריתות בסוף גמר' דפ'ר' ארבעה מחוסרי כפרה . תנו רבנן בקורת תהיה מלמד שהיא
לוקה יכול ששניהן לוקין ת'ל' תהיה היא לוקה והוא אינו לוקה . מאי משמע דהאי בקורת
לישנ' דמלקותא הוא כהא בקוראי כדתנן גדול שבדיינין מקרה וכו' .. רבם ביבמות ברישגמר'
דפרק יש מותרות אלא משום בת בקתא . פירו' משום זו הסמוכה לה במשנה והוא
חלל שנשא חללה כשרה ואיירי דתנא בבית בקתא נשא תנא נמי רישא נשא . ובכתובות בפרק
נערה שנתפתתה תנירב יוסף בבתי ולא בבקתי . פירו' בהרוחת ביתי ולא בעקתי פירו' בדוחקי . ובפרק
הקומץ רבה אמ' אביי אפילו נטמא אחד מהן שניהן מצטרפין מאי טעמ' כולהו בני בקתי דהדדי נינהו
ובפרק הנושא אלמנה שאמרה אי אפשי . ובמעילה בסוף גמר' דפרק קדשי הקדשים מזבח רב אשי
ראשון ושני לגבי שלישי בני בקתא חדא אינון . ובריש גמר' דהמוציא יין בקתא בי עקתא כלומר
בית קטן שאינו בריוח אלא ארבע אמות על ארבע אמות ואין גבוהה למעלה אלא משלש אמות
לפיכך קורא אותה בקתא כלומ' מקום צר הוא ושני ענינין לבקתא יש לשון שכנות ויש לשון בית ..
סליק פרק אות קוף : פרק ריש : בר אביו בסוף
ולכה
ראשונה דפרק מצולת חליצה . אמ' רב אשי למאי דקאמ' אמימר האי מאן דמסגי על
לוחתיה דיכרעי לא ליחלוץ לאו בר אביו חליץ ולאו בר קפיו חליץ . ובפרק אלו מגלחין את הפוך כרעיהו
דבר אביו וברקפיו ההוא יומא לא ספדוה לרב אשי . והינו דאמ' רב אשי לאו בר אביו חליץ ולאו כר
קפיו חליץ . בר אמור א' פירשתי בערך מי . בר' אושפרתי
בסוף ⟦גמל'
סדר תעניות האלו
ב
רב פפא גזר תעניתא חלש ליביה טעם מידי בעא רחמי ולא אתא מיטרא אמ' ליה רב נחמן בר
אושפרתי . פירו' הוא שם אמו של רב פפא .. בר רמני בפרק בן סורר ומורה . בגמר'
מאמתי חייב . ובילמדנו בראש ואלה שמות דברי למואל מלך משא אשר
יסרתו אמו . מהו משא אשר יסרתו אמו מלמד שכפפתו בת שבע אמו על העמוד ומכה אותו בשבט
ואמרה לו לאיתיאל שאלתיך מה ברי הכל יודעין שאביך ירא שמים היה ואם יהא בך שום דופי יאמרו
אמו גרמה לו . ומה בר בטני כל הנשים של בית אביך כיון שמתעברות שוב אינן רואות פני המלך
ואני סכנתי בעצמי ורחקתי ונכנסתי כל כך למה כדי שיצא לי בן מלובן ומזור .. רר גוזא
תרגום ירושלמי את הנשר ואת הפרס ואת העזניה .. כר המדודי בסיף
גמר' דיומא יש מפרשין בר מיחם דודי דאבא הם
הסירות .. דר
הדיא בפרק אלו טריפות בגמר' דסימני העוף הנץ זה הנץ למינהו להביא את בר
הדיא מאי בר הריא אמ' אביי שזר ינקא . ובראש ויקרא רבה מפרש והוא ישקיט ומי
ירשיע . ובראש אחרי מות ר' לוי בשם ר' יוחנן בר שהינא הדין בר הדיא צופה מאכלו בשמונה עשר
מיל .. בר' יומיה בגמר' דבמה טומנין . איתיביה ההוא מרבנן בר יומיה לרבא בניזי צמר
ואין
מטלטלין אותן . פירו' דבאותו יום נכנס לשורה . פירו' אחר רב אדי
הוה וקורין אותו בר יומיה כדמפרש בחגיגה בפרק קמא בגמר' דסמך איזהו קטן רב אדיבר אבין ⟦א'⟧
אבוה דר' יעקב בר אידי הוה רגיל דהוא אתי תלתא ירחי באורחא והוי חד יומא בבירב והוה תלתא
באורחא וחד יומא באושפיזא והוה אתי והווקריליה רבנן דבר ביה רב דחד יומא ..
כר יוכני בפרק יום הכפורים בגמר' דהאוכל ביום הכפורים . ונימא ביעתא דבר יוכני . ובריש
גמר' דסוכה . ואימא אפילו דבר יוכני . ובפרק אחרון בבכורות בגמר' דהכל נכנסין
לדיר להתעשר . פעם אחת נפלה ביצת בר יוכני וטבעא ששים כרכים ושברה ששים ארזים ..
בר לועה כפרק במה בהמה יוצאה מתני' ולא בסולם שבצוארו אמ' רב הונא בר לועה
פירו' כשיש מכה לבהמה קושרין לה דף שבצוארה אצל לחיים כדי שלא תחזיר
ראשה לרכך המכה .. כר' מיחם תנור ברמלך ימ .. בר מרקך ביכובי ..
בר מלחיך
נכי בסוף גמרא
ראלו עוברין . ⟦/⟧
כפסח .. בר מחונייתא בפרק המוכר את הבית בגמר' דרבן
שמעון בן גמליאל אומ' עבדא
מרי מתא שעומד בעיר ויודע כל
שדות העיר וסימניהם ומצריהם וכל שדה ושדה ביד מי היא ומי עדים שלה והכל יודע לחוות ..
רר נפחא בחלק בסוף מעשה דסנחריב ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם . אמר ר'
עלעת עעה ועע לאברהם לילה שמו שנא' והלילה אמר הורה
גבר . ר' יצחק נפחא אמ' שעשה עמו מעשה לילה שנא' מן שמים נלחמו הכוכבים ממסלותם נלחמו
עם סיסרא . אמ' ר' שמעון בן לקיש עדיף דנפחא מדבר נפהא . פירו' מסתבר טעמיה דר' יצחק
נפחא מטעמיה דר' יוחנן דקרו ליה בר נפחא . ברנפחא בפרק אלו טרפות בגמרא דסימני העוף
יש ברנפחא פירו' שם עוף שהוא ספק .. רבן לו בחלק בריש ענין משיח אמ' ליה רב
נחמן אימתי אתי בר נפלי . פיר'ו' משיח שיקים סוכת דוד הנופלת .. רר
נירא בפרקבמה בהמה יוצאה . מתני' אין העגל יוצא בגימון אמ' רב הונא ברנירא
ירו' עול קטן עושה לו כדי שילמוד לשאת את העול .. דר חיקי בתמורה
בפרק יש בקרבנות הצבור לבלתי עצבי אם אתה עושה ליכן מוטב ואם לאו
הוא יורד ברסיסי לשאול פירו' זעוף לשאול לקבר כמו והנם זועפים ומתרגמינן נסיסין . ובגמרא
בע'ז' מאן דאית ליה נסיסיה ברחמיה מסיק לה .. ברפחתי בפרק כיצד מברכין בגמרא
דבא להם יין . פירו' בר פחתי בררב רבני כדכתי'
והפחות והסגנים . איכא
דאמרי בר פאתי כדכתי' ומחץ פאתי מואב . ובריש גמר' דפרק היה קורא בר פחתי שמעביר ידיו על
גבי עיניו . ברפאתי פירו' שהיה לו פנים בהלכה ובכל מקום . פירש רבינו האייגאון זל' מפרשי רבנן
שלא יכהו עיניו כשהוא מסביבן ויתגנה . פירו' אחר שמעתי מון אחד היה באותו היום לפניו וחשש
שלא ילעוג כשהוא מסביב עיניו לארבע רוחות השמים . פירו' אחר היה מכסה עיניו שלא יביט ⟦/⟧
הנה והנה ויהרהר אחר מעשים רעים כדי לקבל מלכות שמים שלימה . ופירש רבינו חננאל זל' שהיה
מעביר ידיו על עיניו לרחצן במים . ומפורש בירושלמי כדתחמיניה לר' יהיב ידוהי על אנפוהי ההיא
שעתא מקבל עליו מלכות שמים .. רר פול'ז' הוה קאי קמיה דשמואל בפרק גיד הנשה בגמרא
דהנוטל פירו' שם איש ..
כרתיצא דפום בריתא דטרקיה בפרק
חיזיא בפרק שמנה שרצים בגמר' דאבוב רועה ובריש פרק יש נוחלין ואלא
מאן כו לירות ברקשא דמתא לירות . פירו' בר קשא מוכס העיר ויש אומרים ממונה על העיר ..
בר' שורא בסוף גמל' דכיצד צולין שורא ובר שורא ⟦פירו⟧ ברשורא חומה קטנה שבנויה
שם ממוה דותה
והיא שורא וזה נקרא חיל וזה נקרא חומה .. דר שמיה ביבמות בפרק ארבע אחים וכלם
שהיו להם ספק קידושין . ובפרק שני
דכתובות בגמר' דהעדים שלא אמרו
כתב ידינו הוא זה מידי דהוה אניכסיה דבר שטיא . בר שטיא זבין נכסיה אתו בתרי ואמרו כשהוא
P — (no detected sequence) — {'E': 'absent'}
Left column runs בר אבין→בר אמוראי→בר אושפזתי→בר גוא, with no בר בטני/Bathsheba explanation.
ובסו' גמר' דפרק הערל חברו עליו תלמידיו
כתרנוגלין שלבית בקייה . פי' תרנוגלין של
אותו מקום חריפין ואין מניחין לתרנגול אחר
להיות עמהן . בקיון בפר' קמא דע'ד' פרק
ההולך לאצטדיען ולכרקום
וראה את הנחשים ואת החברים כגון בוקיון
ומוקיון מוליון ולוליון סגלרין וסגלוריון הרי
זה מושב לצים פי כולן ענייני ליצנות הן ..
בקיינוס בפר' דראש השנה ובויקרא
רבה ר' יאשיה פתח אשרי ⟦/⟧
העם יודעי תרועה . וכי אומות העולם ↑ אינן ⟦ה'⟧
כמה
יודעין להריע . כמה קרנות יש להן . ⟦כי⟧ בקיינוס
יש להן . כמה סרפיפות יש להן עניין חצוצרות
ושופרות המה .. בקלם בבראשי' רבה
בסל' פרש' אלה תולדות נח . קם
נסיב בקלסה ותברהון ויהב ההוא בו קלסה
ביזוי דרבה דבהון עניין כלי שמכה בו הוא
בקע בפר' קמא דפסחים . ספק עאל ספק
לא עאל היינו בקעה דתנן בפרק
שישי בטהרות . נכנס לבקעה בימות הגשמי' .
והטומאה בשדה פלונית וכ' . וברא' גמרא
דהמוכר את הבית . המוכר שדה לחברו ⟦בבקי'⟧
בבקעה גדולה וכו' פי' בקעה היינו בגא . והיא
שדות הרבה . ובראש גמר' דשבת . ובקעה
אינה לא כרשות היחיד ולא כרשות הרבים .
והתנן בפר' ל' בטהרות בקעה בימות החמה
רשות היחיד לשבת ורשות הרבים לטומאה.
ובימות הגשמים רשות היחיד לכך ולכך .
פי' לפי שמלאה מים ואין אדם נכנס בה לכך
רשות היחיד זה לזה פ'א' בימות הגשמים
רשות היחיד לכאן ולכאן לפי שיש בה תבואה
ואין רגל אדם מצוייה בה . ויש פ' בג' דשבת ..
בקע בפר' קמ' דמשקץן מאי נברכת אמ'
רב יהודה בקיע . והתניא הנברכת
והבקיע . אמ' רב יהודה בוהה ובר גוהה . ⟦פי'⟧
בקיע כדגרסי' בלא יחפור ולא נברכת הכובסין ..
ופי' ר' חננאל שם אין חופרין כגון בקעה ⟦/'⟧
לעשותה נברכת כובסין אלא אם כן הרחיק מן
הכותל ג' טפחי' . אמ' רב נחמן אמ' רבה בר ⟦אב'⟧
אבוה לא שנו ג' טפחים לא מן הבקיע ששורין
הבגדים בתוכה ומחמיצין אותן במים ובמיני
נתר כדי לכבסך אבל אם הנברכת העשויה
למנדיאן פי' להטיל בתוכה הבגדים לכבסן
בנדנוד בהולכה והבאה . ובהבאה ברגלים
או בכלי עץ כדרך שהכובסין עושין ומנתזין
ניצוינות טיפות שלמים על הכותל לא סגי לה
ג' טפחים . לא צריכה להרחיק ד' אמות . ר' חייא
בר אויא מתני לה בהדיא ולא נברכת הכובסין
לא אם כן הרחיק משפת מתמצן ולכותל ג' ⟦ה'⟧
טפחים וסד בסיד ומפורשת זו במסכת ⟦מש'⟧
משקין דתנ(ן ועושין נברכת במועד ואמרי'
מאי נברכת . אמ' רב זה בקיע . פי' בקיע אבן
שלכובסין . והתניא מרחיקין את הנברכת
ואת הבקיע . אמ' אביי ואיתימ' רב כהנא גוהה
ובר גוהה . פי' אהה דוכתא דמתקנא לחבוטי
בו בגדים . אתיא רויחא ומינה ולכותל ארבע
אמות ומתקני ובסופה דמנדיאן דוכתא ⟦לחוי'⟧
לחוורי ביה מאני . ומקריא שפת מודיאן ⟦/⟧
והיא בר גוהה ומשפת אותו מקום ולכותל
ג' טפחי' . ומסתייע זה הפי' ) בתלמוד ארץ ⟦ה⟧
ישראל דגרסי' בפר' משקין ועושין נברכת
במועד זה הבקיע כל שהוא תושב נקר בקיע ..
בקע בפר' י'ג' בכלים הסייף והסכין קרי'
קרדום שנ()טל עשפו טמא מפני
בית ביקועו זה צורתו
ובפר' כ'ט' בכלים יד קרדום שלביקוע שלעדר
ששה . פי' קרדום שמבקעין בו העצים מן ⟦/⟧
ויבקע עצי עולה ואפי' אוכלות בקעיות בפר'
.פי' חתיכות של עינים
אי אתה מודה שמא יבקע הנוד ונמצא
שותה טבלים ל⟧()פרע . אמ' להן לכשיבקע
הנוד . בראש גמר' דכל גט שנכתב פירוש
לכסיבקע הנוד ונשפך היין . ואין שם יץ ⟦ה'⟧
בנוד שיומר זה התרומה והמעשר אם באותה
שצעך ישתה הן טבלים . אבל קודם שישפך
היין לא . בקד' בחולין ר' שמעון אומ' אם
שהה כדי ביקור טבח חכם פי' בדיקת
סכין .. בקר בפר' קמ' דפיאה נותן משום
הבקר . תשמטנה ונטשתה . תרגו
ירוש' תשמטון יתה ותבקרון יתה . אני ידעתי
את זדונך תרגו' ית בקרנותך . וישכר בהם
אבימלך אנשים רקים ופוחזים . תרגו' ואגר
בהון אבימלך גברין סריקין ובקרץ .
בקר בראש גמר' דמי שהפך ושאר כל
הבהמות מכניסין אותן לבקרות .
ובבראשי' רבה פרש' כ'א' הרבה ארבה עצבונך
והרונך והיא בקורת שלאנטונינוס היתה
רובעת והרביעו ממנה בקורת שלר' והיה
למשלח שור תרגו' . ויהי לבית ארבעה בקרן
דתורץן . ואל הבקר רץ אברהם תרגו' ולביקר'
ולביקרותא רהט אברהם שגר אלפיך ⟦תרג
בקרת תוריכון . ותרגל' שלנו בקרי תורך . פי'
מקום ששם מעמידין השוורים בראש גמר'
דהשוכר את הפועלים . הוה עילא בקרא דתורי
בין חד לחד פי' צמד בקר ובפר' אחרון דסוטה .
אמ' רב הונא זמרא דבקרא ודנגדי שרי
דגלדאי אסיר פ(י)ט⟧נגדי מושכי הספינות . בקרי .
מושכי המשואות עם הבקר . והם ממזרים
בשביל שיהא עוזר למושכים ועיין בהם רב
הונא ולא היה בהן גידופים והתיר . דגלדאי
בקר בכריתות בסו' ג' דפרה . ארבעה
מחוסרי כפרה ת'ר' בקורת תהיה
מלמד שהיא לוקה יכול יהו שניהן לוקין ת'ל'
תהיה . היא לוקה והוא אינו לוקה . מאי מש'
משמע דהדין ⟦בקרות) דלשון דמלקות הוא
בקראוי דתנן גדול שבדיינן מקבא וכו' ..
בקת ביבמותי . בראש גמר' דפר' יש
לא משום בת ביקתא . פי' משום זו הסמוכה
לה במשנה והוא חלל שנשא כשרה ואידי ⟦/⟧
דתנא ביקתא נשא תנא רישא נמי נשא . ⟦/⟧
ובכתובות בסוף פרק נערה שנתפתתה . תני
רב יוסף בביתי ולא בקעתי . פי' בהרוות בביתי
ולא בעקתי בדחקי . ובפר' הקומץ רבה אביי
אמ' אפי' נטמא אחד מהם נמי מצטרפין . מאי
טעמ' כולהו נמי בני ביקתא דהדדינינהו .
ובמעילה בסו' גמר' דפר' קדשי מזבח . רב אשי
אמ' ראשון ושיני לגבי שלישי בני חדא ביקתא
אינון ובר'א' גמר' דפרק המוציא יין בקתא
פי' בית קטן שאינו הווה אלא ד' אמות על
ד' אמות . ואין פבוה למעלה לא כשלש ⟦/⟧
אמות לפיכך קורא אותה בי עקתא כלומ' ⟦מ'⟧
מקום צר ושני ענינים לבקתא יש לשו' ⟦/⟧
שכינות . ויש לשו' בית .
נשלם ערך פרק יח
פרק יט
בך אביו בסוף הלכה ראשונה דפרק
מצות חליצה אמ' רב אשי
למאי דקאמ' אמימר הוא מאן דמסגי על
לחתא דכרעיה לא ליחלוץ לא בר אביו ⟦/⟧
חליץ לא בר קפיו חליץ ובפר' ואלו מגלחין
בג' אין קורעין אית הפוך כרעיהו דבר
אביו ובר קפיו ההוא יומא לא ספדוה לרב
והיינו דאמ' רב אשי לאו בר וכו' ..
בר אמוראי בעיך מד . בר אושפרתי
בסו' גמר'
דפר' סדר תעניות האלו רב פפא גזר ⟦/⟧
תעניתא חלש ליבים טעום מידי בעא רחמי
ולא אתא מיטרא אמ' ליה רב נחמן בר
אושפרתי . פי' הוא שם אמו של רב פפא .
בך גזא תרגו' ירוש' את הפרס ואת העזניה
בר המדודי בסו' גמר' דיומא . יש ⟦מפ'
בר מיום דודי דאבא
דודי . הם הסירות . בך הוריא בפרק
אלו טריפות . הנץ זה
הנץ למינהו להביא את בר הוריא . מאי בר
עת א . ובראש ויקרא
רבה . הדין בר הוריא צופה מאכלו בי'ח' מיל
בר יומיה בראש גמר' דבמה טומש
איתיביה ההוא מרבנן בר
יומיה לרבא בגזי צמר ואין מטלטלין אותן .
פי' דבאותו יום נכנס לשררה . פ'א' רב אידי
היה וקורין אותו בר יומיא כמפורש בחגיגה
בפר' קמא דסמך אי זהו קטן רב אידי אבוה
דר' יעקב בראידי הוה רגיל דהוה אתי תלתא
ירחי בארחא והוי חד חד יומא בבי רב והדר
אזיל ג' ירחי באורחא והוי חד יומא באושפיזיה
והדר אתי והוו קארו ליה רבנן בר בי רב דחד
יומא . בד יוכני בפר' יום הכיפורים .
וטמא ביעתא דבר יוכני . ⟦ובחי'
אמר' דסוכה ואימ' אפי דבר יוכני . ובפר' אחרין
דבכורות . פעם אחת נפלה ביצת בר יוכני ⟦וט'ב'
וטבעה ס' כרכים ושברה ש'⟧ ארזים ..
בר לועא בפר' במה בהמה מתני' ולא
בסולם שבצוארו אמ' רב הונא
בר לועא . כשיש מכה לבהמה קושרין לה
דף בצוארה אצל לחייה כדי שלא תחזיר
ראשה לחכך במכה .. בד מייחם תנור .
בר מן רבע . בר מרקד בי כובי . מר
מלחך פינקי בסו' גמ' דאלו עוברין בפסח ..
בך מחוניתא . כל המוכר את הבית בגמו
רבן שמעון בן גמליאל . או פי' עבדא
דמרימתא שעומד בעיר דידע כל שדות
העיר בסימניהם ובמצריהם וכל שדה ושדה
ביד מי היא ומי עריס שלה והכל יודע לחוות
בך נפחא . בחלק בס' מעשה דסנהדרין
ויחלק עליהם לילה . אמ' ר' יוחנן אותו
מלאך שנזדמן לו לאברהם לילה שמו שנא'
והלילה אמ' הורה גבר . ר' יצחק נפחא אמ' ⟦/⟧
שעשה עמו מעשה לילה שנ' מן השמים
נלחמו . הכוכבים ממסלותם . אמ' ר' שמען בן
לקיש טבא דנפחא מדבר נפחא פי' מסתכר
דר' יצחק נפחא מט' דר' יוחנן דהוא קארו ליה
בר נפחא . בר נפחא בפר' אלו טריפות . פי' שם
עוף שהוא ספק . בר נפלי בחלק ברא'
עניין משיח . אמ' ליה רב ⟦/⟧
נחמן לר' יצחק מי שמיע לך אימת אתי בר
נפלי . פי' משיח שיקים סוכת דוד הנופלת .
בר נירא בפר' במה מתני' אין העגל ⟦/⟧
בגימון . אמ' רב הונא בר נירא .
פי' עושין לו עול קטן כדי שילמד לשאת העול ..
בר סיסי בתמורה בג' דפר' יש בקרבנות
עצבי אם עושה לי כן מוטב
ואם לאו הוא יורד בר סיסי לשאול . פי' ועוף
לשאול לקבר . כמו (ו)הנם זועפים ומתר' נסיסין .
בך פחתי בפר' כיצד מברכין פי' בר'
רב רבני . כדכתי' פחות וסגנים .
אית דאמ' פאתי . ומחץ פאתי מואב . פי' שהיה
לו פנים בהלכה ובכל מקום . ובג' דפר' היה קורא
בשעה שמעביר ידיו על עיניו . פי' רב האיי
גאון זל' מפרשי רבנן שלא יראו עיניו ⟦כשה'⟧
כשהוא מסביבן ויתגנה . פ'א' ששמענו מין ⟦ה⟧
היה באותו יום לפניו וחשש שלא ילעיג כשהוא
מסביב עיניו בארבע רוחות . פ'א' היה מכסה
עיניו שלא יביט הנה והנה ויהרהר אחר ⟦מעש'⟧
מעשים אחרים . ור' חננאל זל' פי' כעת שהיה
מעביר ידיו על עיניו לרחצן במים . ומפר' ⟦א'⟧
בירוש' כדתחמיניה לר' יהיב ידיה על אפוי
ההיא שעתא מקבל מלכות שמים .. בך
פיילי הוה קאים קמיה דשמואל בפר'
גיד הנשנה שם איש .. בדקשא דפוס
בדיתא דטרקיה בחריא . פירו'
ברקשא מוכס העיר ויש אומ' ממונה על העיר ..
Mf — (no detected sequence) — {'E': 'absent'}
Right page closes chapter18 and starts בר אבין; left page continues short בר entries then בר גוא. Bathsheba/Solomon block absent across the intact opening.
שגלרין וסלגריון הרי זה מושב לעים כי' כולן ענייני ליענות הן בקרג ום נסס' דרה'
ובויקר ר"ה' ר' יאשיה סתח אשרי העה יודעי תרועה ודי אומות העולה
אינה יודעים להריע כמה קרנות יש להן כמה פרפותות יש להן עניין חצוצרות ⟦/⟧
ושופרות המה ואני אומ' בוקיינוס הוא כוקיינוס הלוחח' שקולו הולך למקום רחוק
בקלם ככר' רב' כסו' פר' אלה תולדות נחקה וסיב כקלסה ותברהון ויהב ההוא
בקלסה בזוי דרכה רבהון עניין כלי שמכה הוא בו בקע ספק על סכק
לא על היינו בקעה רבנן ברר ו' בטהרות נבנס לבקעה בימות הגשמי והטומא
בשרה פלו' וכו' פי כקעה היינו באגא והוא שרות הרכה ובר' גח' דשכת וכקעה אינה
לא ברשות תוחיר ולא הרשות הרכים והתנן בפר ו' בטהרות בקעה בימות החמה
רשות היחיך לשבת ורשות הרביה לטומאה. כימות הגשמים רשות היחיד לדך ולכך
פי' לפי שמלאה מים ואין אדם נכנס כה לכך רשות היחיד לזה פא בימות הגשמיה
רשות היחיד לכאן לפי שיש בה תכומה ואין רגל אדם מצויה בה : ויש פי' בגמ' דשבת
בקע כפק דמשקין מאי נברכת אמ' רב יהודה בקיע והתניא הנברכת והבדיע
אח' רב יהודה גוהה ובר גוהה פי' בקיע כרגרסינ' בלא יחסור ולא נברכת
הכוכסין ופי' רבי' חנא שה אין חוכרין כגון דקעה לעשותה נברכת הכוהסין אלא מה
כן הרחיק מן הרותל ג' טכחיה אח רב וחמן אחורבה בר אבוה לא שנו אן ג' טסרים אלא
מן הכקיע טשורין הבגדים בתוכה ומחמיצן אותן המים ובמיני נתר כדי לדבסה אבל
מן הנברכת העשויה למוד יין כי' להטיל בתוכה הבגריה אי' לכבסן בנדטד ההולכה
ובהבאה ברגלים או בכלי עץ כדרך שהכוכסין עושין ומנתזין ניצוצות טפות שלמים
על חכותל לא סגי לה ג' טפחים אלא עריכה להרחיק ר' אמות . ר' חייא בר אויא מתני
לה בהרא ולא נברכת הנוכסין אלא אה כן הרחיך משפת מחמצן ולכותל ג' טפחי'
וסד בסיד ומפורשת היא במסכ משקין דתנן ועושין נברכת במועד וא"ד מאי נכרכה
אמ' רב זה בקיע פי בקוע אבן שלכובסין והתניא מרחיקין ואת הבקיע אמ' מביי ואיהמ'
רב כהנא גוהה וכר גוהה פי' גוהה דוכתא דמתקנא לחבוט בו כגרים אתיא רויחא
ומנה ולכותל ארבע אמות ומתקני ובקופה ודמנדיאן דוכתא לחוורי ביה מאני
למקמי ומקריא שפה מנריאו והיא כר גוהה ומשפה אותו מקום ולכותל ג' טפחים
ומסהייע זה פכלמוך ארץ ישראל דגרסינ' הפר' משקין ועושין נברכת במועד כלומ'
זה הבקיע כל טהוא תוטב נקרא בקיע, בקתש כפר י"ג בהליה הסיף והסדין קרדום
שנטל עשכו טמא מפני ביה בהועו וזהו צורהו ךעשרון ובפר כ"טבדליה
יד קרדוה שלבקוע שלעדר ששה סי' קרדום שמבקעיןם ףעצים מן ויכקע
עצי עולה ואפי' אוכלה בקעיות כסר' השוחט אחד בעוף פי חתיכות שלעצים אי אתה
מודה שמא יבקע הנוד ונמצא אתה שותה עהליה למפרע אמ' להן לדטיבקע דר' ת'
רכל תגט שנכתה פי לבשירקע הנוד ונשכך היין ראץ שם ייץ בצור שיומר זו התרומה
והמעשר אה באותה שעה ושתה הן עבליה אבל קורה שישרוך הנוד לא בפר השולא
הכרה בגח' השול את הפרה ושלחה לו וברר האיט מקדש' בגמ' האומ' לאשה הא
לי בכמרה זו אח' רב הונא השואל קרדוה מחבירו בקע בו קנאו לא בקע בו לאמאי
בקר בחולין כפר ב' דישמעלן אוח' אם שהה כדי בקור ובגר' כדי בקור טפחמו
כי בדיק סכין בקר כפק דמאה נותן משום הבקר תשמטנה ונטאתה
תרגו' ירוש השמטון יתה ותבקרון יתה אני ידעתי את זדונך תרגו ית בקרעון
וישדור בהה אבימלך אנשים ריקיה וכוחזיה כרגו ואגר בהון אםימלך גבדן
סריקין ובהרץ בקך בריש גח' דמי שהפך ושאר כל הבהרמות מכניסין אותן
לבקרות ובכררב פר' נא הרבה ארבה עצבונך והיא בקורת שלא נטונינוזהה
רמבעה והרציעי ממנה בקורת שלר והיה למשלח שור נרגו ויהא לבית אתעה
בקרן דתורין ואל הבקר רץ אברהם הרגו' ולבקרותא דהע אברהם, שגר אלכיך
תרגו בקורת תוריכון . ותרגו שלנו בקרי בורך מקום שעומדי שה הטווריה . בר' גמו'
דהשוכר את הפועליה הוה עיילא בקרא דהורא בין חד לחד פי אמד בקר ובפראמו
דסוטה שרב הונא זמרא דבקרי ורנגרי שרי דגלדאי אסיר. פי' נגרי מושך המאא
עה הבקר והן מזמריה השביל שיהא עוזר למושכים ועיין בה רב הונא ולא היה כקן
גדוכין והתיר הגלדאי שהן עבדנין היה כהן גדופין ואסר . בקר בכריתות ואפי'
ארבעה מחוסרי כפרה ב"ר בקורת תהיה מלמד שהיא לוקה יכול שניהן לוקין
ת"ל תהיה היא לוקה והוא אינו לוקה מאי משמע דהדין בקורת לישנא דמלקות
ההא בקרואי כדתנן גדול שכדינין מקרא ורו . בפף כיבמות ברא דכר' יש'ח
מותרות אלא משוה בת בקבא פי' משוה דהויו זו הסמוכה לה במשנת והוא
חלל שנשא דשרה ואיירי והנא כבר ביקתא נשא תנא רישא נמי נשא ובכתובות
בכר נערה שותרתתה הב רב יוסף במהי ולא בעקתי פי' דהרוח בביהי ולא ומזקי
וכפר הקומץ רבה אביי אד אפי' נטמא אחד מהן נמי שניהן מצטרסין מאי טאמ'
כולהו נמי בני ביקתא דהדדינינהו. ובמעיליה בסו' גח' דפ"ר' קרשי מזבח רב אשי אמ'
ראשון ושיני לו כי שלי שי בני חרא ביתהא אינון ובר' גמ' דפר' המוציא יין ביקובא
כי עקתא פ"י בית קטן שאינו הווה אלא ד' אמות ואין גבוה למעלה אלא ג'
אמות לפיכך קורא אותה בי עקתא כלור' מקו' צר הוא ושני עניינים לבקבא ⟦יש'
לשון שבנות ויש לשגן ברה
סליק פרק יט , פרק כ'
בר אבין במ' הלכ' ראשונ' דכר' מצות חלידה אמ' רב אסי למאי דקאח' ⟦אמיי'
האי מאן דמסגי על לחתא דכרעי לא לחלוץ לא בר אביו חלוץ
ולא בר קפיו חליץ ובפר' אילו מגלחין בגר' אין קורעין את הפוך דרעיהו דנר
אביו עד הביו אליץ ובפר אילל ההוא יומא לאסכרוה לרב אשי והיינו דאר רב משי
לאובר אביו, כך אמוראי בער מ"ר בך אושכרתו בסו' גמ' דסדר תעניות האילו
רברהא גזר הענית חלש טביה טעיה מידי בעא רחמי ולא מתא מטחן
אמ' ליה רב נחמן בר אשפרתי כי' הוא שה אמו שלרב פכא בך גזא תרגו'
את הפרס ואת העזניה . כך המדורי כקו' גו' דיומא ימ' כרמיתה
דודי ראבא מדיהם הסירות. בד הוריא בפר' אלו טריסות
הנץ זה הנץ למינהו להביא את בר הוריא. אמ' אביי שרינקא וכר'
ויקרא דב' הדין בר הוריא צוקה מאהלו ביר' איל בד יומיה כגר' דכמה
טומנין איתיכיה ההוא מדרבנן הריומיה לרבא בגיזי צריר ואין ⟦/'⟧
מטלטליך אותן כי אותו יום נכנס לשורה פא רא אידי היה וקורין אותו בר יומיה
במכור' בחגיגה כפ"ק דסמך אי זהו קטן רב אירי אבוה זכה אידי כר' אבוה <ה איעדר הוה
אבוה דר יעקב בר אידי הזה רגיל דהוה אתי הלהא ירחי באורחא והוי חד יומא
בכי רב והדר אזנל הלהא ירחי באורחא וחד יומא באושכיזיה והדר אתי והוו
קרו ליה ברבירב דחד יויא בד יופני' נפר' יום הכיפורר וטמא כי עתה דבר
יוכני ובד גר דסוכה ואימ' אפילו דבר יוכני ובפר אחרין דבכורות בגח'
דכל הנכנסין לדיר להתעשר פעם אחה נכלה ביצת בר יודני וטבעה נרכים
ושברה ארזים ברלועא בפר' כמה בהמה מתי ולא בסולה שהצומרו
אח רב הונא בר לועא כי' כשיט מכה לבהמה קושרין לה דף וצואר
אצל לחיים כדי שלא החזיר ראשה לחכך במכהיבך מוחם תנור בר מך רבע
בר מרקד כי כוכי בר מלדח סארי בסו' גחו דאילו עוברי' בפסחי
בר מחזזניתא בפר המוכר את הבית בגמ' רשב'ג' אומ' כי
עברא דמרי מתא
שעומד בעיר ויודע כל שדוה העיר בסימניהן
ובמעריהן וכל שדה ושדה ביד מי הוא ומי עדים שלה הכל יודע לחוות יבד נפחא
בחלק בס"ו מעשה דסנחריב ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו וידה אח'
ר' יוחנן אותו מלאך שנזרמן לו לאברהם לילה טמו שנ' והלילה אמר הודה גבר
ר' יצחק נפחה אח' שעשה עמו מעשה לילה א"נ מן שמים נלחמו הנוכביה ממסילותה
אח'ריט לקיש טבא דנפחא מדבר נפחא פי' מהה"ה טעח' דר' יצחק נכחא מדר' יוחנ'
דהוו קו אליה בר נפחא, בר נפחא בפי' אילו טריפות כי שה עוף שהוא ספק
בר נפלי בחלק כרא עניין משיח אד ליה רב נחמן לר' יצחק מי שמיע לך אימת אתי
בר נפלי פי משיח שיקיה סוכר דוד הנוכלה כך גררא בפר' במה בהמה
בגח אין העגל יודא בגימון אח' רב הונא בר נירא פי' עושין לו קטן כדי שילמך
לשאת העול בך סיסי נתמורה בגח' דפר' יש בקרבנות עצבי אה עשה לי דן מואב
ואם לאו הוא יורד בר סיסי לשאול פי' זעוף לשאולי לקבר כמו והנה זעופי' ומתרג' וסיסין .
בר פחתי יפר כיצד מכרכין בגמ' בא להן יין כי' בר דברבני כתו' והרחות ואמו'
וכתו' והפחות הראשונים . מיכא דאמרי כי כארש כדכתו' וממן
כאתי מואב . כי שהיה לו פנים בהלכה ובכל מקוה ובר' גמ' דפר היה קורא ממני
השעה ממעביר ידיו על גכי עיניו. פי' רבי' האיי גאין ז"ל מסרשי רבנן שלא ידאו
עיניו דשהוא מסכיכן ויתגנה כ"א ששמענת מין היה דאותו ימה לבניו וחשנו
שלא ילעיג כשהוא מסביב עינו מארבע רוחות יכ"א היה מכסה עיניו שלא ידמו
הנה והנה ויהרהר אחר מעשיה אחריה ורבי' חננץ פי' בעת שהיה מעבירין דא/
על עיניו לרוחצן במיד ומפרשיו בידו כד החמיניה לר' יהיב ידיה על אפוי ההא
ההיא שעתא מקבל מלכות שמיה בך פריכי הוה קאיה קמיה רשמו' נמר' גיד
הנשה שה איש בר קשא יכוס כרתא דטרקא ק' חויא כר' כרקא
מוכס העיר וי"א ממונה על העיר, בך תשורא כסו' גמ' דבא
צולין שורה ובר שורה פי' בר שורה חומה קטנה
שהנויה סביב
העזרה והיינו חיל והיתה שוה עם קרקע עזרה והחומה שחוץ ממנה גבוההווא
שורה וזה נקרא חיל וזו נקראת חומה . בך הגר דפר לולב וערבה ובחלק משיח
הא דעיילי כלא כר פי' ששמענו החשובין הנכנסין כלא רשות המלאכי' השמרי'
לפני הטבינה מועטין אבל אותן שאין נכנסין עד שימלדו כשבינה המלאדיה
הרבה הן . ויש מי שאור העולין כגן ערן בבניהן כלומ' שיהיה הוא צדק הוא
וכנו כמותו כמו ר' שמעון וכנו מועטין בדור זה . כך כדלאיב פר' נ' וככבא במ'
פי' המוכר סירוה לחבירו כל סאה שיט בה רובע זרע ממין אחד ימעט . ר' יוס
אוח' יבור ומפר' כגמ' היינו טעמ' דר' יוסי משום דמחזי במקייה כלאים ובמשוה
פ"ק דביעה הבורר קטנית בי"ט בית שמאי אומ' בורר אודל אוכל וכו' תניא רבן גמלי'
אוח' מחלוקת רשהפסולת מרובה מן האוכל ומשליכה או נועל האוכל ומניח
הפסולת וכפ"ק דרבא מציעא שערי כירורין וכל מעשה כך הרי זה יחויר יגממאי
שערי בירורין הבא תרגימו שערי טעמא שמוש' כ"ד רירמיה אמ' זה לו מררלאו
אחד וזה כורר לו אחד ובגט פשוט כר' כתר' דבבא כתרא אין כותבין שכורי ביורן
וכל מעשה ב"ד הרי זה יחזיר גמ' מאי שטרי בירורין הוא הרגימו שערי טעהא
משמוש בדי ר' ירמיה אומ' והכורר לו אחד וזה בורר לו אחד אלא מדעת שניהה ושניהה
נותנין שדרי פי' שטרי טענות ב"ד שיקבלו טענות בדעל דינין ודתבוה כשטר
ובבריתות בר' גמ דפר' אחרון המהיא אשה תלוי מנחת קנאות לאו לדפרה קא
אתיה לא לברר עוןי ס"מ לברר ובר' גח' דסנהדרין אה ברור לך הדבר דבקר
אמרהו לי אה ברור לך הדין דמו שהרור הבהר שהיא שעה אמה דלא סרק
אמור לחכמה אחותי את אם ברור לך הדבר כאחותך שהיא אסורה מן המורה
פי' כאחורך שיצאה ממעי אמך שהיא אסורה לך אמרהו ובסד' גמ' דמי שמה
Automatic review queue
Pg — E — {'E': 'probable_present'}
זכיק להו מיכק כי עניין דבק כלום היו עונבן ומדכקן סמוך לבנף בק . בקומחי דינרה כראש גמ' דפסחים ובכי מי שאקדיוחלו
קי שכיבא דשכיב כשבתא . פי עניין חיפוש . דק
אילו טריפות בגמ' דנשתברו אמריא בקתא לק' לכקא
יתי כקא בר יומא ובראש נמ' דפרק המוציא יין מרד טעמא תורא אריבא גנ וכתיה משום דראיר כאגמא ובעי לכרכוע
יקי ובב הישן כסוקה בגמ' דחולין משום בקי פאיש אומרי' פשפש כלשון ערב כק' ונמצאות סמיטות וכמחצל אות ששוכבין עליהן בני
ארסו בספינות ובכל מקומות ויש מפרשין זכוכין קטנים כם לא תיתלו כוקי סדיקי בת נחמן הכי אמ' רב נחמן קרי הא
ריא והוא קנטין כפ' מי שמת כנמ' שיור הקרקע וכפ' אין מעמידין כסמך לשלקות אמר להו רבא לאי אמינא
נו לאתית לו כוקי שריקי ברב נחמן הכי אמ' רב נחמן מקום הזבק יאפילו ניטל כילו כשר פא כלים רקים כמו כקבור
כלומ' דברים שאין כהם ממש בקה בראש גמ' דואילו טרפות ובגמ' דואלו כשרות האי כוקא דאטמא רשף מדוכתיה
טריפה פי כוכנא דהיא באסיתא שלירך ונמשך ממקומו שק מלשין שפיכין עלי דרך בקיא
ופרק הערל חברו עליו תלמידיו כתרעלין של בית בקיח פי תרנגלין של אותו המרום חריכין ואין
תרנעול אחר להגדל עמהן בקיון בפיקא קמא דע' כגמ' ראין בינין עמהן תנו רבנן ההולך לאצטרינין ולברקום ורואה
תהנחשים ואת החברין
כגון לוקיון ומיקיון מוליון ולוליון סרגלין וסלקל דיון הרי זה מושב לצים כי כולם ענייני
בנות בקייגום כפס דראש השנה המתחלת לעולם ייי ובר רכה אמור אל קכהנים פרשת לעשלם ייי דברך נצב
יאשיה פתח אשרי העם יודעי תרועה וכי אומות העולם אינן יודעין להריע כמה קרנות יש להם כמה
וקייאטם יש להם פי עניין חציצרית ושפרות המה וכלשון יון קורין לחצראת בוקיט בקלם בבראשית רבה בסוך
פרשת אלה תולדות נח קם נסיב כקלסא ותכרהון ויהב כוקל סא בידוי דרכה דכרן
עניין כלי שמכהבו והי
רקע נפ' קמח דפסחים בנא' אין חוששין ספק עאל ספק לא עאל היינו בקעה דתנן כפ'ג בטהרות נכנסה
לבקעה כימות הגשמים והטומאה כשדה פלו וכו וכראש גמ' דהמוכר את הבית המוכר את אשרה לחבירו בבקעה
גדולה וכו' פי בקעה ישכה שדות הרבה וברחש נמ' דשבת ובקעה אינה לא כרשות הרבים ולא ברשות היחיד יוהתנן כפרח
בטהרו תבקעה בימות רחמה רשות היחיד לשבת ורשות הרבים לטומאה בימות הגשמים רשות היחיר לזה ולזה . פי'
פי שמלאה מים ואין אדם נכנס לשם לבך הוא רשות היחיד לזה ולוה פא בימות הנשמים רשות היחיד לכאן ולכאן לבי
שיש בה תבואה ואין רגל ארם מצויה בה ומכ' בגמ' דשבת ביקע כפ' קמא במשקין בגמ' ועושין נברכת כמועד
מאי נברכת אמר רב יהודה כקע והתניא הנברכת והקיע
אמ' רב יהודה גוהה וכר נוהה פי' בקיע כד גרסע
בלא יחפור ולא נכרכת הכוכסין ופי רבי' חננש ז'ל' שם אין חופרין כגון בקעה לעשותה בברכת הכוכסין אם כן הרחוק ⟦מ⟧
הכותל ז'ל' ו' טפחים אמ' רב נחמן אמ' רבה כר אבוה לא שנו אלא מן הבקיע ששורין שם הבגדים לתוכה ומחמיצין אות
במים ובמיני נתר כדי לבבסם אבל מן הנברכת העשויה למנדיין יפא להטיל כתובה הבגדים לכבסם בנדנור כהולכה
וכהבאה כרגלים או כבלי עץ כדרך שהטכסין עושין ומנתוין ניציצות טיפות של מים על הכותל לאסגי ליה ג' טפחים
אלא צריכה להרחיק ד' אמות ר' חייא בר אויה מתני לה בהדיא ולא נברכת של כוכסין אלא אם כן הרחיק משפת מחמצ
לכותל ג' טפחים וסד כסד ומפורש המסכת משקין דתנן עושין ומצתאין נברכת במעד יואמרינן מאי נברכת אמ' רב
הרקיע יפי' בקיע אבן של טבסין והתניא מדחיקין את הנברכת ואת הבקיע . אמ' אביי ואיתי מארב כהנא גוהה וכר גוהה
פי גוהה דוכתא דמתקנא לחכוט כו כגדים אתרא דראיא רויחא ומצה לכותל ד' אמות ומתקני כסיפה דוכתא דחזור יביה
מאני ומקרא שפת מנדיין והיא כר גוהה ומשפת אותו מקום ולכותל ג' טפחים ומכתייע זה הפירוש מתלמיד ארץ ישראל דגרסי
בפ משקין ועושין נברכת כמועד זה הכקיע כל שהוא תושגב נקרא כקיע בקץ כפ' יג' בכלים הסייף וקסבו
ום שנטל עושפו טמא מפני כי תכיקועו זה צורת ו וכפרק כ'ע'
ככלים יד קורדול של כיקוע
דר ששה פי' קורדים שמבקעין כו העצים מן ויבקע עצי עילה ואפילו אוכלת בקעות כס' השוחט אחר בעוף כלי
שוחט את המסוכנת פי חתיכות של עצים אי אתה מורה שמא יבקע הטר ונמצא שותה טבלים למפרע אמ' להם
בשיבקע בראשנמ' דכל גט דכל גט שנכתב פי לכשבקע הנוד ונשפך היין ואין שק יין שיאמר זה התרומה והמעשר אם
איתה שעה ישתה הן טבלים אכל קודם שישפך הנור לא כפ' השואל את הפרה ושלחה לו וכפן האיש מקדש בו וכשלוחו האומ'
ה התקדשו לי כתמרה זו אמ' רב הונא השואל קורדוס מחכירו כיקע בו קנאו לא ביקע בו לא קנרו ברך כחול
בר' שמעין אומ' אם שהה כרי כיקור וכעמ' כדי כיקור טבח חכם . פי בדיקת סכין בקר
בכ' קמא
בפיאה נותן משם הבקר תשמטנה ונטשתה תרג' ירושלמי תשמטון יתה ותבקרין והבקרין יתהי אני ידעת
את זדונך תרג ית בקרנותך וישם בהם אבימלך אנשים ריקים ופוחזים תרג' ואגד כהון אבימלך גברין ⟦ס'פ'⟧ סדיקין ובקרין
קר בראש גמ דמי שהפך ושחר כל הבהמות מכניסין ותן לבקרות יוכם אשית רכה פרשת נ'א' הרכה ארבה עצבונך והאנך
אנטונינוס היתה רוכעת והרכיעו ממנה כקורת של ר' והיה למשלח שור תרג ויה לבית ארבעה
בקרן דתורין יואל הבקר רץ אברהם תרג' ירושלמי ולבקרותא רהט אברהם שגר אלפיך תרג' יושלמי בקרת תוריכון ותרגום שלנו
בקריתורך כיי מקום שעומדים שם השוורים ברחש גמ דהשוכר את הפועלים הוו עיילי בקרא דתורא בין חד לחד כירוש
נמד בקר . וכסון כרקח דהמפקיד כרך אשומר שכר דיתמי הוא וככ' הכותה לאשתו כגמ' הניח כירות תלושין ההוא בקרה
דיתומי וכפ' אחרין דסוטה כגא עד ימא היה פשש מא רב הונא זמר רבהרא והעארי חסיר יפי נודי משכי הספינות בקרי
מושבי המשואית עם הק' הבקר והם זא מזמרים בשביל שיהא טזר למושכים להנאת המשיכה ועיין כהו רב הונא ולא
היה כהן נידופין והתיר דגל דאי שהן העבדנים היה כהן גידופין ואסר בקר בכריתות כסוף גמ' דפרק ד' מחוסרי
כפרה תשובת רכותינו בקרת תיהיה מלמד שהיא לוקה יכול שניהם לוקין תלמוד לומ' תהיה היא לוקה והוא
אינו לוקה מאי משרוע דהחי בקרת לישנא דמלקות תהא בקרחי כדתנן גדול שבדיינין מקרי ונו' בקת ניבמות
בראש נמ' דפרק יש מותרת אלא משום בקיעת בקתא פי' משום זו הסמוכה לה כמשנה והוא חלל שנש
כשרה ואיידי דתנא בבת כקתא נשא תנא רישא נמי נשא ובכתובות בסוף פירקא נערה שנתפתתה תני רב יוסף בביתי ולא
בבקתי כי כקרויח בבתי ולא בעקתי בדוחק וכפ' הנושא בגמ' אלמנה שאמרה אי אי פשי ובפי' הקומץ רכה כסוף הלכה שתי מנחות
אביי אמ' אפילו נטמא אחד מכן נמי שניהם מצטרפין מאי טעמא כולהו נמי בני בקתא דהדדי נ'בהו' ובמעילה כסוף גמ' דפרק
קדשי מזכח רב אשי אמ' ראשון ושני לגבי שלישי בני בקתא חדא נינהו וכראש גמ' דהמוציא יין בקתא ביעקתא כי בית קטן
שאינו הוה אלא ד' אמות על ד' חמות ואין לגבוה למעלה אלאבג' אמות לפיכך קורא איתה ביעתתא כלומ' מקום צר ושני
מינים עניינין לבקתא יש לשין שכינות ויש לשון בית פרק י'ד'ז' כר אבין כסוף הלכה ראשונה
בפ מכות חליצה אמ' רב אשי למאי דקאמר אמימר
האי מאי דמסני על לוחתא
דכרעיה לא לחלוץ לא בד אבין חליץ ולא בד קפין חליץ ובע' ואילו מגלחין בגמ' אין קודעין איתפוך דרעיהו דבר אחיו ובר קפיו
ההוא יאמ'ר' יומא לא ספדוה לרב אשי והינו דאמר רב אשי וכו' אמוראי כא כערך מר בד אופופרתי
בראש גמ' דסדר תעניות האילו רב פפא גזר תעניתא חליש ליה טעים מידי בא בער
רחמי ולא אתא מיטרא אמ' ליה רב נחמן בר אושפרתי פי הוא שם אמו של רב כפא בד בטנו ככרק בן סורר
ומודה בגף מאמת חייב ובילמדנו כד' וחלה שמות דברי למואל משח אשר יסרתו
מו מ
אשר יסרתו אמו מלמד שנפתת בת שנת⟧ שבע על העמוד ומכה אותו ואומרת לו לאו לאיתיאל שאילתיך מה ברי הכל
ודעין שאכיך ירא שמים הוא והוא יהא כך דופי יאמרו אמו גדמה ומה בר בטני כל נשים של בית אביך כיון שמתעברות שוב
לא היו רואות פני אביך ואני סכנתי בעצמי ורחקתי ונכנסתי וכל כך למה כדי שיהא לי כן מלוכן ומזורז וכ' דר וזא
םנ' ירושלמי את הכרשואת העזניה ואת הנשר ואת הפרס בר המדודי כסוף נמ' דיומא יש
מפרשי כרמחים דוד דאבא דודי הם הסירות
הבן זה הנץ למיניהם להביא את כר הדיא מאיבר הדיח אמ' אביי שורינקא
כר הריא נפ' אילי בנא' סימני העיף
וכפרקא דויקרא רבה
פרשת והוא השקט וכראש אחר מות ר' ליי כשם ר' יוחנן כר שהנא הדין כר הדיא טפה מאכלו כשמונה עשר מיל בר יומיה
כומ' בפר' במה טומנין אותיכיה ההוא פרכנן בריומיה לרבא כגיזי צמר אין מטלטלין אותן פי' רבאית יום נכנס
לשורה פא' אח' רב אידי הוו קרח ליה בר יומיה כדמפורש כחגיגה כפ' קמא דסמך איזה הוא קטן רב אידי הנהקהו להב
הוה רגיל דהוה אתי תלתא ירח כארחא וחד יומא בכית והדר אול תלתא ירחי כאורחא והוה חד יטמא כאושפ יצא והזה
אתי והווקח ליה בר כי רב דרד יומא בך יוך גא כפ' יום הבפורים בגא האוכל ביום הכפורים בגו' ונימא בעתא
דבר יוכלי יופני וכר' גמ' דסוכה אפילו
ביעתא דבר יוצע יוכני ובר' פרק אחרין דבבורות כגמ' הכל
נכנסין לדיר להתעשר פעם אחת נפלה כיעתא דבר יוכנה וטבעה כרכים ושכרה ששים אדלים בך לועה
בפרק כמה בהמה מתניתין ולא בכולם שכבואדו אמ' רב הונא בר לועא כשיש מכה לבהמה קושר
לה דף כצוארה אצל לחיים כדי שלא תחזיר ראשה ללחוך המכה בר מחיח תנור כר מך רבע בר מרקיר
כי כולי יכר מלחוך פינכי כסוף גמ' דאילו עובדין כפסח . בר
מחווניתא כפ' המוכר חת הבית
כן שרכן שמעון בן גמליאל יפא' עובדא דבני מתא שעומר כעיר ויודע כל שדות העיר וסימניהון וכמצריהון וכל שדה ושדה
בית דמיתיא ומי ארים שלה הכל יודע לחות דך נפחא . כחלף כסוף מעשה דסנחריב . ויחלק עליהם לילה
הוא ועבדיו ויכוס וירדפום אמר ר' יוחנן אותו
מלאך שנזדמן לן ()חברהם לילה שמו שני והלילה אמר
הורה גבר ר' יצחק אומ' שעושה אתתו' מעשה לילה שנ' משמים נלחמו הכוכבים ממסלותם אמ' ריש לקיש טבח דנפחא
מדכר נפחא פי' מסתבר טעמיה דר' יצחק נפחא מטעמיה דר' יוחנן והוו קרי ליה כר נפחא בר בנוחא
כפ' אילו טרצות בנא' סימני העוף פי' שם עוף שהוא ספק בר נפלי כחלק כר' עניין
משיח סוכת דוד הנופלת בר גירא כפר
כמה כרמה מתניתין אין העגל יוצא בגימון
אמ' רב הונא בר נידא פאעששן
לועד קטן כרי לחנכו על העל ברסיסי' כתמוקה כגת
כפרק יש בקורבנות או עושה לו כן מוטב ואם לאו הוא יודר ברסיס. לשחול פי' זעוף
לשאול לקבר
כמו והנם טעפים ומתרתימנן נסיסין בר פחתי כפ' כיצד מברכין בגמ' כא להם יין כאד נדברכני כדכתיב
והפחות הראשונים פחות וסגנים איכא דאמרי בר פחתי כדכתיב ומקץ פחתי מוחב ובר
פרק דהיה קורח בר פחתי בשעה שמעביר ידיו על גבי עיניו כשהוא מסכינן ומתגנה יפי' אחר ששמענו מין היה באות
היום והים שלח אל ילענ כשהוא מסכב עיניו בארבע רוחות . פא' היה מכסה עיניו שלא יביט בעינטו הנה והנה ויפרחר אחר
ועשים אחרים ור' חננאל פירש כעת שהיה מעביר ידיו על עיניו לקוחצן כמים ומכרשינן כי רושלמי כד תחמינה לר
היביחהי על אפוי ההיא שעתא מקבל עליה מלכות שמים דך פיידי הוה קאים קמיה דשמואל בפרה
בד הנשה בגמ' הנוטל פי' שם אדם . בר קץ
ף שמנה שדנים כנמ' אבוב
יפוס כדיתא דטרקיה חיויא
רואה וברא גמ' דפרק יש נוחלין ואלא מאן לירות בר קשא דמתא
רות פי' בר קשח מוכס העיר ויש אומ' ממונה על העיר דך שורא כסוף גמ' דפרק כיצד טלין שורא
ר שידא פא כר קשמו מוכס העיר ויש אומ' ממונה
על' העיר בר שורא חומה
קטנה שבנויה סביב העזרה והיינו חיל והתה שוה עם קרקע עזרה והחומה שחוצה ממנה גבוהה והיא שורא ומה נקרא חיל
זו נקראת חימה בר שטי א' ביכמות כפד' אחים כנמ' וכולם שאין להם קידושין ובפ' ב' בכתובות בגרש'
עדים שאמ
כתב ידינו זה מידי זהוה אוכסי דבר שטיא דבר שטיא זבין נכסיה אח
כתרי אמרי כשהוא שוטה זבין דר' בגמ' כפ' לולב וערבה ובחלק בעניין משיח הוא דא דעיילי כבר הא דייע לי כלא
בד כי' ששמענו הקשובים הנכנסים בלארשות המלאכים העומדים לפני השכינה מועטים אכל אותן
שאין נכנסין עד שימלוכו בשכינה המלאכים הרבההן ויש מי שאומ' העולים כגן עדן בבניהם כלוג' שיהא צדיק וכנו כמותו
שמעון ובנו מועטין כדור הזה ית ועיצת אנא על זה שאמ' צדיקים עולים ולא אמ' נכנסין שבחתיו דר' בכלאים
פרקב' ובבכא פרק המוכר לחבירו כגמ' הרי והמקבל עליו רובע טיטפת לסאה יכל סאה שיש בה רובע
ממין אחר ימעט ר' יוסי אמ' יכור ומפורש הייט טעמא דר' יוסי משום דמי חוי כמקיים כלאים ובפ' ב' כמעשרות
האומר לה בדו לחביח הילך איסר זה בכ' תאנים שאבור לך בודד ראוכל וכו' ובפרק כלל גדול בגמאבות מלאכות תנו
רבנן היו לפניו עני מיני חוכלים כודד ואוכל ברור ומניח ובמשמדת כרקא קמא דביצה הטדד קיטנית ביום טוב ביד
שמאי כודד ואוכל וכי' תניא רבן נמליאל אומ' מחלוקת כשהפסולת מרובה על האוכל וט' פי' כודד נוטל פסולת מן האוכל
משליכה או נוטל האוכל ומניח הפסולת וכפ' קמא דבכא מציעאה שטרי בית דן וכל מעשה בית דין הריזה יחוד גמ'
מחי שיטרי בידורין הכא תרג()מו שיטרי בודדן שטרי טענאתא שמוש בית דין ד' ימ' ירמיה אומ' ר' ירמיה אומ' זה
כודר לו אחד וכגט פשוט פרק בתרא דבבח כתרא שיטרי בידורין וכל מעשה כיתדין אלא מדעת שניהם ושניהם נותנין
שכר יפל שיטרי טענאתא בית דין שקבלו טענות כעלי דינין וכתבום כשטר ובכריתות בראש גמ' דכרה אחדון המביא
אשם תלוי מנחת קנאות לאן לכפרה קא חתויין אלא לבדד עון . ס'ח' לגדד וכסוף גמ' דסנהדרן אם בדור לך הדבר כבקר
שהיא שעה אחת מן היום כלי ספק פי' אם כרור לך הדין כבקר אמרהו אמ' לחכמה אחותי את אם ברור לך הדבר
באחותך שהיא ע'נ' אסורה לך מן התורה פי' כאחותך שיצאתה ממעי אמך אמרהו ואם לאו אל תאמרה בסוף גת
דכרה מי שמת אתא לקמיה דרב נחמן אמר ליה זיל בריד אילתך . פא' כדר דבריך כי אכלתה שני חוקה וכפ' מי שמת
בנא' שכיב מדע שכתב כל נכסיו תנו רבנן שלשה דברים טה אחיתופל וכי תניא אבא שאול אות יום שב של עצרת
ברור סימן יפה לכל השנה ועיקרה בר מפורש בתחלת מסכת ערכים כי כך היה יום נתינת התורה צח וברור ובבל היד
בפ' בכנדה וכקרן ברכום בכדור שבו . פי' כרכום דרכו לכמחג' שערות בכל שורה והשער האמצעי הוא המוכחר
והברור ברור לו מיתה יפה ככר פירשתי בערך כו' דך בהמקבל פרק ט' בכבא מציעא ומטזכה כה הכיר
וכד ולא אעביר י פי שלא נזרעה תרג' לא תשם לא תכור כלומ' לא יעלו כה קוצים כשמיר ושית תקג
הוכאי זכור יהא ובפ' השואל פרה בגא' שטף נהר את זיתיו אמר ר' יוחנן כדי שתהא ברא בידו פ' ופרקינן לעולם
שקניין לגני בארץ ישראל להפקיע מיד מעשר ומקבל לא כחובר הוא אוצר חוכר חייב פורע קוב שעליו מן הפירות
הללו אכל מקבל שלו נוטל וכשרה אבותיו ממש קאמר ר' יהודה וקנסא הוא (ה)קנים ליה דלא ליזיל וליטפי עלה אייד
דהביכא ליה דמשתבח לגוים ולגוול אדעאתא לישראל אחריתי אחריני אלא לשבקה דתהוי בורא אצלו ובפגט פשוט .
אין כותבין שטרי אריסות וקבלנית ישיטא לא צר יבא כשדה שהיתה לרא בזמן גדול מהו דתימא ריוח דהניתן הוא
שמתקן שדהו חריבה והוא יתן קא משמע לן דלא . ובר אשנא דחזקת הכתים אמ' ר' חייא ומודה רב הונא באתרא דמוסר
באגי פי' מקום שמנהגם לוורעה ולהחבירה שנה אחרת וכפ' המוכר פיר' בגמרא מקבל עליו עשר תא שמע המקבל
שדה מחביררו ליטע בשכך הרי זה בעל קשדה מקבל עליו עשר כורות למאה אילנות דאי מכר הנוטע עשרה אילנטת בי
מאה א'ע'פ' כן מגלעלין עליו את הכל אפילו עשר כוראות ד'ך' כפ' קמא דבבא מציעאה בגמ' היו שנים רוכבין
אלם הא דר' חכהו כרותא היא וכפ' אינהו בשך כגמ' מלוה ישראל אלא דרב אשי בריתא היא . ובסיף גמ' דבר
המוכר פירות לחבירו והא דרב הונא בר' יהושע כרותא הא התם של פניו מיהת משתמר יפא מקום שטעו חכמים ולא דברו
כהלכיה לא רצו לגנותם וטמ טעו אלא אמרו ברחותף היא כלות' דעת חיצונית ובפ חזקת הכתים כגמ' ג' ארצות לחזקה הים
דאמי מתותא טמינתה אמ' יוסף דאמרי לסהדי זילו איטמרו וכתבו ליה ואיכא דאמרי אמר יוסף דלא אמר להו לסהדי
תיתכו כשיקא וכבדןתא והכתבו ליה מאי כוניהו איכא כיניהו סתמא דלא פריש לא איטמרו וכתובו ליה ואיכא דאמרי
אמ' רב יוסף דלא אמ' להו לסהרי תיתבו שוקא וכבריתא ותכהבו ליה . מאי ביניהו איכא ביניהו סתמא דלא פריש לא
א אטמרו ולא תתבו כשוקח וכבריתא . ואמ'ר חנעאל הגו לישנא קטילי טובא דהזו תרי לשני דרב יוסף מיחזי ⟦ם⟧
Sp — E — {'E': 'probable_present'}
כלים למפרע שמר להם לכשיבקע בראש ומרא דבל גוו שנכחב פירש לכשיבקע
הנוד ונשפך היין ואין שם יין בנוד שיומד זה התרומה והמעשר אם באותה שעה
רזר
שתה הן טבלים אבל קודם שישפך הטד לא בפרק השואל את הפרה ושילחה לוי
האיש מקדש בו בגמרא האומך לאשה התקדשי לי בתמרה זו אמר רב הונא השואל
קורדום מחברו ביקע בו קנאו לא ביקע בו לא קנאו . בקר בחולין בפרק שני
ר' שמעון אומר אם שהה כדי בקור ובגמרא כדי ביקור טבח חכם פירושו בדיקת
סכין. בקר בפרקא קמא רפאה נותן שום הבקר תשמטנה ונטשתה תרגום
ירושלמי תשמטון יתה ותבקרון יתה . אני ידעתי את זדונך תרגום ית בקרטתן.
וישכר בהם אבימלך אנשים רקים ופוחזים תרגום ואגר בהון אבימלך גוברין קדיקין
דר
ובקרין. בקר בראש גמרא דמי שהפך ושאר כל הבהמות הכניסין אותן ל
ובבראשית רבה פרשת כא הרבה ארבה עצבונך והא בקורת של אנטונינוס היתה
רובעת והרביעו ממנו בקורת של ר' . והיה לישלח שור תרגום ויהי לבית ארבעה
בקרן דתורין ואל הבקררץ אברהם תורגום ולביקודתא רהט אברהם ישגר מלפיך
השורי
תרגום ירושלמי בקרת תוריכון ותרגום שלנו בקרי תורך פירוש' מקום שעומדים
בראש גמרא השוכר את הפועלים הוה עילא בקרא התורי בין חד לחד פירושו צמד
בקר ובסוף גמרא דפרק המפקיד בקרא שומר שכר די תמי הוא ובפרק הכותב
בגמרא הניח פירות תלושין ההוא בקרא דיתתי ובפרק אחרון דשוטה בגמרא עד
ימיו היה פטיש אמר רב הונא זמרא דבקרי ודנגדי שרי דגלדאי אסיר פירוש נגדם
מושכי הספינות בקרי חושכי המשואות עם הבקר והם מזמרים בשביל שיהא עוזר
לחושכים ועיין בהם רב הונא . ולא היה בהם גידו פים והתיר דגל דאי שהן עברנין
בהם גדופין ואפר. בקר בכריתות בסוף גמרא דפרה ארבעה מחוסרי כפרה
תנו רבנן בקורת תהיה מלמד שהיא לוקה יכול שניהם לוקין תלמוד לומר תהיה היא
לוקה והוא אינו לוקה מאי שמע דה דין בקרת לישנא דמלקות תהם בקראו י כדתון
גדול שבדיינין מקרא וכוליה . בקת ביבמות בראש גמרא בפרק יש מותרות
אלא שום בת ביקתא פירושו משום זו הסמוכה לה במשנה והוא חללישנשה כשרה
ההמהי
ש
ואידי דתנא בבת ביקתא נשא תנא רישא נמי נשא ובכתובות בסוף פרק נעדה
הנושב
תני רב יוסף בביתי ולא בביקתי פירושו בהרווח ביתי ולא בכקתי ברוחקייו בפרקה
בומרא אלאנה שאחרה אי אפשי ובערק הקומץ רבה בסוף הלכה שתי מוחות אב ה
אמר אפלו נטמא אחד מהן נמי שניהן מצטרפין מאי טעמא כלהון נמי בני בקתו דהדרי
נינהו ובמעילה בסוף גתרא דפרק קדשי מזבח רב אשי אמר ראשון ושני לנבי יש
בני חדא ביקמא אינין ובר אש גמרא דפרק המוצינא יין בקתה בקעתא פירושו בית קטן
הזוה אלא ארבע אמות על ארבע אמות לפי כך קורא אותה בית עקתא כלומר מקום צד
ושני ענינים לבקתא ישי לשון שכינות ויש לשון ביתי
סליק פרק שמנה עשר אחל פרק תשעה עשר.
בר אבין בסוף הלכה ראשונה דפרק פצות חליצה אמר רב אשי למאי דקאמר
האי מאן דמסגי על לחתא דכרעיה לא ליחלוץ לא בר אבין חליץ ולא בר קפיו חלייא (ו)הפרק
אלו מגלחין בגמרא אין קודעין את הפוך כרעיהו דבר אביו ובר קפיו ההוא יומא לא
ספדוה לרב אשי והינו דאמר רב אשי לא בר אביו וכוליה. בר אמודאי בערך קד
בר אושפרתי בסוף נהרא דפרק סדר תעניות האלו רב פפא גזר תעניתא
ליביה טעים מידי בעא רחמי ולא אתי מיטרא אמר ליה רב נחמן בר אושפרתי עירושו
חי
ההוא שם אמו של רב פפא. בר בטני בפרק בן סורר ומורה בגמרא מאימתי
ובילמדנו בראש ואלה שמות דברי למואל מלך משא אשר יפרתו אמו מלקד וכפתתו
בת שבע על העמוד ומכה אותו בשבט ואחרה לו מאל שאלתיך תה בדי הכל יודעין
ירא שמים ואם יהיה בך דופי יאמרו אמו גרמה לו ומה בר בטני כל נשים של אבין קיון
התעברות שוב לא היו רואות פני אביך ואני סכנתי בעצמי דחקתי ונכנסתי וכלכך
עיניה
כדי שיהא לי בן מלובן ומזורז וכוליה . בר גזזא תרגום ירושלחי את הפרס ואת
את הנשר ואת הפרסי בר המדודי בסוף גמרא דיומא יש מפרשין בר מוחם
דודי דאבא דודי הם הסירות. בר הדיא בפרק אלו טרפות בגמרא סימני
פרש
הנץ זה הנץ למינהו להביא את בר הודיא אמר אביי שורניקא . ובראש ויקרט רבה
מא
והוא ישקיט ובראש אחרי מות ר' לוי בשם ר' יוחנן בר שהיוא הדין בר הוריא צוכה
מרו
בשמנה עשר מול בר יומיה בגמרא דפרק במה טומנין אותיביה ההוא
בד יומיה לרבח בגיזי צמר ואין מטלטלין אותן פירושו אותו היום נכנס לשורה
דונ
אחד האידי היה וקורין וקודין אותו בר יותיה כמפורש בחגיגה בפרקא קמא בגמרא
באור
אשהו קטן רב אידי אבוה דרב יעקב בר אידי הוה רגיל דהוה אתי תלתה ירחי
והוי חד ומא בבירב והוה אזיל תלתא ירחי באורחנו והוי חדייומא באושפיזיה והדר()
אור
ומנשמ להו רבון בר בי רב רחד יומש : וכבד הבניי הבפרק יום הכפורים בגמא
יום
ביום הכפורים ונימא ביעתא דבר יוכני ובראש גמרא דשוכה ואימא אפי דבר יוכני
ובפרק אחרון דברורות בגמרא הכל נכנסין לדיר להתעשר פעם טחת נפלה ביצת
וטיבעה ששים כרכים ושיבר שלש מאות ארבים . בר דועא בפרק במי
ה
ושרי
יוצאה מתוי' ולא בכולם שב צוארו אמר רב הונא בר לועא דירושו שיש הכה לבהמה
להדף בצוארה אצל לסט כרי שלא תחזיר ראשה לסכך במכה. בר מייחם
בפר
תנורי בד מן רב עבר מרקיד ביכובי בר מלכח צינקי בסוף גמיא דאלו עוברי
בר מחוונייתא בפרק המוכר את הבית בגמרא רבן שמעון בן גמליאל
ובל
פירושו עבדא במרי מתא שעומד בעיר ויודע כל שדות העיר בפיתניהם וצריה
וכל שדה ושדה ביד מי היא ומי עריס שלה והכל יודע לחוות . בר נפח אן
בסוף
בחלק מעשה דסנחריב ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו וגו' אתר ר' יוחנן אותו
שנזדמן לאברהם לילה שמו שנאמר והלילה אמר הודה גבר . ר' יצחק אתר שעשה
עמו מעשה לילה שנאמר מן שמים נלחמו הכוכבים מהסלותם . אמר ריש לקיש
טבא בר נפחא מדבר נפחא פירושו מסתבר טעמיה דר' יצחק נפחא מטעמא דר'
ה
יוחנן דקרו ליה בר נפחא. בר נפחא בפרק אלו טרפות בגהרא קימני
פירושו שם עוף שהוא טמא . בר בפרי בחלק בראש ענין שוח אמר ליה רבי
הנופי
לר' יצחק מי שמיע לך אימת אתי בד נפלי פירושו משיח שיקים סוכת דוד
בר נירא בפרק במה בהמה מתני' אין העגל יוצא בגימון אחר רב הונא
נירא פירושו עושין לו עול קטן כדי שלמוד לשאת העול. בך סיסי בתמורה
בפרקיש בקרבנות עצבי אם עושה ליכן מוטב ושם לאו הוש יודד בר סיחי לשפול
פירושש בעוף לשאול לקבר כמו והנס זועפים ומתרגמינן נשיסין . בר פחותי
הראשון
בפרק כיזצד חברכין בגהרא בא להם יין פירושו בר רברבני כדכתיב והפחוק
קור
איכא דאמרי בר פאתי כדכתיב ומחץ פאתי מואבי ובראש גמרא דפרק היה
בר פחתי בשעה שמע ביר ידיו על גב עיניו פירש רב האיי מפרשי רבנן שלאאו
וחש
עיניו כשהוא מסביבן ויתגנה פירוש אחר ששמענו אין חיה באותו יום לפנית
שלא ילעיג כשהוא מסביב עיניו בארבע רוחות פירוש אחר מכסה (ה)עיניו שלא יביט
הנה והנה ויהדהר אחר מעשים אחרים ורב חננאל פרש בעת שהיה מעביר בי
על גב עיניו לרוחזן במים והפרש בירושלמי כבתחמיניה לר' יהיב יביה על אפוי
בשעתא מחבל מלטשחים : בר פיידר קרוד קאים יקמיה דשמואל בביר
בגמרא
Sp — E — {'E': 'probable_present'}
בלים למפרע אמר להם לכשיבקע בראש גמרא דכל גנו שנכתב פורש לכשיבקע
הנוד ונשפך היין ואין שם יין בנוד שיומד זה התרומה והמעשר אם באותה שעה
ווני
שתה הן טבלים אבל קודם שישפך הנוד לא בפרק השואל את הפרה ושילחה לו
האיש מקדש בו בגמרא האומך לאשה התקדשי לי בתמרה זו אמר רב הונא השואל
קורדום מחברו ביקע בו קנאו לא ביקע בו לא קנאו . בקר בחולין בפרק שני
ר' שמעון אומר אם שהה כדי בקור ובגמרא כדי ביקור טבח חכם פירושו בדיקת
סכין בקר בפרקא קמא רפאה נותן שום הבקר תשמטנה ונטשתה תרגום
ירושלמי תשמטון יתה ותבקרון יתה . אני ידעתי את זדונך תרגום ית בקרטרך.
וישכר בהם אבי מלך אנשים רקים ופוחזים תרגום ואגר בהון אבימלך גוברין קדיקין
בקח
ובקרין . בקר בראש גמרא דמי שהפך ושאר כל הבהמות הכניסין אותן ⟦נ⟧
ובבראשית רבה פרשת כא הרבה ארבה עצבונך והא בקורת של אנטונינום היתה
רובעת והרביעו ממנו בקורת של ר' והיה לושלח שור תרגום ויהי לבית ארבעה
בקרן דתורין ואל הבקררץ אברהם תורגום ולביקורתא רהט אברהם ישגר אלפיך
השור
תרגום ירושלמי בקרת תוריכון ותרגום שלנו בקרי תורך פירוש מקום שעומדים
בראש גמרא השוכר את הפועלים הוה עילא בקרא התורי בין חד לחד פירושו במד
בקר ובסוף גמרא דפרק המפקיד בקרא שומר שכר די תמי הוא ובפרק הטרב
בגמרא הניח פירות תלושין ההוא בקרא דיתמי ובפרק אחרון דשוטה בגמרא עד
ימיו היה פטיש אמר רב הונא זמרא דבקרי ודנגדי שרי דגלדאי אסיר פירוש נגדי
מושכי הספינות בקרי מושכי המשואות עם הבקר והם מזמרים בשביל שיהא לוזר
למושכים ועיין בהם רב הונא ולא היה בהם גידו פים והתיר דגל דאי שהן עברנין
בהם גדופין ואסר. בקר בכריתות בסוף גמרא דפרה ארבעה מחוסרי כתרה
תנו רבנן בקורת תהיה מלמד שהיא לוקה יכול שניהם לוקין תלמוד לומר תהיה היא
לוקה והוא אינו לוקה מאי שמע דהדין בקרת לישנא דמלקות תהא בקראוי כדרתנן
גדול שבדיינין מקרא וכוליה. בקת ביבמות בראש גמרא דפרק יש מותרות
אלא שום בת ביקתא פירושו משום זו הסמוכה לה במשנה והוא חלל שנשא כשרה
מפתתד
שנה
ואידי דתנא בבת ביקתא נשא תנא רישא נמי נשא ובכתובות בסוף פרק נערה
הכלי
הנוש
תני רב יוסף בביתי ולא בביקתי פירושו בהרווח ביתי ולא בבקתי בדוחקי יו בפרק
בגדרא אלמנה שאמרה אי אפשי ובפרק הקומץ רבה בסוף הלכה שתי תנחות אביי
אמר אפלו נטמא אחד מהן נמי שניהן הצטרפין מאי טעמא כלהו נמי בני בקתא דהדרי
ענהו ובמעילה בסוף גמרא דפרק קדשי מזבח רב אשי אמר ראשון ושני לגבו לישי
בני חדא ביקתא אינון ובר אש גמרא דפרק המוציא יין בקתה בקעתא פירושו בית קטן
הווה אלא ארבע אמות על ארבע אמות לפי כך קורא אותה בית עקתא כלומר מקום צר
ושני ענינים לבקתא יש לשון שכינות ויש לשון בית .
סליק פרק שמנה עשר אחל פרק תשעה עשר .
בר אבין בסוף הלכה ראשונה דפרק מצות חליצה אמר רב אשי למאי דקטמר
האי מאן דמסגי על לחתא דכרעיה לא ליחלוץ לא בר אבין חליץ ולא בד קפיו חליץ .
אלו מגלחין בגמרא אין קורעין את הפוך כרעיהו דבר אביו ובר קפיו ההוא יומא לא
ספדוה לרב אשי והינו דאמר רב אשי לא בר אביו וכוליה . בר אמוראי בערך מד
בר אושפרתי בסוף נמרא דפרק סדר תעניות האלו רב פפא גזר תעניתא
ליביה טעים מידי בעא רחמי ולא אתי מיטרא אמר ליה רב נחמן בר אושפרתי ברושו
ההוא שם אמו של רב פפא . בר בטני בפרק בן סורר ומורה בגמרא מאימתי
ובילמדנו בראש ואלה שמות דברי למואל מלך משא אשר יסרתו אמו מלקד כפתתו
בת שבע על העמוד ומכה אותו בשבט ואמרה לו מאל שאלתיך מה ברי הכל יוד עין
ירא שמים ואם יהיה כך דופי יאמרו אמו גרמה לו ומה בר בטני כל נשים של אביך קיון
חתעברות שוב לא היו רוטות פני אביך ואני סכנתי בעצמי דחקתי ונכנסתי וכלכן
כדי שיהא לי בן מלובן ומזורז וכוליה. ברגזזא תרגום ירושלמי את הפרס ואת
את הנשר ואת הפרס . בר המדודי בסוף גמרא דיומא יש מפרשין בר מוחם
דודי דאבא דודי הם הסירות. בר הדיא בפרק אלו טרפות בגמרא סימני
פי
הנץ זה הנץ למינהו להביא את בר הוריא אמר אביי שורניקא . ובראש ויקרא דבר
והוא ישקיט ובראש אחרי מות ר' לוי בשם ר' יוחנן בר שהיוא הדין בר הוריא צופה
מר
בשמנה עשר חול . בר יומיה בגמרא דפרק במה טומנין אותיביה ההוא
בר יומיה לרבא בגיזי צמר ואין מטלטלין אותן פירושו אותו היום נכנס לשורה פירון
אחד ר' אידי היה וקורין וקורין אותו בר יומיה כמפורש בחגיגה בפרקא קמא בגמרא
באור
אי זהו קטן רב אידי אבוה דרב יעקב בר אידי הוה רגיל דהוה אתי תלתה ירחי'
והוי חד יומא בבירב והיד אזיל תלתא ירחי באורחו והוי חד ייומא באושפיזיה והדר'
האוכ
ומנקרו להו רבנן בר בי רב דחד יומא .. בר הבני בפרק יום הכפורים בגמרי
יום
ביום הכפורים ונימא ביעתא דבר אכני ובראש גמרא דסוכה ואימא אפי דבר ופני
בר יוכנ
ובפרק אחרון דברורות בגמרא הכל נכנסין לדיר להתעשר פעם אחת נפלה ביצת
וטיבעה ששים כרכים ושיבר שלש מאות ארזים . בר לועא בפרק במה
המר
אושרי
יוצאה מתני' ולא בסולם שב צוארו אמר רב הונא בר לועא פירושו שיש הכה לבהמה
לה דף בצוארה אצל להטש פדי שלא תחזיר ראשה לסכך במכה. בר מייחם
תנורי בר מן רב עבר מדקיד בי כובי בר מלכח פינקי בסוף גמיא דאלו עבר
בר מחוונייתא בפרק המוכר את הבית בגמרא רבן שמעון בן גמליאל
וכל
פירושו עבדא דמרי מתא שעומד בעיר ויודע כל שדות העיר בסימניהם צריהם
וכל שדה ושדה ביד מי היא ומי עריס שלה והכל יודע לחוות. בר נפח אן
בסון
בחלק מעשה דסנחריב ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו וגו' אמר ר' יוחנן אותו
ששדמן לאברהם לילה שמו שנאמר והלילה אמר הורה גבר . ר' יצחק אתר שעשה
עמו מעשה לילה שנאמר מן שמים נלחמו הכוכבים ממסלותם . אמר ריש לקיש
טבא בר נפחא מדבר נפחא פירושו מסתבר טעמיה דר' יצחק נפחט מטעמא דר'
נוך
יוחנן דקרו ליה בר נפחא. בר נפחא בפרק אלו טרפות בגמרא סימני
פירושו שם עוף שהוא טמא . בר בפלי בחלק בראש ענין מוח אמר ליה רב
לר' יצחק מי שמיע לך אימת אתי בד נפלי פירושו משיח שיקים סוכת דוד
ופלה
בר נירא בפרק במה בהמה מתני' אין העגל יוצא בגימון אחר רב הונא
גמר
נירא פירושו עושין לו עול קטן כדי שילמוד לשאת העול . בר סיסי בתמורה
בפרק יש בקרבנות עצבי אם עושה ליכן מוטב ואם לאו הוא יורד בר סימי לשאול
פירושו דעוף לשטול לקבר כמו והנס זועפים ומתרגמינן נשיסין . בר פחתי
הראשו
בפרק כיזצד מברכין בגמרא בא להם יין פירושו בר דברבני כדכתיב והפחוד
איכא דאמרי בר פאתי כדכתיב ומחץ פאתי מואבי ובראש גמרא דפרק היה
בר פחתי בשעה שמע ביר ידיו על גב עיניו פירש רב האיי מפרשי רבנן שלא ראו
לוחש
עיניו כשהוא מסביבן ויתגנה פירוש אחר ששמענו מין חיה באותו יום לפניו
שלא ילעיג כשהוא מסביב עיניו בארבע רוחות פירוש אחר מכסה עיניו שלא יביט
הנה והנה ויהדהר אחר מעשים אחרים ורב חננאל פירש בעת שהיה מעביר ידיו
ההיא
על גב עיניו לרוחצן במים ותפרש בירושלמי כדתחמיניה לר' יהיב ידיה על אפוי'
שעתא מקבל מלכות שמים . בר פיילי' הוה קאים קמיה דשמואל בפרץ
L4 — E — {'E': 'probable_present'}
בצורה ונפד בנגעים מבוצר ושלא מבוצרן בצך
בע' אחרון דאהלות או בוצר בצוריפי בוצר
באבן . בצר בסו' גמ' דהקומין רבה . האי מאן
דבצריר לגלימים לא עבד ולאו כלום כי שחתך ממכה
קדן אחד שנווה בעלת חמש כנפים .. בצר והגידה
הבעה וקירותיה תרנ ובצורתא ובניניא וכנתליא
סליק פרק שבעה עשר
בק
מובק מא דאביק בו בפכ' קמ' דעז' בגמ' ואל
דברים וברי גמ דמ התכלת אביק ליה מיבק פי ענין
דבוק כלומ' היה ענב ומדבקן סמוך לכנף . בק
איל בקי מאי דיניה בלי גמ דכסמי וברטואות
זמו שאחזו ואי לא ליבקי שיכבא דשכוב בשבתא מ
ענין חופושי רק בנ אלו טרפות בגמ נשתברו
רגלה אמראי בקתא לבקא לית בקא בר יומא
ובש' המוציא יין מה טעם תורא אדיכא גאבתיה
משום הדארי באגמי ובעי לכרכושז באקי ובע' היש
תחת המטה בגמ חולין משום בקי פי יש מפרש על
בנש עד בק ונמצאוה במנות ובמחצל אות ששופב
בהן בנט אדם ובסענות ובכל מקום ויש מכר זבובין
קטנים בק לא תיתלו בנקי סנדקי ברב נחמן הכ
אמ' רב נחמן הרי היא כמתנת בריא והוויא קנין
פי מי שמת בגמ נעיר בגמ שייר קרדע ובפ אין מעמד
בסמך לשלקות אמ' להו רבא לא אמינא לבו לא תיהו
בוקי סוריקי ברב נחמן הכי אמ' רב נחמן מקום הדבר
אפי נטל כולו כשר פי ללים כמ בקבוד כלומ' דברים
שאין להם ממש. בקא ברי גמ' דנט' אלו טדמנת
בנהמה האיצוקא דאטמא דשף מדנכתו
טרפה פי בוכנא דהיא בסיתנא של ירך שזה ונמשך
ממקומו ישך מלשון שמיטן עלי ארח . בליא
בסו' גמ' רט העדל חברו עליו תלמיד י וסמ
מל[
תרנוגלין של בית בקיה פי הרנגולון של אותו
שהן חריפין ואין מניחי לתרנוגל אחר להינת עשרן
בקין בש א' דנו בגמ אי בונין עמה
בנו רבנ לא יצטדינין ולברכום וראה את
הלושין ואת החברין כגון בקיין וכו' פי' כולן ענין
צררן בקינום בומן החמרמו
המתחלת נולם יוי ובויקרא רבה במר אמר לשלםיו
ר יאשיה פתח אשרי העם ידיעי תרגעה וכי אומא
העולם אין יודעין להריע כמה קדנות ישלה כמה
בנקיינוס יש לה כו . ענין חצו יורות ושופרות המה
בקלם בבי דנה טל' אלה כולדות
נף קסנסיב בוקלסא ותברהון ויהב ההא
בוקלסא בידוי דרבא דינהון ענין כלו שמנה בו
הוא . בקע בפא דפססי' בגמ' אין חושש'
ספר על ספק לא על חצי בקעה דתנן בפו
בטהרות נכנס לבקעה בימות סגשמים ⟦וההא⟧
והטומאה בשדה כל . וברי' גמ' דהמוכר את
הבית המוכר שרר לחבירו בבקעה גדולה כו' פ
בקעה הינו בגא הינו שדות הרבה יוברו גמ'
ושבת הבקאעה אינה ברשות היחיד ואתנו
בשב סטהרות בימנת החמה רשנת אציחיד לשה
וכו פי לפי שמלאה מים און אדם נכנס בהלבך
רשות היחיד לכאן ולאכן כי אחר בימות הגשמים
רשות היחיד לכאן ולכא לפי שיש בה תבואה
ואין רגל אדם מצויה בה . ויש טו' אחר בגמ' דשבה ..
בקע בפק דמשקין בגמ' ונושי נברכה
במועדי מאי נברכת אמ' רב יהודה גומה
ובר גורה פי כדגרסי בלא יחפור ולא נברכה
הכובסין וכי רב חננים אל אין חוטרין כגון בקצעה
לעשות הנברכת הכובסין אלא אב הרחוק מן הכותל
גטפחים אמ' רב נחמ לא שנוג טפחים אלא מן
הבקיע ששורשין הבגרים בתנכה ומחמיאין
אותן במים ובמי ( נתר כדי לבבסן אבל מו
הנבדכת העשויה למנדין פו' להטול בתוכה הבן
לכבסן בנדנוד בהולבו ונהובאה ובהבאה בהלם
או בכלי עץ כדרך שהכנבוסין עושין ומנתזין
ניצוצות וטיפות של מים על הכותל לא סגולים
גטפחים אלא צריכה להרחיק ר חמנת ירב חיא
בראיח מתנילה בהדיא ולא וברכנת הכובסין אלא
אם כן הדחיר מסמצו ולכותל ג טפחים וסד בסיד
ומפורש גה במסכת משקין דתנו ועושין נברכת
במועד ואמרי מאי נברכה אמ' רב בקיע יפו בקיע
אבן שלכבין והכוש מרתהן את הב
הבקע . אמ' אביי ואיתימ' רב כהנא גוהה וברגותה
י' גיהה ונה דמתקנא לחבוט בם בגרים אתרא
נה ולכותל ר' אמות ומתקר ובס פה ומנר
]הודי ביה מאני ומקדיא שמת מנדיאן והואבר
גוהה ומשפח אותו מקום ולכות לג טפרים ומסתועזן
מתלמוד ארץ יש דגרס בר משקין ועושין נבררה במו
זה הבקיש כל שהוא הושב נקרא בקיע . בקע
בשיג' בכלים הסיף והסכין קדדום שניטל עשו
טמא מכני בית ביקועו יוזה ווה צורה עושרוי
ובפ' בט' בכלום זה הקצרדום שנ' ביקוע שנ' עדר ששה
פי קדרום שמבקעין בו נטנים מן ויבקט עצי עונר ואפי
אוכל בקיעות . בש השוחט אחד בעוף . בגמ' השוחט את
את המסורנת פי חתילת של עצים או אתה מודה שמ
יבקנע הנור ונמצא זה שותה טבלים למפרעי הא לה
לכשיבקע הנוד ברי גמ דכל הט פי לבשיבקע העד ונש
היין ואין שם יו בנוד שיאמר זה התרומו והמעשר אם
באותה שעה ישתה הם טבלים אבל[ ]דם שישמר העד
למשה
לאי בל השאם ובט האים מקדם . בגמ' האומ התר
לי בתרומה ז אמ' רב הונא השואל הרדום מחבידו
בירי בו קנאו לא ביקט בללא קנא. בקר
בקולן במב' ר' שמעו' אם שהה כדי ביקו
בגמ' כדי בקור טבא חכם עי בדיקת סכין :
בקר נמ' א רפיאה נותן משום הבקד.
השמט ונטשתה תרג ידו תשמטון יתה ורבקו
יתה אני ידעתי את זדונך תרג ירושלות בקרנו
וישכר בהם אבימלך אנשים רקים וכודוים תרגו'
גוברין סדיקין ובקרין .. בקר' ברי גמ' דמי
שהמר ושאר כל הבהמות מכטסין אות לב
ונבר רבה פר כא הרבה ארבה עצבונך והא בקורת
של אנטו נינום היתה רובעת והרבינו ממנה בתרו
של רבי והיה למטלח שור ויהים לבית ארבעה
בקרן דתורין ישגר אלביתית רגו' ידו בקרות תורכו
ותרג שלנו בקרי הורך בי במקום ששם עקמרו
השובר
ברי' גמ' ההשוכח את הפועלי הוה עליים בקרא
דתורי בין חדלחד כי צמר בקר ובסו גמ דמ הת
מקיד
בקרא שומר שכר דיתמי ↑ בפ' אמאי הכותב בו
הניח פירות תלושי ההוא בקרא דתמי . אל' אחרוף
דשוטה עד ימנו היה מכה פטיש . אמ' רב הונא זמרא
דבקרי ודנגדי שרי רגלראי אסיר יפי נגדי מושכי הספינות
בקריי מושכי המשואנה עם הבקר והם אומרון ומרין
בשביל שימא שיר למושב יעיין בהו רב הונא ולא
היה בם גדושן והתיר רגלראי שםן עבל היה בח
גדומין ואסר .. בקיר בכריתות בסו' גמ' דכ' אדב
מחוסרי סשור : תר' בקרה תהיה מלמד שהיא
לוקה יכול שח' לנקין ה'ל' תהיה היא לורה והיא אינוה
לוקה מאי משמ' דהאי בקורה לישנא דמלקות היבא
באו דאי כדתנן גדול הדיינין מקדי ומ' .. בקת
ביבמות ברי גמ' דל יש מו תדות אלא משכם בית
בקתץ פי' משום זו השמוכה לה במשנה והוא חלל שנשא
כשרה . ואידי דתנא דתנא בבת בקתא נשא תנא
דישא נמי נשא . ובכתובות בסז' כר' נערה שנתפותתה
תני רב יוסף בבתי ולא בבקתי שי בבקתי במרויחי
ולא בעקתי בדוחק ובש' הנושא בגמ' אלמנה מ'
אי איישי ובמ' הקומץ רבה מסו' חלכה שתימנחות .
מסי טעמ' כולה נמי בני בקתא דהדרי נינהו יובמעו לה
בסו גמ' די קדשי מזבח ירב אשו אמ' ראשו ושני לגב שלשי
בני תרא ביקתא אינון . וברי גמ' דש' המוציח יין בידתא .
ביערהא די בית קשן שאינו הווה אלא ר אמנת על ב'
אמות ואינו גיבה למעלה אלם בשלם אמת לי' קורם
אותה בי עקפא . כלומ' מקום צד הואי ושיניט
לפקתא שלשון שבינות וישלשון בות ע
סליק פרק שמנה עשר ⟦פיט'⟧
בר
א אף: בשל' הליה א' דפר' מצות דלואה אמ' רב
אשי למאי דקאמ' אמימר ודו' עד לא בר אביו
ללין ולא בר קפיו חליץ ונע' אלו מגלחין במועד בגמר
אין קודעין ארתהפיך כדעייהו דבר אביו ובר קטוו ..
בר אמו ראי ובעשן בר אשפרתי
בכל גמ שכ' סדר תעשות
האלו רב כשאגור תעניהם חלש ליכא טעם מיד ומנעי
ולא אתי מטרם יאמ' ליה רב נחמן בר אושטור יילישה
אמו של רב סמח .. כד' בטני בע' בו סודר בגמ'
מאימתי חיב וכ למד נו ]דברי ואה שמות
דברי למוא מלך משא אשר יסרהי אמו מלמד שבר נו
בת שבע על עמוד ומכם אותו בשבט ואמרה לו
לאומאל שאלתיך מה ברי הכל יודעין שאביך ידוו
שמים הוא ואם יהיה בר דוכי יאמרו אמו גרמה
לו ומא בר בטני כל נשים של בית אבין שהם
מתעברות שוב לא היו רואות פני אביך ואני סיל
בעצמי ורחקתי ונכנסתי יוכל ו למה כדי שיהא
לי בן מזורן ומלוב . בן גזא תרג ידו את הנשר
ואת הכרס בר המרודא בסנ' גמ' דיומאי
בר מיחס דגרי ואבא דודי
הם הסירות . בר הריא נמ' או'
טרפות בגמ סימיי העוף הנצאה הנו
למיניהו להביא בר הדיא מאי בר הדיא אמ' אביי
שורנקא וברו ויקר רבה כר והיא ישקיט וברי אחרי
דלו בטם ר' יוחנ בר שיחנא הדין בר הריא צופה
מאכלו משמנה עשר מיל . בר יומיה
ברי גמ' ומ' במה טומנין אותביה ]ההוא
בר יומיה בגיזי אמר ואין מטלותי אותן פי רבא ⟦ו/⟧
היום נפנס לסורה פי' אחד רב אידי היה וקורין אות
בר יומיה כדמפרט בחגיגה. בסא בגמ' דמסר אי זה
קט רב איר אבוה דר יעקב בר אידי הוה רגיל
דהוה אתי תלתא ירחי באורחא וחד יומא בבי
רב כו' והיו קדו ליה בדבי רב דחד יומא ..
בר ירכני בט' יום הכסורים בגמ' האוכל ביום
הכמורים ואימא ביעתא דבר יוכני
וברי גמ' יסוכה . ובכ' אחרון דבכורות בגמ' הכל
נכנסין לדיר פעם אחת נפנה ביצה בר יודני
וטבעה ששים פרכים ושברה שלש מאות
בר לועא[ כמ' במה בהמה יוצאח ולא
בסלם שבצוארו אמ' רב הונא בר
לועם פ' כשישנאכה לבהמה קושרין להרף ⟦בצו'⟧
אצל לחיים כדי שלא תחזור לחכך המכה
בר מיחם ידי ותמרי בר מר רבע
בד מרקר בי כובייכר מלחיך כי
נכיוסא פרצקי בסו' גמ' דאלו עוביו בפסח .. בר'
מחורניתא במ' המוכר את הביר בגמ' ר'ש'ב'ג'
אם עבדח רהאה מהתה שני מר
בגיר ויודע כל שות העום בו זכתון ובמציהי וכל
שדה וטדה ביד מי היא ומיעדים שלם והכל ית
נחוות בר נפקאן בחנ בסו מעשה דם
ויחנק עניהם [ ]לינה וגו אר יוחן אותו
מנאך שנזרמן נו נאברהם אבינו לילה שמוש
והלילה או' הורה גבר . ר' יאחר אנפחא אמ'
שעשה עמו מעשה לילא ז' מן שמים נלחמ וגר'
ואמ' ר' שמעון בן לדיש טבא דנכסא מדבר וסל
כי מסת בר טעמו זר יצחק נכחא מדר יוחנן
דהוו קרי ליה בר נפחא .. בר נפרא
במ או טרפות בגמ סומיט ( )עוףם
שב עוף שהוא נמוח בר נפלין בחנפי
ענין משיחי אל רב בסם לר יצחר
מי שמוע לך אומת אתי בר נפלי מי משיח
שיקים סוכת דוד הנומלות . בר נירא
במ במה בהמה ימתנית אין העגל
יוצא בגומון אמ' רב הוננא בר נירא פי' עושין
לו עול קטן שילמוד לשאת העל הבה
סיסי בתרומה בגמ' דמ' יש בקרבנות לבלתי
עצבי אם אתה עושה לי כן מוטב ואסלא
הוא יורד בר סיסי לשאול כי זעוה לשנאל לדבר
כמ' והנס זועפים . ומה רג' נסיסין .. בר
פרתי בש כיצד מברכין בגמ' באנהו
עי בר דברבני כדכת והכחות ואיכם
דאמרי בר מאתי כתבת ומחץ מאתי מואבי
ברי גמ דמ היה קורא בר פחתי בשעה שמפביר
ידיו על גבי עיש וכו פי' האיי גאון זל מפרשי
רבנן שלא ירא עניו כשהוא מסביביו ויתגנה פי
אחר ששמענן מין היה באותו היום לפניו וחשש
שמא ילעיג כשהיא מסביב עיניו בארבע רוחות
פי אסר היה מכסח ⟦יר שנא יביט ויהרהר
אחד מעשים רעים. ורביגו זל כי בעת שהיה
מעביר ידיו על עיני ו שלא יביט לרחצו ומפדבירש
כדתח מיניה לרבי יהיב ידיה על אמוהי יה היא טע אל
מקבל מלכת שמים . דר פיידי הוה קאים המיה
דשמואל במגיר הנשה בגמ הנוטלי פי שם שו
ברקשא וממנות
השרשהי מר אמב' אאה יכרי גו' דכ' ישטאלין וולין ממדכו
אל דמתה לידות פי' בר קשא מוכם העיד וי'א' מה
ובר שורא בפ' כיצד צולין שורא ובר ש
מייבד שורא חומם קטנה שבעיה כיב העזרה
דאינו חיל והיתה שוה עם הקרקע של עזדה והחומה שחו
משנה גבוהה והיא שורא . וזה נקרא חיל וזה חומה .
בר תפופריט ביבמות בי ארבעה אחים בגד' . וכולו
שהיו להן קדושין . ובפא דכתובות . בגמ' העדים שאמרו
כתב ידינו זה . מידי דהוי אניכס' דבר שטיא וכו' .
בך בגמ' דש' לולב וערבה . ובחלק בענין משיח הא
דניילי בבר והא דעיילי בלנו בדי פי' ששמענו החשובין
הנכעיין הלא רשות המלאכים העומ' לפני השכינה
מועטין אבל אותן שאין נכנסין עד שמלכו בשכינה
מר
וירבה הם . וישמי שאומ' העולין בגן עדן בבעהם
כלומ' שהוא צדיק ובינו כמותו כמ' ר' שמעון ובנו
מוטטין וזה שאמ' מועטין בדור זה . בר בכלום
בידב' . ובבבו בו' פר המוכר בירות נחבירו בגמ
הדיזה מקבל עליו רובע כל סאה שיש בו רובע
חוץ ממון ימעט ר' יוסי אומ' יבור . ומיס' הינו
טעמ' דר' יוסי משום דמיחזי במקיים בלאים
ובש' ב' במעשרות האומ' לחבירו הילך איסר זה
בעשרים תאנים שטבור לך . וכו' ובש' כלל גדול
בגמ' טבות מלאכות היו לפניו מינין הרבה בוד
ואוכלי ו במשנה כפ' א' דביצה הבורד קטנית
ביום טוב וכו' . עו' בורק נוטל פסולת מן הטובי
ומשליכן . או נוטל האוכל ומניח אמ' הכסולר
ובפא דבבא מצעא שטרי בירורין ובגמ' מאי
שטרי בירורין הפא תרגימן שטרי טענתא
שימוש ב'ר' . ר' יהודה אומ' בורכ לו אחד וזה
בורד לו אחד . ובפ' גט פשוט אין כותבין שטרי
בירודין וכל מעשה ⟦בה⟧ טלא מדעת שניהן . ⟦פיי⟧
שטרי טענתא . בית דין שקבלו טענות בעלי
דינין וכתובום בשטר . ובכריתות ברי גמ' דע'
אחרון המביא אשם תנוי . מנחת קנאות לאו
לפפרה אתיא אלא לבדר עון . וברי גמ דסנהרי
אם ברור לך הדין בבקר אמרה . שי' אם ברוך
לך הדין כמו שברור הבקר שהיא שעה ראשנה
ליום בלי ספקי אמור לחכמר אחתי את אם
הדבר כאחותך שהיא אסורה מן
שיח
שמרהו ובכי' גמ' זמי טמתו א
נחמן א'ל' זיל בן אכול תיך ברור דברי וכל
שני חזקה ופר' מי שמת בגמ' שכיב מרע שברב כל
נכסיו . תניא אבא שאול אומ' יום טוב של עצרת בריך
סימן יפה כל השנה ועיקר הדבר מערש בתחלת תום
ערכין כי כן היה נתינת התורה צח וברור ובכל היד
מי כרכו
כש'ב' בנדה ובקרן כרכום כברור שבו : ום' ⟦על⟧ דרכו
לצמוח שלש שערות בכל שורה והשיער האמו עי
הוא הברור והמובחר בדור לו מיתה יפה
כבד פי בערך בי בר בהמקבל פרקט
בבבא מציעא ומשונה בה הברה אם אוביל
ולא אעביד פי שדה ↑ נורעה תרג לא תשם לא תיבור
לשימר ולשית יהיה להוביא ולבו ד יהא ובני' השוא
בגמ שטף נהר א'ר יוחנן כדי שתהא דעתי ברור
בידי פי ופרקים לעולם ישקנין לגוי בארץ ישראל
להפקיע מיד מעשר ומקבל לא כחובר הוא וחוכר
חייב שפורע רוב שעליו מן הפירות הללו אבל מן
שלו נוטלו בשדה אבותיו ממנש דאמ' רר יהודה דקנם
הוא דקא קנים ליה דלא ליזיל וליטמי עליה איידי ורב
ליה ראשתכר גרים לגוים דליגמו אדעתא דישראל
אחריני לא לישבקיה כלהוי בורה לעלו ובגד דגט
פשוט אין כותבין שטרי אריסות וקבלבות פשיט אל
צריכא שריתה בידה מזמן גדילם כלי ובדי גמדחיקת
הבתים אמ רב חמא ומודה רב הונא באתר
ומוכרי באגי פי' במרום שם הנן לריעה שנה
ולהובירה שנה אחרת ובפ' המוכר פירות בגמ'
מקבל עליו פשר טטפות תא ד המקבל שדה
מאבירו ליטע הרי זה מקבל עליו עשר בוראות
למאה פי המקבל ליטע שדה מחבורו בשאר הריוח
מקבל עליו בעל השדה עשר בוראות למאה אילכות
דאי מכר הנטטע עשר האילות בין מאה א'ע'פ'כ' לאן
מפרות מזמי ומקבל עליוב על שדה ואבל אם מכר יותר
מיכאן מגלגלין את הכלי אפי' עשר בוראות .
כד בפרק א' דבבא מציעא בגמר' ושנים רוכבין
אלא ]הבהו בריתאי וכת אין הונשך
בגש מטה ישראל אלא דרב אשי בריתא היא . ונפרא
מי שמת בגש' האחון שעשו מקצתן והא דרב אשי
בריתא הנא וכפרק בר ישמעאל בנרבאלו נמץ
L3 — E — {'E': 'probable_present'}
שהפך ושאי כל הבהימות מכניסין אותן לבקרות ובברי רכה פרש'
סא הרכה ארבה עצבונו והודנו והא בקירת שלאנטנינוס היתה
רובעת והרביעו ממנה בקורה שלך והיה למשלח שוי תרגויהי
לבית ארבעה בקרן דתורין ואל הכקר[ ] אברהם תרג ולבני קר
ולביהירתא רהט אברהם שגו הלפיך תרג ירוש בקרת תוריכון
יתרג שלנו בקרי תורו פירושו מקום ששם עומדים השוורים
כרב גמד דהשוכו את הפועל הוה עילה בקרא דתודי בין חד לחו
פיר נמו בקר ובס גמי רפי המפקין בקרח שומי שכרה תמי
הוא ובפי הכותב לאשתו בגמ הניח פירות תלושין ההוא בקרא
תמי ובפי אחרון דסוטה בגמן עו[ ]ימיו ה]ה פטיש אמרר הונה
ימכא דבקי ודנגדי שדי דגילדהי אסיי פיר נגדי מושכי הספ
הספינות בקרי מושכי הספינות משואות עם הבקר והם מזמרו
כשביל שיהה עדוו למושכים ועין בהם רחונא ולא היה בהן גדופים
והתיו דגילדאי שהן עבדנין היה בהן גירופין ואס[ ]בקי
בכו יהוה כס גמ רפיר מחיסרי כפרה תני רבנן בקירת תהיה מלי
מלמו שהוא לוקה כיר שניהו לוקין תל' לו' תהיה היא לוקה והוא
אינו לוקה מאי משמע דהדין בקורת לישנה דמלהות תהא כקי
בקרסנו כי תנן גדול שביעין מקרא וכוי כקה ביכמות ברי
גמד רפי יש מותרוה אלא משים בה ביקתה פיר משום זו הסי
הסמיכה לה במשנה והוא חלל שנשא כשואו ידתנא בית ביקתה
נשא הנה ו שא נמי נשא ובבתוכות בסו' פרש' נערה שנתפתתה
תני ר' יוסף בביתי ולא בביקתי פיר בהרוח בביתי ולא בביקה רבו
כדיחקי ובפי הנושה בגמי אלמנה שאסרה אי איפשי בפי הקומץ
הקומץ דכה בם הלכה שתי מנחות אביי אמר אפלו נטמא אחד
מהן נמי שניהם מצטרפין מאי טעמא כולהו נמי בני ביקתאד הדרי
נינהו וכמעילה בס' גמי' דפי קדשי מזבח ר' אשי אמר ראשון ושיני
לגבי שלישי בני חדא ביקתא אינין וברא' גמא' דפי המוציא יין בקתה
בי עקתה פזר' בית קטן שאנו הווה אלא ר' אמות על ארבע אמות
ואין גביה למעלה אלא בגמד' אמות לפיכך קורא אותה כי עקתה
כלומר מקום צר הוא ושני ענינים לבקתה יש לשון שכינות ויש
לשון בית סליק פירק י'ח'
אחיל פירקיט' בר
אביו בס' הלכה ראשונה דפ' מצית חליצה אמ' ר' אשי למאי דקאמר
ואמימר האי מאן דמסגי על להתא דכרעיה לא לחלוץ ליה בר אבון
חליץ ולא כר קמו חליץ ובפי' אלו מגלהין בגמד' אין קודעין את הפיך
או' כרעיה דבר אביו לא דבר אביו ובר קפנו ההוא יומא לא ספדיה
לר' אשי והינו דאמ' ר' אשי לאו בר אביו וכיל' בר אבודאי
בעירך מר בר אישפדתי בס' גמי' דפי סדר תעניות האלו ר' פפא
נזר תעניתא חלש ליביה טעים מידי בעא רחמי ולא אתא מטרא
אמר ליה ר' נהמן בר אושפהתו פיר הוא שם אמו שלרב פפא בר
בטני כפ' בן סורר בגמי' ממתי חיב ובילמד' ברז ואלה שמות דברי
למואל מלך משא אשר יסרהו אמו מהו שיסרתו אמו מלמד שכפ
שכפפתו בת שבע על העמוד ומכה אתו בשבט ואמרה לו מה
שאלתיך מה ברי הכל יודעין שאביך ירא שמים ואם יהא בך
ומרי
דומי אמר גרמה לו ומה בת בטני כל נשים שלבית אביך כיון שהיו
מתעברות שוב לא היו רואות פני אביך ואני סכנתי בעצמי דחקה
ונכנסתי וכלו למה שיהא לי בו מלובו ומזורז וכור ברגזא
תרג ירוש את הפרס ואת העזניה ואת הנשו ואת הפרס כ
המדוו בס גמא דיומא יש מפרש בר מייחם דודי ראבא דוד
רוד ]הם הסירוה בר הריא כפי אלו טרי בגמי סימני העוף
הנץ זה הנץ למיניהו להביא את בר הוריד מאי בי הודיה אמר
אביי שוי ינקא וברי ויקרח רבה סרש והוא ישריט וברי אחרו
מוה ר' לוי בשם ר' יוחנן בי שהינה הו ין בר הזריא צופה מאכלו
בשמונה עשר מיל[ ]בר יומיה בגמא דפו במה טומנין אותיבי
ההוא מרבנו בר יומיה לרבא בגיזי צמר ואין מטלטלין אותו
פיר רב אתו יום נכנס לשורה פיראה ר' אידי הוה וקורו אתו בו
ומיה כמפורש בחגיגה בפר קמ בגמ דסמן איזה הוא קטן רב
סדא אביה דו עקב ברארי הוה רגיל דהוה אתי תלתא ירחו בי
באירחא והוי חד יומי בבירב והרי אד לג ירחי באורהא והויד
ומא באושפי זיה והדר אתי והוה קדו ליה רבנן בר בירב דחי
ומא בי יוסני בפי יום הכיפוי ים בגמא האוכל ביום הכפורים
וממא ביעתא דכב וכני וברי גמא דסוכה ונימא אפי דכר וכני
וכפ' אחרון דבכירות כגמל הכל נכנסין לדיר להתעשר פעם אחי
נפלה ביצת בדיוכני וטיבעה ששים כרכים ושכר שלש מאות
קריים כי לועא בפי כמה בהמה מתניתין ולא בסולם שבע
שבציארו אמר ר' הונא בר לועא חזר ככר ש מכה לבהימה קוי
קושי חלה דף בצוארה אצל לחיים כדי שלא תהיה הרגשה לחנו
במכה בר מ חס תנורי בדמו רבע כו מרקר בי כובי
מלכה פינקי כס' גמא' דואלו עובדין בפסח בר מחוזניתא
בפי' המוכר את הבית בגמי' רבן שמעון בן גמל' פיר' עבדא
דמרי מתא שעומד בעיר ויודע כל שרות העיר בסימניהם
ובמצריהם וכל שדה ושדה בידמי היא ומי עדים שלה והכל
יודע להוות בר נפחא כפי בחלק בס' מעשה דסנחירים ⟦ויח'
ויחלק עליהם לילה הוה ועבדיו וג' אמ' ר' יוחנן אתו מלאך שנזדמן
לו לאברהם לילה שמו שנ' והלילה אמר הורה גבר ר' יצחק אמר
שעשה עמו ממשה לילה שנ' מן שמים נלחמו הכוכבים ממסל
אמר ריש לקיש שבא בר נפהא מדבר נפחא פיר מסתכר טע'
דר' יצחק נפחא מטעמיה דר' יוחנן דקדו ליה בר נפחא בר'
נפהא בפי' אלו טרי' בגמד' סימני השף פיר' שם עוף שהוא ספק
בר ופלי' בחלק בראש' ענין משיח אמר ליה ר' נחמן לר' יצחק מי
שמיע לך אימת אתי בר ניפלי פיר' משיח שיקים את סוכת דויד
הנופלת בר נידא במה בהמה מתניתין אין העיגל יוצא
בגימון אמ' ר' הונא בר נירא פיר עושין לו עול קטן כדי שילמד
לשאת העול כרסיסי בתמורה בגמד בפי יש בקורבנות
עצבי אם עושה לי כן מוטב ואם לאו הוא יורד ברסיסי לשאיל
פיר' זעוף לשאול לקבר כמו והנם זועפים ומתרגמינן נסיסין
בר פחתי בפ' כיצד מברכין בגמא' בא להם יין פיר בר רב ובני
דכת' והפחות הראשונים איכא דאמר בר פחתי כדכ' ומחץ פ'⟧
פאתי מואב וברי' גמא' דפי היה קורא בר פחתי בשעה שמע'
שמעביר ידיו על גב עיניו פיר ר' האיי מפרשי רבנן שלא
יראו עיניו כשהוא מסביבן ויתגנה פיר אח' ששמענו מי היה
N3 — E — {'E': 'probable_present'}
מושד מאי בברבת אמ' ר' יהודה בקיא והתניא הנברכת ובקיע אמ' רב יהודה והה דבר נוכה מר' בקיש
דגרסי בלא יחסור ולא נברכת סובסן יוסף ר' חנעאל ול' שם אן אופרן כון בקעה לעשירה וברכת הסשין
]ח אם כן הרחיק מן הכותל ל' טפחים אמ' רב נחמן אמ' רבה בר אשה לא שנוג פצחים אלא ]קיע ששרין
]צרים כתוכה ומחמרנן אותן במים ובמצי נתר כדי פסבהם אלא מן הנברכת העשוה למנדיק . פור' להטל
תוכה הבגדים בנצור בהולכה ובהבאה והבאלה ברגלים או בכלי עץ כודך שהכובסין שש[ ]תוין ניצוות
נות שלמים על הכותל לא סני להג' נצחי' אלא צריכה להרחוק ר' אמות . ר' חיה בר אויה מתנילה בהדיא
לא נברכת שבסין אלא אם כן הרחיק משפת מחמצן ולכותל ג' שנחי וסד בסיר ומנורשת זו במזכת משקין
ותנן וששין נברכת במועד ואמרינן מאי נברכת אמ' רב בקיש מר' בקיע אבן שככובסין . והתניא מיחקין
נברכת ואת הבקיש אמ' אביי ואיתמרב כהנא גורה וברגוהה . סיר' גורה וצכתא דמתקנא לחבט בו בגדים
תרארויהא ומינה ולכותל ר' אמות ומתקני ובסופה דמנריק דוכתא לחזורי ביה מאני ומקריא שנת מנריאן
יאבר גוהה ומספת אותו מקום ולכותל אלטנחים ומסצייע זה הפר מתלמ' ארק יש בנר משקין ונחשין
ברכת במועד זה הבקיע כל שהוא תיישב נקרא בקיע . בקע בנר'יי' בכלים הסייף והסכין קרדום
לם
סנטל עשנו טמא מפני בית ביקש וזה צורתו ובר' יט' בכלים יד הקרום של ביקוע שלערד ששה
]ור' קרדום שמבקעין בו העצים מן ויבקע שני עלה רוני' אוכלות בקשות בנד' השוחט אחד בוף בומ' השיחט
]את המסוכנת פיר חתיכות שלעצים או אתה מודה שמא יבקע הנוד ונמצא שותה טבלן למפרע אמ' להם
כש יבקע הנוד בר' גמ' דבל גם שנכתב פיר לכשבקע הנור ונשפך הון ואן שם ין בור שומור זה התסמה
ומעטר אם באותה שעם שתה הן שבולין אבל קודם שישפך הנור לא בנרהשואל את הטה ושילחה לו ובר'⟧
אוש מקדש בו בימ' האומ' לאשה התקדשי כי בתמרה זו . אמ' רב הונא השואל קררום מחבירח בקע בו קנאו
]לא בקי בו לא קנאו . בקר בחולין בכ ב' ר' שמעון אומ' אם שהה כדי בקור ובומ' כדי ביקר סבחחכם
]ור בריית סכין . בקר בפ' ק' בנמאה נותן משום הבקר תשמטנה ונסשתה תרג' יח' תשמטון וזה והבקרק יתה
אני יועתי את זרוכך . אנ' ור' ית בקרנותך . וישכר בהם אבימלך אנשים ריקים ונוחזים תת' ואול בהגון
יקן ובקיין . בקר בר' גמ' רמי שהכך ושארכל הבהמות מכניסן אותן בבקות . ובבר'רב' כר' כאהרה
]בה צבונך והוא בקורת אנטערטק היתה רובעת והרביעו ממנו בקורת שלר' והיה למסלח שרים
]הי לבית ד' בקור דתורין . ואל הבקר דין אברהם תרגירו ולביקורתא והם אברהם ישגר לפיך תת ילו בקית
]ריכון ותר' שכנו בקרי תורך פור מקום ששם עומדק השוורם בר' אמ' והשוכר את הנושלי היה שילא
]דה ותורי כן חד כחר פר צמר בקר . ובס גמ' וכר המפקיד בקרא שומר שכר ויינמי הוא . ובנ בכתב לאסת
]למ' הניח פירות תלושן ההוא בקרא דיתמי ובנ' אחזן וסוטה בומ' עדימיו היה מכה בפטיש אמרב הונא
]רי דבקרי ודנגרי שרי וגילראי אסיר פיר נגדי מושכי הספינות בקרי מושכות מטאת עם הבקרום
מ' ומזמרין בשכול שיהא עוזר למושכים ושין בהן רב רונא ולא היה בהן גיוזנים והתיר דילה ון
]דנין היה בק גיחופן ואסר . בקר בכריכות באומ' דנ' ר' מקוםי כפרה ת'ר' בקרת חביר מלמד כביא
]זה וכול שנין לוקקתם תהים הואפקה והא אינו לוקה . מאי משמע והרן ביקוות משנא ומכקת
אבקאיי כרתנן גדול שבריינן מקרא וכו' בקת ביבמות באמ' דבר' ישמותרות לא משובת מקה
משו וה המוכה לה במשנה והואה לל שנשא כפים ואידי יתנא בבת בוקתה נטאותא דשאבמ[
א ובבתיבוי בר' נעדה שסנפתות כתוי ובחקף בבונו ולא בלףמ פר' אתהבם פול
ברוחקי . ובנ' הנושא בגמ' אלמנה שאמרה אי אפשר ובנ' הקומץ רבה וכס' הלכ שתימנחות אביי אמא
נטמא אחד מהן נמי שניהן מצטרנין מאי טעמ' כולהו נמי בני בקתא דכרדי נונהו ובמטיבה בא' גמא
קדשי מיבלח אשת אמ' ראשון ושני לגבי שכישי בני חרא בקתה אינון . ובר גמ' נ' המוציא יק בקו
בועקתה בור בית קטן שאינו הווה אלא ר' אמות עב ר' אמות ואין גבוה כמעלה אלא כו' אמות לוכך קד
אותה ביעש ]ה כלומ' מקום צרהוא ושני שטתים לבקתה ושכשון שכינות וישלשון בית : ס' ס''ו'
אחל פ' יט' בראביו בס' הלכה א' דב' מצות חמיצה אמ' רב אשי כמאי דקאמ' אמימר האו
מא דמקגי על להתא דכרחיה לא כיחלוץ לאו בר אביו חכיץ ולאו בר קפין חליק ובנ' אילו מגלחין
בגמ' אין קורעין איתהפוך כרעיהו דבר אביו ובר קפין ההוא יומא לא ⟦הפחה לרב אשי והינו דאמ'
רב אשי לאו בר אביו ולו' בר אמוראי בערך מר . בר אושפרתי בס' גמ' דכר' סדר תשניות
האילו רב פפא גזר תעניתא חלם ליביה טעים מידי בעא רחמי ולא אתי מטרא אמ' ל' רב נחמן בו
אושפרתי פיר' הוא שם אמו של רב פפא . בר בטני בפ' בן סורר בגמ' מאמתי חייב ובילמ' בר' ואלה שמות
דברי טמואל מלך מש' א' יס' א' מהו אשר יסותו אמו מלמד שכפפתו בת שבע על העמוד ומכה אותו בשא
ואמרה לו לאו מאל שאלתיך מה ברי הכל יודעין שאביך ירא שמים וצדיק גמורהיה ואם יהא בך דופאמי
אמו גרמה כו . ומה בר בשני כל נשים של בית אביך כוון שהיו מתעברות שוב לא היו רואות פני אביך
ואני סיכנתי בעצמי דחקתו ונכנסתי וכל כך למה כדיש הא לי בן מלוכן ומזורי וכו' בר גוא תרו' ירו'
את הפרס ואת השניה את הנשר ואת הפרס . בר המדודי בס' גמ' ריומ' יש מפורש בר מיחם דודי דאבו
דודיהם הסירות . בר הריא . בנ' לו טריפות בגמ' סימני העוף הנץ זה הנץ להביא את בר אריא אמ' ר
שורינקא . ובר' ויק' רב' פרש' והוא ישקיט ובר' אחרי מות ר' מוי בשם ר' יוחנן בר שת()נא הדין ברהוריא
צונה מאכלו בשמונה עשר מיל . בר יומיה בגמ' דפר' במה טומנין אותיביה ההוא מרבנן בריומה
לרבא בגיזי צמר ואן מטלטמין אותו פיר ( אותו יום נכנס לשורה פא' אירי הוה וקורין אותו בר יומיה כמנת
בחגיגה במ' קמ' בגמ' ר' סמך אי זה הוא קטן רב אירי אבוה דרב אעקב בר אירי הוה תויל דהוה אתי תלתא יר[
באורחא והויחד יומא בכי רב והדר אייל ג' ירחי באורחא והוי חדטמא באושפטיה והרר אתי והוו קרו
ליה רבנן ברבי רב דחר יומא . בריוכני בפר' יום הכסווי' בגמ' האוכל ביום הכו' ואומ' ביעתא דבר יותן
ובר' אמ' דסוכה ואומ' אפי דבר יוכני וכנ אחרון דבכורות בומ' הכל נכנסיו לדיר להתעשר סעם אחת נפלו
ביצת בר יוסני וטובעה ששים כרכים ושיבר שלשמאות אוים רר בר רועא בפר' במה בהמה מתניהן
ולא בקולם שבצוארו אמ' רב הונא בר לועאמ' ר' כשיש מכה לבהמה קושרין לה דף שבצוארה אצל לחים
כדי שלא תחזיר ראשה לחכך במכה . בר מייחם תנטרי ברמך רבע בר מוקד בו כובי בר מלאך מנק
גמ' דואלו שברין בפסח . בר מחווניתא בל המוכר את הבית בגמ' רבן שמעון בן גמ' פיר' עבדא דמרומוה
שעומך בעיר ויורש כל שרות העיר בסימניהון ובמצריהן וכל שנה ושוה ביד פר הוא ומי עדים שלה
והכל יודע לחוות . בר נפחא בחלק בסו' מעשה דקנחריב . ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו אמ'ר
אותו מלאך שנידמן לו לאברהם לולם שמו שנ' והטוכה אמר הורה גבר ר' יצחק אמ' שעשה עמו מעשה
לולה שנ' מן שמים נבחמו . אמ' ריש לקיש טבחא בר נבחא מרברה נפחא סור מסתבר טעמ' דר' יצחק נפחי
מטטמא דר' יוחנן דקרו ליה בה נפחא . בה פנתא . במ' אלו טרפות בגמ' סימני העוף פיר' שם עוף ש[
נטקים בר נפדי ובחכק קראש ענין משח את' ל' רב נחמן לר' יצחק מישממעלך אימת א
סר מפלי פיר' משיח שיקים סכת דור הנופלת . בר נירא בפ' במה בהמה מתנית אין העגל יוצא בגימון
אמ' רב הונא בר נירא טר' עושין לו של קטן כדי שיכמד לשאה העול . ברסיסי בתמורה בגמ' דמ'
וש בקרבנות עצבו אם עושה לי כן מוטב ואם לאו הוא יורד ברסים לשאול פיר' זעוף לשאול לקבר
כמו והנם זוענים ומתרג' נסיסין . בר פחתי בנ' כיצד מברכין בגמ' בא להם יין פיר בר רברבנו דכת'
והפחות הרא איכ' דאמ' בר פאוני דכת' ומחץ פאתי מואב . ובר' גמ' דפ' היה קורא בר פחתי בשעה
שמעביר ידיו על גב שניף פיר' רב' האיי גאון מפרשי רבנן שלא יראו עיניו כשהוא מסביבן ויתגנה
פא' ששמענן מין היה באותו יום לפניו וחשש שבא יכטוג כשהוא מסכיב עיניו בר' רוחות פא' מכסה
שניו שלא יביט הנה והנה ויהדהר אחר מעשיים אחרים . ורב' חננאל פיר בעת שהיה מעביר ידין על
עיניו לרוחצן במים ומפור שבורו כד תחמייה לר' יהוב ידיה על אפוהי ההיא שעתא מקבל
מככות שמים . בר טילי הוה קאיים קמיה דשמואל בפ גיר הנשה בגמ הנוטל פיר שם איש
בר קשא דטמבריתא דטרקיה חיויא בפ' ח' שרצים בגמ אבוב רואה ובר גמ דל יש נוחלן ואלא
מאו כולירות בר קשא דמתא לירות בר קשא דמתא לירות יר ברקשא מוכס העיר ויש אומ' ממונה
על השר . בר שורא בק' גמ' דפ' כיצד צופין שורה ובר שורה מר' ובר שורא חומה קטנה שבטיה
קביב העשרה והינו חיל והיתה שוה עם הקרקע שלשרה והחומה שחוץ ממנה גבורה והיאשורה וגה
חיל הו נקראת חומה . ברשטיא ביבמות בפ' ר' אחן בגמ' וכולן שהיולהן קידושן ובנר' ב' בכתובות
בגמ' העדים שאמרו כתב ירש זה מידי דהור אניכסי דבר שטיא דבר שטא ובין ניכסי אמן ביתרי
אמרי כשהוא שוטה זבין . בך בגמ' דפ' לולב ועד' ובחלק בענין משיחהא דעיילי בבחהא דעיילו
בלא ברטר שטמענן החשובים הנכנסים בלא רשות המלאכים השמרים לפני השכינה מועטין
אותן שאין נכנסין עד שימלכו בשבעה המלאכים הרבה הן וישמי שאומר' הצדיקים העולים בון
בבניהם כלומ' שיהא צדיק ובנו כמותו כמו ר' שמעון ובנו מועטק וזו שאמ' מועטין בדורוה .
בר בכלאים בנ' ב' ובבבא בתרא פ' המוכר פירות לחבירו בגמ' הרי זה מקבל עליו רובע נצונת לסאה
כל סאה שיש בה רובע זרע ממין אחר ימעט ר' יוסי אומ' יבור ומפרש הינו טעמ' דר' יוסי מסום דמיחזי
כמקיים כלאים . ובפ' ב' במעשרות האומ' לחבירו היתלך איסרזה בעשרים תנאים שאבור לו בורר
ואוכל' וכו' ובנ' כלל גדום בגמ' אבות מלאכות תנו רב היו לפניו מיני אכלים בורר ואוכל בורד ומניה ובמשנת
פרק' קמ' דביצה הבורה קמנית ביום טוב בית שמי אומ' בורד ואוכל וכו' תניא רבן גמלואל אומ' מחפוקת
בשהפקולת מרובה על האוכל וכו' טר' בורד נוטל נסולת מן האוכל ומשכיכה או נוטל האוכל ומניח
הפקוכת ובפ' קמ' רבבא מתניא שטרי בגדורין וכל מעשה בית דין סרי זה יחזיר גמ' מאי שטרי בירורין
הכא תרגימו שטרו טענתא מימושבית דן ר' יומיה אומ' זה בורר בו אחד וזה בורד לו אחד . ובגט
פשוט ⟦ס⟧ בתרא דבבא בתרא שטרי בירורין וכל מעשה בית דן אלא מדעת שניהן ושניהן נותנין שכר פיר שטרי
טענתא בית דין שק(ו)בלו טענות בעלי דינין וכתבום בשטר . ובכריתות בר' גמ' דפ' אחרון המביא אשם תלוי
מנחת קנאות לאו לכפרה קא אתוא אלא לבדר עון סא' א' לגרד . ובר גמ' דסוהדרן אם ברור לך הדבר כבקר
אמרהו טר אם ברור לך הדין כמו שברור הבקר שהוא שעה אחת שליום בלא ספק . אמר לחכמה אחתו
את יר' אם ברור לך תדכריםשסתון הבקר שהוא שעה אחת שב יום במא ללק אסורה מן התורה פיר'
שחותך שיבאה ממנו אמך שהיא אסרה לך אמרהו ובז' גמ' דל' מישמת אתא לקמ' דרב נחמן אמ' ל'
N6 — E — {'E': 'probable_present'}
הרבים לטומאה . בימות הגשמים רשות היחיד לכאן ולכאן פיר' למי שמליאה
מים ואין אדם נכנס בה לכך רשות היחיד לזה ולזה . פיר' אח' בימות הגשמים
רשות היחיד לכאן ולכאן לפי שיש בה תבואה ואין רגל אדם מצויה בה ויש
פי' בגמ' דשבת . בקע בפרקא קמ' דמשקין בגמ' ועושין נברכת במועד
מאי נברכת אמ' ר' יהודה בקיע . והתניא הנברכת והבקיע . אמ' רב יהודה
גוהה ובר גוהה פיר' בקיע כדגרסינן בלא יחפור ולא נברכת הכובסין ופיר'
ר' חננאל שם אין חופרין כגון בקעה לעשותה נברכת הכובסין אלא אם כן
הרחיק מן הכותל ג' טפחים אמ' רב נחמן אמ' רבה בר אבזה לא שנו ג' טפחים
אלא מן הבקיע ששורין הבגדים בתוכה ומחמיצין אותם במים ובמיני
נתר כדי לכבסס אבל מן הנברכת העשויה למנדיין פיר' להטיל בתוכה
הבגדים בגדגוד בהולכה והבאה ברגלים או בכלי עץ כדרך הכובסין עושין
ומנתזין ניצוצות טיפות שלמים על הכותל לא סגי לה ג' טפחים אלא עריכה
להרחיק ארבע אמות ר' חייה בר אויה מתני לה בהדיא ולא נברכת הכובסין
אלא אם כן הרחיק משפת מחמצן ולכותל ג' טפחים וסד בסיד ומפורשת זו
במסכת משקין דתנן ועושין נברכת במועד ואמרינן מאי נברכת . אמ' רב
זה בקיע אבן שלכובסין והתניא מרחיקין הנברכת ואת הבקיע . אמ' אביי
ואי תימא רב כהנא גוהה ובר גוהה . פיר' גוהה דוכתא דמתקנא לחבט בו ⟦/⟧
הבגדים אתרא רויחא ומינה ולכותל ר' אמות ומדקתני ובסופה דמנדיין דוכתא
לחוורי ביה מאנא ומיקריא שפת מנדיאן והיא בר גוהה ומשפת אותו מקום
ולכותל ג' טפחים ומסתייע זה הפירוש מתלמוד ארץ ישראל מגרסי בפרק
משקין ועושין נברכת במועד זה הבקיע כל שהוא תושב נקרא בקיעי
בקע בפרק י'ג' בכלים הסיף והסכין קרדום שניטל עשפו טמא מפני בית
עשפו
ביקועו וזה צורתו . ובפרק י'ט' בכלים יד קרדום שלביקוע שלעדר
ששה פיר' קדדום שמבקעין בו העצים מן ויבקע עצי בית בקע לעולה . ואפילו
אוכלת בקעיות בפרק השוחט אחד בעוף בפרק השוחט את המסוכות . פיר'
חתיכות שלעצים אי אתה מודה שמא יבקע הנוד ונמצא שותה טבלים ⟦/⟧
למפרע אמ' להם לכשיבקע ברא' גמ' כל גט שנכתב פיר' לכשיבקע הנוד ונשפך
היין ואין שם יין בנוד שיומר זה התרומה והמעשר אם באותה שעה ישתה
הן טבלים תכל קודם שישפוך הנור לא בפרק השואל את הפרה ושילחה לו .
ובפרק האיש מקדש בו בגמ' האומר לאשה התקדשי לי בתמרה זו : אמ' רב הונא
השואל קרדום מחברו שע בו קנאו לא בקע בו לא קנאו . בקר בחולין בפרק
]שמעון אומ' א ]שהה כדי ביקור ובגמ' כדי ביקור טבח הכם . פירוש
חב עין בקר בפרק' קמ' דפיאה נותן משום הבקר תשמטנה
ה שלמתה תרי תביו תשמטון יתה ותבקרון יתה אני ידצת
את ידונך תרג' ית בקרנותך וישכר בהם אבימלך אנשים רקים ופוח . תרג' ואגר
בהון אבימ' גברין סריקין ובקרין . בקר ברא' גמ' דמי שהפך ושאר כל הבהמות
מכניסין אותן לבקרות ובברא' רבה פרש' כ'א' הרבה ארבה עצבונך והא בקורת
שלא נטונינוס היתה רובעת והרביעו ממנה בקורת שלי' והיה למשלוח שור
תרג' ויהי לבית ארבעה בקרן דתורין . ואל הבקר רץ אברהם תרג' ולביקרותא
רהט אברהם . שגר אלפיך . תרג' ירוש' בקרת תוריכון . ותרג' שלנו בקרי תורך
פירוש מקום ששם עומדין השוורים ברא' גמ' דבשוכר את הפועלין הוה
עוילא בקרא דתורי בין חד לחד . פיר' עמד בקר . ובס' גמ' דפרק המפקיד בקרא
שומר שכר דיתמי הוא . ובפרק הכותב לאשתו בגמ' הניח ירות תלושין .
ההוא בקרא דיתמי . ובפרק אחרון דסוטה בגמ' עד ימיו היה פטיש . אמ' רב הונא
זמרא דבקרי ודנגרי שרי . דנילדאי אסיר . פור' נגרי מושכי הספינות בקרי
מושכי משואות עם הבקר והם מזמרין בשביל שיהא עוזר למושכים ועיין
בהן רב הונא ולא היה בהן גידופים והתיר . דגילדאי שהן עבדנין היה בהן גידופין
ואסר . בקר בכריתות בס' רפרץ מחוסרי כפרה . תנו רבנן בקרת תהיה מלמד
שהוא לוקה יכול שניהן לוקין ת'ל' לומ' תהיה היא לוקה והוא אינו לוקה מאי
משמע דהרין ביקרת לישנא דמלקות תהא בקראוי כדתנן גדול שבדיינין
מקרא וכול' . בקת ביבמות ברא' גמ' דפרק יש מותרות אלא משום בת ביקוה
פיר' משום זו הסמוכה לה במשנה והוא חלל שנשא כשירה ואידי דתנא בבת
ביקתה נשא תנא רישא נמי נשא . ובכתובות בסו' פרק נערה שנתפתתה תני
רב יוסף בביתי ולא בביקתי פיר בהרווח בביתי ולא בעקתי ברוחקי . ובפר' הנושא
בגד' אלמנה שאסרה אי אפשי בפרק הקומץ רבה בסו' הלכה שתי מנחות אביי
אמ' אפילו ניטמא אחד מהן נמי שניהן מיעטרפין . מאי טע' כולהו נמי בני
ביקתא דהדדי נינהו . ובמעילה בס' גמ' דפרק קדשי מזבח רב אשי אמ' ראשון
ושני' לגבי שלישי בני הרא ביקתה אינון . וברא' גמ' דפרק המוציא יין בקתה
בי עקתה פיר' בית קטן שאינו הווה אלא ר' אמות על ר' אמות ואין גבוה למעלה
לא בנ' אמות לפי כך קורא אותה בי עקתה כלומ' מקום צד הוא ושני עיניינים
לפקמה יש לשון שכינות ויש לשון בית : סליין פרק י'ח'
האל פרק י'ט' בר אביו בסו' הלכה ראשונה דפרק מצות חליצה אמ' רב אשי
למאי דקאמ' אמימר האי מאן דמסגי על לחתא דכרעיה לא ליחלוץ לאו בר
אמו חליק ולא בר קפנו חליץ . ובפרק אילו מגלחין בגמ' אין קורעין אית הפוך .
כרשיהו דבר אביו לא דבר אביו ובר קפנו ההוא יומא לא ספרות לרב אשי והינו
מוב אשי לאו בר אביו וכול' . בר אמוראי בערך מד . בר אושפרתי : במ'
ירק סדר תבוניות האילו . רב פפא גזר תעניתא חלש ליביה טעיו מידי
בעא רחמי ולא אתי מיטרא אמ' ליה רב נחמן בר או שפרתי פיר' הוא שם אמו
שלרב פפא . בר בטני בפרק בן סורר בגמ' מאמתי חייב . ובילמדנן ברא' ואלה
שמות דברי למואל מלך משא אש' יסר' אמו . מהו שיסרתו אמו . מלמד שפפתתו
בת שבע על העמוד ומכה אותו בשבט ואמרה לו מא שאלתיך . מה ברי
הכל יודעין שאביך ירא שמים ואם יהא בך דופי יאמרו אמו גרמה לו . ומה בר
בטני כל נשים שלבית אביך כיון שהיו מתעברות שוב לא היו רואות פני
אביך ואני סיפנתי בעצמי דהקתי ונכנסתי וכל כך למה כדי שיהא לי בן ⟦/⟧
מלובן ומזורי . וכול' . בר גזא . תרג' ירוש' את הפרס ואת העזניה . ואת הנשר
ואת הפרס . בר המדורי בסו' גמ' דיומא יש מפרשי' בר מייהם דודי דאבא
דודי הם הסירות . בר הריא . בפרק אלו טריפות בגמ' סימני העוף הנץ . זה
הנץ למינהו להביא את בר הוריא מאי בר הוריא אמ' אביי שורינקא . וברא'
ויקרא רבה פרש' והוא ישקיט . וברא' אחרי מות ר' לוי בשם ר' יוחנן בר שהינא
הדין בר הוריא צופה מאכלו בשמונה עשר של . בר יומיה . בגמ' דפרק במה
טומנין איתיביה ההוא מרבנן בר יומיה לרבא בגיזי צמר אין מטלטלין אותן
פיר' רב אותו יום נכנס לשורה . פיר' אח' ר' אידי היה וקורין אותו בר יומיה
כמפורש בחגיגה בפר' קמ' בגמ' דסמך איזהו קטן . רב אידי אבוה דרב יעקב
בר אידי הוה רגיל דהזה אתי תלתה ירחי באורחא והוי חר יומי בבירב והדר אייל
נ' ירחי באורחא והוי חד יומא באושפיזיה והדר אתי והוה קרי ליה רבנן בר בירב
דחד טמא . בר יוכני בפרק יום הכפורים בגמ' האוכל ביום הכפורים ונימא ביעתא
דבר יוי . וברא' ומ' דסוכה ונימא אפי דבר יוכני ובפרק אחרון דבכורות בגמ' הכל
נכנסין לדיר להתעשר . פעם אחת נפלה ביצת בר יוסני וטיבעה ששים כרמים
ושיבר שלש מאות ארזים . בר לועא בפרק במה בהמה מתיניתין ולא בסולם
שבווארו . אמ' רב הונא בר לועא פיר' משיש מכה לבהמה קושרין לה חב בעופרה
אצל לחיים כדי שלא תחזה ראשה לחמך במכה . בר מיחם תנורי ברמך רבע
כר' מרקד בי כוכי . בר מלכה פינקי בסו' גמ' דואיו עוברין בפסח . בר מחו
בפרק המוכר את הבית בגמ' רבן שמעון בן גמליא איר עבדת דמרי מתא
שעומד בעיר ויודע כל שדות העיר בסימניתם ובמצר יהא וכל שדה ושמה ביד
מי היא ומי עדים שלה והכל יודע לחזות . בר נפחא בפוק בחלן בחון מעשם
דמנחריב ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו וגמ' אמ' ר' יוחנן אות ומלאך שמודמן
לו לא ברהם לילה שמן שנ' והלילה אמר הודה גבר ר' יוחק אמ' שערשה שמו
מעשה לילה שנ' מן שמים נלחמו הכוכבים ממא אמ' רינן לקום שבם ה
נפקא מדבר נפחא פיר מסתבר טעמ דר' יצחק נחאא מ יהייה הוחנן בקיו
ליה בר נפחא בר נפחא בפרק אלו טריפות דבת קימ ום שם
שהוא ספק . בר נפלי בחלק ברא' ענין משיח . אמ' ליה רב נחמן לר' יעחק מי
שמיע לך אימת אתי בר נפלי פיר' משיח שיקים סוכת דויד הנופלת . בר נירא .
בפרק במה בהמה מתניתין אין העגל יוצא בגימון . אמ' רב הונא בר נירא ⟦פיר'
עושין לו עול קטן כדי שילמד לשאת העול. בר סיסי בתמורה בגמ ופס
יש בקרבנות עצבי אם עושה לי כן מוטב ואם לאו הוא יורד בר סיסי לשאול
פיר' זעוף לשאול כמו והנס זעפים ומתרגמי' נסיסין. בר פחתי בפרק כיעד
מברכין בגמ בא להם ין פיר בר רב רבני דכת' והפחות הראשונים . איכא דאמ'
בר פאתי דכת' ומחץ פסתי מואב . וברא גמ' דפרק היה קורא בר פחתי בשעה
שמעביר ידיו על גב עיניו . פיר' רב האיי מפרשי רבנן שלא יראו עיניו כשהוא
מסביבן ויתגנה . פיר' אה' ששמענו מין היה באות יום לפניו והשש שלא ילעיג
כשהוא מסכיבן עיניו בארבע רוחות . פיר' אח' מכסה עיניו שלא יביט הנה
והנה דהרהר אחר מעשים אחרים ורב חננאל פירש בעת ההיא מעביר ידין
על עיניו לרוחען במים . ומפרש בירושלמי כד תחמיניה לר' יהובה' ישה על
אפוי ההיא שעתא מקבל מלכות שמים . בר פיילי הוה קאים ומיה דשמואל
בפרק גיר הנשה בגמ' הנוטל שם איש . בר קשא דפוס בדיתא דטרקיה היויא
בפרק שמונה שרצים בגמ' אביב רואה . וברא' גמ' דפרק יש נוחלין ולא מאיכו
לירות בר קשא דמתא לירות פיר בר קשא מוכס העיר . ויש אומ' ממומ על
העיר . בר שורא בסו' גמ' דפרק כיעד צולין שורה ובר כשורה . פיר' בו שורה
חומה קטנה שבנויה סביב העזרה והינו חיל והיתה שוה עם קרקע עזרה .
והחומה שחוץ ממנה גבוהה והיא שנרה וזה נקרא חיל וזו נקראת חומה . בר
שטיא . ביבמות פרק ד' אחין ביגמ' וכולן שהיו להן קידושין . ובפרק שני בכתובות
בגמ' העדים שאמרו כתב ידינו זה מידי דהוה אניכסי דבר שטאם דבר שטיא זנין
נכסי אתו ביתרי אמרי כשהוא שוטה זבין . בר בגמ' דפרק לולב וערבה ובחלק
בענין משיח הא דעלי בבר' הא דעיילי בלא בר . פיר' ששמענו ההשובים הנכנסים
בלא רשות המלאכים העומדים לפני השכינה מועטין אבל אותן שאין וכנסין עד
שימלכו בשכינה המלאכים הרבה הן ויש מי שאומ' הצדיקים העולים בנו ערץ ⟦/⟧
בבניהם כלומר שיהא הוא צדיק ובני כמותו ר' שמעון ובנו מועטין וזה שאמר
מועטין בדור זה . בר בכלאים פרק ב' ובבא בתרא פרק המוכר פירות לחבירו
בגמ' הרי זה מקבל עליו רובע טנופות לסאה כל סאה שיש בה רובע זרע ממין אחר
אחר ימעט ר' יוסי אומ' יבור . ומפרש הינו טעמ' דר' יוסי משום דמיחזי כמקיים
כלאים . ופרק ב' במעשרות האומר לחבירו הילך איסר זה בעשרים תאינים שאבור
לי בורר ואוכל כול' . ובפרק כלל גדול בגמ' אובות מלאכות . תנז רבנן היו לפניו מיני
אוכלים בוסר ואוכל בורר ומניח . ובמשנת פרק' קמ' רביעה . הבורר קטנית ביום טוב
N — E — {'E': 'probable_present'}
ניצוצות טיפות שלמים על הכותל לא פגי לה ג' טפח' אלא צריכה להרחיק ד' אמות ר' חיא
בראויה מתנילה בהדא ולא נברכת כובסין אלא אם כן הרחיק משפת מחצמן ולהותר
ג' טפח וסד בסיד ומפורשת זו במסכת משקין התנן ועושין נברכת במועד ואמריו
מאי נברכת אמ' רב זה בקיע אבן שלכובסין והתניא מרחיקין הנברכת ואת הבקיע
אמ' אביי ואי תימ' רב כהנא גוהה וכר גוהה פיר' גוהה דוכתא דמתקנא לחבט
בו בגדים אתרא רויחא ומינה ולכותל ד' אמות ומתקני ובסופה דמנדיין דוכת
לחוורי ביה מאני ומקריא שפת מנדיון והיא בר גוהה ומשפת אותו מקום
ולכותל ג' טפחים ומסתייע זה הפירוש מתלמ' ארץ יש' בפרק משקן ועושין
נברכת במועד זה הבקיש כל שהוא תושב נקרא בקיש . בקע בפרק י'ו'
בכלים הסייף והסכין קרדוס שניטל עשפו טמא מפני בית ביקועו וזה צורכו
ובפרק יט בכלים יד קרדום שלביקוע שלעדר ששה פיר קררום שמבקעין
בו העצים מן ויבקע עצי עלה. ואפילו אוכלת בקעיות בפרק השוחט
אחר בעוף בגמ' השוחט את המסוכנת פיר' חתיכות שלעצים אי אתה מודה שמא
יבקע הנוד ונמצא שותה טבלים למפרע אמ' להם לכשיבקע ברא גמ' דכל גט
שנכתב פיר לכשיבקע הנוד ונשפך היין ואין שם יין בנוד שימור זה התרומה
והמעשר אם באותה שעה שתה הן טבולים אבל קודם שישפך הנוד לא בפרק אלאר
את הפרה ושילחה לו ובפרק האיש מקדש בו בגמ' האומר לאשה התקדשי לי
בתמרה זו אמ' רב הונא השואל קראום מחבירו בקע בו קנאו לא בקע בו לא
קנאו בקר בחולין בפרק ב' ר' שמעון אומ' אם שהה כרי ביקור ובגמ
כדי ביקור טבח חכם פיר בדיקת סכין : בקר בפרק קש' דפיאה נותן
הבקר תשמטנה ונטשתה תרג ירוש תשמטון יתה ותבקרון יתה אני ידעתי
אמ' זדונך אני ידע ית בקרנותך וישכר בהם אבימ' אנשים רקים ופוחזים
תרג ואגר בהין גברין סריקין ובקרין בקר ברא גמ רמי שהפך ושאר כל
הבהמות מכניס אותן לבקרות ובכראש' רב' פרש' כא' הרבה ארבה עצב' והא בקורה
אנטונינוס היתה רובעת והרביעו ממנה בקורת שלרבי . והיה למשלח שור תר'
ויהי לבית ארבעא בקרן דתורין ואלהבקר רץ אב תרג ולביסורתא רחט אב
שגר אלפיך תרג ירומ' בקרת תוריכון . ותרג שלגו בקרי תור' פיר' מקום ששם מדין
השוורים בר' גמ דהשוכר א הפו' הוה עיילא בקרה דתורי כן לחד לחד פיר צמד בקר
ובסוף גמ' דפרק המפקיד בקרא שומר שכר דיתמי הוא ובפ' הכותב לאשתו
בגמ' הניח פירות חלושין ההוא בקרא דיתמי ובפרק אחרון דסוטה בגמ עד ימץ
היה פטיש אמ' רב הונא זמרי דבקרי ודנגרי שרי דגילדאי אסיר פיר' נגדי
מושכי הספינות בקרי מושכי משואות עם הבקר והם מזמרין בשביל שיהא
שוזר למושכים ועיין בהן רב הונא ולא היה בהן גירופים והתיר דגילראי שהן עבדנין
היה בהן גירופין וחסר : בקר: בכריתות בסקק גמ דפרק ד מחוסר ופרה
תנו רבנן בקרת תהיה מלמד שהיא לוקה יכול שניהן לוקין תלמ'ל' תהיה היא לוקח
והוא אינו לוקה מאי מש' דהדין ביקורת ליש' דמלקות תהא בקראוי כדתנן גדול
שבדיינין מקרא וכול . בקת בעמות ברא גמ' דפרק יש מותרות אלא
מש' בת ביקתה פיר' מש' זו הסמוכה לה במשנה והוא חלל שנשא כשרה ואידי דתנא
בבת ביקתה נשא תנא רישא נמי נשא ובכתובות בפרק נערה שנתפתתה תני רב יוסף
בביתי ולא בביקתי פיר בהרווח בביתי ולא בבקתי ברוחקי ובפרק הנושא בגמ
אלמנה שאמרה אי אפשי ובפ הקומץ רבה ובסוף הלכ שתי מנחות אביו אמ' אפילו
נטמא אחד מהן נמי שניהן מצטרפין מאי טע' כולהו נמי בנו ביקתא דהדדי נינהו
ובמעילה בסוף גמ' דפרק קדשי מזבח רב אשי אמ' ראשון ושני לגבי שלישי בי
חרא בקתה אינון וברא' גמ' דפ' המוציא יין בקתה בי עקתה פיר' בית קטן שאינו
הווה אלא ארבע אמות על ד' אמ' ואין גבוה למעלה אלא כג' אמ' לפיכך קורא אותה
בי עקתה כלומ' מקום צר הוא ושני ענינים לבקתה יש לשון שכינות וישלש בת :
סליק פרק יח' אחל פרק יט בר אביו
בסוף הלכ' ראשונה דפ' מצות חליצה אמ' רב אשי למאי דקאמ' אמימר האי מא דמסגי
על לחתא דכרעיה לא ליחלוץ לאו בר אביו חליץ ולאו בר קפיו חליץ ובפרק אלו
מגלחין בגמ' אין קורעין איתהפוך כרעיהו דבר אביו ובר קפיו ההוא יומא לא
לרב אשי והינו דאמ' רב אשר לאו בר אביו וכול' בר אמוראי בערך מד :
סלף
בר אושפרתי בפון גמ דפרק סדר תעניות האילו רב פפא גזר תעניתא
חלש ליביה טעים מידי בעא החמי ולא אתו מטרא אמ' ל' רב נחמן בר ושפרתע
פיר' הוא שם אמו שלרב פפא : ברבטנו בפרק בן סורר בגמ' מאמ
ובלמדנו ברא ואלה שמות דברי למואל מלך מש א' יס ז מהו שיסרתו אמו מלמ
שכפפתו בת שבע על העמוד ומכה אותן בשבט ואמרה לו לאו מז שאלתיך
וצדיק גמור היה
מה ברי הכל יודעין שאביך ירא שמים ↑ ואם יהא בך דופי יאמרו אמו גרמה לו ומה
בטני כל נשים שלבית אביך כיון שהיו מתעברות שוב לא היורואות פני אביך ואני
סיכנתי בעצמי רחקתי ונכנסתי וכל כך למה כדי שיהא לי בן מלובן ומחוור וכו
בר גזא תרג' ירומ' את הפרס ואת העזניה ואת הנשר ואת הפרס :
בר המדודי בסוף ומ דיומ יש מפרשין בר מייחם דודי דאבא דוריהם
חסירות : בר הריא בפרק אילו טרפות בגמ' סימנו העוף הנץ זה הנץ למיה
להבא את בר הריא אמ' אביי שורינקא וברא ויקרא רבה פרש והוא ישקש וברי
אחרי מות ר' לוי בשם ר' יוחנן בר שהינא הדין בר הוריא צופה מאכלו בשמנה ש
מיל . בר יומיה בגמ' דפרק במה טומנין אותיביה ההוא מרבנן בר יומיה לרבו
בגיזי צמר ואין מטלטלין אותן פיר רבאותו יום נכנס לשורה פיר א' אידי הוה וקורין אותו
בר יומיה כמפורש בחגיגה בפרק קמ' בגמ' דסמך אי זה הוא קטן רב אידי אבוה דרביעין
בראירי הוה רגיל דהוה אתי תלתא ירחי ביהרחא והוי חד יומא בכי רב והדר אזיל ג ירחי
באירחא והוי חדיומא באשפיזיה והדראתי והוו קרו ליה רבנן בר בי רב דחד יומא :
בר יוכני בפרק אם הכפורים בגמ האוכל ביום הכט ונימא ביעתא דבר יוכני ובר
גמ דסוכה ואימ' אפי' בר יוכני ובפרק אחרון דבכורות בגמ' הכל נכנסין לדיר להתעשר
פעם אחת נפלה ביצת בר יוכני וטיבעה ששים כרכים ושיבהר שלש מאות ארזים
בר לועא בפרק במה בהמה מתניתין ולא כסולם שבצוארו אמ' רב הונא בר לועז
פיר כשיש מכה לבהמה קושרין לה רף בצוארה אצל לחיים כדי שלא תחזיר ראשה לחכך במנ
בר מייחם תנורי ברמך רבע בר מרקר בי טבי בר מלחך פינקי בסוף גמ דוא
שברין בפסח . בר מחווניתא בפ' המוכר את הבית בגמ' רכן שמעון בן גמ פיר
עבדא דמרי מתא שעומד בעיר ויודע כל שדות העיר בסימניהן ובמצריהן וכל שדה
ושדה ביד מי היא ומי עדים שלה והכל יודע לחוות. בר נפחא בחלק בסוף מעש
דסנחתב ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו אמ' ר' יוחנן אותו מלאך שנזדמן לו לאברהם
לילה שמו שנ' והלילה אמר הודה גבר ר' יצחק אמ' שעשה עמו מעשה לילה שנ' מן
]שמים נלחמו אמ' ריש לקיש טבחא בר נפחא מדבר נפחא פיר' מסתבר טעמ'
דר' יצחק נפחא מטעמ' ד'ר' יוחנן דקרו ליה בר נפחא בר נפחא בפ' אלו טרפ'
בגמ' סימני העוף פיר' שם עוף שהוא ספק : בר נפלי בחלק בראש ענין משיח
אמ' ל' רב נחמן לר' יצחק מי שמיע לך אימת אתי בר ניפלי פיר' משיח שקים סכתחיר
הנופלת : בר נידא בפ' במה בהמה מתנית אין העגל יוצא בגימון אמ' רב הונא
בר נירא פיר' עושין לו עול קטן כדי שילמד לשאת העול בר סיסו בתמורה בגם
דפ' יש בקרבנ עצבי אם עושה לי כן מוטב ואם לאו הוא יורד בר סיסי לשאול פיר ושף
לשאול לקבר כמווחנם זועפים ומתרג' נסיסין : בר פחתי בפ' כיצד מברכין בגמ
]בא להם יין פיר רברבני דכת' והפחות הראמ' איכ' דאמ' בר פאתי דכת' ומחץ פאתי מואב
וברא גמ' דפ' היה קוריא בר פחתי בשעה שמעביר ידיו על גב עיניו פירש רב האיז מפרשי
רבנן שלא יראו עיניו כשהוא מסביבן ויתגנה פיר' י' ששמענו מין היה באותו יום לפניו
וחשש שלא ילעיג כשהוא מסבב עיניו בארבע רוחות פיר' ד' מכסה עיש שלא יביט הנה
והנה ויהדהר אחר מעשים אחרים ורב חנש פיר בעת שהיה מעביר ידיו על עיש /
לרוחצן במים ומפורש בירוש כד תחמיניה לר' יהיב על ידיה על אפוי ההיא שעתא אמל
מלכות שמ' בר פיילי הוה קאיים קמיה דשמח בפ' גיד הנשה בגמ' הנוטל שם
איש : בר קשא רפוס בדיתא רטרקיה חיוא בי' ח' שרצים בגמ' אבוב ראה ובל
גמ' דפ' יש נוחלין ואילא מאי כו לירות בר קשא דמתא לירות פיר' בר קשא מוכס העיר
ויש אומ' ממונה על העיר . בר שורא בסוף גמ דפ' כיצד צולין שורה ובר שורה
פיר' דבר שורא חומה קטנה שבנויה סביב העזרה והינו חיל והיתה שוה עם קרקע
עזרה והחומה שחוץ ממנה גבוהה והיא שורה וזה נקרא חיל וזו נקראת חומה
בר שטיא ביבמות בפ' ד' אחין בגמ וכולין שהיו להן קידושין ובפב בכתובות
בגמ העדים שאמרו כתב ידעו זה מידי דהוה אניכסי דבר שמא דבר שטיא זבין ניכם
דינו
זמו ביתרי אמרי כשהוא שוטה זבין : בר בגמ דפ' לולב ועד ובחלק בענין לח
הא דעלי בבר הא דעיילי בלא בר פיר ששמענו החשובים הנכנסים בלא רשות המלאכים
העומדים לפני השכינה מועטין אבל אותן שאין נכנסין עד שימלכו בשבעה המלאכ הרבה
הן ויש מי שאומ' הצדיקים העולים בגן עדן בבניהם כלומ' שיהא צדיק ובנו במותו כמו ר'
ובנו מועטין וזה שאמ' מועטין בדור זה : בר בכלאים בפ' ב' ובבבא בתרי
P2 — E — {'E': 'probable_present'}
את הבית המוכר שדה לחברו בבקעה גדולה וכו' . בקעה היינו באנא והיא שדות הרבה . וכריש גמרא
דשבת ובקעה אינה לא ברשות הרבים ולא ברשות היחיד . והא דתנן בפרק ששי בטהרות בקעה בימות
החמה רשות היחיד לשבת ורשות הרבים לטומאה . בימות הגשמים רשות היחיד לכאן ולכאן . פירו לפי
שמלאה מים ואין אדם נכנס לכאן היא רשות היחיד לכאן ולכאן פירו' לפי שיש בה תבואה ואין רגל אדם
מצויה בה ויש פירו' בגמר' דשבת .. ה' בפרק קמא דמשקין בגמר' ועושין נברכת במועד
מאי נברכת רב יהודה אמ' בקיע והתניא דנברכת והבקיע אמ' רב יהודה נוהא ובר
גוהא . פירו' בקיע כדגרסינן בפרק לא יחפור ולא נברכת הכובסין ופירש רבינו חננאל זל' שם אין ⟦/⟧
חופרין בקעה לעשותה נברכת הכובסין אלא אם כן הרחיק מן הכותל שלשה טפחים אמ' רבה בר אבוה אמ'
רב נחמן לא שנו שלשה טפחים אלא מן הבקיע ששורין הבגדים ומרחיצין אותן במים ובמיני נתר כדי
לכבסן אלא הנברכת העשויה למנריאן . פירו' להטיל בתוכה הבגדים לכבסן בפרכור יש שונין בנירנור
בהולכה ובהבאה ברגלים או בכל כלי עץ כדרך שכל הכובסין עושין ומנתזין ניצוצות טיפות של מים
על הכותל לא סגי ליה שלשה טפחים אלא צריך להרחיק ארבע אמות ר' חייא בר אויא מתני ליה בהדיא
ולא את הכובסים אלא אם כן הרחיק משפת מחמצתן ולכותל שלשה טפחים וסד בסיד . ומפורשת זו
במסכת משקין דתנן עושין נברכת במועד ואמרינן מאי נברכת אמ' רב יהודה זה בקיע . ופירו' בקיע
אבן של כובסין והתניא מרחיקין את הנברכת ואת הבקיע אמ' אביי ואיתימא רב כהנא גוהא וברגוהא
פילו' גוהא דוכתא דמתקנא לחבוט בה בגדים אתרא רווחא מינה ולכותל ארבע אמות ומתקני ובסופ'
דמנדיאן דוכתא לחוורי ביה מאני ומקריא שפת מנדיאן והיא בר גוהא ומשפת אותו מקום ולכותל
שלשה טפחים ומסתייע זה הפירו' מתלמוד דארץ ישראל דאמ'ר' ישמעאל דגרסינן בפרק משקין ועושין
נברכת במועד זה הבקיע כל שהוא תושב נקרא בקיע .. כקע בפרק י'ג' בכלים הסייף וחסכין
והקרדום שנטל עשפו טמא מפני בית בקועו . ובפר' כ'ט' בכלים יד קרדום של-
בקיע של עור ששה . פירו' קרדום שמבקעין בו את העצים מן ויבקע עצי עולה . ואפילו אוכלת
בקעיות בפרק השוחט אחד בעוף בגמר דהשוחט את המסוכנת פירו' חתיכות של עצים . אי אתה
מודה שמא יבקע הנוד ונמצא שותה טבלים למפרע אמ' להם לכשיבקע . בריש גמר' דכל גט ⟦ש'⟧
שנכתב . פירו' לכשיבקע הנוד . ונשפך היין ואין שם יין בנוד זה התרומה והמעשר אם באותה ישתה
שעת ישתה הן טבלים אבל קודם שישפך הנוד לא . בפרק השואל את הפרה ושלחה לו ביד בנו
ובפרק האיש מקדש בו ובשלוחו בגמר' דהאומר לאשה התקדשי לי בתמרה זו אמ' רב הונא השואל
קרדום מחברו בקע בו קנאו לא בקע בו לא קנאו .. רק'ד' בחולין בפרק שני ר' שמעון אומר
אם שהה כדי בקוד ובגמר' מפרש כדי בקורחכם טבח פירו' כדי בדיקת הסכין ..
בקר בפרק קמא דפיאה נותן מקום הבקר תשמטנה ונטשתה תרגום ירושל מי תשמטון יתה
ותבקרון יתה . אני ידעתי את זדונך . תרגום ית בקרנותך . וישכר בהם אבימלך אנשים
רקים ופוחזים תרגום ואגר בהון אבימלך גוברין סריקין ובקרנין .. רקר בריש גמרא דמי
שהפך ושאר כל הבחמות מכניסין אותן לבקרות . וכבראשית רבה פרשת כ'א'
הרבה ארבה עצבונך והרונך והיא בקרת של אנטונינוס היתה רובעת והרביעו ממנה בקורת
של ר' יהודה . והיה למשלח שור . תרגום ויהא לבית ארבעה בקרן דתורין . ואל הבקר רץ אברהם
תרגום ירושלמי ולבקרותא רחט אברהם . שגר אלפיך תרגום ירושלמי בקרת תוריכן . ותרגום
שלנו בקרי תורך . פירו' מקום ששם עומדין השוורים . בריש גמר' דהשוכר את הפועלים הוה
עיילנא בקרא דתורין בין חד לחד . פירו' צמד בקר . ובסוף גמר' דהמפקיד בקרא דיתמי
ובפרק הכותב לאשתי בגמר' דהניה פירות תלושין . ההיא בקרא דיתמי . ובפרק אחרין דסוטה
דסוטה בגמר דעד ימיו היה מכה בפטיש אמ' רב הונא זמרא דנגרי ודבקרי שרי דגלדאי אסור . פירו' נגרי
מושכי הספינות בקרי מושכי משואות עם הבקר והם מזמרים בשביל שיהא עזר למושכים ועיין בהם
רב הונא ולא היה בהם גדופין והתיר . והשיר דגלדאי שהם עבדנים היה בהם גדופים ואסר ..
בקר
בכריתות בסוף גמר' דפר' ארבעה מחוסרי כפרה . תנו רבנן בקורת תהיה מלמד שהיא
לוקה יכול ששניהן לוקין ת'ל' תהיה היא לוקה והוא אינו לוקה . מאי משמע דהאי בקורת
לישנ' דמלקותא הוא כהא בקוראי כדתנן גדול שבדיינין מקרה וכו' .. רהה ביבמות ברישגמר'
דפרק יש מותרות אלא משום בת בקתא . פירו' משום זו הסמוכה לה במשנה והוא
חלל שנשא חללה כשרה ואיירי דתנא בבית בקתא נשא תנא נמי רישא נשא . ובכתובות בפרק
נערה שנתפתתה תנירב יוסף בבתי ולא בבקתי . פירו' בהרוחת ביתי ולא בעקתי פירו' בדוחקי . ובפרק
הקומץ רבה אמ' אביי אפילו נטמא אחד מהן שניהן מצטרפין מאי טעמ' כולהו בני בקתי דחדדי נינחו
ובפרק הנושא אלמנה שאמרה אי אפשי . ובמעילה בסוף גמר' דפרק קדשי הקדשים מזבח רב אשי
ראשון ושני לגבי שלישי בני בקתא חדא אינון . ובריש גמר' דהמוציא יין בקתא בי עקתא כלומר
בית קטן שאינו בריוח אלא ארבע אמות על ארבע אמות ואין גבוהה למעלה אלא משלש אמות
לפיכך קורא אותה בקתא כלומ' מקום צר הוא ושני ענינין לבקתא יש לשון שכנות ויש לשון בית ..
סליק פרק אות קוף פרק ריש בר אביו ב
הלכה
ראשונה דפרק מצות חליצה . מ דמסני על
לוחתיה דיכרעי לא ליחלוץ לאו בר אביו חליץ ולאו בר קפיו חליץ . ובפרק אלו מגלחין את הפוך כרעיהו
דבר אביו וברקפיו ההוא יומא לא ספדוה לרב אשי . והינו דאמ' רב אשי לאו בר אביו חליץ ולאו כר
קפיו חליץ בר אמורא פירשתי בערך מי כר אושפרתי
בסוף ⟦גמר'⟧
דר תעניות האלו
וב
רב פפא גזר תעניתא חלש ליביה טעם מידי בעא רחמי ולא אתא מיטרא אמ' ליה רב נחמן בר
אושפרתי . פירו' הוא שם אמו של רב פפא .. ברבטני בפרק בן סורר ומורה . בגמר'
מאמתי חייב . ובילמדנו בראש ואלה שמות
דברי למואל מלך משא אשר
יסרתו אמו . מהו משא אשר יסרתו אמו מלמד שכפפתו בת שבע אמו על העמוד ומכה אותו בשבט
ואמרה לו לאיתיאל שאלתיך מה ברי הכל יודעין שאביך ירא שמים היה ואם יהא בך שום דופי יאמרו
אמו גרמה לו . ומה בר בטני כל הנשים של בית אביך כיון שמתעברות שוב אינן רואות פני המלך
ואני סכנתי בעצמי ודחקתי ונכנסתי כל כך למה כדי שיצא לי בן מליבן ומזיר כרגוזא
תרגום ירושלמי את הנשר ואת הפרס ואת העזניה . כר המדודי כסיף
גמר' דיומא יש מפרשין בר מיחם דודי דאבא הם
הסירות .. כר'
הדיא בפרק אלו טריפות בגמר דסימני העוף הנץ זה הנץ למינהו להביא את בר
מען בתחנ עמ' . ובראש ויקרא רבה מפרש והוא ישקיט ומי
ורשיע . ובראש אחרי מות ר' לוי בשם ר' יוחנן בר שהינא הדין בר הדיא צופה מאכלו בשמונה עשר
מיל .. בר יומיה כגמר' דרמה טומע . איתיביה ההוא מרבנן בר יומיה לרבא בניזי צמר
ואין
לטלין אותן . פירו' דבאותו יום נכנס לשורה . פירו' אחר רב אדי
הוה וקורין אותו בר יומיה כדמפרש בחגינה בפרק קמא בגמר' דסמך איזהו קטן רב אדי בר אבין ⟦א'⟧
אבוה דר' יעקב בר אידי הוה רגיל דהוא אתי תלתא ירחי באורחא והוי חד יומא בכי רב והוה תלתא
באורהא וחד יומא באושפיזא והזה אתי והוו קריליה רבנן דבר ביה רב דחד יומא ..
כר יוכני בפרק יום הכפורים בגמר' דהאוכל ביום הכפורים . ונימא ביעתא דבר יוכני . ובריש
גמר' דסוכה . ואימא אפילו דבר יוכני . ובפרק אחרון בבכורות בגמר' דהכל נכנסין
לדיר להתעשר . פעם אחת נפלה ביצת בר יוכני וטבעא ששים כרכים ושברה ששים ארזים ..
ברלועה כפרק כמה בהמה יוצאה מתני' ולא בסולם שבצוארו אמ' רב הונא בר לועה
ד'ו' כשיש מכה לבהמה קושרין לה דף שבצוארה אצל לחיים כדי שלא תחזיר
ראשה לרכך המכה . דר מיחם תנור כל מלך רבע .. דר מרקד בי כובי ..
בר מלחיך
דאלו עוברין
בפסי . בר מהונייתא בפרק המוכר את הבית בגמר' דריבן
שמעון בן גמליאל אומ' עבדא
ימרי מתא שעומד בעיר ויודע כל
שדות העיר וסימניהם ומצריהם וכל שדה ושדה ביד מי היא ומי עדים שלה והכל יודע לחזות ..
כרנפחא בחלק בסוף מעשה דסנחריב ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם . אמר ר'
יוחנן אותו מלאך שנד שנזדמן לאברהם לילה שמו שנא' והלילה אמר הורה
גבר . ר' יצחק נפחא אמ' שעשה עמו מעשה לילה שנא' מן שמים נלחמו הכוכבים ממסלותם נלחמו
עם סיסרא . אמ' ר' שמעון בן לקיש עדיף דנפחא מדבר נפהא . פירו' מסתבר טעמיה דר' יצחק
נפחא מטעמיה דר' יוחנן דקרו ליה בר נפחא . ברנפחא בפרק אלו טרפות בגמרא דסימני העוף
יש ברנפחא פירו' שם עוף שהוא ספק . כרו פלי בחלק בריש ענין משיח אמ' ליה רב
נחמן אימתי אתי בר נפלי . פירו' משיח
שיקים סוכת דוד הנופלת . רך
וירא בפרקכמה בהמה יוצאה. מתני אין העגל יוצא בגימון אמ' רב הונא בר נירא
ירו' עול קטן עושה לו כדי שילמוד לשאת את העול . דר קיקי בתמורה
בפרק יש בקרבנות הצבור לבלתי עצבי אם אתה עושה ליכן מוטב
ואם לאו
הוא יורד ברסיסי לשאול פירו' זעוף לשאול לקבר כמו והנם זועפים ומתרגמינן נסיסין . ובגמרא
בע'ז' מאן דאית ליה נסיסיה ברחמיה מסיק לה .. כרפחתי בפרק כיצד מברכין בגמרא
דבא להם יין . פירו' בר פחתי בר רב רבני כדכתי'
והפחות והסגנים . איכא
דאמרי בר פאתי כדכתי' ומחץ פאתי מואב . ובריש גמר' דפרק היה קורא בר פחתי שמעביר ידיו על
גבי עיניו . ברפאתי פירו' שהיה לו פנים בהלכה ובכל מקום . פירש רבינו האיי גאון זל' מפרשי רבנן
שלא יכהו עיניו כשהוא מסכיבן ויתננה . פירו' אחר שמעתי מין אחד היה באותו היום לפניו וחשש
שלא ילעוג כשהוא מסביב עיניו לא רבע רוחות השמים . פירו' אחר היה מכסה עיניו שלא יביט ⟦/⟧
הנה והנה ויהרהר אחר מעשים רעים כדי לקבל מלכות שמים שלימה . ופירש רבינו חננאל ז'ל' שהיה
מעביר ידיו על עיניו לרחצן במים . ומפורש בירושלמי כדתחמיניה לר' יהיב ידוהי על אנפוהי ההיא
שעתא מקבל עליו מלכות שמים .. כר פולו הוה קאיקמיה דשמואל בפרק ניד הנשה בגמרא
דהנוטל פירו' שם איש ..
כרסשא בפים בריתא דטרקיה בפרק
חיזיא בפרק שמנה שרצים בגמר דאבוב רועה
ובריש פרק יש נוחלין ואלא
מאן כו לירות ברקשא דמתא לירות . פירו' בר קשא מוכס העיר ויש אומרים ממונה על העיר ..
בר' שורא כסוף גמר' דכיצד צולין שורא ובר שורא פירו' בר שורא חומה קטנה שבנויה
זיב העזרה והיינו חיל והוא שוה לקרקע העזרה והעזרה שחוץ ממנה גבוהה
והיא שורא וזה נקרא חיל וזה נקרא חומה . דר' יחיה ביבמות בפרק ארבע אחים וכלם
שהיו להם ספק קידושין . ובפרק שני
דכתובות בגמר' דהעדים שלא אמרו
כתב ידינו הוא זה מידי ההוה אניכסיה דבר שטיא . בר שטיא זבין נכסיה אתו בתרי ואמרו כשהוא
Nc2 — E — {'E': 'probable_present'}
גוהה פיר' גוהה רוכתא דמתקנא לחבוט
בגדים אתרא רויחא וממנה ולכותל ד אמות
תקני ובסופה דמנדיאן רוכתא לחוורי ביה
ני ומיקרא שפת מנדיאן והוא בר גוהה ומשנת
תו מקום ולכותל ג טפחים ומסתייע זה
למוד ארץ ישר' דגרסינ' בנ' משקין ועושין
רכת במועד זה הבקיע כל שהוא תיישב נקרא
יע וזה צורתו. ם רקיו
יג בכלים הסייף והסכין קררום שניט
שנו טמא מנני בית א⟧ ביקועו ובנ' כט בכלים
הקרדום של ביקוע של עדד ששה פיר קרדום
מבקעין בו העצים מן ויבקע עצי עולה ואני
בלת בקיעיות בנ' השוחט אחד בעוף בגמ'
ווחט אחד בעוף בג' השוחט את המסוכנת
ר' חתיבות של עצים אי אתה מודה שמא יבקע
יד ונמצא זה שותה טבלין למנרע אמ' להן
בשיבקע הנור בר גמ הכל הגד פיר לכשיבקע
עוד ונשפך היין ואין שם יין בנוד שיאמ' זה התרומה
המעשר אם באותה שעה ישתה הם טבלים אבל
ודם שישפוך הנוד לא בפ השואל ובפ האיש מקדש
נגמ' האומ' לאשה התקדשי לי בתמרה זו אמ' רב
ונא השואל קרדום מחבירו בוקע בו קנאו לא
ניקע בו לא קנאו : רקל בחול
מנ' ב' ר' שמעון אומ' אם שהה כדי ביק
בגמ כדי ביקור טבח חכם פיר בריקת סכר
רקל בנא דניאה נותן
משום הבקר: תשמטנה ונטשתה תרג
ירוש תשמטון יתה ותבקרון יתה: אני ידעת
את זדונך תרג ית בקרנותך: וישכר בהם
אבימלך הנשים רקים ונוחזים תרג' גברין
סריקין ובקרין בקר בר גמ דמי
שהנך ושאר כל הבהמות מכניסין אותן
לבקרות ובבר רב פר אכ הרבה ארבה עצבונך
והא בקורת של אנטונינוס היתה רובעת והרביע
ממנה בקרות של ר' והיה למשלם שור תרג' ויהי
לבית ארבעה בקרן דתורין: שגר אלפיך תרג ירש
קרות תוריכון : ותרג שלנו בקר תורך : פי
במקום ששם עומדין השוורים : בר גמ' דהשוכר
את הפועלין הוה עילא בקרא דתורי בין חד
לחד ניר צמד בקר ובס גמ דפר המנקיד בקרא
שומר שכר דיתמי הוא : ובנ' הכותב בגמ' הניח
פירות תלושין ההוא בקרא דיתמי וכנ אחרון שוטה
עדימי והיה מכה פטיש אמ' רב הונא זמרא בקרי
ודנגדי שדי דגילראי אסיר פיר נגדי מושכי הסכינות
בקרי מושכי המשואות עם הבקר והם אומ' ומרים
ישביל שיהא שיר למושכין עיין בהו רב הונא ולא
היכם בם גידופין והתיר : דגילראי שהן עבדנין
היה בהן גידונין יאסר בקל
בכריתות בס גמ דנ ד מחסרי כנרה
תר' בקורת תהיה מלמד שהיא לוקה יכול שניהן
לוקין ת'ל' תהיה היא לוקה והוא אינו לוקה : מאי
משמע דהדין בקורת לישנא דמלקות תהא
בקראיי כדתנן גדול שבדיינין מקרא וכול'
בקת ביבמות בר' אמ' דכ' יש
מותרות אלא משום בת בקתא פי משום
זו הסמוכה לה במשנה והוא חלל שנשא כשירה
ואיידי דתנא בבת בקתא נשא תנא רישא נמי
נשא: ובכתובות בספ נערה שנתפתתה תני רב
יוסף בביתי ולא בבקתי פיר בבקתי בהרויח ולא
בעקתי בדוחק : ובנ' הנושא בגמ' אלמנה שאמרה
אי אינשי ובנ' הקומץ רבה בס' הל' שתי מנחות
מאי טעמ' כולהו נמי בני ביקתא דהדרי נינהו
ובמעילה בס' גמ' דפ' קדשי מזבח רב אשי אמ'
ראשון ושני לגבי שלישי בני חדא ביקתא אינון
ובר גמ דנ המוציא יין ביקתא ביעקתא פיר בית
קטן שאינו הווה אלא ר' אמות על ר אמות ואין גבוה
למעלה אלא בג אמות לפיכך קורא אותה בי
עקתא כלומ' מקום צר הוא ושני ענינים דבקתא
יש לשון שבינות ויש לשון בית
סליק פלק יח
אחל פרק יט
בס' הל' א' דנ' מצות חליצה אמ' רב אשי למאי ד'
דקאמ' אמימ' יכול עד לא בר אביו חליץ ולא
בד קניו חליץ : ופ' אלו מגלחין במועד בגמ' אין
קורעין איתהפוך כרעיהו דבר אביו וברקניו :
כל אמוראי בע' מרי: בר
אשפרתי בס גמ' דנ' סדר תעניות האלו רב'
פנא גזר תעניתא חדש ליביה טעם מידי בעא
רחמי ולא אתא מיטרא אמ ליה רב נחמן בר
אורפרתי פי' שם אמו של רב פנא : בר'
בטני בנ' בן סודר בגמ' מאימתי חייב ובילממ'
בר ואלה שמות דברי למואל מלך משא אשר
יסרתו אמו מהו אשר יסרתו אמו מלמד שכפת
בת שבע על עמוד ומכה אותו בשבט ואמרה
לו לאו מאל שאלתיך מה ברי הכל יודעין שאביך
יראשמים ואם יהיה בך דופין יאמרו אמו גרמה
לו ומה בר בטני כל נשים של בית אביך שהיו
מתעברות שוב לא היו ראות פני אביך ואני
סבנתי בעצמי ורחקתי ונכנסתי וכל כך למה
כדי שיהא לי בן מלובן ומזורז בל
גוא ת'ד' ירוש' את הנשר ואת הפרס .
המדורי בס גמ דיומא יש אוממ בר מייחם דודי
דאתא דודי הם הסירות כר הריא בנ
אלו טרינות בגמ' סימני העוף הנץ זה הנץ למינהו
להביא בר הודיא מאי בר הודיא אמ' אביי
שורנקא ובר ויקרא רבה פר והוא ישקיט ובר
אחרי מות ר' לוי בשם ר' יוח' בר שהינא הדין בר
הודיא צופה מאכלו ביח מיל : ד'ר'
יןמוך כל' אמ' דש' במה טומנין אותיביה
ההוא בל יומיה לרבא בגיזי צמר ואין
מטלטלין אותן כיר רבאותו היום נכנס לשורה
פיד אח' רב אידי היה וקורין אותו בר יומיה
כדמנר בחנינה בפ א רסמך איזהו קטן רב
אידי אבוה דרב יעקב בר אידי הוה רגיל דהוה
אתי תלתא ירחי באורחא והוה חד יומא בבי
רב כול⟧ והוו קרו ליה בר בי רב דחד יומא :
בר יוכני בנ יום הכינורים בגמ
האוכל ביום הבפורים ואימ' ביעתא דבר
יוכני ובך ג רסוכה ובנ אחרון דבכורות בג דכל
נכנסין לדיר פעם אחת נפלה ביצת בר יוכני
וטבעה ס'⟧ ברכים ושיברה ש ארזים :
כל לועא בי במה בהמה יוצר
ולא בסולם שבצוארו אמ' רב הונאן בר
לועא פי כשיש מכה לבהמה קושרין לה רף
בצוארה אצל לחיים כדי שלא תחזור לחכך
המכה כל מיחם דורי עודי
רבע בר מדקר בי כובי בר
מלחך פיוכי סא בנקי בס גמ ראלו עובדין
בפסח בר בפר המוכר
א בבית בגמ רש בג אומ' פיר עבדא
דמרימתא שעומד בעיר ויודע כל שדות
העיר בסימניהן ובמצריהן וכל שדה ושדה ביד
מי הוא ומי עדים שלה והכל יודע לחוות :
בל נפחא בחלק בס מעשה
דסנחריב ויחרק עליהן לילה וג אמ ר
אותו מלאך שניזדמן לו לאברהם אבינו לילה
שמו שנ' והליהה אמ' הורה גבר : ר' יצחק נפחא
אמ' שעשה עמו מעשה לילה שנ' מן שמים
נלחמו וג אמ' ריש לקיש טבא דנפחא מדבר
נפחא פיר מפת בר טעמ דר יצחק נפחא מטעמ
דר' יוחנן דהוה קדו ליה ()ננחא בר
פחא בנ אלו טריטת בגמ סימני העוף
פיד שם עוף שהוא נפיח : בר
פרי בחלק בר ענין משיח אמ' ליה
רב נחמן לר יצחק מי שמיע לך אימת
אתי בר נפלי פיר משיח שיקים סוכת דוד
הנופלת בר נחרין בנ במה בהמה
מתני אין העגל יוצא בגימון אמ' רב
הונא בר נירא פי עושין לו עול קטן שילמוד
לשאת העול : כר סיס י בתמורה
בגמ דפר יש בקרבנות לבלתי עצבי אם
אתה עושה לי כן מוטב ואם ראו הוא יורד ב
ברסים לשאול פיר' זעוף לשאול לקבר כמו
והנם זוענים ומתרגמ' נסיסין רר
פחתי בנ' כיצד מברכין בגמ' ב
]ן יין פיר רב רבני כרכת והפחות ואיכא
אמ ברפאתי כדכת⟧ ומחץ פאתי מואב : בר
מ דנ היה קורא בר ⟦כאתי⟧ פחתי בשעה שמעב
דיו על גב עיניו וכול פיר רבי האיי גאון זל מכרש
בנן שלא יראו עיניו כשהוא מסביביו ויתעה
נא ששמענו מין היה באותו היום לפניו וחשש
שמא ילעיג כשהוא מסביב עיניו בד רוחות
ב'א' היה מכסה עיניו שלא יביט הנה והנה
והרהר אחר מעשים רעים: ורבי חננאל זל פי
בעת שהיה מעביר ידיו על עיניו לרחצן כמים
ומנר בירוש כד תחמיניה לר' יהיב ידיה על
ונוהי ההיא שעתא מקבל מלכות שמים
דדפיילי הוה קאים קמיה
דשמואל בנ גיר הנשה בגמ פיר ש
איש : בר קשא דטמברית
רטרקיה חיויא בנ ח שרצים ב
חבוב רואה: ובר גמ רפר יש נוחלין ואלא מא
בולירות בר שקא קשא דמתא לירות פיר בר
קשא מוכם העיר : ויש אומ' ממונה על העיר
בל שורא בס גמ רפר כיצד
עולין שורא ובר שורא ניר בר שורא
חומה קטנה שבנויה סביב העורה והינו ח[
והיתה שווה עם הקרקע של ענ עזרה והחומו
שבחוץ מנעה גבוהה והיא שורא : וזה נקרי
חיל : וזה חומה : בר' ש[
ביבמות בפ ד אחין בג וכולן ש
להן קידושיו ובנ ב בכתובות בגמ העדים שא
כתב ידינו זה מידי דהוה אנוכסי דבר שטיא
יכול בר בגמ' דנ' לולב וערב
ובחלק בענין משיח הא דעיילי ב
והא דעיילי בלא בר פיר' ששמענו החשובין
הנכנסין בלא רשות המלאכץ העומדין לפנ
השכינה מועטין אבל אותם שאין נכנסין ⟦⟧
שימליכו בשכינה המלאכי הרבה הן ויש
שאומי העולין בגן עדן בבניהן כלומ' שהו
צדיק ובנו כמותו כמו ר' שמעון ובנו מונ
זה שאמ' מועטין בדור זה : ב'
בכלאים בפ' ב' וכבא בתרא פיר' המוכר פירות
לחבירו בגמ' הרי זה מקבל עליו רובע כל סאה
שיש בו רובע חוץ ממין אחד ימעט ר' יוסי אומ'
בור ומפר הינו טעמ' דר' יוסי משום דמיחזי
במקיים כלאים ובנ ב במעשרות האומ' לחבירו
הילך איסר זה בב תאנים שאבור לך וכול ובפר
כלל גדול בגמ' אבות מלאכות היו לפניו מיני
אוכלין בורר ואוכל ובמשנה פא רביצה הבודר
קיטנית ביום טוב ⟦וכול⟧ פיר בודר נוטל פסולת
מן האוכל ומשליכן או נוטל האוכל ומניח את
הפסולת ובנ' א רבבא מיצעא שטרי בורורין בג
מאי שטרי בירורין הכא תרגימו שטרי טענתא
שימוש בית דין : ר' יהודה אומ' זה בורר לו א' וזה
בורר לו א: ובפ גט פשוט אין כותבין שטרי
בידורין וכל מעשה בית דין אלא מדעת שניהן
פיר שטרי טענתא בית דין שקיבלו טענות בעלי
דינין וכתבום בשטר: ובבריתות בר גמ דפר
אחרון המביא אשם תלוי מנחת קנאות לאו
לכפרה אתיא אלא לבדרעין ובר דסנהדרין אם
ברור לך הדבר כבקר אמריהו פיר' אם ברור
לך הדין כמו שברור הבקר שהיא שעה ⟦א'⟧
של יום בלי ספק: אמור לחכמה אח את אם
בדור לך הדבר כאחותך שהיא אסורה מן התורה
פיר כאחותך שיצא ממעי אמך שהיא אסורה
לך אמרהו : ובס' גמ' דמי שמת' אתא לקמיה
דרב נחמן אמ' ליה זיל בדרורא כולתיך פיר ברד
דברך כי אכלתה שני חזקה ובר מי שמת בגמ
שכיב מרע שכתב כל נכסיו תניא אבא שאול
אומ' יום טוב של עצרת ברור סימן ינה לכל השנה
ועיקר הדבר מפורש בתחילת תוספת ערבין כי בך
היה יום נתינת התורה צח וברור: ובכל היד
כב בנידה ובקרן כרכום כברור שבו פיר
כרכום דרכו לצמח ג שערות בכל שורה והשער
האמצעי הוא הבדור והמיבחר בדור
לו מיתה כבר פיר בעל בי דל
בהמקבל פט בבא מיצעא ומשזכה בה הבירה
אוביר ולא אעביר פיר' שדה שלא נזרעה ותרג'
Nc — E — {'E': 'probable_present'}
כר
שר
מ
הוא
יר
י
סייף
ורתו
שנדו
אפי
ת
ש
הנור
ואין
טה
את
שה
כירו
בפר
זבר
ם
יו
אבי מלך אנשי סירקים וניסהים וכרו' ואמר בהון עוברהון
סריקין ובקרין. בקר בר גמ רמי שהפך ושאר כל הבהמי
מסניסין אותן לבקרות ובבר רב נרכו הרבה ארבה עצבורך
והוא בקורת אנטונינוס היתה רובעת והרבינה ממנו בקורת שלר
והיה למשלח שור תרג ויהי כבית ר' בקורין דתודין דין אברהם
תרג ירו והביקודתא רהט אברהם שגר אלפיך תרג ידו בקדת
תוריכון ותר שלנו בקרי תורך פיר מיקום ששם עומדין השוורים
בר' אמ' רחשובר את הנועל היה עייל בקרה דתותי כן חד לחד
כיר צמר בקר . ובס' אמ' דפר המפקח בקרא ששיד שהר דיתמיהו
ובפר ההותב לאשתו באמ' הניח גירות הלושין החואבקרא דיתמי
ובנ אחרון דסוטה בגמ' עד ימיו היה מבה בפטיש אמ' רב הונא אמרי
בבקרי ודנגרי שרי דויל דאי אסיה טר וורי מושכי הסמינות
בקרי מושכות מושאות גם הבקרובם אומ' ומזמרון בשביל שיהא
אוזר כמושבים ועזין בהן גירופים והתיר לוי לרוי שהן עבדינן היה
בהן גירופין ואסר . בקר בריתוה בס' אמ' רפ' ד' מחוסדי כפרה
תר בקרת ההיה מלמד שהיא לוקה וכגל שווהן לוקין ת'ל' תהיה
היא לוקה והיא מינו לוקה מאי משמי דהדין בקורת לישנים
דמלקות ההא בקראיי הדתנן זרוב שבדינין מקדש. ובוי
בקת ביבמות בר גלו דפ' יש מותריה אלא משנ בת בוקתה
פיר' תמשו זה הסמוכה לה במשנה והוא חלל ושגש זו כשרה ואידי
דתנא בבת בוקתה נשא תנא רישא נמי נשא ובכתובות בפ נערה
שנתותתה תני ר יוסף בביתי ולא בביקתי כיר בהרויח בביתי
ולא בבקתי. הרוחקי' ובפר הנושא בגמ' אלמנה שאמרתאת אפשר
ובנ' הקומץ רבה ובס הבכ שתי מנחות שביי אומ' אט' נטמא אחר
מהן נמי שניהן מצטרנין מאי טעמיכולהו גמי בני בקתא דהדדי
ילהבקו
נינהו ובמשלה במ' גמ' דבר קרסי מזבח רב אשי ר אושון ושני לגבי
שלישי ברי חרא בקתא נינין ובר גמ' דנר המוציא מן בקתא ביעקת א
פיר בית קנין שאינו היוה אלא ר' אמות על ר' אמות ואין אבוה למעלה
איבו אמות לפיסך קורא אותה ביוקתה כל ומ' מקום צדהוא ושני ננונים
כיורים לבקתה ושלשון שכינות ויש לשון בית . ס' פ' י'ח'
אחל פרק יט' . בר אביו בס' הלכה א' דפ מצות חלוצה אמ' רב
ששי למאי קקאמ' אמימר האו מא דמסגי על לחהא דכרתיה לא
ביספוק באודר אביו סליץ ולאו בר קניו חליץ ובנ אילו מגלחן באמ'
אין קוריין איתהגו כרעיהו דבר אביו וברקפיו ההוא יומא לא ספרוה
לרב אשי והינו האמ' רב אשי לאו בר אביו וכם וכו' בר אמוראי
בערך מר[ בר אושפרתי גר ומ דנ סדר תניניות האילו רב
פפא קקד תעניתא חלש ליביה טעים מידי בעא רחמי ולא אתי
מטרא אמ' ל' רב נחמן בר אושפרתי פיר שם אמו של רב נפא
שבר בפטני ב'פ' בן סורר בגמ' מאימתי חייב וביפמ' בר'
אבה שמות דברי פמואל מכך מש א י'ס' א' מהו אשר יסרתו אמו
מלמד שכנפתו בת שבנע על העמוד ומכה אותו בשבפו ואמרה
לו לאו מטל שאנתיך מה ברי הכל יודעין שאביך ירא שמים וצריק
למורה ואם יהא בך רופי יאמרו אמו גרמה לו ומה בר בטני כל
נשים של בית אביך כיון שהיו מתעברות שוב לא היו רומות נני אביך
ואני סיכנתי בשצמי דחקתי ונכנסתי וכל כך למה מדישיהא לי כן
מגובן ומזורז ורו' ברגצא תרג ירו את הפרס ואת האזני
העזניה ושת הנשר ואת הפרם. בר המדודי בם גמ דיומ' יש
מפורש בר מיחם דודי דאבא דורי הם הסירות. בד הריא בפ אנו
רורינות באמ סימני העוף הגץ זה הנץ להביא את כר ההיא אמ' אביי
שורינקא. ובר' ויק' רב פרש' והוא ישקיט ובר' אמרימות ר' לוי בשם ר'
יוחנן בר שהינא התין בר הורנא צופה מאכלו בשמונת מול .
בר יומיה בגמ' דפר' במה טומנין אותיביה ההנא מרבנן בר יומים
לרבא בגיזי צמר ואין מטלטלין שותן פיר רב אותו יום נכנס לשורה
פא איד הוה וקורין אותו בר יומיה כמנורש בחגמה בפר קמ' רפמך
אי זה הוא קטן רב אידי אבוה דרב יעקב בר אידי הוה ראיל דהוה
אתי תלתא ירחי באורחא והוי חד יומסו בבי רב והדר אזונ א' ירחי
באורחא והוי חד יומא באושפיזא והדר אותו קרי והווקרי ליה רבנן
בר בירב דחר יומא . בר יוכני בפר' יום הכפורי' בגמ' השוכל ביום
הכפורי' ואימר ביעתא דבר יוכני אב ר' אמ' דסוכה ואימ' אני' ב
דבר יובנו ובנר וחרון דבכורות באמ' הכל נכנסין לדיר להתעשר
פנים אחת נפנה ביצת בר יוכני וטיבניה ששים כרכים ושבר שנש
למאות ארזים. בר לועא בנ' במה בהמה מתניתין, ולא
בסוכם שבצוארו אמ' רב הונא בר לועט פיר' כשיש מכה לבהמה
קושרין לה רף שבצוארה אצל לחיים כדי שלא תחזיד ואשה
להכך במכה. בר מייחם תנורי בדמך רבע בר מלקחצו
כובי בר מלחך פוגקי בס' גמ' דואלו עוברין בפסח . בר מחווניתאה
בפר' המוכר את הבית דאמ' רבן שמעון בן אמ' פיד' עבדא דמרימת(
שעומד בנעיר ויודע כל שרות העיר בסימניהון ובמצריהן וכי שדה
ושדה בידמי היאו ומי עדים שנה והכנ יודע לחוות . ברננחא
בחלין בם מעשה דסנהריב ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו . אמ'
ר' יוחנן אותו מלאך שנארמן לו לאברהם לילה שמו שנ' והלילך
אמר הורה ר' יצחק אמ' שעשה עמו מעשה לילה שנ' מן השמים ננחמו
אמ ריש בקיש טבא נפחא מדבר נפחא פיר מסתבר טעמ' דר'
יצחק נפחא מטעמא דר' יוחנן דקרו ליה בר נפחא. בר נפחא
F — E — {'E': 'probable_present'}
הרישות וקבונות פשיט' ללו צריכה בשרת שפיתה בורו כזמן בדול מהו דחים דודן
רוצן האוד שמודקן שדהו חרבה והחד יין קבמול דלו וברמש לם דחזקת הבתים . מח/
וינו רם חמא והורה רב הונזר במחחדר סוכרי בהוי . כל במקום שמנ הגם לזור' שנרה
ולאכירה שנה אחרה ובבר המוכר פירוח . אמ' מקבל עליו עשר בת ופות . תור שמכב
ההקבל ליטע שדה החבירו בשכר הרי זה מקבל עלו בעל השדה עשר בורמות לממה
ודלנות י דמי מכר הנתב י' מילנוח בין ממה . מעכם למ מפחית מדסיו . ומקבל עליו
בעל השדה . אבל מם מכר יוחר מכמן מגלולין עלו אף הכל אי י בזרמות .
כך נעל קמ' רבבא מציע . בגמ' המשנים רוכבין אלא הא דר' מבהו ברותוו היור . ובפר
מי זהו נשך . בגמ מלוה ישל יאלא דרב אשי בריתא היוא . ובפל מי שמת . בג' האחין
שעשו מקצתן . רב משי מכל הטה מוכיח עליו. והוי דרב משי בריתה היור ובמנחוה
בפר ר' ישמעאל . כגמ' בא לו לעשרון . אלא דרב משי בריתא היא . ובסוף גמ רפרק
המוכר שדה לחבירו . והא דרב הונא בר' יהושע בריחמ היא. ביבמות בפר כיצד-
אשה מחיו . בגמ כלל אם ביכמה . והא דבר דרב משי בריתוו התם שלפניו משתמר . פי
בסקום שטעו ולא דברו בחלכה לא רצו לגנותם ולומר תעו . מלא אמ' בריתא היא בלומ'
דעה חיצונית היא . ובעל חזקת הבתים . בג' ג מרצות לחזקה היכי דמי מתנתו טמירתוו
מה רב יוסף דאמ' להו לסתרי זיח מי טמור וכתבו ליה ואיכ ראמ' אמ' רב יוסף דלא אמר
להו להדרי תיתבי בבריתא ובשוקא ותכתבו לית . מאי ביניהו איכ בינייהו סתמא דלא פרים
לא איצומרו לא תיתבי בשוקא ובכירתוו . תומ' רב חנגאל רהוה קשה הא לישנוא נאבא דהוו
תרי לשם דרב יוסף מחצו דסהמו כשירה היוד . ואמ' רפריש לה מביו זצל הכי להמי
לשנא ואמ, זילו מישמרו מתחזי דבהאי לישנא א פריש הכי מפסלה ואי לא פריש אלא
מקני ליה סחמות כשירה . ולהמי לישנא דפריש לא תיתבו בשוקא ובבירתו ותכתבו לה
מכלל דכל מתנתא צריך למיתב בשוקא ולבירתא למיכתב ליה ואי לא כתב בח הכי פסיל
מישתכחי דלישנא קמא ררב יוסף סתמ כשירה. ובלישנא בתרא דרב יוסף סתמ פסול.
ובסנהדרין בל דיני ממונות . בגמ זה בורר לו אחד . בגמ סוחרי שביעית בקמא בתהכי
הוא . אין בשור תבר דתנן בכילאים בסוף פרק ח' א' שור בר מין בהמה . ר' יוסי אוסר
מין חיית . ובהקומץ רבה . בף ר' פרשיות שבתפילין החלין פרשיותיה פסולה . ממ מביי
לא ממרץ מלא גוייתו לברדיתא וברזיתו לגוייהא מבל ולל ובל גמ דפר אלו טריפות
עיזי ברייהא קוצי אכלן ובגמרה הראה שניקבה ההוא רביני ביני רמתמי לקמיה
דרב משי סכר למטרפא . ממ ליה הונא מר בר רב איה לרב משי כל הני חוזי בדיירא
הכי איה להו ובר גמ' דפרק אלו טריפות . אה עולא ייב לו קוץ בוושט אין חוששין
ופועלים הוה טיילמ בקרוו דהורי בן חד לחד . כי צחד בקר . וכססף א' ופרק המתקיר . בקרה שומר
שכר דיתמי הוא . ובפרק הכמהב למשתו .. בומ' הניח פירות תלושין . ההוא בקרמ דיתמי . ובנרק
מחרון דפוטה בומ עד ימיו הוה פטיש . אמ רב הונא זמחו דבקרי ודנגרי שרי דגילדמי מירי
פי נובי מושכי הספינות . בקרי מושכי המשומות עם הבקר והם מחמרים בשביל שיהמ
עוזר למושכים ועיין בהן דם הונא ולמ היה בהן גירופין והתיר . רגילדמי שהן עבדטין היה בהן
וירופים ומסר . בקל בכריתות בסוף ומ' דפר ר' מחוסרי כתרה הר' בקרת תהיה מלמד שהצו
לוקה והוא אינו לוקה . ממי משמע יהרין בקרה לישנא דמלקות ההמ בקרמוי . כדתנו
גדול שבדיינין מקרמ וכו. בקה ביבמות . בר גמ דפרק ש מותרות מלמ משום פת ביקתמ פירו
משום זו הסמוכה לה במשנה והוא חלל שנשמ כשירה ומידי דתנא בבת ביקתמ נשמ תמו
רישנו נמי נשא ובכתובות בסוף פר נערה שנתפתתה תני רב יוסף בבתי ולא בבקתי . פירו בהרווח בבתי
ולא בעקתי ברוחקי . ובפר הנושמ בגמ' מלמנה שממרה מי מיפשי . ובפרק הקומץ רבה . בסוף הלכות
שתי מגחות . מביי ממ' מכי נטמא אחד מהם נמי שניהן מצטרפין ממי טעמא כולהו נמי בני ביקהמ
דהדרי נינהו . ובמעילה . בסוף גמ' דפרק קדשי מזבח רב משי ממ' רמשון ושני לגבי שלישי בני חדמ
ביקתמ מינון . ובר גמ' דפרק המוציא יין בקתמ כי עקתא . פירו ביה קטן שמינו הוה מלמד ממות
על ד' ממוה ואין גבוה למעלה מלא בו אמות לפי קורמ מותה בי עקתא כלומ מקום צר הומ
ושני עניינים לבקתא . יש להן לשון שכנות . ויש להן לשון בית ::
סליק פרק שמנה עשר ומרל פרק תשעה עשר
כר אבין בסוף הילכת רמשונה רפרק מיצות הליצה אמ רב משי למאי רקהא ממימר
האי ממן דמסגי עד לרתא רכרעיה לא לרלוץ למו בר אבין רליצה ולא בר ספיו
רליצה יבפל מלי מגלרין כגמ אין קורעיו אתהפוד כרעייתו דבר אביו ובר כפיו ההוא יימא
לא ספרוה לרב אשי והיינו דאמ רב אשי לא בר אביי יכו: בר אגרודאי בערך מר .
בר אוזפרתי בסוף גי דפרק סרר תעניות האלי רב פלא גזר
חלש ליביה טעים מידי . בעד כרמי ולא מתו מיטרא אמ' ליה
רב נחמן בר מושפרת. כי הומ שם ממו של לב ככמ . בר בטני בפר בן סורר כג ממימתי
חייב . ובילמדנו . בר ומלה שמות דברי למומל מלך משמ משר יסרתו ממו לך
מהו שייסרתו ממו מלמד שכפתתו בת שבע על העמוד ומכה ממתו בשבט ואמרה לו למו מיי)
שעלתיך מה ברי . הכל יודעין שמביך ירמ שמים יעם יהיה כך שום דוכי יממדו ממה גרמה
לו . ומה בר בטני . כל נשים של בית מביך כיון שהיו מתעברות שוב לא היו רומות פני מביך
ומני סיכנהי בעצמי ורחקתי ונכנסתי וכל כך למה כדי שיהא לי בן מלובן ומזורז וכנן.
בר גיא תר ירושלמי מת הפרס ואת העזניה ומת הנשר ומת הפרס : בר המרודי
בסו גמ דיומא יש מפרשי בר מייחס דורי דמבמ דורי הם הסירות
כר הריא בנ בפרק מלו טרפות בג סימני העוף הנץ זה הנץ למינהו להבימ מה בר הורא
ממי בר הורימ מממבי. סורי נקמ . ובר ויקר רב פר והומ ישקוט. ובר מחרי מוה
ר' לוי בשם ר' יוחנן בר שהינמ' . הרין בר הוליא צופה ממכלו בשמנה עשר מיל .. בר יומיה
בגמ דפר' במה טומען מיתיביה ההוא מרבנן בר יומיה לרבה בגיז . יכמר - ומין
מטלטלין מוהן פי דבמותו יום נכנס לשורמ' . פמ' ר' מיד י היה וקורין מותו בר יומיה
ים מבזה בפר' קמ' דסמך אנזרו קטן דם וידי אמה רב שקם בר מידי הוה רבר
החוד והאי מדוא ידחי במרחוו והדי חד יום בכי רב והדר ואיל ג' ירחי במרחה והי חד
אמי במושה קיה והדד אוני והוא קרו ליה רבנן בר בי רא דחר יומור . בך ידהצי ל'
בני זם הכפורים בגול המוכל ביום הכפורים וגימא ביעותא דבר יוםני.
ובר ומ' רסוכה . ומיכל אפי' דבר יוכני ובכל מחרון דבכורות . בגמ' דהכל נכנסין לדיר למעשר
פעם מחת נפלה ביצת בר יובני וטיבעה ס' ברכים ושברה ש' מרזים : בך דושא בפר'
במה בהמה מתני : ולא בסולם שבצוארו . אמ' רב הובא בר לעא ⟦פי'⟧
כשיש מכה בבהמה קושרין לה דף בטמרה אצל לחיים כדי שלא תחזור דמשה לאיך לחכך
במבה . בך בלייחס תנורי בר מך נ' רבעי . כל מדקד כי בוכי . בד מלכך פניכי .
בסוף ומ' דמת עייריץ מיר . בר מחווזיתא בפל המוט ארל
הבית בגמ רבן שמעון בן גמלאל . פי' עבדיה
דמר מתא שעומד
בפיר ויודע כל שירות העיר בסימניהם ובמצריהן . וכל שדה ושדה ביד מי הוגר . ומי
עדים שלה והכל יודע לחוות .. בך גפחא כחלק בסוף מעשה רסנחריב . ויחלה
עליהם לילה הוא ועבדיו ויכס אמ' ר' יוחנן אותו מלאך שנקדמן לו
לאפרהם לילה שמו שנ' והלילה אמ' הורה גבר . ר' יצחק אומ' שעשה עמי מעשה לילה
שנ' מן שמים נלחמו הכתבים ממסילותם . אמ' ריש לקיש טבא אנפחו מדכר נפחא . פי'
משתברי טעמ רר יצחק נפהא מדר יוחנן דהוי קרי ליה בר נפרוי . בך נפרא כללה
לל שעין משור ופר מלי טריפות . בגמ סימני העוף . פי שם
עוד
ספק . בר נפרי כחלק כד עניין משיח . אמ' ליה רב נחמן לר' יצרק מי שמיע לך זרימת
מתי כר נפלי פי משיר שיקים סוכת דור הנופלת בר טרא בפר במרה
בד גורא בפר כמה במהמה יוצמה ויחט אין תעגל יוצא בגימון אמ רב תונוי בר
ורא פ שטין לי עגל קטן כדי שילמד לשאת העול כך ריהי בתמורה
בגמ רער יש בקרבנות עתבי ום עושה לי כן נווטב יאם לאי הוא ורר
בר סיסי לשמול . פי' זנוף לשאול לקברו כמי והנם זיעפי' מתרג' נסיסין כך פחתי בפר'
טצד מבדכין . בגמ בא לחם יין . פי בר רברבני . כרכתי' והפרית הראשיני
איכ'
ראמ בר פאתי ברכתי ומחץ פאתי מומב ובר גמ' רפר היה קורא בר פרתי בשעה שמעביר
ידיו על גב שנין פי רב האי מפרשי רבנן שלא דאי עיטו כשתי מסביבן ייתגנה פי אחר
ששמעט מין חיה באותו יום לפניו וחשם שלא ילעיג כשהוא מסביב עיניו בארבע רוחות
פא היה מכסה עיניו שלי יביט הנה והנה ויהרהר אחר מעשי אחרי ורב חנגאל פי בעה
שהיה מעביר ידיו על עיניו לרוחתן במים ומפר בירושלמ . כר תחמיניה לר' יחית ידית על
אפוי ההיא שעתא מקבל מלכות שמים . בר פיי הוה קאים קמיה רשמואל כפר
בך דוא רפומכרית רטרקיה
דפר יש טחלין
גיד הנשה בגמ' הנוטל שם שם איש ..
חיויה בפר טמנה שרצים בגול אבוב ראה . ובר' גמר'
ימלמ מאי בו לירות בר קשא דמתא לירות . על בר קשור מוכם העיר ויא ממונה על העיר
בר שורא כסו' וגמ' דפר כיצד צולין . שורא ובר שוחו . פי' בר שורא רימה קטנה
שפנויה סכים העזרה והיינו חיל והיתה שוה עם קרקע עקרה
W2 — E — {'E': 'probable_present'}
ששוכבין בהן בני אדם כבסלין הסמרכין למטות ומ' רב יהוד' גובהת ובר גובהה פי' בקיע כדגרס :
ויש מפ זבובין קטנים . לא תיתלו בוקי סריק'
ברב נחמ' הרי היא כמתנת בריא והויא קיניין . ⟦כפ'⟧
מי שמת בגמ שייר קרקע ובפ' אין מעמידין ⟦/⟧
בסמוך לשלקות . אמ' להו רבא לאו אמ' לכו לא
תיתלו בוקי סריקי כרב נחמן הכי אמ' רב נחמ' מקום
הדבק אפי' ניטל כולו בשר . פי כלים ריקים כמו בקב
כלומ' דברים שאין בהן ממש ברג' דאיל
טריפות ובג' דאילו כשירות בבהמה האי בוקא
דאטמא דשף מדי גרי מדוכתיה טופה . פי'
כובנא דהיא באסית' של ירד שזו וכמטר
ממקומו שף מלשון שפיפון עלי אורח .
בסג' דפ' הערל חברו עלי תלמידין כתרנוג
של בית בקיא . פי' תרניגלין של אותו מקום שהן
חריפין ואין מניחין תרנגול . אחד להיות עמהן
קיי
בפק' דע'ז' בג' אין בונין עמהן ת'ר' ההולך
לאיצדינין ולברקום וראה את הנוחשין ואם
החברין כגין בוקיון ומוקיון מוליון ולוליון סגל'
וסגלוריון הרי זה מושב לצים פי' מלן עינייני
ליצנות הן בפס⟧ דראש השנה המתחל'
לעולם ייי ובויקר אמ' אל הכהנים פ' לעולם יייו'
יאשיהו פתח אשרי העם יודעי תרועה ⟦ומ'⟧
אומות העולם אין יודעין להויע כמה קרנים
יש להם כמה ברקיינוס יש להם כמה סופיתות
יש להם בוקיינוס לשון ערבי קורין חצוצרות בוה
בבר' בספר אלה תולדות נח קם נסב
בקלסה ותברהון ויהב ההוא בוקלסה בידוי ⟧
דרכה דבהון עינין כלי שמוכה הוא .
בפק' רפס' בג' אין חוששין ספק על ספק לא ער
היינו בקעה דתנן בפו' בטהרות נכנס לבקעה
בימות הגשמים והטומאה בשדה פל' . וכרג'
דהמוכר את הבית המוכר שרה לחבירו ⟦בבקע'
גדולה פי' בקעה היינו באגא והן שדות הרבה
וברג' רשבת ובקעה אינה לא ברשות היחיד
ולא בר' הר' והתנן בפ' טהרות ביקעה בימות
החמה רשות היחיד לשנ' ורשות הרבים לטומ'
בימות הגשמים רשות היחיד לכאן ולכאן ⟦פי
למי שמלאה מים ואין אדם נכנס בה לכך
רשות היחיד לזה ולזה . פי' אחד בימות הגשמ'
רשות היחיד לכאן ולכאן לפי שיש בה תבוא
יאין רגל אדם מצוי בה ויש פי' בג' דשבת .
בפק' דמשקין בג' ועושין נברכת במוע'
מז נברכת אמ' רב יהוד' בקיע והתניא והכקי
בלא יחפור ולא נברכת הכוכסין . ופירח⟧ שם
אין חופרין כגון בקטה לעשותה נברכת הכובס
אלא א'כ' הרחיק מן הכותל ג' טפחים אמ' רב נחמ'
אמ' רבה בר אבוה לא שנו ג' טפחים אלא מן
הבקיע הבגלים כתוכה ומחמיצין אותן במים
ובמיני נתר כדי לכבסם אלא מן הנברכת
העשויה למכריין . פי להטיל לתוכה בגרים
לכבסם בנד נור בהולכה והכאה ברגלים או
בכלי עץ בדיך שהכרבסין עושין ומנתזין
ניצוצות של מים על הכותל לא סגי ליה ג'
טפחים אלא צריכה להרחיק ר' אמות ר' ⟦חיי'
בר אבוייה מתני לה בהריא לא נברכת
הכובסין אלא אכ' הרחיק משפת מחמצן
ולכותל ג' טפחים וסר בסיד . ומפ' זו במס' משק
ועושין נברכת במועד ואמ' מאי נברכת
אמ' רב זה בקיע . פי' בקיע אבן של כובסין ..
התני' מרחיקין הנברכת ואת הבקיע ⟦אביי' .
איתימ רב כהנא גוהה ובר גוהה פ' נהה דוכ'
מתקבא לחבוט בו בגדים אתרא רויחא
מינה ולכותל ר' אמות ומתקני וכסיפה
מנדיין דוכתא לחוורי ביה ומאני ומיקר .
שפת מנריאן והדר בד גוהה ומשפת אותו
מקום ולכותל ג' טפחים בפיג' בכלי'
הסייף והסכין קרדום שניטל עשפו טמא
מפני ביקועו זר צורתו . וכפ' כ'ט' בכלים יד
קורדוס של ביקוע של ששה פי' קרדום
שבקעין בו עצים מן ויבקע עצי העולה
ואפי' אוכלת בקעיות . בפ' השוחט אחד ⟦בעו'⟧
בג' השרחט את המסוכנס פי חתיכות של
עצים אי אתה מודה שמא יבקע הנורר
ונמצא שותה למפרע אמ' להן לכשיבקע
ברג' דכל גט שנכתב פי לכשיבקע ⟦ברג⟧ הנוח
ונשפך היין ואין שם יין בגיד שיאמרו זו
התרומה והמעשר אם באותה שעד
ישתה הן טבלים אבל קודם שישפך הנוו
לא . בפ' השואל את הפרה ושילחה לו . ⟦ובפ'⟧
האיש מקדש כו בג' האומ' לאשה התקד'
לי בתרו' זו . א'רב הונ' השואל קרדום מחבירו
בקע בו קנאו לא בקע בו לא קנאו
בחולין פכר' שמ' אומ' אם שהה כדי ביקח
ובג' כדי ביקוד שבח חכם . פי' בדיקת הסרח
כפק דפיאה נותן משם הבקר תשמטנה
נטשתה . תר' ירו' תשמטון יתיה ותבקרון ית
אני ידעתי את זרובך תר' ית בקרעתך . וישכ
בהם אבימלך א'ר' יפוח . תר' דאגב בהון אבימלו
גוברין סריקין ובקרין כרג' דמי שהפג'
ושאר כל הבהמות מכניסין אותן לבקרות ⟦ובבו'⟧
פכא הרבה ארבה עצבונך . והא בקורת של
אנטונינוס היתה רובעת והרביעו ממנה
מקורת של ר' והיה למשלח שור תר' ויהי למ
איבעא בקרן דתורין . ואל הבקר רץ אברהם
ולביקורתא דהט שגר אלפיך . תר' ירוש' בקר'
תוריכה . ותר' שלנו בקרי תורך פי' מקום ענמ'
השוורים . ברג' דהשוכר את הפועלים . הוה
שלא בקרא דתורא בין חד לחד . פי' צמד
בקר . ובסג' דפרק המפקיד . בקרא שומר שנ⟧
דיתמי הוא . ובפ' הכותב לאשתו בג' הניח ⟦פי'
תלושין ההוא בקרא דיתמי . ובפ' אחרון .
רסוטה בג' עד יכין היה הפטיש אמ' רב הונ'⟧
זמרא דבקרי ודנגדי שרי דגולדאי אסין ⟦פי'⟧
נגדי מושכי הספינה בקרי מושכי משואו
עם הבקר והן מומרין בשבול שיהא עוזר
למושיכים ועיין בהן רב הונא ולא היה בה
ידופין והתור . רגלראי שהן עבדנין היה ⟦כה⟧
גידופים ואסר בכריתות בסג' רפר'
מחוסרי כפרה . בקרת תהיה . מלמד שהיא
לוקה והוא אינו לוקח מאי משמע דהאי
בקרת לישנא דמלקות הוא בקראי כדתנן
גדול שבריינין מקרא . כיכמות ברג'
דפ' יש מותרות אלא משום ביקתה פי ⟦מש' .
ור הסמוכה לה במשנה והוא חלל שנטא
כשירה ואיירי דתנא כבת ביקתה נשא תנא
רישא נמי נשא ובכתובות בספ נענה
שנתפתתה תני רב יוסף בביתי ולא בבקתי ⟦פי'⟧
בהרריח בביתי ולא בעקתי ברחקי . וכפ' הנו'
כג' אלמנה שאמרה אי איפשי . וכפ הקומץ
רבה בס' הלכה שתי מנחות אביי אמ' אפילו
נטמא אחד מהן נמי שניהן מצטרפין מאי
טעמ' כטלהו נמי בני בקתה דהדרי נינהו ⟦//⟧
ובמעילה בסג' ופ' קדשי מזבח רב אשי אמ'
ראשוה ושני לגבי שלישי בני חדא ביקתא
אינון וברג' דפ' המוציא יין ביעקת
בית קטן שאינו הוה אלא ד' אמות על ⟦ד'⟧
מרת ואין גבוה למעלה אלא בג אמות לפיכן
קורא אותה ביעקתה כלומ מקום צר הוא . ושנ'
ענינים לבקתה ישלשוו שכינים ויש לשון בית
סליק פיח' אפ'יט' בר אמו בס' הלכה
ראשונה דפ' מצות חליצה אמ' אביי למאן דקאנ
מימ⟧ האי מאן דסגי אלחתא דמעיה לא
ליחלוץ לאו בר אביו חליץ ולאו ברקפין חליץ
ובפ' אילו מגלחין בג' אין קררעין איתהפיך ⟦רעי'⟧
דבר אביו וברקפין ההוא יומא לא ספרוה לרב
אשי והיינו דאמ' רב ל . אשי לא בר אביו
אושפכתי בסג' ד'פ' סרר תענטות האילו ⟦וג'⟧
פפא תור תענית חלש ליה טעום מירי ⟦בע'⟧
רחמי ולא אתא מיטרא אל' רב נחמ' בר אשפרת
שם אמו של רב פפא אמוראי ⟦בעדו⟧
ביטני בפ' כן סודר ומורה בג מאימתי חייב
כילמ' כר' ואלה שמות . דברי למואל מלך ⟦משא'⟧
ושר יסרתו אמו . מהו אשר יסרתו מלמד
שכפפתו בת שבע על העמוד ומכה אותו ⟦/⟧
בשבט ואמ' לו לאו מאל' שאלתיך . מה ברי הכל
רעין שאמך ירא חט ואם יש בך דרפי יאמו
ומו גרמה לו . ומה בר בטנו כל נשים שבית
ובוך כיון היו מתעברות לא היו רראות פני .
רביך ואני סיכנתי בעצמי ורחקתי ונכנסתי ⟦ומ'⟧
כך למה שיהא לי בן מלובן ומזורו גוא
ני' את הפרס ואת הענניה ואת הנשר ואת הפר'⟧
המדורי בסג' דיומ' . יש מפ' בר מייחס
די דאבא הם הסירות . הריא ⟦בפ אח'⟧
ריפות בג' סימני העוף . הנץ זה הנץ למנהו
הביא בר הודיא מאי בר הודיא אמ' אביי ⟦/⟧
שורינקא והוא לשון ערבי ובר' ויקר' פ והוא
ישקיט וכר' אחרי מות ר' לוי בשם ר' יוח' בר
שהינא הדין בר הודיא צופה מאכלו על ⟦יד⟧
מיל שהינא לשון ערבי יומיה בג'⟧
בפ טומנין . אותיביה ההוא מרבנן בר ירמיה
לרבא בגיזי צמר ואין מטלטלין אותן פי' ⟦/⟧
רבאותו יום נכנס לשורה . פאר' אידי היה וקוי
יותו בר יומיה כמפ' כחגיגה בפק' בג' דסמון
איןהו קטן רב אירי אבוה דרב יעקב בר ⟦איד'⟧
הוה רגיל רהוה אתי ג' ירחי ביוורחא וחד ⟦אמ'⟧
בבי רב והדר אזיל ג' ירחי באורחא והוי חדיוב'
באושפיזה והדר אתי והוו קרי ליה רבנן בר בי
רב דחד יומ' . יובני בפיום הכיפורים בג'
האוכל כום המפורים ונימ' ביעתא דבריוכוי
בפאחרון דבכורות בג' הכל נכנסין לדיד להתע'⟧
פעם אחת נפלת בוצת בר יובני וטיבעה מס
ושבר ארזים לועה בפ' כמה בהמה
ולא בסולם שבצוארו אמ' רב הונא בר לועא
פי בשיש מכה לבהמה קושרין לה דף בצואר
אצל לחייה כדי שלא תחזיר ראשה לחכך
במכה מייחס תנורי כרמך רבע . בר מרק
כיכובי בו מלכה פינקי בסג' דאילו עוברין ⟦בפ'⟧
מחוונייתא בפ' המוכר את הכיר
בגרשנ'ג' פ' עבדא דמרי ביתא שעומד
בעיר ויודע שכל שרות העיר בסיפניהם
ובמצריהם וכל שדה ושדה ביד מי הוא ⟦ונ
הוא ערים שלה הכל יודע לחזות . נפח
בחלק בס' מעשה דסנחייב ויחלק עליהב
לילה הוא ועבדיו ויכם . א'ר' יוח' אותו מלא
שנורמן לו לאברהם לילה שמו שנ' והלילה
אמר הורה גבר ר' יצחק אמ' שעשה עמו
מעשה לילה מן השמים נלחמו הככבים אם
ריש לקיש טבא דנפחא מכר נפחא פי' מסת'
טעמ' דר' יצח' נפח' מטע' דר' יוח' דקרו ליה בו
נפחא . נפחא בפ' אילו טריפות ⟦בג'
סימני העוף פי' שם עוף שהוא ספק
נפלי בחלק בר' עיניין משיח א'ל' רב נחב
לר' יצח' מי שמיע לך אימת אתי בר ניפלי ⟦פי'⟧
משיח שיקיים סוכת דור הנופלת .
נירא בפ' כמ' בהמה אין העגל יוצא בגימי
אמ' רב הונא בר נורא פי' ענשין לו עול קטן
כדי שילמד לשאת העול סיסי בתמ'
בג' דפיש בקרבנות עצבי אם עושה לי כן ⟦/⟧
מוטב אם לאו הוא יודר ברסיסי לשאול ⟦פי'⟧
ועוף לשאול לקבר . מקום הנס זועפים
ומתוגמ' נסיסין . פחתי כפ' כיינד מבר'
כג' בא להם יין פי' בר רברבני כדכת' והפחות
הראשו . איכ' דאמ' בר פאתי כדכת' ומחץ פתי
מואב . וכרג' היה קורא בר פחתי בשעה ⟦שמע'⟧
ידיו על גבי עיניו פרב האיי מפרשי רבנן ⟦של'⟧
וראו עיניו כשהוא מסביבן ויתגנה . פא' ⟦//⟧
ששמענו מין היה אותו יום לפניו וחשש
שלא יגעיל עליו כשהוא מסביב עמו בר'
רוחות . פא' ששמענו מין היה אתו יום לפני
וחשש שלא יגעיל עליו כשהוא מסבי
עמו בר' רוחות . פא' היה מכסה עיניו שלא
ביט הנה והנה ויהרהר אחר מעשים אחרים ⟦/'⟧
ח'פי בשעה שהיה מעביר ידיו לרחצן במים
ומפ' בידו בר תחמיניה לר' יהיב ידיה על אפוי
ההיא שעתא מקבל מלכות שמים .
פיילי הוה קאים קמיה דשמואל כפגיד הנש
בג' הנמטל שם האשה . קשא דפומבר'
וטרקיה חיויא בפח⟧ שרצים אבוב רואה ⟦וכר'⟧
גרפ'יש נוחלין ואלא מאי בילידות בר קשא
לידות פ' בר השא מוכם העיר ויש אומ' ממו'
על העיר שורא בסג' דפ' כיצד צולין
שורה ובר שורה חומה קטנה שבנוייה ⟦סביב'⟧
העזרה והינו חיל והיתה שוה עם קרקע
העורה והחומה שחוין ממנה גבוהה והיא
שורה וזה נקרא חיל לזר נקראת חומה
שטיא ביבמות פר' אחין בג' וכולן שהיו
להן קידושין . ובפב' בכתובות כג' הערים שיומ
כתב ידינו זה מידי דהוה אי אניכסי בבר שא'
שטיא דבר שטיא זבון ניכסי אתו בתר
ואמרי כשהיא שוטא זבין . בפלולב
וערבה ובחלק בעניין משיח הא דעיילי
כבר הא דעיילי בלא בר . פי' ששמענו ⟦/⟧
החש ובים הנכנסים בלא רשות המלאכים
הענמדים לפני השכינה מועטין אבל אותן
שאין נכנסין עד שימלכו בשכינה המלא'
הרבה הן . ויש' מי שאומ' הצדיקים העולין
לגו עדן בביניהם כלומ' שיהא הוא צדיק ובם
כמותו כמו ר' שמ' ובנו מועטין בדוד הזה
בכלאים פכ' וכבכת' פ' המוכר לחבירו
בג הרי זה מק' עליך ורבע טמפת לסאה . כל
סאה שיש בה רובע זרע ממין אחד ימעט :
ר' יוסי אומ' יכור . ומפ' היינו כוע' דר' משום
דמיחזי במקיים בכלאים . וכפ'כ' במעשרו'
האומ' לחבירו הילך אוסר זה כב תאינים
שאבור לי בודר ואוכל ומינה ובפכלל מול
בג' אבות מלאכות . ת'ר' היו לפניו מיני אוכ'
מדר אוכל . כורר ומניח ובמשנה פא' רביצה
הבורר קיטמת ביום טוב בית שמי או' ברדו
אוכל תניא רג' או' מחלוקת כשהפסולת
מרובה על האוכל פי' בודר נוטל פסולת מן ⟦/⟧
האוכל ומשליכה או נוטל האוכל ומניח
הפסולת ובפק' דבבא מציע שיטרי בירורין
יכל מעשה בד'⟧ הרי זה יחזיר ⟦ג⟧ מאי שטרי
Sn — E — {'E': 'probable_present'}
להטיל בתוכה בגדים בנדנוד בהולכה והבאה ובקבאה כרגלים או בכלי עץ כדרך שהכובפין
ומפת זין עצוצות טינות של מים על הכותל לא סגילה ג' טפחי' אלא צריכה להרחיק ר אמות . ר' חייי
בר אויה מתני לה בהדיא ולא נבדכת כובסין אלא אם כן הרחיק משפת בחמצן ולכותל ג טפחים
וסד בסיד ומפורשת זו במסכת משקין דתנן ועושן נברכת במנעד אמרי' מאי נברכת אמ' רב בקי
פיר' בקיני אבן של כובסין והתניא מרחיקין הנ' ברכת ואת הבקיע אמ' אביי ואיתמ' רב כהנא גוהר
ובד גוהה . פיר' גוהה דוכתא דמתקנא לחבט בו בגדים תארא רויהא ומינה ולכותל ר אמות ומתק
ובסופה דמדנ דיין דוכתא לחזורי ביה מאני ומקריא שפת מנדיאן והיא בר גוהה ומשכת אות
מקום ולכותל ג' טנחים ומסתייט זה הפיר מתלמ' ארץ ישראל בפר משקין ועושין נברכת במונו
זה נ' הבקיע כל שהוא תיישב נקרע בקיט. בקע בפר יג' בכלים הסייף והסכין קרדום
עשכו
עשפו טמא מפני בית ביקועו וזה צורתו. ובר יט בכלים יד הקרדום של ביקונ
של עדר ששה יפיר קרדום שמבקיטין בו העצים מן ויבקש עצי עלה ואפי אוכלות בקטיות בנרינא
אחד בעוף בגמ' השוחט את המסוכנה פיל חתיכות של עצים או אתה מודה שמא יבקע הנוד ונהו
שותה טבלין למפדע אמ' להם לכשיבקט הנוד בר גמ דכל גט שנכתב פיר לכשיבקע הנוד ונשפך ה
ואין שם יין בנוד שיאמר זה התרומה והמעשר אם באותה שעה שתה הן טבולין אבל קודם שישם
הנוד לא בפר' השואל את הפרה ושילחה לו ובפר האיש מקדש בו בגמ' האומ' לאשה התקדשי לי בתמרי
אמ' ר' הונא השואל קרדום מחבירו בקט בו קנאו לא בקט בו לא קנאו. בקר בחולין בנ בר שמ
אומ' אם שהה כדי ביקור ובגמ כדי ביקור טבח חכם ניר בדיקות סלין. בקד בכ ק בסיאה נו
משום הבקר תשמטנה ונטשתה תדג' ידוש' תשמטון ידע ותבדוק ותה אני ידעתי את זרוניך . אנ
ית בקדנותך . וישכר בהם אבימלך אנשים ריקים ונוחוים תרג' ואגד בהון גוברין סדיקין ובקרין .
בקר בר' גמ' דמי שהפך ושאר כל הבהמות מכניסין אותן לבקרות וכר' בר' רב' כ'א' קרבה הרב
עצבונך והוא בקורת אנטונינוס היתה רובעת והרביעו ממנו בקורת של ר והיה למשלח שור תר
ויהי לבית ר'ב' קורץ ואל הבקר רץ אברהם תרג' ידוש ולביקורהא דהט אברהם ישגר אלפיך תרג ירו בק
תוריכון ותר' שלנו בקרי תודך טר' מקום ששם עומדין השוורים . בר' גמ' דהשוכר את הפועלי' הוה
בקרה דתורי כן חד לחד פיר צמד בקר. וכס גמ דכר המפקיד בקרא שומר שכר דיתמי הוא. ובנ הכו
לאשתו בגמ' הנוח ערימיו היה מכה בפטיש אמ' ר' הונא ⟦ומר⟧ הניח פירות תלושין ההוא בקרא דית
ובפר אחרון דסוטה זמרי דבקרי ודנגרי שרי דגילאי אסיר טר נגרי מושכי הספינות בקרי מושר
משאת עם הבקר והם אומ' ומזמרין בשביל שיהא עוזר למושכים ועזין בהן רב הונא ולא היה ב
גידופים והתיר דגילדאי שהן עבדנין היה בהן גידופין ואסר. בקר בכריתות בס גמ' דנ ר מחו
כפרה ת'ר' בקרת תהיה מלמד שהיא לוקה יכול שנטהן לוקין ת'ל' תהיה היא לוקה והוא אינו לוקה . מא
דהדין ביקורה לישנא דמלקות תהא בקראיי כדתנן גדול שבריינין מקרא וכו בקת ביבמות
משו' בת ביקתה פיר' משו' זה הסמוכה לה במשנה והוא חלל שנשא כשרה ואידי דתנא בבת ביקתא נשו
דישא נמי נשא ובכתובות בנא' נשרה שנתפתתה תני ר' יוסף בביתי ולא בביקתי פיר' בהרויח בביתי
בבקתי ברוחקי ובנ' הנושא בגמ' אלמנה שאמרה אי אפשר ובפ הקומץ רבה ובס הלכ שתי מנחות אבוי אמ
אפי' נטמא אחד מהן נמי שניהן מצטרפין מאי טעמ' כולהו נמי בני בקתא דהדרי נינהו ובמעיל הבסגמ
דנר' קדשי מזבח רב אשי אמר ראשון ושני לגבי שלושי בני חרא בקתה אינין ובד גמ דפ המוציא יין בקתה
ביעקתה כלומ' מקום צרהוא ושני עעינים לבקתה יש להן שכינות ויש לשון בית .
סליק פרק יח' אחל פרק יט' בר אבין בס הלכה א דנ מצות חליצה אמ' רב
אשי למאי דקאמ' אמימר האי מא דמסגי על להתא דכרחיה לא ליחלוץ לאו בראביו חליץ ולא יבר קפיו
חליץ ובנ' אילו מגלחין בגמ' אין קודעין איתהנוך כרעיהו דבר אביו ובר קניו ההיא יומא לא ספרוה לרב
אשי להינו דאמ' רב אשי לאו בר אביו ולו בר אמוראח בערך מר: בר אישפרתי
בס' גמ' דפר' סדר תנוניות האילו רב כפא גזר תעניהא חלש ליביה טעים מידי בניא רחמי ולא אתי מטרא
אמ' ל' ר' נחמן בר אושכרתי פיר הוא שם אמו של רב כנא. בך בטני כנ בן סודר בגמ מאמתי חים
ובילמ' בר' ולה שמות דברי למואל מלך מש' א יס' א מהו אשר יסותו אתו מלמד שכנפתו בת שבע על העמוד
ומכה אותו בשבט ואמרה לו לאו מאל שאלתיך מה בדי הכל יודעין שאביך ירא שמים וצדיק גמור היה ואם
יהא בך ויופי יאמרו אמו גרמה לו ומה בר בטני כל נשים של בית אביך כיון שהיו מתעברות שוב לא
היו רואות פני אביך ואני סיכנתי בעצמי דחקתי ונכנסתי וכל כך למה כדי שיהא ליבן מלוב ומזודז
וכו'. ברגקא תרג ירוש את הפרס ואת העזניה את הנשר ואת הפרס. בר המדודי
בס' גמ' דיומ' יש מפורש' בר מיחם דודי דאבא דודי הם הסירות. בר הריא בנ' אלו טרינות
בגמ' סימני העוף הנץ זה הנץ להביא את בר הדיא אמ אביי שורינ קא ובר ויק רב' פרש' והוא
ובד' אחרי מות ר' לוי בשם ר' יוחנן בר שהינא הדין בר הודיא צופה מאכלו בשמונה עשר מיל
בר יומיה בגמ' דכר' במה טומנין אותי ביה ההוא מרבנן בר יומיה לרבא בגיזי צמר ואין מטלטלין
אותן פיר' רב אותו יום נכנס לשורה נ'א' אידי הוה וקורין אותו בר יומיה כמפורש בחגיגה בנ' קמ' בגמ'
דסמך איזה הוא קטן רב אידי אבוה דרב יעקב בר אידי הוה תגיל דהוה אתי בר יומיה תלתא ירחי אורחא
הוי חד יומא בבי רב דחד יומא. בר יוכני בפר' יום הכפורים בגמ' האוכל ביום הכפורי' ואימ'
ביעתא דבר יוכני ובר גמ דסוכה וטיבעה ששים פרכים ושיבר שלש מאות ארזים. בר לועא
כפר במה בהמה מתניתין ולא בסולם שבצוארו אמ' רב הונא בר לועא פיר' כשיש מכה לבהמה קושרין
לה דף שבצורה אצל לחיים כדי שלא תחזיר ראשה לחכך במכה בד מייחם תנורי בד מך
רבס בר מדקד בי כובי בר מלחך פינקי בס' גמ' דואלו עובדין בפסח. בר מחווניתא בל המוכר
את הבית בגמ' רבן שמעון בן גמ' פיר' עבדא דמרי מתא שעומד בעיר ויודע כל שרות העיר בסימניהון
וכל שתה ושדה ביד מי הוא ומי עדים שלה והכל יודע לחוות. בר נפחא בחלק בסו' מעשה
יחלק עליהם לילה הוא ועבדיו . אמ' ר' יוחנן אותו מלאך שנזר מן לו לאברהם לילח שמו שנ' והלילה אמר
הורה גבר ר' יצחק אמ' שעשה עמו מעשה לילה שנ' מן שמים נלחמו . אמר דיש לקיש טביא בר נפחא
מד מסתבר טעמ' דר יצחק נפחא מטעמא דר יוחנן דקרו ליה בר נפחא. בר נפחא בנ אלו טרנו
בגמעמני העוף פיר שם עוף שהוא נפיחי. בר נפלי בחלק בראש ענין משיח אמ ל רב נחמן לר
יצחק מי שמיע לך אימת אתי בר עפלי פי ר משיח שיקים סכת דור הנופלת בקנירא ב
כמה בהמה מתניתאן העגל יוצא בגימון אמ רהונא ביר נירא פיר עושין לו עודל קטן כדי שילמ
לשאת הטול. בר סיסי בתמורה בגמ' דפ' יש בקרבנות עצבי אם עשה לי כן מוטב ואם לאו הוא
יורד בר סיסי לשאול פיר זעוף לשאול לקבר כמו והנם זוענים ומתרג נסיסין. בר פחתי
בנ' כיצד מברכין בגמ' באלהם יינ פיר בר רב רבני דכתי' והפחות הדא . איכא דאמ' בר פאתי רכת
ומחץ פאתי מואב. ובד גמ דפ' היה קורא בר פחתי בשעה שמעביר בידו על גב עיניו פיר רב האיי
גאון מפרשי רבנן שלא יראו עיניו כשהוא מסביבן ויתגנה . פ'א' ששמענו מן היה באותו יום לפניו
וחשש שמא ילעיג כשהוא מסביב עיניו בד רוחות פא מכסה עיניו שלא יביט הנה והנה ויהדהם
את מעשים אחרים . ודב' חננאל יר בעת שהיה ⟧ מעביר ידיו על עיניו לרוחצו במים ובמנורש בידו
כד תחמייה לרב יהיב ידיה על אפוהי ההיא שעתא מקבל מלכות שמים. בר פיילי הוה קאיים
קמיה דשמואל בפ' גיד הנשה בגמ' הנוטל פיר' שם איש . בר קשא דפומבדיתא דטרקיא מויא
בנ' ח' שרצים בגמ' אבוב וואה ובר' גמ' דנ' יש נוחלק ואלא מאו כולידות בר קשא דמתא לידות פיר בר לשא
מוכם העזר ויש אומ' ממונה על העיר . בר שורא בס גמ' דמ' כיצד צולון שורה ובר שורה
טר' ובר שורא חומה קטנה שבנויה סביב העזרה והינו חיל והיתה שנה עם הקרקע של עזרה והחומה
שחוץ ממנה גבוהה והיא שורה וזה נקרא חיל וזו נקרא חומה . בר שטיא ביבמות בנ' ד'
אחין בגמ' וכולן שהיו להן קידושין ובנ' ב' בכתובות בגמ' העדים שאמרו כתב ידעו זה מידי דהוה אניכם
דבר שטיא גבין ניכסי אמן ביתרי אמרי כשהוא שוטה זבין. בר בגמ דנ' לולג ועד ובחלק
בענין משיח הא דעיילי בבא הא דעיילי בלא בר ניר ששמענו החשובים הנכנסים בלא רשות המלא
הדבה הן ויש מי שאומר הצדקים העולים בגן עדן בבניהם כלומ' שיהא צדיק ובנו כמותו כמ' ר שמ'
ובנו מועטין וזו שאמ' מועטין בדור זה . בר בכלאים בנ' ב' ובבבא בתרא נ'ר' המוכד פירות לחבירו
בגמ' הרי זה מקבל עליו רובט טנופת לסאה כל סאה שיש בה דיבני זרני ממין אחר ימטט' ר' יוסי אומ'
יבור ומפרש הינו טעמ' דר' יוסי משום דמיחזי במקיים כלאים ובפ ב' במעשרות האומ' לחביר הילך
איסר זה בעשרים תנאים שאבור לו בורר ואוכל וכו ובנ גדול בגמאבות מלאכות תנו רב היו לפניו
מיני אכלים בורד ואוכל בודר ומניח . ובמשנת פרק קמ דביצה הבודר קטנית ביום טוב בית שמאי אומ'
בודר ואוכל וכו תניא רבן גמליאל אומ' מחלוקת בשהפסולת מרובה על האוכל וכו פיר בורר נוטל ככולת
מן האוכל ומשליכה או נוטל האוכל ומניח הפסולת ובפ קמ רבבא מיציא שטרי בידורין וכל מעשה
בית דין הרי זה יחזיר גמ' מאי שטרי בירורץ הכא תרגימו שטרי טענתא שימוש בית דין ר' ירמיה אומ'
זה בורד לו אחר וזה בודר לו אחר . ובגט פשוט נ' בתרא דבבא בתרא שטרי בידורין וכל מעשה בית
דין אלא מדעת שניהן ושניהן נותנין שכר נפיר שטרי טענתא בית דין שקיבלו טענות בעלי דינין וכתבום
בשטר . ובכריתות בר גמ דנ אחרון המביא אשם תלוי מנחת קנאות לאו לכנרה קא אתניא אלא לברר
עון סא לגרר. ובר גמ דסנה דרין אם ברור לך הדבר כבקר אמרהו פיר אם ברור לך הדין כמו שברור
הבקר שהוא שיה אחת של יום בלא ספק אמ' לחכמה אחתי את פיר אם ברור לך הדבר כאחותך בן
הא
Pairwise structural affinity (reviewed only)
| Pair | Presence differences | Shared order agrees | Score / weight |
|---|
| L2 — P2 | none | None | 1.0 / 1 |
| L2 — P | E | None | 0.0 / 1 |
| L2 — Mf | E | None | 0.0 / 1 |
| P2 — P | E | None | 0.0 / 1 |
| P2 — Mf | E | None | 0.0 / 1 |
| P — Mf | none | None | 1.0 / 1 |
One vote per passage, split equally between comparable presence configuration and shared-component order. No direction of change or manuscript genealogy is assumed.