Movable blocks: p.entry-965

[
 {
  "reference_interval": [
   135,
   139
  ],
  "source_ranges": [
   [
    2822,
    2883
   ],
   [
    2725,
    2736
   ]
  ],
  "status": "review",
  "reason": "reversed unique-anchor runs"
 }
]

ובסו' גמ' דבל שעה שפכז במקום מדרון ואין שופכן במקום האשבורן . ובע'ז' בפר' השוכר את ⟦הכו'
הפועל . כגמ' נטל את המשפך . תנן התם הנצוקוה קטפרס וכול' . פי' במקום הישר יש מקום עמוק
שיקוו בו המים ושם אתו מקום עמוק שמו אשבורו . אשדת . וידות האופנים .
תרגו' אשדת גילגליא . אש וויה . הנוגע בצמר שעל האימה באשוויה טהור בכלי
כפר הנוגע בכבד . פי' העץ שכורכין עליו צמר גפן ובלע' קנוקלא . וכליש' דרבנן שמו אורנאסי .
⟦וה⟧ בגמ' ותניא הנוגע בצמר שעל גבי האשוה ובטווי שעל גבי הפלך . ויש מוציאין זה הדיבור
מתרגמ' יצועי עלה . אשוחי וארזי . כבר פירש' בארזי . פא' אשוחי עצים מן אילן ששמו
שוח . והז יפים ומתוקנים למלאכה דומיא דארזי . פי' אשוחי ארזים נקבות . ארזים . ארזים
זכרים . אש חור . בפר' קמ' דסוטה בגמ' וכז לעיניין הטובה . ולאשחור אבי תקוע
היו שתי נשים חלאה ונערה . אשחור זה כלב ולמה נקרא שמו אשחור שהושחרו פניו בתעניות .
אשיות . בחלק . בגמ' דדור המכול ואם מן הארץ הוא מביא יש לנו אשיות שלברזל שֶ
אנו מחפיז את הקרקע . פי' כמ' עששיות שלברזל והן חתיכות . אשר . בפ' מומין
אילו . בבכורות . אין לו בצים אין לו ⟦אא⟧ ביצה אחת זהו מרוח אשך האמור בתורה . ותרגום
ירוש' או דחסיר כולייה . ר' ישמע' או' כל שנמרחו אשכיו . פי' כמ' נמחו נמעכובציו . ר' עקיבה אומ'
כל שרוח באשכיו . בלומ' נתנפחו . ור' חנינה בן אנשיגנס או' כל שמראיו פשוכין . קסבר גורעין
ומוסיפין ודורשין . וקרי ביה מראו חשך והיינו כושי . א שכל בסו' משנה דסועה
ובתמורה . בפר' יש בקורבנות . בגמ' . משמת יוסח בן יועזר איש צרידה ויוסף בן יוחנן איש ירוש'⟧
בטלו האשכולות . מאי אשכולות אמ' רב יה וד' אמ' שמו' איש שהכל בו . כלומ' תורה ויראה וענוה
וכיוצא בהן . אשכף . חרתא דאושכפי . ברא' גמ' דכל הכלים . ובפר' ערב פסח' בגמ' ואפילו
מן התמחוי . כגוז רב חנניה ורב הושעיה דאושכפי נינהו . פי' אומנין שלמנעלים . אשכף
בפר' ואילו טריפות . בגמ' ובחגבים . למינהו להביא את האשכף . א שכר . צמר
כרס . תרגו אשכרין דכרם . אשכרע . ביומא בפר' אמ' להם הממונה⟧ ובה שני גורלות
שלאשכרוע היו ועשאז בן גמלא שלזהב . ובנגעים בפ' בהרת . בית יש' אני כפרתן הרי הן כאשכר'
לא שחורים ולא לבנים . ⟦אאבצוניים . וכסו' גמרה מובר את הספינה . אבל הוא עושה המחק של
זית שלאגוז שלשקמה ושלא שכרוע . תדהר ותאשור . תרג' מודנין ואשכרועין . פי' בלש' ערבי בקס' .
ובלש' לעז בוסו . והוא פיקסונין . עץ שהוא לא לבן ולא שחור ולא אדום ⟦אא בינוני . אשל
בברא' רב' כסו' פרש' פה' . ויטע אשל . ר' יודן אמ' פרדס . שאל מה תשאל תאנים ענבים ורמונים . ר'
נחמה אמ' פונדק . שאל מה תשאל קופד חמר ביעין . ר' עזריה בשם ר' יודה אמ' אשל פנהדרין ה'ד' אמ'
ושאול יושב בגבעה תחת האשל כרמ' . וכפר' קמ' דסוטה . בגמ' דשמשוז ויטש אשל בבא' ש' . אמ'
ריש לקיש מלמד שעשה ונטע בו מיני מגדים . ר' יהוד' ור' נחמיה חד אמ' פרדס . וחד אמ' פונדק .
בשלמ' למאן דאמ' פרדס היינו דכת' ויטע . אא' למאן דאמ' פונדק מאי ויטע . כדכת' ויטני אהלי
אפדנו . דתליא באשלי רברני . בפר' אין צדין . בגמ' ככור שנפל לכור . ובהלכ' קמא דחזקת הבתי'
ובפר' קמ' דע'ז' בגמ' וחכמ' או' לפני אידיהן אסור . פי' אשלי דברכי חכמ' גדולים . ודימה האנשים
באילנות . כדכ' הנה אשור ארז בלכנוז . וכדאמ' הרוצה ליחנק יתלה כאילן גדול . גא של
בפר' הגוזל ומאכיל . בגמ' שטף נהר . לא צריכא דבניסן מרחקי מה הוא דוכתא חד אשלא . וביומי
תשרי תרי אשלי . ובפר' השוכר את האומנין כג'דהבריקה . אינמי לאשלא יתירא . ובפר' הישן תחת
המטה . בגמ' העושה סוכתו תחת האילן . דמתיחא באשלי מלעיל . ברפואות דמי שאחזו . אש לא
דפוריא עתיקתא . ובפר' מציאת האשה . בגמ' דסמך מציאת האשהמשיא בתו סתם . רב פפא אמ' הני
שקי דאדוריא ואשלי דקמחו מיא אשה גובה פרנה מהן . ובפר' הכותב לאשתו דין . בגמ' הניח פירות
תלושין . פי' אשלא חבל שעושין מפשהן או קנבס . ויש שעושין חבלים מן חריות שלדקל ומושכין

כהן את הספינה . אש לג . במשנת שבת . בפר' אמ' ר' עקי' . ובנדה בפר האשה ⟦ש⟧
היא עושה צרכיה . מי רגלים נתר ובורית קימוניא ואשלג . פירש בגמ' קימוניא אמ' רב'
יהוד' שלוף דוץ . ועשב הוא שמייבשין אותו וטוחנין אותו ורוחצין בו את ידיהן והוא
מעביר את הזוהמא . אשלג אמ' שמוא שאלתינהו לנחותי ימא ואמרו לישולגא שמיה
ומשת כחא בניקבא דמרגניתא ומפקי לה ברימצא דפרזלא . א' שם . בפי'
הורה כהן משיח . אשם תלוי היחיד והנשיא חייבין . משיח ובית דיז פטורין . ובכריתות בפר'
ספק אכל חלב . מביא אשם תלוי על כל אחד ואחד . וכפר' דם שחיטה . ר' שקיב' מחייב בזה
הפרק אמ' רבא מדברי שניהם נלמד אשם ודאי לא כעי ידיעה כתחילה . ר' עקיב' מחייב על ספק
מעילות אשם תלוי חתיכה שלחולין וחתיכה שלקודש אכל את אחד מהן . וכול' . ובפר' המביא
אשקת לוי . ר' אליעז' או' מתנדב אשם תלוי בכל יום ובכל שעה שירצה . והוא היה נקרא אשם
חסידים . אמ' עליו על בבה בן בוטא שהיה מת נדב אשם תלוי בכל יום . חוץ מאחר יום הכיפורים .
ום אחד אמ' המעון הזה אילו היו מניחין לי הייתי מביא . אלא אומ' לי המתן עד שתיכנס לספק .
אכמ' או' אין מביאין אשם תלוי אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת . ובסו' משנת תמורה
אשה תלוי ישרף . ר' יהודה או' יקבר . חטאת העוף הבאה על ספק תישרף . ר' יהודה או' יטילנה לאמה .
יי' בערך חט . א' שימא . בפ' ד' מיתות נמסרו לבית דין . בגמ'הנודר בשמו . ואנשי
חמת עשו
חשימא . ומאי נינהו כרחא קרחא . פי' ברחא תיש . קרחא . שאין לה צמר . והוא ⟦מ'⟧
קרח . ולכך נקרא אשי מא שהוא שמם מצמר . ירוש' כפר' כל הצלמין בגמ' אשימא . אימרא .
ב'ד' אמר והכהן על' בא' הא' . אש מאי בפר' קמ' דקידושין בגמ' כל מצות האב על
הבז . ת'ר' מפני שיבה תקום . יכול מפני אש מאי . ת'ל' זקן . איסי בן יהוד' אמ' מפני שיבה תקו' . אפי'
בלשיבה כמשמע . אמ' ר' יוחנ' הלכ' כאיסי בן יהוד' . אשן כפר' מי שהחשיך . בגמ'
דמתיריז פקיעי עמיר . מה חרובין ראשונין . אף שחת ראשינא . וברא' גמרה נודר מן המבושל .
הא ברכיכי הא ראשיני . וכפר' בהמה שהיא מקשה . בגמ' שנחתכו רגליה . אשיני הוו צומת ⟦ה'⟧
הגידים . רביכי לא הוו צומת הגידים . ובהלכ' קמ' דראשית הגז . ליתיב ליה מור מה אי דרכיך ⟦ומ'⟧
ומהאי ראשיני . פי' אשין קשה . אשן כי על כן עברתם על עבד' . תרגו' ירוש' ארום
ברס כדין באשוז שירותא . וכמו השחר עלה תרגו' וכאשוז מיסק . בן לזקוניו . תרג' ירוש' לאשון
סיבותא . לא עת האסף המקנה . תרג' ירו' לא אשוז למכנש בעירא . ויצא יעק' . וטמעת שמשא דלא
כאשונא . והיה בתבואו' . ויהי עוד כברת הא' במועד שנת השמיטה . יאכלו האנשים בצהרי . בלא
עת נדתה . ולפי העלות . אשן . בברא' רב' פרש' לז' ויזכר אארם את נח . רבינו הוה מתני
שבחיה דר' חייא רבה קומוי דר' ישמע' ביר' יוסי . אמ' ליה יומא חד חמתיה כיבני ולא אית בנני מקאמוי
אמ' ליה ולמה אית כנעת מקומיה . אמ' ליה מיסתכל הייתי באגדה דתילים . כיון דשמע כן מסר ליה
תריץ תלמידין והוו עלין עימיה לאשונא . דלא ישהי ותצער נפשיה . פי' באשונה . כמ' באשון חושו.
כלומ' בחדר שלמרחץ . שלא יהא עומד יחיד . ומעשה זה בפר' קמ' דקידושין בגמ' כל מצות האב
על הבן . ר' חייא הוה יתיב בי מסותא חליף ואזיל ר' שמע' ברכי ואמ' לה ר' ישמע' ביר' יוסי . ולא קם מקמיה.
אתא אמ' ליה אבוה שני חומשין שניתילו בספר תילים ולא עמד מפני . וכול' . עד אמ' לו שמא בהן יושב
ומהרהר . א שף בשביעית . תחילה פר' ג' . מאימתי מוציאין זבלים לא שפתות . כמ' אשפה
מאשפות ידים אביון . א שפיז . ברא' תוספת מעשר שיני . עורות שלמוקדשין בעלי אומ'
אוש פיזין נוטלין אותן בזרוע . ובפ' קמא דיומא . בגמללשכת הפרהדרין . אורח ארעא למשבק איניש
גולפא ומשכא לאושפיזיה . אשפר . בסו' פר' קמ' דע' ז' מני לאושפרי היכי יהבינן להו . הא
קא מיסתכל . וקא עבדינן ולפני עור לא תתן מכשו' . אי משי' הא לא איריא . או מן באו מנותו טריד
פי' אושפרי . אומנין שמתקנין הבגדים . א שקלון . בכלים . בפר' הסייף והסבין . הכרומיל

והאשקלונים שנשברו ואונקלי שלהן קיימת . כבר פירני' בערך את קלי . אשקלת א
בפר' חזקת הבתים . בגמ' דערים . טבי תלא ליה לפפי אכינרא וזבין . חתם רבה ברבר חנא אמוד'
אמ ודעא ואאשקלתא . פי' שטר המקנה . אש קוקא . בפר' קמ' דנזיר . בגמ' דהא'
קונם . כינויי כינויים דשבועה שבובאל שבות אל שקוקאל . אמ' שמואל לא אמ' כלום .
אשר . בפר' קמ' דכתובות בגמ' בתולה כתובתה מאתים . תמרי . משחנא . משבעא .
משל שלה . מאשרה ולא מפנקא . פי' משחנן . שמח ממות את הגוף . משלשלן . שמשלשל את
המעים . מאשרן שנ' ותניז לו כח . כמ' חיטי דשרירן . ולא מפנקן . שאין הבשר מתעדז בהן .
ובגיטין . בסו' גמ' דפר' הניזקין . רב יהוד' אמ' להו הוחזקו . רב ששת אמ' אשרתא . פי' אשרתא
היינו הוחזקו . אלא שבלש' הזה היה או' . וברא' גמ' דגט פשוט . אמ' רב לא שאנו אלא בין עדים
לכתב אבל בין עדים לאשרא אפי' טובא נמי כשר . פי' אשרא הוא אשרתא . והוא קיום השטר.
שמקיימין בית דין וכת' ביה אשרנוהי וקיימנוהי . אשר כפר' ערב פסח' . בגמ' ואפי'
מן התמחוי . כל אשראי ספק אתי ספק לא אתי . ואי אתי מעות רעות נינהו . ובפראי זה ותשר
בגמ' לקח הימנו חטים . לא צריכא דאית ליה אשר איבמתא . ובפר' כל הגט . בגמ' המלוה מעות לכהן
מיתה שכיחא . עשירות לא שכיחא . אמ' רב היינו דאמ' אינשי מית חבריך אשר . איעתר לא תאשר
פי' האמן . ובסו' פר' אמ' דגיטין . רב ששת הוה ליה אשרתא דסרבלא במחוזא . פי' זכין סרכלי באמנה
באמנה במחוזא . פ'א' חבילה שלבגדים . אשר בסו' הרואה מקום . בגמ' דנעקה
דמקום שנעקרה ממנו ע'ז' . טריף להוידא אגבייהו . אמ' אשור צדיקי . ובפר' כל כיתבי הקודש . ⟦בגמ'
כיצד נפלה דליקה . אמ' להו אשור הייא . אשור הייא . ובפר' השולח גט . בגמ' בראשונה היה עושה בית
דין . ורבא האי דקאי אבתרייהו ואמ' להו אשור הבו ליה כי היכי דלישלים צערא ⟦די⟧ דההוא גברא .
פי' אשור הייא . מהרו מהרו . אשר בפר' קמ' דמגילה ספרים ניכתבין בכל לשון .
תפילין ומזוזות אינן נכתבות ⟦אא אשורית . ובזבחים בפר' קדשי קדשים . בסו' הלכ' קמ' ואחד שהעיד
על התורה שבכתב אשוריה . ובסנהדרין בפר כהן גדול . בגמ' וכותב לו ספר תורה לשמו . ובתוספ'
סנהדרין למה נקרא שמו אשורית שע לה עמהן מאשור . ר' אמ' בכתב זה הלשון נתנה תורה ליש' .
עד למה נקרא שמו אשורית שמאושר בכתבו . אשור זה נח . בפר' קמ' דיומא . בגמ' ללשכת הפר'
הפרהדרין . א שר . בברא' רבה פרש' צ' ג' וא' שדי יתן לכם . ר' פינחס בשם ר' חנן פתח'
אשרי הגבר אשר תיסרנו יה' . וכול' עד סוף הפרשה . ובכתובות . בפר' נערה שנתפתתה . בגמ'
האב אינו חייב . אשרי שומ' מש' עוש' צד' בכל עת . וכי איפשר לו לאדם שיעשה צדקה בכל
עת וכול' . אשש בפר' כל שעה . בגמ' ולא במעשר שיני והקדש . ת'ר' לחסעוני פרט
לחלוט ואשישה . מאי משמע דהאי אשישה ליני דחשיבותא היא . דכת' ויחלק לכל העם לכל המון
ינ' . לאיש חלת לחם אח' ואשפר אחד ואשישה אחת . אשפר אחד מששה בפר . אשישה אחד
מששה באיפה . כלומ' מנה גדולה ולחם גדול . אשש . ופליגא דשמוא' . דאמ' שמואל
אשישה גרבא דחמרא . דכת' ואוהבי אשישי ענבים . ובסו' גמ' דר' אליעז' או' תולין . אמ' רבא
לא ליהדוק איניש אורדא בפומא דאשישא דיל' אתי לידי סחיטה . ראה כי אשישי ענבי' . תרגו'
ברם אם יתובון ישתביק להון ויהון דמן לגבר דאישתלי ואמ' מילא בחמריה . אשש .
בפר' הנודר מן המבושל . ⟦פ⟧ הנודר מן העדשים אסור באשישים . ר' יוסי מתיר . מן האשישים מותר
בעדשים . וביל' מדינו . נקם נקמת אחרון . שנו רבותינו הנודר מן העדשים מותר באשישים . עדשין
הן ששוחקן ומשנה אותן מכירייתן . אשש . בברא' רב' פרש' ע'ט' ויאמ' עשו יש לי
רב . אמ' ר' אייבו לפי שהיו מפוקפקות בידו והיכן נתאששו בידו כאן . אחי יהי לך אשר לך . אמ' ר' אלעז'
אין קיום הגט ⟦אא חותמיו . נתקיימו ונתחזקו . כדכת' זכרו זאת והתאוששו . אשת .
בפר' אילו הן הנישרפין . בגמ' מי שניתחייב ב' מיתוה . ואת אשת רעהו לא טמא . שלא ירד לאומ'
אומנות חבירו . ואל אשה נידה לא יקרב . שלא נהנה מקופה של צדקה וכול . ובערך אומנות אמרנו
ונא

[
 {
  "reference_interval": [
   186,
   187
  ],
  "source_ranges": [
   [
    3711,
    3729
   ],
   [
    3659,
    3704
   ]
  ],
  "status": "review",
  "reason": "reversed unique-anchor runs"
 }
]

דשבועת העדות . דביתהו דרב הונא הוה אית לה דינא אתא לקמיה דרב נחמן אמ' היכי אעביד אקום
מקמה איסתתמן טענתיה ⟦דהאי לא אקום מקמה אשת חבר היא כחבר . אשה יוצאה לרצונה .
והאיש אינו יוצא אלא ברצונו . איפשר דמשהי ליה בגיטא . בגיטין בריש גמר' דהנזקין ויעבד ישראל
באשה ובאשה שמר . אמ' להם דוגמא שלכם דומה ליעקב מה יעקב עד שלא נשא אשה נשתעבד
אף אתם עד שלא נולד גואל נשתעבדתם ומשנולד גואל נשתעבדתם . בבראשי' רבה פרש' ע'א' ויבא
גם אל רחל . איש אינו מטמא באודם אלא בלוכן ואשה מטמאה באודם אבל לא בלובן . ברי' גמר'
דבנות כותיים . ובספ' זאת תהיה טומאתו כזובו טומאתו בלוכן הוא מטמא ואינו מטמא בדם והלא
דין הוא וכו' . עד טומאת האיש בלובן וטומאת האשה בדם .. ש' בפרק שור שנגח את
הפרה בגמר' דהחופר בור כגון אלו החופרים לאושים פירו' יסודות כדכתי' ואושיא
יחיטו . ותאכל יסודותיה . תרגו' ואכלת אשוותהא .. אשא כלבא אכסא תרנוגלא . כבר
פירשתי בערך אכסא .. אשבורן באחילות בפרק כל המטמאין
הדה אשבורן או שקדש טמא . ובטהרות בפרק הדר עם הנכרי הנצוק
והקטפרס ומשקה טופח אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה והאשכורן הוי חבור לטהרה
ולטומאה . ובפרק קמא במקוות שוה למקוה לטהר באשבורן . ובסוף גמר' דכל שעה
שופכן במקום מדרון ואינו שופכן במקום האשבורן . ובע'ז' בפרק השוכר את הפועלים בגמ'
דנטל את המשפך תנן התם הנצוק והקטפרס וכו' . פי' מקום נמוך שיקוו בו המים ושם אתו
מקום נקרא אשבורן .. עשדה וידות האופנים . תרגו' ואשדת גלגליא ..
אשוויה הנוגע בצמר שעל האימרא באשוויה טהור . בכלים
בפרק הנוגע בככר . פי' העץ שכורכין עליו צמר ובלע' קנוקלא ובלשון רבנן
שמו אזרנסה . ותניא הנוגע בצמר שעל גבי האשוה ובטווי שעל גבי הפלך ויש מוציאין
זה הדבור מתרגו' יצועי עלה .. אשוחי וארזי כבר פירשתי בארזי . פ'א' אשוחי
עצים מן אילן ששמו שוח . והן יפים מתוקנים למלאכה דומיא דארזי . פ'א'
אשוחי ארזים נקבות ארזי ארזים זכרים .. אשחור בפר' קמ' דסוטה בגמ' וכן לענין
הטובה ולאשחור אבי תקוע היו שתי
נשים חלאה ונערה אשחור זה
כלב ולמה נקרא שמו אשחור שהושחרו פניו בתענית .. אשרות בחלק בגמרא
דדור המבול ואם מן הארץ הוא מביא יש לנו אשיות של
ברזל שאנו ⟦/⟧
מחפין בהן את הקרקע ⟦פירו'⟧ כמו עששיות של ברזל והן חתיכות .. אשך בפרק אלו
מומין בבכורות אין לו ביצים אלא ביצה אחת זהו מרוח אשך האמור ⟦בתור'
ותרגו' ירוש' או דחסיר כוליא . ר' ישמעאל אומ' כל שנמרחו אשכיו . או' במנמיסי . ומערי
ביציו . ר' עקיבא אומ' כל שרוח באשכיו כלומ' נתנפחו . ור' חנינא בן אנטיננס או' כל שמראיו
חשוכים קסבר גורעין ומוסיפין ודורשין וקרי ביה מראו חשוך והיינו כישי .. אשכל
בסוף משנה דסוטה ובתמורה בנמ' דפרק יש בקרבנות משמה עקי הןסיקה
ויוסף בן יועזר איש צריחה ויוסף בן יוחנן איש ירושלם בטלו האשכולות . מאי אשכולות
אמ' רב יהודה אמ' שמואל איש שהכל היה בו . כלומ' תורה ויראה וענוה ועושר וכיוצא בהן ..
אשר ף חרתא דאושכפי בריש גמ' דכל הכלים ניטלין בשבת . ובפרק ערבי פסחים
כגמ' דאפי' מ פי נינהו כלומר
אומנין של מנעלים .. אשכף בפרק ואלו טרפות בגמ' ובחגבים למינהו להביא את
האשכף ..
אשכר צמדי כרם תרגו' אשכרין דברם ..

אשכרע כיומא בפרק אמ' להם הממונה ובה שני גורלות של אשכרע היו ועשאן בן
גמלא של זהב . ובנגעים בפרק בהרת בית ישראל הריני כפרתן הרי הן כאשכרע
לא לכנים ולא שחורים אלא כינונים . ובסוף גמר' דפרק המוכר את הספינה אבל עושה הוא המחק של זית
ושלאגוז ושל שקמה ושלאשכרע . תדהר ותאשור תרגו' מוריגין ואשגרעין . פי' בלשון ערבי בקם
ובלשון לעז בוישיש ולע' אחר בוסו וזה הפירו' בוס בלע' . לא הוא בקם שאמרנו אלא עשב הוא שלא ישר
והוא פיקסונין לא לבי ולא שחור ולא אדום אלא בינוני ..אשל בבראשית רבה בסוף
פרשת נ'ה' ויטע אשל בבאר שבע . ר' יודן אמ' פרדס
אשל שאל מה תשאל
תאנים וענבים ורמונים . ר' נחמיה אמ' פונדק שאל מה תשאל תאנים וענבים ורמונים קופר חמר
וביעין . ר' עזריה אמ' בשם ר' יודה אשל סנהדרין כמה דאת אמר ושאול יושב בגבעה תחת
האשל . ובפרק קמא דסוטה בגמר' דשמשון ויטע אשל בבא רשבע אמ'ר' שמעון מלמד שעשה
פרדס ונטע בו כל מיני מגדים . ר' יהודה ור' נחמיה חד אמ' פרדס וחד אמ' פונדק בשלמ' למאן
דאמ' פרדס היינו דכתו' ויטע אשל אלא למאן דאמ' פונדק מאי ויטע כדכתי' ויטע אהלי אפדנו .
דתלא באשלי רברבי . בפרק אין צדין בגמ' דבכור שנפל לבור . ובהלכה קמייתא דחזקת
הכתים . ובפרק קמ' דע'ז' בגמ' דוחכמי' אומ' לפני אידיהן אסורין פי' אשלי רברבי חכמי' גדולים
זכדכתי' הנה אשור ארז בלבנון . וכדאמרת אם רצית ליחנק התלה באילן גדול . לא צריכ' דביומיניסן
זמרחקי מההוא אתרא חד אשלא וביומי תשרי תרי אשלי . ובפרק השוכר את האומנין בגמרא
והבדיקה אינמי לא שלא יתירה . ובפרק הישן תחת הסוכה כגון העושה סוכתו בראש האילן דמתיחא
באשלי מלעיל . ברפואו' דמי שאחזו אשלא דפירא עתיקא . ובפרק מציאת האש⟦ם⟧() כגמר' דחמשיא
את בתו סתם אמ' רב פפא הני שקי דאורדיא ואשלי דקמחוניא אשה גובה פורנה מהם . ובפרק הכותב
לאשתודין ודברים הניח פירות תלושין . פי' אשלא חבל שעושין מפשתן או מקנבוס ויש שעושין חבלים
מן חריות של דקל ומושכין בהן את הספינה .. ושלו בשבת בפרק אמ'ר' עקיבא . ובנדה
בפרק האשה שהיא עושה צרכיה מירגלי' ובורית קימוניא ואשלג . פירו' קימוניא
אמ' רב יהודה שלוף דוץ ועשב הוא שמיבשין אותו וטוחנין אותו ורוחצין בו את ידיהם והוא
מוציא את הזוהמא .. עשלן אמ' שמואל שאילתינהו לכולהו נחותי ימא ואמרו לי שלגא
שמיה ומשתכחי
בנהרי מקנויתא ומפקי לה ברמצא דפר זלא ..
אשם בפרק כהן משיח אשם תלוי היחיד והנשיא חייבין משוח וב'ד' פטורין . ובבריתא
'ה ר' עקיבא מחייב על ספק מעילות
אשם תלוי חתיכה של חולוןא' . ובפרק המביא אשם תלוי
בכל שעה שירצה והוא היה נקרא אשם חסידים . אמרו עליו על בבא בוטא שהיה מתנדב אשם
תלוי בכל יום חוץ מאחר יום הכפורים יום אחד אמ' המעון הזה אלו היו מניחין לי הייתי מביא אלא
אמרו לי המתן עד שתכנס לידי ספק . וחכמי' אומ' אין מביאין אשם תלוי אלא על דבר שזדונו כרת
ושגגתו חטאת . ובסוף משנת תמורה אשם תלוי ישרף ור' יהודה אומ' יקבר חטאת העוף הבא על
הספק ישרף . ר' יהודה אומ' יטילוה לאמה . פירו' בענין חטאת .. אשימא בפרק ד' מיתות
ב'ד' בגמר' דהנודר בשמו ואנשי חמת עשו את אשימא
מאי ניהו ברחא
קדחא . פי' ברחאי שהוא שמם מצמר .
ירוש' בפרק כל הצלמים אשימא אימרא קמא הקומע וקכתן וברך עליו באיל האשם ..
אשמאי בפרק קמא דקידושין בגמ' כל מצות האב על הבן . תנו רבנן מפני שיבה
תקום יכול אפילו זקן אשמאי ת'ל' זקן אין זקן אלא מי שקנה חכמה
פי' רש'

איסי בן יהודה אומ' מפני שיבה תקום אפילו כל שיבה במשמע אמ'ר' יוחנן הלכה כאיסי בן יהודה ..
אומן בפרק מי שהחשיך בגמר' מתירין פקיעי עמיד מאי חירובין דאשונא אף שחת ראשונ'
ובריש גמר' דהנודר מן המבושל הא ברכיכי הא באשיני . ובפרק בהמה המקשה בגמרא
בהמה שנחתכו רגליה אשיני הוא צומת הגידין רכיכי לא הוי צומת הגידין ובהלכה קמייתא דראשית הגז
ליתיב ליה מהאי דרכיך ומהאי ראשין ⟦פירו⟧ אשין קשה . ספ' אחר אשנין .. עמץ כי על כן
עברתם על עבדכם . תרגום ירושל מי ארום כדין ראשון שירותא . וכמו השחר עלה
תרגום ירושלמי ובאשון מסקין . בן לזקוניו . תרגום ירושלמי לאשון סיבותא . לא עת האסף המקנה .
תרגו' ירושלמי לא אשון למיכנש כעיר . ויצא יעקב . תרגו' ירושלמי ושמעת שמשא דלא באשונא .
והיה בתבואות . ויהי עוד כברת הארץ . במועד שנת השמטה . יאכלו האנשים בצהרים . בלא עת
נדתה . ולפי עת העלות .. אעמץ בבראשית רבה פרש' ל'ד' ויזכור אלהים את נח . רבינו הוה
מתניה שבחיה דר' חייא רבה קמיה דר' ישמעאל בר' יוסי אמ' ליה יומא חד חמתי
בבני ולא איתכנע מקמאי ולמה לא איתכנעת מקומיה אמ' ליה מסתכל הויתי באגדת תלים כיון דשמע כן
מסר ליה תרין תלמידים והזו עיילין עימיה לאישונא דלא ישהא ותזער נפשיה . פירו' לאישונא כמו באישון
חשך . כלומ' בחדר של מרחץ שלא יהא עומד יחיד ומעשה זה בפרק קמא דקידושין בגמר' דכל מצות
האב על הבן . ר' חייא הזה יתיב בי מסותא הוה חליף ואזיל ר' שמעון ברכי ואמרי לה ר' ישמעאל בר' יוסי
ולא קם מקמיה ואתא ואמ' ליה לאבוה שני חומשים שניתי לו בספר תלים ולא עמד מפני וכו' . עד
אמ' לו שמא בהן היה יושב .. אשף בשביעית בפרק שלישי מאמתי מוציאין זבלים לאשפ'
כמו שכתו' מאשפות ירים אביון .. אשפין בפרק קמא דיומא ⟦בגמר'
דליל שבת פרהדרין אזרח ארעא למשבק גולפא ומשכא לאושפיזיה
בראש תוספת דמעשר שני עזרות של מקדש בעלי אושפיזין נוטלין אותן בזרוע .. אעפר
בסוף פרק קמא דע'ז' הני מני לאשפרי היכי יהבינן ליה הא קא מסתכל והא
עברינן על לפני עור לא תתן מכשול אי משום האי לא איריא אומן באומנותו טדיר . פיר'ו' אושפרי
אומנין שמתקנין הבגדים .. אשקלון בכלים בפרק הסייף והסכין האשקלונים שנשב
ואונקלי שלהן קיימת כבר
פירו' בענין אינקלי .. אשקלתא
בפרק חזקת הבתים בגמר' דעדים טאבי תלא לפפי אבינדא וזבין התם
רבה בר בר חנא אמורעא ואאשקלתא פירו' שטר המקנה .. אשקוקא בפרק קמא
דנזיר קודם כינוי כינויים דשבועה שבואל שבובאל שביתאל
שקוקאל
אמ' שמואל אשקוקא לא אמ' כלום .. אשר בכתובות בפרק קמא בגמרא כתובתא מאתים
ואלמנה מנה . תמרי משחנן משבען משלשלן מאשרן ולא מפנקן . פירו'
משחנן שמחמן את הגוף . משלשלן שמשלשלין את המעים . עעשהן ווקש לוכל גמי
חיטי דשרירן . ולא מפנקן שאין הבשר מ ל . רב יהודה
אמ' להו התחזקו רב ששת אמ' להו אשרתא היינו התחזקו אלא שבלשון הזה היה אומ' ובראש גמרא
דגט פשוט אמ' רב לא שנו אלא בין עדים לכתב לאשרתא אפילו טובא נמי כשר . אשרתא קיות
השטר שמקיימין ש יין ימי
ואפילו הן מן התמחוי . כל אשרא ספק אתי ספק לא אתי וכי אתי מעות
רעות נינהו . ובפרק איזהו נשך בגמר' דלקח ממנו חטים לא צריכא דאית ליה אשראי במתא .
ובפרק כל הגט בגמר' דהמלוה מעות לכהן מיתה שכיחא עשירות לשב לא שכיחא . אמ' רב
יהודה היינו דאמרי אינשי מית חברך אשר איתעתר לא תאשר . פרו' האמין . ובסוף פרם

איש ואשתו אישות לבהמה מי אית לה
בחלק בג' דדור המבול בפרק בשביל שלא
באו על שאינן מינן עשה להן כבוד וכתב לשו'
וך הרי היא כחבר
רביתהו דרב
הונא הוה ליה דינא אתת לקמיה דרב נחמן .
אמ' היכא אעביד איקום מקמה איתתא היא .
לא איקום מקמה
אשת חבר הרי היא כחבר . בפר' שור שנגח
את הבכם . כגון אילו החופרים לאושים . פי'
' ותאכל יסודותי
תרגו' אשיותיה .. ה כלבא אכסא
עם אכסא ..
תרנוגלא פי
אשבורן בפרק הדר עם הנכרי הנצוק
והקטפרז ומשקה טופח אינו
חיבור לא לטומאה ולא לטהרה . והאשבורן
חיבור לטומאה ולטהרה ובפר' א' דמקוות
שוה למקוה לטהר האשתתן . ובסו' גמ' דכל
אמי במקנם
האשבורן . הפועל
בג' נטל הנצוה
והקטפרס וכו' פי' מקום עמוק שיקוו בו המים
ושם אותו מקום עמוק אשבירן . אשדת
וידו⟦⟧(ה) האופנים תרגו' אשדת גלגלא ..
אשוויה הנוגע בצמר שעל האימא
באשוויה טהור . בכלים בפר'
הנוגע בככר . פי' העץ שטרכין עליו צמר
בפן ובלעז קנוקלא . ובלישנא דרבנן שמו
ארנסי בג' . ותניא הנוגע בצמר שעל ⟦/⟧
האשווה ובטווי שעל גבי הפלך ויש מוציאין
את הדיבר מתרגמי' יצועי עלה ..
אשוחי וארזי כבר פירשנו בארזי .
פ'א' אשוחי עצים מין אילן ⟦/⟧
ששמו שוח והן יפים מתוקנין למלאכה ⟦דומ'⟧
דומיא דארזי . פ'א' אשוחי ארזים נקיבות
ארזי ארזים זכרים ..
אשחור בפרק קמא דסוטה ⟦בגמ'⟧
וכן לעניין הטובה ולאשחור
אבי תקוע היו שתי נשים חלאה ונערה .
אשחור זה כלב . למה נקרא שמו אשחור
שהושחרו פניו בתענית . אשיות
בחלק ואם מן הארץ יש
לנו אשיות שלברזל שאנו מחפץ את הקרקע .
פי' כמו עשישות שלברזל והן חתיכות ..
אשך בפרק אלו מימין בבכורות אין לו
ביצים . אין לו אלא ביצה אחת . זה
מרוח אשך האמור בתורה . ותרגו' ירוש' או
דחסיר כוליא . ר' ישמעאל אומ' כל שנמרחו
אשכיו פי' כמו נמחו נמעכו ביצי . ר' עקיבה
אומ' כל שרוח באשכיו כלומ' נתנפחו ר' ⟦/⟧
חנינה בן אנטיגנס אומ' כל שמראיו ⟦חשו'⟧
חשוכין קסבר גורעין ומוסיפין ודורשין וקרי
ביה מראו חשך והינו כושי . אשכל
בסוף משנה דסוטה ובתמורת
משמת יוסי בן יועזר איש צרידה ויוסף
בן יוחנן איש ירושלם בטלו האשכלות .
מאי אשכולות . אמ' רב יהודה אמ' שמואל
איש שהכל בו . כלומ' תורה ויראה וענוה
וכיוצא בהן . אשכף דכל הכלים ובפ'
ערב פסחים בג' ואפי' מן ⟦/⟧
התמחוי כאן רב חנניה ורב הושעיה דאו'
דאושכפי נינהו פי' אומנים שלמנעלים
בפרק ואלו טריפות בגמ' ובחגבים למינהו
להביא את האשכף . אשבד צמדי כרם .
תרגו' אשכרים . דכרם ..
אשברנו ביומא בפרק אמ' להן הממונה
ובה שני גורלות שלאשכר(ו)ע
ובנגעים בפרק בהרת . בית ישראל אני פר'
כפרתן הרי הן כאשכרע לא שחורים
ולא לבנים לא בינונים . ובסו' גמר' דהמוכר
את הספינה אבל הוא עושה המחק שלזית
ושלאגוז שלשקמה ושלאשכרע . תדהר

ותאשור . תרגו' מורנין ואשכרועין פי' ז'
בלשו' ערבי בקם . ולשו' לעז בוש והוא
פקסונין עץ שהוא לא לבן ולא שחור ולא
אדום לא בינוני . אשל בבר' רבה
ויטע אשל ר' יודן אומ' פרדם
שאל מה תשאל תאנים ענבים רימונים
ר' נחמיה אומ' פונדק שאל מה תשאל קופי
חמר ביעץן . ר' עזריה בשם ר' יודן אמ' אשל
סנהדרין היך דאת אמ' ושאול יושב ⟦בגבו'⟧
בגבעה תחת האשל בקמה . ובפרק קמא
דסוטה בג' דשמשון ויטע אשל בבאר
שבע . אמ' ר' שמעון בן לקיש מלמד שעשה
פרדס ונטע בו מיני מגדים . ר' יהודה ור' ⟦/⟧
נחמיה חד אומ' פרדס וחד אומ' פונדק בש'
בשלמ' למאן דאמ' פרדס דכתי' ויטע אלא
למאן דאמ' פונדק מאי ויטע . דכתי' ויטע
אהלי צפרנו . דתליא באשאלי רברבי בפרק
אין צדין דאמ' בג' בכור שנפל לבור . פירו'
אשלי רברבי חכמים גדולים כדכתי' הנה
אשור ארז בלבנון וכדאמ' אם רצית ליחנק
היתלה באילן גדול . לא צריכה דבניסן ⟦מר'⟧
מרחקי מהו דוכתא חדא אשלא כוליה . פירו'
אשלא חבל שעושין מפשתן או קנבס ⟦/⟧
וישי שעושין חבלים מן חריות שלדקל ⟦ומו'⟧
ומושכין בהן את הספינה . אשלג
במשנה דשבת בפר' אמ' ר'
עקיבא קימוניא ואשלג . פי' בגמר' קימוניא
אמ' ר' יהודה שלוף דוץ . ועשב הוא שמייב'
שמייבשין אותו וטוחנין אותו ורוחצין בו
את ידיהן והוא מוציא את הזוהמא . אשלג
אמ' שמואל שאלתינהו לנחותי ימא ואמרו
לי שילגא שמיה ומשתכחא בנקבא
דמרגניתא ומפקילה ברמצא דפרזלא .
אשימא בפרק ד' מיתות נמסרו לבית
דין ואנשי חמת עשו את
אשימא ניהו ברחא קרחא . פי' ברחא תיש
קרחא שאין לו צמר והוא כקרח ולכך נקרא
אשימא שהוא שמם מצמר ירוש' בפ' דגמר'
כל הצלמין אשימא אימרא כמה דכתי' והכהן
צפר עליו באיל האשם . אשמאי
בפר' קמא דקידושין ⟦בג'⟧
כל מצות האב על הבן . ת'ר' מפני שיבה תקום
יכול אפי' מפני אשמאי ת'ל' זקן . איסי בן יהודה
אומ' מפני שיבה אפי' כל שיבה במשמע
אמ' ר' יוחנן הלכה כאיסי בן יהודה כדכתיב
והאדמה לא תשם . ומתרגמי' לא תבור ואשמאי
הוא הבור . כמו למען יחרבו ויאשמו .
אשן כפרק מי שהחשיך מה חרובין דאינ
דאישנא אף שחת דא(י)שנא . פי' אשין
קשה אניזן כי על כן עברתם על עבדכם .
תרגו' ירוש' ארום בר כדין באישון
שירותא . וכמו השחר עלה תרגו' ירושלמי'
ולאישון מיסק בן לזקוניו . תרגו' לאישון ⟦סיבו'⟧
סיבותא . לא עת האסף המקנה . לא אשון ⟦/⟧
למיכנש בעירא . ויצא יעקב . כי בא השמש
תרגו' ירוש' וטמעת שמשא דלא באשונא .
אשן בברא' רבה פרש' לד' ויזכור אלהים
את נח . רבינו הוה מתני שבחיה
דר' חייא רבה קומי ר' ישמעאל בר' יוסי אמ'
ליה יומא חד כולה עד והוו עלין עמיה
לאשונא דלא ישהי ותזער נפשיה . פי' לאשו'
לאשונא כמו באשון חשך כלומ' בחדר שלמרחץ
שלא יהא עומד יחיד ומעשה זה בפרק קמא
דקידושין בג' כל מצות האב על הבן . הוא
חייא יתיב בי מסותא . אעזף אשפה .
מאשפות ירים אביון . אשפין
אוש פיזיה .. בסו' פרק
דע'ך מאני לאשפרי היכי
יתבינן להו הא קא מסתכל וקא עבדינן ⟦מ'⟧
משום ולפני עור לא תתן מכשול . אי משום
הא לא אריא דאומן באומנות(י)ה טריד פי' ⟦ה'⟧
אושפרי אומנין שמתקנין הבגדים .
אשקרתא

אשקרתא פי' שטיר המקנה בפרק
חזקת הבתים .
אשקוקא בפרק קמא דנזיר כינוי
כינויים דשבועה שבוב
לשבוע אלשקוקל אמ' שמואל אשקיקא לא
אמ' כלום .. אשזר בפרק קמא דכתו'
תמרי משחנא
דכתובות .
משבעא משלשלא מאשרא ולא מפנקא פי'
משחנא שמחממות את הגוף . משלשלא
שמשלשלת את המיעים . מאשרא שנותנין
לו כח כמו חיטי דשרירן ולא מפנקן שאין
הבשר ובג' בסו' הניזקין רב יהי'
להוה להו
אשרתא פי' אשרתא היינו הוחזקו לא שבלשו'
ל הו טבל
בין ערים לאשרא אפי' טובא נמי כשר
אשרנא היא אשרתא והוא קיום שמקיימין
בית דין וכתי' ביה אשרנוהי וקיימנוהי . ⟦ה⟧
ובפרק כל הגט בג' המלוה מעות לכהן . מי'
מיתה שכיחא . עשירות לא שכיחא . אמ'
רב היינו דאמרי אינשי מית חבריך אשר
איתעתד לא תאשר . ס'א' לא אשר . פי' לא
ימכן אשר ימכן פי' האמן ובסו' פרק קמא
דגיטין רב ששת הוה ליה אשרתא דסובלא
במחוזא . פי' דזבין סרבלי באמנה במחוזא
פי' חבילא שלבגדים . בפרק הרואה מקום
טריף להו ידא אגביהו . אמ' אשור צדיקי .
ובפרק כל כתבי הקודש בג' כיצד נפלה
דליקה אמ' להו אשור הייא פי' אשור הייא
מהרו מהרו . בפר' ק' דמגילה ספרים נכתבים
בכל לשון תפילין ומזוזות אינן נכתבים
אלא אשורית . ובתוספת סנהדרין למה נקרא
שמה אשורית שמאושר בכתבו . אשור זה
נח בפרק בפרק
כל שעה . ↑ אשל לחם
עני פרט לחלוט אשישת . מאי משמע
דהאי לישנא דאשישה לישנא דחשיבותא
הוא . דכתי' ויחלק לכל העם אשפר אחת
ואשישה אחת אשפר אחד מששה בפר .
אש(י)שה אחת מששה באיפה . כלומ' מנה ⟦גדו'
בדולה ולחם גדול . אשעי ופליגא דשמ'
דשמואל . דאמ' שמול אשישה
גרבא דחמרא דכתי' ואהבי אשישי ענבים
ובסו' גמר' דר' אליעזר אומ' תולין אמ' רבא לא
ליהדק איניש אודרא בפומה דאשישה דילמ'
אתי לידי סחיטה ואהבי אשישי ענבים
תרגו' ברם אם יתובון ישתק להון ויהון דמן
לגבר דאישתלי ואמר מילא בחמריה בפרק
הנודר מן המבושל הנודר מן העדשים אסור
באשישים מתיר בעדשים . עדשים הן שהוא
שוחקן ומשנה אותן מבריתן .. אשש
בברא' רבה ויאמר עשו יש
לי רב . אמ' ר' איבו לפי שהיו מפוקפקין בידו
היכן נתאששו בידו כן אחי יהי לך אשר לך
אמ' ר' אלעזר אין קיום גט אלא חותמיו פירי'
נתקיימו ובת חזקו כדכתי' זכרו זאת והתאוששו ..
אשת בפרק אילו הן הנשרפין ⟦בגמר⟧
מי ש()נתחייב שתי מיתות ואת
אשת רעהו לא טמא שלא ירד לאומנות חברו
ואל אשת נדה לא יקרב שלא נהנה מקופה
שלצדקה . ובער' אומנות אמרנו לא עשה
לרעהו רעה שלא ירד לאימנות חברו . אשת
עם הארץ בזמן שהיא
טמאה . בראש גמר' דשחיטת חולין . פי' החטים
לאשת חבר הן . וחבר זה אוכל חוליו בטהרה
הוא וטהרת עם הארץ מדרס לפרושין ואם
אשת עם הארץ היא נדר התירו לטחון לאשת
חבר שאינה נוגעת בקמח שלעצמה בימי ⟦/⟧
נידתה וכל שכן בקמח שלחבר . צדין את
האישות בפרק קמא דמשקין . ובכלים בפרק
הנוגע בכבר מצודת האישות טהורה . פרק'
בג' דמשקין . מאי אישות אמ' רב יהודה בריה

מוטלי שבעה שבעה איש ראשתו טרות לה ם המר המכואל פי' משל
במו על שמיץ מינן עשה להן כבוד וכת' לעון אינו עא ימשב חבר הרי היא דחבח
בסר שור שנגר את הפרה נגון אילו החופרים לאושים פי יסודות כדכתו ואושאן
יחיטו : והאדיל יסודותיה הרג"ו ואכלת אשייתא התתויי כלבא אכסא תרנגלו
כבר כי עם אכסאים גון בקרן בפר' כל המטמאין היה משבורן או שקדט
טמא ובטהרות נפר' והדר עם הנברי הנצוק והקטפרם ומשקה טופח
אילו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה . והאשבורן חיכור לטומאה ולטהרה עהו'
קמא המקואות שוה למקוה לטהר באשכורן . ובסו' גמ דכל שעה שופכן במקום
מדרון ואין שופכן במקום האשבורן . ובע"א בפר' השוכר את הפוע' בגחנטל את
המשפך . תנן ההם הנצון והקטפרם כול פי במקום יש מקום נמוך עמוד
שיקוו בו המים ושם אותו מקום עמוק מדרון הוא שמשה נשמטות המים
אשרת וידות האופנים הרגו' אשדה . אנוןן ררף הנוגע בצמר שעל האימה
באשוויה טהו' בכליה בפרהנו הנוגע בכבד פי' העץ שכורכין יא
עליו אמר גהן והלע' קנוקלא ובלישנ' דרבון שמו אורנסי בגר' ותנית הנוגע בעמר
שעל גבי האשונה ובטותי שעל גבי הכלך . ויש מוציאין זה הדבור מתרגמי' יצועי
עלה אאתוןףקר וארוי כבר כי' בארזי יס"א אשותי עידים מין אילן ששמו שוח והם
יכים מתוקנים למלאכה דומיא זארזי ס'א' אשוחי ארזים נקנות ארוי
ארזים זכרים אשחוך בסד קמ' דסוטה בגמ' וכן לעניין הטובה ולאשחור אבי
תקוע היו שתי נשים חלאה ונערה אשחור זה כלה ולמה נקרא שמה
אשחור שהושחרו פניו בתענית . אשיוף כחלק ואם מן הארץ הוא מביא ⟦יש
לנו אשיות שלברזל שאנו מחכיף
את הקרקע פי כמו עששיות שלברול
והן חתכות . אתזיך בכר' מומין אילו בכורות אין לו ביצים אין לו ביצה אחת זהו
מדוח אשך . האמור בהורה . והרגו' ירוש או דחסיר כולייה . ר' שמעון אומ'
כל שנמרחי אשכיו . פי' כמו נמוחו נמעכו ביציו . ר' עקיב' או' כל שרוח במשכיו
דלו נתנכחו ר' מנינא בן אנטיגנוס אומ' כל שמראיו חשובין קסבר גורעין ומוסיפין
וקרא וקרי ביה מראו חשך והיינו כוטי אתשכל בסו' משנה דסוטה ובתמורה
משמה יוסי בן יועזר איש צרידה ויוסף בן יוחנן איש ירושלה בטלו
המשכולות . מאי אשכולות אמ' רב יהוד' מח' שמואל איש שהכל בו כל ות תורה ויראה
וענוה וכיוצא בהן . אעזפף חרתא דאשככי בריש גמ' דכל הכלים ובפר' ערבי פסמי'
בגמ' ואפי' מן הכמחוי כגון רב חנניא ורב הושעיא דאו שהבי נינהו . פי' אומנין
שלמנעליה בפר ואילו טריפות ובגמ' ובחגביה ילמינהו להביא את האכשף אשרך
עמדי כרה תרגו אשכרין דנרה אעזך רגן ביומא בפר' א' להם הממונה
ובי שנימרלות שלאשברע היוובנמניה בס' בהרת היה ישראל מני דפרין

המהן דאשכרע לא למורים ולך כנים ולשבינוניה ובסי' גהורה מוכר מה הסדיצ
אבל הוא עושה המחק שלהיה של שקמה שלעץ שהוא לא לבן ולא שחור ולא אדום .
אלא בינוני יקתאך בכר' רב ויטע משל ר' יהוד' אמ' שא הרדם שאל מה תשאל כומ'
וענבים ורמוני ר' נחמיה אומ' כונדק שגאל מה השאל קופד חמר ביעין . ר' עזריה
בשם ר' יהודה אצל סנהדרין ושאול יושב בגבעה תחת המשלי כרמה . וכפק ומע'
בגמ' דשמשון ויטע אשל בבאר שבע אח' ריש לקיש מלמד שעשה פדם ונטע כו
מיני בגדיה ר' יהוד' ור' נחמיה חד אסו הרדם וחד אח' פונדק בשלחו למאן דאמא
פרדה היינו דכתו' ויטע אלא ממן דאח' פונדק מאי ויטע דהכתו' ויטע אהלי אפדנו .
דתליא באשלי דברבי בפר' אין צדין בגר' בכור שנפל לבור פי' אשלי דברבי חכמיה
גדולים כדכהו' הנה אשור ארז בלבנון וכדאמ' אם רצית ליחנק ההלה באילן גדול .
לא צריכ' דבין מרחקי מה הוא דודתא חד אשלא נו' . פי' אשלא חבל שעולין ⟦/⟧
מכשתך או קוהם ויש שעוטין חבליה מן חרווה טלדקל ומושכין בהן את הספינה :
אשל
המשנה שבת בפר אמ' ר' עקיב' המוניא ואשלגי פי' בגמ' קמוניא אמ' רביהוד'
שלוף רוץ ועשה הוא שמיבטין מותו וטוחנין אותו ורוחצין בו את
ידיהם והוא מוציא את האהמא אשלג אמ שמואל שאילתינהו לנמתי ימא ואדח לי
שלוא שמה ומשתכחא בנקבא דחרגניהא ומפקי לה ברמצא דכרולא בפר' ארבע
מיתות ואנשי חמת עשו את אשומא ומאיניהו כרחדא קרחא כי הרחא תיש' קרחא
שאין לו צמר והוא בקרח ולכך נקרא אשימא שהוא שחם מצמר . ירוש בפרק כל
הצלמיה אשימא אמרא והכהן יכסר במיל האשה אשמאי בכר' קמ' דקידוטי
בגמ' דכל מכות האב על הבן ת"ר מפני שיבה הקוב יכול אסי' מסני
אשמאי פ"ל' זקן איסי בן יהודה אומ' מפני שיבה כמשמע אמ' ר' יוחנ' הלכ' כאיסיקיחו'.
אשן כי עליהן עברתה על עברכה תרגו' ירוש' ארוה כרן כדן אשון שירותא . ורמו
השחר עליה וראשון מסק כן לזקוניו תרגו' לשון סיבותא . לא עד האסף
המקנה לא אישון למדנס יא' בעירא . ויצא יעקב תרגו' ירוש וטמעת שמטא דלא
במשונא אניין בכר' רב' פר' לה' ויזכיר אלהים את נח רבי' הוה מתניה שבמיה דר' מא
קומי ר' ישמע' בר' יוסי אח' ליה יומא חדתו' עד דהוו עלין עמיה לאשונא דלא
ישהי ותזער נפשיה פי' לאשונא זמו באשון חשך כלומ' בתרר של מרחץ שלא יהושומר
יחיד ומעשה זה בכ"ק דקמשי' בגמ כל מצות האב על ההן ר' מויא הוה יתיה כי מסור אומ' .
אשף מאשכות ירים אביון . או שפרן אושיזיה . אשפר בסו' כק' דעש' מנ
לאשפריה הידי יהדינן להו וקא עבר משה ולפני עוד לא תתך
מהשול אי משום הא לא איריא אומנותיה טריד כי אושפריה טריד . סי' מושסרי
מומנין שמכקנין הכגרם . אשקלתא כי שטר מקנה בכר חוזה הכתים אשקוק
כפ"ק בנויי בנוציים דשבועה
שכובל שבותל שקוהל אמ' שמו' אשהוקא

י
מ ממ' כלום קאגורך בפק דסכובות אמר מלויין משדטן משלשלך מאשח ולא
מפנתן . כי'
משחנו שמחמות את הגוף . משלשלא שמשלשלת מת הדמי
ממשרא ולא מפנקא שנותנין לו כח כמו חטי משכירן ולא מפנק שאין הבשר מרשהן
בהי ובגיטין בסו' במ' דהסקי' רב ששה אמ' להו אשרתא כי אשרתא היינו הורוקו אלא
שבלשון הזה היה אומ' והרא' גמודגט פשוט אבל בין העדים לאשרא אפי' טובא נמו
כשר פי אשרא היא אשרתא והיא קיום הש⟧(ר שמקיימין בד' וכתו' ביה אשרנוחו
וקיימנוהו . ובפר' כל הגט בגמ' המלוה מעות לכהן מיתה שכיחא עשירות לא שכאו
אמ' רב היינת דאמרי אינשי מית חברך איעתי לא הישר כי' האמן ובסו' כ"ק דגיון
רב ששה הוה ליה אשרתא דסרבלא במחוזא כי זכין סרבלי בממנה במחוזו. ת"א
חבילה שלבגדים כסר' הרואה מקום טריף להו ידא אגניהו אמ' אשור צריקי ומו
כל כתבי הקדש בגמ' כיצד נפלה דלוקה אמ' ליה אשור הייאי סי' מחרו מהרוי בפרקא
דמגילה ספרים נכתבין בכל לשון תפילין ומזוזה אין נכתבות אלא אשורית ובתוסתה
דסנהדרין למה נקרא שמו אשוריה שמאושר בכתבו אשור זה כח בפר' קח' דיומא
אשעי בפר כל שעה ה"ר לחם עוני פרט לחלום ואשישה . מאי משמע דהאי אשמו
לישנא דחשיבותא דכתו' ויחלק לכל העה וגו' ואשכר אחד ואשישה אחנ
אשפר אחד מששה בפרי אשישה אחת אחד מששה באיכה כלומ' מנה גדולה ולחם
גדול אתזיתן וכליב דשמו' דאח' שמו' אשישה גרבא דחמרא דכתו' ואוהבי אשיטי
ענבים. ובסו' גמ' דר' אליעז' תולין ואמ' רבא לא להדק איניש אוררא בכומא
ראשישה חלמ' אתי לידי סחיטה ואוהבי אשישי ענביה הרגו' הרה אם יתוכין ישמן
להון ויהון דמן לנכרא דאשכלי ואר' מלה בחמריה בכר' הנודר מן המנושל הנודו
מן הערשיה אסור באישים ר' יוסי מכיר מן האשישים מוהר בעדשיה עדשיה הן
שהוא שתוקן ומשנה אותן מברייכן קתתויתון בהר' רב ויאמר עשו יש לירבי אמ'
ר אבו לכי שהו מכוקפקות בידו היכן נהייאשו בידו כן אחי יהי לך משר ץ
אחר אליעז' אין קיום הגע אלא בחותמיו כי נתקיימו ונתחזקו כדכתו' זכרוזאת וההאושו
אושת כפר אילו הן הנשרפין בגמ' מי שנתחייב שתי מיתותי ואת אשה רעהו לא
טמא שלא ירד לאומנות חבירו ואל אשה אלנדה לא קרב שלא נחנם
מקופה שלצדקה וכוי ובער אומנות אמרנו לא עושה לרעהו רעה שלא ירד לאומוה
חבירו אשת חבר טוחנת עם אשה עם הארץ בזמן שהיא טמאה. בר' גמ' דשמטה
חולין כי החטיה לאשת חבר הן וחבר זה אוכל חוליו בטהרה הוא וטהרת עם הארץ
טמאה היא אצל חכר כדתנן בגדי עה הארץ מדרס לפרושים. ואם אשר עד הארץ היא
נדה התירו לעחון לאשת חבר שאינה נוגעת בקמח שלעדמה בימי נדבה וכל שכן
בקמח שלחבר צדין את האשות בפק' דמשקין ובכלים בפר הנוגע בדבר מצות
האשות טהורה . פי' מאי אישות . אמ' רב יהודה בריה שאין אלה עינים מאי קראה

שעל גבי האשוה ובטוי שעל גבי הפלך ויש מוציאין זה הדיבור מתרגום יצועו עלה
אשוחי וארזי כבר פירשתי בארזי פירוש אחר אשוחי עצים קן אילן ששמו
שוח והן יפין מותקנין למלחמה דומיא דארזי פירוש אחר אשוחי ארזים נקבות וררי
ארזים זכרים אשחור בפרקא קמא דסוכה בגמרא וכן לענין הטובה שחור
אבי תקוע היו שתים נשים חלאה ונערד אשחור זה כלב ולמה נקרא שמו אשחור ↑ שחירו
פניו בתעניה. אשיות בחלק בגמרא דדור המבול ואם מן הארץ הוא תבו יש
לנו של ברזל שאנו מחפין את הקרקע פירושו כמג עשש חת של ברזל והן חתיכות
אשך בפרק מומין אלו בבכורות אין לו בצם אין לו אלא בצה אחת זהו מרוח אשך
שכתוב בתורה תרגום יחשלמי או דחסיר כוליה ר' ישמעאל אומר כל שנמרחו אשכיו
פידושו כמו נמחו נמעכו ביציו ר' עקבא אומר כל שרוח באשריו כלומר נתנפחו ור חנניה
בן אנטיגנס אומר כל שמראיו חשובין קאסבר גורעין מוסיפין ודורשין וקרו ביה מראו
והו
חשך והינו כושי. אשכל בסוף שנה דשוטה ובתמורה בגמרא דפרק ישל רבנות
שמת יוסי בן יועזר אוש צרידה ויוסי בן יוחנן איש ירושלם בטלו האשכולות אמר רב
יהודה אתר שמואל איש שהכל בו כלומר תורה ויראה וענוה וכיוצא בה
אשכף חיבא דאושכפי בראש גמרא דכל הכלים ובפרק ערב פסחים בגמר
מן התמחוי כגון רב חנניה ורב הושעיא דאושכפי נינהו פירושו אומנין של מנעלים.
אשכף בפרק אלו טרפות בגמרא ובחגבים למינהו להביא את האשכף .
אשכר צמדי כרם תרגום אשכרין דכרם. אשכרע ביומא בפרק אמר
להן הממונה ובה שני גורלות של אשכרע היו ועשאן בן גמלא של זהב ובנגעים בפרק בהרת
בית ישראל אנו כפרתן הרי הן כאשכרע לא שחורים ולא לבנים אלא ביטניים ובסוף גמרא
דהמוכר את הספינה אבל הוא עושה המחק של זית של אגוז של שקמה של אש כרוע תדהר
ותאשור תרגום מורנין ואשכרועין פירושו בלשון ערבי בקם ובלעז בוסו והוא פיקסונין
עץ שהוא לא לבן ולא שחור ולא אדום ולא בינוני אשל בפרק הגוזל ומאכיל
או
בגמרא שטף נהר לא צריכא דבניסן מרחקי מההיא דוכתא חד אשלא וביותי תשרי תרי
הסוכ
ובפרק השוכר את האומנין בגמרא דכבדיקה אינמי לאשלא יתרא ובפרק הישן תרות
בגמרא העושה סכתו בראש האילן דמתיחא באשלי מלעיל ברפואות דמי שאחזן אשלא
דפוריא עתיין תנו ובפרין מציאת האשה בגמרא דסמך המשואאת בתו סתם בב

אמר הני שקי דארודיא ואשלי דקמחונינו אשה גובה פרנה מהן ובפרק הכותב לאשתו
דין ודברים בגמרא הניח פירות תלושין פירוש אשלא חבל שעושין הפשתן או קנבס
ויש שעושין חבלים מן חריות של דקל ומושכין בהן הספינה. אשר בבראשית
ורמוי
רבה בסוף פרשת כה' ויטע אשל ר' יודן אמר פרדס שאל מח תשאל תאנים ענבים
ר' נחמיה אהר פונדק שאל מה תשאל קפד חמר ביעין ר' עזריה בשם ר' יהודה אמר
אשל זה סנהדרין היך דאת אמר ושאול יושב ישן בגבעה תחת האשל ברמה ובפרקא
קמא רשוטה בגמרא דשמשון ויטע אשל בבאר שבע אמר ריש לקיש מלמד שעשה
פרדם ונטע בו מיני מגדים ר' יהודה ור נחמיה חד אמר פרדם וחד אמר פרנדק למאן
דאמר פרדס הינו דכתיב ויטע אלא למאן דאמר פונדן מאי ויטע כדכתיב ויטע אהליז
אפדנו דתליא באשלי דברבי בפרק אין צדין בגמרא בכור שנפל לבור ובהלכה
דחזקת הבתים ובפרקא קמא דעבדה זרה בגמרא וחכמים אומרין לפני אידיהן
אסורי אשלג במשנת שבת בפרק אמר ר' עקיבא ובנדה בפרק האשה שהיא
עושה צרכיה מי רגלים ובודית נתר קימוניא ואשלג פירש בגהרא קימוניא אמר רב
יהודה שלוף דוץ והוא שחיבשין אותו וטוחנין אותו ורוחצין בו את ידיהן והוא מוציא
את הזוהמא אשלג אמר שמואל שאלתינהו לנחותי ימא ואמרו לי שלגא שמיה משתכחא
בניקבא דמרגניתא ומפקי לה ברימצא דפרזלא. אשם בפרק הודה כהן שיח
אשם תלוי היחיד והנשיא חייבין משיח ובית דין פטורין ובכריתות בפדק ספק אכל
חלב מבינא אשם תלוי על כל אחד ואחד בזה הפרק אמר רבא מדברי שניהן נלמד
אשם ודאין לא בעי ידיעה כתחלה ובפרק דם שחיטה רעקבא החייב על ספק
מעילות אשם תלוי חתיכה של חולין חתיכה של קדש אכל את אחת מהן וכוליה דכרק
המביא אשם תלוי ר' אליעזר אומר מתנדב אדם אשם תלוי בכל יום ובכל שעה שירצהו
והוא היה נקרא אשם חסידים אמרו עליו על בבא בן בוטא שהיה מתנדב אשם תלוי יל
יום חוץ מאחר יאם הכפורים יום אחד אמר המעון הזה אלו היו מניחין לי הייתי מביא
אלא אומר לי המתן עד שתכנס לספק וחכמים אומרים אין מביאין אשם תלוי אלא
על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת ובסוף משנת תמורה אשם תלא ישרף ר' הודה
אומר יקבר חטאת העוף הבאה על הספק תשרף ר' יהודה אומר ישליכנה לאמה
ירושו בערך חט . אשימא בפרק ארבע מיתות נמסח לבית דין מהרא

דהנודר בשמו ואנשי חמת עשו את אשימא ומאיניהו ברחא קרחא פידוש ברחא
תיש קרחא שאין לו צמר והוא כקרח ולכך נקרא אשימא שהוא שמם מצמר י ושלמי
בגמרא פרק כל הצלמים אשימא אימא כמה דכתיב והכהן יכפר עליו באיל הששם
אשמאי בפרקא קמא דקדושין בגתרא' כל מצות האב על הבן תנו רבנן
מפני שיבה תקום אפלו כל שיבה בשמע אמר ר' יוחנן והלכה כאסה בן יהודה .
אשן בפרק מי שהחשיך בגמרא דמתירין פקיעי עמיר מה חרובין ראשינאל
בהר
שחת ראשינא ובראש גמרא דהנודר מן המבושל האהא דרכיכי הא ראשיני ובפרק
שהיא מקשה בגמרא בהמה שנחתכו רגליה אשיני הוו צומת הגידים ובהלכה קמא (ו)אשית
הגז ליתיב ליה מהאי דרככך ומהאי ראשיך פירוש אשין קשה . אישן כי עלי
ברתם
על עבדכם תרגום ירושלם אדום בדם כדין כאשון שירותא וכמו השחר עלה תרגום רושלמי
וראשון מיסק בן לזקוניו תרגום ירושלמי לאשון סיבותא לא עת האסף המקנה תרגור
ירושלמי לא אשון להדנש בעירא ויצא יעקב תרגום ירושלמי וטמעת שמא דלא האשונא
והיה בתבואות ויהי עוד כברת הארץ במועד שנת השמטה יאכלו האנשים בצהרים
עתנדתה ולפי העלות העון . אשן בבראשית רבה פרשת לד' ויזכר את נח
הוה מתני שבחיה דר' חייה רבא קומי ר' ישמעטל בר' יוסי אמר ליה יומא חד חמתי בני
באו
ולא איתבנע מיקמא אמר ליה ולמה לא איתכנעת מיקומיה אחר ליה מסתכל הויתי
דתילים כיון דשמע כן מסר ליה תרין תלמידין והוו עלין עמיה לאשונא דלא ישהה פירוש
לאשונא כמו באשון חשך כלומר בחדר של חרחץ שלא יהא עומד יחיד ומעשה זה בפרקא
של
קמא דקדושין בגהרא כל מצות האב על הבן ר' חייה הוה יתיב בי מסותא חליף ואגיל ר
ש
בר' ואחרי ליה ר' ישמעאל בר יוסי ולא קם מקמיה ואתא אמר ליה לאבוהא שני חושי יתבה
לו בספר אילים ולא עמד מפניו וכוליה עד אמר לו שמה בהן יושב ומהדהר אעשף
בשביעית תחלת פרק שלישי מאיחתי מוציאין זבלים לאשפתות כמו אשפה מאשפות
ידים אביון בראש תוסית מעשר שני עורות של מוקדשין בעלי או שפיזין נוטלין אותן
את
בזרוע. אשפין בפרקא קמא דיומא בגמרא ללשכת הפרהדדין אורח
למשכח איניש גולפא ומשכא לאשכיזיה .. אשפך בפוף פרקא קמא דעבדה רה
מני לאושפרי היכי עבדינן להואהא קא תסתכל וקא עבדינן משום ולפני עור לא תתן
הכשול או משום הא לא אריא אומן באמנותו טריד פרוש אושפרי אותנין מקלן

הבודים . אשקלון בכלים בכרק הסיף והסכין הכדומים האשקלונים
שנשברו ואונקלי שלהן קיימת כבד פירשנן בערך אונקלי .. אשקלתא בפרק
חזקת הבתים בגמרא דערים טבי תלא ליה לפפי אכינדא וזבין התם רבא בר רב הונא
אמודעא ואאשקלתא פירושו שטר המקנה אשקוקא בפרקא קמא דנזיר
בגמרא קונס כנויי בנויים דשבועה שבוב טל שבות אל שקוסיטל אמר שמוטל אשק יקא לא
אחר כלום. זאתזקך בפרקא קסא דכתובות בגהרא בתולה כתובתה ארבעה תמרי
דשל
משחנה משבעה משלשלא מאשרה ולא מפנקא פירוש משחנן שתחתמות את הגוף
ששלשל את המעים מאשרן שנותנין לו בח כמו חיטי דשרירן ולא מפנקן שאין הבשל מתעד
בהן ובגיטין בסוף נמרא דפרק הניזקי : רב יהודה אמר להו הוחזקו רב ששת אמר להו
אשרתא הינו הוחזקו אלא שבלשון הזה היה אומר ובראש גמרא דגט פשוט אמר רב לא
שנו אלא בין עדים לכתב אבל בין עדים לאשרא אפלו טובא נמי כשר פירוש אשרנו
היא אשרתא והוא קיום השטר שמקיימין בית דין וכתיב ביה אישרנוהי וקיימנוהי.
אשר בפרק ערב פסחים בגמרא ואפלו מן התמחוי כל אשראי ספק אתי שפק
לא אתי וכי אתי מעות דעות נינהו ובפרק איזהו נשך בגמרא לקח הימנו חיטים
לא צדיכא דאית ליה אשראי במתא ובפרק כל הגט בגמרא המלוה מעות לכהן מיתא
שכיחא עשירות לא שכיחא אחד רב הינו דאמרי אינשי מית חברך אשר מעתד לא
תאשר פירושו האמן ובסוף פרקא קמא דגיטין דבששת הוה ליה אשרתא דסרבלי ⟦/⟧
דמחוזא פירושו זבין סרבלי באמנה במחוזא פירוש אחר חבילה של בגדים.
אשר בפרק הרואה מקום בגמרא דמקום שנעקרה ממנו עבדה זרה שריף
להו ידא על גביהו אחר אשור צדיקי ובפרק כל כתבי הקדש בגמרה דכיצד נפלה
דליקה אמר להו אשור הייא ובפרק השולח גט בנחרא בראשונה היה עושה בית
דין ורבא האי דקא דהיט אבתרייהו וטמר להו אשור הבו לה כי היכי דלושלם צערא
דה הוא נברא כירוש אשור הייא מהרו חהרו. אשר בפרקא קמא דמגלה ספריט
נכתבים בכל לשון תפילין ומזוזות אין נכתבין אלא אשורית ובזבחים בפרק קדשי קדשים
בסוף הלכה קמא ואחד שהעיד על התורה שבכתב אשורית ובסנהדרין בפרק כהן גדול
בגמרא וכותב לו ספר תורה לשמו ובתוספת סנהדרין למה נקרא שמו אשורית שעלה
עמהם תאשור ר אומר בכתב זה ניתנה תורה לישראל וכוליה עד למה נקרא שמו ⟦/'⟧
אשורי

שעל גבי האשוה ובטווי שעל גבי הפלך ויש מוציאין זה הדיבור מתרגום יצועי עלה .
אשוחי וארזי כבר פירשתי בארוי פירוש אחר אשוחי עצים תן אילן ששמו
שוח והן יפין מותקנין למלסמה דומיא דארזי פירוש אחר אשוחי ארזים נקבות
ארזים זכרים. אשחור בפרקא קמא דסוכה בגמרא וכן לענין הטובה שחור
אבי תקוע היו שתים נשים חלאה ונערד אשחור זה כלב ולמה נקרא שמו א שחור שחירו
פניו בתעניה. אשיות בחלק בגמרא דדור המבול ואם מן הארץ הוא מביא יש
לנו של ברזל שאנו מחפין את הקרקע פירושו כמו עששאת של ברזל והן חתיכות .
אשך בפרק מומין אלו בבכורות אין לו בצים אין לו אלא בצה אחת זהו מרוח אשך
שכתוב בתורה תרגוטירו שלמי או דחסיד כוליה ר' ישמעאל אומר כל שנמרחו אשכיו
פידושו כמו נמחו נמעכו ביציו ר' עקבא אומר כל שרוח באשריו כלומר נתנפחו ור' חנניה
בן אנטיגנס אומר כל שמראיו חשובין קאסבר גורעין מוסיפין ודורשין וקרו ביה מראו
בה
חשך והינו כושי . אשכל בסוף שנה דשוטה ובתמורה בגמרא דפרק ושו רבנות
שמת יוסי בן יועזר איש צרידק ויוסי בן יוחנן איש ירושלם בטלו האשכולות אמר רב
יהודה אמר שמואל איש שהכל בו כלומר תורה ויראה וענוה וכיוצא בהן .
אשכף חיבא דאושכפי בראש גמרא דכל הכלים ובפרק ערב פסחים בגד
מן התמחוי כגון רב חנניה ורב הושביא דאושכפי נינהו פירושו אומנין של מנעלים.
אשכף בפרק אלו טרפות בגמרא ובחגבים למינהו להביא את האשכף.
אשבר צמד. כרם תרגום אשכרין דכרם אשברע ביומא בפרק אמר
להן הממונה ובה שני גורלות של אשכרע היו ועשאן בן גמלא של זהב ובנגעים בפרק בהרת
בית ישראל אנו כפרתן הרי הן כאשכרע לא שחורים ולא לבנים אלא ביטניים ובסוף גמרא
דהמוכר את הספינה אבל הוא עושה המחק של זית של אגוז של שקמה של אש כרוע תדהר
ותאשור תרגום מורנין ואשכרועין פירושו פלשון ערבי בקם ובלעז בוסו והוא פיקסונין
עץ שהוא לא לבן ולא שחור ולא אדום ולא בינוני . אשל בפרק הגוזל ומאכיל
בגמרא שוף נהר לא צריכא דבניסן מרחקי מההיא דוכתא חד אשלא וביומי תשרי תרי
הסול
ובפרק השוכר את האומנין בגמרא דהבדיקה אינמי לאשלא יתרא ובפרק הישן תחת
בגמרא העושה סכתו בראש האילן דמתיחא באשלי מלעיל ברפואות דמי שאחזו אשליא
דפוריא עתיקתא ובפרק מציאת האשה בגמרא דסמך המשיא את בתו סתם רב שא

אמר הני שקי דארודיא ואשלי דקמחונינו אשה גובה פרנה מהן ובפרק הכותב לאשתו
דין ודברים בגמרא הניח פירות תלושין פירוש אשלא חבל שעושין מפשתן או קנבם
ויש שעושין חבלים מן חריות של דקל ומושכין בהן הספינה. אשר בבראשית
וימונ
רבה בסוף פרשת כה ויטע אשל ר' יודן אמר פרדס שאל מה תשאל תאנים ענבים
ר' נחמיה אהר פונדק שאל מה תשאל קפד חמר ביעין ר' עזריה בשם ר' יהודה אמר
אשל זה סנהדרין היך דאת אמר ושאול יושב ישן בגבעה תחת האשל ברמה ובפרקט
קמא רשוטה בגמרא דשמשון ויטע אשל בבאר שבע אמר ריש לקיש מלמד שעשה
פרדס ונטע בו מיני מגדים ר' יהודה ור נחמיה חד אמר פרדס וחד אמר פונדק מא
דאמר פרדס הינו דכתיב ויטע אלא למאן דאמר פונדין מאי ויטע כדכתיב ויטע אהלי
אפדנו . דתליא באשלי רברבי בפרק אין צדין בגמרא בכור שנפל לבור ובהלכה (
דחזקת הבתים ובפרקא קמא דעבדה זרה בגמרא וחכמים אומרין לפני אידיהן
אסור. אשלג במשנת שבת בפרק אמר ר' עקיבא ובנדה בפרק האשה שהיא
עושה צרכיה מי רגלים ובורית נתר קימוניא ואשלג פירש בגמרא קימוניא אמר רב
יהודה שלוף דוץ והוא שמיבשין אותו וטוחנין אותו ורוחצין בו את ידיהן והוא מוציא
את הזוהמא אשלג אמר שמואל שאלתינהו לנחותי ימא ואמרו לי שלגא שמיה משתכחא
בניקבא דמרגניתא ומפקי לה ברימצא דפרזלא . אשם בפרק הודה כהן יח
אשם תלוי היחיד והנשיט חייבין משיח ובית דין פטורין ובכריתות בפרק ספק אכל
חלב מביא אשם תלוי על כל אחד ואחד בזה הפרק אמר רבא מדברי שניהן נלמד
אשם ודאי לא בעי ידיעה כתחלה ובפרק דם שחיטה ר' עקבא מחייב על ספק
מעילות אשם תלוי חתיכה של חולין חתיכה של קדש אכל את אחת מהן וכוליה בפרק
המביא אשם תלוי ר' אליעזר אומר מתנדב אדם אשם תלוי בכל יום ובכל שעה שירצה
והוא היה נקרא אשם חסידים אמרו עליו על בבא בן בוטא שהיה מתנדב אשם תלו בכל
יום חוץ מאחר יום הכפורים יום אחד אמר המעון הזה אלו היו מניחין לי הייתי מביא
אלא אומר לי המתן עד שתכנס לספק וחכמים אומרים אין מביאין אשם תלוי אלא
על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת ובסוף משנת תמורה אשם תלם ישרף ר' הודה
אומר יקבר חטאת העוף הבאה על הספק תשרף ר' יהודה אומר ישליכנה לאמה
פירושו בערך חט. אשימא בפרק ארבע מיתות נמסח לבית דין ממרא
דהנוז

דהנודר בשמו ואנשי חמת עשו את אשימא ומאי ניהו ברחא קרחא פירוש ברחא
תיש קרחא שאין לו צמר והוא כקרח ולכך נקרא אשימא שהוא שמם מצמר ושלמי
בגמרא פרק כל הצלמים אשימא אימא כמה דכתיב והכהן יכפר עליו באיל הששם .
אשמאי בפרקא קמא דקדושין בגמרא כל מצות האב על הבן תנו רבנן
מפני שיבה תקום אפלו כל שיבה בשמע אמר ר' יוחנן והלכה כאסר בן יהודה .
אשן בפרק מי שהחשיך בגמרא דמתירין פקיעי עמיר מה חרובין ראשינא
בר
שחת ראשינא ובראש גמרא דהנודר מן המבושל האהא דרכיכי הא ראשיני ובפרק
שהיא מקשה בגמרא בהמה שנחתכו רגליה אשיני הוו צומת הגידים ובהלכה קמנו (ראשית
הגז ליתיב ליה מהאי דרכיך ומהאי ראשיך פירוש אשין קשה . אשן כי על כ
ברתם
על עבדכם תרגום ירושלם אדום ברם כדין כאשון שידותא וכמו השחר עלה תרגום רושלמי
וראשון מיסק בן לזקוניו תרגום ירושלמי לאשון סיבותא . לא עת האסף המקנה תרגום
ירושלמי לא אשון להכנש בעירא ויצא יעקב תרגום ירושלתי וטמעת ששא דלא ראשונא
והיה בתבואות ויהי עוד כברת הארץ במועד שנת השמטה יאכלו האנשים בצהרים
עתנדתה ולפי העלות הענן . אשן בבראשית רבה פרשת לד' ויזכר את נח
הוה מתני שבחיה דר' חייה רבא קומי ר' ישמעאל בר' יוסי אמר ליה יומא חד חמתי בני
באג
לא איתבנע מיקמא אמר ליה ולמה לא איתכנעת מיקומיה אחר ליה מסתכל הוית
דתילים כיון דשמע כן מסר ליה תרין תלמידין והוו עלין עמיה לאשונא דלא ישהה פירוש
לאשונא כמו באשון חשך כלומד בחדר של חרחץ שלא יהא עומד יחיד ומעשה זה בפרקט
קמא דקדושין בגמרא כל מצות האב על הבן ר' חייה הוה יתיב בי מסותא חליף ואזיל ד'
בר' ואמרי ליה ר' ישמעאל בריוסי ולא קם מקמיה ואתא אמר ליה לאבוהא שני חומשיניתי
לו בספר תילים ולא עמד מפניו וכוליה עד אמר לו שמה בהן יושב ומהדהר. אשף
בשביעית תחלת פרק שלישי מאימתי מוציאין זבלים לאשפתות כמו אשפה מאשפות
ידים אביון בראש תוכפת מעשר שני עורות של מוקדשין בעלי אושפיזין נוטלין אותן
אר
בזרוע . אשפין בפרקא קמא דיומא בגמרא ללשכת הפרהדרין אורח
למשכח איניש גולפא ומשכא לאשפיזיה . אשפך בסוף פרקא קמא דעבדה (ו)דה
מני לאושפרי היכי עבדינן להויהא קא הסתכל וקא עבדינן משום ולפני עור לא תתן
מכשול או משום הא לא אריא אומן באמנותו טריד פרוש אושפרי אותנין תפקני

הבודים. אשקלון בכלים בפרק הסיף והסכין הבדומים האשקלונים
שנשברו ואונקלי שלהן קיימת כבר פירשנו בערך אונקלי . אשקלתא בפרק
חזקת הבתים בגמרא דערים טבי תלא ליה לפפי אכינדא וזבין התם רבא בר רב הונל
אמודעא ואאשקלתא פירושו שטר המקנה. אשקוקא בפרקא קמא דנזיר
בגמרא קונס כנויי כנויים דשבועה שבוב טל שבות אל שקוקיאל אמר שמוטל אשק קא לא
אמר כלום . אעזך בפרקא קמא דכתובות בגחרא בתולה כתובתה ארבעה תמרי
ש
משחנה משבעה משלשלא מאשרה ולא מפנקא פירוש משחנן שמחממות את הגוף של
ששלטל את המעים מאשרן שנותנין לו כח כמו חיטי דשרירן ולא מפנקן שאין הבשר מתעד
בהן ובגיטין בסוף גמרא דפרק הניוחי רב יהודה אמר להו הוחזקו רב ששת אמר להו
אשרתא הינו הוחזקו אלא שבלשון הזה היה אומר ובראש גמרא דגט פשוט אמר רב לא
שנו אלא בין עדים לכתב אבל בין עדים לאשרא אפלו טובא נמי כשר פירוש אשרנו
היא אשרתא והוא קיום השטר שמקיימין בית דין וכתיב ביה אישרנוהי וקיימנוהי.
אשר בפרק ערב פסחים בגמרא ואפלו מן התמחוי כל אשראי ספק אתי שפק
לא אתי וכי אתי מעות רעות נינהו ובפרק אי זהו נשך בגמרא לקח הימנו חיטים
לא צריכא דאית ליה אשראי במתא ובפרק כל הגט בגמרא המלוה מעות לכהן מיתא
שכיחא עשירות לא שכיחא אמר רב הינו דאמרי אינשי מית חברך אשר מעתד לא
תאשר פירושו האמן ובסוף פרקא קמא דגיטין רב ששת הוה ליה אשרתא דסרבלי /
דמחוזא פירושו זבין סרבלי באמנה במחוזא פירוש אחר חבילה של בגדים.
אשר בפרק הרואה מקום בגמרא דמקום שנעקרה ממנו עבדה זרה ריף
להו ידא על גביהו אחר אשור צדיקי ובפרק כל כתבי הקדש בגמרה דכי צד נפלה
דליקה אמר להו אשור הייא ובפרק השולח גט בגמרא בראשונה היה עושה בית
דין ורבא האי דקא תהיט אבתרייהו וטמר להו אשור הבו לה כי היכי דלושלם צערא
דה היוא גברא פי רוש אשור הייא מהרו מהרו. אשר בפרקא קמא דמגלה ספריט.
נכתבים בכל לשון תפלין ומזוזות אין נכתבין אלא אשורית ובזבחים בפרק קדשי קדשים
בסוף הלכה קמא ואחד שהעיד על התורה שבכתב אשורית ובסנהדרין בפרק כהן גדול
בגמרא וכותב לו ספר תורה לשמו ובתוספת סנהדרין למה נקרא שמו אשורית שעלה
עמהם מאשור ר' אומר בכתב זה ניתנה תורה לישראל וכוליה עד למה נקרא שמו ⟦/'⟧
אשוריה

[
 {
  "reference_interval": [
   244,
   251
  ],
  "source_ranges": [
   [
    1889,
    1898
   ],
   [
    1827,
    1835
   ]
  ],
  "status": "review",
  "reason": "reversed unique-anchor runs"
 }
]

לי בחרישות שמכמן לא נתיזרו בומין ובעילמי אאמ' דארנקא דמוחיה
שר שמתו ארו שפרק במה אשה יוצאה בגמ די כלת . וכרגליה
בכנימות בהן ששר למת כארץ בעכוס פיר' רוקו שלנג' בכנת שהוא
]נו או אין אדם שלאמי בשימן הוא עומד לחי זר מכיי בסייף
במעה בעו החייה ותכה דבע ב ומכתה קשר שמשלכת אוק
]אמ עובית כרוה ב והקיסים ומיושנת המלך בע
] הידות בפרק לשרמביאין . והארוס והקיסוס ויריקת המני[
]עברו וחסמיני מררות שמשימין בתבשיל . ויש אומ' הוה טשב
ו הזרע כמן ו ארום בסוף משנה דסוטה בפי למוה של וספס זות
]כות חתנים ועד האי זה . ובכל גמ' דנידה ובכלום בפרק שלכלי ען
] הודה אומ' הארות טמין מוטיב מפני שהאלית אשבת עלו [
ואמ' ר' אלעזר טבל דייא וכותו כלישיר . אפילו השכי כפי
ומר יותר מזה ואיני שחתרא אתגמה דתצבת ינו מה דקפי : ובלעז
ש שקושיין שנבובתו הןשון טמעו . ויש הגזר פיר' אח' באלאת
ארוה שבפרק החוא יניי ר האדוסיה בערפריה
]ברסטון אבי בסובים מיהו אמר שרקת חדאפירש[
ור שרחטוף בקרהבה ת ה ארי בר אין
]מ' ר' ברקוה אריעשהן גרו עתיד הסה בית הצדיקים לעתיד
]ופיכה שרתי במרצות בפלגית דיומא ביתשה אריסטון . והגמ'
]ן ארסטון עבר לשלוומית המלכא פיר' מעיר: שליום כלשון מן
שלערב דיפנון . פסקינה ירוש' בפר' אין ממקרין בנב ספילו המלך
אחי עלין קומי אד מקיות בא נשוסיא ומתהון דקם ליה מד קומיהון אמ' ליגי
]ארין יהודאי את קאם לך אמ' לא ביו דמלאסין דחילא אנא המיכן דב
חלכטאן . עד בכתובות בסו' גמ' דהני מרי מעייל ליה לביתא ביכוב הבני
שית ליה תרת מזה כסק ושדי ליה עד דוניא ארעינאם דמוחיה
למוחיה ארפכם בפרק יד בכרים כרי מתסות ארחתם שלמתות שמ[
] והאיפנו שרוסובות טהורה . וברא ומ דחגיזה אף תת עמרה אזנן
בוקותר לארבין לשמוע ו שמישוי הראי או' ר' יוחנן משום [
על מקום שתתא דבריך שדר לינלי בנו שדר אמ' הגליד
שהאתה כמרפססת שה בור לא מרבכם ורןל ובתרא רבתהר[
ע ל דנכס הבוא לה תי ן עליה שם של אוב ולא עמון
ושלכסף ולא עמרו המים מון שנתך אצבעו עמדו תמים . אם את ארפקן
בו יפיר דרע ר וא מפנים הרבה ומוציא ממטא דיו' אינ
מסת ביו ומפור ה ות רפר בב בכורית בסו פרק כל פסולי בשקו
בב ה אהל אהר לשיניה פיר' פקף עינה [
] ארץ מכתובות בפרק אלי יטור[
]וי ובר כדם ור יצך בר כי אם ברחעדה
אורבה העולה ואחר כך נמ

הודה שרוף דוץ לעשב הוא שמייבשין אותו וטוחט
והוא מוציא את הזוכמא אשלג אמ' שמול שאילתינה
שמיה וששתכחא בנוקבא דמרגניתא ומפק לה ברימנא דפרזלא
הורת כהן משיח אשם תלוי היחיד והנשיא חייבין משח זבית דין פטורין נבבר
ספק אכל חלב מביא אשם תלוי על כל אחד ואחד . בזה הפרק אמ' רבא מדרי שניהם
נומד אשם הראי לא בעי ודיעה כתחלה . ובפרק דם שחיטה ר' עקיבה מחייב על ספר
מעילות אשם תלוי חתיכה שלחולין והביכה שלקודש אכל את אחד מהן גכול ובפרק
המביא אשם תלוי ר' אליעזר אומ' מתנדב אדם אשם תלוי בכל יום ובכל שמה שירעה
והוא היה נקרא אמים חסידים אמ' עליו על בבא בן ביטא שהיה מתנרב אשר תלו
בכל יום חוץ מת יום הכפורים יום אחד אמ' המעון הזה אילן היו מניחין לי הייתם
מביא לא אומ' לי המתן עוי שתכנס לספק . וחכמ' אומ' אין מביאין אשם תלוי אלא
שליבו שראו כרת ושגגתו חטאת . ובסו' משנת תמורה אשם תלוי ישרף ר' יהודה
אומ' יקבר חטאת העוף הבאה על הספק תישרף . ר' יהודה אומ' ישליכנה לאמר פירוסו
בערך אט . אשימא בפדק ר' מיתות נמסרו לבית דין בגמ' והנידר בשמו ואניו
אמת עשו את אשימא ומאי ניקן ברהא קרחא שאין לה עמר והוא כקרף ולא נקר
אישימא שהוא שמם סינמר . ורוש' בגמ' דפרק כל הצלמין אשימא אימרא פסי
והכהן יכפר עליו באיל האשם . אשמא בפר' קמ' מקידושין בנמכל מאת הא[
כך תנו רבנן מפני שיכה תקום אפילו כל שיבה במשמע אמ' ר' יוחנן הלכב טו
בן והודה . אשן בפר' מי שהחשיך בגמ' דמתירין פסישה שמיר מהחרובין ראשנ
אף שחת ראשינא וברא' גמ' דהנודר מן המבושל הא ברכיני הא ראשיני. ובפר בהמ
שהיא מקשה . בגמ' בהמה שנתחתכו הגליה אשיני הח' צוות הניתא ובהל' קמ' אראטת
הני ליתיב לזה מהאי דרכיך ומתאי ראשיןך פיר' אשין קשה שש כי על כן עבדתם
על עבדכם . תרג' ירוש' אדום ברם כדין כאשון שירותא . וכניו השוור עלה תרג ורושלמ
וראשין מסק בן לזקונה תרג' ירוש' לאישון סיבותא לא עת האסף במקנה תרג' ירוא' לא
]שון למכנש בעקם ויצא יעקב תרג' ירוש' וטעמת שמשא הלא כאשונא והיה בא
אר ואת ויהי תחר כפרת האחץ . במועד שנת השמטה יאכלו האניקים בעקרים . בלא
את כרתה . ולפי העלות אשן בברא' רבח פרש' ל'ר' ויזכר אלהוה את נה רבינו הזה באיי
שבהיה דר' חייה רבו קומי ר' ישמעל בר' יוסי אמ' ליה טמא קד חמת ביבנה ולא אתן[
מקמאיי אמ' ליה ולמח לא שתכנעת מקומה אמ' ליה מותכל היתני באגדה דתלי
כיין דשמע כן מסר ליה תרין תלמידין והוו עלין כמיה למשאת דלא ישר ומשעה מ[
יב להשונה כמן באישון השך . כלומ' בחדר שלמרחץ שלא יבא צתיד וחיד וש[
] מ' דקידוביין בגמ' כל מצות התב על הבן ר' חייה הוה אומ בי ש ]
אין משוא בר לאמ' לא רמשמעא כר' יוסי ולא יקם מקמוה ואתא אמ' לו לשלות ע[

מספר תירים ולא עמד מפניו כול' עד אמ' לו שמא בהן יושב ומהרהר
אשף בשביעית תחילת פרק ג' מאמתי מוציאין זבלים לאשפתות כמו ⟦/⟧
שפה מאשפות ירים אביון . ברא' תוספת מעשר שני עירות שלמוקדשין.
בעלי אושפיזין נוטלין אותן בזרוע . אשפין בפר' קמ' דיומא בגמ' ללשכת ⟦יי⟧
הפרהדרין אורה ארעא למשבק איניש גולפא ומשכא לאשפיזיה . אשפר
בסו' פר' קמ' דעב' זר' מני לא ושפרי היכי יהבינן ליה . הא קא מסתכל וקא עברינן
משום ולפני עור לא תתן מכשול . אי משום הא לא איריא אומן באומנותו .
טריד . פיר' אושפרי אומנין שמתקנין הבגדים. אשקלון בכלים בפרק הסייף
והסכין הכרומים האשקלונים שנשברו ואונקלי שלהן קיימת כבר פירש' בערך
אנקלי. אשקלתא בפר חזקת הבתים בגמ דערים . טבי תלא ליה לפני /
אכיורא וזבין חתם רבה בר רב הונא אמודניא ואאשקלתא פיר שטר המקנה
אשקיקא בפר' קמא דנזיר בגמ' האומר קונם כינויי כינויים דשבועה
שבובאל שבותאל שקוקאל אמ' שמואל אשקוקא לא אמ' כלום . אש בפו'
קמא דכתובות בגמ' בתולה כתובתה ר' תמרי משחנא משבעא משלש לה
מאשרה ולא מפנקא פיר' משכחן שמחממות את הגוף משלשלן שמשלשל
את המעים . מאשרן שנותנין לו כח כמו חיטי דשרירן . ולא מפקנן שאין הבשר
מתעדן בהן . ובגיטין בסו' גמ' דפר' הניזקין רב יהודה אמ' להו הוחזקו . רב ששת
אמ' להו אשרתא . פיר' אשרתא הינו הוחזקו אלא שבלשון הזה היה אומ' וברא' גמ'
דגט פשוט אמ' רב לא שאנו אלא בין עדים לכתב אבל בין עדים לאשרא אפילו
טובא נמי כשר . פיר' אשרא היא אשרתא והוא קיום השטר שמקיימין בית
דין וכת' בה אשרנוהי וקיימנוהי . אשר בפר' ערב פסח' בגמ ואפילו מן
התמחוי כל אשראי ספק אתי ספק לא אתי וכי אתי מעות רעות נינהו ובפרק
איזהו נשך בגמ' לקח הימנו חיטים לא צריכא דאית ליה אשראי במתא ונפר'
כל הגט בגמ המלוה מעות לכהן . מיתה שכיחא עשירות לא שכיחא אמ' רב
הינו דאמרי אינשי מית חבריך . אשר איעתר לא כי תאשר . פיר' האמן . ובקו'
פרק' קמ' רגיטין רב ששת הוה ליה אשרתא דסרבלא במהחא. פיר' זבין סרבלי
באמנה במחוזא . פיר' אח' תבילה שלבגדים . אשר בפר' הרואה מקום בגמ' דמקום
שנעקרה ממנו עבו' זרה טריף לה וירא על גביהו אמ' אשור צדיקי ובפרק כל
כתבי הקדש בגמ' כי צד נפלה דליקה אמ' להו אשור הייא אשור הייא . וכפר' השולח
בך בגמ' בראשונה היה עושה בית דין . ורבא האיי דקא רהיטא בתריהו ואמ' להו
סור הבו לה כי היכי דלישלם עערא דההוא גברא פיר אשור הייא מהרו
]רו . אשר בפר' קמ' דמגילה ספרים נכתבים בכל לשון תפילין ומזוזות אין
]אין לא אשורית ובזבחים בפרק קדשי קדשים בסו' הלכת' קמ' ואחד שהעיד

[
 {
  "reference_interval": [
   244,
   251
  ],
  "source_ranges": [
   [
    2934,
    2956
   ],
   [
    2889,
    2897
   ]
  ],
  "status": "review",
  "reason": "reversed unique-anchor runs"
 },
 {
  "reference_interval": [
   334,
   341
  ],
  "source_ranges": [
   [
    3034,
    3043
   ],
   [
    2025,
    2034
   ]
  ],
  "status": "review",
  "reason": "reversed unique-anchor runs"
 }
]

ציה תר ואכלת אשוותהא
ןנוקא מבא אכסא תרנגלא נכרפי' בער
אנסא
אשבורן באהלות בפ כל המיטמין היה
אשבורן אש שקדש טמא ⟦וד
בטהרות פ' הדר עם הננו הנצוק והקטפרם
ומשקה טופח אינו חיבור לא לטומאה ולא
יטהרה והאשבורן חיבור לטומאה ולטהרה
ובפהא דהיית שוה למהוה לנטהר באשבורן ובם
גמ' דכל שעה שפכן נמקום דרון ואין שופנן
במקום האשבורן . ובע'ז' בפ' השובר את הפועלין
בג נטל את המשפך תנן התם הנצוק והקטפרם
פי' במקום הישר יש מקום עמוק שיקוובו הי
המים שם אותו מקום אשבורן .
ועודת וידות האופנים תר' אשרת מלמיא
אשזזיה הנוגע צמר
שעל האימה באשוויה טהוי
בכלים פ' הנוגע בכבד . פי העץ שכורכין עליו יצר
צמר גפן ובלעז הנוקלא . ובלישנא דרבנן שמו/
אותסי בג' ותניא הנוגע כצמר שעל האשומה
תטווי שעל גבי המלך ויש מוציאין זה הדיבור
מתורגם יצועו עלה יש שלועזין למהעת אומנות
שים והוא עץ ארוך ובראשיו שני עצים כורמו
עליו היצמר
משוחי וארו . כבר פי בארזי . פא אשור
עיץ הוא וכן נקרא בלשון ערבי /⟧
טוח. הן עושין תורני הספונות הטובות והוא
קאי זאלא שיאריך עצו יותר מן האבן והוא
יותר סובל מאר
ושחור ⟦בפ' המ' דפוטה וכן לעיניין הטובה
ולאשחור אבי תקוע היו שתי נעות
חואה ונערי ושחור זה כלב ולמה נקרא שמו
אשחור שה שחרו פניו נתעניות
אשיות בחלקבגי זרהמכול . אם מן הא
הארץ הוא יש לנו אשיות של
ברזו שאנו . חפין את הקרקע . פי' נמו עששיות
של בדיל והן חתיכות . ויש מפרשין אותו מלשוו
מזל עשות .
ונעך כפ' מומין אילו כבנורות אין וו אלא
יינה אחת זהו מרוח אשך האמור
בתורה . תר . אש' או דחסיר כולייה ר' ישמעא אומ'
כל שנוורחו אשכיו פי כמו נמחו נמעכו אשכיו
עקיב' או כל שהרוח באשכיו נלומ' נתנפחו . רבי
נינא בן אנטיגנס או' כל שמראיו חשונין הסבר
גורעין ומוסיפין ודורשין והרי ביה וי אהו חשד
והיינו נושי
אש כל נפמשנ סוטה ובתמורה בגדם יש
בקרבנות . ורשוות יוסי בן יועזר איש
נרידה בטוו אש כולות מאי אשכולות . א' רביהוד'
ושמוא' איש שהכל בו כלומ' תורה ויראה ועניו
ומוצא בהן
ונין כף כפ' ואלו טריפות בג ובחגבים ודיינהי
להביא את האשכוף
משכו מדי רם תר' אשכר סדברה
אשכרנו מומא פ' א' להם
הממינה בה שני גוולות של
ושכרע היו יעשאן בן גמלא של זהב . ובנגעים
בפ' נהרת בית ישר אני נפרתן הן נמשמע לא
שחורים ולא לבנים אלא בינוניים . ובס' גמ' דהמוני
את הספינה אבל הוא עושה המחק של זית של
אגוז של שקמה של אשכרוע תדהר ותאשור
תר' מורנין ואשכרועין . פי' בלשון ערבי בהם ובלשו
לעזנוסו . והוא פוקסונין עון שאינו לא לכן ולא
שחור ולא אדום אלא בינוני ..
ןנטל כבר רב בס'פ'נ'ה' ויטע אשל ר' יודן אוממ'
פררס שאל מה תשאל תאינים ענבים

ימונים . נחי האו פונדק שאו מי תשאל קופי
מרביעין . ר' עזריה בשר או' אשל סנהדרין היק דאת
יויר ושאול יושב בגבעה תחת האשל ברמה . ובפר'
קמ' דסונוה ⟦בגמ' דשמשון ויטע אשל בבאר שבע
אמ' ויש לקיש מלמד שעשה פרדס ונטע איני מגריד
ר' יהודה ור' נחוויה חד א' פררס וחרא' פונדק בשלמ'
למאן דא' פרדס היינו דכת' ויטע אלא למאן דאור'
מונדק מאי ויטע ויטע אהלי אפרנו . דתליא
באשלי תרבי בפ' אין יצדין בג' בכור שנפל לבור
ובהלכד קמא דחזקת . ובפ' קוא' דע'ז' בג' וחכמים אומי'
לפני אידיהן אסור ..
ופןל כג' הגוזל ומאכיל בגמ שטף נהר ⟦לא
צריכא דבניסן מרחקי מה הוא דוכתא
ור אשרי וביומי תשרי תרי אשלי ובפ' השוכר את
האומנין בג' דהבדיקה . אי נמי לאשלא יתירא . ⟦ובפ'⟧
הישן תחת המיטה בג' העושה סוכתו בראש האילו
דאתיחא באשר מלעיל ברפואות דמי שאחזו . ⟦/⟧
אשלא דפוריא עתיקא . ובפ' מציאת האשה בגרי'
סמון המשיא בתו סתם . ובפפא א' הנישה
דאדוריא ואשלי דקמחוניא אשה גובה פונדא ⟦מ'⟧
מהם . ובפ' הכותב לאשתו דין ודברים בג' הניח פירוח
תלושין פי' אשלא חבל שעושין מפשתן או הנבום
ייש שעושין חבלים מן חריות של דקל ומושכין ⟦מ'⟧
נהן את הספינה ..
וניו לן במשנת שבת נפ' א'ר' פקיב' ובנדה נפר
האשה שעושה צרכיה . וכר' פר' ורבע
יתות . מי רגלים נתר ובורית קימוניא ואשלג פי' בג'
קימוניא . א' רב יהוד' שלוף אין ועשב הוא שמיצשין
אותו וטוחנין אותו ורוחינין בו ידיהם והוא מועיא
את הזוהמא . אשלג אמ' שמואל שאילתינהו
לנחותי ימא וא' לי שולגא שמיה . ושתנחא ⟦בד'⟧
בנקבא ומרגליתא ופקי להברמצא דפר זלא
אנשה נפ' הורה כהן משיח אשם תלוי הנש
תי רחייבין . שירי בית דין פטורין ובכריתות בי
ספק אבל חלב מביא אשם תלוי על כל אחד ואחד ובם
דם שחיטה ר' עקיב' מחייב על ספק מעולות אשם
תלוי חתיכה של חולין וחתיכה של קודש מכל את
וחת מהן וכו' . ובפ' המביא אשם תלוי ר' אליעזר אומ'
מתנדב אדם אשם תלוי בכל יום ובכל שעה שירצה
והוא נקרא אשם חסידים אמ' עליו על בבא בן בוטא
שהיה מתנרב אשם תלוי בכל יום חוץ מאחר יום
הכיפורים יום אחד א' המעון הזה אילו היו מניחין לי
הייתי מביא אלא או' ויהמתן עד שתיכנס לספה
וחנמי' או' אין מביאין אשם תלוי אלא על דבר שזר
שזרונו מת ושגגתו חטאת . ובם' ושנת תמורה
ושם תלוי שרף ר' יהוד' או' יהבר חטאת העוף הבאו
על הספק תשרף ר' יהוד' או' יטלנה לאמה . פי' בער
אטאת
אשיומא בב ארבע מיתות נמסרו ובית ⟦:
ר'ג' הנודר נשמו . ואנשי חמת עשי
את אשימא . ו יאי ניהן ברחא קרחא . נוחא תיש
הרחא שאין לו צמר כמו קרח . ולכן נקרא אשימא
שהוא שוום ומצמי
אניוודאז בפמי שהחשיך בגד ותירין פקיעי
עמיד מה חרובין ראשינא אף ⟦נש'⟧
שחת דאשנא וכר' גומ' דה נודר מן המבושל הא ברכים
הא ראשיני . ונפ' נהמה שהיא מקשה בג בהמה
שנחתנו רגליה אשיני הוו עומת הגידין . וביני ⟦לא
הוו עומת הגירין . ובהלכתו המייתא ראשית ⟦הג/⟧
ליתיב ליה מהאי דרכיך ומה אי ראשין פי' אשין קשה
אונין ני עלנן עברתם על עבדכם . ת'ר' . אש' ארור
נדין באשון שירותא נמו השחו עלה
תר ונאשון מיסק בן לזקוניו תר' ירוש' לאשון סיבותי
לא עת האסף המקנה . תר' ירוש' לא אשון למיכנס
בעייא יגא יעקב . תר' יאש וטמעת שומשא
דלא נאשונא . והיה בתבואות . ויהי עוד כברד

עד שנתה או זה יאכלו האנשים בינה ים
מא עת נרתה . ולפי העלות
ונזקן דבר' רב'פי' לד' ויזכור אהים ותנח רבני
הוז יתנה מתני שבחיהר אייא רבה
הזי יר' שמעא בי אסם א'ל' יומא חמתי בי בני ולא
ויתכנע מקמאי א' ולמה לא איתכנעת מקומיה אל'
מסתכל הייתי באגדה של תילים כיון דשמע כן מסי
ליה תרין תלמידין והוו עיילין עמיה לאשונא דלא ⟦יד'⟧
שהא ותזער נפשיה פי' לאשונא נמונאשון ⟦ה'⟧
חשך . כלומ' בחרר הוורחנן שלא יהא עומד יחיד
ומעשה זה בכתובות . פר' אלמנה ניזונית ירוש . ובני
הוא דקידושין בג' כל מצות האב על הבן ר' חי א' הוה
תיב בי מנותיו חליף ואזיל ר' שי פון בר ואלי⟧
שמעו' בר' יוסי ולא קם מקמיה אתא אל' לאבוה
שני חומשין שניתי לו בספר תלים ולא עמד מפני
ונו' עד אמ' לו שמא בהן היה יושב ומהרהר
אונוןף בשביעית תחילת פ'ג' מאיוותי וויני
מוציאין זבלים לאשפתות כמו אש
אשפה . וואשפות ירים ..
אנופין ⟦נפ' המ' . ומא בג' ולישבת פרה דרין
אורח חרעא למישבק איניש גולי'
גולפא ומשכא לא ושפיויה ..
אניןפו בספר' קמדע'ז' מאני לאושפרי . ⟦מ⟧
יהכינן להו הא קא מסתכו וקא עד
עבדינן . שום לפני עור לא תתן מנשול אי משום
הא לא איציא אומן באוי נותו טריד . פי' אושפרי
אומנין שמתקנין הבגרים
אניןה לין נכלים בפהסיף והם הנרורם
האשקלונים שנשברו אונקל.
שלהן קיימת כברפי' נע' אוקלי
אנזקלתא נפחזקת הבתים בג העדים
שני תלא ליה לפסי אבינוא
בןחתם רבה בר רב הונא אוורעא ואאשקלתא
פי שטר הי וקנה
יושהוקא נפ' המ' דנזיר בג היאמר הונם
נינוי נדרים דשבועה שנובאל
שבותא שהוקאו . א' שמוא אשהוקא לא א' כלום
ונשר בפ' המ' דכתובות בג' בתולה כתובתה
מאתים תמרי משחנא משבעה ⟦מת/⟧
כוושהו זשוא ולא מפנקא . פי' משחנן ⟦מת'⟧
יחוממות יית הגוף משלשלן משלשלין את ⟦הור'⟧
הוזעים מי שרן שנותנין לו נח נמו חיטי דשרירו
יוא מפנקן שאין הבשר מתעדן בהן . וב' גיטין בה
גומ' דפ' הניזקין . רב יהוד' א' להו הוחזקו . ב ששת
אלהו אשרתא . פי אשרתא ישר נחכם ובר גדגו
פשוט אב לא כונו אלא בין עדים לנהב אבל בין
עדים לאשרא אפי' טובא נמי בשר פי' אשרא
הייז אשרתא והוא היום השטר שמקיימין בית
ןוכת ביה אישתוהי וקממצוה
ןניןר יפ' ערבי פסח' בג' ואפי' מן התמחרי כו
ושראי ספק אתי ספק לא אתי וכי
אתי מעות הרעות נינהו . ותפ' איזהו נשך כג' לוקר
הימנו חינטין לא צריכא דאית ליה אשראי במתא
ובפ' כל גט בגוז המלוה מעות לכהן . היתה שכיחא
משירות לא שכיחא . א' רב היינו דאו .אינשימית
חברך אשר איעתר לא תאשר . פי ר' אמן ובספר
קמ' דגוטין ב ששת הוה ליה אשרתא דכרבלא ⟦ב/⟧
כמחוזא . פי' זבין סרבלי באמנה דמחוזא . פ'א' חבילי
של בגדים
אנזר נפה אה מקום בגדויקום שנעקרה
אמוו עז טריף להו ירא על גבייהו ⟦ו'
אשוי גז הי תפ כל כתבי בג דניעד נפלה דליקה
א' להו אשור הייא אשור הייא . ונס' השולח גב
בגוז' בר' היה עושה בית דין ורבא הא דקא והע/
אבחי הו וא להו אשור הבו לה כי היני דלישלם
צפרא דההוא גברא פי' אשור הייא מהרו ⟦מהרי

[
 {
  "reference_interval": [
   19,
   42
  ],
  "source_ranges": [
   [
    4596,
    4604
   ],
   [
    4159,
    4168
   ]
  ],
  "status": "review",
  "reason": "reversed unique-anchor runs"
 },
 {
  "reference_interval": [
   133,
   139
  ],
  "source_ranges": [
   [
    4324,
    4338
   ],
   [
    4192,
    4203
   ]
  ],
  "status": "review",
  "reason": "reversed unique-anchor runs"
 },
 {
  "reference_interval": [
   246,
   251
  ],
  "source_ranges": [
   [
    4433,
    4444
   ],
   [
    4369,
    4377
   ]
  ],
  "status": "review",
  "reason": "reversed unique-anchor runs"
 }
]

נתן שנם ביניהן יה אם הולכין בדרכי הרי מוטב ואם לאו
אני נוטל את שמי מביניהן ונשארו אש ואש אוכלת אש
שנ' כי אש היא עד אבדון תאכל ובגמ' דכ'ב' בסוטה דרשר'
עקיבה איש ואשה זכו שתשרה שכינה ביניהן לא זבו אש
אוכלתן אמ' רבה וראשה עדיפא להאיש והאי לא מצטרף
פ' אש דהאשה אין הפסד בו אש דאיש הפסק בו איש חרבו
על יריכו בבר ואיש בא מבעל שליש וכי אלישע אוכל
בכורים היה אלא לומ' לך כל המביא דרון לתח' מעלה עליו
הכת' כאלו הקריב בכורים ברא גמ' דיש גזלות אשה בעלה
משמחה בפק' דקדושין בגה כל מצות עשה שהזמן גרמ'
ו' מבין הבעל כל צרכי הסעודה ואינה שמחה עליה בשוה
דכת' אשה לאיש לכל עונשין שבתורה וכן לדינין ובן לחבות
איש מקדש את בתו ולא האשה איש מוכר את בתו ולא
האשה בסוטה בסו' גמ דהיה נוטל את מכחתה אישה הפרם
והו יסלק לה באשה שהפר לה בעלה דבת מדבר שהיא
צריכה כפרה וסליחה כשהיה ר' עקי' מגיע אצל פיסו זה
היה בוכה והוא לא ידע ואשם ונשא עוט ומה מי שנתכוון
לעלות בידו בשר טלה ועלה בידו בשר חזיר כת' ונשא
עוי בנ' מי שאמר הריני נזיר ובסו' גמ די יוחסיןובו
דפרה ובכב ביומא טרף בקלפי אישי כהן גדול פירו
אדוני וכמו כן במקרא אבי אבי רכב ישראל ופרשיו
אועש הלדב פעלם חיל חי כת' וכי הוא בן איש חי וכולי
עלמא בני מות אלא בן איש חי שאפילו במיתתו
קרוי חי ובא גמ' דמי שמתו שבעה שבעה איש ואש' אישות
מאיאית לה בחלק בגמ' דור המבול נ' בשביל שלא באו על
שאינו מינן עשה להן כבוד וכתב להן לשון אישות בבאדם
אשת חבר הרי היא כחבר בח גמ' ושבועת העדות
דביתהו דרב הונא הוא אית לה דינא לקמיה
דרב נחמן אמ' היכי אעביד איקום מיקמה מסתתמן
סענאתא דאיך לא איקום מקמה אשת חבר הר הא כסבר
אשר יוצשה לרצנה ושלא לרצונה והאיש אינו
מוציא אלא לרצונו אפשר דמשהי לה בגטא
בגסין ברא גמ דפ' הנזקין ויעבד ישראל באשה וכאשה
שמר אמ' להם דוגמה שלכם דומה ליעקב מה יעקב עד
שלא נשא אשה נשתעבד משנטא אשה נשתעבד אף אתם
עד שלא ולד חל נשתעביהם פשנולד חאל השתעבדתם
בבר בסו פרש טא וצא גםאל רחל איש אינו מסמא בחדם
אלא בלובן ואשה מסמאה באודם ואינה מטמאה בלובן
בה גמ דבנות כותים ובספ' זאת תהיה טמאתו בזובו
טומאתו בלבן הוא מכמא ואינו מטמא בדם הלא דין
הוא וכו' עד טומאת האיש בלובן וטומאת האשה בדם
אנט בנ' שור שנגח את הפרה בגמ' החופר בור ברשות
הרבים כגון אלו החופרין לאושין פיר' יסודות
בדכת' ואושיא יחיטו ותאכל יסודותיה ואכלת אשותא
אשא כלבא אכסא ותורנגו לא עיין בערך אכסא
אשבורין באהלות בפ' כל המטמאין היה אשברין או
לו שקדש טמא ובטהרות בפ' הדר עם בנכרי הבצות
ורקטפרס ומשקר טופח איו חיבור לא לסוסאה ולא לטהרה
האשבורן חיבור לטומאה ולטהרה ובפק דמקות שוה לסקוה
לטהר באשבורן ובסו' גמ' דכל שעה ש(ופכן במקום מדרון
ואין שופכן במקום אשבורן ובפו בפ' השוכר את הטעלם
בגמ' נטל את המשפך תנן התם הכצוק והקספרם פי ר
אשבורן במקום הישר' שאינו עמוק מפני שיש מקום
עמוק יקוו בו המים ושאינו מקום עמוק אשבורן הוא
אשדת וידות האופנים תרגם אשרת גלגליא
השויח הנובע בצמר שעל האימה באשויה טהור
בכלים בפ' הנוגע בכבד פ' העץ שכרבין עליו
מרופן ובלש' לעז קנו קלא ובלשון רבנן אודנאהי שנו ולי
שמע' אלמגזל ותניא הנוגע בצמר שעל גבי כהשויה ובטורי
שעל הפלך ויש מוציאין זה הדיבור מתר' יצועי טלה לשיור
אשוחי וארזי כבר נ' בש' ארזי ונ' אשומי עצים מן
אילן ששמו שוח והן יפין מתוקנין למלאכיי
ימיא דארזי פא' ארזים נקבות וכ' ארוים ארזים זכרים
וישחוך בנק דסוטה בגמ' וכן לענין הטובה ולא סחור
אבי תקופ היו שתי נשים אשחור זה כלב ולמה
נקרא שמו אשחור שה ושחרו פניו בתענות ..
הנסיות בחלק בגמ' דדור המבול ואם מן הארץ
הוא מביא יש לנו אשיות שלברזל שאנו
מחפין את הקרקע כ⟧ כמין עש שיות שלברזל והן חתיכות
אעשך בל מומין אלו' בבכורות אין לו בצם אין לו אלא
ביצה אחת זהו מרוח אשך שכתוב בתורה

אית האלף
לו
תתאדוש' או רחסיד כולא ר' שמעל אומ' כל שומרהואשיו דמי שאחזו אישלא דפוריא עתיקא ובכ' מציאת האשה
במוכמק ווממחו ונמעט ביצא ר' עקי'אומ' כל שרוח בתסכע בגמ דסמך המצרא את בתו סתם רב פפא אמ' הכי שקי
כלומ תנפסו ור' חנינה בן אנמוגיה אומ' כל שמראיו חשוכין דארודיא ואשלי דקמחוניא אשה גובה פרנסה מהן ובנ
וסבר גודעין מוסינין ודירשין וקראבמוחשך ו הכותב לאשתו דין ודברים בגמ הניח פידות תלושין כר
אשכל בסוף משנה דסוטה ובתמורה בגמרא אשלא חבל שעושין מפשתן או קובם ויש שעושין
משמת יוסי בן יועזר איש צדידה ויוסף חבלים מן חריות שלדקל ומושכין בהן את הספינם
בן יוחנן איש ידוש' בטלו האשכולות אמ' ר' יהודה איש אנטרך במשנת שבת אמ' ר' עקיבה ובנדה בפרק
שהכל בו כלומר תורה ויראה וענוה וכיוצא בהן . האסה שהיא עושה צדכיה מי רגלים נתר
אשכף חרבא דאשכפי ברא גמ' דכל הכלים ובנדק ובורית קימוניא ואשלג נ' עשב שמיבשין אותו וטוחנין
ערבי פסח בגמ ואפלו מן התמחוי כגון אותו ורוחצין בו את ידיהם והוא מוציא את הזיהמא .
ר חנינה ור' הושעיה דאשכפי ניצהו פ' אומנין שלמנעלין : התנטלג אמ' שמואל שאלתינכו לוחותי ימא
אשכף בנ' אלו טרכ' במ' ובחגבים למנהו להביאאת האשרף
אשכה צמדי כרם תרגם אשכרין דכרם .
אשכתוו ביומא פ' אמ' להם הממונה ובה שני גודלות
ושלא שכחע היו ועשאן בן גמלא של זהב
ובנגעים בנ' בהרת בית ישכאל אני כפכתן הריהן כאשכחע
לא שחורים ולא לבנים אלא ביטנים ובסו' גמ דהמוכר את הסלי
אבל עושה הוא המחק שלזית שלאגנו שלשקמה שלא שכרוע
ותאשור תרבואשכרעין בלשון ערבי בקם ובלען בנזו והוא
פקסותין עץ שהוא לא לבן ולא שחור ולא אדום אלא בינוני
אשל בבר בסופתי כח ויסע אשל ר' יודן אמ' פרדם
שאל מה תשאל תאנים ענבים רמונים ר' חרה
הה כצדין שאל מה תשאל קופד חמר ביעין ר' עזריה בשם
יהודה אמ' אשל זה סנחדרין היך דאת אמ' ושאול יושב
בבבעה תחת האשל ברמה ובפק דסוטה בגמ דשמשון
יטע אשל בבאר שבע אמ' ר'ל' מלת שעשה פרדס ונסנו בו
מצי מברים ר' יהו' ור' נחמ' חד אמ' פרדס וחדאת ונדק בשלמא
למן דאמ' פרדס הינו דכת' ויטע אשל אלא למן דאמ' פונדה
מאי ויטע כדכת' ויטע אהלי אפדנו דתליא באשלי רברב
בנ' אין צדין בגת בכור שנפל לבוד ובהל' קמיתא דחזר
הבתים ובכק דע'ז' בגמ' וחכמ' אומרים לפני אידיהן אסור
אשל בנ' הגוזל ומאכיל בגמ' שטף נהר לא צדיכי
דבניסן מרחקי מהבוא דוכתא חד אשלא בי
ואמרי לי שולגא שמיה ומשתכחא
בנוקבא דמרגניתא ומפיק לה בר מצא דפרז לא
אנשם בנ' הורה כהן משיח אשם תלו' והנשא חייבין
משיח בית דין פטובין ובכריתות בל ספק וי
אכל חלב מביא אשם תלוי על כל אחד ואחד בזה הפרק
אמ' רבא מדבר שניהם נלמד אשם ודאי לא באעי ביפה
לכתחלה ובכ' דם שחיטה ר' עקיבה מחייב על ספק ⟦מ/
מעילות אשם תלוי חתיכה שלחולין וחתיכה שלהקדש
אכל את אחד מהן ובנ' המביא אשסתלוי ר' אליעזר אומ'
מתודב אדם אשם תלוי בכל יום ובכל שעה שירצה והוא
יהיה נקרא אשם חסידים אמרו עליו על בבא בן ביטא
שהיה מתנדב אשם תלוי בכל זם חוץ מאחר יום הבכורים
יום אחד אמר המעון הזה אלו היו מניחין אותי היית מביא
אלא אמרו לי המתן עד שתיכוס לספק וחכ אומ' איןסבאץ
אשם תלוי אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת ⟦ובסו'⟧
מש' המורה אשם תלוי ישרף ר' יהו' אומ' יקבר חטאת העוף
הבאה על הספן תשרף ר' יהו' אומ' ישליכנה לאמה כ' בע' אםי
אשימא בנ' ר' מיתות נמסרו לבד' בגמ' הנודד בשמו
ואנשי חמת עשו את אשימא ומאי ניהו בדתא
תשרי תרי אשלי ובפ' השוכר את האומ' בכמ' דהבדיקה
ומי לאשלא יתירא ובפ' הישן תחת הסוכה ובגמ העוש
קרחא פ' שאין לה צמר והוא כקרח ולפיכך קרא אסימא
שהוא שמם מצמד ידותי' בגמ' דכ' כל הצלמים אשימא
אימרא כמה דאיתמר והכהן יכפר עליו באיל באשם
אשמאין בפק דקדושין בגמ' כל מצות האב על
הבן תנו רבנן מפני שיבה תקום זה תלמיד
סוכתו בראש האילן דמתיחא באשלי מלעיל ברפואוו
חכמ' כד מתרגמ' מן קדם דסבר באוריתא תקום אמ'
אשר
ב ה
צר
ח כציב
הנקרם כע
ב
אש

לאער
צר
ר' יוחנן הלכה כאיסי בן יהודה דאמ' יש שיבה לא טמאי
אשן בנ' מי שהחשיך בגמ דמתירין פקתותודר
מה חרובין ראשינא אף שחת ראשינא ובראם
גמ' דהנודר מן המבושל הא דרכים הא ראשתי ובפר
בהמה שהיא מקשה לילד בגמ' בהמה שנחתכו רגליה
אשיני הזו צומת הגידים ובהל' קמ' דראשית הגז ליתיב
ליה מהאי דרביך ומהאי ראשין פיחש אשין קשה
אשף על כן עברתם על עבדכם תרגם ורושלמי
וכמו השחר עלה וכאישון מיסק בן
לזקוניו תרג יחוש' לאישון סיבותא לא עת האסף
המקנה ⟦תרג' ירוש' לא אישון למכנש בעיראי ⟦/⟧
אשך בבר פרש' ל'ד' וישכר אלהים את נח רבינו הוה
מתני שבואה דר' חייא קמיה דר' ישמעאל ביר'
יוסי אמ' ליה יומא חד חמיתי יתיה ביבנה ולא איכנע
מקמאי אמריה ליה ולמא לא אתכנעת מאמיה אמר
מסתכיל חוית באגדת תלים כיון דשמע ין ססר ליה
תרין תלמידין והוו עילין עמיה לאשנא דלא ישהאתיער
נכשיה פ' לא שונא כמו באישון לילה כלומ' בחדי שלמדה
שלא יהא עומד יחידי ומעשה זה בנק דחידושין בגמ'
כל מצות האב על הבזר חיא הוה יתיב בי מסותא חליף
ואזיל ר' שמעון ביר' ואמ' ליה ר' שמביר' יוסי ולא קם
מקמיה ואתא אמ' ליה לאבוה שני חומשין שניתי לו בספל
תלים ולא קם מקמיר עד אמר שנה אני בהן ומהרהר
אנטף בשביעיה תחלת נא' ממתו חציאין דבנ'ם
לא שפתות כמו מאשפות ידים אביון ברא תוסתת
אשפ
מעשר ב' שור שלמוקדשין בעלי אשפין נוטלין אותן בזרוע
אשר
אנעפיק בפק דיומ בגמ ולשכת פלהדרין אורחארנא
למשבק אינים גולפא ומשכא לא ושפידהו
אשפה בסו' פק דעז הני לאושפרי היכי זהבינן
ליה הא קא מסתכל והא עבדינן משום
ולפני עור לא תתן מכשול אי משום הא לא אריא אומן
באומנותו טריד פירוש אומנין שמתקנין הבגדם
אשקלון בכלים בפ' הסייף והסכין הברומים ואשקלנים
ליל שנשברו ואנקלי שלהן קיימת בבכ' בע' אצמני
אשקלתא בנ' חזקת הבאים בגה דערים כבית לא
ליה לפני אדארא סבין חתם רב אבר
זונא אמודעא ואאשקלותו ר' אסקלופר שטר המקנה
אשקוקה בנק דנז יר אומ האוסרקונם כנד
בשלת לצויים דשבועה שבואל שבותל ש
שקוקל אמר שמואל אשקוקה לא אמר ולא כלום
אשר בכק דכתובות בגמ בתולה כתובתה מאה
כאן ארבעה תמרי משחני משבעי משלשלי
אי
מאשרן ולא ממקן נ' משחנן שמחממת את הגוף
היא משחנן משלשלן שמשלשלין את המעים מאשר ן
שנותנין לו כוח כמו חטי דשרירן ולא ממקן שאין הבשר
תוזקו: שיין קרב' איסטלת
מתעדן מהין ↑ ו בבטין בסו גמ דנ הנזקין רב יהודה אמ'
להו הוחזקו רב ששת אמ' אשרתא פ' אשרתא היא בוחזי
אלא בלשון הזה היה אומ' וברא גמ' דגט פשוט אמ' דבלא
שנו אלא בין עדים לכתב אבל בין עדים לא שרל אפלו
טובא נמי כשר פ אשרא היא אשרתא והוא קיום השטר
שמקיימין בד שכותבין בו ואשרונהי וקיימונה
ש בנ ערבי פסח בהמ' ואפלו מן התמאוי כל
אשראי ספק אתי ספק לא אתי זכי אתי מנחת
דעות נינהו ובפ' איזהו נשך בגמ לקח הימנו חטים לא
צריכא דאית ליה אשראי במאתא ובפ כל הגם בגת המלה
מעות לכהן מיתה שכיחה עשרות לא שכיחה אמ' רב הינו
דאמ' מית חברך אשיר אשור לא תאשר פ' האמן ובהו פ
רגטין רב ששת הוה ליה אשרתא דסרב לא במהוזא כי
זבין סרגלי באמונה במכניא כ' אחר חבילה של
אשר בנ' הראה מקום בגמ' דמקום שנעקרה פסר
ע'ז' טריף להו ידא על גביהון ואמר אישר
צדיקי ובפ' כל כתבי הקדש בגמ כי צד נפלה דלוקם אמ'
להו אשור הייא הייא ובפ' השולח גם בגמ בראשונת היה
טושה בז' ורבא האי דקא רהים בתריהו ואמ' להון אישור הבו
ליה כי היכי דלשלם צערא דרהוא גברא פ אשור הייא מהד
ע בנק דמגלה ספרים וכקבים בכל לשון תפליח
ומזוזות אין נכתבין אלא אשורית ובזבחים בפר
קדשי קדש' בסו' הלכת קמיתא ואחד שהעיד על התורה
שבכתב אשורית ובסנהד' בפ' כהן הדול בבמ' וכותב לו ספר
תורה לעצמו ובתוספת סנהדרין למה נקרא שמו אשובי שמאושר
בכתבו אשור זה נוח בפק' דיומא בגמ דלשכת פלהדרין
אשר בבר פרש צג ואלשדי יתן לכם ר פנחם בשם רבחנין

[
 {
  "reference_interval": [
   246,
   251
  ],
  "source_ranges": [
   [
    3442,
    3484
   ],
   [
    3410,
    3418
   ]
  ],
  "status": "review",
  "reason": "reversed unique-anchor runs"
 }
]

הניזקין ויטבר יש' באשה ובא' שמר . אמ' להן דיגמא שלכם חומה ליעקב מהיעקב עד שלא נשא אשה
נשתעבד משנשא אשה נשתעבד אף אתם עד שלא נולד גואל השתעבדתם משנולד גואל השתעבדתם
כבר' רב' בסוף כרש' ע'א' ויבא גם אל רחל איש אינו מטמא באודם אלא בלובן ואשה מטמאה באודם
אבל לא בלובן בר גמ' רבנות כותים ובנס וזאת תהיה טומאתו בו טומאתו בלובן הוא מטמא ואינו
מטמא בדם הלא דין הוא וכו עד טומאת האיש בלובן וטמאת האשה בדם. אנץ בנ שור אנגח
את הפרה בגמ' החופר בור ברשות הרבים כגון אלו החופרין לאושין פיר' יסודות דכת' ואושיא יחיטו
ותאכל יטדותיה תרג ואכלת אשוותהא אש כלבא אכסא תרנוגלא כבר נירשנועם אכסא
אשבורן באהילות בפר' כל המיטמאין והיה אשבורן או שקדש טמא . ובטהרות בפר'
הדר עם עם הארץ הנצוק והאקטפרם ומשקה טופיח אינן חיבור לאלטומאה ולא לטהרה
חיבור לטומאה ולשהרה . ובנ' קמא דמקוות שווה למקוות לטהר באשבורן ובס' גמ' דכל שעה
שונכן במקום מדרון ואין שונכן במקום האשבורג ובעד בפר השוכר את הפוטל בגמ נטל את
המשפך הנן התם הנצוק והקטנרם וכו כיר במקום עמוק שיקוו בו המים ושם אותו מקום עמוק
אשבורן אשרת וידות האוכנים הרג אשרת גילגליא. אשוויה הנוגע בצמר שעל
האמה באשוויה טהור בכלים בפר הנוגע בכבד פיר העץ שכורכין עליו צמר בפן ובלעז
קנוקלא ובליש' דרבנן שמו אורנאסי בגמ' ותניא הנוגע בצמר שעל גבי השלך ויש מוציאין
זה הדבור מתרגום יצועיעלה. אשוחי וארזי יכבר פיר בארזי פא אשוחי עצים מן ל
אילן ששמו שוח והן יפים מתוקנים למלאכה דומיא דארזי . פא אשוחי ארזים נקבות ארזי
ארזים זכורים . אשחור בפר' קמ' דסוטה בגמ' וכן לעניץ הטובה ולאשחור אבי הקום
היו נשים חלאה ונש' אשחור זה כלב ולמה נקרא שמו אשחור שהושחרו פניו בתעניות
אשיות בחלק בגמ' דדור המ()בול ואם מן הארץ ההיא מביא יש לנו אשיות של בדול שאנו
מחפין את הקרקט ניר' כמו עששיות של ברזל והן חתיכות. אשך בפר מומין אלו בבכורות
אין לו ביצה אחת זהו מרוח אשך שכת' בתו' תרג' ירוש' דחסיר כוליה ר' ישמטאל אומ' כל שנמרחו
אשכיו ניד' כמו נמחו נמנוכו בציו . ר' עקיבה אומ' כל שרוח באשכיו כלום נהנפחו ור' חנניה
בן אנטיגנס אומ' כל שמראין חשוכין קאס בר נורעין מוכיפין ודורשין וקארי ביה מראו חושך
והינו כושי. אשכל בסוף משנה הסוטה ובתמורה בגמ רפר יש בקרבנות משמת יוסי בן
יועזר איש צרידה ויוסי בן יוחנן איש ירוש בטלו האשכולות מאי אשכולות אמ' ר' יהודה אמ'
שמואל איש שהכל בו כלומ' הורה ויראה ונינוה וכיוצא בהן. אשכף חרבא דאושנכי
בר' גמ' דכל הכלים ובפטרב פסח בגמ ואפי' מן התמחוי כגון דם חנניה ורב הושעיה באושכני
נינהו ניר' אומנין של מנעלין . אשכף בפר' ואלו טרפות בגמ' ובחגבים למינהו להביא
את האשכף. זאנשכר צמרי כרם תרג אשכרין דכרם. אשרני ביומא כפר
אמ' להן הממונה ובא שני גודלות של אשכרוע היו ועשאן בן גמלא של זהב ובנגטים
בפר בהרת בית ישראל אני כפרתן הריהן כאשכרו לא שחורים ולא לבנים אלא בינוניים ובסו
אמ' יהמו

גמ' דהמוכר את הספינה אבל הוא טושה המחק של זית של אגוד של שקמה של אשכרונע תדהר
והאשור תרג מודנין ואשכרועין פיר בלש' ישמעאל יאל בקם ובלעז בוסו והוא פיקסוטן עץ שהוא אלא לבן
ולא שחור ולא אדום אלא בינוני. אשל בנר הגוזל ומאכיל בגמ שטף נהר לא צריכה דבניםן מרחקן
מההיא דוכתא חד אשלא ובימי תשרי תרי אשלי ובני השוכר את האומנין בגמ דהבדיקה אי נמי
לא שלא יתירא ובנ' הישן תחת הסוכה בגמ העושה מכחו בראש האילן דמתיחא באשלי מלעיל פן
דמי שאחרו אשלא דנודיא עתיקתא . ובפר מציאת האשה בגמ רסמך המשיא את בהו סתם רב פפא
אמ' הני שקי דארוריא ואשלי רק מחוניא אשה גובה פרניה מהן ובנ הכותב בגמ לאשתודין הניח
פירות תילושין פירוש אשלא חבל שעושין מפשהן או קנבס ויש שעושין חבלים מן הריות של דקק
ומושכין בהן את הספינה. אנשל בבר רב' בס' פר כה ויפע אשל ר יודן אמ' פרדם שאלמה תשאל
תאנים ענבים ורמונים ר' נחמיה אומ' נונדק שאל מה תשל קופר דומר ביעין ר עזריה בשם ר' יהודה
אומ' אשל זו סנהדרין היך דאת אמ' ושאול יושב בגבעה תחת האשל ברמה בג ובפא דסוטה בתפ דשרשון
ויטע אשל בבאר שבע אמ' ריש לקיש מלמד שעשה פרדס ונטע בו מיני מגדים ר' יהודה ור נחמיה
חב אמ' פרדס וחד אמ' פונדק בשלמ' למאן דאמ פרדס הינו דכת ניטע אלא למאן דאמנונדק מאי וי
ויטע בדכה ויטע אהלי אפדנו דהלא באשלי דברבי כפר אין צריך בגמ בכור שנכל לבוד ובהלכ
קמ' בחזקת הבתים ובפרק' דעו' בגמ' וחכמ' אומר' לפני אידיהן אסור אנטלג במשנת שבת בפר
אמ' ר' עקיבה ובנדה בפר' האשה שהיא עושה צרכיה מי רגלים נתר ובורית קימוניא ואשלג בנר קמ
ניר' בגמ' קימוניא אמ' ר' יהודה שלוף רוץ ועשב הוא שמיבשין אותו וטוחנין אותו ורוחצין בו את
ידיהן והוא מוציא את הזוהמה אשלג אמ' שמואל שאלתינהו לנחותי ימא ואמ' לי שולגא שמיה נפח
בניקבא דמדגניתא ומפקי לה ברימצא דכרולא אשם בפרק הודה כהן משוח אשם תלוי היחיד
והנשיא חייבין משיח ובית דין פטורין ובבריתות בפר אוכל חלב מביא אשם תלוי על כל אחד ואחד
בזה בנר אמ' דבא מדברי שניהם נלמד אשם ודאי לא בעי ידיעה כבתחלה וכנר דם שחיטה רב
עקיבה מחייב על ספק מעילות אשם הלוי חתיכה של חולין חתיכה של קודש אכל את אחד מהן וכול
ובפר המביא אשם תלוי ר' אליעזר אומ' מתנ דב אדם אשם תלוי בכל יום ובכל שעה שירצה והוא
הוה נקרא אשם חסידים אמרו עליו על בבא בן בוטא שהיה מתנדב אשם תלוי בכל יום חוץ מאחד
יום הככורים יום אחד אמ' המניון הזה אילו היו מניחין לי הייתי מביא אלא אומ' לי המתן עד שתכנס
לספק וחכמ' אומ' אין מביאין אשם תלוי אלא על דבר שודונ וכרת ושגגתו חטאת ובס מש המורה אשם
תלוי ישרף ר' יהודה אומ' יקבר חסאת העוף הבאה על הספק תישרף ר' יהודה אומ' ישליכנה לאמה פירו
בעדך יט' אשימא בפר' ר' מיתות נמסרו לבית דין בגמ' הנודר בשמו ואנשי חמה עשו את
אשימא ומאי טהו בחזא קרהא פיר ברחא תיש קרחא שאין לה צמר והוא כקרח ולכך נאמ אשימא
שהוא שמם מצמר . ידוש' בגמ כל מצות האב על הבן תנו' רבנן מפני שיבה תקום אני כל שיבה במשמני
בפר' כל הצלמים אשימא אימרא כמו' דתימ' והכהן יככר עליו באיל אש . זא שמאי בפר קמ רקי
בגמ' כל מצות האב על הבן הנו רבנן מפני שיבה תקום אפי' כל שיבה במשמע אמ' ר' יוחנן הלכה ( )יס

בן יהודה . אנשן בפר' מי שהחשיך בגמ' דמתירין פקיעי עמיד מה חרובין ראשינא אף שחת
ובד גמ' דהנותר מן המבושל הוא בככיכי הא באשיני ובפר בהמה שהיא מקשה בגמ בהמה שנתו
רגליה אשיני הזו צומת הגידים ובהל' קמ' דראשית הגז ליתיב ליה מהאי דרכיך מהאי ראשין כ
אשין קשה . אשן כי על כן עברתם על עבד' תרג' ירוש' ארום בדם כדין כאשון שידון
וכמו השחר עלה תרג' ידוש' וכאשון מיסק בן לזקוניו תרג ירוש לאשון מנותא . לאעת האסף המד
תרג' ירוש' לא אשון למכנש בעירא . ויצא יש' תרג ירוש וטמעת שמשא דלא כאשונא . ויהי עוד
הארץ . כמועד שנת השמטה יאכלו האנשים בצהרים בלא עת נדתה. ולפי העלות. אנו
בבר' רב' פר' לר' ויזכר אלהים את נח הוה מתני שבחיה דר' חייה קמי ר' ישמעאל בר' יוסי אמ' ל' יו
חד חמיתי ביבני ולא אתכננע מקמאיי אמל ולמה לא אתכנעת מקמיה אמ לה מסתכל היי
באגרה דתילים כיון דשמע כן מסר ליה הדין תלמידין והוו עלין עמה לאשונה דלא ישחי ור
נפשיה נור' לאשונה כמו באישון חשך כל ומ' בחדר של מרחץ לשלא יהא עומד יחיד . ומניש
בפיר' קמ' דקידושין בגמ' כל מצות האב על הבן ר' חייה הוה יתוב ביה מסותא חליף ואזיל
בר' ואמ' לה ר' ישמעאל בר' יוסי ולא קם מקמיה ואתא אמ' ליה לאבוה שני חומשין שניתי לו ב
תלים ולא עמד מפני וכו אמ' לו שמא בהן הוא יושב ומהרהר. אנשף בשביעית דאפר
מוציאין ובלים לאשפתות כמו כ אשפה מאשפות ידים אביון . בר תוספת מעשר שני עורו
מוקדשין בעלי אושפיוין נוטלין אותן בזדוני. אנשפין בפר' קמ' דיומא בגמ דלשכת (ה)פדה
אורח אדעא למשבק איניש גולפא ומשכא לאשניזיה. אשפר בס' פר קמ דעז מני
היכי והבינן להו הא קא מסתכל וקא עברינן משום ולפני עור לא תתן מכשול אי משום האלו
אומן באומנותו טריד יר אושפרי אומנין שמתקנין הבגדים. אשקלון בכלים בני
והכסין הכדומים האשקלונים שנשברו ואונקלי שלהן קיימת כבר פירש בער אונקלי
אשקלתא בנ' חזקת הבתים בגמ' דעדים טבי תלא ליה לפני אכינרא וזבין התם רבא /
הונא דמודעא ואאשקלתא פיר המקנה. אשקוקא בפר קמ דנזיר בגמ קונם כינויים
דשבועה שבובל שביבת אל אמ' שמואל לא אמ' כלום. אשר בנר' קמ' דכתובות בגמ' בתור
דתמרי משחנא משבעא משלשה מאשרא ולא מננקא פיר משחנן שמחממות את הגוף
שמשלשל אם המעים מאשרן שנותנין לו כח כמו חיטי דשרירן ולא מטקן שאין הבש
בהן ובגטין בס' גמ' דניזקין רב יהודה אמ' להו הוחזקו רב ששת אמ' להו אשרתא הינו הוחזק
שבלשון הזה היה אומ' וכר גמ' דגט פשוט אמ' לא שנו אלא בין עדים לכתב אבל בין עדים
אי' טובא נמי כשר פיר' אשרא היא אשרתא והיא קיום השטר שמקיימין בית דין דכת'
אשרנוהי וקיימנוהי . אשר בפר' ערב פסחים בגמ' ואני מן התמחוי כל אשראי סנר
ספק לא אתי וכי אתי מעות רעות נינהו ובפ איזהו נשך בגמ לקח הימנו חטים לא צריכה
לי אשראי במתא ובפר כל הגט בגמ המלוה מעות לכהן מיתה שכיחא עשירות לא שכיחא
הינו דאמרי אינשי מית חברך אשר איותר לא ת[שר פיר האמן . ובר פר קמ דגיטין