Edition · Structural unitsMovable blocks: p.order-1264-1265
Components are revisable blocks motivated by witnessed rearrangement or independent transmission, not reference line breaks. Automatic identifications are candidates. Only image-reviewed structural states enter affinity. Absence means absent at the preserved local transition, not absent everywhere in the codex.
Sequences run left to right. Candidate sequences list detected blocks only: an unlisted block is NOT an omission. Only image-reviewed states enter affinity. Reviewed absence is local to the preserved transition.
Revisable segmentation
- A — בנות שבע: Independent lexical discussion whose reading order is tested directly, without assuming printed order.
- B — בנות שוח: Independent lexical discussion whose reading order is tested directly, without assuming printed order.
Observed boundary evidence
[
{
"components": [
"A",
"B"
],
"orders": {
"BA": [
"Sp",
"L2"
]
},
"reordering_attested": false
}
]Image-reviewed structures
Sp — B → A — {'A': 'present', 'B': 'present'}
Image checked 2026-09-28. Right page enlarged headings: benot shuah precedes benot sheva, opposite the printed order.
Automatic cut proposals (normalized-character intervals in the concatenated component search text, not editorial boundaries):
[
{
"reference_interval": [
796,
800
],
"source_ranges": [
[
3113,
3133
],
[
3002,
3010
]
],
"status": "review",
"reason": "reversed unique-anchor runs"
},
{
"reference_interval": [
1637,
1689
],
"source_ranges": [
[
3908,
3919
],
[
2180,
2192
]
],
"status": "review",
"reason": "reversed unique-anchor runs"
}
]פרק המפלת מפרש טעמא הילתא דזכר פניו למטה כדרך תשמישו נקבה פניה
למעלה כדרך תשמושה. בן פקועה הבא על בהמה מעליתא בשחיטת
שנש
חולין בראש גמרא דפרק במה בהמה שהיא מקשה פירוש בן פקועה כגון בהמה
ובקעו כריסה ומצאו בתוכה ולד כדתנן השוחט את הבהמה ומצא בה בן שמנה חי/
או מת או בן תשעה מת קרעו והוציא את דמו מצא בן תשעה חי וכוליה וחכמים אומרין
שחיטת אמו מטהרתו. בן ציון בראש גמרא דפרק עשרה אחפין וריחקה בן
ציון בזרוע מפני שפסולין היו ועוד אחרת קירבה שהיו כשירין פירוש בן ציון שם אדם
חשוב. בן קמצר לא רצה ללחד על מעשה הכתב ביותא במשנה בסוף פרק
אמר להן הממונה פירושו בן חש אצבעות היה נוטל ארבעה קולמוסין והיה כותב
השם בבת אחת שאסור לספר משעה שמתחיל לכתוב השם עד שגומרו. בן תמליון
צא כיון דקרו ליה נפק אודא במעילה בגמרא דפרק קדשי מזבח פירושו שד'
בן בעבדה זרה בפרק כל הצלמים אמר ר' עקיבא אני אהיה או בין לפניך פירושו
לשון בינה כלומר מלמד בבראשית רבה פרשת לה ויבן נחמזבח ויבן כתיב נתבונן
אמר מה טעם ריבה הקבה בטהורים יותר מן הטמאים לא שרחצה להקריב לו מהן ויקח
מכל הבהמה הטהורה וגו' ובפרשת ע'ג' ומבני יששכר יודעי בינה לעתים וגו' בן
במנחות בהקומץ רבה בסוף גמרא או שפתתה תמלח למאי אתא לכדתניא בתורת
כהנים פרשת וכל קרבן מנחתך במלח יכול תבנהו תלמוד לומר תמלח אי תמלח יכול
במימלח תלמוד לומר תמלח ולא תשבית הבא מלח שאינה שובתת פידושו שנעשית .
בשבת כבחול זה מלח סדומית שהים מוציא גליו בכל יום ונעשין מלח אסתרוקנית
ומתל
מין אחר שנעשה על יד בני אדם פירוש אחר סדומית מלח חזק שאינו מתפשר
אסתרוקנית שהתבטל לאלתר כמפורש בסוף גמרא דפרק שילין מים אין מלח לא .
והתניא מים ומלח בטלין בין בעסה בין בקדרה לא קשיא כאן במלחס דומית שהיא
קשה במלח איסתרוקנית שהיא רפה מאי תבניהו אמר רבאבר עולא הכי קאמר
יכול יתבלנו הרבה במלח כתבן בטינט יכול יעשנו כבנין שיתן על המנחה אבנים
מ
של הלח זו על זו ושורת קמח באמצע יכול יתן לו טעם כבינה כלומד כל דהוא אל
עד כדי להבין שיש בו טעם מלח . בן בפסקא דשוש אשיש הניקה בנים בן אין
כתוב כאן אלא בנים מלמד שהניקה בניהן של אומות ובבראשית רבה פרשת נ'ד' הניקה
בשים שרה כלחי שבא לאם שמים עששה ירא שהים . בן בסוף גמרא דכתבות
ובסוטה בראש גמרא דפרק ואלו נאמרין בכל לשון וחברון שבע שנים נבנתה אי לימא
דאיבני ממש וכוליה עד אלא שהיא מבונה על אחת משבעה מצען ובראש גמרא דפרן
משוח מלחמה ויצא איש הבינים מאי בינים אמר רב שתבונה מכל מום כלומר כל מום
לא היה בו שהוא עשוי כבנין כלומר גדול כבנין מאה פאפי וחד נאנאי פירושו שבאו
מאה אנשים על אמו וכלב אחד . בן ר' יוסי אומר של בנאין מצד אחד חוצין נרק
תשיעי במקוות ובסוף גמרא דאלו קשרים פירש ר' יוחנן בנאים אלו תלמידי חכמים
שעסיקים בבנינו של עולם וקפדי על רבב שעל בגדיהן לכבסו ולהוציאו שלא יהיו מן
המשניאין לפיכך אפלו בצד אחד נראה חוצץ ולא עלתה לו טבילה אבל אם בגדי
הבורים אם רבב עבר מצד לצד חוצץ ואם לאו אינו חוצץ וכן הלכה ואמר ר' יוחנן
אי זהו תלמיד חכמים שמחזירין לו אבדה בטביעות עינא זה המקפיד על חלוקו ⟦/⟧
להפנו. בנות שקמה בראש דמאי ובגמרא דנובלות בכיצד הברכין
ב
פירושו בלעז צלצלי . בנות שוח בראש דמאי ובראש עבדה זרה שביעיו
בנות שוח שביעית שניה שהן עושות לשלוש שנים ובפרקא קמא דראש השנה בגמרא
במעל
באחד בשבט ובנמרא דטבלות כיצד מברכין, בנותשבע בפרק שני
ובבכורות בפרק הלוקח עובר פרתו בגמרא היו צא מן הטמא וגבראשית דבה פרשת
טו' ויתפרו עלה תאנה מה היתה אותה התאנה אמר ר' אבין ברת שבע דאיטית
יוחיא דאכלי לעלמא פירוש בנות שוח תאנים לבנות הן כדאמרינן בכי צד מברכין
בגמרא דנובלות ובראש גמרא דעבדה זרה לענין דברים האסורים למכור לגוים
בנות שוח בפטוטרותיהן אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן תאיני חורתא ובנות
שחונ
ובלובסין כולן מיני תאנים ובנות שוח שביעית שלהן בשנה שנית של שמטה שמה
בשמיטה אחר טו' בשבט נוהגין בהן דין שביעית בשנה שנית של שבוע כי מתאחרין
שלוש שנים באילן אבל מה שחנטו קודם ט'ו' בשבט בשביעית מן הששית חשובין ומותרין
בשנת אחת של שבוע וכן דרכן בשנה אחת שחונטין הן פנין ובשנית בוחל ובשלישית
נגמרין והל צמל ובכל שנה הן חונטין וכך סידורן מה שחונטין בשנה הראשונה של
שבוע נגמרין בשלישית ומה שחנטו בשנייה נגמרין ברביעית ומה שחנטו בשלישית
נומרין בחמישית ונוהגין בהן מעשר שני דקימא לן אולן בתר חנטה אזיל ואלו שעמרו
בחמישית בשלישית חנטו לפי כך הן פירות שלישית ושחנטו ברביעית נגמרין בששית ..
ושחט
ושחכטו בחמישית א'ע'פ' שנגמרין בשנה של שמטה מותרין הן כי פירות חמישית הן
בששית
נגמ
בששית נגמרין בשמינית ונוהגין בהן העשר עני ושחנטו בשנת השמטה בשביעית
בשנה התשיעית שהיא שנה שניה של שבוע ונוהגין בהן דין שביעית כי בשביעים
חניטתן וכך דרך שדורן לעולם כל הפירות שחונטין בשביעית נוהגין בהן דין שביעית
בשנה השניה של שבוע והיא שנת גמירת הפרי הנחנט בשביעית עצמה נמצאין בכל שנה
שלשה מיני פרות בזה האילן מקצת צמל והן שחנטו מקודם לכן בשנתים ומקצתן בוחל
והן שחנטו מאשתקד ומקצתן פגין והן שחנטו בזו השנה וכענין שפירשנו הן מפורשין /
בתלמוד ארץ ישראל בגמרא דהא מתניתין מהו בנות שוח פוטיראה ופירושו בלשון יון
מין תאנים כאשר אמרנו ואמרו מה בכל שנה הן עושות או אחת לשלוששנים כיזצד
יודע כלומר איך יודע פירות של כל שנה ושנה ר' יונה אמר קושרן בחוט פירושו אלו בחוט
הדא
לבן ואלו בחוט שחור ואלו בחוט אדום תני שמואל תוחב בהן קיסמין גם זה כעני
וכוליה . תני רבן שמעון בן גמליאל אומר מהוצאת העלין עד חננות הפגין חמשים יום ומן
הפגין ועד השיתין הנובלות חמים יום ומן השיתין עד התאנים חדשים יום ליקט האנה
ואינו יודע מתי חנטה אמר ר' יזנה מונה מאה יום למפרע אם חל בתוכן טו' בשבט
יודע מתי חנטה אמר לו והא עמי בטבריה ועושות לשנה אחת אמר להם והרי
לציפורי ועושות לשלש שנים . בניתא בסוף גמרא דפרק אין צדין הנהו שב
בינייתא דאתיין לבי ד' ובפרק כיצד הרגל בגמרא כיצד השן חמרא דאכל בניתא ושלם
נזק שלם ובפרק השוכר את האומנין בגמרא או שנעשית אנגריא בוניתא אכריסת
פירושו כמו כובד האשה בבטנה כלומר אם יאמר אדם לחברו בוניתנו אני מוכר לך
צריך ליתן לו ביניתא דתקלה כריסה . ובפרק אילו הן הלוקין בגמרא אכל נבלות ההוא
השמי
דאכל ביניתא דבי כדבא ונגדיה רב יהודה פירש בשאלתות גדולות בויהי ביום
מי שאוכל דג שנמצא כשחודש ארץ לא מיחייב אלא חד מלקות מה היא דרב יהודה
וכן הלכה ברפואות דמי שאחזו ליתי בניתא ונטוייה . בנבי בראש גמרא
דמשקין מאי עוגיות אמר רב יהודה בנכי כבר פירשתי בערך בדד . בנני
כל האומות היו בבינונית בראש גמרא דסוכה ובגמרא דשתי הלחם ובפרק א' בכלים
כל כל בעלי בתים הא מה שאמרו באמה בינוניות ומפרש שם כי האמה של מה התה
קטנה ואחרת היתה עליה חצי אצבע יתרה ואחרת יתרה עליה חצי אצבע ומצאת
האמה שהיא ששה טפחים וחצי אצבע היא הבינונית פירוש אחר אמה בינונית של
משה והיא ששה טפחים וגדולה יתירה על שלחשה אצבע והקטנה היתה בת
טפחים וזה פירוש עיקר שאחר משה עשו האמות יתירות בנתא
כמשחל בינתא מחלבא הבינתא דרישי כבר פרשנוהו בפרק בין . בנתא דליבא
סליק פרק ארבעה עשר אחר פרק חשה עשר.
שהחזירוה
בם בפרקא קמא דמנחות בגמרא אחת מנחת חוטא רב עמרם אמר כגו
לביסא גדושה ביסא טפופה פירושו כלי שרת שמקדשין בו המנחה ובלעז קורין לכלי בסו
פירש גאון ביסא ביסאה אלף מובלעת ובמגלת איכה ותזנח משלום נפשי שתה מן ב
ביסי וביסי. בס בראש גמרא דפרוק המוציא יין מטי טעמא גמלא זוטרא גנובתיה
מום דאכלה ביסי כי היכי דלא ניסתרכו ביה פירש בשאלתות ביסי ענבים שיש בהן
קוצים קשים ביותר ואי אפשר לאוחזן ביד והן מאכל גמלים לפי כך אין זכבה ארוכה
שאם היתה ארוכה היתה מגעת להם והיו אוחזין אותה ולא היתה יכולה לזוז ממקומה
א
בסיה בפרק הגוזל ומאכיל בגמרא שטף נהר אבדה בבסיה אין מעמידין
פרוש בוסיה פשיעה. בסילאוס בבראשית רבה פרשת צד וישימני לאב/
לפרעה לפטרון בסיליוס לאדון לרבון מושל שליט בו וביקרא רבה בראש אם בחוקותי
בסיליום נומוס אגרפוס בירושלמי בראש פרק הרואה מקום אל אלהים יוי שלשתם
שם אחד הן כאנש דמר בסיליוס קיסר אגרסטוס . בסלקו אין בונין עמהן
בסילקי בפרקא קמא דעבד ה זרה ובטהרות פרק ששי המתחיל מקום בסלקי רשות
יא
היחיד לשבת רשות הרבים לטומאה ובגמרא דהחליל כמין בסילקי גדולה היתה ובפרק
שני ביומא בגמרא בא אביו של תינוק לשכת הגזית כמין בסילקי גדולה היתה פירושו
בלטין גדולה ובלעז בסילקא. בסם בראש גמרא דהמוכר את הספינה כמאן
דמיבסמי וגנו בפרקא קמא דמגלה איבסום קא רבא שחטיה לר' זורא ענין שכירות
בסם בראש גמרא דמגלה רווח לבסימא שכיח ובראש גמרא דהחליל ועל ידי
דוד מלך ישראל נמי לבסומי קלא ענין מתיקות וימתקו המים תרגום ובסימו מיט.
בסם בפרק י'א' בכלים המתחיל כלי מתבות קני מנורה טהורה הפרח
ויכ
טמאה ובפרק כ'ד' המתחיל ג' תריסין ג' בסיסיאות הן שלפני מטה ושלפני סופרים
טמאה מדרס ושל דלפקי טמאה טמא מת ושל מגדל טהורה מכלום פירושו ספסלהוא
כמו על מגדל עץ של דלפקי שלחן של עץ הוא ועורכין עליו הכוסות וכלי יין נוטל אדם
את בנו בגמרא האבין הבית כולה בסים לדבר האסור פירושו נעשת החבית כן לאבן
ואסור להטות החבית כלל ירכה וקנה תרגום ירושלם בפיסדידה וקוה תרגום וית בסימיא
L2 — B → A — {'A': 'present', 'B': 'present'}
Image checked 2026-09-28, fol. 31r. Enlarged benot shuah before the ensuing benot sheva discussion, reversing the printed order.
Automatic cut proposals (normalized-character intervals in the concatenated component search text, not editorial boundaries):
[
{
"reference_interval": [
64,
92
],
"source_ranges": [
[
3835,
3845
],
[
3626,
3634
]
],
"status": "review",
"reason": "reversed unique-anchor runs"
},
{
"reference_interval": [
1643,
1659
],
"source_ranges": [
[
5010,
5018
],
[
3647,
3655
]
],
"status": "review",
"reason": "reversed unique-anchor runs"
},
{
"reference_interval": [
1709,
1715
],
"source_ranges": [
[
3665,
3695
],
[
541,
549
]
],
"status": "review",
"reason": "reversed unique-anchor runs"
}
]בן הנפל . בפר' העור והרוטב . בגמ' עכבד . ת'ר' הצב זה הצב . למינהו להביא חברבר ובן הו'
הנפילים וסלמנדרא . פי' מיז שרץ הוא . ובפר' מומין אלו . בגמ' רוח קצרית . תנא רוח בן הנפילים
באה עליו . פי' רוח שידה . בן יכבד . בגמ' דחלק . בדף ט' . בן יכבד אב . זה בלאדן בן בלאדו
מלכא הוה ואישתני אפיה כעקובא דכל בא . פי' כדמות כלב . הוה יתיב בריה על בבא . כי הוה כתיבי
הוה כתיב שמיה ושמא דאבוה . ועבד אדוניו . זה נבוזר אדן . דכ' בא נבוזר אדן רב טבחים עמד
לפני מלך בבל ירוש' . ומי סליק נבוכד נאצר לירוש' והכת' ויעלו אתו אל מלך בבל רבלתה . ואמ' ר'
אבתו רבלתה זו אנטוביא . רב יצחק בר אבדימי ורב חסדא . חד אמ' דמות דיוקנו היתה חקוקה
לו על מרכבתו . וחד אמ' אי מה יתירה היתה לו ממנו . ודומה כמי שעומד לפניו תמיד .
בן כוברי . ברא' שקלים אמ' ר' יהוד' העיד בן כוברי ביבנה . פי' שם אדם . כן מרון .
בפר' קמ' דראש השנה . כל כאי העול' עוברי' לפניו כבנו מרון . כבר פירש' בפר' אמר . בן נח .
נהרג על פחות משוה פרוטה ולא ניתן להשכון . ברא' גמ' דהדר' . ובגמ' דהשוכר את הפועלין . כ'ע'ז'
אמריש . מאי לא ניתן להישכון . אינו בתורת הישכון . פי' דלא מהניא להו השבת הגזילה לבעליה
אלא נהרג . שכבר ניתחייב הריגה משעת גזילה . בן נצר . בפר' נערה שנתפחתה . בגמר'
אם תישתבאי . ליסטים אליסטיס לא קשיא . הא בבז נצר' . הא בליסטים דעלמ' וכול' . בן
סנודא בסו' גמ' דפר' הבונה . בן סטרא הוציא כשפים ממצר ים בסריטה שעל בשרו וכו'
בן עוף . ברא' גמ' דפר' קמ' דכתובות . כיון שידע שיכעול במוצאי שבת טריד בסעודה
שצריך לעשות באחד בשבת וחיישינן שמא ישחוט בן עוף קודם שיחשיך מפני הטירוד .
בן עזאי . בסוטה . ככר' עג לה ערופה . בגמ' נמצא טמון בגל . אמ' אביי הריני כבן ⟦ע'⟧
עזאי כשוקי טבריא . ובפר' קמ' דקידושין . נגמ' עבד עברי . בסמך לסימן עבד בית וכפר'
אחרון דערכים . המוכר שדהו . בגמ' מכרה לראשון . אמ' אביי הריני כבן עזאי בשו' טב' . אמ'
ליה אבי ההוא מרבנן לאביי מיכרי הני קראי איכא למידרשינהו לקולא . וכול' . פי' אמ' אביי
הריני ידוע ומפורסס בפירוש שמועה זו כמ' שהיה בן עזאי ידוע ומפורסס בשו' טבר' שאין
בחכמי דורו כמותו . וטבריה היתה מדינתו . בן ערל . בסו' גמ' דפר' הזרוע והלחיים
פי' אמ' לו ריש לקיש לר' יוחנן . ואילו שנית אותה בלש' איש ערל שפתים . ויש מי ששונה עדל⟦ם
בדלת . והיה אדם שלא היה מדקדק בשמועותיו . וכן אמ' לו אם שונה אותה בן עדל ליכא חששה
שמא טעות הוא . דהא האמ' טע' . ואבא מרי זצל' היה שונה בן תדל . ופירושו תן דעתו לומר
כלומ' תן דעתך בדבריו דהא טעמ' קאמ בן פניו למטה . כתפניה למעלה . כפרק
המא דסוטה . בגמ' וכן לעיניין הטובה . פי' במסכ' נידה . כסו' פר' המפלת מפרש טעמ' דמילתא .
זכר פניו למטה כדרך תשמישו נקבה פניה למעלה כדרך השמישה . בן פקועה
הבא על בהמה מעלייתא . בשחיטת חולין ברא' גמ' דפר' בהמה שהיא מקשה . פי' בן פקועה כגוז
בה מה שנשחטה ובקעו כריסה ומצאו בתוכה וולד כדתנו השוחט את הבהמה ומצא בה בן שמנה
חי או מת . או בן תשעה מת קורעו ומוציא את דמו . מצא בן ט' חי וכול' עד וחכמ' אומ' שחיטה
אמו מטהרתו . בן ציון . כרא' גמ' דפר' עשרה יוחסין . וריחקה ציון בזרוע . מפני ⟦ש⟧
פסולין היו . ועוד אחרת קירבה שהיו כשירין . פי' בז ציון . שם אדם חשוב . בן קמצר'
לא רצה ללמד על מעשה הכתב . ביומא . כמשנה . כסו' פר' אמ' להן הממונה . פי' בין ה' אצבעות
היה נוטל ד' קולמוסים . והיה כותב השם בבת אחת . שאסור לספר משנעה שמת חיל לכתוב השם
עד שגומרי . בן תמליון . צא . כיון דקרו ליה נפק אזדא . במעילה . בגמ' דפר' קדשי
המזבח . כי' שיד . ב'ן' בע'ז' נפר' כל הצלמין . אמ' ר' עקיבה אני אהיה אובין לפניו
פירוש לשון בינה . כלומ' מלמד . בבר ארב פרש' לה . ויבן נחמזבח . ויבן כת' . נתבונן אמ' מה טעסריבה
הכת' בטהורים יותר מן הטמאי' . לא שרוצה להקריב ( )מהן . ויקח מכל הבהמה הטהורה . ובפרני ש'ג'
ומבני יששכר יודעי בינה לעתים . בן בהקומץ רכה . במנחות . בסו' גמ' או שפתתח .
תמלח למאי אתא . לכדת ניא בתורת כהנים בפרש' וכל קרבן מנחתך במלח . יכול תבניהו . ת'ל' תמלח .
אי תמלח יכול במי מלח . ת'ל' ⟦במלח ולא תשבית . הבא מלח שאינה שובתת . פי' שנעשית בשבת
כבחול זו מלח סדומית שהים מוציא גליו בכל יום ונעשין מלח . אסתרוקנית מין אחד שנעשה
על יד בני אדם . פ'א' סדומית . מלח חזק שאינו מתפשר ומתבטל . אסתרוקנית שמתבטל לאלתר .
כמפורש בסו' גמ' דפר' משילין . מים אין מלח לא . והתניא מים ומלח בטלין בין בעיסה בין בקדירה .
לא קשיא כאן במלח סדומית שהוא קשה . מלח לא . במלח אסתרוקנית שהוא רפה בטל . מאי תבניהו
אמ' רבה כר עולא הכי קאמ' יכול יתבלינו הרבה במלח . כתבן בטיט . יכול יעשנו כבניין שיתן על
המנחה אבנים שלמלח זו על גב זו ושורת קמח באמצע . יכול יתן בו טעם כבינה . כלומ' כל דהוא
מלח עד כדי להבין שיש בו טעם מלח . כן בפסק' דשוש אשיש . הניקה כניס . בן אין
כתו' כאן ⟦אא בנים . מלמד שהניקה בניהם שלאומות . ובברא' רב' פרש' נ'ד' הניקה בנאים שרה . כל
מי שבא לשם שמים נעשה ירא שמים . בן כסו' גמ' דכתובות . ובסוטה . ברא' גמ' דפ'
אילו נאמרין בכל לשון . וחברון שבע שנים נבנתה . מאי נבנתה ⟦אילימ' דאינני ממש וכול' עד
אא⟧ שהיתה מבונה על אחת משבעה בצוען . וברא' גמ' דפר' משוח מלחמה . ויצא איש הכיניס.
מאי בינים אמ' רב שמבונה מכל מום . כלומ' כל מום לא היה בו . שהוא עשוי כבינין . כלומ' גדול
בבינין מאה פאפי וחד נאנאי . פי' שבאו מאה אנשים על אמו וכלב אחד . בן ר' יוסי או'
של בנאים מצד אחד חוצץ . בפר'ט' במקוות . ובסו' גמ' דאילו קשרים . פיר' ר' יוחנן בנאין אילו ⟦תל'
תלמידי חכמ' שעסיקין בבינינו שלעולם וקפדי על רבב שעל בגדיהן לכבסו ולהוציאו שלא יהו
מן המשניאים . לפיכך אפי' בצד אחד נראה חוצץ ולא עלתה לו טבילה . אבל בגדי הכורים אם רבב
ענר מצד לצד חוצץ ואם לאו אינו חוצץ . וכן הלכה . ואמ' ר' יוחנן אי זהותלמ' חכמ' שמחזירין
לו אבידה בטביעות עינא זה המקפיד על חלוקו להופכו . בנות שקמה . בראש
זמאי . ונגמ' דנובלות . בכיצד מברכין . פי' כלעז צילצי . בנות שוח . ברא' דמאי.
וברא' ע'ז' . ובשביעית . בנות שוף שביעית שלהן שנייה שהן עושות לשלש שנים . ובכר ⟦קמ'⟧
דראש השנ' בגמ' באחד בשבט . ובגמ' דנובלות . בכיצד מכרכיו . בנות שבע . בפרק ב' במעשרות
ובבכורות בפר' הלוקח עובר . בגמ' היוצא מן הטמא . ובברא' רב' פרש' טו' ויתפרו עלי האנה מה
היתה אותה התאנה . אמ' ר' אבין ברת שבע א ראייטית שבעתי יומיא דאכלי לעלמא . ⟦כיר'
בנטת שוח תאנים לבנות הן כדאמרי' בכיצד מברכין בגמ' דנוכלות . וברא' גמ' דע'ז' לעינין דברי'
האסורין למכור לגוים . בנות שוח בפטוטרותיהן . אמ' רבה ברחנה אמ' ר' יוח' תאיני חיוריתא .
ובנות שבע . ובלובסין . כולן מיני תאנים . ובנות שוח שביעית שלהן בשנה שנייה שלשמטה .
שמה שחונטין בשמיטה אחר ט'ו' בשבט נוהגין בהן דין שביעית בשנה שנייה שלשבוע .
כי מח אחרין ג' שנים באילן . אכל מה שחנטו קודם טו' כשבט כשביעית . מן הששית חשובין
ומותדין בשנה א' שלשבוע . וכן דרכן כשנה ראשונה שחונטין הן כגיז . ובשנייה הן בוחל.
וכג' נגמרין והן צמל . ובכל שנה הן חונטין . וכך סידורן מה שחונטין בשנה הראשונה ⟦ש'⟧
לשבוע ניגמרין בשלישית . ומה שחנטו בשנייה ניגמרין ברביעית . ומה שחנטו בשלישית
ניגמרין בחמישית . ונוהגין בהן מנישר עני . דקיימא לן אילן כתר חנטה אזיל . ואלו שֶ-
נגמכו בחמישית בשלישית חנטו . ולפיכך הן פירות שלישית . ושחנטו ברביעית ניגמרין
בששית . ושחנטו בחמישית א'ש' פ' שניגמרין בשנה שלשמטה מותרין הז . כי פירות חמישית הזן
ושחנטו בשישית נגמרין בשמינית ונוהגין בהן מעשר עני . ושחנטו בשנת השמטה בשביעית . הן
ניגמרין בשנה התשיעית שהיא שנה שנייה שלשבוע ונוהגין בהן דין שביעית כי בשביעית היתה
חנינותן . וכך דרך סידורן לעולם כל הפירות שחונטין בשביעית נוהגין בהן דין שביעית בשנה השמיה
והיא שנת גמירת הפירי הנחנט בשביעית עצמה . נמצאין בכל שנה ג' מיני פירות בזה האילן . מקצרו
צמל . והן שחנטו מקודם לכן בשנתים . ומקצתן בוחל . והן שחנטו מאשתקר . ומקצתו פגיז . והזש
חנטו בזו השנה . וכיניין שפירשנו הן מפורשין בתלמ' ארץ יש' בגמ'דהא מתני' . מהו בנות שוח
פיטידיאה . ופי' בלש' יון מין תאנים . כאשר אמרנו . ואמרו מה בכל שנה הן עושות או אחת לג שנים
ופירשו בכל שנה עושות . אלא אין פירותיהן נאמרין עד ג' שנים . כיצד יודע . כלומ' איך יודעו ⟦א'⟧
פירות של כל שנה ושנה . ר' יונה אמ' קושרן בחוט . פי' אלו בחוט לבן ואלו בחוט שחור ואלובחו' אדום
תני ר'ב' שמוא' תוחב בהן קיסמין . גם' זה כעינין הראשון כול' . תני רבן שמע' בן גמל' או' מהוצאת
העלין עד חנטת הפגין נ⟧ יום . ועד הפגיז ועד השיתיז הנובלות נ' יום . ומן השיתין עד התאנים ⟦נ'⟧
יום . ליקט האנה ואינו יודע מתי חנטה . אמ' ר' יונה מונה מאה יום למפרע . אם חל בהוכן ט'ו' בשבע
הוא יודע מהי חנשה . אמ' לו והא עמי בטבריא ועושות לשנה אחת . אמ' להן והרי עימי לציפורי ועו'
נעושות לג' שנים .. בניתא . בסו' גמ' דפר' אין צדין . הנהו שב בינייתא דאתיין לבי . . ר'
ובפר' כיצד הרגל . בגמ' כיצד השן . חמרא דאכל בניהא משלם נזק שלם . ובפר' השוכר את האומני'
בגמ' או שנעשית אנגריא . בוניתא אכריסא תקלה . פי' כמו כובד האשה בבנטנה . כלומ' אם יאמ'
אדם לחבירו בוניתא אני מוכר לך . צריך לתת לו ביניתא דתקלה כריסה . ובפר' אלו הן הלוקין . ⟦בגמ'
אכל נמלות . ההוא דאכל ביניתא רבי כרבא ונגדיה רב יהוד' . פי' בש⟦⟧(אלתות גדולות בויהי ביום
השמיני . מי שאוכל דג שנמצא כשחורש ארץ לא מיחייב ⟦אא⟧ חד מלקות . מה היא דרכ יהודה .
וכן הלש' ברפוא ות' דמי שאחזו . ליתי ביניתא וניטווייה . בנכי . ברא' גמ' דמשקין ⟦א'⟧
מאי עוגיות . אמ' רב יהוד' בנכי . כבר פורש' בערך בדד . בנני . כל הא מות היו בבינוניות .
ברא' גמ' דסוכה . ובגמ' דשתי הלחם . ובפר' י'ז' בכלים . כל כלי בעלי בתים . האמה שאמרו באמה
דבינונית . ומפרש שם כי האמה שלמשה היתה קטנה . ואחרת היתה עליה חצי אצבע יתירה . ⟦וא'⟧
ואחרת יתירה עליה חצי אצבע נמצאת האמה שהיא ו' טפחי' וחצי אצבע היא הבינונית .
פ'א' אמה בינונית היא שלמשה והיא ו' טפח' . וגדולה יתירה על שלמשה אצבע . והקטנה היתה
בת ה' טפחי' . וזה פי' עיקר . שאחר משה עשו האמות יתירות . בנתא . כמשחל ⟦נ'⟧
בינתא . מבינתא דרישי . כבר פורש' בפרק בין . כנת א' דליכא .
סליק פרק י'ד' אחל פרק שוס
בם . בפרקמ' דמנחות . בגמ' אחת מנחה חוטא . רב עמרם אמ' כגוז שהחזירו לביסא גדושה .
ביסא טנו⟧ טפופה . פי' כלי שרת שמקדשין בו המנחה . ובלע' קורי' לכלי בסו . פירש גאון בי
ביסא . בי סאה . א' מובלעת . ובמגילת איכה ותזנח משלו נפשי . שתה מן כל ביסי וביס
בס' . ברא' גמ' דפר' המוציא ייז . מאי טעמ' גמלא זוטרא גנובתיה משי' קאכלה
ביפי . עשבים שיש בהן קוצין קשין ביותר ואי איפשר לאוחזן ביד והן מאכל גמלים וכלפיתך
אין זנבה ארוכה שאם היתה ארוכה היתה מגעת להם והיו אוחזין אותה ולא היתה יכולה לוח
ממקומה . בסיח . בפר' הגוזל ומאכיל . בג מ' שטף נהר . אברה בכסיה אין ⟦מע'⟧
מע מידין אותה . פי' נוסיה . פשיעה . בסי לאוס בברא' רב' פ'כנ' צ'ד' וישימנו
לאב לפרעה . לפטרון בסיליאוס . לאדוז . לריבון . מושל . שליט . ובויקרא רב' בראש ואם
בחוקותי . בסיל יאום נומוס אגרופוס . בירוש' ברא' פר' הרואה . א' א'הי' ייי . שלשתן
שם אחדהן . כאינש דמר בסיליאוס היסר . אגוסטום . בסילקי .
אין בונין עמהן בסילקו . בפר' קמ' דע'ז' . ובטהרות פר' ו' המתחיל מקום בסילקי רשות
היחי' לשבת . ורשו' הרבי' לטומא' . וברא' גמ' דהחליל כמין בסילקי גדולה היתה .
ובפר' שיני דיומא . כגמ' בא אביו שלתינוק . לשכת הגזית כמין בסילקי גדול היתה .
פי' פלטין גדולה . ובלע' בסילקא . בסס . ברא' גמ' דהמוכר את הספינה .
כמאן דמיכסמי וגנו . בפר' קמ' דמגילה . איבם ום קם רבה שחטיה לר' זירא ענין
שכרות . בסס . ברא' גמ' דמגילה רווחא לבסומא שכיח . וברא' גמ' דהחליל .
ועל ידי כלי דוד מלך יש' נמי לבסומי קלא . עינין מתיקות . וימתקו המים . תרגו'
ובסימו מיא . כסס . בפר' י'א' בכלים . המתחיל כלי מתכות . קני מנורה טהורי'
הפרח והבסיס טמא' . ובפר' כ'ד' המתחיל ג' תריפין . ג' בסיסאות הן שלפני מטה
ושלפני סופרים טמאה מדרס ושלדלפקי טמאה טמא מת ושלמגדל טהורה ⟦מ'⟧
מכלום . פי' ספסל הוא כמ' על מגדל עץ . שלדלפקי שלחז שלעץ הוא ועורכין עליו
הכוסות וכלי יין . בפר' נוטל את בנו . בגמ' האבן . חבית כולה בסיס לדבר האסור .
פי נעשית החבית כן לאבן . ואסור להטות החבית כלל . ירבה וקנה . תרגו' ירוש' ⟦/'⟧
בסיס דירה וקנה . ואת המכונות תרג' זית בסיסיא . זאת הכיור ואת כנו . תרגו'
וית בסיסיה . בסם . בפר' קמ' דעקצים . ובפר' קמ' דסוכה . בגמ' חבילי
קש . כל ידות האוכלין שבספן בגורן טהורין . איכ' דאמ' פססן . ובשאילות ⟦הראש'
הראשונים הביאו ראיה מאותה דע'ז' קטע ראש אזנה פסה והיא פססה . אבל לא צרכו
לכך שבסיסה ופסיסה אחד הוא . דכת' ביססו את חלקתי . ומתרגמ' דושישו .
כסר . בפי' ד' במעשרות המתחיל בראשונה . הבוסר משה ביא מים . ובסו'
פר' כל הגט . בג' פרקים בודקין את היין בקדים שלמוצאי החג ובהוצאה סמדר
ובשעה כניסת מים לבוסר . ובסו' עקצים הפגיז והבוסר ר' עקיב' מטמא טומאה
אוכלין . ובפר' כיצד מברכין בגמ' חוץ מן היין . ובפר' מקום שנהגו . בגמ' כי וצאנו .
אמ' ר' אסי הוא בוסר הוא גירוע ושיעורו כפול הלבן . כי השעורה אביב . תרגו' ירוש'
ארום שעריא הוו בסירן . כסר . ברא' גמ' דפר' האשה שנתא למנה . העבירו
לפניה כוס שלבסורות . ופי' מאי כוס שלבסורות . בוס יין שלתרומה מעבירין לפניה .
בלומ' זו ראשיה כתרומת ראשית . בשר . בפר' קמ' דמעשר שיני .
הלוקח בה מה לזבחי שלמים והוא לבשר תאוה . ובפר' אלו עוברין בפסח . וכן מי שיצא
מירוש' ונזכר בידו בשר הקודש . בפר' ב' בנדרים . הרי עלי כבשר מליח וכיין נסך . ⟦ובסו'
הלכ' קמ' דסוטה . בשר . בושה . סריחה רימה . איכ' דאמ' בושה . שאול . רי מה . משו' דכת'
כשיז . בסתן . בסו' גמ' דעושין פסיז . ההוא אבוורנקא דהוה לריש גלוהא
בבוסתניה . וברא' גמ' דאילו מצי אות . אמימר ומר זוטרא ורב אשי איקלעו לבוסתנא
דמרי בר איסק . וברא' גמ' דהמוכר את הבית . ואי אמ' ליה כל ארעתא . כל ארעתא
דאית ליה לבר מבוסתני ופרדיסי . פי' ואי אמ' ליה מזביננא לך כל ארעתא . כל ⟦ארע'
ארעתא דאית ליה זבין ליה שהן בני זריעה . לבר מבסתני . גינה שלאילנות . ופרדיסי
גינה שלירק . ואי אמ' ליה זיהרא מזביננא לך . משמע כל הנחרות שלו מכר לו . אפי' בוסתע
Automatic review queue
Pg — A — {'A': 'probable_present', 'B': 'uncertain'}
Automatic cut proposals (normalized-character intervals in the concatenated component search text, not editorial boundaries):
[
{
"reference_interval": [
1221,
1227
],
"source_ranges": [
[
6662,
6672
],
[
5409,
5417
]
],
"status": "review",
"reason": "reversed unique-anchor runs"
},
{
"reference_interval": [
1637,
1659
],
"source_ranges": [
[
7067,
7090
],
[
5373,
5381
]
],
"status": "review",
"reason": "reversed unique-anchor runs"
},
{
"reference_interval": [
1724,
1784
],
"source_ranges": [
[
5433,
5441
],
[
4739,
4747
]
],
"status": "review",
"reason": "reversed unique-anchor runs"
}
]במה על פתח חבירו ועל פתח גינת ומקריב עליה הוא ובנו וכתו יכסוטה כפ' ואילו נאמרין בבל לשון במוצאי שניעית עושין לו כימה של עש
בעזרה והוא יושב עליה וברחש גמרא דהחליל וכימה של עץ כטיה בחמצע וחזן הכנסת עומד עליה פי מגדל עץ כפקמא דע'ט'
איסטרא חיסטריא וכימה פירשי מזכח לשם ע'ז' וכילמדנו וישמע פרעה את הדבר הוה ויבקש להרוג את משה העלו את משה
בימה להרגו וכו' פירוש מקום שדנין בו במם כפ' כל הצלמים ג' אבנים הן אבן שחצבה מתחלה לכמוס הרי זו אסורה
כל אבן שחצבה לעשות כן לעו' כבראשית רבה פרש' נ'ד' ויי פקד את שרה שהיתה שדה רואה את ישמעאל בונה בו מסאות
צר חנבים ומקריבן עליהן . והשמדתי את כמותיכם תרג' ירושלמי רוסינון פי' מזבחות לשם ע'ז' כמות כסוף נמ' דמגלה אמ' שמואל
הלוחות והכמות אין בהם משום קדושה פיו הלוחות שעושין לספר תירה הכמות עמודו כשל עץ שעושין לספר תורה פיחש אחר
החלק של מטה ושל מעלה פניסו אחור הם נקראו כמות ורוק שכין עמוד לעמוד של ספר תורה הם הלוחות .
פרק י'ד' בן חלעשא חתניה דר הוה ועשיר גדול היה כסף נמ' דכ' הנטדר מן המכושל ובנמד יציאות השבת תספורת
דן חלמנה כפרק ר' אלעזר ר' שמעון לא טעים אמ' ימות כל בני חלמנה וקל הוז שמעון
ממקומי פירוש תתאל מן וימותו בניה אם לא אטעום לא אזלזל עצמו ועוד אם הייתי טוען הוה מרגיל להזירה
בן ארקא על הצלצל כפ כשקלים פירוש היה ממונה על כלי שיר מן כצלצלי שמע והיה מנגן כהן כרתנן כסוף תמיד
והקיש כן ארזא בצלבל והוא היה מנגן להן כקרית שמע בין הפרקים שבין הפרקים מותר לו לאדם לתת שלום
לחבירו מפני הכבוד ויש לו התר לדבר שנ' ודכרת בם ומנין שהיה בן חרזא ממונה על קרית שמע שני' הללוהו בצלצלי שמע הללויה
בכן ארזא על צלצול שמע והוא היה מנען כי בתרועה של יום הכיפורים דמטא זמן שביקת חוכו עמא ואית לבנו כולהו חובין שנ' אם
והיו חטאיכם כשלג ילכינו וכו' וכן כטנח בכלים כפרק י'ו' מחור שלא נעשה בידי אדם שיעורו מלא אגרוף גדול זה אגרופו של
בן כטיח אמ' ר' יוסי ישנו בראש גדול של אדם כי' מאור שלא נעשה בידי אדם אלא נפתר מעצו שיעורו מלא אגרוף גדול של
אותו אדם הנקרא כן בטיח וכבר פידשנו כערך אגרף בן ברית כפרקא קמא דישועות תכסין שהן כל האומות באומרו
ועהו בן גו' הדג' יחשלמי והקרב והברעים בני נויא דן דן בסוף משנת סוטה משבא
אלעזר
כן דצאי ותחינא כן פרישא . וכפ' כ' דכתובות כומ' האשה שנחכשה
כנון אשתו שלכן דינאי
פיר אדם ליסטים רוצח . בן דן בפ' ה' ככלים תנור תחלת ר' ושיריו ד' זה תנורו של כן דינאי אומ' הגאון חנו קורין אותו
תנור של כן דינאי שהיו כו דבקים בן הנפך כפרק העור והרוטב כומ' עכבד תשובת רבותינו
הכב זה הכב למינהו לקביא הבדכר וכן הנפלים וסלמנדרא פא מיץ שרץ הוא ןכפ' מומין אלו בנת
רוח קצרית הנא בן הנפילים באה עלה פי' רוח שידה . בן יכבך בנמ' דחלק בן יכבד אב זה כל אדן בן כלאדן מלכא
הוה ואשתני אפיה כעיקבא דכלבא פיחש כרמות כלב הוה יתיב כדיה על כבא כדהוה כתב הוה
כתיב שמיה ושמא דאכוק . ועבד אדוניו זה נבוזר אדן . דכתיב ביה נטזר אדן אבר שר הטבח ים עמד לפני מלך כבל יחשלמי
ומי סליק נטבר נצר לירושלם והא כתיב ויעלו אותו אל מלך בבל דבלתה ואמ' ר' אבהו דבלתה זו אנטוביא רב חסדא ורב יצחק
ברחבר מי חד אמ' דיוקני היתה אבואה דבוקה לו על מרכבת וחד אמ' אימה יתירה היתה לו ממנו ודומה כמי שעומד לפניו תמיד
בן כונר . כראש שקלים אמר יהודה רעיד בן כוברי ביבנה פי שהאדם . בן מדון בפיקמא דראש
השנה עובדין לפניו כבנו מרון כבר פירשנו כערך אמר
נהרג על פחות משוה פרוטה ולא נתן לחשכון כראש גמ דהדר וכנמ דהשוקר את הפועלים כע'ז' אמ' מאי
בן נד
לא הנן נתן אינו כתורת חשבון פירוש דלא מהניא ליה השבת הגזלה בעליה כלום ולא סהרג שכבר נתחייב הדינה משעה
הגזילה בן נצר כפר' נענה שנתבתה כגומ' אם תשתבאי ליסטים אליסטים לא קשיא הא כבן נצר הא כליסטים
דעלמא
וכו' כסוף גמ' דפרק הכונה בן סטרא הוציא כשפים ממצרים בסריטה כשרו וכי למ
בן עוף בראש גמ' דפרקא קמא דכתובות פירשו כיין שידע שיכעול במוצאי שבת ⟦פ⟧ טריד כסעודה שצריך לעשות
כאחד בשבת וחיי שינן שמא ישחוט כן עוף קודם שיחשיך מפני הטיחד ולמה במ' עוף משום שדרך התורה
לומבני יונה ולא יונים בן תן זאור כסוטה כפר לעלה ערופה כגמ' נמצא טמון כגל אמ' אביידיני כבן עואי כשוי
טבריה וכפרקא קמא דקידושין בנמ' עבד עברו כסמך לסמך לסימן עבדבית וכפרק אחרון דערכים
מוכר שדהו כנמ' לראשון אמ' אביי הריני כבן עוחי כשוקי טבריה חמ' ליח ההוא מדרכנן לאכיי מכרי הני קראיי איכא
מדרשינהו לא וכא אמ' אביי חריני יודע ומפורסם כפידוש זה השמועה כמו שהה בן עזאי ידוע ומפורסם כשק
טיברים שאין כחכמי : כמותו וטיבריה היתה מדינתו בן ורל כסוף גמ' כפדק ורוע והלחיים פי' את
לו ר' שמעון כן לקיש לר' יוחנן ואילו שניתה אותה כלשון איש עדל שפתים ויש מי ששונה עדל כדלית
והיה אדם שלא היה מוקדק כשמיעיתו שכן אמ' לו אם אם שונה אתה כן ערל דליכא חאשה חששה שמא טעות הוא דהא
קאמ' טעמא ואבא מחרי זצ"ל הדק שווה כלשון כן גדל . ובא תן דעתך לומ' כלומ' תן דעתך כדכנס הרא קאמ' טעמא
בן פנין למטה כת פניה למעלה כפ' קמא דסוכה כנג וכן לעניין הטובה פא כמסכת נדה פחק המפלת ופיר' טעמא
דמילתא דזכר פניו לפנו למנה נסק תשמישו נקבה פיה למעלה כדרך תשמישה בן פקועה
הבאעל הבהמה כשחיטה מעליותא כראש גמ' דפרק ברמה מקשה פא כן פקועה כנן שנשחטה
ם
כריסה ומצאי בתוכה ולד כדתנן השוחט את הבהמה ומצאבה כן שמנה חיאובן תשעה מת : ומוציא את דמו מצא
בן כ' חי ובו' עד וחתמים וחכמים אומ' שחיטת אומ' מטהרתי בן ציזן בראש נמ' דפרק י' יוחסין וריחקה בן ציון ומוציא
את דמו מצא כן ט' חי' וכו' עד וחכמים אומ' שחיטת בזרוע
מפני שפוסלין היו ועוד אחרת היתה שם וקורבה
שהיו כשרים כי בן ציון אשם אדם חשוב הוא בן קמצר לארצה ללמד על מעשה חכמים כיומא במשנת בסוף פר' אמר
הם הממונה פי' בין ה' אצבעות היה נוטל ד'
קולמוסין והיה כותב השם כבת אחת שאסור לספר משעה
שמתחיל לכתוב ↑ השם עד שגומרו בן תמליון צא כיון דקרו ליה נפק כמעילה כגמ' דפרק קדשי המזכח
פא שיר
בע'ז'
כל הצלמים אמ' ר' עקיבה אני אהיה אובין לפניך פא לש
בינה כמו מלמד כבראשית רבה פדשת לה ויבן מזבח ויכן כת נתבונן ואמ' מה טעם ריבה הק'ב'ה' בטהורים
יותר מן הטמאים אלא שרוצה להקריב לו מהן ויקח מכל הסהמה הטמאה וגו' כפ' ע'ג' ומבע יששכר יודעי בינה לעתים
בן במנחות כהקומץ רבה כסוף נמ' אן שפתתה תמלח למאי אתא לכדת)א בתורת כהנים . כפרשת וכל קרבן מנחתך
במלח תמלח יכול תדינהו ת'ל' תמלח אי תמלח יכול כמי מלח תלמוד לומ' כמלח ולא תשבית רבא מלך
שאינה שוכתת כי שנעשת כשבת כבחול זו מלח סדומית שהים מוציא גליו ככל יום ונעשה מלח אסטרוקנית מין אחד שנעשה
על כל בני אדם . פ'א' סדומית מלח חוק שאינו מתפשר ומתבטל לאלתר איצטרוקנית שמתפשר ומתבטל לאלתר כמפורש
כסוף. דפרק משילין י מים אין מלח לא . והכניא מים ומלח בטלין בין כעיסה בין בקדירה לא קשיא כאן במלח סדומית
היא קשה מלה לא וכאן כמלח איסתרוקנית שהיא רפה בטל .מאי תבניהו אמ' רבה עולא הכי קאמ' יכול ותכליו בו הרבה במלח
כתבן סמינו יכול יעשנו כבניין שיתן על המנחה אבנים זו על גבי זו ושורות קמח כאמצע יכול יתן בו טעם גבינה כלומ' כל
ההוא מלח עד כדי להכין שיש בו טעם מלח בז בפס' דשוש אשיש הניקה כן אר אין כתיב כאן אלא בנים ילמד
שהניקה בניהם של ארמית . ובבראשית רבה פרשת נ'ד' הניקה בנים שרה כל מי שבא לשם שמים נעשה
שמים דז בסוף גמ' דכתובות ובראש גמ' דפרק אילו נאמרין לכ בכל לשון וחברין שבע שנים ובנתה מא
נתנתה לימא דחיבני ממש וכו' עד אלא שהיתה מבונה על אחת מו' בצטען וכראש גמ' דפ משור
מלחמה ויצא איש הבינים . מאי בינים אמ' רב שמכונה מכל מים כלומ' כל מום קיה בו שהוא עשוי בבניין כלומ' גדול
מאהפפי וחד נאנאי . פא מאה שבאו על אמו וכלב אחר בץ ר' יוסי אומ' של בנאין מצך אחד חתץ כפט
כסףף נימ דואלו קשרים כי' ר' יוחנן כנאים אלו תלמדי חכמים שע סוקין כבניהו של עולם וקפרי על רבב של
כבס ולהוציאו שלא יסא הו מן המשניאים לפיכך אפילו כצד אחד נראה חוצץ ולא עלתה לו טבילה אבל בגד . הכורין אם רבב
ייכר כל מצד לבד חוצץ וכן הלכה . אמ' ר' יוחנן אי זה הוא תלמיד חכמים שמחזירין לו אבידתו טביעות איכא זה המקפיד על חלוק
לחכבו בנות שקמה בראש דמאי וכראש גמ' דהנוכלות ככיצד מכב מברכין בלעו צילעי בנות שוח
וש ע'ז' ובשביעית יבנות שוח שביעית שלהן שנייה שאינן עושות
אלא לשלש שנים ובבי' קמאדראש השנה בנמ' כאחד כאדר בשבט וכומ' דנובלות ככיצד מכרכין . בנות שבע
כב' כ' כמעשרות וכבבורות פ' הקולח עובד חמודו כנף' היוצא מן הטמא וכראשית רבה פרשת
טו' ויתפרו עלה תאנה מה היתה אותה תאנה אמר אבין כדת שבע דאיטיאת ראיתי את שבעתי חמיא דאכלא לעלמא פיר בנות
סוח תאנים לבנות כדאג בכיצד מברכין כגף דטבלות ובראש גף דע'ו' לעיין דברים האסורים למכור לגגים בנות שוח בפטוטרותיהן
אמרכהבר כר חנה תאיני חיוריתא וכנות שבע וכלופסין כולן מיני תאנים הן ובנות שוח שציעית שלהן כשנה שנייה של שמיטה
שמטה שחונקין כשמטה אשר אחר טו' כשמטה נותנין נוהגין כהן אין שביעית בשנה שניה של שבוע כי מתאארין גשנים באיל
אבל מה שחנטו קודם טו' בשבט בשביעית מן הששית חשובין ומותרין כשנת א' בשל שביעית וכן דרכך בשנה אחת חיננטן
הן פנין ובשניה כוחל ובשלישית נגמרין והן כמל ובכל שנה הן חונטין וכן סידודן מה שחונטין בשנה ראשונה של שבוע נגמרין
בשלושית ומה שחונטין כג' עמרן כה ונוהגין כהן ט' מעשר עני דקימא לן אילו כתר חנטה אזיל ואילו שנגמרו בה כג' חנטו
לפיכך הן פירות שלישית ושחנטו בחמישית א'ע'פ' שנגמרין א' השנה של שמיטה מותרין הן כי פיחת הן ושקנטו בששית
נגמרו כשמינית ונוהנין כהן מעשר עני ושחנטו כשנת השמיעה בשביעית נעמרין כט' שהוא שנה שנשה של שבוע ונוהגין
כהן דין שביעית כי בשביעית היתה חט' חניטתן וכן דרך סידורן לעולם . כל הפירות שחונטין בשביעית נוהגין דין שביעות
בשנה שנייה של שבטע והיא שנת גמידת הפרי הנחנסו בשמטה עצמה נמצאין בכול שנה לפרות בזה ראילן מקצתן צמל
והן שחנטו קודם לכן שנתים ומקצתן כוחל והן שחנטו מאשתקד ומקצתן פנין והן שחנטו כזו השנה וכעניין שפירשנוהן כתלמוד
ארץ ישראל כגף דהא מתנזתין מה הן כנות שוח פיטוראה . ופל כל שון יון מין תאנים כאשר אמרנו ואמרו בכל שנה הן עושין א
אחת כל שנים ופירשו ככל שנה הן עושין אלא אין פירותיהן נגמרין אלא עד שלש שנים כיצד יודע כלומ' איך יודעי פירות של כל
שנה ושנה ר' יונה אומ' קושרו כחוט פירושו אילו כחוט לבן ואילו כחוט שחור וחילו בחוט אדום . תני שמואל תוחכ כרהן
קיסמין גם זה כעניין הראשון וכו תני רכן שמעון כן גמליאל מתיצאות עלין עד חנטת הפנים נ' יום ומן הפנים וטד השיתים
וטבלות ל' יום ומן השיתים עד התאנים נ' יום ילי קט תאנה ואינו יודע מתי חנטה אמר ר' יונה מונה יום למפרע אם חל או' כתובן
טו' בשבכט הוא יודע מתי חנטה אמ' לו והלא עמי הוה כציפורי בטבריה ועושות לשנה אחת ואמ' להן והלא עמי בצפורי ועושות
לשלש שנים בגיהא כסוף נמאין בדן הנהן שב בניתא משלם נזק שלם וכפ השוכר את החומנים בנמ' או שנעשת
אנגריא ביניתא אבריסח תקלא י פיר' כמו כובר האשה כבטנה כלו ג' אם יאמר חדם לחבירו ביניתא
אני מוכד לך צריך לתת לי כוניתא דתקלא כריסא ובפ' אילו הן הלוקין כגג אבל נבילות ההוא דאבל . ביניתא רבי כרכא נגדיה
רב יהודה פי' בשאלתות גדולות דויהי כיום השמיני מי שאוכל דג שנמצא כשחורש ארץ ישראל מיחייב אלא חד מלקוב
מה הוא דרב יהודה וכן הילכתא ברפואות דמי שאחנו ליתי ביניתא ועטויה בנכי בראש גמ' דמשקין מאי עוניות אמר רב יהודה
בנבי כבד פירשנו כערך כדר . בגפז כל האומות היו כבינונית כראש ומ' דסוכה וכגמ' דשתי הלחם וכפ' יז' ככלים
כל כלי בעלי בתים שיעורן החמה שאמרו כאמה סכינוניות ומפרש שם כי האמה של משה היתם קטנה
אחרת היתה יתירה עליה חצי אצבע נמצאת האמת שהיא בת ששה טפחים וחצי אצבע היא הבנוניות פי' א' אמה בינונית
היא היתה של משה והיא ששה טפחים וגדולה יתירה על של משה אצבע וקטנה היתה בת ה' טפחים . וזה פדש עקר שאחר
משה עשה האמת יתירת . כינתא כמשחל כינתח . כמשחל בינתא מחלבא . מבינתה דרישיה כבר פירשנו בערך כנתא דליבא
פרק בם כפיקא קמא דמנחות בנמ' אחת מנחת חוטאי : רב עמרם אומ' כנון שהחזירו לכיסא נדושה יכיסח טפופא
כלומ' כלי שרתי שמקדשין כו את המנורה וכלעי קורין לכל כסו פית גאון ביסח כייסאה א' מובלעת וכמגלת
איכה ותוכא ותוגח משלום נפשי שתה מכל ביסי וכיסי יכם . כראש נא דפרק המוצאיין מאי טעמא גמלה שיטרא גנובתיה
משום כיסי כי היכי דלאנ' סתרכו בנה פי' כשאלתות כיסי עשבים שיש בהם קוצים קשים ביותר ואי איפשר לאוחון ביד והן מאכל
גמלים לכך אין זנבה ארוכה היתה מנעת להן והיו אוחוין אותה ולא היו יכולה לשו ממקומה כסייא כפרק הגוזל ומחכיל כגב
שטף נהר אבדה ככסיא אין מעמידין לו חמור אחד יפא ככוסיא כפשיעה כסילי אוס כבראשית רבה פרשת צ'ד' וישימני לאב
לפרעה לפטרחן כס יליסוס לריכון מושל ושליט וכויקרא רבה כראש אם כחקותי עמום אנרפוס כירושלמי כפ' הרואה אל אלים ייי
שלשתן שם אחד כדשמרי אינש כסילי אוס אנוסשם קיסר בסידקי אין בינין עמהן כסילקי ונרדון כפרק קמא
דע'ו' ובטרדות פרק ו' המתחיל מקום כסילקי רשות היחד לשבתרשות הרבים לטומאה וברא נ
דהקליל כמין כסילקי גדולה היתה וכפרק כ דיומא בגמ' בא אביו של תינוק לשכת הגות כמין בסילקי גדולה היתה פי' פלטי
גדולה וכלעי כסילקא דסס כראש נמ' דהמוכר את הם פינה דמאן דמכסמי וננו בפ קמא דמגלה איבסוס
קם רבא שחטיה לר' זידא עניין שברות כסם . ובראש גוא דמגלה רווחא לכסומי שכיחו בראש נר
דהחליל ועל יד כלי דוד מלך ישראל נמי לכסומי קלא ענין מתיחות וימתקו המים תרג' וכסימי מיא . כסם יכפ' י"א בכלים
כלי מתכות קני מנורה טהורים הפרס והנסים טמאין וכפ' כ'ד ג' תריסין ג' כסיש אות הן של פני המטה ושל פני הסופרים
טמאה מדרס ושל דולפקי טמחה טמא מת ושל מגדל טרורה מכלום פי ספסל הוא כמו על מגדל עץ ישלדול פקי שולחן ועורכין
עליו הכוסות וכלי יין בפרק נוטל אדם כגמר האבן חבית כולה כסים לדבר האסור . כי נעשת החבית כן לאכן ואסור להטות
הרבית כלל ירכה וקנה תדג ירושל כסים דידה וקנה ואת המכונות תרג וית בסוסיא דסר כפרקא קמא
ועוקצין ובפרקח קמא דסוכה בגג דחביל יקש כל ידות האוכלין שכססם בגדן טהורין יאית דאמר פססן וכשאילות
הראשונות . הביאו דאייה מאותה דע'ו' קטע ראשה ואונה פסה והוא פססה אבל לא צרכו בכך שבסיסה ופסיסה חד הוא . דכתיב כוססו
את חלקתו ומתרגימינן דושל דושישו כפך כפדק ד' כמעשרות המתחיל כרחשונה הכוסר מאהביא מים וכסוף פרקח כל גט
בג' פרקים כודקין אתהיין בקדים של מוצאי ההג ובהוצאת סמדר ובשעת כניסת מים לם לבוסר יוכסוף עקצים
הפגים והכתריד עקיבה מטמח טומאת אכלים וכפ' כיצד מברכין בגמ' חוץ מן היין וכפ' מקום שנהגו בנמ' כיוצא בו אמ' ר' אסי הוה
כוסר הוא גורע הוא יכול הלכן שיעורו כפול הלכן יכי השערה אביב תדו' ירושלמי ארום שעריא הוו כסירא כסיק בסר
בראשנמ' דפ' האשה שנתארמלה סם של בסורות ופי מאי כוס של כסורות וסיין של תרומה מעבירין עליה כלימ
זו ראשית כתרומה שהיא ראשית דשך בפרקח קמא דמעשר שני הלוקח בהמה לזכחי שלמים והיה לבשר
אוה וכפ' אילו עובדין כפסח וכן
מי שיצא מירושלם וזכר ששם⟧ שיש בידו כשר הקדש כפב' בנדרים
אמ' הרי עלי בכשר מליח ובין נסך וכסוף הלבא קמא דסל' דסוטה כשר כושה סרורה דימה אית דאמרי כישה כושת שאול רימה
דכתב כשין בסתן בשף ני דעושין פסין ההוא אטורנקא דהווה ליה לריש גלותה כבוסתניה וכראש נמ' דאילו מציאות
מימך ומר זוטרא ורב אשיאיקלעו לקוסת()א דמרי כה איסרו וכראש נג דהמוכר את הבית אי אמר
הקכל ארעתא דחית לי לכד מכוסתואי ופרדסחי פא ואי אמ' ליה מזביננא לך כל ארעתא שהן בני זריעה לבר מבוסתני גינה של
חילגות ופרדסים גונה של ירק ואי אמ' ליה זיהרא מזכיעא לך משמע כל נחלות שלו מכר לו ואפילו שסתני ופרדסי דנחלות
נינחכר מבתי ועבדי דנכסים נינהו בסתק כפ' אילו טריפות בגו' נקבה הקבה מנימין כברוקאה אגלי ליה ביסתוקאה
דוכשא פי כלי של דבש בסתרק בפ סדר תעניות האילו כנג חי זהו דבר אוכלינהו ושא ואשקינהו ומאיך
יה בפרתקי יובפ' חזקת הכתים כנמ' אילו דברים שיש להם חיקה חכיתא דאורדי לחר בריחית לכו בסתרקי
כפק הבא על יכמת סנש' לא יבטל אדם זבין ולא תדויל והני מילי כסתרקי אבל גלימא לאדלא מיתרמי ליה כרבעי כי' זבין ולא
תדויל מטר תשמשי כירך ואל תהיה עני והני מלי כסתרקי שיכול לשהות עד דמתרמי ליה אחריני וזכין אבל גלימא לאימכור
משום דצריך לה תריד וכי צריך דילמא לא מתרמיח ליה פא' זכין ולא תדולי קנה מצנות ולא תשוה ותארג כמו הללא בשוק
הי מיל
Sp — A — {'A': 'probable_present', 'B': 'uncertain'}
Automatic cut proposals (normalized-character intervals in the concatenated component search text, not editorial boundaries):
[
{
"reference_interval": [
796,
800
],
"source_ranges": [
[
3117,
3137
],
[
3006,
3014
]
],
"status": "review",
"reason": "reversed unique-anchor runs"
},
{
"reference_interval": [
1637,
1689
],
"source_ranges": [
[
3913,
3924
],
[
2180,
2192
]
],
"status": "review",
"reason": "reversed unique-anchor runs"
}
]סרק המפלת מפרש טעמא חילתו זיזכר פניו למטה כדרך תשמישו נקבה פניה
למעלה כדרך תשמישה. בן פקועה הבא על בהמה מעליתא בשחיטת
חולין בראש גהרא דפרק במה⟧ בהמה שהיא הקשה פירוש בן פקועה כגון בהמה
ובקעו כריסה ומצאו בתוכה ולד כדתנן השוחט את הבהמה ומצא בה בן שמנה חי/
או מת או בן תשעה מת קרעו והוציא את דמו מצא בן רשעה חי וכוליה וחכמים אומרין
שחיטת אתו מטהרתו .. בן ציון בראש גמרא דפרק עשרה אחסין וריחקה בן
ציון בזרוע מפני שפסולין היו ועוד אחרת קירבה שהיו כשירין פירושו בן ציון שם אדם
חשוב: בן קמצר לא רצה ללחד על מעשה הכתב ביומא במשנה בסון פרק
אמר להן הממונה פירושו בן חש אצבעות היה נוטל ארבעה קולמוסין והיה כותב
השם בבת אחת שאסור לספר משעה שמתחיל לכתוב השם עד שגומרו בן תמליון
צא כיון דקרו ליה נפק אזדא במעילה בגמרא דפרק קדשי מזבח פירושו שד
בן בעבדה זרה בפרק כל הצלמים אמר ר' עקיבא אני אהיה או בין לפניך פירושו
שון בינה כלומר מלמד בבראשית רבה פרשת לה ויבן נחמזבח ויבן כתיב נתבונן
אמר מה טעם ריבה הקבה בטהורים יותר מן הטמאים לא שחצה להקריב לו מהן ויקח
מכל הבהמה הטהורה וגו' ובפרשת עג' ומבני יששכר יודעי בינה לעתים וגו' בן
במנחות בהקומץ רבה בסוף גמרא או שפתתה תמלח למאי אתא לכדתניא בתורת
כהנים פרשת וכל קרבן מנחתך במלח יכול תבנהו תלמוד לומר תמלח אי תמלח יכול
במימלח תלמוד לומר תחלח ולא תשבית הבא מלח שאינה שובתת פירושו שנעשית:
בשבת כבחול זה מלח סדומית שהים מוציא גליו בכל יום ונעשין מלח אסתרוקנית
ומתל
מין אחר שנעשה על יד בני אדם פירוש אחר סדומית מלח חזק שאינו מתחשר
אסתרו קנית שמתבטל לאלתר כמפורש בסוף גמרא דפרק שילין מים אן מלה לאי
והתניא מים ומלח בטלין בין בעסה בין בקדרה לא קשיא כאן במלח סדומית שהיא
קשה בחלח איסתרוקעת שהיא רפה מאי תבניהו אמר רבאבר עולא והרי קאמר
יכול יתבלנו הרבה במלח כתבן בטינו יכול יעשניו כבנין שיתן על המנחה אבנים
מי
של הלח זו על זו ושורת קמח באמצע יכול יתן לו טעם כבינה כלומר כל דהוא
עד כדי להבין שוש בו טעם אלח : בן בפסקא דשוש אשיש הניקה בנים בן און
כתוב כאן אלא בנים מלחד שהניקה בניהן של אומות ובבראשית י רבה פרשת נד הניקה
בושים שרה כלחי שבא לשם שתום ושה ירא שמי מרבין הבסוף ומרא הבשבל
ובסוטה בראש גמרא דפרק ואלו נטמרין בכל לשון וחברון שבע שנים נבנתה אי לימא
דאיבני תמש וכוליה עד אלא שהיא מבונה על אחת משבעה מצען ובראש גמרא דפרן
משוח מלחמה ויצא איש הבינים מאי בינים אמר רב שתבונה מכל מום כלומר כל מום
לא היה בו שהוא עשוי כבנין כלומר גדול כבנין מאה פאפי וחד נאנאי פירושן שבאו
מאה אנשים על אמו וכלב אחד. בן ר' יוסי אומר של בנאין מצד אחד חוצץ ך
תשיעי במקוות ובסוף גמראדאלו קשרים פירש ר' יוחנן בנאים אלו תלמידי חכמים
שעסיקים בבנינו של עולם וקפדי על רבב שעל בגדיהן לכבסו ולהוציאו שלא יהיו מן
המשניאין לפיכך אפלו בצד אחד נראה חוצץ ולא עלתה לו טבילה אבל אם בגדי
הבורים אם רבב עבד מצד לצד חוצץ ואם לאו אינו חוצץ וכן הלכה ואמר ר' יוחנן
אי זהו תלמיד חכמים שמחזירין לו אבדה בטביעות עינא זה התקפיד על חלוקו ⟦/⟧
להפכו. בנות שקמה בראש דמאי ובגמרא דנובלות בכיצד תברכין
ובשר
פירושו בלעז צלצלי. בנות שוח בפאשיד מאי ובראש עבדה זרה ביעיו
בנות שוח שביעית שניה שהן עושות לשלוש שנים ובפרקא קמא דראש השנה בגתרא
במעש
באחד בשבע ובנהרא דטבלות כיצד מברכין. בנות שבע בפרק שני
ובבכורות בפרק הלוקח עובר פרתו בגמרא היוצא מן הטמא ובבראשית דבה פרשת
שב
ט'ו' ויתפרו עלה תאנה מה היתה אותה התאנה אמר ד אבין ברת שבע דאיטית
יוחיש דאכלי לעלמא פירוש בצות שוח תאנים לבנות הן כדאמרינן בכיצד מברכין
בגמרא דנובלות ובראש גמרא דעבדה זרה לענין דברים האסורים למכור לגוים
ש
בנות שוח בפטוטרותיהן אתר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן תאיני חורתא ובנות
שחוני
ובלובסין כולן מיני תאנים ובנותשוח שביעית שלהן בשנה שנית של שמטה שמה
בשמיטה אחר טו' בשבט נוהגין בהן דין שביעית בשנה שנית של שבוע כי מתאחרין
שלוש שנים באילן אבל מה שחנטו קודם ט'ו' בשבט בשביעית מן הששית חשובין ומותרין
בשנת אחת של שבוע וכן דתכן בשנה אחת שחונטין הן פנין ובשנית בוחל ובשלישית
נגמרין והל צמל ובכל שנה הן חונטין וכך סידורן מה שחונטין בשנה הראשונה של
שבוע נגמרין בשלישית ומה שחנטו בשנייה נגמרין ברביעית ומה שחנטו בשלישית
נגמרין בחמישית ונוהגין בהן מעשר שני דקימא לן אילן בתר חנששה אזיל ואלו שעמרו
בחמישית בשלישית חנטו : לפי כך הן פיחת שלישית ושחנטו ברביעית נגמרין בששית /⟧
ושחנ
חשושו בחמישיתיאער שנודרין בשנה על שרטה מותרין הן כי כירות חמי שית הן
בששית
נגד
בששיח נגמרין בשמינית ונוהגין בהן העשר עני ושחנטו בשנת השמטה בשביעיתה
בשנה התשיעית שהיא שנה שניה של שבוע ונוהנין בהן דין שביעית כי בשביעית
חניטתן וכך דרך טדודן לעולם כל הפירות שחונטין בשביעית נוהגין בהן דין שביעת
בשנה השניה של שבוע והיא שנת גמירת הפרי הנחנט בשביעית עצמה נמצאין בכל שנה
שלשה מיני פרות בזה האילן מקצת צמל והן שחנטו מקודם לכן בשנתים ומקצתן בוחל
והן שחנטו מאשתקד ומקצתן פגין והן שחנטו בזו השנה וכענין שפירשנו הן מפורשין ⟦/⟧
בתלמוד ארץ ישראל בגמרא דהא מתניתין מהו בנות שוח פוטיראה ופירושו בלשון יון
מין תאנים כאשר אמרנו ואמרו מה בכל שנה הן עושות או אחת לשלוששנים כיזצד
יודע כלומר איך יודע פירות של כל שנה ושנה ר' יונה אמר קושרן בחוט פירושו אלו בחוט
הו
לבן ואלו בחוט שחור ואלו בחוט אדום תני שמואל תוחב בהן קיסמין גם זה כענין
יכוליהי תני רבן שמעון בן גמליאל אומר מהוצאת העלין עד חננות הפגין חמשים יום ומן
הפגין ועד השיתין הנובלות חשים יום ומן השיתין עד התאנים חושים יום ליקנו באנה
אינו יודע מתי חנטה אמר ר' יזנה מונה מאה יום למפרע אם חל בתוכן טו' בשבט
יודע מתי חנטה אמר לו והא עמי בטבריה ועושות לשנה אחת אמר להם והרי
לציפורי ועושות לשלש שנים . בניתא בסוף גמרא דפרק אין צדין הנהו שב
בינייתא דאתיין לביד ובפרק כיצד הרגל בגמרא כיצד השן חמרא דאכל בניתא ושלם
ה
נזק שלם ובפרק השוכר את האומנין בגמרא או שנעשית אנגריא בוניתא אבריסת
פירושו כמו כובד האשה בבטנה כלומר אם יאמר אדם לחברו בוניתא אני מוכר לך
צריך ליתן לו ביניתא בתקלה כריסה . ובפרק אילו הן הלוקין בגמרא אכל נבלות ההוא
השמי
דאכל ביניתא רבי כדבא וננדיה רב יהודה פירש בשאלתות גדולות בויהי ביום
מי שאוכל דג שנמצא כשחודש ארץ לא מיחייב אלא חד מלקות מה היא דרב יהודה
וכן הלכה ברפואות דמי שאחזו ליתי בניתא ונטוייה . בנבי בראש גמרא
דמשקין מאי עוגיות אמר רב יהודה בנכי כבר פירשתי בערך בדב דגני
כל האומות היו בבינוניות בראש גמרא דסוכה ובגמרא דשתי הלחם ובפרקא בכלים
הי
נה
כל כל בעלי בתים הא מה שאחרו באמה בינויות ומפרש שם כי האמה שלמה
קטנה ואחרת היתה עליה חצי אצבע יתרה ואחרת יתרה עליה חצי אצבע ומצאת
האתה שהיא ששה טפחים וחצי אצבע היא הבינונית כירוש אחר אמה בינונית
חתי
משה והיא ששה טפחים וגדולה יתירה על שלחשה אצבע ↑ והקטנה הותה בת
טפחים וזה פידושי עיקר שאחר משה עשו האמות יתירות בנתא
כמשחל בינתא מחלבא מבינתא ברישי כבר פרשנוהו בפרק בין. בנתא דליבא
סליק פרק ארבעה עשר אחר פרק חמה עשר
בם בפרקא קמא דמנחות בגמרא אחת מנחת חוטא רב עמרם אמר כנון
גירוהו
לביסא גדושה ביסא טפופה פירושו כלי שדת שהקדשין בו המנחה ובלעז קורין לבלי בשר
פירש גאון ביסא ביסאה אלף מובלעת ובמגלת איכה ותזנח משלום נפשי שתה תן כל
ביסי וביסי . בס בראש גמרא דפרק המוציא יין מטיטעתא גמלא זוטרא גנובתיה
מום דאכלה ביסי כי היכי דלא ניסתרכו ביה פירש בשאלתות ביסי עשבים שיש בהן.
קוצים קשים ביותר ואי אפשר לאוחון ביד והן מאכל גמלים לפי כך אין זנבה ארובה
שאם היתה ארוכה היתה מגעת להם והיו אוחזין אותה ולא היתה יכולה לזוז ממקומה .
או
בסיה בפרק הגוזל ומאכיל בנמרא שטף נהר אבדה בבסיה אין העמידין
פרוש בוסיה פשיעה. בסילאוס בבראשית רבה פרשת צד וישימני לאב ע⟧
לפרעה לפטרון בסיליום לאדון לרבון מושל שליט בו וביקרא רבה בראש אם בחוקותי
בסיליום נוסוס אגרפוס בירושלמי בראש פרק הרואה מקום אל אלהים יוי שלשתם
שם אחד הן כאנש דמר בסיליוס קיסר אגרסטוס. בסלקו אין בונין עמהן
בסילקי בפרקא קמא דעבדה זרה ובטהרות פרק ששי המתחיל מקום בסלקי דשותי
דא
היחיד לשבת רשות הרבים לטומאה ובגהרא דהחליל כתין בסילקי גדולה היתה ובפרק
שני ביומא בגמרא בא אביו של תינוק לשכת הגזית כמין בסילקי גדולה היתה פורושו
בלטין גדולה ובלעז בסילקא. בסם בראש גמרא דהמוכר את הספינה כמאן
דמיבסמי וגט בפרקא קמא דמגלה איבסום קא רבא שחטיה לר' זורא ענין שכירות
בסם בראש גמרא דמגלה רווח לבסימא שכיח ובראש גמרא דהחליל ועל ידי
דוד מלך ישראל נמי לבסומי קלאי ענין מתיקות וימתקו המים תרגום ובסימו תיאי
והג
בסם בפרק י'א' בכלים המתחיל כלי מתכות קני מנורה טהורה הפרח
טמאה ובפרון כ'ד' המתחיל ג' תריסין ג' בסיסיאות הן שלפני מטה ושלפני סופרים
טמאה מדדס ושל דלפקי טמאה טמא מת ושל מגדל טהורה מכלום פירושו ספסל הוא
כמו על מגדל עץ של דלפקי שלחן של עץ הוא ועורכין עליו הכוסות וכלי יין נוטל אדם
את בנן בגמרא האבין הבית כולה בסים לדבר האסור פיחשו נעשת החבית כן לאבן
ואסור להסות החבית כל ליהבה וקנה תרגום ירושלם בפיסדיבה וקוה תרגום וית בניסיא .
בסם
L4 — A — {'A': 'probable_present', 'B': 'uncertain'}
Automatic cut proposals (normalized-character intervals in the concatenated component search text, not editorial boundaries):
[
{
"reference_interval": [
400,
405
],
"source_ranges": [
[
3284,
3300
],
[
2794,
2802
]
],
"status": "review",
"reason": "reversed unique-anchor runs"
},
{
"reference_interval": [
478,
490
],
"source_ranges": [
[
3978,
3986
],
[
3385,
3407
]
],
"status": "review",
"reason": "reversed unique-anchor runs"
},
{
"reference_interval": [
551,
609
],
"source_ranges": [
[
3600,
3611
],
[
3455,
3485
]
],
"status": "review",
"reason": "reversed unique-anchor runs"
},
{
"reference_interval": [
1637,
1675
],
"source_ranges": [
[
4375,
4385
],
[
3145,
3153
]
],
"status": "review",
"reason": "reversed unique-anchor runs"
}
]שדנים . א'ר יהדה אעיר כבודי ניננה ש' שם אדם
בן מרון נש' קמ' דראש השנה כל באי העולם
עוברין לפיסו כמנומרון כבר פירשו בנין אומר
בן נח בן נח נהרג על מחות משוה פדוטה
ולא נתן להשבון ברי גמ' דהדר ובגמ' דהשו
את הפועלין בע'ז' מאי לא נתן להשבון אינו בתורת
השבון פי דלא מהנייא לוה השבת הגזילה לבעליה
כלום אלא נהרג שכבר נתחייב הריגה משעת הגולה
בן נצר במ נערה שנתפתתה נגמ' אם
תשתבאי ליסטם אל יסטם לא קשרא האכב
נצר הא בטסטם דעלמ' ובוי. בן שטרא בסוף
אטרע
נהבכא
גמ' דמ א' בכתובות פי כיון שידע שבעו
]ה במוצאי שבת עדיד בסעודה שמריך לעשות באחא
בשמים ממצו
לבשר וט
בי בשבת וחיישנן שמא ישחוט בן עוך קודם שיחשוך
גמ' דכ'
מפני הטרוד .. בן עזאי בסוטה במ עגלה עדוו
בגמ' נמצא טמון בגל אמ' אביי הרני כבן
עזאי בשוקי טבירא ונש א דקדוש בגמ עבד עבר
ובט אחרון דערכין המנכר שדהו בגמ מצום להא
פי אמ' אביי הריני ידע ומפרסם בכי שמועה זוכו
שהיה בן עזאי יודע ומפורסם בשורי טבריא שא
בחכמי דורו כמותו וטבריה היתה מדינתו .
בן ערל נסון גמ' רט' הורוע והלחים כד' א' ר' מ
בן לקיש לר' יוחנן ואינו שנית אותה אינ
עדל שיתים וישמי ששונה עדל בדלת והיה אדם
שלא ↑ מדקרר הרבה בשמועותיו . וכן אמ' לו אם שונה
דקאמ
אתה בן עדל דליכא חששא שמא שעה דהא לע
לשון
ואבא מרי זצגל היה גדונה ↑ בן תדל ופי תן דעתול
כלומ' תן דעמך בדבוריה דהא קאמ' טעמ' /
בן פניך למטה בת פניה למעלה בפ א' דמטה
כגמ וכן לענין הטובה מי במסכת נחה בסו' פר
המפלת מפר טעמ' בדמילתא .. בן פקועה הם
על בהמה מעלייתא בשחיטת בסולין
ברי גמ בהמה שהיא משרה כי בן פקועה כגון
בהמה שנש חטה ובקעו כריסה ונמצאו בתוכהה
ולם כרתנן השוחט את הבהמה ומצא בה בן ⟦ח'⟧
חי או מת או בן תשעה מת קודעו ומוציא סת דמו
מצנו בן טראבו עד נחכמ' אומ' שחמטת אמו מטהר
בן צירן בר'י גמ' דפ' עשרר יוחסין הרחיקה
בן ציון בודוע מפני שפסולין היו יועוד
אחרת קירבה שהיו כשרין פי בן איון שם אדם חשב
בן קמצי לא יצה נלמד על מעשה הכתבי
ביומא במשנה בסו' כד' אמ' להם הממונה
פי בחמשה אצביעותיו היה נוטל ארבעה קולמוסן
והיה כותב בהן בבת אחת שם שאסור לספר
מעשה שמתחיל השם עד גומרו .. בן תמליון
יצא כיון דקרו ליה נפק ואירא . במעילה
פל' קדשי הקדשים כי שדי בך בעז בפ' כל
הצלמין א'ר עקיבה אט אהיה . אובין לפניר .
כי לשון בינה אמ' מה טעם ריבה הק'ב'ה' בטהורים
וותר מן הטמאין אלא שרוצה להקריב לו מהן מיד
ויקח מכל הבהמה הטהורה וגו' . ובפ' ע'ג ומבני
ששכר ידעי בינה לעתים וגו' . רק במנחות
בהקומץ רבה בסו גמ או שמתתה תמלח למאי
דר
אתא לכדתניא בתורת כהניסן בפס ובל מנחתך
במלח תללח . יבול תבנהו . ת'ל' תמלחואי תמלח
יכול במי מלחי ת'ל' במלח ולא תשבית הבא מלא
שאינה שובתת . פי' שנעשה בשבת כבחול זה
מלא סדומית שהים מוציא גליו בכל יום ונעשין
מלחיאו סגבר וקנית מין אחר שנעשה על ידי א
כי אחד סדומית מלח חזק שאינו מתנ()ם ומתב
לאלתה כמפורש בסוף גמ' דם משלין מים אין מנח
לא והתניא מים ומלח בטלין בין בעיסה בין בקד
לא קשיא כאן במלח סדומות שהיא מלח נא יבמוח
איסתרוקנית שהי ארכר בשלימאי תבנהו אמ' רבא
בר עולא הכי קאמ' יכול ⟦תכל⟧ הרבה במלם כתבן
בו
בטוט . יכול יעשנו שם ⟦בששיתן עלי המסנה אבש
של מלחא על גבי זו ושודות קמח באמצע יכול
ותן בו טעם כביצה . כלומ' כל דהוא ת'ל' המלח עד
כדי להבין שיש בו שעם מלח בן במסנק
דשוש אשיש השקל בן אין כתי' אלא בכם
מלמד שהטרה בניהן של אומות ובבר רבהני
נ'ד' הניקה בנים שרה באנים שדהיכל מי שב'
לשם שמום נעשה ירא שמים .. בן בסוף גא'
דכתובות ובסוטה בדי דפ אלו לנאמריו
עתה מאיל ה אלימ' ראיבו
וא שהיא מדונה ל אחת מש
יכ' מנש ויצא איש הבינים
בינים א רב שמגונה מכל מום כלומ' כל מש
בו שעשוי כבנין בחולי מאה אפאפי וחד נאני
שבאו על אמו מאה אנשים . וכלב אחד ..
בן ר' יוסי אומ' של ב⟦ו⟧ג)אין מצד אחד חוצץ ⟦בט'⟧
במקומות ובסו' גמ' דאלו קשרים פי ר' יוחנן
אין אלד תלסיד חכמ' שעוסקין בבנינו של עולם
קפדי על רבב שבבגדיהן לכבסו שלא יהו מן דמשני
ליכ' אפי' מצד אחד נראה חוצץ ולא עלתה לו
טבילה . אבל בבגדי הבודים אם רבב עובר מצר
לצד חוצץ ואם לאו אינו חוטק וכן הלכה . ואר' יוחו
אי זהו תלמ' חכמ' שמסזרין לו אבידה בטביעות
זה המקשר על חלוקו להנפכו .. בגרת
במת ישקמה ברי דמאי ובלי גמר דנובלות .
בנש מברכין פי' בלעו צילצי .. בנות
שוח ברי' דמאו ובדי ע'ז' ובשיביעית בנות
שביעית ( )להן שנה שנייה של שביעית שהן עולו
שלש שנים . ובפא דראש השנה . בגמ' באחד בשבו
בגמ הנובלות בכיצד מברכין בנות שוח בפ שני
במעשרות ובבכורות בפ הלוקח עובד בגמ' היוצ
או הטמא ובבר רבה פרש טו ויתכרו עלה תאנה
מה היתה אותה התאנה אר אבון כרת שבע
דאייטות שבעתי יומייא דאכלי לעלמא כי בנות
שוח תאנים לבעת הן יכראמ' בכי יצר מברכין . ובדי
מ דנעו לענין דברים האסורין למכור לגוים בנות
סוח בפטוטרותיהן אמ' רבה בדבר חנה אר יוחנן
תאיני חיודתו . ובנות שבע ובלוכסין כולן מיני האני
בות שנח שביעית שלהן בשנה שנייה של שמטה
שמה שוחנטין בשמטה אחר טו' בשבט נוהגין בהן
דין שביעית בשנה שניה של שבוע כי מתאחרין
אחר שלש שנים באילן אבל מה שחנטו קודם טו'
בשבט בשביעית מן השישת חשובין ומותרין בש
אשונה של שבוע וכן דרכן בטנה ראשונה שחונ
ין כגין ובשנייה בוחל ובשלישית נגמרין והן צלו
לשיה הורינטין וכך סדורן מה שחונטין בשנה
ראשונה שנ רעז בני ימה
בייי נומי [ ]מישית הגון בה מעשר
לו אינו בתר חנטה אזיל ואלו שנגמרו בחמישית
בשלישית חננו לפו' הן פירות שלישת ושח
ברביעית עמרין בששות ושחנטו בחמישית
נגמרין בשביעית ושחנטו בשמית נגמרין בשמוה
ונהגין בהן מעשר עני ושחנטו בשנת ()שמטח בשני
נגמרין בשנה התשעית שהיא שנה שניה שנשבו
ונוהגין בהן דין שביעית כי בשביעית היתה חוטתן .
וכן אלדודן לעונם . כל הפירות שחונטין בשביעיה
נוהגין בהן דין שביעית בשנה השניה של שבוע
והיא שנת גמירת הפרי הנחט בשביעית עצמה
נמצאין בכל שנה שלשה מיני פירות בוה האילן
מקצתן אמל והן שחנטו מקודם לכן בשנתים מקצהן
בוחל והן שחנטו מאשתקד ומקצתן כגין ⟦ואן שחנטו
בזה השנה ובענין שמרשתי כן מפורשין בתלמנד
ארץ יש בגמ דהא מתניתין מהו בנות שנח פינומה
ובפי בנשון יון מין תאנים כאשר אמרנו . ואמרו בכל
שנה הן עושות או אחת לשלש שנים ויפרשו בכל
שנה עושות אלא אין עירותיהן נגמדין עד ג שנים כל
יודע כלומ' איך יודעו בירות של כל שנה ושנהיר
יוסי אומ' קושרין בחוטיפי' אלו בחוט לבן ואלו בחוט
שחור ואו בחוט אדום . תני שמואל תנחב בהן
קיסמין זהו כענין ראשון וכו תני רשבג מהוצאה
העלין עד חנטת הפגין חמשים יום ומן הפגין עד
השיתין הנובלות חמשים יום ומן השיתין עד
התאנים חמשים ליקט תאנה ואינו יודע מתי חנטה
מונה ק' יום למפרע ואם חל בתוכן טו' בשבט הוא יודט
מתי חנטה . א'ל' והנא עמי בטבריה ועושות לשנה
אחת אמ' להם והלא עמי בצמורי ועושות לשלש
שנים .. דניהא בסו' גמ' דמ' אין צדין הני
שבבי בניתא דאתיין לבו רב י ובש' כי צד ⟦ה'⟧
כגמ' כיצד השן חמרא דאכל בוניתא משלם נזק
שלם . ובט' השנכר את האומני בגמ' או שנעשת אונך ואה
בוניתא אכריסה תקלה פי כמ כובד האשה בבטנהי
כל ומ אם יאמ' אדם לחבירו בוניתא אני מוכר לך צריך
לתתלו בעותא דתולא בדסה יוהם שומן תורין בומ'
אוכל נבלות ההוא דאכל בועתא רבי (י)יבא ונגדיה רב יהודה
פי בשאלות גדולות דרב בויהי ביום השמעי מי שאכל דבש
נמצא כשחורש ארץ לא מחייב אלא חד מלקות מה היא
דרב יהודה וכן הלכה ברפואות דפ מישאחיו לייתי
בוניתא ולטויה .. בנכי ברי גמ דמנקין ימאי
עוגגות אמ' רב יהודה בנכי כבר פי בעד בדרי
בנני ביי' גמ' דסוכה כל האומות היו בבינונית
ונגמ' דשתי הלחם . ובפ' יז' בכלים כל כלי בעלי
בתים . האמה שאמרו באמה בינונית . ומפרש שם
כי האמה של משה היתה קטנה ואחרת ותרה עליה
חצי אצבע נמצאת האמה שהיא ששה טפחים
וגדולה יתירה על של משה אצבע והקטנה היתה
בת חמשה טפחים יה פי' עיקר שאחר משה
עשו האומת יתדות . דינתא כמשחל בנתא מח
מבינתא דרישא כבר פי בעד בינתא זלי
סליק פרק ארבעה עשר
בם בש' א' דמנחות . בגמ' אחת מנחת חוטא
רב' עמרם אמ' כגון שהחזרו לביסה גדושה
ביסה טפופה כנומ' כלי שרת שמקדשין נו המנח
ובלעי קורין אותו⟧ ביסו . פי גאון ביסה ביסטה
האלף מבלעת ובמגלת איכה ותזנח משנום נפשי
שתה מכל ביסי וביסי .. בם ברי' גמ' דמ' המוצא
יין מאי טעמ' גמלא זוטרא גנובתיה משום
סתרבו בי
דאכלא ביסי כי הכי דלא ⟦צאהורה⟧ פי בשאלתו
ביסי עשבים שיש בהן קוצים קשים ביותר ואיפשר
להאתו בהן והן מאכל גמלים לפיכך אין זגבה אמך
שאם היתה ארוך היתה מגעת להן והיו אוחזין אותה
ולא היתה יכולה לזוז ממקומה . ביסה
במ הגגול ומאכיל בגמ שטף נהר אברת
בבילה אין מעמדין אותה פיי בסיה פשיעה ..
בסיליאוס בבר' כבה פר' אצדיוישמני לאב
לפרנה . בסיליאון לאדון לריבון . ומטל
שליט . וביקר' רבה . אם בחקתי בסלי אום טמום
אגדכוס . בירוש' בפר' הרואה אל אלהים יוי' שלשתן
שם אחד כאינש דאמ' בסיליא שקיבר אגוסטום ..
בסיחק אן בין שימן מיאו פצים
ובטהרות כר' ו' המתחיל מקום בסילקי רשות היסים
לשבת ורשות הרבים לטומאי וברי גמ דהחליל
כמין בסילקי גדולה היתה כי מלטין גדולה ובלעו
בסילקא .. כסם בלי גמ' דהמוכר את הספינה
כמאן דמבסמו וגנוי בש' א' דמגלם איבססרם
רבא שחיטה לר' זירא ענין שכרות . בסם
ברי גמ' דמגלה רנוחא לבסומי שכיחא
וברי גמ רהחליל ועל ידי כלי דויד מלך ישר נמי
לבסומי קלא פי ענין מתיקות וימתקו המים הרג
ובסימו מיא . רסם כר יא' בכלים קני
מגורה טהורים הפרח והבסים פ מאה
ובפ נד ג תריסין ג בסיסאות הן שלפני המנה ושלומו
סופרים וכו עד טהורה מכולם פי ספסל הוא
כמו מגדל של עץ . של דלומקי שלחן של עץ הוא
ועורכין עליו הכוסות וכלי יין . בשבת בני' נוטל
בגמ האבן חבית כולה בסיס לדבר האסורי טו'
נעשית החבית כן לאבן ואסור לחטות החבי' כללי
ירבה וקנה . תרג' ידו' בסים דידה וקנהא. ואת
המכונות תר' וית בסיסיא .. בסם בש א'⟧
דעוקצין ובש א רסוכה בגמ חבילי קשיכל
יזות האוכלין שבססן בגידן טהורין יסא פססן .
ובשאלתות הראשונים הביאו ראוה מאותה דעו'
קטע ראש אזנה ססה והיא פסיסה אבל לא נצרכו
לכך שבסיסה ופסיסה אחת הן דכת' בנססו את נחלה
ומתרגמ' רושישו . בסר בפח במעשרות
בראשונה הבוסר משהביט מים . וכסו פר' כל
הגט בשלשה פדקים בודקין את היין של מוצאי
החג . בקאים של מוצאי החג ובהצאה סמדר
ובשעה כניסת מים לכוסר ובסו' עוקצין הפגין
והבוסר . ר' עקיבה מטמא טומאת אוכלין ובפלק
כיצד מברכין בגמ' חוץ מן היין . ובט מקום שוהמו
בגמ' כיוצא בו . א'ר' אסי הוא הבוסר הוא גירוע
דשיעורו כפול הלבן כי השערה אביב יתרגום
ירוש' אדום שערינא הוא בסירין .. במך
ברי' גמ' דמ' האשה שנת'ל' מאנה . העבירו לפניה
כוס של בוסרת . פי' כוס של בשורות . כוס יין של
הרומה מעבודין לפנה כלומ' זו ראשיה כתרומה ראשות
N6 — A — {'A': 'probable_present', 'B': 'uncertain'}
Automatic cut proposals (normalized-character intervals in the concatenated component search text, not editorial boundaries):
[
{
"reference_interval": [
271,
276
],
"source_ranges": [
[
3823,
3831
],
[
3393,
3420
]
],
"status": "review",
"reason": "reversed unique-anchor runs"
},
{
"reference_interval": [
1637,
1659
],
"source_ranges": [
[
4701,
4712
],
[
2963,
2971
]
],
"status": "review",
"reason": "reversed unique-anchor runs"
}
]להו השבת הנזילה לבעליה כלום אלא נהרג שכבר נתחייב הרינה משעת הגזילה . בן
נצר . בפרק נערה שנתפתתה בגמ' אם תשתבאי ליסטיס אליסטים לא קשיא הא בבן .
נער הא כליסטים דעלמא וכול' . בן קטרא . בסו' גמ' דפרק הבונה בן סטרא הוציא
כשפים מטערים בסריטא שעל בשרו . בן עוף ברא' גמ' דפרק' קמא דכתובות פיר'
כיון שירע שיבעול במוצאי שבת טריד בסעורה שעריך לעשות באחד בשבת ⟦/⟧
וחישינן שמא ישחוט בן עוף קודם שיחשיך מפני הטירוד . בן עזאי בסוטה בפרק
עגלה ערופה בגמ' נמצא טמון בגל אמ' אביי הריני כבן עזאי בשוקי טבריה . ובפרק'
קמ' רקידושין בגמ' עבד עברי בסמך לסימן עבד בית ובפרק אחרון דערכים המוכי
שדהו בגמ' מכרה לראשון אמ' אביי הריני כבן עזאי בשוקי טבריה . אמ' ליה ההוא
מרבנן לאביי טברי הני קראי איכא למידרשינהו לקולא וכול' . פיר' אמ' אביי הריני
ידשע ומפורסס בשוקי טבריה שאין בחכמי דורו כמותו וטבריה היתה מרינתו .
בן עיל בסו' גמ' דפר' הזרוע והלחיים פיר אמ' לו ריש לקיש לר' יוחנן ואילו שנית
סותה בלשון איש ערל שפתים . ויש מי ששונה ערל בדלת והיה אדם שלא היה
מדקדק בשמועותיו . וכן אמ' לו אם שונה אתה בן עדל ליכא חששא שמא
בועות הוא דקא אמ' טע' ואבא מרי ז'צל⟧ היה שונה בן תדל ופירושו תן דעתך
לומ' כלומ' תן דעתך בדבריו דהא טע' קאמ' בן פניו למטה בת פניה למעלה
בפר קמ' רסוטה וכן לענין הטובה פיר' במסכת נדה בס' פרק המפלת מפרש טעמ
דמילתא דזכר פניו למטה כדרך תשמישו . נקבה פניה למעלה כדרך תשמישה .
בן פקועה . הבא על בהמה מעליתא בשחיטת הולין ברא' גמ' דפרק בהמה שהיא
מקשה לילד . פיר בן פקועה כגון בהמה שנשחטה ובקעז כריסה ומצאו בתוכה
ולד כדתנן השוחט את הבהמה ומעא בה בן שמנה חי או מת או בן תשעה קרעו .
ומוציא את דמו מצא בן ט' חי וכול' עד וחכמ' אומ' שחיטת אמו מטהרתו . כן
עיון ברא' גמ' דפרק י' יוחסין וריחקה בן ציון בזרוע מפני שפסולין היו ועור אחרת
קירבה שהיו כשירין . פיר' בן ציון שם אדם השוב . בן קמצר לא רצה ללמד על
מעשה הכתב ביומא . במשנה בסו' פר' אמ' להן הממונה . פיר' בין חמש אצבעות היה
נוטל ר' קולמוסים והיה כותב השם בבת אחת שאסור לספר משעה שמתחיל
לכתוב השם עד שגומרו . בן תמליון צא כיון דקרו ליה נפק אורא במעילה
בגמ' דפרק קדשי המזבח פיר' שיר . בן . בע' זר' בפרק כל הצלמין אמ' ר' שיקיבה
אני אהיה אובין לפניך . פיר' לשון בינה כלומ' מלמד בברא' רבה פרש' ל'ח' ויבן נח מזבח
ויבן כת' נתבתן אמ' מה טעם ריבה הק'ב'ה' בטהורים יותר מן הטמאים בברא רבה
לא שבועה להקריב לו מהן . ויקח מכל הבהמה הטהורה וג' ובפרש' ע'ג' ומבני יששכר
יורעי בינה לעתים וג' בן במנחות בהקומץ רבה בסו' גמ' או שפתתה תמלח למאי
שמא לכסתניא בתורת בהנים בפרש וכל קרבן מנחתך במלח יכול הבניהו תל' לומ'
המלה איאמלה יכול ותי במי מלח תל לומי' במלח ולא תשבית הבא מלח ראאה ניזובאתי סיר
שנעשית בשבת כבחול זו מלח סרומית שהים מועיא גליו בכל יום ונעשין מלח אסתרוקנית
מין אחד שנעשה על יד בני אדם . פיר' אח' סרומית מלח זחק שאינו מתפרש ומתבטל
אסתרוקנית שמתבטל לאלתר כמפורש בסו' גמ' דפרק משילין מים אין מלח לא והתניא
מלח ומים בטילין בין בעיסה בין בקרירה לא קשיא כאן במלח סרומית שהוא קשה מלח
לא במלח אסתרוקנית שהיא רפה בטל מא תבניהו . אמ' רבה בר עולא הכי קאמ' יכול
יתבלינו הרבה במלח כתבן בטיט . יכול יעשנו טיט סבנין שיתן על המנחה אבנים שלמלח
זו על גבי זו ושורת קמח באמצע יכול יתן בו טעם כבינה כלומ' כל דהוא מלח עד כדי ⟦/⟧
להבין שיש בו טעם מלח . בן בפס' דשוש אשיש הניקה בנים בן אין כת' כאן אלא
בנים מלמד שהניקה בניהם שלאומות . ובברצ' רבה פרש' נד' הניקה בנאים שרה כל מי
שבא לשם שמים נעשה ירא שמים . בן בסו' גמ' דכתובות ובסוטה ברא' גמ' דפרק
אלו נאמרין בכל לשון . וחברון שבע שנים נבנתה מאי נבנתה אי לימא דאיבני ממשר
וכול עד אלם שהיא מבונה על אחת משבעה בצוען . וברא' גמ' דפרק משוח מלאמה
ויצא איש הבינים מאבינים . אמ' רב שנמבונה מכל מום . כלומ' כל מום לא היה בו שרוא
עשוי כבינין כלומ' גדול כביניין מאה פספי וחד נאנאי פיר' שבאו מאה אנשים על אמו
וכלב אחר . בן ר' יוסי אומ' משלבנאים מצד אחד חוצץ . בפרק ט' במקוות ובס' גמ' דאילו
קשרים . פיר' ר' יוחנן בנאין אילו תל' חכ' שעסיקין בבניינו שלעולם וקפדי על רבב שעל
בגדיהן לכבסו ולהוציאו שלם יהיו מן המשניאים לפי כך אפילו בצד אחד נראה חוצץ ולא
עלתה לו טבילה . אבל בגדי הבורים אם רבב ⟦נראה⟧ עבר מצר לצד חוצץ ואם לאו אתו
חוצץ וכן הלכה . ואמ' ר' יוחנן איזה תל' חכ' שמחדרין לו אבידה בטביעות עינא זה המפקיד
על חלוקו להפכו . בנות שקמה . ברא' דמאי ובגמ' דנובלות בכיצד מברכין פיר' בלעז ⟦/⟧
עליעי . בנות שוח בחאש' דמאי ובראש' עב' זר' ובשביעית בנות שוה שביעות שלהן
שניה שהן עושות לשלש שנים . ובפר קמ' דראש השנה בגמ' באחד בשבט . ובגד דטבלות
בכיצד מברכין בנות שבע בפרק ב' במעשרות ובבכורות בפרק הלוקח עובר בגמ' היוצא
מן הטמא . ובברא' רבה פרש' ט'ו' ויתפרו עלה תאנה . מה היתה אותה התאנה אמ' ר' אבין
ברת שבע דאויט ית שבעתי יומיא דאכלי לעלמא . פיר' בנות שיח תאינים לבנות הן ⟦/⟧
כדאמרינן בכיצד מברכין בגמ' דטבלות וברא' גמ' דע' זר' לענין דברים האסורין למכור
לגוים בנות שוח בפטוטרותוהן . אמ' רבה בר בר חנה אמ' ר' יוחנן ⟦תאיני⟧ חיוריתא . ובנות
שבע ובלובסין כולן מיני תאינים ובנות שוח שביעית שלהן בשנה שניה שלמטה . שמא
שחונטין בשמיטה אחר ט'ו' בשבט נוהגין בהן דין שביעית בשנה שניה שלשבוע כי
מתאחרין שלשה שנים באילן אבל מי שחנטו קודם ט'ו' בשבט בשביעית מן השישית
חשובין ומותרין בשנה אחת שחונטין הן פגין . ובשנית בוהל ובשלישית נגמרין והן
צמל ובכל שנה הן חונטין . וכן סידורן מה שחונטין בשנה הראשונה שלשביע ננעשו
בשלישית ומה שחונטין בשניה נגמרין ברביעית ומה שהנטו בשלישית נגמרין בחמישית
ונוהגין בהן מעשר שני דקימא לן אילן בתר חנטה אזיל ואילו שנגמרו בחמישית בשלישית
חנטה . לפי כך הן פירות שלישית ושחנטו ברביעית נגמרין בששית . ושחנטו בחמישית
אף על פי שניגמרין בשנה שלשמיטה מותרין הן כי פירות חמישית הן ושהנטו בששית
נגמרין בשמינית ונוהגין בהן מעשר עני . ושחנטו בשנת השמיטה בשביעית נגמרין
בשנה התשיעית שהיא שנה שניה שלשבוע ונוהגין בהן דין שביעית כי בשביעית היתה
הניטתן וכך דרך סידורן לעולם כל הפירות שחונטין בשביעית . נוהגין בהן דין שביעית
בשנה השניה שלשבוע . והיא שנת גמירת הפרי הנחנט בשביעית עצמה מעאים
בבכל שנה שלשה מיני פירות בזה האילן מקצת צמל והן שחנטו מקודם לכן בשנתים
ומקצאך בוהל והן שנ⟦ו⟧נטו מאשתקד ומקצתן פגין והן שחנטו בזה השנה וכעינין .
ו היו מפורשין בתלמוד ארץ ישראל בגמ' דהא מתניתין מהו בנות שוח פיטידיאה .
ון יון מין תאנים כאשר אמרנו . ואמרו מה בכל שנה הן עושות או אחת
שנים ופיר' בכל שנה עושות אלא אין פירותיהן נגמרין עד שלש שנים
וכבהומיאיך יודע פירות שלכל שנה ושנה ר' יונה אמ' קושין בחוט . פיר' אלף
ומרהרר בחוט שהור ואלו בחוט אדום . תני שמואל תוחב בהן קיסמין גם זה כענין
הראשון וכול' . תני רבן שמעון בן גמליאל אומ' מהוצאת העלין עד פנטת הפגין ל' יום
דמן הפגין ועד השיתין הנובלות נ' יום ומן השיתין עד התאינים נ' יום ליקט תאינה ואינו
ידוע מתי חנטה אמ' ר' יונה מונה מאה יום למפרע אם חל בתוכן טו' בשבט הוא
יודע מתי חנטה אמ' לו והא עמי בטבריה ועושות לשנה אחת . אמ' להם והרי עימי
לציפורי ועושות לשלש שנים . בניתא בסו' גמ' רפר' אין צדין הנהן שב בינייתא
דאתיין לבי ר' ובפר' כיצד הרגל . בגמ' כיעד העון חמרא דאכל בניתא משלם נזק שלם
ובפרק השוכר את האומנין בגמ' או שנעשית אנגריא בינייתא אפריסא תקלה .
חיד כמן האשה בבטנה כלומ' . אם יאמר אדם לחבירו בזניתא אני מוכר לך צריו
לתת לו ביניתא דתקלה כריסה . ובפרק אלו הן הרוקין בגמ' אכל נבילות . ההוא דאכל
ביניתא רבי כרבא ונגריה רב יהודה . פיר' בשאלתות גדולות בויהי ביום השמיני
מי שאוכל דג שנמצא כחורש ארץ לא מיחייב אלא חד מלקות מההיא דרב יהודה
וכן הלכה . ברפואות דמי שאחזו ליתי ביניתא וניטויה . בנכי ברא' גמ' דמשקין
מאי עוגיות אמ' רב יהודה בנכי כבר פירש בערך בדר . בננע כל הומות היו בבינוניות
ברא' גמ' דסוכה . ובגמ' דשתי הלחם ובפרק י'ז' בכלים . כל כלי בעלי בתים האמה
שאמרו באמה הבינונית ומפרש שם כי האומה שלמשה היתה קטנה ואחרת
היתה עלי חצי אצבע נמצאת האמה שהיא ו' טפחים וחצי אצבע היא הבינונית
פיר' אח' אמה בינונית היא שלמשה והיא ו' טפחים וגדולה יתורה על שלמשה
אצבע והקטנה היתה בת ה' טפחים וזה פיר' עיקר שאחד משה עשו האמות יתירות
בנתף כמשחל בינתא . מבינתא דרישי כבר פיר' בפרק בין בנאה
סליק פרק י'ד' אחל פרק ט'ו' בס' בפירקא קמא דמנחות
אחת מנחת חוטא רב עמרם אמ' כגון שהחיירוהו לכיסא גרושה . בימה שפופת
פיר' כלי שרת שמקדשין בו המנחה ובלעז קורין לכלי בסו פיר גזאון בישה בי
פאה אמ' סובלעת . ובמגולת איכה ותזנח משלום נפשי שתה מן כל ביסי וביפי .
בם ברא' גמ' דפרק המועיא יין . מסי טע' גמלא זוטרא גנובתיה משום
דאכלה ביפי כי היכי דלא ניסתרכן ביה . פירוש בשאילות ביסי עשבים שיש
כהן קוצים קשים ביותר ואי איפשר לאוחזן ביד והם מאכל גמלים לפי כך
אין תבה ארוכה שאם היתה ארוכה היתה מגעת להם והיו אוחזין אותה ולא
היתה יכולה לחז ממקומה . בסייה בפרק הגוזל ומאכיל בגמ' שטף נהר
אבדה בבסיה אין מעמידין אותה . פיר' בוסיה פשיעה בסיליאוס בבראמ'
רבה פרש' צ'ד' ושימני לאב לפרעה לפטרון בסיליוס לאדון לרבון משל
שליט ובויקרא רבה בראש אם בחקותי בסיליום נימום אגרפוס . בירושל
ברא' פרק הרואה אל אלהים ייי שלשתן שם אחד הן כאנש דמרבסיליום קיסר
אניסטוס . בסלקי אין בונין עמהן בסלקי בפר' קמ' דע' זר' ובטהרות פרק ו'
המתחיל מקום בסלקי רשות היחיד לשבת ורשות הרבים . וברא' גמ' דהחליל כמין
בסילקי גדולה . ובפרק שיני ביומא בגמ' בא אביו שלתינוק לשכת הגזית כמין /
בפילקי גדולה היתה פיר' פלטין גדולה ובלעז בסילקא . בסם ברא' גמ' דהמזכר
את הספינה כמאן דמי בסמי וגנז בפר' קמא דמגילה איבסוס קם רבא שחטיה לר'
זירק ענין שכרות . בסם . ברא' גמ' דמגילה רוחא לבסימה שכחיה . וברא' גמר'
דהחליל ועל ידי כלי דוד מלך ישראל נמי לבשומי קלא עינין מתוקות . וימתקו המים
תרג ובסימו מיא . בסם בפרק י'א' בכלים המתחיל כלי מתכות . קני מנורה
טהורה . הפרה והבסים טמאה . ובפרק כ'ד' המתחיל ג' תריסין ג' בסימאיות הן
שלפני מיטה ושלפני סופרים טמאה מדרס ושלילפקי טמאה טמא מת ושלמגדל
טהורה מכלום . פיר' ספסל הוא כמו על מגדל עץ שלדלפקי שלהן שלעץ הוא.
ועורכין עליו הכוסות וכלי יין בפרק נוטל אדם את בנו בגמ' האבן . חבית כולה
בסים לדבר האסור . פיר' נעשית החבית כן לאבן ואסור להטות החבית כלל ירכה
וקנה תרג' ירוש' בסים דורא וקנה ואת המכונות תרג' וית בסיסיא . בסם . בפר'
קמא דעקצין . ובפרק' קמא דסוכה בגמ' חבילי קש כל ידות האוכלין שבססן בגורן
טהור . איכא דאמ' בסטן ובשאילות הראשונים הביאו ראיה מאותה דע' זר' קטע
רהש אזנה פסה והיא פססה אבל לא צרכו בכך שבסיסה ופסיסה אחד הוא דאמ'
הוספו את נחלתו ומתרגמינן דושישו . בסר בפרק ד' במעשרות המתחיל ⟦/⟧
ראשותה הבוסר משהביא מים . ובס' פרק כל גט בג' פרקים בייקין את אין
N — A — {'A': 'probable_present', 'B': 'uncertain'}
Automatic cut proposals (normalized-character intervals in the concatenated component search text, not editorial boundaries):
[
{
"reference_interval": [
86,
92
],
"source_ranges": [
[
2435,
2450
],
[
2214,
2222
]
],
"status": "review",
"reason": "reversed unique-anchor runs"
},
{
"reference_interval": [
271,
276
],
"source_ranges": [
[
3076,
3084
],
[
2647,
2666
]
],
"status": "review",
"reason": "reversed unique-anchor runs"
},
{
"reference_interval": [
1642,
1659
],
"source_ranges": [
[
3915,
3931
],
[
2236,
2244
]
],
"status": "review",
"reason": "reversed unique-anchor runs"
}
]בן ערל בסוף ומ' דפרק הורוע והלחיים פיר' אמ' לו ריש לקיש לר' יוחנ'
שנמת אותה בלשון איש ערל שפתים ויש מי ששונה עדל בדלת והיה אדם של
מדקרק בשמועותיו . וכן אמ' לו אם שונה אתה בן עכל ליכא חששא שמא טעו[
הוא קאמ' טע' ואכא מרי ⟦זצל⟧ היה שונה בן תדל ופירושו תן דעתך לומר כלו[
תן דעתך בדבריו דהון קאמ' טעמ' . בן פניו למטה בת פניה למעלה
בפרקי קמ' דסוטה בגמ' וכן לענין הטובה פיר' במסכת נידה בסוף פרק המו
מפרש טעמ' דמילתא דזכר פניו למטה כדרך תשמישו נקבה פניה למעלה
תשמישה : בן פקועה הבא על בהמה מעלייתא בשחיטת חולין ב[
דפרק בהמה שהיא מקשה פיר' בן פקועה כגון בהמה שנשחטה ובקעו כרי[
ומצאו בתוכה ולד כדתנן השוחט את הבהמה ומצא בה בן שמנה חי או מת אוב
מת קדעו והוציא את דמו מצא בן ט' חי וכו' וחכמ' אומ' שחיטת אמו מטהרה
בן ציון ברא' גמ' דמ' ר' יוחסין וריחקה בן ציון בזרוע מפני שפסולין
ועוד אחרת קירבה שהיו כשרין פיר' בן ציו שם אדם חשוב : בן קמצר
לא רצה ללמד על מעשה הכתב ביומא במני בסוף פרק אמר להן הממונהו
בין ה' אצבעות היה נוטל ד' קולמוסים והיה כותב השם בבת אחת שאסור לסופו
משעה שמתחיל לכתוב השם עד שגומרו : בן תמליון צא כיון דקרולין
נפק אזרא במעילה בגמ' דפרק קדשי המזבח פיר' שיד . בן בעב'ז בני
כל הצלמין אמ' ר' עקיבה אני אהיה אובין לפניך פיר לני בינה כלומ' מלמד בבה
רבה פרש' לה ויב נח' מזבח ויבן כת' נתבונן אמ' מה טעם ריבה המקבה בטהורי
יותר מן הטמאים לא שרוצה להקריב לו מהן ויקח מכל הבהמה הטהורה ובנרז
ומבני יששכר יודעי בינה לעתים בן במנחות בהקומץ רבה בגמ או
תמלח למאי אתא לכדתניא בתורת כהנים בפרש' וכל קרבן מנח במלח יכול תבנירו
לומ' במלח אי תמלא יכול במימלח תל' ל' במלח ולא תשבית הכא מלח שאינה שי
פיר שנעשית בשבת כבחול זו מלח סרומית שהים מוציא גליו בכל יום ונעשין
אסתרוקנית מין אחד שנעשה על יד בני אדם פיר י סרומית מלח חזק שאינו
מתפשר ומתבטל אסהרוקנית שמתבטל למלתר כמפטרש בסוף גמ דם
ים אין מלח לא . והתניא מים ומלח בטילין בין בעיסה בין בקדירה לא
לין מ[
יא כאן במלח סרומית שהיא קשה מלח לא א' במלח אסתרונקית שהיא רפה מאי
נהו אמ' רבה בר עולא הכי קאמ' יכול יתבלנו הרבה במלח בתבן בטיט יכול
שנו כבנין שיתן על המנחה אבנים שלמלח זו על גב זו ושורת קמח באמצע יכול
ןבו טעם כבינה כלומ' כל דהוא מלח עד כדי להבין שיש בו טעם מלח .. בן
סק' רשוש אשיש הניקה בנים בן אין כת' כאן אלא בנים מלמד שהניקה בניה שלאומות
בראש' רבה פרש' גד' הניקה בנאים שרה כל מי שבא לשם שמים נעשה ירא שמים .
בן בסוף גמ דכתובת ובסוטה ברז גמ' דפרק אלו נאמרין בכללשון וחברון שבע
ס' נבנתה מאי נבנתה אילימא דאיבני ממש וכג' עד אלא שהיא מבונה על אחת
סבעה מצוען וברא גמ דפר משוח מלחמה ויצא איש הבינים מאי בינים אמ' רב
לבונה מכל מום כלומ' כל מום לא יהיה בו שהוא עשוי כבנין כלומ' גדול כבנין מאה
פי וחד נאנאי פיר(י)ש שבאו מאה אנשים על אמו וכלב אחד .: בן ר' יוסי אמב
בנאים מצר אחד חוצץ בפרק ט' במקוות ובס' גמ' דאלו קשרים פיר' ר' יוחנן
תלמ' חכמ' שעסיקין בבנינו שלעולם וקפרי על דבב ישעל בגדיהן לכבסו ולהוציאו
יהיו מן המשניאים לפיכך אפי' בצד אחד נראה חוצץ ולא עלתה לו טבילה אבל
] הבורים אם רבב עבר מצד לצד חוצץ ואם לאו אינו חוצץ וסן הלכה ואמ ר'
נן אי זה הוא תלמ' חכמ' שמחזירין לו אבידה בטבע עינא זה המכחיד על חלוקו המק
פכו : בנות שקמה ברי דמאי ובגמ' ↑ דטבלות בכוצד מברכין פיר בלעז
ונגבלו
צלי : בנות שוח ברא' דמאי ובראש ע'ז' ובשביעית בנות שוח שביעית
הן שניה שהן עושות לשלש שנים ובפרק' קמ' דראש שנה בגמ' באחד בשבט ובגמ
נובלות בכיצד מברכין בנות שבע בפרק ב' במעשרות ובבכורות בפרק הלוקרו
ובר בגמ' היוצא מן הטמא ובדרא' רבה פרש' טו' ויתפרו עלה חז' מה היתה
]יתה התאנה אמ' ר' אבין ברת שבע דאיטית שבעת יומיא דאבלי אלעלמא פיר'
]ות שוח תאנים לבנות הן בדאמרי' בכיצד מכרכין בגמ דנובלות וברא גמ דע ז לעלי
]ברים האסורין למכור לגוים בנות שוח בפטוכטרותיהן אמ' רבה בר בר חבה אמ' ר
וחנן תאיני סטריתא ובנות שבע ובלובפין כלן מיני תאנים ובנות שוח שביעית
להן בשנה ב' שלשמטה שמת שחונטין בשמיטה אחר ט'ו' בשבנט נוהגין בהן
שביעית בשנה ב' שלשבוע כי מתאחרין ג' שנים באילו אבל מה שחנטו קודם
בשבט בשביעית מן הששית חשובין ומותרין בשנה אחת שלשבוע וכן דרכן בש[
אחת שחונטין הן פגין ובשנית בוחל ובשלישית נגמרין והן גמל ובכל שנה
חונטין וכך סידורן מה שחונטין בשנה הראשונה שלשבוע נגמרין בשלישיר
ומה שחנטו בשנייה נגמרין ברביעית ומה שסחנטו בשלישית נגמרין בחמי
ונוהגין בכן מעשר עני דקיימא לן אילן בתר חנטה אזיל ואלו שנגמרו בחמש
בשלישית חנטה לפיכך הן פירות שלישית ושחנטו ברביעית נגמרין בששיר
ושחנטו בחמישית אף על פי שנגמרין בשנה שלשמיטה מותרין הן בינה
חמישית ה ושחנטו בששית נגמרין בשמינית ונוהגין בהן מעשר עני
בשנת השמטה בשביעית נגמרין בשנה התשיעית שהיא שנה שנייה שלשה
ונובגין בהן דין שביעית כי בשביעית היתה חנינותן וכך דרך סידו הן [
כל הפירות שחונטין בשביעית נוהגין בהן דין שביעית בשנה השניה שלם
והא שנת גמירת הפרי הנחבש בשביעית עצמה נמצאים בכל שנה שלשה
פירות בזה האילן מקצת צמל והן שחנטו מקורם לכן בשותים ומקצתן בוחל
שחנטו מאשתקד ומקצתן פגין והן שחנטו בזו השנה וכענין שפירשנו ק'
בתל' א' ישראל בגמ דכא מתניתין מהו בנותשוח פיטידיאה ופיר בלשול
מין תאנים כאשר אמרנו ואמרו מה בכל שנה הן עושות או אחת לשלש ש
לפירושו בכל שנה עושות אלא אין פירותיהן נגמרין עד שלש שנים כיצד יודע
איך יודע פירות שלכל שנה ושנה ר' יונה אמ' קושרן בחוט פיר' אלו בחוט ל
ואילו בחוט שחור ואלו בחוט אדום תני שמואל תוהב כהן קיסמין גם זה כנן
הראשון וכו' תני רבן שמעון בן גמל' אומ' מהוצאת העלין עד חנטת הפג
ב' יום ומן הפגין ועד השיתין הנובלות נ' יום ומן השיתין עד התאנים נ' יוס
לקט תאנה ואינו יודע מתי חנטה אמ' ר' יונה מתה מאה יום למפרע אם ⟦ה[
בתוכן טו' בשבט הוא יודע מתי חנטה אמ' לו והא עמי בטבריה ועושותי
אחת אמר להן והרי עימי לציפורי ועושות לג שנים : בניתא בסוף גמר
אין צדין הנהל שב בינייהא דאתין לכי ר' ובפרק כיצד הרגל בגמ' כיצד הע
פוטר מדרבנן גזירה משום בעלי כיסין פיד' בני אדם עשירים שלוקחין תבואה
גוים ומישראל ואי אמרת דהאי רזבין מגוי ליפטר ⟦מ⟧ דמירוח הגוי פוטר זמנין דזבן
ישראל ואמ' מגוי זבן או תבואה שגדלה בשרהו ואמ' מגוי צבנה כדי ליטול עצמו מן
מעשר ברא גמ רחולין ר שמעון בן אלעזר שדריה ר' מאיר לאיתוי חמרא מביכותאי
שכחיה ההוא סבא אמ' ל' ושמת סכן בלועך . כלומ' אם אתה גרגרן לשתות מיין הכותים
מוטב לך ושמת סכין בלועך פשטיה דקרא במאי כת' כתלמיד היושב לפני רבו דתני ר'
חייה כי תשב ללחום את מושל וג' אם יודע תלמיד ברבו שיודע להחזיר לו טעם בן כלומ'
שאל לו ועשה לו קושיות ואם לאו תכין את אשר לפניך מה שיאמר לך ומדעתך ואל תלבין פניו
א[ ]ו דלא תזחמיניה ותלבין פניו ושמת שכין בלועך אם בעל נפש אתה דרעתך ללמוד
רוש ממנו לרב אחר . בפרק כל היד בגמ בית שמאי אומ' צריכה שניעדים אמ' ר' זירא
מדברי כולן נלמד בעל נפש לא יבעל וישנה רבא אומ' בועל ושונה ואין בכך כלום כי
תניא ההיא לטהרות ובפרק תינוקת בגמ' ראת ועודה בבית אביה אמ' ל' ר' אבא לרב
אשי אלא מעתה בעל נפש לא יגמור ביאתו ובסוף גמ דכל שעה בעל נפש לא ילתות
יר חסיד המתרחק ↑ עבירה ומדקדק על עצמו ויש מפרש בעל נפש דכל שעה שאין לו
מריח
אנינות הדעת שיכול לאכול כלפת מיכן לבעל הקורה שנכנס בעוביה שלקורה כלומ' יעקב
שהוליד בנים הרבה והכל בניו ובני בניו הוא המבקש רחמים יותר מאבותיו שלא הולידו אלא
מעטי בעמדם תרפינה כנפי' בברא רבה פרש' סו' הקול קול יע' מהו בעמדם.
]בא עם רם ↑ בשעה שישרא אומ' שמע ישראל שותקין . בעץ בפרק המוכר את
המלאכ
תרפינה כנפיה
]ה ספינה בגמ' מקום שנהגו למוד בגסה תנו רבנן אין עושין משקלות לא שלבעץ ולא שלאבר
ובפרק אם אינן מכדין בגמ' דמות צורת ובפרק כל הצלמין בגמ' המוצא כלים בפרק
הקומץ רבה בגמ ז קני מנורה ר' יוסי בר יהודה אומ' אף שלעץ לא יעשה כדרך שעשו מצכי
בית השמנאי אמר לו משם ראיה שפודים שלברזל היו וחיפים בבעץ ובסוף כלים ניקב
ועשאו בין בבעץ בין בגפת טחור תרג ירושל את הבדיל ואת העית בעצא ותרג שלט
אבצא : בער בנדה בפרק באסימן התחתון כל שיש לו ביעור יש לו שביעית
שיש לו שביעית ואין לו ביעור ופיר' בגמ' ובפרק אחרון דמעשר שני ערב יום טוב
הראשון שלפסח שלרביעית ושלשביעות היה ביעור כיצד היה ביעור וכו'
סליק פרק י'ו' אחל פרק י'ז'
W — A — {'A': 'probable_present', 'B': 'uncertain'}
Automatic cut proposals (normalized-character intervals in the concatenated component search text, not editorial boundaries):
[
{
"reference_interval": [
462,
469
],
"source_ranges": [
[
3301,
3309
],
[
3004,
3022
]
],
"status": "review",
"reason": "reversed unique-anchor runs"
},
{
"reference_interval": [
767,
768
],
"source_ranges": [
[
3306,
3320
],
[
3132,
3141
]
],
"status": "review",
"reason": "reversed unique-anchor runs"
},
{
"reference_interval": [
1612,
1631
],
"source_ranges": [
[
4122,
4135
],
[
2518,
2531
]
],
"status": "review",
"reason": "reversed unique-anchor runs"
},
{
"reference_interval": [
1644,
1659
],
"source_ranges": [
[
2518,
2531
],
[
2486,
2494
]
],
"status": "review",
"reason": "reversed unique-anchor runs"
}
]טמון בגלא אביי הריני כבן עזיוי בשוקי טבר
ובפ' המ' דקידושין בג' דעבד עברי . ובפ' אחרון בערד
בערכין הזום . שדהו בג' מכרה לראשון א' אביי ⟦/⟧
דריני כבן עזא בשו' וכו' . אל ההוא מרבנן לאביי
מכרי הניקרא איכא לוי דרשינהו לקולא וכו פיר'
א' אביי הריני ידוע ומפורסס בפ' שמועה זו נמו
שהיה בן עזאי ידוע ומפורסם בשוקי טבריא ⟦ש'⟧
שאין בחכווי דורו מזותו וטבריא מדינתו .
כן ערל ⟦בסגרפ' הזרוע והלחיים פי' א'ל' רינט
לר' יוחנן ואלו שנית אתד
כלשון עדל ישפתים ויש ששונה עדל בדלת והיה
אדם שלא היה מדקדק בשמועותיו . וכן א' לו אם
שונה אתה בן עדל ליצא חששא שמא טעות
הוא דהא קא' טע' . ואבא מרי זעל⟧ היה שונה בן
תדל ופתן דעתך אמ' כלומ' הן דעתך בדכריו רד
והא טעקא
בן פנין למטה . בתפניה ומעוה . בפ' הוורפו
וטה . כג'וכן לעיניין הטובה פירו'
מם נידה בס' פ' הורפלת מפרש טע' רמלתא דזכר
פניו למטה נדרך תשמישו . נקיבה פניה למעלה
כדרן תשמישה .
בן פקועה הנא על בהוזה מעליתא בשה
חינות חולין בר גמ דפ' נהומה
שהיא מקשה פינן פקועה כגון נהמה שנשא'
שנשחטה ובקעו כריסה ומצאו בתוכה וולד
בדתנן השוחט את הנהמה ונמעא בן ח' חי או מת
בן ט' מת קורעו ומוציא את דמו . ויצא בו ט' חי
בו' עד . חנויים אומ' שחיטת אמו מטהרתו.
בן עיון במ גרפי וחסין וריחקה מן יציון בד
זרוע מפני שפסולין היו ועוד
י' תקרבה שהיו כשירין . פי' בן ניון שם אדם
חשוב
בן קודעו לא יינה לומר על הכתב צם ס
אלהם המי ונה ביו א' פי' בין האצבעות היה
נוטל י קולמוסין והיה כותב את השם בבת אחת
שאסיר לספר משעה שויתחיל לכתוב השם ⟦מ'⟧
עד שגומרו
בן תרודיזו נאכיון דהרוויה נפה יומא
כמעילה בג' בפ' קרשי המזבח
פי' שיר ..
בן בע'ז' בפ' נו הצלמים . א'ר' עקיבא אני אהיה
אבין לפניך . פי' לשון בינה כלומ' מלמד כבר'
בפ'ל'ה' ויבן נח מזבח . ויבן כת' נתכונן א' מה טעם
ריבה הק' בטהורין יותר מן הטמאין לא שרועה
להקריב לו מתן ויקח מכל הבהמה הטהורה וגו' ובר
ע'ז' ומבני יששכר יוי עי בינה לעיתים
בן במנחות בהקומץ רבה נס' ג' או שפתתה
תמלח למאי אתא לכדתניא בתורת נהנים
במלח יבול תבניהו . ת'ל' תמלח אי תמלח יכול במי
מלח ת'ל' נמלח ולא תשבית הכא מלח שאינה
שובתת . פי' שנעשת בשבת כבחול זו מלח סה
קרומית שהים מוציא גליו בכל יום ונעשין ⟦מ'⟧
מלח . אסטרוקנית מין אחר שנעשה על ידי בני
אדם . פא סדומית מלח חזק שאינה מתפשר
ומתבטל אם טרוקנית שמתבטל לאלתר נופו'
בס' ג' דפ' משילין .. זים אין מלח לא . והתניא מים
ימלח בטילין בין בעיסה בין בקדירה . לא קשיה
כאן במלח סרומית שהיא קשה מלח לא במלח
אם טרוקנית שהוא רפה בטל מאי תבניהו אמ'
רבה בר עולא הכי קא' יכול יתבלנו הובה במרי
התבן בטיט יכול יעשנו כבניין שיתן על המנחה
אבנים של מלח זו על גב זו ושתקמח באומצע
כול יתן בו טעם כבינה כו כל דהוא מלח עד בד
להבין שיש בו טעם מלח
בן בפ ישוש יושיש הניקה בנים בן אין נתכאן
אלא בנים ולמד שהניקה בניהם של אומוח.
בבר' רבפ עד הניקה בנא . סשי הכוו שבא ⟦לשמ'
שמים נעשה יוא שמים
כן בס' ג' דכתובות ובסוטה בר' ג' רפ אאו נא בכו
זון וחברון שבע שנים נבנתה . מאי נבנתה
אילאין דאיבני נממש וכו' אלא שהיא מבונה על
אחת מז' בעוען . ונר' ג' דפ' משוח ומלחמה ויצא ⟦א'⟧
איש הבינים מאי בינים א' רבא שמבונה מכל מום
כלומ' כל מום לא היה בו שהוא עשוי כביניין טומר
גדול כביניין . מאה פאפי וחד נאני . פי' שבאו מאו
אנשים על אמו ובלב אחד .
בגי יוסי אומ' של בנאין מצד אחד חוצין ⟦בפט'⟧
במקוות ובס'ג' דאלו קשרים . פי' ר' יוחנן בנאין
אמו תלמידי חכמים שעסיקין בבינין של עולם
והפרי על רבב שעל בגדיהם לכבסו ולהוציאו שלא
יהו מן השניאים לפיכך אפי' נצד אחר נראה
חועץ ולא עלתה לו טבילה . אבל בגדי הבורים אם
עבר רבב מצד לעד חועין ואם לאו אינו חוטן ונן
הלכה . וא'ר' יוחנן אבר' איזהו תלמיד חכם שממ'
שמחזירין לו אבידה בנוביעות עינא זה המקפיו
על חלוקו להפכו ..
בנות שקודה מג מאי ובגרנומות
בניצד מברכין . פי' בלעז ⟦א'⟧
צלעלי
בנות נשות ני' דמאי ונפעז' ובשביעית
בנות שוח שביעית שלהן
שניה שהן עושות לג' שנים . ובפ' קומ' דראש הכי
בג' בא' בשבט ובג' דנובלות בכיעד בנות שבע
בפ'ב' במעשרות ובבכורות בפ' הלוקח עובר בג' היו'
הווצא מן הטמא וכבר רב' פ' ט'ו' ויתפרו עלה תאנה
מה היתה תאנה . א'ר' אבין ברת שבע דאיטיית
שבעתי יומיא דאבלי לעומא . פי' בנות שוח ⟦תאני'
תאינים לבנות הן כדא בניעד מברכין בג דובלות
וכר' ג' דע'ז' לעיניין דברים האסורין למכור לגוים
בנות שוח בפטוטרותיהן א רבה בר בר חנה אר
וחנן תאיני חיורתא ובנות שבע ובלוכסין כולו
מיני תאינים הם . ובנות שוע שביעית שלהן ⟦בש/'⟧
בשנת ב' של שמיטה שמה שחונטין בשמיטה
אחר טו' בשבט נוהגין בהן דין שביעית מן השישי
חשובין ומותרין בשנת א' של שבוע וכן דרכן ⟦בד'⟧
בשנה א' שחונטין הן פגין ובב' נוחל ובג' נגמרן
יהן צוול . ובכל שנה הן חונטין וכך סידורן מה
שחונטין בשנה ראשונה של שבוע נגוורין ⟦בער'⟧
בשלישית ומה שחנטו בשנייה נגומרין בשביעית
ימיי שחנטו בשוישית נגוורין בחמישית ונוהגין
בהן מעשר עני מקיימ' לן אילן נתר חנטה אזלינן
אלו שנגמרו בחמישית בשלישית חנטו לפיכך
הן פירות שלישית ושחנטו מביעית נגמרי
בשישית ושחנטו בחמישית א'ע'פ' שנגמר ⟦/⟧
בשנה של שמיטה מותרין הן כי פירות חמישית
הן ושחנטו בשישית נגמרין בשמינית ונגמרין
בהן מעשר עני ושחנטו בשנת השמיטה ⟦כשבד'⟧
בשביעית נגמרין בשנה התשיעית שהיא שנה
שנייה של שבוע ונוהגין כהן דין שביעית כי
בשביעית היתה חנינותן . וכן דרך סידורן לעולם
כל הפירות שחונטין בשביעית נוהגין בהן דין
שביעית בשנה הבאה של שבוע והיא שנת
גמר הפירי הנחנט בשביעית עצמה נמצאו
בכל שנה ג' מיני פירות בזה האילן מקצתן צמל
והן שחנטו מקודם לכן בשנתים . ומקצתן בחל והן
שחנטו מאשתקר ומקצתן פגין והן שחנטו
בזו השנה . וכעיניין שפירש הן מפור' בתל' א' ינט'
בג' דהא מתני' מהובנות שוע פיטיראה ופי' בלשו'
יון מין תאינים כאשר אמרנו וא' מה בכל עונה הן
עושות או אחת וג' שנים ופירש' בכל שנה עושוה
אלא אין פירותיהן נגמרות עד ג' שנים מעד
יודע כלומ' אין יודעו פירות שכל שנה ושנה
ריונה אומ' הועשרין בחוט פי אלו בחוט לבן ואלו
בחוט שחור ואלו בחוט אדום תני שמוא' תוחב
בהן קיסמין גם זה כעועין הראשון וכו' . תני רבן
שמעון בן גמליאל או' מהועאת העלין ועד
חננטת הפנין נ' יום ימן הפגין ועד שיטין הנובד
הנובלות נ' יום ומן השיתין ועד התחינים נ' יום
ליקט תאינה ואינו יודע מתי חנטה . א'ר' יונה
זונה ק' יום למפרע אם חל בתוכן טו' בשבט
הוא יודע מתי חנטה א' לו והוא והא עמי בטבמיא
יעושות לשנה אחת א' להן והרי עמי לעפר
יעושת לג' שנים
בנותא נם גרפ' אין ערץ הנהו שב כניתא ⟦דד
תרין לביר וכפ' כיצד הרגל בג כיצד
הכון חו. א' וכל בניתא . שלם נזק שלם . ובפתי
השוכר את החומנין בג' או נעשית אנגיריא ביניתה
וכריסה תקלה . פי' כמו כובד האשה בבטנה צלומר
אם יאמר אדם לחבירו בוניתא אני מזכיר לך ערין
לתת לו בייתא דתקלה בריסה . ובפ' אילו הן הלוהין
כג' אכל נבילות ההוא דאכל ביניתא דכי כרבא ונגדיה
רביה הפי בשאלתות גדולות בויהי ביום השמיני
מי שאכל רג שנמצא נשר ישי וץלא מיחייב
וואחי מלקות מההוא דרב יהודה . וכן הלכי ברפואי'
וי שאחזו ליתי ביניתא ונטייה ..
בגפי מגי ישקין ח עוגיות איב הי הכנכי
ננר פי נעוך ⟦מ'⟧
בגני כל האמות היו בבינוניות בר ג וסוכה ובגמר
שתי הלחם . ובפ' י'ז' בכלים כל כלי בעלי בתים
אי השאמרו באויה בינונית . וייפשם כי האמה
של משה היתה קנונה ואחרת היתה עליה חצי אצבע
תירה ואחרת יתימה עליה חעי אעדע נמצאת האמר
שהיא ו' טפחים וחצי אצבע היא הבינונית . פא' אמה
בינונית היא של משה והיא ו' טפחים וגדולה יתירה
על של משה צבע והקטנה היתה בתה פחים
והפי עיקושי חר. שה ו איות יתורית
בותיו נמישחל במנתא . בינתא דמישי כבי
פי' בערך בין ..
בנתיו ייינא : בס
בפ' הוי' דונחות נג אחת מנחת
חטא בנחמן אנגון שהחזירו לכיסא גדושא ביכא
טפופה פי' כלי שרת שמקדשין בו המנחה . ובלעז קורין
לכלי בהו פי' גאון מסא ביסאה א' מובלעת ובמגילת
אינה ותזנח משלום נפש . שתה מכל כיסא וכיסא .
בה כר גמ' ד'פ' המועיא ין מאי טעמ' גמלא זוטרא
גנורתיה . שום ראכלה ניסי כי היני דלא ⟦נ/⟧
נסתרכו יה . פי' נשאלות כיסי עשבים שיש בה
קוצין השין ביאתר ואי מפשר לאוחזן ביי והקו אכל
גמלין לפצך אין זנבה . רוכה שאם היתה ארובה היתה
מגעת להן ור ואוחזיו אותה ולא היתה יכולה לזוז ⟦מ'⟧
ממקוי ה
בהיה נפהגוזל ויאמל בגשטף נרי וכדה נסריו
אין מעמידין אותה . פי' נוהיה פשיעה .
בסויאום ער' יב' פ'ע'ד' ישימני לאב לפרעה
לפטרון בסלי אום . לאדון לריבון מושו
שליט יבו קי ארב' בר' אס בחוקותי בהליום טמום
וגדפוס בירושל' בר' סר הרואה . א' אהים ייי שלעשתן
שם אחדיין נאנש דוזר בכיליום קיסר אגוסטרום .
בם להי זין בונין עויהן בסוקי . בפ' הומ דע'ז' ובטד
בטהרות ⟦פ'ד' המתחיל מקום בסילהי וד'
רשות היחיר ושבת ורשות הרבים לטומאה . ובר' גמ
יהחליל כמין בסילקי גדולה היתה . וכפ'ב' ביטמא בגבא
אביו של תינוק לישכת הגזית כמין והולקי גדולה
היתה . פי פלטין גדולה ובלעז בסילקא ..
בסם מ' גמ' דמגילה רוחא לבסימא שכיח . ובר גרי
יהחליל ועל . כל ידוד מלד שר' נמי לכסומי
הוא ועניין מתיקות וי ותקו הי סיתר ובסימו מיא
בסם יי גמ דהמוכר את הספינה נון ומכסוי ⟦וי'⟧
גנו בפהמ' . גלה איצם וקם רבא שיטיה ור' . יוח⟧
עיניין שיכרות
בסם יפיא בכלים המתחיל כלי מתכות הנ
מנורה טהורה הפרח והכסים טמאה ⟦ובפ'⟧
בד' הי תחיל ג' תריסין ג' בסים אות הן שלפני המטה
שלפני סופרים טמאה מאם ושל דלאפקי טמאה
טמא מת ושל מגדל טהורין מכלום . פי' ספסל הוא ⟦/'⟧
במו ונגדל עין של דלפקי שלחן של ען הוא ועורבין
עליו הכוסות וכלי היין כפ' נוטל אדם את בנו בג' האבן
חבית כולה בסים לדבר האסור . פי' נעשה החביתנן
לאבן ואסור להטות החבית כלל . יריכה וקנה . תר' ירי'
בסים דידה וקנה ואת המכונות תר וית בסיסא
בהם נפ' קוו דעקינים ובפ' קומ' דסוכה בג' חכיליה
קש כל ידות שבססן בגדן טהורין . איכ' דא'
פססן . וכשאילות הראשונים הביאו ראייה מאותה
דע'ז' קטע ראש אזנה פסק והוא פססה אבל לא
לצורבו בכן שנסיסה ופסיסה אחד הוא דכת' בוססו
את נחלתי . ומתרגא' רושישו ..
כסר בפ' ר' מיעשרות המתחיל ראשונה . הנוסי
משהביא מים ובס'פ' כל גט בג' פוקין בודקין
את היין בקדים של מוצאי החג ובהוצאת סמדר
ובשעת כניסת מים לבוסר . ובסוף עקצי הפגין ⟦וד⟧
והבוסר ר' עהיב' מטמא טומאת אוכלין ובפ' ניעד
מנרנין בגחוץ מן היין ובפ' מקום שנהגו בג' כיצא בו
יור . ואי הוא בוסר הוא גירוע ושיעורו כפול הלבן
כי השעורה אביב תר' ירוש' ארום שעריא הוו בסירן
בסר בו' וא' יפ' האשה שנתאלמנה העבירו כום
פניה . כוס של בסורות . ופי' מאי נוס של
בסורות כוס יין של תרומה מעבירין לפניה באומ' זה
יאשית בתרומת ואשית
בור ⟦בש' הוא' דמעשר שני הלוקח בהמה וזבח
שלמים והיה לבשר התאוה ובפ' אילו עוד
גוברין נפסח וכן מי שיצא מירושל' ונזכר שיש ביר
ודש נפב' כנדרים ז. עלי כבשי מליח וכיין נסן
ובס' הל'כ' הומ' דפוטה . בשר . בושה סריחה רימה . איר
יאמ' בושה שאולרמה דכת' בשין .
בסתן ⟦במ' גמ' דעושין פסין . ההוא אכוור נקא ⟦ו/⟧
דהוה ליה לריש גלותא בבוסתניה . ובר גמ
דאילו מציאות אממר ווזר זוטרא ורב אסי ויקלעו
לבוס תנא ומרי בר איסה ובר' גמ' דהמוכר את הבית
יאי א'ל' כל ארעתא דאית ליה זנין ליה שהן בני זריעה
בד מביסתני ופרדיסי פי ואי א'ל' מזבענא לך כל אחד
ירעתא דאית ליה זכין ליה שהן בני זויעה לבד
מצים תני⟧ גינה של אילנות ופרדיסי גינה של ירק ⟦וא'⟧
א'ל' זיהרדא מזביננא לך משמע כל הנחלות שלו מכו
לו אפי' נוסתני ופרריסי דנחלות נינהו בר מבתו ועבדי
הנכסים נינהו .
בסחק נפ' אלו טריפות . כג ניקבה הקבה מניומן /
קנדוקאה . זיגלי לי בוסתקה דדובשא . מי'⟧
כלישל דבש
בסתרהי בפ' מר תעניות האלו כג איזהו דבר
אוכלינהו ואשקינהו ומאיך להו ביד'
ביסתרקי . וכפ חזקת הבתים נג' אילו דברים שיש להן
חזקה חביתא ואודדא לחד ברי אית לכו ביסתרקי . ובמ'
הבא על יכמתו בג לא יבטל זבון ולא תדויל והני ממי רמ'
מסתרק אבל גלימא לא דלא מתרמי ליה כדבעו' . פני
יכון ולא תדויל מכור תשמישי ביתך ולא תהיה ענ
הני מילי בים תרקי שיכול לשהות עד דמתרמי ליה
אחריני וזבין אבל גלימא לא ימצור משום דצריך ליה
תריר וכי יצריך אלמ' לא מיתרמי ליה . פ'א' זבין ולא תר'
תדויל קנה מעעות ולא תארוג כמו דוללא בשוקא
והני מילי בכלי מצע אבל בבלי מלבוש לא דילמ' לא
אתרמי כמדתו . ונחלק בעיניין סנחריב כי . טא ליה
אשרי ליה ביס תרקי פי כרים וכסתות .
יק פטי' יחל פיו .
בע נהמש שר יגיוו תרכי ארהו שארישי
P2 — A — {'A': 'probable_present', 'B': 'uncertain'}
Automatic cut proposals (normalized-character intervals in the concatenated component search text, not editorial boundaries):
[
{
"reference_interval": [
770,
773
],
"source_ranges": [
[
3664,
3676
],
[
3471,
3479
]
],
"status": "review",
"reason": "reversed unique-anchor runs"
},
{
"reference_interval": [
1637,
1643
],
"source_ranges": [
[
4516,
4532
],
[
2674,
2682
]
],
"status": "review",
"reason": "reversed unique-anchor runs"
},
{
"reference_interval": [
1667,
1679
],
"source_ranges": [
[
3874,
3882
],
[
2706,
2727
]
],
"status": "review",
"reason": "reversed unique-anchor runs"
}
]בבינה
דערכין המוכר שדהו בגמר' דמכרה לראשון אמ' אביי הריני כבן עזאי בשוק טבריא . ואמ' ליה ההוא מרבנן
לאביי מכדי הני ↑ קראי איכא למידרשינהו לקולא וכו' . אמ' אביי הריני כבן ידוע ומפורסם בענין שמועה
זו כמו שהיה בן עזאי ידוע ומפורסס בשוקי טבריא שאין בהכמידורו כמותו וטבריא היתה מדינתו ..
כן ערל בסוף גמ' דהזרוע והלחיים והקיבה . פירו' אמ' ליה ריש לקיש לר' יוחנן ואלו שנית
אותה בלשון איש ערל שפתים . ויש מי ששנה עדל ⟦בדלת⟧ והיה אדם שלא היה מדקרם
בשמועותיו . וכן אמ' לו אם שונה אתה בלשון בן עדל ליכא חששא שמא טעות הוא דהא טעמ' קא
קאמ' . ואבא מרי זצ'ל היה שונה בלשון בן תדל' ופיררשו ת' תן ד' דעתך ל' ליכר דהא טעמ' קאמ' ..
כן פנין למטה ובת פניה למעלה . בפרק קמא דסוטה בגמר' דוכן לענין הטובה . פירושו במסכ'
נדה בפרק המפלת בסופו מפרש טעמ' דמילתא דזכר פניו למטה כדרך תשמישו נקבה
פניה למעלה כדרך תשמישה .. ר' פקמה הבא על הבהמה מעלייתא בשחיטת חולין.
בריש גמר' דפרק בהמה המקשה פירו' בן פקועה כגון בהמה מעוברת שנשחטה
ובקעו כריסה ומצאו בתוכה ולך כדתנן השוחט את הבהמה ומצא בה בן שמונה חי או מת קורעו ומוציא
את דמו . מצא בה בן תשעה חי וכו' . עד וחכמים אומרי' שחיטת אמו מטהרתו .. רן ציון
בריש גמר' דפרק עשרה יוחסין וריחקוה בני ציון בזרוע מפני שפסולין היו .
ועוד אחרת היתה שם וקירבוה מפני שכשרים היו . פירו' בן ציין שם אדם חשיב .. כן קמצר
לא רצה ללמד על מעשה הכתב ביומא במשנה בסוף פרק אמ' להם הממונה .
פירו' בן קמצר בן חמש אצבעות היה נוטל ארבעה קולמוסין והיה כותב השם בבת אחת .
שאסור לספר משעת שמתחיל לכתוב את השם עד שגימרו .. כן תמליוץ בן תמליון
צא כיון דקרו ליה הכי נפק אזדא במעילה בפרק קדשי מזבח
פירו' שד .
בן בע'ז' בפרק כל הצלמים אמ'ר' עקיבא אני אהיה אובין לפניך . פירו' לשון בינה כמו
מלמד . בבראשית רבה פרשת ל'ה' ויבן נח מזבח . ויבן כתיוב נתבונן ואמ' מה טעם
רבה הק'ב'ה' בטהורים יותר מן הטמאים אלא שרוצה להקריב לו מהם . ויקח מכל הבהמה הטהורה
ובפרק ע'ז' ומבני יששכר יודעי בינה לעיתים לדעת מה יעשה ישראל .. ד' במנחות בפרק הקומץ
רבה בסוף גמ' או שפתתה תמלח למאי אתא לכדתניא בתור' כהנים וכל קרבן מנחתך
במלח תמלח יכול תבונהו ת'ל' תמלה אי תמלח יכול במי מלח ת'ל' במלח ולא תשבית הבא מלח
שאינה שובתת ⟦פירו⟧ שנעשית בשבת כבחול זו מלח סדומית שהים מוציא גליו בכל יום ונעשית
מלח אסתרוקנית . ויש מלח אחרת שנעשית על ידי אדם . פירו' אחר סדומית מלח חזק שאינו
מתפשר ומתבטל אם תרוקנית שמתבטל לאלתר כדמפורש בסוף גמר' דפרק משילין מים אין מלח
לא . והתניא מים ומלה בטילין בין בעיסה בין בקדרה לא קשיא כאן במלח סדומית שהוא קשה
מלח לא . כאן במלח אסתרוקנית שהיא רכה בטל . מאי תבינהו אמ' רבה בדבר הנא ויש אומרי'
אמ'ר' אבא בר עולא הכי קאמ' יכול יתלבנו הרבה במלח כדתנן בטיט יכול יעשנו בבנין שיתן על
המנחה אבנים של מלח זו על גב זו ושורת קמח באמצע יכול ליתן בו טעם כב(י)צה כלומר כל דהו
מלח כדי להבין שיש בו טעם מלח .. ר בפיסקא דשוש אשיש . העקה כעם שכה . בן אין
כתי' כאן אלא בנים . מלמד שהניק' בניהם של אומות העולם . ובבראשית רבה פרש'
נ'ד' הניקה בנים שרה כל מי שבא לשם שמים נעשה ירא שמים .. בנה בסוף גמרא
דכתובות . בריש גמר' דאלו נאמרין בכל לשון . וחברון שבע שנים נבנתה מאי
נבנתה אילימא דאבני ממש וכו' . אלא שהיתה מבונה על אחת משבעה בצוען . ובריש גמר' דפרק
משוח מלחמה . ויצא איש הבינים מאי בינים אמ' רבא שמכונה מכל מום . כלומ' כל מום לא היה
היה בו כלומ' שהוא עשוי כבנין מאה פפי וחד נאני . פירו' שבאו מאה בני אדם על אמו וכלב אחד ..
ר' יוסי אומר של בנאין מצד אחד חוצץ . בפרק שביעי במקואות ובפרק אלו קשרים פירש
ר' יוחנן בנאין אלו תלמידי חכמים שעסוקים בבנינו של עולם וקפדי על רבב שבבגדיהם לכבסו ולהוציאו
שלא יהיו מן המשניאין לפיכך אפילו מצד אחד נרא' חוצץ ולא עלתה לו טבילה אבל בגדי חברים אם
רבב עבר מצד ליגד חוצץ ואם לאו אינו חוצץ וכן הלכה . ואמ'ר' יוחנן איזהו תלמיד חכם שמחזירין
לו אבידה בטביעות עינא זה המקפיד על חלוקו להפטי . בנות שקמה בראש דמאי
ובריש גמר' דטבילות בכיצד מברכין פירו' בלעז צליצני ..
נות
שוח בריש דמאי וכריש ע'ז' דשביעית בנות שוח שביעית שלהן שניה שהן
עושות לשלש שנים . וכפרת חמא דראש השנה בגמר' באחד בשבט ובגמ' דכיצד
מברכין ובפרק שני במעשרות ובבכורות בפרק הלוקח עובר בגמר' דהיוצא מן הטמא . ובבראש'
רבה פרשת ט'ו' ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגורות מה היתה אותה תאנה אמ'ר' אבין בנות שבע
היא דאיתיאת שבעת יומיא דאבלא לעלמא . פירו' בנות שוח תאנים לבנות הן כדאמרינן בפרק
כיצד מברכין בגמר' דנובלות ובריש גמר' דע'ז' לענין דברים האסורין למכור לגוים בנות שוח ⟦/⟧
בפטוטרותיהן . אמ' רבה בדבר חנא אמ'ר' יוחנן תאיני חיזראתא . ובנות שבע ובלוסין כולן מיני
תאנים הם . ובנות שוח שביעית שלהן בשנה שנייה של שמיטה שחונטין בשמטה אחר חמשה עשר
בשבט נוהגין בהן דין שביעית בשנה שניה של שבוע כי מתאחרין שלש שנים באילן אבל מה שחנטו קודם
חמשה עשר בשבט בשביעית מן הששית חשובין ומותרין בשנה ראשונה של שבוע וכן דרכן בשנה
ראשונה שחונטין הן פגין ובשניה הן בוחל ובשלישית נגמרין והן צמל ובכל שנה הן חונטין וכך סדורן
מה שחונטין בשנה ראשונה של שבוע נגמרין בשלישית ומה שחונטין בשניה נגמרין ברביעית ומה
שחונטין בשלישית נגמרין בחמישית ונותנין מהן מעשר עני וקימא לן אילן בתר חנטה אזיל
ואלו שנגמרו בחמישית בשלישית נחנטו לפיכך הן פירות שלישית ושחנטו ברביעית נגמרין בששית
ושחנטו בחמישית נגמרין בשביעית וא'ע'פ' שנגמרין בשנה של שמטה מותרין הן כי פירות חמישית
הן ושחנטו בשישית א'ע'פ' שנגמרו בשמינית ונוהגין מעשר עני ושחנטו בשנת השמיטה בשביעית
נגמרין בתשיעית שהיא שנה שניה של שבוע ונוהגין בהן דין שביעית כי בשביעית היתה חניטתן
וכן סידורן לעולם כל הפירות שחונטין בהן בשביעית נוחנין בהו הע שקעשה בו השרשים בשנה
שנייה של שבוע והיא שנת גמירת הפלי שחנטו בשביעית עצמה נמצאו בכל שנה שלשה מיני
פירות בזה האילן מקצתן צמל והם חנטו קודם לכן בשנתים ומקצתם בוחל והם שחנטו מאשתקד
ומקצתן פגין והם שחנטו בזאת השנה . וכענין שפירשנו הן מפורשים בתלמוד ארץ ישראל בגמר'
דהא מתניתין מהו בנות שוה פטיראתא ופירוננעהע הלי בכל שנה הן
עושות . פילו' אחת לשלש שנים ופירו' בכל שנה הן עושות אלא שאין פירותיהן נגמרין עד שלש שנים .
כיצד יודע כלומ' כיצד יודעו פירות של כל שנה ושנה ר' יונה אומר קושרן בחוט פירו' קושר אלו ⟦בחו'⟧
בחוט לכן ואלו בחוט שחור ואלו בחוט אדם . תני רב שמואל תוחב אדם בהן קיסמין גם זה כענין ⟦/⟧
הראשון וכו' . תני רבן שמעון בן גמליאל מהוצאת העלין עד חנטת הפנין חמשים יום ומן הפנין עד
השיתין הנובלות חמשים יום ומן השיתין עד התאנים חמשים יום . ליקט תאנה ואינו יודע מתי
חנטה . אמ'ר' יונה מונה מאה יום למפרע . אם חל בתוכן חמשה עשר בשבט הוא יודע מתי
חנטה . אמ' לו והא עמי בטבריא ששים השענה עחת . אמ' לו והרי עמי בצפורי ועושות
לשלש שנים .. בניתא' בריש גמרא דפרק אין צדין הנהו שבע בניתא דאתיאן לבי
ר' . ובפרק
כיצד הרגל מועדת בגמר' דכיצד השן חמרא דאכיל בניתא
משלם נזק שלם . ובפרק השוכר את האומנין בגמר' או שנעשית אנגריא ביניתא אבריסה
תקלה . פירו' כמו כובד האשה בבטנה כלאנ' כלומ' אם יאמר אדם לחבירו ביניתא אני מוכר לך
צריך לתת לו בנייתא דתקלה כריסה . ובפרק אלו הן הלוקין בגמר' דאכל נבלות ההוא דאכל ביניתא
כרבא ונגדיה רב יהודה . פירו' בשאלתות גדולות בויהי ביום השמיני מי שאוכל דג הנמצא כחורש את
הארץ לא מיחייב אלא מלקות אחת מההיא דרב יהודה וכן הלכה . ברפואות דמי שאחזו ליתי ביניתא
וטויה .. כניהא כמשחל בניתא מחלבה . וחשאי מביניתא דרישא עד טופרא דכרעאי ..
הרה ארנן בערה בען פיתא דליבא .. ד' גרי בריש גמר' דמשקין מאי
עוגיאות אמ' רב יהודה בנכי . כבר פירשתיו בערך ביר . כנוני
כל האמות היו בכינוניות . בריש גמר' דסוכה ובפרק שבעה עשר בכלים . ובגמרא
דשתי הלחם כל כלי בעלי בתים האמה שאמרו באמה בינונית ומפרש שם כי האמה שלמשה היתה
קטנה ואחתת היתה יתירה עליה חצי אצבע נמצאת האמה שהיא ⟦שצ'⟧ ששה טפחים וחצי אצבע היא
הבינונית . פירו' אמה בינונית היא אמה של משה והיא ששה טפחים וגדולה יתירה על של משה
אצבע והקטנה היתה בת חמש טפחים וזה הפירו' עקר שאחר ⟦מוסי⟧ משה עשו האמות יתירות ..
סליק פרק נ'וג' : פרק ס'מ'ך' : בס' בפרק קמא דמנחות בגמר' אחת
מנחת חוטא רב עמרם אמ' כגון
שהחזירו לבוסא גרושה ביסה ⟦טפופה⟧ . פירו' כלי שלת שמקדשין בו המנחה ובלעז קורין לכלי בסי . פיר'
גאון זל' ביסאה ⟦א'לף⟧ מובלעת בית סאה מקבל ביסא וביסא . ובמגלת איכה ותזנח משלום נפשי נשיתי
טובה שתה מכל ביסי וביסי . ר'ה' בריש גמר' דחמוציא יין מאי טעמ' גמלא זוטרא גנובתיה
משום דאכלה ביסי כי היכיאל דלא נסתרכוה ביה . פירש בשאלתות ביסי עשבים שיש
להן קוצים קשים ביותר ואי אפשר לאוחזן ביד והן מאכל גמלים לפיכך אין זנבה ארוכה שאם היתה זנבה
ארוכה כשהיה מגיע להן היו נסבכין בזנבה והן אוחזין אותה ולא היתה יכולה לזוז ממקומה ..
רסיא בפרק הגוזל ומאכיל בגמר' דשטף נהר את קוריו אבידה בבסיה אין מעמידין אותה .
פירו' בסיה פשיעה .. רקליאוק בבראשית רבה פרשת צ'ד' וישימני לאב
לפרעה ולאדון לכל ביתו ומושל
לפטרון ביסיליאום לאדון לרבון . בריש
פרק הרואה מושל שליט . ובויקרא רבה בראש אם בחקתי תלכו בסיליאוס טרמום אגרפוס . בירושלמי
בראש פרק הרואה אלאלהים ייי שלשתן שם אחד הן כאנוש כמר בסיליאום קיסר אגוסטוס .
בסילקי אין בונין עמהן בסילקי בפרק קמא דע'ז' . ובטהרות פרק ששי המתחיל מקום
בסילקי רשות היחיד לשבת ורשות הרבים לטומאה . ובליש גמר' דפרק החליל
כמין בסלקי גדולה היתה . וכפרה שני ריומא בגמר' דבא אביו של תינוק ללשכת הגזית . פירו'
בסילקי פלטין גדולה ובלעז קורין לה בסילקא .. פף בריש גמל' דהמוכר את הספינה
כמאן דמכסמי וגנו . בפרק קמא דמגלה עיבסוס קם רבא שחטיה לר' זירא . פירוש
ענין שכרות . ו עקוקה מעשן כ האה אחחסה ז'ל' אתעו לד' זירו כלומר הפילו ולא הנהיג
בו כבוד מרוב השכרות שהיה בו .. פתה בריש גמר' דמגלה רווחא() לבסומי שכיחא . ובריש ⟦נמ'⟧
דהחליל ועל ידי כולם דוד מלך ישראל נמי לבסומי קלאא . פירו' ענין מתיקות . וימתקי
המים . תרגום ובסימו מיא .. רסק בפרק י'א' בכלים כלי מתכות קני מנורה טהורין
הפרח והבסים טמאין . ובפרק כ'ר' שלשה תריסין ושלשה בסיסיאות הן
שלפני המטה ושלפני סופרים טמאה מדרס ושלפני דולפקי ש לו על הוה
מכלום . פיר'ו' ספסל כמו מגדלעץ . של דולפקי שולחן של עץ הוא ועורכין עליו הכוסות וכלי יין
P2 — A — {'A': 'probable_present', 'B': 'uncertain'}
Automatic cut proposals (normalized-character intervals in the concatenated component search text, not editorial boundaries):
[
{
"reference_interval": [
365,
367
],
"source_ranges": [
[
3898,
3906
],
[
3201,
3236
]
],
"status": "review",
"reason": "reversed unique-anchor runs"
},
{
"reference_interval": [
768,
773
],
"source_ranges": [
[
3630,
3640
],
[
3437,
3445
]
],
"status": "review",
"reason": "reversed unique-anchor runs"
},
{
"reference_interval": [
1637,
1643
],
"source_ranges": [
[
4505,
4521
],
[
2671,
2679
]
],
"status": "review",
"reason": "reversed unique-anchor runs"
},
{
"reference_interval": [
1667,
1701
],
"source_ranges": [
[
3843,
3851
],
[
2694,
2724
]
],
"status": "review",
"reason": "reversed unique-anchor runs"
}
]י
דערכין המוכר שדהו בגמר' דמכרה לראשון אמ' אביי הריני כבן עזאי בשוק טבריא . ואמ' ליה ההוא מרבנן
לאביי מכדי הני קראי איכא למידרשינהו לקולא וכו' . אמ' אביי הריני כבן ידוע ומפורסם בענין שמועה
זו כמו שהיה בן עזאי ידוע ומפורסם בשוקי טבריא שאין בחכמידורו כמותו וטבריא היתה מדינתו ..
כן ערל בסוף גמ' דהזרוע והלחיים והקיבה . פירו' אמ' ליה ריש לקיש לר' יוחנן ואלו שנית
אותה בלשון איש ערל שפתים . ויש מי ששנה עדל בדלת והיה אדם שלא היה מדקדם
בשמועותיו . וכן אמ' לו אם שונה אתה בלשון בן עדל ליכא חששא שמא טעות הוא דהא טעמ' קא
קאמ' . ואבא מרי זצ'ל' היה שונה בלשון בן תד'ל' ופירושו ת' תן ד' דעתך ל' לומר דהא טעמ' קאמ' ..
בן פניו למטה ובת פניה למעלה . בפרק קמא דסוטה בגמר' דוכן לענין הטובה . פירושו במסכ'
נדה בפרק המפלת בסופו מפרש טעמ' דמילתא דזכר פניו למטה כדרך תשמישו נקבה
פניה למעלה כדרך תשמישה .. רן פקועה הבא על הבהמה מעלייתא בשחיטת חולין
בריש גמר' דפרק בהמה המקשה פירו' בן פקיעה כגון בהמה מעוברת שנשחטה
ובקעו כריסה ומצאו בתוכה ולד כדתנן השוחט את הבהמה ומצא בה בן שמונה חי או מת קורעו ומוציא
את דמי . מצא בה בן תשעה חי וכו' . עד וחכמים אומרי' שחיטת אמו מטהרתו . כן ציון
בריש גמר' דפרק עשרה יוחסין וריחקוה בני ציון בזרוע מפני שפסולין היו .
ועוד אחרת היתה שם וקירבוה מפני שכשרים היו . פירו' בן ציין שם אדם חשיב .. כן קמצר
לא רצה ללמד על מעשה הכתב ביומא במשנה בסוף פרק אמ' להם הממונה
פירו' בן קמצר בן חמש אצבעות היה נוטל ארבעה קולמוסין והיה כותב השם בבת אחת
שאסור לספר משעת שמתחיל לכתוב את השם עד שנימרי .. כן המליון בן תמליון
צא כיון דקרו ליה הכי נפק אזדא במעילה בפרק קדשי מזבח
פירו שד ..
כי בעז' בפרק כל הצלמים אמר עקיבא אני אהיה אובין לפניך פירו לשון בינה כמו
מלמד . בבראשית רבה פרשת ל'ה' ויבן נח מזבח . ויכן כתיב נתבונן ואמ' מה טעם
רבה הק'ב'ה' בטהורים יותר מן הטמאים אלא שרוצה להקריב לו מהם . ויקח מכל הבהמה הטהורה
ובפרק ע'ז' ומבני יששכר יודעי בינה לעיתים לדעת מה יעשה ישראל .. ר' ז' במנחות בפרק הקומץ
רבה בסוף גמ' או שפתתה תמלח למאי אתא לכדתניא בתור' כהנים וכל קרבן מנחתך
במלח תמלח יכול תבונהו ת'ל' תמלה אי תמלח יכול במימלח ת'ל' במלח ולא תשבית הבא מלח
שאינה שובתת פירו' שנעשית בשבת כבחול זו מלח סדומית שהים מוציא גליו בכל יום ונעשית
מלח אסתרוקנית . ויש מלח אחרת שנעשית על ידי אדם . פירו' אחר סדומית מלח חזק שאינו
מתפשר ומתבטל אם תרוקנית שמתבטל לאלתר כדמפורש בסוף גמר' דפרק משילין מים אין מלח
לא . והתניא מים ומלח בטילין בין בעיסה בין בקדרה לא קשיא כאן במלח סדומית שהוא קשה
מלח לא . כאן במלח אםתרוקנית שהיא רכה בטל . מאי תבינהו אמ' רבה בדבר הנא ויש אומרי'
אמ'ר' אבא בר עולא הכי קאמ' יכול ותלבנו הרבה במלח כדתנן בטיט יכול יעשנו בבנין שיתן על
המנחה אבנים של מלח זו על גב זו ושורת קמח באמצע יכול ליתן בו טעם כבצה כלומר כל דהי
מלח כדי להבין שיש בו טעם מלח .. ב'' בפיסקא דשוש אשיש . הניקה בנים שרה . בן אין
כתי' כאן אלא בנים . מלמד שהניק' בניהם של אומות העולם . ובבראשית רבה פרש'
נ'ד' הניקה בנים שרה כל מי שבא לשם שמים נעשה ירא שמים .. רנה בסוף גמרא
דכתובות . בריש גמר' דאלו נאמרין ככל לשון . וחברון שבע שנים
נבנתה מאי
נבנתה אילימא דאבני ממש וכו' . אלא שהיתה מבונה על אחת משבעה כצוען . ובריש גמר' דפרק
משוח מלחמה . ויצא איש הבינים מאיכינים אמ' רבא שמכונה מכל מום . כלומ' כל מום לא היה
היה בו כלומ' שהוא עשוי כבנין מאה פפי וחד נאני . פירו שבאו מאה בני אדם על אמו וכלב אחד ..
ר' יוסי אומר של בנאין מצד אחד חוצין . בפרק שביעי במקואות ובפרק אלו קשרים פירש
ר' יוחנן בנאין או תלמידי חכמים שעסוקים בבנינו של עולם וקפדי על רכב שבבגדיהם לכבסו ולהוציאו
שלא יהיו מן המשניאין לפיכך אפילו מצד אחד נרא חוצץ ולא עלתה לו טבילה אבל בגדי חברים אם
רבב עבר מצד לצד חוצץ ואם לאו אינו חוצץ וכן הלכה . ואמ'ר' יוחנן איזהו תלמיד חכם שמחזירין
לו אבידה בטביעות עינא זה המקפיד על חלוקו להפכי .. רנות שקמה בראש דמאי
ובריש גמר' דטבילות בכיצד מברכין פירו' בלעז צליני .
ננות
יח בריש דמאי ובריש ע'ז' ד
עושות לשלש שנים. ובפרק קמא דראש השנה בגמר' באחד בשבט וכגמ' דכיצד
מברכין ובפרק שני במעשרות ובבכורות בפרק הלוקח עובר בגמר' דהיוצא מן הטמא . ובבראש'
רבה פרשת ט'ו' ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגורות מה היתה אותה תאנה אמ'ר' אבין בנות שבע
היא דאיתיאת שבעת יומיא דאבלא לעלמא . פירו' בנות שוח תאנים לבנות הן כדאמרינן בפרק
כיצד מברכין בגמר' דנובלות ובריש גמר' דע'ז' לענין דברים האסורין למכור לגוים בנות שוח
בפטוטרותיהן . אמ' רבה בדבר חנא אמ'ר' יוחנן תאיני חיוראתא . ובנות שבע ובלוסין כולן מיני
תאנים הם . ובנות שוה שביעית שלהן בשנה שנייה של שמיטה שחונטין בשמטה אחר חמשה עשר
בשבט נוהגין בהן דין שביעית בשנה שניה של שבוע כי מתאחרין שלש שנים באילן אבל מה שחנטו קוד
חמשה עשר בשבט בשביעית מן הששית חשובין ומותרין בשנה ראשונה של שבוע וכן דרכן בשנה
ראשונה שחונטין הן פגין ובשניה הן בוחל ובשלישית נגמרין והן צמל ובכל שנה הן חונטין וכך סדורן
מה שחונטין בשנה ראשונה של שבוע נגמרין בשלישית ומה שחונטין בשניה נגמרין ברביעית ומה
שחונטין בשלישית נגמרין בחמישית ונותנין מהן מעשר עני וקימא לן אילן בתר חנטה אזיל
ואלו שנגמרו בחמישית בשלישית נחנטו לפיכך הן פירות שלישית ושחנטו ברביעית נגמרין בששית
ושחנטו בחמישית נגמרין בשביעית וא'ע'פ' שנגמרין בשנה של שמטה מותרין הן כי פירות חמישית
הן ושחנטו בשישית א'ע'פ' שנגמרו בשמינית ונוחגין מעשר עני ושחנטו בשנת השמיטה בשביעית
נגמרין בתשיעית שהיא שנה שניה של שבוע ונוהגין בהן דין שביעית כי בשביעית היתה חניטתן
וכן סידורן לעולם כל הפירות שחונטין בהן בשביעית נוחגין בהן דין שביעית כי בשביעית בשנה
שנייה של שבוע והיא שנת גמירת הפרי שחנטו בשביעית עצמה נמצאו בכל שנה שלשה מיני
פירות כזה האילן מקצתן צמל והם חנטו קודם לכן בשנתים ומקצתם בוחל והם שחנטו מאשתקד
ומקצתן פגין והם שחנטו בזאת השנה וכענין שפירשנו הן מפורשים בתלמוד ארץ ישראל בגמר'
דהא מתניתין מהו בנות שוח פטיראתא ופירו' בלשון יון מן תאנים כאשר אמרנו דאמרי בכל שנה הן
עושות . פירו' אחת לשלש שנים ופירו' בכל שנה הן עושות אלא שאין פירותיהן עמרין עד שלש שנים .
כיצד יודע כלומ' כיצד יודעו פירות של כל שנה ושנה ר' יונה אומר קושרן בחוט פירו' קושר אלו ⟦בחו'⟧
בחוט לכן ואלו בחוט שחור ואלו בחוט אדם . תני רב שמואל תוחב אדם בהן קיסמין גם זה כענין ⟦/⟧
הראשון וכו' . תני רבן שמעון בן גמליאל מהוצאת העלין עד חנטת הפגין חמשים יום ומן הפנין עד
השיתין הנובלות חמשים יום ומן השיתין עד התאנים חמשים יום . ליקט תאנה ואינו יודע מתי
חנטה . אמ'ר' יונה מונה מאה יום למפרע . אם חל בתוכן חמשה עשר בשבט הוא יודע מתי
חנטה . אמ' לו והא עמי בטבריא עושות בשנה אחת . אמ' לו והרי עמי בצפורי ועושות
לשלש שנים .. כנית א בריש גמרא דפרק אין צדין הנחו שבע בניתא דאתיאן לבי
ר' ובפרק
כיצד הרגל מועדת כנמר' דכיצד חשן חמרא דאכיל בניתא
משלם נזק שלם . ובפרק השוכר את האומנין בגמר' או שנעשית אנגריא ביניתא אכריסה
תקלה . פירו' כמו כובד האשה בבטנה כלאנ כלומ' אם יאמר אדם לחבירו ביניתא אני מוכר לך
צריך לתת לו בנייתא דתקלה כריסה . ובפרק אלו הן הלוקין בגמר דאכל נבלות ההוא דאכל ביניתא
כרבא ונגדיה רב יהודה . פירו' בשאלתות גדולות בויהי ביום השמיני מי שאוכל דג הנמצא כחורש את
הארץ לא מיחייב אלא מלקות אחת מההיא דרב יהודה וכן הלכה ברפואות דמי שאחזו ליתי ביניתא
וטויה . כויתא כמשחל בניתא מחלבה . וחשאי מביניתא דרישא עד טופרא דכרעאי ..
כבר פירש בערך בין בניתא דליבא .. ד'' ד'י' בריש גמר' דמשקין מאי
עוגיאות אמ' רב יהודה בנכי . כבר פירשתיו בערך ביי . בווני
כל האמות היו בבינוניות . בריש גמר'
דשתי הלחם כל כלי בעלי בתים האמה שאמרו באמה בינונית ומפרש שם כי האמה שלמשה היתה
קטנה ואחתת היתה יתירה עליה חצי אצבע נמצאת האמה שהיא שצ' ששה טפחים וחצי אצבע היא
הבינונית . פירו' אמה בינונית היא אמה של משה והיא ששה טפחים וגדולה יתירה על של משה
אצבע והקטנה היתה בת חמש טפחים וזה הפירו' עקר שאחר מוסי משה עשו האמות יתירות ..
סליק פרק נון פרק סמך בס בפרק קמא דמנחות בגמר אחת
מנחת חוטא רב עמרם אמ' כגון
שהחזירו לבוסא גרושה ביסה טפופה . פירו' כלי שרת שמקדשין בו המנחה ובלעז קורין לכלי כסי . פיל'
גאון ז'ל' ביסאה אלף מובלעת בית סאה מקבל ביסא וביסא . ובמגלת איכה ותזנח משלום נפשי נשיתי
טובה שתה מכל ביסי וביסי ר'ח' בריש גמר' דחמוציא יין מאי טעמ' גמלא זוטרא גנובתיה
משום דאכלה ביסי כי היכי דלא נסתרכוה ביה . פירש בשאלתות ביסי עשבים שיש
להן קוצים קשים ביותר ואי אפשר לאוחזן ביד והן מאכל גמלים לפיכך אין זנבה ארוכה שאם היתה זנבה
ארוכה כשהיה מגיע להן היו נסבכין בזנבה והן אוחזין אותה ולא היתה יכולה לזוז ממקומה ..
כסיא בפרק הגוזל ומאכיל בגמר' דשטף נחר את קוריו אבידה בכסיה אין מעמידין אותה
פירו כסיה פשיעה . כסליאום בבראשית רבה פרשת צ'ד' וישימני לאב
לפרעה ולאדון לכל ביתו ומושל
לפטרון ביסילי אום לאדון לרבון . בריש
פרק הרואה מושל שליט . ובויקרא רבה בראש אם בחקתי תלכו בסיליאום טרמום אגרפוס . בירושלמי
בראש פרק הרואה אלאלהים ייי שלשתן שם אחד הן כאנוש כמר בסיליאום קיסר אנוסטוס
רקילקי אין בינין עמהן בסילקי בפרק קמא דעו' . ובטהרות פרק ששי המתחיל מקום
כסילקי רשות היחיד לשבת ורשות הרבים לטומאה . ובליש גמר דפרק החליל
כמין בסלקי גדולה היתה . ובפרק שני ביומא בגמר דבא אביו של תינוק ללשכת הגזית . פירו'
בסילקי פלטין גדולה וכלעז קורין לח בסילקא רקף בריש גמל' דהמוכר את הספינה
כמאן דמכסמי וגנז . בפרק קנא דמגלה ויכסוס קם רבא שחטיח לר' זירא . פירוש
ענין שכרות . ואני מבורך שמעתי מפי ר' זיר אברהם ז'ל' שחטיה לר' זורא בלומר הפילו ולא הנהיג
בו כבוד מרוב השכרות שהיה בו .. רחק כריש גמר' דמגלה רווחא לבסומי שכיחא . ובריש ⟦נמ'⟧
דהחליל ועל ידי כולם דוד מלך
ישראל נמי לכסומי קלי . פירו' ענין מתיקות . וימתקי
המים . תרגום ובסימו מיא חק בפרק י'א' ככלים כלי מתכות קני מנורה טהורין
הפרח והבסים טמאין ובפרק כ'ר' שלשה תריסין ושלשה בסיסיאות הן
שלפני המטה ושלפני סופרים טמאה מדרס ושלפני דולפקי טמאה טמא מת ושל מגדל טהורה
מכלום . פירו ספסל כמו מגדל עין. של דולפקי שולחן של עיץ הוא ועורכין עלי הכוסות וכלי יין
P — A — {'A': 'probable_present', 'B': 'uncertain'}
Automatic cut proposals (normalized-character intervals in the concatenated component search text, not editorial boundaries):
[
{
"reference_interval": [
679,
701
],
"source_ranges": [
[
3713,
3722
],
[
3663,
3710
]
],
"status": "review",
"reason": "reversed unique-anchor runs"
},
{
"reference_interval": [
1637,
1668
],
"source_ranges": [
[
4484,
4493
],
[
3087,
3095
]
],
"status": "review",
"reason": "reversed unique-anchor runs"
},
{
"reference_interval": [
1676,
1679
],
"source_ranges": [
[
3087,
3095
],
[
2899,
2929
]
],
"status": "review",
"reason": "reversed unique-anchor runs"
}
]חד אמ' דיוקנו היתה חקוקה לו על מרכבתו
וחד אמ' אימה יתירה היתה לו ממנו ודומה
כמי שהוא עומד לפניו תמיד ..
בן כוברי בראש שקלים אמ' ר' יהודה
העיד בן כוברי ביבנה . פי'
בן אדם . בן מדון בפר' קמא דרא' השנה
כל בני העולם עוברין לפניו
כבני מרון . כבר פי' בפרק אמ' . בן נח
נהרג על פחות משוה פרוטה
ולא ניתן להישבון בראש גמר' דהדר . ובג'
דהשוכר את הפועל בע'ז' אמרי מאי לא
ניתן להישבון אינו בתורת הישבון דלא
מהניא ליה השבת הגזילה לבעליה כלום
לא נהרג שכבר נתחייב הריגה משעת
הנזילה . בן בסו' גמר' דפרק
הבינה יצ בן ⟦~~רהוצלא⟧
על כירו וכו' .
בן עוף ברא' גמר' דפר' קמא דכתובות
פי' כיון שידע שיבעול במוצאי
שבת טריד בסעודה שצריך לעשות באחד
בשבת וחיישינן שמא טריד בסעודה
שצריך לעשות באחד בשבת וחיישינן שמא
ישחיט בן עזף קודם שיחשיך מפני הטירוד .
בן עזאי אמ' אביי הריני כבן עזאי
בשיקה טיבריא . אמ' ליה
ההוא מרבנן לאביי מכדי הריני כבן עזאי
בשוקי טבריה . אמ' ליה ההוא מרבנן לאביי
מכדי הני קראי איכא למידרשינהו לקולא
כוליה פי' אביי הריני ידוע מפורסם בפי' ⟦שמ'⟧
שמועה . כמו שהיה בן עזאי ידוע ומפורסם
בשוקי טבריה שאין בחכמי דורו כמותו ⟦וטב'⟧
וטבריה היתה מדינתו . בן עדל בסוף
גמר' דפר' הזרוע והלחיים אמ'
לו ריש לקיש לר' יוחנן ואלו שנית אותה
בלשו' איש ערל שפתים ויש מי ששונה
עדל בדלת⟧ והיה אדם שלא היה מדקדק
בשמועותיו שכן אמ' לו אם שונה אותה
בן עדל ליכא חששא שמא טעות הוא
דהא קאמ' טעמ' . ואבא מרי זצ'ל היה שונה
בלשו' בן הדל ופי' תן דעתך לומ' כלומ' תן
דעתך בדבריו דהא קאמ' טעמ' .
בן פניו למטה בת פניה למעלה . בפר'
קמ' דסוטה בג' וכן לעניין הטובה .
פי' במסכת נידה בסל' פרק המפלת מפר' ⟦טעמ'⟧
דמילתא דזכר פניו למטה כדרך תשמישו
נקבה פניה למעלה כדרך תשמישה .
בן פקועה הבא על הבהמה מעלייתא
בשחיטת חולין בראש ⟦גמ'⟧
בהמה שהיא מקשה . פי' בן פקועה כגון
בהמה מעוברת שנשחטה ובקעו כריסה
ומצאו בתוכה ולד . כדתנן השוחט את
הבהמה ומצא בה בן שמונה חי או בן ⟦/⟧
תשעה מת קורעו ומוציא את דמו מצא
בן טו' חי וט' עד וחכמים אומרי' שחיטת
אמו מטהרתו . בן ציון בראש גמרא
דפרק עשרה יוחסין וריחקה
בן ציון בזרוע מפני שפוסלין היו ועוד
אחרת קירבה שהיו כשרין פי' בן ציון שם
אדם חשוב . בן קמצה לא רצה
מעשה
ללמד עלל
הכתב ביומא במשנה בסו' פר' אמ' להן
הממונה פי' בן חמש אצבעות היה נוטל
ד' קולמוסים והיה כותב השם בבת אחת
שאסור לספר עשנים שמתחיל השם עד
שאומרו . ' כיון דקארו
מזרא בנ' דפרק
ליה נפק
קדשי המזבח פי' שיר . בן בעד בפר'
כל הצלמים אמ' ר' עקיבה
אפי' אהיה אובין לפניך פי' לשו' בינה אמ'
את אחת יותם
מבטמאין לא שרוצה להקריב לו מהן ויקח
מכל הבהמה הטהורה . בן במנחות
בהקומץ רבה . תמלח למאי אתא לכדתניא
בתורת כהנים בפ')ש' וכל קרבן מנחתך יכול
תבניהו ת'ל' ↑ מלח . אי תמלח יכול במי מלח
ת'ל' במלח . לא תשבית . הבא מלח שאינה
סבחול זו מלח
סדומית שהים מוציא גליו בכל יום ונעשין
מלח אספרוקעת מין אחד שנעשה על ידי
בני אדם . ק'א' סדומית מלח חזק ↑ מתפשר
ומתבטל לאלתר . כדמפר' בפי' גמר' זפרק
מטילין מים אין מלח לא והתניא מים
ומלח בטלין בין בעיסה בין בקדירה לא
קשיא כאן במלח סדומית שהוא קשר
מלח לא במלח אסתרוקנית שהוא רפה בטל .
מאי תבעהו . אמ' רבא בר עולא הכי קאמ'
יכול יתלבנו הרבה במלח . כתבן בטיט יכול
יעשנו כבניין שיתן על המנחה אבנים
שלמלח זו על גב זו ושורות קמח באמצע
יכול יתן בו טעם כביצה כלומ' כל דהוא
מלח עד כדי להבין שיש בו טעם מלח .
בן בפס' דשוש אשיש היניקה בנים
בן אין כתיב כאן לא בנים מלמד
שהיניקה בעם שלאומות ובברא' רבה פרש'
נ'ד' היניקה בנים שרה כל מי שבא שמים
נעשה ירא שמים בנה בסו' גמרא
דכתובות וחברון שבע שעם
נבנתה אילימ' דאיבני ממש וכו' עד אלישה
שהיתה מבונה על אחת מ'ז' בצוער . וברא'
גמר' דפרק משות מלחמה
מאי ביניים אמ' רב שממנה מכל מום כלומ'
כל מום שהיה בו שהוא עשוי כבניין ⟦כלומ'⟧
בדול בבניין מאה פפי וחד ננאי פי' מאי
שבאו מאה אנשים על אמו וכלב אחד ..
בן ר' יוסי אומ' שלבנאים מצד אחד
חוצץ . בפר' ט' במקות ובסו' ⟦גמ'⟧
דאלו קשרים פי' ר' יוחנן בנאים אלו תלמידי
חכמים שעסוקים בבניינו שלעולם וקפרי
על רבב שבגדיהן לכבסו ולהוציאו שלא
יהו מן המשניאין . לפי אפי' בצד אחד
נראה חוצץ ולא עלתה לו טבילה אבל
בגדי הבורים אם רבב עבר מצד לצד חוצץ
ואם לאו אינו חוצץ וכן הלכה . ואמ' ר'
יוחנן אי זהו תלמיד חכם שמחזרין לו
אבדה בטביעות עינא . זה המפקיד על
חליקו להפטו . בנות שקמה ⟦ברא'⟧
גמר'
דמאי וברא'
דטבלוה בכיצד מברכין . פי' בלע' צילצי ..
בנות שוח בראש דמאי ובשביעית .
בנות שוח . שביעית שלהן
שנייה שהן עושות לשלש שנים . ובבראש'
רבה פרש' ט'ו' ויתפרו עליה תאינה מה
היתה אותה התאינה אמ' ר' אבין בנות
שבע דאמטיית שבעת יומייא דאבלא
לעלמא פי' בנות שוח תאנים לבנות הן כדאמ'
בכיצד מברכין . ובראש גמר' דע'ז' לעניין ⟦/⟧
דברים האסורין למכור לבו⟦י⟧(ה) בנות שוח
בפטוטרותיהן . אמ' רבא בר בר חנה אמ'
ר' יוחנן תאיני חיווריתא ובנות שבע ⟦/⟧
ובולכסין כולן מיני תאינים . ובנות שוח
שביעית שלהן בשנה שנייה שלשמיטה .
שמה שחוטטין בשמיטה אחר ט'ו' בשבט
נוהגין בהן דין שביעית בשנה שנייה של
שבוע כי מתאחרין ג' שנים באילן אבל מה
שחנטו קודם ט'ו' בשבט בשביעית מן ⟦/⟧
השישית חשובין ומותרין בשנה ראשונה
שלשבוע וכן דרכן בשעה ראשונה שחוב'
שחובטין בהן פגין ובשנייה בוחל ⟦ובשבי'⟧
ובשלישית נגמרין והן צמל . ובכל שנה
הן חונטין וכן סידורן מה שחונטין ⟦ראש'
ראשונה שלשבוע נגמרין בשלישית ומה
שחונטין בשנייה נגמרין ברביעית ומה
שחונטין בשלישית נגמרין בחמישית
ונותנין בהן מעשר עני דקיימ' לן אילן בתר
חנטה אזיל . ואלו שנגמרו בחמישית
בשלישית חנטו לפיכך הן פירות שלישית
ושחנטו ברביעית נגמרין בשישית . ⟦ושר'
ושחנטו בשישית א'ע'פ' שנגמרין בשנה
שלשמטה מותרין הן כי פירות חמישית הן .
ושחנטו בשישית נגמרו בשמינית ונוהגין
בהן מעשר עני . ושחנטו בשנה השמטה
בשביעית נגמרין בשנה התשיעית שהיא
וכו
בשביעית היתה חניטתן וכן דרך סידורן .
לעולם כל הפירות שחונטין בשביעית נוהגין
בהן דין השביעית בשנה השנייה שלשבוע
והיא שנת גמירת הפרי הנחנט בשביעית
עצמה . נמצאין בכל השנה ג' מיני פירות
בזה האילן מקצתן צמל והן שחנטו מקודם
לכן . בשנתים ומקצתן בוחל והן שחנטו
ע והן שחנטו בזו
השנהבי מפורשין ⟦בכל⟧
ארץ ישראל ב⟦ג⟧(') דהא מתניתין . מהו בנות שוח .
פיטיריאה . ופי' בלשו' יון מין תאנים כאשר
אמרנו . אמרו מה בכל שנה הן עושות או
אחת לשלש שנים ופירשנו בכל שנה הן
עושות אלא אין פירותיהן נגמרין עד ג' שנים .
כיצד יודע כלו איך יודעו פירות שלכל שנה
ושנה ר' יונה אמ' קושרן בחוט . פי' אלו בחוט
לבן ואלו בחוט שחור ואלו בחוט אדום . תני
שמואל תוחב בהן קיסמין . גם זה כעניין
הראשון וכו' . תני רבן שמעון בן גמליאל
אומ' מהוצאת העלין עד חנטת הפגים נ'
יום . ומן הפגים עד השיתין הנובלות נ' יוס' .
ליקט תאנה ואינו יודע מתי חנטה אמ' ר'
יונה מונה מאה יום למפרע אם חל בתוכן
ט'ו' בשבט הוא יודע מתי חנטה אמ' לו והא
עמי בטבריה ועושות לעינה אחת . אמ' לו
הרי עמי דצפרי ועושות לשלש שנים ..
בניתא בראש גמר' דפרק אין צדין ⟦/⟧
הנהו סבבינייתא דאתיין ר' . ובפר' השוכר
את האומנין בניתא אבריסא תקלא . פי' כמו
כובד האשה בבטנה . כלומ' אם יאמ' אדם
לחברו ביניתא אני מוכר לך צריך לתת לו
ביניתא דתקלא כריסא . ובפרק אלו הן הלוקין .
ההוא דאכל ביניתא דבי כרבא ונגדיה רב
יהודה פי' בשלתות גדולות בויהי ביום ⟦הש'⟧
השמיני מי שאוכל דף שנמצא כחורש ארץ
לא מיחייב לא חד מלקות מההיא דרב יהודה
וכן הלכה . בנכי בראש גמר' דמשקין
מאי עוגיות אמ' רב יהודה בנני
כבר פורש בערך בדד .. בינוני כל
האומות היו בבינונית בראש'
גמר' דסוכה ובפר' י'ז' בכלים ובגמר' דשתי
הלחם האמה שאמרו באמה הבינונית ⟦ומפ'⟧
ומפרש שם כי האמה שלמשה היתה קטנה
יתירה ואחרה
ואחרת היתה עליה חצי אצבע . נמצאת
יתירה עליו
האמה ששה טפחים וחצי אצבע היא
חצי אצבע
⟦נמצאת⟧
הבינונית . פ'א' אמה בינונית היא שלמשה
והיא ששה טפחים וגדולה יתירה על
שלמשה והקטנה היתה בת ⟦ה⟧ טפחים
והפ' עיקר שאחר משה עשה האמות יתי'
יתירות . בנתא כמשחל בינתא
מבנתא דרישי כבר פררש
בערך בין בינתא דליבא ..
נשלם ערך פרק י'ד'
פרק ט'ו
בם בפרק קמא דמנחות . רב עמרם
לביסה גרושה .
ביסא טפופא . בלי שרת שמקדשין בו
המנחה . ובלעז בסי . פי' נאון ביסה . בי סאה .
א' מובלעת . ובמגלת איכה משלום נפשי .
נפשי מכל ביסי וביסי .
בם בראש גמר' דפרק המוציא יין . מאי
טעמ' גמלא זוטרא גנובתיה משום
דאבלי בייסי כי היכי דלא נסתרכו ביה . פירו'
בשללתות ביסי . עשבים שיש בהם קוצים
לאחזן ביד . והן מאכל
גמלים לפיכך אין זנבה ארוכה שאם היתה
מגעת להן והן אוחזין ולא היתה יכולה לזוז
ממקומה . בסוה בפרק הגוזל ומאכיל
אבידה ג' בבוסיה . פי' בוסיא
פשיעה . בסיליאום בבראשי' רבה
וישימע לאב לפרעה
לפטרון בסיליאוס . לאדון לריבון . מושל שליט .
ובויקרא רבה בראש אם בחקותי . בסיליאוס
טמוס . אגרפוס בירוש' בד'א' פרק הרואה אל
אלהים ייי שלשתן שם אחד הן מע אן כמם
בסילימוס קיסר אנוסטוס . . בסילקי
אין בונין עמהן בסלקי
רשות היחיד לשבת ורשות הרבים לטומאה
פי' פלטין גדולה ובלעז בסילקא .
בסם בר'א' גמר' דהמוכר את הספינה
כמן דמכמסי וגנג . בפר' קמ' דמגילה
איבסוס קם רבא שחטיה לר' זירא עניין ⟦/⟧
שכרות . בסם בראש גמר' דמגילה
הוחא לבסימא שכיח . וברא'
גמ' דהחליל . ועל ידי כלי דוד מלך ישראל נמי
לבסומי קלא עניין מתיקות וימתקו המים
עניין ובסימו מיא .. בסיס בפר' י'א' בכלים
המתחיל כלי מתכות קני מנורה
טהורה הפרח והבסיס טמאין . ובפר' כ'ד'
המתחיל ג' תריסין ג' בסיסיאות הן שלפני
המטה ושלפני הסופרים טמאי' מדרס ושלר'
ושלדלפקי טמאה טמא מת . ושלמגדל ⟦טה'
טהורה מכלום . פי' ספסל הוא כמו על מגדל
עץ שלדלפקי שלקן שלעץ קש מננ ⟦/⟧
עליו הכוסות וכלי יין . בפר' נוטל אדם את
בנו בג' האבן חבית כלה בסים לדבר האסור
פי' נעשית החבית כן לאבן ואסור להשוות
החבית כלל . ירכה וקנה . תרגו' ירוש' בסיס
דיירא וקנה את המכונות תרגו' וית בסיסיא ..
בסס בפר' קמא דעוקצין ובפר' קמא
דסוכה . כל ידות האוכלין שבססן
בארן טהורה . ד'א' פססן . ובשאלות הראשונו'
הביאו ראייה מאותה דע'ן קטע ראש אזנה
פסה והיא פססה אבל לא צרכו בכך . שבסיסה
ופסיסה אחד הוא דכתי' בוססו את נחלתך
דושישו . בסד בפר' ד' מעשרות הבוסר
משהביא מים ובפ' מקום שנהגו
אמ' ר' אסי הוא בוסר הוא גירוע ושיעור
כפול הלבן . כי השעורה אביב תרגו' ירוש'
אדום שערא היו בסיק . כסר בראש ⟦י'⟧
גמר' דפר' האשה שנתלמנה
העבירו לפניה כוס שלבסורות ופי' בגמרא
מאי כוס שלבסורות ככוס יין שלתרומה
מעבירין לפניה כלומ' זו ראשית כתרומת
ראשית .. בשר בפרק קמ' דמעשר
שיש הלוקח בהמה לזבחי
שלמים והיה לבשר תאוה בפר' ב' בנדרים ..
אמ' הרי עלי כבשר מליח וכיין נסך ובסו'
הלכה קמ' דסוטה בשר בושה סריחה רימה
איכא דאמ' ברשה שאול רימה דכתי' ⟦בשין ..
בסתן בסו' ⟦גמ' דעושין פסין ההוא
אכוור נקא דהוה ליה לריש גלותא
בבוסתניא ובראש גמר' דהמוכר את הבית .
ואי אמ' ליה כל ליה זבין ליה .
ופרדסי גנה שלירק ואי אמ' ליה זיהרא
מזביננא לך משמע כל נחלות שלו מכר
לו אפי' בוסתני ופרדסי דנחלות נינהו בר
מבתי ועבדי דנכסים נינהו . בסתק
בפר' אלו טריפות איגלי ליה
בסתקא דדובשא . פי' כלי שלדבש .
בסתרקי בפר' סדר תעניות האלו ⟦/⟧
אוכלינהו ואשקינהו ומאיך
P — A — {'A': 'probable_present', 'B': 'uncertain'}
Automatic cut proposals (normalized-character intervals in the concatenated component search text, not editorial boundaries):
[
{
"reference_interval": [
1637,
1659
],
"source_ranges": [
[
4483,
4492
],
[
2843,
2851
]
],
"status": "review",
"reason": "reversed unique-anchor runs"
}
]חד אמ' דיוקנו היתה חקוקה לו על מרכבתו
וחד אמ' אימה יתירה היתה לו ממנו ודומה
כמי שהוא עומד לפניו תמיד ..
כן כוברי בראש שקלים אמ' ר' יהודה
העיד בן כברי ביבנה פי
בן אדם . בן מדון בפר' קמא דרא' השנה
כל בני העולם עובדין לפניו
כבני מרון . כבר פי' בפרק אמ' . בן נח
נהרג על פחות משוה פרוטה
ולא ניתן להישבון בראש גמר' דהדר . ובג'
דהשוכר את הפיעל בע'ז' אמרי מאי לא
נתן להישבון אינו בתורת הישבון דלא
מהניא ליה השבת הגזילה לבעליה כלום
לא נהרג שכבר פתחייב הריגה משעת
הגזילה . פן בסו' גמר' דפרה
הכינה . בן ⟦~א
וט'
בן עוף בר' גמר' דפר' קמא דכתובות
פי' כיון שידע שיבעול במוצאי
שבת טריד בסעודה שצריך לעשות באחד
בשבת וחיישי)נן שמא טריד בסעודה
שצריך לעשות באחד בשבת וחיישינן שמא
ישחיט בן עוף קידם שיחשיך מפני הטירוד .
בן עזאי . אמ' אביי הריני כבן עזאי
בשיקם⟧ טיבריא . אמ' ליה
ההוא מרבנן לאביי מכדי הריני כבן עזאי
בשוקי טבריה אמ' ליה ההוא מרבנן לאביי
מכדי הני קראי איכא למידרשינהו לקולא
כוליה פי' אביי הריני ידוע מפורסם בפי' ⟦שמ'⟧
שמועה כמו שהיה בן עזאי ידיע ומפורסם
בשוקי עבריה שאין בחכמי דורו כמותו ⟦וטב'⟧
וטבריה היתה מדינהו . בן ערל בסוף
גמר' דפר' הזרוע והלחיים אמ'
לו ריש לקיש לר' יוחנן ואלו שנית אותה
בלשו' איש ערל שפתים ויש מי ששונה
עדל ⟦בדלת⟧ והיה אדם שלא היה מדקדק
בשמועותיו שכן אמ' לו אם שונה אותה
בן עדל ליכא חששא שמא טעות הוא
דהא קאמ' טעמ' . ואבא מרי זצ'ל היה שונה
בלשו' בן הדל ופי' תן דעתך לומ' כלומ' תן
דעתך בדבריו דהא קאמ' טעמ' .
בן פניו למטה בת פניה למעלה ⟦בפר'⟧
קמ' דסוטה בג' וכן לעניין הטותה
פי' במסכת נידה בסו' פרק המפלת מפר' ⟦טעו'⟧
דמילתא דזכר פניו למטה כדרך תשמישו
נקבה פניה למעלה כדרך תשמישה .
בן פקועה הבא על הבהמה מעליים
בשחיטת חולין בראש ⟦גא'
בהמה שהיא מקשה פי' בן פקיעה כגון
בהמה מעוברת שנשחטה ובקעו כריסה
ומצאו בתוכה ולד . כדתנן השוחט אל
הבהמה ומצא בה בן שמונה חי או בן ⟦ז'⟧
תשעה מת קורעו ומוציא את דמו ⟦מצא⟧
כן ט' חי וט' עד וחכמים אומרי' שחיטת
אמו מטהרתו . בן ציון בראש גמוו
דפרק עשרה יוחסין וריף
בן ציון בזרוע מפני שפוסלין היו ועוד
אחרת קירבה שהיו כשרין . פי' בן ציון שם
אדם חשוב . בי רמצה לארצה
ללמד על ל'
מעשה
הכתב ביומא במשנה בסו' פר' אמ' להן
הממונה פי' בן חמש אצבעות היה נוטל
ד' קולמוסים והיה כותב השם בבת אחת
שאסור לספר מענים שמתחיל השם עד
שגימרו כיון רקאיו
ליה נפק מזרא בנ' דפק
קדשי המזבח פי' שיר . בן בעך ⟦בפ'⟧
כל הצלמים אמ' ר' עקיבה
אפי' אהיה אובין לפניך פי' לשו' בינה אמ'
מה טפ יופר
ו לא שריצה להקריב לו מהן וי
מכל הבהמה הטהורה . בן במנחות
בבכשץ רבה תמלת למאי אתא לכדתניא
בתורת כהנים בפש' וכל קרבן מנחתך יכול
הבניהו ת'ל' האלח אי תמלח יכול במי מלח
ת'ל' במלח לא תשבית . הבא מלח שאינה
שובתת פי שנעשית בשבת כבחול זו מלח
סרומית שהים מוציא גליו בכל יום ונעשין
מלח אספרוקעת מין אחד שנעשה על ידי
בני אום . פא' סדומית מלח חזר ↑ מתפשר
ומתבטל לאלתר . כדמפר' בפי' גמר' זפרק
מטילין מים אין מלח לא והתניא מים
ומלח בטלין בין בעינה בין בקדירה לא
קשיא כאן במלח סדומית שהוא קשר
מלח לא במלח אסתרוקנית שהוא רפה בטול .
מאי תבניהו . אמ' רבא בר עולא הכי קאמ'
יכול יתלבנו הרבה במלח כתבן בטיט יכול
יעשנו כבניין שיתן על המנחה אבנים
שלמלח זו על גב זו ושורות קמח באמצע
יכול יתן בו טעם כביצה כלומ' כל דהוא
מלח עד כדי להבין שיש בו טעם מלח .
כי בפס' דשיש אשיש היעקה בנים
בן אין כתיב כאן לא בנים מלמד
שהיניקה בעם שלאומות ובברא' רבה ⟦פרש'⟧
נ'ד' היניקה בנים שרה כל מי שבא שמים
עשה ירא שמים בנה בסי' גמרא
ונתובות וחברין שבע שנים
נבנתה אילימ' דאיבני ממש וכו' עד אלישה
שהיתה מבונה על אחת מז' רע יברא'
אמר דפרק משוח מלחמה ויצא איש הבינים
ראי ביניים אמ' רב שממנה מכל מום כלו
אמור עת ב
אל בבניין מאה פפי יחד ננאי פי' מאי
שבאי מאה אנשים על אמו וכלב אחד .
בן ר' יוסי אומ' שלבנאים מצד אחד
חוצץ יבמ' ⟦נמ'⟧
דאלו קשרים פי' ר' יוחנן בנאים אלו תלמידי
רצמים שעסוקים בבניינו שלעולם וקפר
על רבב שבגדיתן לכבסו ולהוציאו שלא
יהו מן המשניאין לפי' אפי' בצד ארד
נראה חוצץ ולא עלתה לו טבילה אבל
בגדי הבורים אם רבב עבר מצד לצד חוצץ
ואם לאו אינו חוצץ וכן הלכה . ואמ' ר'
יוחנן אי זהו תלמיד חכם שמחזרין לו
אבדה בטביעות עינא זה המפקיד על
חליקי להפטו . בנות שקמה בלא
דמאי ⟦וברא'⟧
גמר'
דטבלוה בכיצד מברכין . פי' בלע' ציליני .
בנות שוח בראש דמאי ובשביעית
בנות שוח שביעית שלהן
שנייה שהן עושות לשלש שנים ובבראש'
רבה פרש' ט'ו' ויתפרו עליה תאינה מה
היתה אותה התאינה אמ' ר' אבין בנות
שבע דאמטיית שבעת יומייא דאבלא
לעלמא פי' בנות שוח תאנים לבנות הן כדאמ'
בכיצד מברכין ובראש גמר' דע'ן לעניין ⟦/⟧
דברים האסורין למכור לבוים בנות שוח
בפטוטרותיהן . אמ' רבא בר בר חנא אמ'
ר' יוחנן תאיני חיוורתא ובנות שבע ⟦/]
ובולכסין כולן מיני תאינים . ובנות שוח
שביעית שלהן בשנה שנייה שלשמיטה .
שמה שחועיין בשמיטה אחר ט'ו' בשבט
נוהגין בהן דין שביעית בשנה שנייה של
שבוע כי מתאחרין ג' שנים באילן אבל מה
שחנטו קודם ט'ו' בשבט בשביעית מן ⟦/⟧
השישית חשובין ומותרין בשנה ראשונה
שלשבוע וכן דרכן בשעה ראשונה שחוב
שחובטין בהן פגין ובשנייה בוחל ובשבי
ובשלישית נגמרין והן צמל ובכל שנה
הן חונטין וכן סידורן מה שחונטין ⟦ראש'⟧
ראשונה שלשבוע נגמרין בשלישית ומה
שחונטין בשניה נגמרין ברביעית ומה
שחונטין בשלישית נגמרין בחמישית
ונותנין בהן מעשר עני דקיימ' לן אילן בתר
חנטה אזיל . ואלו שנגמרו בחמישית
בשלישית חנניו לפיכך הן פירות שלישית
ושחנטו ברביעית נגמרין בשישית . ⟦ושר'⟧
ושחנטו בשישית א'ע'פ' שנגמרין בשנה
שלשמטה מותרין הן כי פירות חמישית הן
ושחנטו ונוהגין
בהן מעשר עני . ושחנטו בשנה השמטה
בשביעית נגמרין בשנה התשיעית שהיא
שנה שנייה ונוהגין בהן דין שביעית בי
בשביעית היתה חניטתן וכן דרך סידורן .
לעולם כל הפירות שחונטין בשביעית נוהגין
בהן דין השביעית בשנה השנייה שלשבוע
והיא שנת גמירת הפרי הנחנט בשביעית
עצמה נמצאין בכל השנה ג' מיני פירות
בזה האילן מקצתן צמל והן שחנניו מקודם
לכן בשנתים ומקצתן בוחל והן שחנטו
מאשתקד ומקצתן פגין והן שחטטו בזו
השנה וכעניין שפירשנו והן מפורשיןל
ארץ ישראל בג' דהא מתניתין . מהו בנות שוח
פיטיריאה . ופי' בלשו' יון מין תאנים כאשר
אמרנו . אמרו מה בכל שנה הן עושות או
אחת לשלש שנים ופירשנו בכל שנה הן
עושות אלא אין פירותיהן נגמרין עד ג' שנים .
כיצד יודע כלו איך יודעו פירות שלכל שנה
ושנה ר' יונה אמ' קושרן בחוני פי' אלו בחוט
לבן ואלו בחוט שחור ואלו בחוט אדום . תני
שמואל תוחב בהן קיסמין . גם זה כעניין
הראשון וכו' . תני רבן שמעון בן גמליאל
אומ' מהוצאת העלין עד חנטת הפגים ⟦נ⟧
יום ומן הפגים עד השיתין הנבלות נ יום
ליקט תאנה ואינו יודע מתי חנטה אמ' ר'
יונה מונה מאה יום למפרע אם חל בתוכן
טו' בשבט הוא יודע מתי חנטה אמ' לו והא
עמי בטבריה ועושות לעינה אחת אמ' לו
הרי עמי דצנפרי ועושות לשלש שנים .
בניתא בראש גמר' ופרק אין צדין ⟦/⟧
הנהו סבביניתא דאתיין ר' ובפר' השתר
את האומנין בניתא אבריסא תקלא פי' כמו
כובד האשה בבטנה . כלומ' אם יאמ' אדם
לחברו בינתא אני מוכר לך צריך לתת לו
ביניתא דתקלא כריסא . ובפרק אלו תן הלוקין
ההוא דאכל ביניתא דבי כרבא ונגדיה רב .
יהודה פי' בשלתות גדולות בויהי ביום ⟦הש'⟧
השמיני מי שאוכל דף שנמצא כחורש ארץ
לא מי חייב לא חד מלקות מההיא דרב יהודה
וכן הלכה . בנכי בראש גמר' דמשקין
מאי עוגיות אמ' רב יהודה בנכי
כבר פורש בערך בדד בינוני כל
האומות היו בבינונית בראש'
גמר' דסוכה ובפר' י'ז' בכלים ובגמר' דשתי
הלחם האמה שאמרו באמה הבינונית ⟦ומפ'⟧
ומפרש שם כי האמה שלמשה היתה קטנה
ואחרת היתה עליה חצי אצבע . נמצאת
האמה ששה טפחים וחצי אצבע היא
הבינונית . פ'א' אמה בינונית היא שלמש
והיא ששה טפחים וגדולה יתירה על
שלמשה והקטנה היתה בת ⟦ה'⟧ טפחים
והפ' עיקר שאחר משה עשה האמות יתי'
יתירות . בנתא כמשחל בינתא
מבנתא דרישי כבר פורש
בערך בין בינתא דליבא ..
נשלם ערך פרק י'ד'
פרק ט'ו'
בם בפרק קמא דמנחות רב עמום
אמ' כגון שהחזירו לביסה פרושה
ביסא טפופא . בלי שרת שמקדשין בו
המנחה ובלעז בסי פי' גאון ביסה ביסאה
א' מובלעת . ובמגלת איכה משלום נפסי
נפשי מכל ביסי וביסי .
בראש גמר' דפרק המוציא יין . מאי
טעמ' גמלא זוטרא גנובתיה משום
דאבלי בייסי כי היכי דלא נסתרכו ביה . פירו'
בשלתות ביסי . עשבים שיש בהם קוצים
קשים ביותר ואי איפשר לאחזן ביד . ותן מאכל
גילים לפיכך אין זנבה ארוכה שאם היתה
מגעת להן והן אוחזין ולא היתה יכולה לזוז
ממקומה . בסיה בפרק הגוזל ומאכיל
אבירה ז בבוסיה . פי' בוסיא
פשיעה . בסיליאוס בבראשי' רבה
וישימני לאב לפרעה
לפטרון בסיליאום . לאדון לריבון . מושל שליט .
תויקרא רבה בראש אם בחקותי . בסיליאום
טמוס . אג רפוס בירוש' בר'א' פרק הרואה אל
להים ייהה שלשתן שם אחד הן כאנש דמר
בסילימוס קיסר אנוסטוס . בסילקי
אין בונין עמהן בסלקי
רשות היחיד לשבת ורשות הרבים לטומאה
פי' פלטין גדולה ובלעז בסילקא .
בסם ברא גמר דהמוכר את הספינה
כמן דמכמסי וגט . בפר' קמ' דמגילה
איבסוס קם רבא שחטיה לר' זירא עניין ⟦/⟧
שנרות בסם בראש גמר דמגילה
מחא
לבסימא שכיח . וברא'
גו והוליל ועל ידי כלי דוד מלך ישראל נמי
לבקומי קלא
עניין ובסימו מיא .. בסיס בפר' י'א' בכלים
המתחיל כלי מתנות קני מנורה
טהורה הפרח
המתחיל ג' תריסין ב' בסיסיאות הן שלפני
המטה ושל פני הסופרים טמאי' מדרס ⟦ושלח'⟧
ושלדלפקי טמאה טמא מת . ושלמגדל ⟦טה'⟧
טהורה מכלום פי' ספסל הוא כמו על מגדל
עץ שלדלפקי שלקן שלעץ הוא ועורכין ⟦ה'⟧
עליו הנוסות וכלי יין . בפר' נוטל אדם את
עו בג' האבן חבית כלה בסים לדבר האסור
פי' נעשית החבית כן לאבן ואסור להשוות
החבית כלל ירכה וקנה תרגו' ירוש' בסיס
דיירא וקנה את המכונות תרגו' וית בסיסיא ..
בסס בפר' קמא דעיקינין ובפר' קמא
דסוכה . כל ידות האוכלין שבסקן
בגורן טהורה . ד'א' פססן . ובשאלות הראשונו
הביאו ראייה מאותה דעך קטע ראש אזנה
פסה והיא פססה אבל לא צרכו בכך שבסיסה
ופסיסה אחד הוא דכתי' בוססו את נחלתך
דושישו . בסד בפר' ד' מעשרות הבוסר
משהביא מים ובפ' מקום שנהגו
אמ' ר' אסי הוא בוסר הוא גירוע ושיעור
כפול הלבן . כי השעורה אביב תרגו ירוש'
אדום שערא בנ ומ כסר בראש .
אמר' דפר' האשה שנתלמנה
העבירו לפניה כוס שלבסורות ופי' בגמרא
מאי כוס שלבסורות ככוס יין שלתרומה
מעבירין לפניה כלומ' זו ראשית כתרומת
ראשית . בשד בפרק ⟦קמ' דמעשר
שיש הלוקח בהמה לזבחי
שלמים והיה לבשר תאוה בפר' ב' בנדרים .
אמ' הרי עלי כבשר מליח וכיין נסך ⟦ובסו'⟧
הלכה קמ' דסוטה בשר בושה סריחה רימה
איכא דאמ' בושה שאול רימה דכתי' בשין .
בסתן בסו' גמ' דעושין פסין ההוא
אכארנקא דהוה ליה לריש גלותא
בבוסתניא ובראש גמר דהמוכר את הבית
ואי אמ' ליה כל ארעתא דאית ליה זבין ליה
ופרדסי גנה שלירק ואי אמ' ליה זיהרא
מזביננא לך משמע כל נחלות שלו מכר
לו אפי' בוסתני ופרדסי דנחלות ענהו בר
מבתי ועברי דנכסים נינהו בסתק
בפר' אלו טריפות איגלי ליה
בסתקא דדובשא . פי' כלי שלדבש .
בסתדקי בפר' סדר תעניות האלו ⟦/⟧
אוכלינהו ואשקינהו ומאיך
P — A — {'A': 'probable_present', 'B': 'uncertain'}
Automatic cut proposals (normalized-character intervals in the concatenated component search text, not editorial boundaries):
[
{
"reference_interval": [
1637,
1659
],
"source_ranges": [
[
4483,
4492
],
[
2843,
2851
]
],
"status": "review",
"reason": "reversed unique-anchor runs"
}
]חד אמ' דיוקנו היתה חקוקה לו על מרכבתו
וחד אמ' אימה יתירה היתה לו ממנו ודומה
כמי שהוא עומד לפניו תמיד ..
כן כוברי בראש שקלים אמ' ר' יהודה
העיד בן כברי ביבנה פי
בן אדם . בן מדון בפר' קמא דרא' השנה
כל בני העולם עובדין לפניו
כבני מרון . כבר פי' בפרק אמ' . בן נח
נהרג על פחות משוה פרוטה
ולא ניתן להישבון בראש גמר' דהדר . ובג'
דהשוכר את הפיעל בע'ז' אמרי מאי לא
נתן להישבון אינו בתורת הישבון דלא
מהניא ליה השבת הגזילה לבעליה כלום
לא נהרג שכבר פתחייב הריגה משעת
הגזילה . פן בסו' גמר' דפרה
הכינה . בן ⟦~א
וט'
בן עוף בר' גמר' דפר' קמא דכתובות
פי' כיון שידע שיבעול במוצאי
שבת טריד בסעודה שצריך לעשות באחד
בשבת וחיישי)נן שמא טריד בסעודה
שצריך לעשות באחד בשבת וחיישינן שמא
ישחיט בן עוף קידם שיחשיך מפני הטירוד .
בן עזאי . אמ' אביי הריני כבן עזאי
בשיקם⟧ טיבריא . אמ' ליה
ההוא מרבנן לאביי מכדי הריני כבן עזאי
בשוקי טבריה אמ' ליה ההוא מרבנן לאביי
מכדי הני קראי איכא למידרשינהו לקולא
כוליה פי' אביי הריני ידוע מפורסם בפי' ⟦שמ'⟧
שמועה כמו שהיה בן עזאי ידיע ומפורסם
בשוקי עבריה שאין בחכמי דורו כמותו ⟦וטב'⟧
וטבריה היתה מדינהו . בן ערל בסוף
גמר' דפר' הזרוע והלחיים אמ'
לו ריש לקיש לר' יוחנן ואלו שנית אותה
בלשו' איש ערל שפתים ויש מי ששונה
עדל ⟦בדלת⟧ והיה אדם שלא היה מדקדק
בשמועותיו שכן אמ' לו אם שונה אותה
בן עדל ליכא חששא שמא טעות הוא
דהא קאמ' טעמ' . ואבא מרי זצ'ל היה שונה
בלשו' בן הדל ופי' תן דעתך לומ' כלומ' תן
דעתך בדבריו דהא קאמ' טעמ' .
בן פניו למטה בת פניה למעלה ⟦בפר'⟧
קמ' דסוטה בג' וכן לעניין הטותה
פי' במסכת נידה בסו' פרק המפלת מפר' ⟦טעו'⟧
דמילתא דזכר פניו למטה כדרך תשמישו
נקבה פניה למעלה כדרך תשמישה .
בן פקועה הבא על הבהמה מעליים
בשחיטת חולין בראש ⟦גא'
בהמה שהיא מקשה פי' בן פקיעה כגון
בהמה מעוברת שנשחטה ובקעו כריסה
ומצאו בתוכה ולד . כדתנן השוחט אל
הבהמה ומצא בה בן שמונה חי או בן ⟦ז'⟧
תשעה מת קורעו ומוציא את דמו ⟦מצא⟧
כן ט' חי וט' עד וחכמים אומרי' שחיטת
אמו מטהרתו . בן ציון בראש גמוו
דפרק עשרה יוחסין וריף
בן ציון בזרוע מפני שפוסלין היו ועוד
אחרת קירבה שהיו כשרין . פי' בן ציון שם
אדם חשוב . בי רמצה לארצה
ללמד על ל'
מעשה
הכתב ביומא במשנה בסו' פר' אמ' להן
הממונה פי' בן חמש אצבעות היה נוטל
ד' קולמוסים והיה כותב השם בבת אחת
שאסור לספר מענים שמתחיל השם עד
שגימרו כיון רקאיו
ליה נפק מזרא בנ' דפק
קדשי המזבח פי' שיר . בן בעך ⟦בפ'⟧
כל הצלמים אמ' ר' עקיבה
אפי' אהיה אובין לפניך פי' לשו' בינה אמ'
מה טפ יופר
ו לא שריצה להקריב לו מהן וי
מכל הבהמה הטהורה . בן במנחות
בבכשץ רבה תמלת למאי אתא לכדתניא
בתורת כהנים בפש' וכל קרבן מנחתך יכול
הבניהו ת'ל' האלח אי תמלח יכול במי מלח
ת'ל' במלח לא תשבית . הבא מלח שאינה
שובתת פי שנעשית בשבת כבחול זו מלח
סרומית שהים מוציא גליו בכל יום ונעשין
מלח אספרוקעת מין אחד שנעשה על ידי
בני אום . פא' סדומית מלח חזר ↑ מתפשר
ומתבטל לאלתר . כדמפר' בפי' גמר' זפרק
מטילין מים אין מלח לא והתניא מים
ומלח בטלין בין בעינה בין בקדירה לא
קשיא כאן במלח סדומית שהוא קשר
מלח לא במלח אסתרוקנית שהוא רפה בטול .
מאי תבניהו . אמ' רבא בר עולא הכי קאמ'
יכול יתלבנו הרבה במלח כתבן בטיט יכול
יעשנו כבניין שיתן על המנחה אבנים
שלמלח זו על גב זו ושורות קמח באמצע
יכול יתן בו טעם כביצה כלומ' כל דהוא
מלח עד כדי להבין שיש בו טעם מלח .
כי בפס' דשיש אשיש היעקה בנים
בן אין כתיב כאן לא בנים מלמד
שהיניקה בעם שלאומות ובברא' רבה ⟦פרש'⟧
נ'ד' היניקה בנים שרה כל מי שבא שמים
עשה ירא שמים בנה בסי' גמרא
ונתובות וחברין שבע שנים
נבנתה אילימ' דאיבני ממש וכו' עד אלישה
שהיתה מבונה על אחת מז' רע יברא'
אמר דפרק משוח מלחמה ויצא איש הבינים
ראי ביניים אמ' רב שממנה מכל מום כלו
אמור עת ב
אל בבניין מאה פפי יחד ננאי פי' מאי
שבאי מאה אנשים על אמו וכלב אחד .
בן ר' יוסי אומ' שלבנאים מצד אחד
חוצץ יבמ' ⟦נמ'⟧
דאלו קשרים פי' ר' יוחנן בנאים אלו תלמידי
רצמים שעסוקים בבניינו שלעולם וקפר
על רבב שבגדיתן לכבסו ולהוציאו שלא
יהו מן המשניאין לפי' אפי' בצד ארד
נראה חוצץ ולא עלתה לו טבילה אבל
בגדי הבורים אם רבב עבר מצד לצד חוצץ
ואם לאו אינו חוצץ וכן הלכה . ואמ' ר'
יוחנן אי זהו תלמיד חכם שמחזרין לו
אבדה בטביעות עינא זה המפקיד על
חליקי להפטו . בנות שקמה בלא
דמאי ⟦וברא'⟧
גמר'
דטבלוה בכיצד מברכין . פי' בלע' ציליני .
בנות שוח בראש דמאי ובשביעית
בנות שוח שביעית שלהן
שנייה שהן עושות לשלש שנים ובבראש'
רבה פרש' ט'ו' ויתפרו עליה תאינה מה
היתה אותה התאינה אמ' ר' אבין בנות
שבע דאמטיית שבעת יומייא דאבלא
לעלמא פי' בנות שוח תאנים לבנות הן כדאמ'
בכיצד מברכין ובראש גמר' דע'ן לעניין ⟦/⟧
דברים האסורין למכור לבוים בנות שוח
בפטוטרותיהן . אמ' רבא בר בר חנא אמ'
ר' יוחנן תאיני חיוורתא ובנות שבע ⟦/]
ובולכסין כולן מיני תאינים . ובנות שוח
שביעית שלהן בשנה שנייה שלשמיטה .
שמה שחועיין בשמיטה אחר ט'ו' בשבט
נוהגין בהן דין שביעית בשנה שנייה של
שבוע כי מתאחרין ג' שנים באילן אבל מה
שחנטו קודם ט'ו' בשבט בשביעית מן ⟦/⟧
השישית חשובין ומותרין בשנה ראשונה
שלשבוע וכן דרכן בשעה ראשונה שחוב
שחובטין בהן פגין ובשנייה בוחל ובשבי
ובשלישית נגמרין והן צמל ובכל שנה
הן חונטין וכן סידורן מה שחונטין ⟦ראש'⟧
ראשונה שלשבוע נגמרין בשלישית ומה
שחונטין בשניה נגמרין ברביעית ומה
שחונטין בשלישית נגמרין בחמישית
ונותנין בהן מעשר עני דקיימ' לן אילן בתר
חנטה אזיל . ואלו שנגמרו בחמישית
בשלישית חנניו לפיכך הן פירות שלישית
ושחנטו ברביעית נגמרין בשישית . ⟦ושר'⟧
ושחנטו בשישית א'ע'פ' שנגמרין בשנה
שלשמטה מותרין הן כי פירות חמישית הן
ושחנטו ונוהגין
בהן מעשר עני . ושחנטו בשנה השמטה
בשביעית נגמרין בשנה התשיעית שהיא
שנה שנייה ונוהגין בהן דין שביעית בי
בשביעית היתה חניטתן וכן דרך סידורן .
לעולם כל הפירות שחונטין בשביעית נוהגין
בהן דין השביעית בשנה השנייה שלשבוע
והיא שנת גמירת הפרי הנחנט בשביעית
עצמה נמצאין בכל השנה ג' מיני פירות
בזה האילן מקצתן צמל והן שחנניו מקודם
לכן בשנתים ומקצתן בוחל והן שחנטו
מאשתקד ומקצתן פגין והן שחטטו בזו
השנה וכעניין שפירשנו והן מפורשיןל
ארץ ישראל בג' דהא מתניתין . מהו בנות שוח
פיטיריאה . ופי' בלשו' יון מין תאנים כאשר
אמרנו . אמרו מה בכל שנה הן עושות או
אחת לשלש שנים ופירשנו בכל שנה הן
עושות אלא אין פירותיהן נגמרין עד ג' שנים .
כיצד יודע כלו איך יודעו פירות שלכל שנה
ושנה ר' יונה אמ' קושרן בחוני פי' אלו בחוט
לבן ואלו בחוט שחור ואלו בחוט אדום . תני
שמואל תוחב בהן קיסמין . גם זה כעניין
הראשון וכו' . תני רבן שמעון בן גמליאל
אומ' מהוצאת העלין עד חנטת הפגים ⟦נ⟧
יום ומן הפגים עד השיתין הנבלות נ יום
ליקט תאנה ואינו יודע מתי חנטה אמ' ר'
יונה מונה מאה יום למפרע אם חל בתוכן
טו' בשבט הוא יודע מתי חנטה אמ' לו והא
עמי בטבריה ועושות לעינה אחת אמ' לו
הרי עמי דצנפרי ועושות לשלש שנים .
בניתא בראש גמר' ופרק אין צדין ⟦/⟧
הנהו סבביניתא דאתיין ר' ובפר' השתר
את האומנין בניתא אבריסא תקלא פי' כמו
כובד האשה בבטנה . כלומ' אם יאמ' אדם
לחברו בינתא אני מוכר לך צריך לתת לו
ביניתא דתקלא כריסא . ובפרק אלו תן הלוקין
ההוא דאכל ביניתא דבי כרבא ונגדיה רב .
יהודה פי' בשלתות גדולות בויהי ביום ⟦הש'⟧
השמיני מי שאוכל דף שנמצא כחורש ארץ
לא מי חייב לא חד מלקות מההיא דרב יהודה
וכן הלכה . בנכי בראש גמר' דמשקין
מאי עוגיות אמ' רב יהודה בנכי
כבר פורש בערך בדד בינוני כל
האומות היו בבינונית בראש'
גמר' דסוכה ובפר' י'ז' בכלים ובגמר' דשתי
הלחם האמה שאמרו באמה הבינונית ⟦ומפ'⟧
ומפרש שם כי האמה שלמשה היתה קטנה
ואחרת היתה עליה חצי אצבע . נמצאת
האמה ששה טפחים וחצי אצבע היא
הבינונית . פ'א' אמה בינונית היא שלמש
והיא ששה טפחים וגדולה יתירה על
שלמשה והקטנה היתה בת ⟦ה'⟧ טפחים
והפ' עיקר שאחר משה עשה האמות יתי'
יתירות . בנתא כמשחל בינתא
מבנתא דרישי כבר פורש
בערך בין בינתא דליבא ..
נשלם ערך פרק י'ד'
פרק ט'ו'
בם בפרק קמא דמנחות רב עמום
אמ' כגון שהחזירו לביסה פרושה
ביסא טפופא . בלי שרת שמקדשין בו
המנחה ובלעז בסי פי' גאון ביסה ביסאה
א' מובלעת . ובמגלת איכה משלום נפסי
נפשי מכל ביסי וביסי .
בראש גמר' דפרק המוציא יין . מאי
טעמ' גמלא זוטרא גנובתיה משום
דאבלי בייסי כי היכי דלא נסתרכו ביה . פירו'
בשלתות ביסי . עשבים שיש בהם קוצים
קשים ביותר ואי איפשר לאחזן ביד . ותן מאכל
גילים לפיכך אין זנבה ארוכה שאם היתה
מגעת להן והן אוחזין ולא היתה יכולה לזוז
ממקומה . בסיה בפרק הגוזל ומאכיל
אבירה ז בבוסיה . פי' בוסיא
פשיעה . בסיליאוס בבראשי' רבה
וישימני לאב לפרעה
לפטרון בסיליאום . לאדון לריבון . מושל שליט .
תויקרא רבה בראש אם בחקותי . בסיליאום
טמוס . אג רפוס בירוש' בר'א' פרק הרואה אל
להים ייהה שלשתן שם אחד הן כאנש דמר
בסילימוס קיסר אנוסטוס . בסילקי
אין בונין עמהן בסלקי
רשות היחיד לשבת ורשות הרבים לטומאה
פי' פלטין גדולה ובלעז בסילקא .
בסם ברא גמר דהמוכר את הספינה
כמן דמכמסי וגט . בפר' קמ' דמגילה
איבסוס קם רבא שחטיה לר' זירא עניין ⟦/⟧
שנרות בסם בראש גמר דמגילה
מחא
לבסימא שכיח . וברא'
גו והוליל ועל ידי כלי דוד מלך ישראל נמי
לבקומי קלא
עניין ובסימו מיא .. בסיס בפר' י'א' בכלים
המתחיל כלי מתנות קני מנורה
טהורה הפרח
המתחיל ג' תריסין ב' בסיסיאות הן שלפני
המטה ושל פני הסופרים טמאי' מדרס ⟦ושלח'⟧
ושלדלפקי טמאה טמא מת . ושלמגדל ⟦טה'⟧
טהורה מכלום פי' ספסל הוא כמו על מגדל
עץ שלדלפקי שלקן שלעץ הוא ועורכין ⟦ה'⟧
עליו הנוסות וכלי יין . בפר' נוטל אדם את
עו בג' האבן חבית כלה בסים לדבר האסור
פי' נעשית החבית כן לאבן ואסור להשוות
החבית כלל ירכה וקנה תרגו' ירוש' בסיס
דיירא וקנה את המכונות תרגו' וית בסיסיא ..
בסס בפר' קמא דעיקינין ובפר' קמא
דסוכה . כל ידות האוכלין שבסקן
בגורן טהורה . ד'א' פססן . ובשאלות הראשונו
הביאו ראייה מאותה דעך קטע ראש אזנה
פסה והיא פססה אבל לא צרכו בכך שבסיסה
ופסיסה אחד הוא דכתי' בוססו את נחלתך
דושישו . בסד בפר' ד' מעשרות הבוסר
משהביא מים ובפ' מקום שנהגו
אמ' ר' אסי הוא בוסר הוא גירוע ושיעור
כפול הלבן . כי השעורה אביב תרגו ירוש'
אדום שערא בנ ומ כסר בראש .
אמר' דפר' האשה שנתלמנה
העבירו לפניה כוס שלבסורות ופי' בגמרא
מאי כוס שלבסורות ככוס יין שלתרומה
מעבירין לפניה כלומ' זו ראשית כתרומת
ראשית . בשד בפרק ⟦קמ' דמעשר
שיש הלוקח בהמה לזבחי
שלמים והיה לבשר תאוה בפר' ב' בנדרים .
אמ' הרי עלי כבשר מליח וכיין נסך ⟦ובסו'⟧
הלכה קמ' דסוטה בשר בושה סריחה רימה
איכא דאמ' בושה שאול רימה דכתי' בשין .
בסתן בסו' גמ' דעושין פסין ההוא
אכארנקא דהוה ליה לריש גלותא
בבוסתניא ובראש גמר דהמוכר את הבית
ואי אמ' ליה כל ארעתא דאית ליה זבין ליה
ופרדסי גנה שלירק ואי אמ' ליה זיהרא
מזביננא לך משמע כל נחלות שלו מכר
לו אפי' בוסתני ופרדסי דנחלות ענהו בר
מבתי ועברי דנכסים נינהו בסתק
בפר' אלו טריפות איגלי ליה
בסתקא דדובשא . פי' כלי שלדבש .
בסתדקי בפר' סדר תעניות האלו ⟦/⟧
אוכלינהו ואשקינהו ומאיך
Nc2 — A — {'A': 'probable_present', 'B': 'uncertain'}
Automatic cut proposals (normalized-character intervals in the concatenated component search text, not editorial boundaries):
[
{
"reference_interval": [
46,
92
],
"source_ranges": [
[
3431,
3443
],
[
3255,
3263
]
],
"status": "review",
"reason": "reversed unique-anchor runs"
},
{
"reference_interval": [
507,
511
],
"source_ranges": [
[
3873,
3892
],
[
3713,
3721
]
],
"status": "review",
"reason": "reversed unique-anchor runs"
},
{
"reference_interval": [
667,
768
],
"source_ranges": [
[
3994,
4024
],
[
3945,
3956
]
],
"status": "review",
"reason": "reversed unique-anchor runs"
},
{
"reference_interval": [
1470,
1470
],
"source_ranges": [
[
4656,
4668
],
[
4637,
4646
]
],
"status": "review",
"reason": "reversed unique-anchor runs"
},
{
"reference_interval": [
1626,
1631
],
"source_ranges": [
[
4787,
4799
],
[
3308,
3317
]
],
"status": "review",
"reason": "reversed unique-anchor runs"
},
{
"reference_interval": [
1640,
1659
],
"source_ranges": [
[
3308,
3317
],
[
3276,
3284
]
],
"status": "review",
"reason": "reversed unique-anchor runs"
},
{
"reference_interval": [
1700,
1714
],
"source_ranges": [
[
3288,
3314
],
[
512,
521
]
],
"status": "review",
"reason": "reversed unique-anchor runs"
}
]נאי פיר' אדם לסטים רוצח ... רגך
לה בכרים תצור תחילתו ד' זה תנורו של
נאי : אמ' הגאון אנו קורין תנורו של בן דינא
זיובו דברים : בן הנפ
העור הרוטב בג' עכבד תר'
הצו
מינהו להביא הברבר ובן הנפלים וסלמנדרא פי
ן שרץ הוא: בן יכרך בגמ רחלף
ףט בן יכבד אב זה בלאדן מלבא הוא
אישתני אפיה כעיקבא דכלבא פיר דמות כלב
]ה יתיב בריה על בבא כי הוה כת שמיה ושמא
אבוה ועבד אדוניו זה נבוזראדן דכת ביה
בוזראדן שר הטבחים עמר לפני מלך בבל ירוש
סליק נבוכד נצר לירושלם והא כת ויעלו אתו
מלך בבל רבלתה ואמ' ר' אבהו רבלתה זו אנטוביא
חסדיא ורב יוסף חד אמ' רמות דיוקנו היתה
]קה לו על מרכבתו וחד אמ' אימה יתירה היתה
ממנו ורומה כמי שעומד לנניו תמיד :
ו כוברי בר' שקלים אמ' ר'
דה העיר בן כוברי ביבנה שם אדם
בן מלון בפ' א' דראש השנה
העולם עוברין לפניו כבני מרון
באי
רניר' בער אמר. בננה נהרגע
במשוה פרוטה ולא ניתן להישבון בר
דהדר ובגמ רהשוכר את הפועלין בע' זר' אמרי
לא ניתן להישבון אינו בתורת הישבון פיר
אמהניא ליה השבת הגזילה לבעליה כלום אלא
גשכבר נתחייב הדינה משעת הגזילה:
בן נצל בנ נערה שנתפתתה
אם תשתבאי ליסטים אליסטים
ישיא הא בבן נצר הא בליסטים דעלמ' כו
הן קטרא בס גמ' דנ' הבונה
טרא הוציא כשפים ממצרים
יטה שעל בשרו וכול בן עזן
ומ דנא דכתובות פיר כיוף שירע
ועול במוצאי שבת טריד בסעודה שצריך
ות באחד בשבת וחישינן שמא ישחוט בו
קודם שיחשיך מפני רטירוד
ובשוטה בנ' עגלה עדונה בו
נמצא טמון בגל אמ' אביי הריני כבן עזאי בשקי
טיבריה : ובנ' א' דקידושין בגמ' עבד עברי ובפר
אחרון דערכין המוכר שדהו בגמ' מצוה לראשון
פיר אמ' אביי הדיני ידוע ומפורסם בפי שמועה
זו כמושהיה בן עראי ידוע ומפורסם בשוקי טיבריה
שאין בחכמי דורו כמותו וטיבריה היתה מדינרו
כן ערל בס גמ דכר הזדוע והלחים
ביר' אמ' ל' ריש לקיש לר' יוחנן ואלו שנית
אותה איש ערל שנתים ויש מי ששונה ערל בדלת
והיה אדם שלא היה מדקדק הרבה בשמועותיו
וכך אמ' לי אם שונה אתה בן ערל דליכא חששא
שמא טעות דהא קאמ' טענמ' ואבא מרי זצל היה
שונה בלשון בן תדל ופי בן דעתך לום כלומ' בן
דעתך בדבריו דהא קאמ' טעמ' בן פנין
למטה בת פניה למעלה בנ' א דסוטה בגמ וכן
לענין הטובה פיר' במסכת נידה בס' פר' המפלת
מכרש טעמה דמילתא בן פקועה
הבא על הבהמה מעלייתא בשחיטת חולין
בר גמ' בהמה שהיא מקשה פיר בן פקועה כגון
בהמה שנשחטה ובקטו כריסה ומצאו בתוכה
לד כדתנן השוחט את הבהמה ומצא בה בן חי
או מת או בן ט מת קורעו ומוציא את דמו מצא
בן ט' חי בול עד וחכמ' אומ' שחיטת אמו מטהרת
כן צוון בר' גמ' דנ' י' יוחסין ו
דיחקה כן ציון בזרוע מפני שפסולין
הן יעור אחרת קירבה שהיו כשרין פיר בן ציון
שם אדם חשוב בן קמצו לא רצה
ללמד על מעשה והכתב ביומא במשנה
בס' פר' א' להן הממונה פי' בה' אצבעות היה
נוטל ארבעה קילמוסין והיה כותב בהן שם
בבת אחת שאסור לספר משעה שמתחיל השם
עד גאמרו : בותמליון
צא כיון דקארו ליה נפק ואזרא
במעילה פיר' קדשי קדשין פי שר ר
בעז' בפר כל הצלמין אמ' ר' עקיבה אני אהיה
אובין לפניך פיר' לשון בינה : אמ' מה טעם ריבה
הקב'ה' בטהורין יותר מן הטמאין אלא שרוצה
לו מהן ויקח מכל הבהמה הטה וג' ובנ עג ומבני
יששכר יודעי בינה לעתים וג
במנחות בהקומץ רבה בס גמ או שפתתה
תמלח למאי אתא לכידתניא בתורת כהנים בפק
וכל קרבן מנחתך במלח תמלח יכול תבנהו תל
תמלח או תמ' יכול במי מלח ת'ל' במלח ולא תשבית
הבא מלח שאינה שובתת פי שנעשה בשבת בבחול
והמלח סרומית שהים מוציא גליו בכל יום
ונעשין מלח : איסתרוקנית מין אחד שנעשה
על ידי בני אדם פא סרומית מלח חזק שאינו מ
מתפשר ומת בשל לאלתר כמפורש בסגמ דפר
משקלין מים אין מלח לא והתניא מים ומלח
בטילין בין בעיסה בין בקדירה לא קשיא כאן
במלח סדומית שהיא קשה מלח לא: במלח
איסטרוקנית רפה בטל מאי תיבנהו אמ' רבא
בר עולא הכי קאמ' יכול יתכלנו הרבה במלח
כתבן בטיט יכון יעשנו כבנין שיתן על המנחה
אבנים של מלח זו על גבי זו ושורות קמה באמצו
יכול יתן בו טעם כביצה כלומ' כל דהוא מלח
עד כדי להבין שיש בו טעם מלחרן
בפס' רשוש אשיש הניקה בן אין כת בן אלא בנים
מלמד שהניקה בניהן של אומות: ובבר רב נ נד
הניקה בנים בנאים שדה כל מי שבא לשום שמי
נעשה ירא שמים רבס ג דכתובוו
בסוטה בר גמ דכר אלו נאמרין וחברון שבע שנים
נבנתה ראי נבנתה אילימ' דאי בני ממש ⟦וכור
עד אלא שהיא מבונה על א' מו' בצועין ובר ג דפ
משוח מלחמה ויצא איש הבינים מאי בינים אמ
רב שמכונה מכל מום כלומ' כל מום לא יהיה בו
שעשוי כבניין גדול מאה פאפי וחד נאני פי ר מ
שבאו ק' אנשים על אמו וכלב א' : כן
ר' יוסי אומ' של בנאין מצר א' חוצץ בנ טל במקוות
ובס ג דאילו קשרים פיר ר יוח' בנאין אלו תלמ' חכמ
שעסיקין בבניינו של עולם וקנדי על רבב ש
שבבנדיהן לכבסו שלא יהו מן המשניאין לפיכך
אפי בצד א נראה חוצץ ולא עלתה לו טבילה
אבל בבגדי הבורים אם רבב עבר מצר לצד חוצץ
ואם לאו אינו חוצץ וכן הלכ ואמ' ר' יוחנ' אי זהו
תלמ' חכמ' שמחזירין לו אברה בטביעות העין
זה המקביד על חלוקו להבניו בנות
שקמה בר דמאי ובר גמ דנובלות בביצו
מברכין ניר' בלעי צילצי : בנות
שוח בר דמאי ובר עב זר ובשביעית בנות שוח
שביעית שלהן שניה שהן עושות לג שנים
ופר א דרש השנה בג בא בשבט ובג דנובלות
בכיצד מברכין בנות שוח בנ שני
במעשר ובבכורות בנ הלוקח עובד בר
היוצא מן הטמא ובבר רב פר פר טו' ויתפרו עלי
תז מה היתה אותה תאינה אמ' ר' אבון בר תשבע
ראייטות שבעתי יומיא דאכלי לעלמ' פי בנום
שוח תאנים לבנות הן כידאמרינו בכוצד מברכי
ובר גמ רע זר לענין דבר האסור למכור לגוים
בנות שוח בנטוטרותיהן: אמ' רבה בר בר חנה
אמ' ר' יוחנן תאיני חיוארתא: ובנות ⟦שומב שבע
ובלובסין כולן מיני תאנים: ובנות שוח שביעת
שלהן בשנה ב' של שמטה שמה שחונטין בשמינה
אחד טו' בשבט נוהגין בהן דין שביעית בשנה
של שבוע כי מתאחרין אחר שלש שנים באילו
אבל מה שחנטו קודם טו' בשבט בשביעית מן
והששית חשובין ומותרין בשנה א' של שבוע וכן
דרכן בשנה א שחונטין הן נגין ובשנייה בוחל ובג
נגמרין והן צמל ובכל שנה הן חונטין וכך סידורן
מה שחונטין בשנה א שלשבוע נגמרין בג ומה
שחנטו בב נגמרין בר ומה שחנטו בגמ נגמר בה
ונוהגין בהן מעשר עני דקימ לן אילו בתר חנטה
אזיל ואלו שנגמרו בה בג חנטו לפיכך הן פירות
שלישית ושחנטו בר נגמר בו ושחנטו בו נגמרן
בחונוהג בהן מעשר עני ושחנטו בשנת השמטה
בז נגמרון בשנה ט שהיא שנה ב של שבוע ונון
בהן דין שביעית כי בשביעית היתה חניטתו וכן
דרך סידורן לעולם כל הפירות שחונטין בשבינעים
נוהג בהן דין שביעית בשנה הב של שבוע והיה
שנת גמירת הפרי הנחנט בשביעית עצמה נמצאי
בכל שנה ג' מיני נירות בזה האילו מקצתך צמל
והן שחנטו מקודם לכן בשנתים מקצתן בוחר
והן שחנטו מאשתקר ומקצתן פגין והן שחנטו
בזה השנה וכעניין שפיר הן מנור בת למוד א
יש' בגמ' דהא מתני' מהו בנות פיטיראה וני'
לשון יון מין תאנים כאשר אמרנו ואמרו בכר
נה הן עושות או אחת לג שנים ופירשו בכל שנה
שות אלא אין פירותיהן נגמ עד ג שנים כיצד
רע כלומ איך יודעי פירות של כל שנה ושנה
יונה א' קושרן בחוט פיר' אלו בחוט לבן ואלו בחוט
חור ואלו בחוט אדום תני שמואל תוחב בהן קיסמין
זה כענין ראשון וכול תני ר שבג מהוצאת
עלין עד חנטת הנגין חמשים יום ומן הנגין ועד
שיתין הנובלות נ' יום ומן השתין עד התאנים נ
ליקט תאנה ואינו יודע מתי חנטה אמ' ר' יונה
נה ק' יום למפרע ואם חל בתוכן טו' בשבט הוא
ע מתי חנטה אמ לו והלא עמי בטיבריה
ושות לשנה א אמ' להן והלא עמי בציפורי ו
אשות לג' שנים : בניתא בס' גמ
ר' אין צדין הני שכרי בניתא דאתיין
כי ר ובנר כיצד הרגל בגמ כיצד השן חמרא דאכל
ניתא משלם נזק שלם ובפר השוכר את האומנין
גמאו שנעשית אנגריה בוניתא אכריסה תקלא
ר כמו כובד האשה בבטנה כלומ אם אמ' אדם
חבירו בוניתא אני מוכר לך צריך לתת לו בוניתא
תיקלא כריסא ובנ אלו הן הלוקין בגמ אכל נבלות
הוא דאכל בוניתא רבי כרבא ונגדיה רב יהודה
נירש בשאלתו דרב גדולות בויהי ביום השמיני מי
שאכל דג שנמצא כשחורש ארץ לא מיחייב אלאחר
מלקות מה היא דרב יהודה וכן הלכ' ברפואות דע
שאחזו ליתי בוניתא וליטויה בן כל
ברי' גמ' דמשקין מאי עוגיות אמ' רב יהודה
בנכי כבר פיר' בער' בכר בן גי
כל האומות היו בבינינית בר' גמ' דסובה
דשתי הלחם ובפר יי בכלים כל כלי בעלי בתים
האמה שאמרו באמה בינונית ומפר שם כי האו
של משה היתה קטנה ואחרת היתה יתירה עליה
חני אצבע ואחרת יתירה עליה חצי אצבע נמצאת
האמה שהיא ששה טנחים וחצי אצבע היא הבינוניו
בא אמה בינונית היא של משה והיא ששה טפחים
גדולה יתירה על של משה אצבע והקטנה היתו
ה טפחים וזה פיר עיקר שאחר משה
האמות יתירות בינתי
שחל בינתא מבינתא דריש
בינתא דליבא
קליק פלק י'ד'
אחל פלק ט'ו'
כח בפ א דמנחות בגמ אחת
מנחת חוטא רב עמרם אמ' כגון שחזרו
לביסא גרושה ביסה טנופה כלומ' כל שרת
שמקדשין בו המנחה : ובלועז קורין לכלי בסו
גיר גאון ביסה בי סאה אלף מובלעת: ובמגילת
איכה ותזנח מש' נפשי שתה מן כל ביסי ובים ⟦/
בס' בר' ג' דפר המוציא יין מאי טעמ' גמלא זוטרא
גנובתיה משום דאכלא ביסי כי היכי דלא ניסתרכובה
פיר' בשאלתות ביכי עשבים שיש בהן קוצין
קשין ביותר ואי אכשר לא חזן ביד והן א מאכל
גמלין לפיכך אין זנבה ארוך שאם היתה אדוך היתה
מגעת להן והיו אוחזין אותה ולא היתה יכולה
לזוז ממקומה בקיה בנ' הגוזל
ומאכיל בגמ שטף נהר אברה בכסיה
אין מעמידין אותה פיר' בוסיה נשיעה :
בקיליאום בברא' דב' פר' צד'
וישימיני לאב לנרעה בסל' יום לאדון
לריבון מושל שליט : ובויקר רבה אם בחוקתי
בסילואים טמום אגרנוס בירוש' בפ' הרואה אל
אלהים יוי שלשתן שם אחד הן כאינש דאמ' בסיליום
קיסר אגוסטום בסילקי אין בונין
עמהן בסילקי בנ' א' בעז ובטהרות פיר'
המתחיל מקום בסילקי רשות היחיד לשבת ורשות
הרבים לטומאה ובר גמ דהחליל כמין בסילקי
גדולה היתה פיר בלטין גדולה ובלעז בסילקא
בקם בר' גמ' דהמוכר את
הספינה כמן דמבסמי וגנו בנ א דמגילה
איבסוס קם רבה שחטיה לר' זורא ענין שכרות :
בקם בר' גמ' דמגילה דויחאן
לכסומי שכיחא ובר גמ דהחליל ועל
ידי בלי דויד מלך ישר' נמי לבסומי קלא פיד ענין
ענין מתיקות וימתקו המים ובסימו מיא : פר'
אי בכלים כלי מתכות קני מנורה טהורה הפרח
והבסים טמאה ובפ' כד שלשה תריסין ג בסיסיאות
הן שלפני המטה ט⟧ ושלפני סופרים וכול עד טהורה
מכלום פיר סנסל הוא כמו על מגדל עץ של דלנקי
שלחן של עץ הוא ועורכין עליו הכוסות וכלי יון
בשבת בפר נוטל בגמ האבן חבית כולה בסים
לדבר האסור פיר נעשית החבית כאן לאבן ואסור
להטות החבית כלל: ירכה וקנה תרג יר בסים
רידה וקנהא ואת המכונות תר וית בסיסיא
בסס בנמ' א' רעוקצין וכנ' א'
רסוכה בגמ חבילי קש כל ידות האוכלין
שבססן בגורן טהורין סא פססן ובשאלתות הראשונים
הביאו ראיה מאותה דעז קטע ראש אזנה כסה
והיא פססה אבל לא צרכו לכך שבסיסה ופסיסה
אחד הוא דכת' בוססו את נחלתי ומתרג דושישו
בקר בפר ר' במעשרות בראשונה
הבוסר משהביא מים ובס' פר כל הגנט בג
פרקים בודקין את היין של מוצאי החג בקרים
של מוצאי החג ובהוצאת סמדר ובשעת כניסת
מים לבוסר ובס' עוקצין הנגין והבוסר ר' עקיבה
מטמא טומאת אוכלין וכנ כיצד מברכין בגמ
חוץ מן היין ובפ מקום שנהגו בגמ כיוצא בו אמ'
ר' אסי הוא בוסר הוא גירינו וישיעורו כפול הלבן
כי השעורה אביב תרג' ירוש' אדום שעריא הוו
בסירו . בסר בר' גמ' דכר' האשה
שנתאלמנה העבירו לפניה כוס של ב'
בשורות פיר של כוס יין של תרומה מעביר
לפניה כלומ' זו ראשית בתרומה ראשית :
בשל בט' א' דמעשר שני הוקח
בהמה לזבחי שלמים והיה לבשר תאוה
ובפר אלו עוברין בפסח וכן מי שיצא מירושלם
ונזכר שיש בידו בשר הקדוש בפר ב בנדרין א'
הרי עלי כבשר מליח וכיין נסך ובס הלכ א
רסוטה בשר בושה סרוחה רימה וכול
בסתן בס' גמ' דעושין פסין
ההוא אכוורנקא דהוה ליה לריש צ
גלותא בבוסתאניה: ובר גמ ראלו מציאות
דאלו מצי' אמימר ומר זאטרא איקלעו לבוסתו
וכול ובר גמך המוכר את הבית כל ארעתא
ראית ליה לבר מבוסתני ופרדיסי פיר' ואיאמ'
ליה מזביננא לך כל ארעתא כל אדעתא דאית
ליה זבין ליה שהן בני זריעה לבר מבוסתני גנה
של אילנות ופרדיסי גנה של ירק ואי אמ' לה
זיהרא מוביננא לך משמע כל נחלות שלומכה
לו אפי בוסתני ופרדיסי דנחלות נינהו בר
מבתי ועבדי נ דנכסין נינהו : רקתק
בפר אלו טרינות בגמ' ניקבה הקיבה
מנימין כנדוקא איגלי ליה בוסתקא דדובשא
ניר' כלי של דבש : בסתרי
סדר תעניות האלו בגמ אי זהו דבר ובנר
חזקת הבתים בגמ אלו דברים שיש להן חזקה וכנק
הבא על יבמתו בגמ לא יבטל זבין ולא תדויל
הני מילי בסתרקי בול פיד נזכר תשמישי ביתך
ולא תהיה עני והני מילי בסתרקי שיכול לשהות
עד דמיתרמי ליה אחריני וזבין אבל גלימא לא
ימכור משום דצריך לה תריר דכי צריך דלמ
לא מיתרמא ליה : פא' זבין ולא תרויל קנה
מצאנות ולא תטוה ולא תארוג כמו דול לה
בשוקא והני מילי מצע אבל בכלי מלבוש לא
דילמ' לא מיתרמי ליה כמידתו. ובחלק בענין
סנחריב כי מטו ליה אשדו ליה ביסתרקי פיר
כרים וכסתות ..
סליק פלק טו'
אחל פלק י'ו'
בני בקדוש יש יגילו תרג במימר
קדישא דישראל יבועון ותגל ערבה אף ילת
ורנן דני ושמחי בועי ושבחי : בע
מהדה מיכיהו בן ימלה תרג תרג אבע
מיכה: אל תאיצו לנחמני תרג לא תתבעית
לנחמותי : וחש עתידות למו ומבע דעתיד להון
כין כמלונה במקשה תרג כעדסל
מבתותא במקטיא בתר דעביוהי ראבעיו
אין לו שחר תרג' דשחר ומבעהי : ב'ע'
W2 — A — {'A': 'probable_present', 'B': 'uncertain'}
Automatic cut proposals (normalized-character intervals in the concatenated component search text, not editorial boundaries):
[
{
"reference_interval": [
979,
996
],
"source_ranges": [
[
3545,
3555
],
[
2318,
2331
]
],
"status": "review",
"reason": "reversed unique-anchor runs"
},
{
"reference_interval": [
1504,
1506
],
"source_ranges": [
[
4000,
4011
],
[
3944,
3955
]
],
"status": "review",
"reason": "reversed unique-anchor runs"
},
{
"reference_interval": [
1644,
1659
],
"source_ranges": [
[
2533,
2544
],
[
2505,
2513
]
],
"status": "review",
"reason": "reversed unique-anchor runs"
}
]רג דפ הבונה בן סטרא הי ניא כשפים מצר
כם דוטה שעל בשרו עוף ברג' דפא'
דכתובות פי' כיון שיורע שיבעול במוצאי
שבת טריד בסעודה שצרוך לעשות בא
בשב' וחייש' שמא ישחוט בו ועוף קודם
שיחשי' מפני הטירור עזאי בסוט
בפ' עגלה ערופה כג' נמצא טמון בגל א' אבי
הריני כבן עזאי בשוקי טבריא ובפק' דקידו'
כג' דע'כ' עבדי ובפא' בערבים המוכר
שרהו בג' מכרה לראה רשון הרי כבן עז'
בשוקי טבריא א'ל' ההוא מרבנן לאביי מכד
קראי איכ' למידרש' לקו' . פא' אביי הריני ידו'
ומפורסם בפ' שמועה זו כמו שהיה כן וא
ידוע ומפורסס בשוקי טבריא שאין בחל
דורו כמרתו וטבריא מדינתו . בן ערל ⟦בסג'
דפ' הזרוע והלחי ים פא' לו ריש לקיש ⟦לר'
יוחנן ואילו שנית אותה בלש' עול שפת
ויש ששונה ערל כדלית והיה אדם שלא
היה מדקרן בשמועותיו וכן אמ' לו אם שונ
יותה בן ערל ליכ' חששא שמ' טעות הוא
דהא קאמ' טעמ' ואכ' מרי וצל⟧ היה שונו
בן תדל ופי תן דעתך ליכלו תן דעתך בדבר
יהא טעות קאמ' . פניו למטה בין
פניה למעלה . בפק' רסוטה בג' וכן לענטין
הטובה פי במס' נדה בספ' המפלת' מפרש'
טעמ' דמילת' דוכר פניו למטה דרך תשמ'
נקבה פני' למעלה כנגד תשמישה
פקועה הבא על בהמה מעליתא בשחיטת
חולין ברג' דפ' בהמה שהיא מקשה פי בן
פקועה כגון בהמה שנשחטה ובקעו ⟦כר'⟧
ומצאו בתוכה ולד כרתנן השוחט את
הבהמה ונמצא בא' בן ח' או' מת או כן ט' חי
עד וחכמ' אומ' שחיטה אמו מטהרתו
ציון ברג' דפי' יוחסין וריחקוה ⟦בת⟧
ניון בזרוע מפני שפסולה הין ועור אחרת
קרבה שהיו כשרין . פי' בן ציון שם אדם חשי
בן קמצר לא רצה ללמד על מעשה הכתב
בס'פא להן הממונה . ביום פי בין ה' אצבעות
היה נוטל ד' קולמוסין והיה כותב השם בבו
אחת שאסור לספר מעשה שמתחיל עד
שגומר תלמיון צאביון דקרו ליה נפר
אורא במעילה בגדפ'⟧ קדשי המזבח פי שיר . בין
בע'ז' בפ' כל הצלמין א'ר' עקי' אני אהיה או' אזבין
לפניך פי לשון בינה כלומ' מלמד בכר' פלה' ויבן
נה מזבח ויבן כת' נתבונן אמ' מה טעם ויבה הקי'⟧
בטהורין יותר מן הטמאים לא שרוע' להקרי
לו מהן ויקח מכל הבהמה הטהורה . וכפ' ע'ג' .
ומבני יששכר יודעין בינה לעתה . כן במנחו'
בהקומץ רבה בג' או שפתתה . תמלח למאי
אתא לכדתני' בתורת כהנים יכול תכניהו ת'ל'
תימלח אי תמלח יכול במי מלח ת'ל' במל' ולא
תשבית הכא מלח שאינה שובתת פי ⟦שנעש'⟧
בשבת כבחול . זו מלח סדומית שהים מוצא
עליו בכל יום ונעשין מלח . אסתרונקית מין
אחד שנעשה על ידי בני אדם . פא סרומית
מלח חזק שאינו מתפשר ומבנכטל אסתרו'
שמתבטל לאלתר כמפור' בסג' דפ' משילין .
מים אין מלח לא והתניא מים ומלח בטילין
יין בעיסה בין בקדירה לא קשי' כאן במל' סלו'
והיא קשה מלח . לא כמלח איסתרונקית
שהיא רפה בטל . מאי תכינהו אמ' רב' בר עול'
ואמ' יכול יתבלינו הרבה במלח כתבן ⟦בטי'⟧
כול יעשנו בכיניין שיתן על המנחה אבני'
של מלח זו על גב זו ושורת קמח באמצע
יכול יתוכו טעם בביצה כלו' כל דהוא מלח ⟦עו'⟧
בתו להכין שיש בו טעם מלח בפס'
שוש אשיש הניקה בנים בן אין כת כאן אל'
בנים מלמד שהניקה בניהן של אומות ⟦העול'⟧
בבר פנד⟧ הנוקה בנים כל שבא לשם שמים
עשה ירא שמים . בן בס'ג' וכתובות ובסוט'
כרג' דפ' אילו נאמרין בכל לשון וחברון שבע
שנים נכנתה מאי נכנתה אילימ' דאית מני
ממש . אלא שהיא מכונה על אחת ⟦מז'⟧
בצוען וברג' דפמשוח מלחמה ויצא איש'
הבינים מאי בינים אמ' רב שמכונה מכל
מום כלומ' כל מום לא יהיה בו שהוא עשו
בבניין . כלומ גדול בבניין מאה פפי וחד ⟦נא⟧
פשבאוק אנשים על אמו וכלב אחד . בן ר'
יוסי אומ' כל בנאין מצר אחר חוצץ . בפט
במקוות ובסג' ראלו קשוין פר' יוח' בנאין אלו
תלמידי שעוסקין בביניינו של עולם קפרי .
על דבב שעל בגדיהם לכבסו ולהוציאו שלא מן ⟦המש'⟧
לפיכך אפי' בצד אחד נר' חוצץ ולא עלתה לו טביל' נמצאו בכל השנה ג' מיני פירות בזה האילן :
אבל בגדי הבורים אם עבד רכב מצד לצד חוצץ
ואם לאו אינו חוצץ . וכן הלכה ⟦וארירח⟧ איזהו תלמ'
חכם שמחזירין לו אבירה בטביעות עונא זה
המקפיד על חלוקו להפכו שקמה בר'
וי
דמאי ובג' דנובלות בביצר מברכין פי' בל' צלצף
בנות שוח . בר' דמאי ובר' ע'ז' ובשביעית בנות שח
שלהן שנייה שהן עושות לג' שנים ובפק' דרא'
השנה . בג' כאחד בשבט ובג' דנובלות בביצד
י
מברכין בפב' במעשרות . ובבכורות ⟦ב'⟧
הלוקח עוב כג היוצא מן הטמא טמא . וכבו'
פטו' ויתפרי עלה תאינה מה היתה אותה ⟦התאב'⟧
אר' אבין ברת שבע דאטיית שבעתי יומיא
דאכלי לעלמ' . פי' בנות שוע תאינים לבנות הן
כראמ' בכיצד מברכין בג' דנוכלות וכרג' דעו'
לעניין דברים האסורים למכור לגוים בנות ⟦שוח'⟧
בפטוטרותיהן אמ' רבה בר בר חנה א'ר יוח' תאיני
חיו⟧ראתא ובנות שבע ובלובסין כולן מיני תאינ
הם ובנות שוח שביעית שלהן בשכת' ב' של
שמיטה שמה שחונטין בשמיטה אחר טו' ⟦בש'⟧
בשבט נוהגין כהן דין שביעית בשנה ב' של שבוע
כי מתאחרין ג' שנים באילן אבל מה שחנטו קודם
נזו' בשבט בשביעית מן הששית חשובין ומות
בשנה אחרת של שבוע וכך דרכן בשנה אמ'
שחונטין הן פנין . ובכ' כוחל . וכג' נמרין והן צמר
ובכל שנה הן חונטין וכך סידורן מה שחונטין
בשנה בראשונה של שבוע נגמרין בשלישת
ימה שחונטין בשנייה נגמרין ברביעית ומד
שחנטו בשלישית נגמרין בחמישית ונוהגין
בהן מעשר עני רקיימ' לן אילן בתר חנטה אזיל
ואלו שנגמרו בחמישית בשלישית חנטו לפי
הן פירות שלישית ושחנטו בחמשית א'ע'ג'.
שנגמרו בשנה של שמיטה מותרין הן כי פית
חמשית הן ושחנטו בשישית נגמרין בשמיט
ונוהגין בהן מעשר עני ושחנטו בשנה הטן
השמיטה בשביעית נגמרין בשנה התשיעי'
שהיא שנה שנייה של שבוע ונוהגין בהן דין
שביעית כי בשבמעית היתה חניטתן . וכן דרך
סידודן לעולם כל הפירות שחונטין בשביעית
והנין בהן דין שביעות בשנה שנייה של עני
א שכת גמר פי שנחגט בשביעית עצמה
מקצתן צמל והן שחנטו מקודם לכן בשנתים
ומקצתן בחל והן שחנטו משל אשתקד ומקע
פנין והן שחנטו מו השנה וכן שפי' הן מפ' כתל'
אמ' יש בג'ד' דהא מתני' מהו בנות שוח פיטיו
ופ' בלש' יון מין תאנים כאשר אמ'ר' ואמ' מה ⟦בכל
השנה הן עושות או אחת לג' שנים ופ' בכר
השנה עושות אלא אין פירותיהן נגמרו ⟦ע'⟧
ג' שנים כמצד שאת יודעין כלוב ויך
וורעו פירות של כל שנה ושנה ריונה
אומ' קושרן בחוט שחור . פי' אלו בחוט לבן
ואלו בחוט שחור ואלו בחוט אדום תני ⟦עמ⟧
תוחב בהן קיסמין גם זה בעניין הראשון . תני
ר'ש'ב'ג' אומ' מה וצאת העליו עד חבטת
הפגטין ב' ביום ליקט תאינה ואינו יודע
ומן הפגין ועד השיתין הנוכלות נ' יום ומן ⟦הט'⟧
השיתין עד התאינים ניום . ליקט תאינה ⟦ואי
וורע מתי חנטה א'ר' יונה מונה ק' ימים למפו
אם חל בתוכן טו' בשבט הוא יודע מתי חנט
אמ' לו והוא עמי בטבריא ועושות לשנה
יחת אמ' להו והוא עמי לצפרי ועושות לג
שנה . בסג' רפאין צדין הנהו שני
בנייתא דאתיאן לבי ר' ובפ' כיצד הרגל בג' כיצ'⟧
השן חמרא דאכיל במתא משלם נדק שלפ
בג או שנעשית אנגריא כונותא אכריסה
תקלה . פי' כמו האשה כבטנה . כלום אם יאמ'
אדם לחבירו בוויתא אני מוכר לד צרי' ליתן
לו בינתא ותקלוא כריסה . ובפאלו הן הלוקין
בג' אבל גבלות ההוא דאכל ביניתא רבי ⟦ביכ'⟧
ונגריה רב יהודה פי' בשאלתות גדולות בויהי
ביום השמיני מי שאוכל דג שנמצא בשו
ורץ לא מיחייב אלא חד מלקות מה היא
ורב יהוד' וכן הלכה ברפואות רמי שאחזו
יתי בניתא לניטויה כרג' רמשק
מאי עוגיות אמ' רב יהוד בנכי . בברפי' בערן
כל האומות היו בכינוניות ברג'
דסוטה . וכג דשתי הלחם . ופי'ז' בכלים כל כלי
בעלי בתים האמה שאמרו באמה בבינונית
ומפ' שם כי האמה של מטה היתה קטנ' ⟦ואח'
היתה עליה חיני אצבע יתירה ואחרת יתירה
עליה חצי אצבע . פא' אמה בינונית היא של
יטה והיא של וטפחים וגדולה יתירה על ⟦ש/⟧
משה אצבע והקטנה היתה כת' ⟦ה' טפחים וזה
פי' עיקר שאחר משה עשו האומות יתירוו
במשחל כינתא מכינתא דרישי ⟦כ
פי בערך בין דליכא
סליק פי'ד' א'פ'ט'ו' . כם בפקמא דמו
בג אחת מנחת חוטא רב נחמ' אמ' כגון שהחזי
יכסא גרושה . כסא טפופה . פי' כלי שרת שמק
בו המנחה וכל' קו' לכלי כסו . פג' כיסא כיסאה ⟦א'⟧
מובלעת ובמגי' איכה ותזנח משלום נפשי
שתה מוכלכסי וכיסי ב'ר'ג' דפ' המוציא
יין מאי טעמ' גמלא זוטרא גנובתיה משו
דאכלה כיסי כי היכי דלא נסתרכו מה . פי' בשא
כיסי עשבים שיש בהן קוצין קשין ביותר ⟦ו/⟧
ויפט' לאוחזן ביד והן מאכל גמלים לפיכך ⟦אין
גבה ארוכה שאם היתה ארוכה היתה מגעו
להם והיו אוחזין אותה ולא היתה יכולה לזו
ממקומה כפ' הגוול ומאכיל בג' שטף
נהר אברה בכסיה אין מעמידין ארתה פי ⟦כו⟧
פשיעה : בכר' פי' צד' וישימני לאב
ליא
לפרעה לפטרון בסליאום לאדון לרבון מושל
שליט ובויקר' אם⟧ בחקתי בסליום ⟦נימום אגריפנם
בירוש' בר'פ' הרואה א' אלקים ייי שלשתן שם אחד
הן באינש דמר בסליום קיסר אג⟧וסטוס
אין בונין עמהן בסילקי . בפק' דע'ז' ובטהרו
פו המתחיל מקום בסילקי' רשות היחיד לשבת
ורשות הרבים לטומאה וברג' דהחליל כמין ⟦בסיל'⟧
גדולה הייתה . ובפב' ביומ' בג' בא אבוו של תינו'
לשבת הגזית כמין בסילקי גדולה . פי' פלטין גדול'
ובל' בסילקא . ברג' דמגילה רווחא לכסומ'
שכיח . וכרג דהחליל . ועל ידי כלי דוד מלך ישר'
נמי לכסומי קלא לעניין מתיקות וימתקו המי
ובסימו מיא . כרג דהמוכר את הספינה
כמין דמיכסמי וגני . בפק' דמגיל' איכסוס קם
ובה ושחטיה לר' זירא עניין שכרות .
בפיא בכלים המתחיל כלי מתכות כלי
מנורה טהורה הפרח והכסים טמאים . ⟦ובפ'⟧
ב'ד' המתחיל ג' תריסין ג' בסיסיאות הן שלפני
המטה ושלפני ספרים טמאה מדרס ושל
דלפקי טמאה טמא מת ושל מגדל טהורה
מכולם . פי ספסל הוא כמו על מגדל עץ של
ולפקי שלחן של עץ הוא ועורכין עליו ⟦הכור'⟧
וכלי יין . בפנוטל אדם את בנו . בג האבן חמת
כולה כסים לדבר האסור פי נעשת החבית
בן לאבן ואסור להטות החבית כלל . יריכה וקנ'
תרירו בסים דירא וקנה ואת המכונות תר ית
בסיסא . בפק' דעוקצים ובפק' דסוכה
וג' חבילי קש בל ידות האוכלים שכססן בגור
טהורין . אית דאמ' פססן ובשאילתות הראשונ'
הביאו ראייה מאותה דעו' קטע ראש אזנה
הוא פספסה אבל לא צרכו בכך שכסי'
פי
ופסיסה אחד הוא דכת' בוססו את נחלתו ומתוג
יושישו בפר' כמעשרות המתחיל
בראשונה הכוסר משהביא מים וכספ' כל
ט בג' פרקים מדקין את היין בקרים של מוצ
בהוצאת סמדר ובשעת כניסת מים
לבוסר ובס' עוקצין הפגין והמסר ר' עקי' ⟦מט'⟧
טומ' אוכלין . ובפ' כיצד מברכין . בג' חוץ מן
היין ובפ' מקום שנהגר בג' כיוצא בר א'ר'
רסי הוא בוסר הוא גירוע ושיעורו כפול
הלבן . כי השעורה אביב תר' ירו' אדום שערי'
הוו בכירן . ברג' דפ' האשה שנתא'
העבירו לפניה כוס של בסורות . ופי' מאי כומ'
של בסורת כוס יין של תרומה מעבירין
לפניה כלומ זו ראשית כתרומת ראשית ..
בפק' דמעשר שני הלוקח בהמה
לזבחי שלמים וחיה לבשר התאוה ופ' אלו
אין עוברין בפסח וכן מי⟧ שיצא מרוש' ונזכ'⟧
שיש בידו כשר קודש כפנ' בנדרים א' הרי
עלי כבשר מליח וכיין נסך . וכס' הלכה קמ'
סוטה בשר בושה סריחה רימה אית רא'⟧
שה שאול רימה דכת' בשין .
ס'ג' דעושין פסין ההוא אכוורנקא דהוה
ליה לריש גלותא בבוסנתיה . וכרג' ואלו ⟦/⟧
מציאות . אמימר ומר זוטרא ורב אשי
איקלעו לבוסתנא דמרי בר איסין . וכרג'
דהמוכר את הבית ואי אל' כל ארעא דאי' לי'
בר ממסתני ופרדיסי . פי' ואי א"ל' מזביננא
לך כל ארעתא דאית ליה זבין ליה שהן בני
זריעא לבר מכסתני גינה של אילנות
ופרדיסי גינה של ירד ואי א'ל' ויהלא מובינ
לך משמע כל נחלות שלו מכר לו אפי ⟦בסת'⟧
ופרדיסי דנחלות נינהו בר מבתי ועברי
דנכסים נינהו בפאילו טריפות בג
מינימין קנדוקאה איגלי ליה
כוה
Sn — A — {'A': 'probable_present', 'B': 'uncertain'}
Automatic cut proposals (normalized-character intervals in the concatenated component search text, not editorial boundaries):
[
{
"reference_interval": [
789,
800
],
"source_ranges": [
[
3454,
3468
],
[
3351,
3359
]
],
"status": "review",
"reason": "reversed unique-anchor runs"
},
{
"reference_interval": [
886,
900
],
"source_ranges": [
[
3543,
3560
],
[
3095,
3103
]
],
"status": "review",
"reason": "reversed unique-anchor runs"
},
{
"reference_interval": [
1643,
1669
],
"source_ranges": [
[
3875,
3883
],
[
2553,
2592
]
],
"status": "review",
"reason": "reversed unique-anchor runs"
}
]נמצא טמון בגל אמ' אביי הריני כבן עזאי בקושי מיבריה בנר קמ דקידושין בגמעבד עבר
בסמך לסימן עבד בית ובנ' אחרון דערכין שדהו בגמ' מכרה לראשון אמ' אביי הדיני ידוע ומנורסה
הריני כבן עואי בשוק טבריה אמ' ל ההוא מרבנן לאביי מכרי הדי קראי איכא למידרשינהו לקולא
וכו' פיר' אמ' אביי הרינו ידוי ומנורסם בנירוש שמועה זו כמו שהיה בן עזאי ידוע ומפורסם בשוקי
שאין בחכמי דודו כמותו וטבריה היה מדינתו . בן ערל בס' גמ' דכר' הזרוע והלחיים ליר אל
לו ריש לקיש לר' יוחנן ואילו שניתנה אותה בלשון איש עדל שנתים . ויש מי ששונה עדל שפתים ה
והיה אדם שלא מדקדק במשמועותיו וכן אמ' לו אם שונה אתה בן עדל ליכא חשש שמא טעות
הוא קאמ' טעמ' ואבא מארי זצ'ל' היה שונה בן תדל ופירושו נן דעתך לומ כלומ תן דעתך בדבריודה
קאמ' טעמ בן פניץ למטה בת פניו למעלה בפרק קמ דסוטה בגמ וכן לשנין הטובה פיר
במס' נידה בסוף נרק המכלת מנר' טעמ' דמילתא דזכר פטו למטה כדרך תשמישו נקבה פניו למני
כדרן תשמישה . בן פקועה הבא על הבהמה מעלייתא בשחיטת חולין בר' גמ' בפר' בהמה
שהיא מקשה פיר' בן פקועה כגון בהמה שנשחטה ובקעו כריסה נמצאו בתוכה ולד כדתנן השוחטאת
הבהמה נמצא בה בן שמנה חי או מן או בקט מת קרעו והוציא את דמו מצא בן ט וכל וחכמ אומ
שחיטת אמו מטהרהו בן ציון בר' גמ' דני י' יוחסין וריחקה בן ציון בזדוע מפני שפסולין הן
ועוד אחרת קירבה שהיו כשרים פיר בןציון שם אדם חשוב. בן קמצי לא רצה ללמד
על מעשה הכתב ביומא במש' בס' אמ' להן הממונה פיר בן ה אצבניות היה נוטל ד קול מוסים
והיה כותב השם בבת אחת שאסור לסופר דפרק קדשי המזבח משניה שמתחיל לכתוב השם עד
שגומרו בן בפמליון צא כיון דקארו ליה נפק אדרא במעילה בגמ דפרק קדשי
פיר' שיר. בן בע'ז' בנ' כל הצלמין אמ' ר' עקיבה אני אהיה אובין לפניך פי ר לשו בנה הלומ
מלמד בבר לב' פר' לה ויבן נח מזבח ויבן כת נתבונן אמ' מה טעם ריבה המקבה בטהורים
יותר מן הטמאים לא שרוצה להקריב לו מהן ויקח מכל הבהמה הטהורה ובפר סג ומפני יששם
יודעי בינ לעתים. בן במנחות בהקומץ רבה בס גמאו שפתתה תמלח למאי אתא לבד
הניא בתורת כהנים בפרש' וכל קרבן מנחתך במלח יכול הבינהו תל' המלח ולא תשבית הבא
שאינה שובתת פיר' שנעשית בשבת כבכול זו מלח סדומית שהיא מוציא גליו בכל יום ונעשין וה
ל
אסהרקונית מין אחד שנעשה ↑ אדם פא סדומית מלח חזק שאינה מתנשר ומתבטל אסתרוקנית
שמתבטל לאלתר . כמפורש בס' גמ' דפרק משילין מים אין מלא לא והתניא מים ומלח בטילין
בעיסה בין בקררה לא קשיא כאן במלח סרומית שהיא קשה מלח אסתרוקנית ↑ שנה מאי תבינה
אמ' רבה בר ולא הכי קאמ' יכול יהבלינו הרבה במלח בת בן בטיט יכול יעשנו כבנין שיתן על המנו
אבנים של מלח זו על גב זו ושורת קמח בדאמצע יכול יתן בו טעם כבינה כלומ כל דהוא מלח
עד כדי להבין שישבו טנעם מלח . ב'ן בפס' דשוש אשיש הניקה בנים בן אין כת' כאן אלא בנים
מלמד שהניקה בניהן של אומות וכב' דב' פרש נד הניקה בנים בנאים שרח כל מי שבא לשום שמים
נעשה ירא שמים . בן בס גמ דכהובות ובסוטה בר גמ דפר אלו נאמרין בכל לשון וחברון שבעל
בנתה מאי נבנתה אילומ' ראיבני ממש וכו ער אלא שהיא מבונה על אחת משבעה מצוען ובר גמ
דנר' משוח מלחמה ויצא איש מבינים מאי בינום אמ' רב שמכונה מכל מום כלומ כל מום לא יהיה
בו שהוא עשוי כבנין כלומ' גדול כבנין מאה א נאני וחד נאנאי פיר שבאו מאה אנשים על אמו וכלב
אחד. בן ר' יוסי אומ' של בנאים מצך אחד חוצץ בפר ט במקוות ובסו' גמ' דאלו קשרים פי ר ר יוחנ
בנאין אלו תלמ חכמ' שעסיקין בבנינו של עולם וקפדי על רבב שעל בגדיהן לכבסו ולהוציאו שלא יהיו מן
המשליאים לניכך אני' בנד אחד נראה חוצץ ולא עלתה לו טבילה אבל בגדי הבורים אם רבב מצדללך
חוצץ ואם לאו אינו חוצץ וכן הלכה . ואמ' ר' יוחנן איזה הוא תלמ' חכמ' שמחזירין לו אבידה בטבע שינא
זה המנקיד על חלוקו להככו. בנות שקמה ברא' דמאי ובגמ' ד' דטבילות בכיצד מברכין
ניר' בלעז צלצלי . בנות שוח בר דמאי ובראש ע'ז' ובשביטית בנות שוח שביעית שלהן שניה
שהן עושות לשלש שנים ובכר' קמ' דר' השנה בגמ' באחד בשבט ובגמ' דנובלות בכוצד מברכין בנות ⟦שוח'
בפר ב' במעשרות ובבכוחת בכר הלוקח עובד בגמ היוצא מן הטמא ובבר רב פרש טו' ויתפרו עלה תאנה
מה היתה אותה התאינה אמ' ר' אבין ברת שבע דאיטית שבעת יומיא דאבלי לעלמא פיר בנות שוק הכם
לבנות הן כדאמרי' בכיצד מברכין בגמ דנובלות ובר גמ דעו לענין דברים האסורין למכור לגוים בנות
בפטוטרותיהן אמ' רבה בר בר חנה אמ' ר' יוחנן תאיני חיואריתא יובנות שבע ובלובסין כולן מיני תאנים(י
שבוע שביעית שלהן בשנ' ב' של שמיטה שמה שחונטין בשמיטה אחד ט'ו' בשבט נוהגין בהן דין ביעות
בשנה ב' של שבוע כי מתאחרין ג' שנים באילן אבל מה שחנטו קודם טו' בשבט בשביעית מן הששית חשובין
ומותרין בשנה אחת של שבוע וכן דרכן בשנה אחת שחונטין הן כגין ובשניה בוחל ובשלישית נגמרין והןצמור
ובכל שנה הן חונטין וכן סידורן מה שמוחנין בשנה הראשונה של שבוע נגמרין בשלישית ומה שחנטו בשנייה
נגמרין ברביעית ומה שחנטו בשלישית נגמרין בחמישית ונוהגין בהן מעשר עני דקימ' לן אילן בתר(נטה
אזיל ואלו שנגמרו בחמישית בשלישיה חנטה לפיכך הן פידות שלישית ושחנטו ברביעית נגמרין בששיתה
ושחנטו בחמישית אשנ' שנ' גמרין בשנה של שמיטה מותרין הן כי פירות חמישית הן ושחנטו בששית נהמ
בשמינית ונוהגין בהן מעשר עני ושחנטו בשנה השמטה ברביעית עמרין בשנה התשיעית שהיא שנה
של שבוע ונוהגין בהן דין שביעית כי בשביעית היהה חניטתן וכן דרך סידודן לעולם כל פירוה שחונטין
נוהגין בהן דין שביעות בשנה השניה כל שבוני והיא שנת גמירת הנרי הנחבש בשביעית עצמה נמצאים בכל
שנה שלשה מיני פירות בזה האילן מקצה צמל והן שחנטו מקודם לכן בשנתים ומקצתן בוחל והן שחנטו ⟦מ⟧
מאשתקד ומקצתן פגין והן שחנטו בזה השנה וכענין שפידשנו הן מטרשין בתלמוד ארץ ישראל בגמרהא
מתניתין מהו בנות שוח פיטיראה וניר' בלשק יון מין תאנים כאשר אמרנו ואמרו מה בכל שנה והן שושוה
אחת לג שנים וטרושו בכל שנה עושות אלוהץ אין פירותיהן נגמרין עד שלש שנים כיצד יודע כלומ איך וד
פירות שלכל שנה ושנה ר' יונה אמ' קושרן בחוט פיר אלו בחוט לבן ואלו בחוט שחור ואילו בחוט אדום תני שמנא
תוהב בהן קיסמין גם זה כענין הראשון וכו תני רבן שמעון בן גמליאל מהוצאת העלין עד חנטת הכאין נ' יום ומן
הכגין ועד השיתין הנובלות נ' יום ומן השיתין נ' יום ליקט תאנה ואינו יודע מאי חנטה אמ' ר' יונה מונה מאה
יום למפרע אסחל בתוכן טו' בשבט הוא יודש מתי חנטה אמ לו והא עמי בסבריה ושושות לשנה אחת אמ לתן
שני
והרי עמי לצינורי ועושות לג' שנים . בניתא בס גמ' דפר' אין צדין הנהושב בינייתא דאתו
לביר ובפר כיצד השן חמרא דאכל בניתא משלם נזק שלם ובפרק השוכר את האומנין בגמאג
אנגריא בוניתא אכריסת תקלה פיכמו כובד האשה בבטנה כלומ אם יאמר אדם לחביה בוניהא
אני מוכר לך צריך לתת לו בוניתא דתקלה כריסה. ובנ אלו הן הלוקץ בגמ אכל נבילות ההוא דאכל
בוניתא רבי כרבא ונגדיה רב יהודה פיר בשאלתות גדולות בויהי ביום השמיני מי שאוכל דג שנמצא לחות
ארץ לא מיחייב אלאחד מלקות מה היא דרב יהודה וכן הלכ ברפואות דמי שאחזו ליתי בוניתא וטוייה
בנכי בר' גמ' דמשקין מאי עוגיות אמ' רב יהודה בנכי כבר פירש בערך בדד . בן ני' כל האר
היו בבינונית בר' גמ' דסוכה ובגמ' דשתי הלחם ובפ' י'ז' בכלים כל כלי בעלי בתים האמה שאמרו באמה
הבינוניה ומפורש שם כי האמה של משה היתה קטנה ואחרית היתה יתירה עליה חצי אצבע ואחרת ותיר
עליה חצי אצבני נ.ההובלה שהיא ו טפחים וחצי אצבע היא בינונית נא אמה בינוניה היא
של משה והיא ו' טפחים וגדולה יתירה על משה אצבע והקטנה היתה בתה טפחים וזה פי ר שיק בואחר
משה עשו האמות יתירות. בנתא כמישחל בינתא מבינתא דרישי כבר פיר בפר בין בנתא דליבא
סליק פרק י'ד' אחל פרק ט'ו' בס בכר' קמ' דמנחות בגמחת
מנחת חוטא רב עמדם אמ' כגון שהחזירוהו לביסא גרושה ביסא טופא פיר כלי שרת שמקדשו
בו המנחה ובלעז קורין לכלי בסו פיר גאון ביסה אלף מובלעת ובמגילת איכה ותזנח משלום נפשר
שתה מן כל ביסי ובילי . בס' בר' אמ' דפ' המוציא יין מאי טטמ' גמלא זוטרא גנובתיה משום
דאכלה ביסי כי היכי דלא ניסתרכו ביה פיר בשאילות ביסי עשבים שיש בהן קוצים קשים ביותר ואי
אכשר לאוחון ביד והם מאכל גמלים לפי אין זנבה ארוכה שאם היתה מגעת להן והיו אותזין אותה
ולא היתה יכולה לזוז ממקומה . בסאה בפר הגוזל ומאכיל בגמ שטף נהר אבדה בבסיה אין
מעמידין אותה פיר ביסיה פשיעה. בסיליאוס בבר רב בפרש אלר וישימני לאב לנדעה לפטר
בסיליום לארון לרבון מושל שליט . ובויק רב אם בחקותי בר אם בחקותי בסיל יום נומוס אגרפוס ביר
בר' פר' הרואה אל אלהים יוי שלשתן שם אחד הן כאנש דאמ' בסיליום שם אחד הן כא קיסר אגרסטור
בסלקי אין בונין עמהן בסלקי בפר קמ' דעו ובטהרות טו המתחיל מקום בסלקי רשות היחיד
לשבת ורשות הרבים לטומאה . ובר גמ' דהחליל כמין בסלקי גדולה היתה ובס ב' ביומא בגמבא
אביו של תינוק לשכת הגזית כמין בסילקי גדולה היתה פיר כלטין גדולה היתה ובלעו בסילקא
בסם בר' גמ' רהמוכר את הספינה כמאן דמי בסמי וגנו בנר קמ דמגילה איבסוס קם רבא אוחל
לי ויראענין שכרות. בסם בר גמ דמגלה דווחא לבסימא שכיח ובר גמ דהחלול ועל ידי כלידו
מלך ישראל נמי לבסומי קלא ענין מתוקות וימתקו המים הרג ובסימו מיא. בסם בפר יא בכלים
המתחיל כלי מתכות קני מנורה הטהורה הנרח והבסים טמאה . ובפ' כ'ד' המתחיל ג' תריסין ג בסיסאיו
הן של פני מיטה ושל פני סופרים טמאה מדרם ושל דלפקי טמאה טמא מה ושל מגדל טהורה הכלום
טר' כפסל הוא כמו על מגדל עצ של דלפקי שלחן של עץ הוא ועורכין עליו הכוסות וכלי יין בפר נוט
ודם את בנו בגמ' האבן חבית כולה בסים לדבר האסור ניד נעשית החבית כאן לאבן ואסור להטות
Pairwise structural affinity (reviewed only)
| Pair | Presence differences | Shared order agrees | Score / weight |
|---|
| Sp — L2 | none | True | 1.0 / 1 |
One vote per passage, split equally between comparable presence configuration and shared-component order. No direction of change or manuscript genealogy is assumed.