Edition · Structural unitsMovable blocks: p.order-467-468
Components are revisable blocks motivated by witnessed rearrangement or independent transmission, not reference line breaks. Automatic identifications are candidates. Only image-reviewed structural states enter affinity. Absence means absent at the preserved local transition, not absent everywhere in the codex.
Sequences run left to right. Candidate sequences list detected blocks only: an unlisted block is NOT an omission. Only image-reviewed states enter affinity. Reviewed absence is local to the preserved transition.
Revisable segmentation
- A — אמתו: Independent lexical discussion whose reading order is tested directly, without assuming printed order.
- B — אמתלא: Independent lexical discussion whose reading order is tested directly, without assuming printed order.
Observed boundary evidence
[
{
"components": [
"A",
"B"
],
"orders": {
"BA": [
"P",
"Sn"
]
},
"reordering_attested": false
}
]Image-reviewed structures
P — B → A — {'A': 'present', 'B': 'present'}
Image checked 2026-09-28. Right column amatla, then the beginning of the responsum near the bottom, continuing in the left column. B before A, despite their printed order.
Automatic cut proposals (normalized-character intervals in the concatenated component search text, not editorial boundaries):
[
{
"reference_interval": [
101,
104
],
"source_ranges": [
[
2780,
2795
],
[
1959,
1967
]
],
"status": "review",
"reason": "reversed unique-anchor runs"
},
{
"reference_interval": [
923,
1035
],
"source_ranges": [
[
3621,
3629
],
[
2089,
2101
]
],
"status": "review",
"reason": "reversed unique-anchor runs"
}
]מקום מעוקם כמין גמא יוונית חוט אחד
לכאן וחוט אחד לכאן צבוע שנמצא כמו
סימן או על האימרא או על הציור כלומר
שמציירין בבגד כשהוא אורגו כמין אותיות
שנמצא כמו כותב וכן פי' בראש חגיגה
את ייי האמרת הטיבה אחת בעולם . ציור
מיוחד בעולם כלומ' הדבר ניכר שאין כמותו .
וכן פי' חטובות אטון מצרים מינויירין
בחוטי מצרים . ותרגו' מיתריהם אטוניהון ..
בצע אמרתו . בזע פופיריה במגילת איכה ..
ובפיס' דאיכה פי' פורפירא ארגמן ..
אמר בבראשית רבה . ויותר יעקב
לבדו . פר'ש' ע'ח' למלך שהיה לו
כלב אג ריאון ואריה א(י)מירון שומע הקול
אימירון בפיסק' דהחודש . לעתיד לבא עושה
הק'ב'ה את הבהמה ואת החיה והכל אימרא
ועושה שלום ביניהן ואין מזיקין זה לזה
שנ' זאב וטלה ירעו כאחד בהגדת ילמדנו
בסוף פרש' בראש' פי' אימירון בליתי בלעז'
דמשתקו . אמר תאני תנא בפרק
אמוראה בסו' גמר' דבמה
אשה פי' פרק הוא בשבת בתוספת' . שכל
משניות שלו שנויות על דרכי אמוריים
דבר זה יש בו משום דרכי האמורי ודבר
זה אין בו . אמרי ביה רב אמרי במערבא
אמרי דפום בדיתא אמרי דהנ רדעא כולן
מפורשין בסוף פרק קמא דסנהדרין לחד
נמי תני תנא אמרו בכריתות בראש פרק
אמרו לו אכלת חלב בדתנן האשה שהלך
בעלה למדינת הים באו ואמרו לה מת
בעליך וקיימ' לן דאפ' בחד בסוף משנה
רסוכה בג' פרק בשנת היובל המשמרות
שוין באימורי הרגלים . בגמר' מה שאמור
ברגל . ופירו' אימורי הרגלים האמור בקרבנות
הרגלים . כגון חטאות הציבור וכיוצא בהן
דתנן בהן לאכלין לזכרי כהונה לפנים מן ⟦/⟧
הסלעים וכן כל החובות הבאות מחמת
הרגל ברגל אבל עולות דגביה נינהו והינו
מה שאמו ברגל למה נקרא שמם אימורין
מפורש בערך מר . אמר במגילת
איכה בני אשפתו .
בני
אימורי שהיו תמורותיהן שלאבותיהן .
אמר כל בסוף גמר' דמקום שנהגו
בפסחים . אין פוחתין ⟦מיג'
גזברין וז' אמרכלין בשקלים פר' חמישי ⟦אי'
אילו הן הממונין ס'א' מרכולין שומרי הסף
ריאשיה . תרגו' ונשיא נשיאי ישראל ⟦ואמו'
ואמר כלא ירוש' בפרק המצניע ובתוספ' ⟦ה⟧⟧
שקלים בפרק אי זהו אמר כל שהוא מר על ⟦ש'⟧
אמרפל בערך וספרין . אמש
אמש בטלתם
תמיד שלבין הערבים בריש גמר' דהדר
פרק שלא הקים המשכן אותו הלילה ולא
הקריבו תמיד ונאסרו ישראל אותו הלילה ⟦בתש'⟧
בתשמיש המטה דגמירי כל זמן שארון ⟦/⟧
ושכינה שרויין שלא במקומן פי' חוץ למשכן
ישראל אסורין בתשמיש המטה ..
אמת אמת תפשיה להאי בפרק היה
קורא בגמרא דאלו הן בין הפרק'
הפרקים . פי' דומה הוא כאילו שיחת אמת
אחזתו כדרך ששיחת מילה אוחזת השוטים .
כדאמרי' במי שאחזו קורדייקוס ודילמא שיחה
דלאו לאו נקטיה אמת מלבנן
דהבונה
לבוני בשבת ⟦בגמ'⟧
פי' רחב מלמטה כמ' לבנה . שקר כל אות
אחת אכרעא קאי . אמיתה שלתורה בסוף
פרק קמא דמגילה פי' לכן כתי' ואמת ללמדך
שצריכה מגילה שירטוט כמזוזה שהיא
אמתה שלתורה כדגרסי' בפר' הקומץ רבה
' שלמזוזה . אמ' רב
כל מזוזה שאינה משורטטת פסולה . ועוד
אמרו שירטוט שלמזוזה הלכה למשה מסיני ..
ורבנן הצכי אמ' ר' יצחק אמ' ר' לעזר מתוך
שיודעין שהק'ב'ה' שהוא אמתי לא כיזבו בו .
בראש גמר' דבא לו כהן גדול פ' ורבנן ירמיה
ודניל היכי עביד שלא אמרו גבור ונורא
לא כיזבו בו . לא רינו לומ' בו לא אמת ..
אמיתא וכן באמיתא וכן בפגם . ⟦בגמ'⟧
דחבילי קש במפנין ספינה .
ס'א' מינתא והוא בערך מ'ם מינתא . פי' בלע'
כמשמעו .. אמתלא אי זו היא
אמת לא
בסוף משנה
בגיטין פי' בגמ' דסוטה . גיטין רב זביר אמ'
במקום אמתלא חוששין לאמתלא כלומר
יש פנים לדבר שיצא עליה קול שהיא
מקודשת א'ע'פ' שאינה מקודשת כגון ⟦/⟧
ההוא מעשה באשה אחת שהיתה גדולה
בנואי וכו' בכתובות בפרק האשה בגמרא
דהאשה שאמרה אשת איש עד כיון ⟦שנת'
שנתנה אמתלא לדבריה נאמנת . ולא תאמ'
שכל אמתלא צריך הדבר להשמע ולהיאמר
אלא אם יש מקום שמראה הדבר שיש שם
אמתלא כגון זה המעשה וכי בעבורו
יצא הקול א'ע'פ' שלא נשמעה האמתלא
בהדיא אמתלא היא . איתיביה ובלבד שלא
יהא שם אמת לא . דבעינן אמת לא להשמע
בהריא ופריק אימא ובלבד שלא יהא שם
מקום אמתלא וסייעתא דסייעיה רב כהנא
לא קמא דלא דמיא לנתקדשה ואחר כך
בעלה וכו' למקום אמתלא . וכיון דאשקינן
ומפרקינן על דרב זביד ⟦שמ'⟧ הלכתא כוותיה ..
אמתנטין בילמדינו אספה לי
שבעים איש . למה
שבעים כנגד אמתנטין שלישראל שבשבעי'
נפש ירדו אבותיך מצרימה אפתנטין .
תשובה שלרב האיי באמתו . וששאלתם הא
דאמרי רבנן ברבינו הקדוש שלא הכניס ידו
מאבנטו ולמטה . היכי מפרש ובקינוח
ובמילי אחרניאתא היכי הוה עביר בין הא
ובין ההיא דר' טרפון דמתרצא הכיר ⟦/⟧
טרפון אומ' כל המכניס ידו למטה מטיבורו
תקצץ אמרו לו לר' טרפון ישב לו קוץ ⟦בכר'⟧
בכריסו לא יטלנו אמ' להן לאו והלא כריסו
נבקעת מוטב תבקע כריסו ואל ירד לבאר
שחת כבר מוקמין שלא בשעת קינוח ⟦/⟧
ובשעת קינוח בצרור ובחרס שפיר דמי ⟦א'
אבל במים אין צריך ליגע . ועוד שאין
מכניס ידו כדי שתיגע באמה אלא כשידו
מלובשת מטלית עבה דתנן כל היד המרבה
לבדוק בנשים משובחת . באנשים תקצץ .
ותונא בד'א' לעניין שכבת זרע אבל לעניין
זיבה אף הוא משובח כנשים ואפי' בשכבת
זרע . אם בא לבדוק עצמו בצרור ובחרס
בודק אבל במטלית לא . והתניא בודק עצמו
במטלית . ובכל דבר' שירינה כי דאמ' אביי
במטלית עבה הסא נמי במטלית עבה . ⟦ה'⟧
ודברים הללו מפנים מאחור לית לן בה כי
כל כך מפני החימום שלא יבוא לידי הוצארת
שכבת זרע לבטלה ועוד מוקמן בפנוי אבל
נשואי שאני שיש לו פת בסלו ולא במהרה
בא לידי חימום בכמו מידה זו דשף יתיב
דנהרדעא אמ' ליה רב יהודה צריך אני
להשתין מים . אמ' ליה שנאנא אהוז באמה
והשתין לחוץ . ומשקי' היכי אמ' ליה הכי .
והתניא אמ' ר' אליעזר כל האוחז באמה ⟦ומש'⟧
ומשתין מביא מבול לעולם ופדקינן בה כמה
פירוקין וכולהו איתנהו וחד מנייהו איבעי'
אימא נמי שאני דאמ' רב נחמן אם היה
נשואי מותר .
נשלם ערך פרק שנים עשר
פרק שלשה עשר
אין מוסיפין על המדות יותר משתות
בסוף פרק המוכר את הספינה וכן כל ⟦/⟧
המימרא ברא' גמר' דהתודה היתה באה
ר' חאין ירושלמיות שהן שש מדבריות
ומסקנא מנה מאתן וארבעין הוי כיצד . כ'
עשרים שקלים . כ'ה' שקלים . ט'ו' שקלים . הא
ששים שקלים . וכל שקל ד' דינרים הא ⟦מאו'⟧
מאתן וארבעים ומנה אינו לא ק' דינרים
לא שמע מינה מנה שלקדש כפול היה והוא
ד' דינרים והוסיפו עליו שתות מלבד הקרן
איז מלכות
נוגעת בחבירתה אפילו כמלוא
נימא בפר' ג' שאכלו בג' דנשים ועבדים
וקטנים . פי' שהיו מדברות אליו כל כך כדי
שלא יבוא אצל שמואל עדיין ויקבל המלכות
לפי שעדיין לא נפסקה מלכות שמואל ולא
חלה מלכות שאול . דסריכין להדדי
בגמ' דהריאה . פי' רבי' חעל
שלא כסדרן קבלה רב מפי רב אפי' סריכי
תרי אוני באמצע ועיקרן מיפרקי מהדדי
טרפה . וכל שכן אם דבוקות זו על גב זו
או הראשונה עם השלישית דודאי טרפה .
ורבותינו הגאונים כתבו כיון דחדא סריכא
על חבירתה היא מרביצא ורביעתא לא
איכפת לן בהאי סירכא דהיינו רביעתייהו
וכד איתה לבהמה בחיים אפי' אילא סריכן
דחקי אהדדי וכשירה .. וגז אני ⟦והו'⟧
הושיעה נא בפרק . לולב
וערבה פירו' הדברים אמורים . כדכתיב
בכל צרתם לו צר . ומפורש במגילת אצכה
בפסוק נדע בחרי אף . אמ' הק'ב'ה' כבר
נשבעתי לבני עמו אנכי בינרה בדין הוא
שאהא עמהם בינרה הדא היא דכתי' השיב
אחור ימינו . ואומ' אם אשכחך ירושלם
תשכח ימיני ובסוף גלה לדניאל הדא היא
דכתיב ואתה לך לקץ ותנוח ותעמוד לגורלך
לקץ הימין . עד קץ נתתי לימיני כל זמן
שימיני משועבדת בני משועבדים . גאלתי
לימיני גאלתי בני הוא עודוד אומ' למען יחליון
ידידיך הושיעה ימינך ועניני .. און
כותבין עליו אונו ואפי' בשבת
בגמר' ד'ר' מאיר אומ' עכו . ובראש גמרא דקיד'
דקידושין ⟦בד'א'⟧ בשלא כתב עליו אונו אבל
כתב עליו אונו . אונו זה הוא שחרורו ובסוף
גמר' דמת שמת אונות ושטרות יוצאות על
שמו בחזקת הבתים בגמרא דולא לאב שניהם
באוני אחת בבראשית רבה . והארץ היתה
תוהו ובוהו אוניות חמיות בפסק' דראש ⟦/⟧
השנה . ובתרא' ירושלמי בנפתלי אילה שלוחה
אוניתא דחקלא . פי' אוני עינר המכר בלשון ⟦ה'⟧
און נקרא שטר אונו .. אגבא תא
בגמר'
שמע מאנבא חייא
דסתם נזירות בפר' עולשה מינין מיתחזי ליה
כי אנבא בגמר' דמתריעין בסדר תעניות
האלו . ס'א' נבא פי' ביצי כנים כגון הא דראש
גמר' דשמונה שרצים הטפוין ביצי כינים ..
ופירש רב האיי גאון זה דתעניות . גירסא כך
הוא . והביא לו דומה אותו דנזיר ואמ' שהן
בייני כינים האמורים ב'ח' שרינים ויעו ⟦שש'⟧
ששונין ויאניבה ומפרש' תולעת . כדגרסינ'
בכיסוי הדם ר' חייא נפל ליה ויאניבה בכית'
בכיתניה וזהו העיקר .. אגבג אנטל
הבתים
בסוף גמר' דחזקת
כתו' אופיתתא דקפוטקיא אנפג . אנפק אנטל .
זו היא רביעית שלתורה . אגבל
בזבחים בסו' פרק המזבח
מקדש מעיל שכלו שלתכלת ומביא ע'ב' זוגין
שהן עב' ענבולין . ותולה לו' מצד זה ולו' מצד'
זה . פי' אנבל כמו הזוג והענבל ..
אנבוקראות שלכלים על כתפיהן ⟦בגמ'⟧
דהמכיר כליו בפר' הגוזל
ומאכיל . ס'א' אנבורוקלאות .. ירושלמי בהזהב
המחליף אמבורוקלין באמבורוקלין קנה . ⟦ד'⟧
יייייי
בריכות
Sn — B → A — {'A': 'present', 'B': 'present'}
Image checked 2026-09-28. Right page: the amatla discussion precedes the responsum on holding the member; responsum continues on left page. B before A; source window preserves both sides.
Automatic cut proposals (normalized-character intervals in the concatenated component search text, not editorial boundaries):
[
{
"reference_interval": [
908,
1035
],
"source_ranges": [
[
4912,
4937
],
[
3360,
3372
]
],
"status": "review",
"reason": "reversed unique-anchor runs"
}
]דאקייר עיבידתא ואימרו נוטלין דזל עבידתא ואימרי בטל הבית בד גמ דהשוכר את האומנין אימריא
אולא לנינשא בגמ' דהשוכר את הנוטלין מאי אומרייך פיר' מי הכטיסך. אמר במה שימש כשה
כל ימי המלואים בחלוק לכן שאין בו אימרא בנר מאימתי מזכירין ובגמ דנודות הגוים בפר אין מ
מעמידין על פי מדותיו הרג' על אימרא דלבושוי כל שאין יכול לכוין אימרא בחפת חלוקו : בגר משקין בגמ
בהריוט חלוק שנראה בו נגע מציל את האמריות שלו אפי' הן ארגמן בנגעים בנר יא' כל הבברים פיר
אימריות התפירה כמו חלוק לבן שאין בו אימרא נא' אומריות כמו חלוק לבן שאין בו אימרא ופירושי
אלו בני אדם חשובים כשתופרים הבגד מחטן את התפר בבגד נאה כארגמן על הגם ועל האימרא ברגמ
דר' אליעזר אומ' האורג פיר רבינו האיי זל על הגם שהוא מעוקם כמין גמא יונית חוט אחד לכאן וחוטא
לכאן צבוע שנמצא כמו סימן או על האימרא או על הציור כלומ שמציירין בבגד כשהוא אודגו כמין
אותיות שנמצא כמו כותב וכן ניר בר' חגיגה את יוי האמרת הטיבה אחת בעולם צאר מיוחד בעולם
כלות דבר הניכר שאין כמותו וכן פיר חטובות אסון מצרים שהן מצויירים בחוטי מצרים והרג מיהקיהם
אטוניהון בצי' אמרתו מבזע פדכורה במגילה איכה ובנסקה דאיכה פיר כורפיה ארגמן. ובויקרב והוא
פרש' אלההי עד חנם בצע אמרתי פשורי מפשר ר יעקב דכפר חנן אמ' כונט פורפירה כולהו שרי ואסרי
בחד זמנה בחלק בעניין משיח פיר כולן מתירין הקשירין שעל מכותיהן ביחד ואחד כך קושרין כל אחד
ואחד בפני טצמו איהו שרה חד וקטר חד כלומ מתיר נגני אחד וקושרו וכן לכל אחד ואחד ואינו מתירכל
נגעיו ביחד אמר אי בעיין לי לגאולה אהיה מזומן ולא אתטכב עד שאקשרם כולם. אמר בברא רב
ויותר יעקב לבדו פרשה ער למלך שהיה לו כלב אגריאון ואריה אימורון שומע הקול אימורון בפסקא
דהחדש לעתיד לבוא עושה הקב'ה' את הבהמה ואת החיה והכל אימרא ועושה שלום ביניהון ואין מזיזין
שנ' וגאב וטלה ירשו כאחד וכו' בהגרת ילמדנו בס' פרש' בראשית פיר' אימירון בייתי בלעז רומשתקו
אמר תני תנא בנר' אמוראה בס' גמ' דבמה אשה פיר' פרק הוא בשבת בתוספתא שכל משניות שלו
שנויות על דרכי אמורים דבר זה שיש משום בו דרכי אמורי וזה אין בו. אמר ואמר להרגך ותחס
ודו ואמר ואמרתי מיבעי ליה בס' גמ' דהרואה אמרי בי רב אמרי במערבא אמוראי בומבדיתא
אמוראי דנהדדניא כולן מנורשין בס' פרק קמ דסנהדרין פי ר אמוראי נקראין בעלי התלמוד שאחד
ר' חכמי משנה שהיו קודם שדיברו במשנה נקראין הנאין ואותן של אחריו נקראין אמוראין שהן בנטלי
מרמות לישמטוה לאמוריה מניה . בר' אמ' דכסוי הדם פיר' נפסקוה ללישניה דכל אמירות בלש' נאמרות
נ'א' נישמטוה לאמוריה ישתקו המרגמן שמתרגם דבריו שדורש שלא כהלכה לחד נמי הניתנא אמרו
בפריתות בר' פר אמרו לו אכלת חלב כדהנן האשה שהלך בעלה למדינת הים באו ואמרו לה מת
בעליך וקימלן דאפי' בחר בסוף משנה דסכה בג פרקים בשנה היו כל המשמרות שוים באימורי הרגלים ניר
בגמ' שאמור ברגל ופירושי אמורי האמור בקרבנות הרגלים כגון חטאת צבור וכיוצא בהן דתנן בהן
נאכלן לזכרי כהונה לפנים מן הקלטים נכן כל החובות הבאות מחמת הרגל ברגל אבל עולות דגבוה נינהו
והינומה שאמור ברגל. למה נקרא שמם אימורין מפורש בפר מר אמר במגלת איכה בני אשפתו
בני אימריי שהן המורותיהן של אבותיהן . אמר כל בגמ דכל התדיר בכהן משיח וחתניהן אמרכלין בם
גמ' דמקום שנהגו בנסחי אין נוחתין מיג גוברין וז' אמרכלין בשקלין פרק אלו הן הממונין וברגר
דתמיד ספר אח מרוכלין שומרי הסף ריאשיה הרג אמרכליא ונשיא נשיאי הלוי הרג ואמר כליא ידו
בפר המצנינו ובתוספת שקלים בפר אי זהו אמר כל שהוא מד על הכל אמרכל בערך אספרון ..
אמש ביטלתם תמיד של בין הערבים בר' גמ' דהדר ובר' גמ' דנגמר הדין ובר' גמ' דמגלה פיר' שלא
הוקם המשכן אותו הלילה ולא הקריבו תמיד ונאסרו ישראל אותו הלילה בתשמיש דגמידי כל ומ שאדו
ושכינה שרויין שלא במקומן חוץ למשכן ישראל אסורין בתשמיש המטה . אמת אמת תנשיה להא
בפר היה קורא בגמ' דואלו הן בין הפרקים פיר' דומה זה כאילו שיחת אמת אמת אחותו כדרך ששיחו
מילה אוחות השטים כר אמרי' במי שאחזו קורדיקום ודלמ' שיחה דלאו דלאו נקטיה . באמת החזן
מהיכן התינוקו' קורין בשבת . באמת האשה החוגרת בסינר בפר המצניט כל באמת הלכה למשה בסינ
במפורש בס' פרק הזהב בגמ' דבאמת היין התירו לערב קשה ברך מפני שמשביחו אמ' ר' אלעזר עדהאמ'
כל באמת הלכה היא ובפר קמ' דירוש' דשבת ובפרק שני בכלאים אמת מלבנן לבוני בשבת בגמ' דהבור
ביר' רחב מלמטה כמו לבינה שקר כל אות אחרא כרטא קאיי אמיהא של תורה בס פרק קמ דמגלה
פיר לפן כתי' ואמת ללמדך שצריכה מגלה שרטוט כמווזי שהיא אמיתא של הורה כרגר סי כפי ה
רבה בגמ' רשתי פרשיות של מזוזה אמ' רב כל מזוזה שאינה משורטטת פסולה . ועוד אמרו שרטוט ש
מזוזה הלכ' למשה מסיני ורבנן היכי אמרי רבי אמ' ר' אלעזר מתוך שיודעין בהק'ב'ה' שהוא אמיתי לא כי
בו בר' גמ' רבא לו כהן גדול כיר' ורבנן ירמיה ודניאל היכי עבוד שלא אמרו הגבור והנורא לא כי זבו כו ברג
לא רצו לומ בו אלא אמת. אמיתא וכן באמיהא וכן בפיגם בגמ רחבילי קש כמפנין סא מינהא
בטרך מים פיר בלעז מינתא כמשמעו. אמתלא איזו היא אמתלא בס' משנה רגיטין ובגמ
שנתאלמנה בכתובות פיר בגמ דס גיטין רב זכיד אמ' במקום אמתלא חוששין לאמתלא כלומיש פני
לדבר שיצא עלים קול שהוא מקודשה א'ט'פ' שאינה מקודשת כגון ההיא ממעשה באשה אחד שר
גדולה בנואי ובו' בכתובות בפר האשה בגגי דהאשה שאמ' אשה איש הייתי נוד כיון שנהנה אמתו
כלומ' ישעים לדבר שיצא עליה קול שהוא מקודשת לדבריה נאמנת ולא תאמר שכל אמת לא צר
להי שמנע ולהיאמר אלא אם יש שם מקום שמראה הדבר שיש שם אמתלא כגון זה המעשה וכי בנו
יצא הקול אט'פ' שלא נשמעה האמהלא בהדיא אמהלא היא . אותיביה ובלבך שלא יהא שם אמתו
אמתלא להישמנע בהדיא ופריק אימא ובלבד שלא יהא שם מקום אמתלא וסייעתא דסייעיה ד
לא קמא דלא דמיא לנתקדשה ואחר כך בא בעלה וכו למקום אמתלא וכיון דמקשינן ומפרקינן
זביר שמע מי' היל' כותיה. אמתנטין בילמ' אספה לי שבעים איש למה ע' כנגד אמתנטין של
שבשבעים נפש ירדו מצ סבירא לי אנתנטין. תשובה שלר האייזצל לענין האו
וששאלתם הא דאמור רבנן ברכ הקדוש שלא הכניס ידו מאבניטו ולמטה היכי מפרש ובקינוח ובמי
היכי הוה עביד בין האובין ההיא דר' טרפון דמתרצא הכי ר אלט̇רפון אומ כל המכניס ידו למטה מ
תקצץ אמרו לו לר' טרפון ישב לו קוץ בכריסו לא יטלנו אמ' להן לאו והלא כריסו נבקנית מוטב תיבק
ואל ירד לבאר שחת כבר מוקמין שלא בשעת קינוח ובשעת קינוח בצדור ובחדש שפיר דאמי אבל ב[
כהנא
דרב
ישראל
יבא
בוד
כרי
גריך ליגי . וטוד שאין מכנים ידו כדי שתגנו באמה אלא כשירו מלובשת במטלית טבה דתנן כל היג מר
לבדוק בנשים משובחת באנשים תיקצץ ותנא בדז לענין שכבת זרני אבל לענין ויבה אף הוא משובה (ושים
ואפי' בשכבת זרע אם בא לבדוק את עצמו בצרור ובחדש בודק אבל במטלית לא. והתניא בודק עצמו במט
עבה וכל דבר שירצה כראמ' אביי במטלית טבה הכי נמי במטלית עבה ודברים הללו מבפנים אבל מאחור
לית לן בה כיכל כך מפני החימום שלא יבוא לידי הוצאת שכבת זרט לבטלה ועוד מוקמן בננוי אבל בנשוי
שאני שיש פת בסלו למי שאין כת בסלו ולא במהרה אבוא לידי חימום בכמו מדה זו רקאמ' שמואל ורב יהודה
הוה קימי על איגרא רבי כנשתא דשניהיב דנהרדעא אמ' לר יהודה צריך אני להשתין מים אמ' ליה שיכאנא
אוחז באמה והשתין לחוץ ומקשינן היכי אמ' ליה היכי והתניא ר' אליעזר כל האוחז באמה ומשתין מביא מכול
לעולם . ונדקי' בה כמ' פידוקין וכולהו אתנהו וחד מיניהו איבעית אימא נשוי שאני דאמ' רב נחמן אם הוה
מותר. סליק פרק י'ג' אחל פרק י'ד' אן אין כסף לארון זה אבל יש כסף
אחד בכר נעדה שני תנתתה בגמ דהאב זכאי ובר גמי דקידושין פיר לכסף מנא לן שהאב זכאי שנ ויצאה חנם
אין כסף מכרי כפי ויצאה חנם ואנן ידעינן דחנם דלא כסף דכתי למה לי אלא ללמד אין כסף לאדון זה
בשיצא מרשוהו אבל יש כסף לאדון אחר ומנו אב ואסיקינה האי קראה יציאה לדכותה קא ממטיט לוו הכה
שלא תזכה בקידושיה כיר כשם בעת שיוצאה מרשות אדון בימי הנעורים ואין לאדונה כסף כך כשיוצאה
מרשות אביה בימי הנטורים כסף קידושיה לאביה ואקשינן והא לא דמיא יציאתה מרשות אדון היא
יוצאה לגמרי לא נשארה לו רשות כלום ויציאתה מרשות האב בקידושיה עדיין נשארה לאב בהרשוה
מסירה לחופה. ופדקינן מיהא מילתא כבר נפקא לה לגמרי דאמ מר אין אדם מוכד את בתו לשפחות
אחד אישוה ויש אומ' מהכרת נדרים מיהא נפקא לה מרשותיה דתנן נערה המאורשה אביה יבעלה
מפידין נדריה והאי אין כסף מיבעי ליה לכי דתניא ויצאה חנם אלו ימי בגרות אין כסף אלו ימי נמרות
ידייק ראבינא מדכתי' קרא אין מלא ביוד ולא כה אין חסר בלא יוד דרשינן ליה לאו והין לאו אין כסף
לאדון זה הין יש כסף לאדון אחד ומנו אב וכי האי תנאי דהניא וזרע אין לה מוח בקדקדו בהלא
דיבמות ובמנחות בניר' התורה היתה באה בגמ' דולד תורה ותמורתה בשניהן ר' אמ' לו ללוי אין לסיפין
על המרוה יותר משתות בספר' המוכר את הספינה וכן כל המימרא בר אמ' דהתורה היתה באה ה סאין ירו'
שהן ומדבריות ומסקנא מפה מאתן וארבעין האוי. כיצד כ שקלים כה שקלים טו שקלים הא ששים שקלים
וכל שקל ד' דנרי' הא דמ ומנה אינו אלא מאה דינרי אלא שמע מנה מנה של שודק כפול היה והוא ר דינ' והוסינו
עליו שהוה מלבד ונמלין ר' ומ' אין מלכותה נוגעת בחברתה כמלוא נימה בפר ג שאכלו בגמרנשים שברי
וקטנים פיר' שהיו מדבריות אליו כך כדי שלא יהא אצל שמואל עדיין ויקבל המלכוה לפי שידיין לא
נפסקה מלכות שמואל ולא חלה מלכוה שאול הניא אמ' לו ר' אליעזר לר יהושני אתה לא שמעת אלא אחת אני
שמעתי אלא אחת ד' אין אומ' למי שלא ראה את החדש יבוא ויעיד כפר קמ דנרה בגמ ר אליעזר ובנד קמ
דסוטה בגמ דאבשלום אין לי בן בעבור הזכיר שמי ולא הוו ליה בני והכת וילדו לאבשלום ג בנים ובת
א אמ רב חסדא בר אברימי שלא היה בן ראויי למלכות. אן מניקנא לך רב יעקב מאוניך בנר הבא
על יבמתו בגמ' דאנוסת חבירו מפיקנא לך רב חיננא מאוניך. בר כר המוכר את הספינה פיר אם אינך
מקשיב לדברי אלא נתלה אתה בר קיננא אנא משמיתנא לך ניד שתסיר דברי רב חיננא ולא תהיה
מטה אונך לדבריו ענין אחד אני מיסרך שלא הזכור שמו לעולם איני דסריכן להדר בגמ' דהריאה פיר
ר' חננאל ז'ל שלא כסדרן קבלה רב מפי רב אני סריכי הרתי אוני באמצני ועיקרן מיצרקי מהדרי טרנה וכל
שכן אם רבוקה זו על גבי זו הראשונים עם השלישית דודאי טרפה ורבותי הגאונים זצל כתבו כיון דחרא
סירכא על חברתה היא מרביצא ורבועתא לא איכנת לן בהאי סידכא ההינו רבינעתיהו וכראיתה לבהמה
בחיים אפילו כדלא פריכן דחקי אהדרי וכשרה. ן אני והוא הושיעה נא בפר לוללב וטרכה פיד הדברים
אמורים פדכה בכל צרחם לו צר ומפורש במגלת אלכה בניס גדני בחרי אף אמ חכמ כבר נשבעתי לבני
עמו אנכי בצרה בדין הוא שאהא עמכם בצרה הד' הר' השיב אחור ימינו ואומר אם אשכחך ירוש
ובסו' גילה לדניאל ההדואתה דני אל לך לקץ וג' עד קץ נתתי לימיני כל זמן שימיני משועבדת גאלתי בני
הוא שדור אמ' למען יחלצון ידידיך הוש מ וע. א כותבין עליו אונו ואני בשבת בגמ דר מאיר
טכו ובר גמ' דקידושין בר בשלא כתב עליו אינו כותב עליו אונו אבל כהב עליו אונו זהו שחרורו ובס
גמ' דמי שמתאונות ושטרות יוצאות על שמו בחזקת הבתים בגמ דולא לאב שניהן באוני אחת בבר
רב' והארץ היתה תוהו אניות וזומניות בפסקה דר השנה ובתר ירוש בנפתלי אילה שלוחה . אוניתא
רחלקא פיר אונו שבר המכר בלשו יון נקרא שטר אונו .. אף האונן והמפקח עליו את
הגל בפסח בפר' האשה בזמן שהיא אנינות לילה לאו שמה אלינות בזבחים בר' גמ' דטבול יום ⟦ניר'
מן לא אכלתי באוני . ראשית אוני . בגמ' דהמכלת מין בהמה בכר המכלת בנדה בזבחים בר גמ
דטבול יום פיר' במפלת בנדה ומפרש מה שלבו דוה עליו אם ימות הוי בכור לאפוקי מן בהמה חיה
וטוף דאין לבודוה עליו אם ימות.. אנבא תא שמני מאנבא חייא בגמ' דסתם גזירות בנג
מינין מתחוי ליה פי אנבא בגמ' דתריעין בסדר תעניות האלוסא נבא פיר ביצי כניס כגון הא דרא גמ
דח' שרצים הטפויין וביצי כניס ופיד רב האי גאון זצ'ל זה דתעניות גירסא כך הוא . כי נבא והביא לו
דומו אותו דטיר ואמ' שהן ביציכנים האמורין בח' שרצים ויש ששונין יאניבא ומפרשין הולעת כד
גרסי' בכיסוי הדם ר' חיה נפל ליה יאניבא בכי הניה וזהוא העיקר. אנבג אנפק
אנטל בס' גמ' רחזקת הבתים כתי' אפיתחא דקפוטקי אנבג אנפק אנטל זו היא רביעית של תורה
אנבל בזבחים בס' פרק המזבח מקדש מעיל כולי של תכלת ומביא ע'ב' זוגים ובהם עב אנבולי
ותולה לו' מצד זה ולו מצד זה פיר' אינבול כמו המג והענבול.. אנבוקראות של כלים על
כתניהן בגמ' דה מכיר כליו בסר הגוזל ומאכיל סא אנבורוקלאות תלמ' ידו בהזהב המחליף אמבירוקלין
באמבורוקלין קנה פיר כדיתות של ידיעות נקראת בלש' יון אמבורוקלין וכן בלעי קורין אותו בירוקלו
ויש שקורין הורצלו. אנגלי ושמים לא זכו בעיניו תרג ואנגלי מרומא לא זכאן קדמוה
ובני עליון כולכם . תרג והיך אנגלי מרומא כולכון . אין כמוך באלהים יוי תרג לית בר מצך באנגלי
מרומא .. אנגרא בר' גמ' דהןהב תרגמה ר' אבא בדינר ניאקא ואנגרא חד שפסלהו מלכות
וחד שנסלתו מדינה. אנגרבטים ר' אלעזר ביר שמעון איתמני אנגדבטים והוה מפיק
עיבדיה בפסק דויהי בשלח פיר' כתף ויהי סובל כל דבר על כתינו כמו אגרטים דויקח קרח בילמ' יי
אנגריו
Automatic review queue
Pg — B — {'A': 'uncertain', 'B': 'probable_present'}
Automatic cut proposals (normalized-character intervals in the concatenated component search text, not editorial boundaries):
[
{
"reference_interval": [
997,
1004
],
"source_ranges": [
[
7606,
7618
],
[
7390,
7398
]
],
"status": "review",
"reason": "reversed unique-anchor runs"
},
{
"reference_interval": [
1012,
1069
],
"source_ranges": [
[
7390,
7398
],
[
6009,
6023
]
],
"status": "review",
"reason": "reversed unique-anchor runs"
}
]רהמחון יפי' אמנה יהיו דברינו . מר בררם אשי אמר אפילו מעודין עידי מודעא עדות על פי מגודאו כנו כתבי לה למודעא השתה
נאמנין ומדעין לשטראן דמקני מאי טעמא כיון שמעמידין כי אנסיה במכירא כי המ נונח נן לה כתב שטר מכירה וכון שנתן לה
כתב נאמנין ולא דמי לשטר אמנה דשטר אמנה לא כתבי אינשי וכיון שלא נתו להכתו 'ע'ג' דחמרי אינשיו עידי השטר חמנה
היו הדברים ביניהן אינן נחמנין וקיימא לן כוותה כי הנושח ונתן באמונה ט בסוונה כגוון שאמ' לט איני מאמינך הודעני
ככמת קנית הץ זה ואני מנ' מרויחך כךוכך אמרו חכמים כגין זה אם קנה ידיעוה בר דינריס ויש כהן שאין שוות דינ' אלא
פחות ויש ששה יותר מדנר לא יחשוב הרעות כאמונה ויחונרלו קנית כי דינרים ויחשוב לו כל אחת כדינר והיפות
כשוויהם לפי ששות יותר מדינר אלא אדכלם באמונה או כולם בשומא ואם ירושם לו כחמונה מעלה לו אתר על הריות
שנתרצה לתת לושכר כתף ושם חמר ושבר פונדק וכולם סדמי הקפיה כי אלו כולם על דמי הסחורה הם חשונין אם שכר
צצמו אינו מעלה לו שכבר נתן לו שבח משלם כעל הסחורה יעושיו אמנה כפירית פי' המוכר כשעומד כאמונה ונותן לקונה
חטין כשהתכה עמד א'ע'פ' ששות עכשיו יותב ויותר אכל אם נתן לו אמעות הבמו ששות עבשיו לא יטולו מפני מראה הניין וגתו
אין עושין חמנה כדמים . אמן ונותנין פיאה מכל חומן ואומן כפיאה כפ' . הפיאה נתנת הפועלים אוכד כהלי כתן ולחומן
לאומן כככא מצי עאה כפ' ג' השוכר את הפועלים פירש מאזמן לחומן משורה לשורה והן איצייתח דהשותפין תרגד
ורושלמי פאתשרך אומניא סוחריא תרג' ירושלת' פאת ראשיכם אימנא דרישיםן אאמון התיטבי מטא תרג השתטבח מא
מאל כסנדדיא דכתא . וכבר אנדת רבה פי אמון בד' עניינים אמין פרגוג אמין מוצע אמין מכוסה אמון רבתי . אמן
כחנואת שאימנו בעקצים בפ' זיתים שככשן פי' אמנו קיבצם ויש ששונין החגלזים שחמרו והבצלים שעמרן ופי' חמר
כמו חמרים חמרים שעמדן כמי כי קבצם כעמיד גרנה אמנם עד הנהר ועד אמנם כפ' שלש חרצות בשביעית כמו ותשורי
מראש חמנה אמב ליא חלכה סאמפליא חלוצתה פסולה כי כמות בפ מצות חליצה אמפליא ופמלניא
סא אופלא בכלים בפרק הבגד מטמא פרק נ'ג' דומצות חלצה כאן כאנפלירי של בגד כאן כאיפלא של עור והן מנעלים
טנים שחיפין את רוב הרגל ור' מצליח פי' עור הוא ועושין אותו בארץ ספרר מבניסין כו גליהם ומגיע עד הקרסולין וכשהן מכגר
למר נקרא עדולרין כלשנא דרכנן וכלעו פדולי אמפולי נתתו לך ינתת כאמפילי שבועות בפ כל הנשבעין פין ר' מצליח
נתת בדמי הסמיקה וכלעו כרגלא אמן ומיות כבדיתון דר אליעזר פר מכ וחלטת אמפאות בין שכיל לשביל והיו
רואין אילו את אילו ⟦פי'⟧ חלונות
כתומת מצר לבר אמפר ולטושין ולאומים תרג אמפורין ורישי
אומין וכן כבר אשית רבה . אמצך אין מאמצין את המת עד יציאת נפש וכלי המאמץ את המת עם יצאת הנפש
הרי זה שופך דמים כע' שוחל אדם מחבירו כ' סותמין עיני המת לאחר המיתה כדי שלח יהיו עיניו כתוחות כעניין
שנו יוסף ישיתגח על עיניך אמץ כר אווזא דחצי לאומצא בגמ' רחבלי קש במפנין אי כא בעי למיכל באומצא שפיר ראמו
כפ' כל הכשר בגמ' דהמעלה את העוף פי' להיאכל נא אומצא בדניי ומודקי כפ' גיד הנשה בגמ' דנוהג בשליל בדא' כיצד
טלין פי אומצא דאסמק חתיכה של כשר חתביה ומלחיה אפילו לבשל בקררה תותר שפדיה כשופרא מירב דייב אחתיה אלאגומרה
מישב שייב וכן הלכה כיעי ומוקרי ⟦בשצים⟧ כצים כקרמייהו חת בינהו ומלחינהו חפיל לקדרה שכיין תלינהו כשפודא שרו מי רב דייבן
חקתינהו חגומרי משאב שאיכן ושרו . אמך כפר' א' דראש השנה מאן כבני מדון כבר אימרנא פיבבני כבשים העוברים
על יד מונה . כאימרא כדארים כעצים בחשים כמזכח בקיכל כירושלם כפ' א' דנדרים וכפ' האיש מקדש כגמ' דבהקש
מזיד קדש פי' הטדר כדכר ואמר הרי הוא עלי כאימרא ככבש של תמיד שהוא כדיריים כדיר של בהמות של קרבנות או
בעצים של מערכה או כאישי של מערכה של עולות הרי זה נזר כקרכן כירושלם פליגי תרי תצאי אליכא דר' יהודה יש תנא
דסמר כירושלם מקודשתהא כמוכח וכיוצא כו ויש אומר אין קדושה לירושלם אמר אמרח. בקתא לבקא בגמרא
דנשכרו רגל יהכאיל טריפות איקרעי כירתא וחימרו פועלים דזל עובידתא ואימכו בעלי בתים כראש גמר דהשוכר
את האמנין אימריא אולא לכתשח דגמר דהשוכר את רבועלים מאן אמרייך דאימרית . פי' מיהסניסך אמר כמה
שימש משה כל שפעת ימי קמילואים בחלוק לכן שאין כו חימרא כפ' מאימתי מזכירין גבורות גשמים וכגמ' רנורות
הגוים בפ' אין מעמידין על פי מדיתו תרג' על אימרא דלכושיה כל שאין יכול לטון אימרא בחפת חליקו . כפ' ושקין בגמר ההדיוננו
חלוק לכן שאין כו חימרא ופי' אילו בני אדם חכמים חשוכין כשוטפרין חתיה בגד מחפין את התפר כבגד נאה כחתמן על הגס ועל
החימרו כר' גמר דר' אליעזר אומ' החות פי' רפינו החי על הגם שהוא מקום כמין ומא יוונה חוט אחד לכאן וחוט אחד לכאן צטע
שנמצא כו סימן חועל החימרא או על הציור כלו מ' שמציירין בבגד שהוא אורגו נמן חותיות שנמצא כמו כתב וכן פרש כראם
חנינה את יי החמרת חטיבה אחת בעולם ציות אחד בעולם לוב דכר הניכר שאין רמוח וכן פל חובות אמיו אטון מצרים
מצוירים בחוטי מצרים ותרג איתדיקם אטוניהם . כצע אמרת . מכנע פורפירא במגילת אינה וכפט ראיכה פיר פורפירך
ארג מן וכרקרא דכה והוא עד פרשת אל תהי עד המס יכצע אמרתו . פטורי פ()שר ר' יעקב דכפר חנן אומ' בוע פורפירא כולה
שרו וחסרי אמרא סחד זימנא בחלק כעניין משיח . פידש כולם מתרים הקטרים שעל מכוליהן ביחר ואחר כך קושרין כל א' וא בפני
עצמו חיהושר חד וקטר חד כלומר מתיר נגע אחד וקושרי וכן לכל א' וח' ואינו מתיר כל הנגעים כיחד אי בעיינן ליאהיה אלגאולה
מיומן ולא חתערב עד שאקשרם כולם אמר בבראשית רבה ויותר יעקב לבדו למלך שהיה לו כלכ אגריאון ואריה אימיחן
שומע הקול חימיחן כפס דהחדש לעתיד לבוא עשה הבה חת הבהמה ואת החיה וכו אימירא ועושה שלם
היניהן ואן מויקין שנ ואב וטלה ירעו כאחד ואומר כהגדת ילמדנו כסוף פרטת בראש דימירון בית בלעו דומישתיקו אגמר
תנאי תחני תנא כפר אמוראה בסוף גמר דבמה אשה פי' פירק הוא בשבת בתוספתא כי כל משניות שלו שנויות על דרך אמור
דבר אהיש בו משום דרכי החמורי ודכר זה אין כו אמ ואמר להחך ותהס עליך . ואמר אמרת מיבעי ליה וכו בסוף גמר דהראה יאמרי
בי רב אמרי כמערבא אמוראי . דפוס בדיתא אמורי דנהרבעא כולם מפרשים בסוף גמר פר קמח ושנהררין פי' קמאיי
דראין תנאין ואותן שלאחריו נקראין חמוראין שהן בעלי מימריות לי שמטוה לחמוריה מיניה ברא גמ' דכיסוי הדם יפי' ניססקזה
לישניה דכל אמירות בלישנא נאמרו סא' ליש מטוה לאמוריהן יפסקו התותמן שמתרגם דבר ר' שדורש שלא כהלבה לחד נמיתנא
אמרו ברחש פרק אמרו לו אכלתחלב כדתנן האשה שהלך בעלה למד ינתהים ובאו ואמרו לה מת בעליך דקיימא לן אפי' באר בסוף משנת
רסוכה בג פרקים בשנה היו כל המשמרות שוין באי מורי הרגל פן' בגמ' מה שאמור ברגליו פי' אמורי הרגלים בקורבנות הרגלין כגון חטאת ציבור
וכיוצא כהן דתנן נאכלין לזכרי כהונה לפנים מן הקלעים ובן כל החובות הבאות מחמת הרגל ברגל אבל עולות דגוה נינהו והינו מה
שחמר ברגל ולמה שמן אימורין מפורש כערך מד . אתך במגלת איכה בני אשפתו תרג בני אמריי שתן תמורות של אבותיהן
אמרכל כגמ דכל התדיק בכהן משיח וחתניהן אמר כליך בסוף גמ' דמקום שנהנו בפסחים אין פוחתין מיגו
דין וז' אד מכלין כרה אילו הן הממונים וכמוש גמר דתמיד סא' מרכולין שומרי הסף תרג' אמר כליח ונשיחא נשיחי הלוי ותרג
אמרכלא ירושל בפרק הבניע בתוספת שחלים כפר חטה הוא שמרכל כל שהוא מך על הכלי אמרכל בערך אספרון אן בטלתם תמיד
שלכין הערבונים כראש נמ' דהרר וברא' גמר דעמר הרין ובחוש גמד דמגלה פי שלא הקים המשכן אותו הלילה ולא חקריבו תמיד
ונאסרי ישראל אותו הלולה בתשמיש המטה לגמרי שכל זמן שארון ושכינה שדייין חוץ ממקומם . פי' חוץ ממשכן ישראל אסורין בתשמיש המטה
אבות חמת לתשמיש לתפשיה לרחי כפרק היה קורא בבפרה בגמר' דאילו הן בין הפרקים פי דומה זה כחילו שיחת חמת אמת אחוותו
כדרך שש יחת מלה חוחזת השוטים כדאמרינן במי שאחזו קורדייטס ודילמא שיחתה דלאו לאו נקטיה אממי הין הין נקטיה
באמת החזן רואה מהיכן התינוחת קורין כחמת האשה החוגרת בסינר כפרק המצגיע כל באמת הלכה למשה בסיני וכסוף פרק הזהב
בגמ' דבחמת כיין התירו לערב קשה כרך מפני שמשביחו אמר ר' אל יעזר הדח אמרת כל באמת הלכה למשה מסיני . ובפרקא קמא דשבת
ביחשלם וכפ' כ' דכלאים אמת לבוני מלבן בשבת בגמ' דהכונה כמה יבנה פי' רחב מלמטה כגון במה שקר כל אות אחדרי כרעא קא
אמתה של תורה בסוף פרקח קמא דמגלה פי' לבך כתיב ואמת שצריכה שרטוט כא מתה של תורק . פי' כמזווה שהיא אמתה של תורה כדגרסינו
כפר הקמץ רבה בגמרא דשתי פרשיות של מוטה . אמר רב כל מזמה שאינה משורטטת פסולה ועוד שטועשל מזווה הלכה למשה מסינע
ורבנן היכי אמרי אמר ר' יצחק אמר ר' אלעזר מתוך שיודעין כהקבה' שהוא אמת לא כובו בו ברא באמ' דבא לו כהן גדול פירשותנן ידמיה
דכאל היכי עבוד שלא סמח גבור ונורא לא כתובו ולא רצו' לומ' בו אלא אמר אמרך א' וכן בחמיתא וכן בכגס בגמ' דחבילי קנ
כמפנין . ס'א' מיניתא והוא בערך מם פירש בלעו מינתח כמשמעו אמתלא אי ו הא אמתלא . כסוף
משנה דניטין תיגמ' דהחשה כאשה שנת ארמלה בכתובות פי' כגמ' דסוף גיטין רב זביר אמר
מקום אמתלא חוש אלין
אמתלא כלומ' ישיפנים לדבר שיצח עליה קול שהיא מקודשת כגון ההוא מעשה כאשה אחת שהיתה גדולה כובי . וכו' ככרובות כפר
האשה בגמ' דהאשה שאמרה אשת איש הייתי עד כיון שנתנה את מלא לדבריה נאמנת ולא תאמר שכל את מלאי צריך הדבר להשמע
ולהיאמר אלא אם כן יש לו מקום שנראה הדבר שיש שם אמתלא כגון זה המעשה וכי כעבודו יצא הכל הקול א'ע'פ' שלא נשמע את מלא
כהדיא אתמלא היא אותיביה ובלבד שלף ירח שם אתמלף דבענן אתמלי לבישמע בהדיח ופריק אימא וכלבד שלא יהא שם
מקום חתמלח וסיועא דםייעזה רב כהנא לא לאוקמה ולא דמיה לנתקדשת ואחר כך בח בעלה וכו למקום אתמלא וכיון דמקשים
ומפרקינן עד דרב זכיד שמע מיניה הילכ' טותיהו אמתננוין כילמדנו אספה לי שבעים איש למה שבעים איש כנגד אמתוטין
של ישראל של שבעים נפש ירדו אבותיך מצרימם ס'ח' אכתנטין תשובה לרבינו האיי לענין האוחו בחמתו
ושבחלתם הח ואמרי רבנן ברכינו הקדוש שלח הכניס ידו למטה מחבנטו הכי
מפרשינן בקינוח
במילי אוחרתיאתא היכי עביד בן הא ובין ההיא דר ארפון דמתרצא הכי ר' שמעון אומ' כל המכוים המכניס ידו למטה מטיבורו תקצץ
אמרולו לר' טרפון ישב לש קון כבריסו לח יטלנו חמר להן לאו והלח בריסו כבקעת מוטב תבקע בריסו ואל ירד לבאר שחת כבר
ויקמין שלח בשעת קינוח ובשעת קיניח בנדור וכחרס שפיד רחמי אכל כמים חינו צריך לינע ועוד שאין מכניס ידו כרי שתגע באמה
אלא כלזידו מלוכשת עבה דתנונבל היד המרכה לבדוק בניצים משוכחת וכחנשים תיקנן ותנא במה דברים אמורים לעניין שכבת זרע
אם לא בדק עצמו כצרור וכחרם כודק אבל במטלית לא והתניח בודק עצמו במטלת וככל היד שירצה כדאמ' אבי במטללת עבה ודברים
הללו מכנים אבל ומאחור לית לן בה וכל כך למה מפני החט החמום שלא יבוא לידי יוצאת שקבת זרע לפולה ועוד מוקמינן בפנו י אבל
נשוי שחני שיש לו פת כסלו ולא כמהרה יטא לידי חימוס דמדה הזו דקתני שמואל ורב יהודה הוו קיימי על אצרא רכי כנישתא רשף יתיב
בנהררעה אמר ליה רב יהודה להשתין מים אני צריך אמר לוה שינטמנא אחוז כאמה והשתין מים לחוץ יותקשינן . והכי אמר ליה הכי
והתניא ר' אלעזר אומר כל תשוחז כחמה ומשתין מים מביא מכול לעולם ופרקינן בהכמה פירוקין וכול הו חיתנהו נחד מיניה
ויבעית אימא נשואי שאני אמר רב נחמן ואם היה נשחוי מותר . ויש אומ' כך שמואל אמר לרב יהודה שיעש כתומה כלומ' אתה שיודעם
המשנה על כה האמר לי כך אחוז בחמה והשק⟧ מים לחוץ פרק י'ו' חין כסף לאכי זה אבל יש כסף לחדין אחד כפר נערה
שנתפתתה בגא' דהאב וכאי ובגמ' ובר צמר דיקידושין ⟦פי/⟧
בכסף מנחלן שהאב זכאי שנ' ויצאה חנם אין כסף מיבר
כתיב ויצחה חנם ליכתוב אין ושנן ידעינן דחנם כלא כסף משמעאין כסף דכת' רחמא למה לי אלא ללמד אין כסף לא הדין זה
כשיונאה מרשות אבל יש כסף לאדין אחד ומטאבי ואם יקנה האי הבא יציאה דטיתה קא ממעט לזו הבת שלא תוכה בקידושיה פי
כשם שיוסאה מרשות אדון בימי הנעורם יוצאה וחגרת לחביה כי וורה קטנה ואינם יוצאה וכשיונחה כימי הנעורים ואין לאדוניהס
כך כשיוצאה קרשות חבה כימי הנעורים כסף קידושיה לאביה וחקשינו והאלא דומא יצוחתה מרשות אדון היא יוצא לגמרי לא נשחקה
לה לורשות כלום ויצירותה מרשות החב מקידושיה עדיין נשאר לחרה רשות מסירה לחופה ועדק מיהא מילתא כבר נפקח לה לגמרי
דאמר מרחין אדם מוכרחת בתו לשפחות אחד אישותו יש אומ' מהפרת נדרים מהא נפקח לה מרשותיה דתנן נעדה המאורסה אביה
ובעלה מפורין נדריה . והאיחין כסף מיבעיליה לכדתניח ויצאה קינם אילו ימי בגדותה אין כסף חילו ימי נערות ודאיק רבינא מדברייב
קרא אין כיוד ולא כתיב אין חכר בלא יוד דרשינן לזה לאו והין לאו אין כסף לאדון זה הין יש כסף לארון אחר ומנו אב וכי האי תנא
דתניא וזרע אין לה אין לי אלא זרע כסך זרע פסול מנקין תלמוד לומש' אין לה עיין עלה הנה דרש כיוצא בזה לאו והין אין לה זדע בשר ישלה
רע פסול וזהו חין לה עיין עליה אבל אם יש לה אפילו זרע פסול זה פירש רבינו חנגאל וצל . אין לו מוח בקדקרו בקלכה ראשונה
ביכמות ובמנחות בפרק התורה היתה כאת כגמ' דוולד תורה ותמורתה כשוסהן ר' אומר לו ללוי אין מוסיפין על המרות ייתר
משתות בסוף פרק המוכר את הספינה וכן כל הממרא בראש גמ' דכל התורה באה ה' כאין ירושלמיות שא שהן ו' מדבריות
ומסקאנאמטן מחתן וארכעין הוי כיצד בשקלים ט'ו' שקלים הח ס' שקלים וכל שקל ד' דינריס הא מאתן וארבעין ומנה אינו אלא
מאה דינר' אלא שמע מינה מנא של קדש כפול היה והוא ד' יי דינרין והוסיפו עליהן שתות קלסד הקרן ועולין מאתן וחרקעים אין מלדות
נונעת כ חברתה כמלוא נימא כפ' ג' שחכט בגש' דנשים ועבדים פי שהיו מדכרות אליו כך כדי שלא יהא אצל שמיש עדיין ויקבל
המלכות לפי שבריין לא כפסוקה מלכות שמואל ולא חלה מלכות שאולי תניא אמר לו ג'⟧ אלעזר לר' יהושע אתה לא שמעת אלא אחת אני
ומעתי ארבע אין חומר למי' שלא רקה את החדש יוא ויעיד וכפר קמא דסוטה בגמ' דאבשלום אין לי בן בעבור הזכיר את שמי
ולא הוו ליה בני והכתוב וילדו לאבשלים שלשה כנים ובת אחת אמר רב חסרא בר אבדימי שלא היה בן ראוי למלכות אן מביקנו
לן ר' יעקב מאינך כפר' הבא על . כמתו בגש' דאנו סת חבירו מפיקנא לך רב חסרא חנינא מאינך כרא' פרק קמוכר את
פי אם אטך מקשיב לדברי אלא נתלה אתה ברב חנינא חנרא משמי תנא לך עד שתפיר דבר ר' חנינא ולא תחיה מטק אזניך לדברו
בא אני מישרך שלא תזכיר שמו לעולם שוגרם דסריכן אהדרי כקאש גמר דהריאה כי רבינו חננאל אל שלא צסדרן קבלה רב מפית
אפילו סריכן תרתי אוני סאמצים ועיקק מיכרכי מהדרי וכל שכן אם דבוקות זו על גבי זו הראשונה עם השלישית חדאי טבה
רכותיו קנאונים פירש כיין דחכא סריכא לחברתה היא מרביצה מרכעתא לא איכפת לן כתא . סריכא דהיינו רטת' רטערייהו
וכרחתיה לבהמה מחיים חפילו כדלא ברוכן דחקי אהררי כשרה אן אני והוא הושיענה נא כפר ללב וערכה פי
הדברים האמורים כדכתיב בכל צרתך לו לך ומטרש במגילת איכה כסוף . גרע כחרי אף אמ' הק'ב'ה'
ככר נשבעתי לבני עמו אנכי כצרהים שהוא שאהיה קץ' עמם כצרה . השיב אחור ימינו ואוג אם אשבחך ירושלם תשנח ימיני
וכסיף גילה לרני אל ההד ותעמוד לגורלך לקן הימין עד קץ נתתי לימיני כל זמן שימיני משועבות בני השמשועברים גאלתי
דמיעי גאלתי בני הינו ראמ' דוד למען יחלצין ידירך הושיעה ימינך וענגי און כותבין עליו אונן ואפי' בניש דר' מאיר אומ'
ובראש גמ' דקידושיו כמה דברים אמורים כשלא כתב עליו אינן אבל כתב עליו אונו והן שחרירו וכסוף גמ' דמי
אמת חונאית ושטרות יוצאות על שמו כחזקת הכתים כנמ' דול אג לאבשנים בניס שנים כאונים אחת כבראשית רבה
בהחץ היתה תהווכהו חושת ממיות רפס' דראש השנה וכתרג' ירושלמי כנפתלי אילה שלוחה חוניתא דחקלא פי' חוט שטר
המכר כלשין יון נקרא שטר אונו אן החונן והקמ' והמפקח עליו את הגזל הגל כפסחים . בפ' ראשה כזמן שהיא בבית
אנינות לילה לא שמה אנינות כוכחים בראש גש יטבול יום פי לא אכלתי כאוני ממנו ראשית חינו כנש
דהמפלת סנדה ומפרשנן תי שלכה דוה עליו אם ימות הרי זה סכור לאפוקי מין בהמה חיה ועוף דאין לבו דוה עליו אם ימור
אנבא תשמע אנבא חיה כנמ דסתם נזירות בפ' ג' מינין מיתחטו ליה כי אנכאי כנש דמתרעין כסדר תעניות
החלט סא' נבא פי' בצי כנים סון הא דראש גמרא רשמונה שרצים הטפויים וביצי הבינים ופא רבינו האיי גאון
זה תעניות גרסינן כך ואף' כונכא והביא לט איתו דומה צצויר . וחמר שהן ביצי כנס האמורים בק' שרנים וישששונים
ומפרשינו תולעת בדנרסינן ככסוי הדם ר' חייא נפל לזה יניכא בכיתניה ולהו העיקר אגבן אנפק אנטל כסף נמ' דחזקת
הכתים כתיב אפיתהא דקשי דקפוטיקא אנפק אנכג אנטל וזהו רביעית של תורה אן בך כזכחים כסוף ⟦פר'
המזכח מקדש מעיל טלו של תכלת ומביא של שבעים ושנים גוגים ובהם עכ אנכולין ותולין לו מצרוה ולו מצרזה
פי אנכול כמו הזוג וענבל אן דותראות של כלים על כפפיהם כנמ' דהמכיר כלין כפי' הגוזל ומאסל ס'א' אנ כיקלאות
ת'ל' ירושלען כהוהבן המחליף
אמר כן רוקולון כממבורו קולון קנה סל' בריכות של ידיעות נקראות כלשון יון
אמכורוקלא וכן סלעו קורין אותו בורוקלון ויש שקורין תירצילו אף זלי ושמים לא זכו בעיניו ואנגלי מרומא לא זב
קדמוה ובני עלין ואנגלי מרומא אין כמוך באלהים ליתבד מינך כאנגלי מחמא . אנגרא בראש נמ' דהוהב תרב' ר'
אכא כדשי סחקא ואגקרי ואנגראחד שפסלתו מלכות חרש פסלת מדצה אגן ברפוים ר' אלזר בר' שמואל אימתו
אנג כרטים ותוק מפיק עובריה בפס' ויהי בשלח פרעה פיי' כתף והיה סוכל
כל דבר על כתיפו כמי ארגטים
רויקח קרח כילמדנו אגוגרון . מאי זסליקא אכסגרון מיא דכולהו שלחקי . כגמ' דחוץ מן היין ככיצד מכרכין בנת
השטעה שלא איכל כפ' ג' בשביעיתי וכגמ' דאסור באכילה כפ' יום הכיפורים פירש שלקי בלעו בליטי דכולהו
Sp — B — {'A': 'uncertain', 'B': 'probable_present'}
Automatic cut proposals (normalized-character intervals in the concatenated component search text, not editorial boundaries):
[
{
"reference_interval": [
936,
1035
],
"source_ranges": [
[
4515,
4523
],
[
2276,
2288
]
],
"status": "review",
"reason": "reversed unique-anchor runs"
}
]לעהיד לבוא עושה הקבה את הבהמה ואת החיה והכל אימרא ועושה שלום בניהן ואין
הזיקין שנ' זאב וטלה ידעו כאחד ואריה כבקר יאכל תכן ונחש עפר לחמו לא ידעו ולא שחיתו
בכל הדקדשי אמר יויי בהגרת ילמדנו בסוף פרשת בראשית פי אימרון בייתיי בלעז
דמשתקוי. אמר תאני תנא בפרק אמוראה בסוף גמ דבמה אשה פי פרק הוא
בשבת בתוספתא שכל שניות שלו שנויות על דרך אמודיים דבר זה יש בו שום דרכי
האמורי ודבר זה אין בו . אמר ואחר להרגך ותחס עליך ואחר ואמרתי מיבעי
וכו' בסוף גה דהרואה אמרי בי רב אחרי במערבא אמורי דפוס פריתא אמור
נהרדעו
כלן מפודשין בסוף פרקא קמא דסנהדדין פי' אמוראי נקראין בעלי התלמוד שאח
חכמי בעלי שנה שהיו קודם רבי שדברו בשנה נקראין תנאין ואותן של אחריו נקראין
אמוראין שהן בעלימרמותי לישמטוה לאמיריה מניה ברא' גמ' דכסוי הדם פי נפסקיה
ללישניה דכל אמירות בלשון נאמרות פי אחר לישמטוה לאמוריה ישתקן המתרגתן
שמתרגם דבריו שדורש שלא כהלכה לחד נמיתני תנא אמרו בכריתות בראש פרק אמרו
לו אכלת חלב כדתנן האשה שהלך בעלה למדינת הים באו ואמרו לה מת בעליך
וקימא לן דאפלו בחד בסוף שנה דסוכה בשלשה פרקים בשנה היו כל השמרות
שוין באימורי הרגלים פי בגמ מהשאמור ברגל ופירושו אמורי הרגלים האמור
בקיבו
הרגלים כגון חטאת צבור וכיוצא בהן דתנן בהן נאכלין לזכרי כהזנה מן הרלעים
לכני
וכן כל החובות הבאות מחמת הרגל ברגל אבל עולות דגבוה נינהו והיינו מה שאמור
ברגל למה נקרא שמם אימורין הפורש בערך מרי אמר במגלת איכה בשפתו
בני אימריי שהן תרומותיהן של אבותיהן : אמר כל בגמ' דכל התר
ה
משיח וחתניהן אמרכלין בסוף גמר דמקום שנהגו בפסחים אין פוחתין שלשה עשר
ושבעה אמרכלין בשקלין פרק חמישי אלו הן הממונים ובדμ גקר דתמיד ספר אחר
מדוכלין שומרי הסף ריאשיה תרגום אמר כליא ונשיש נשיאי הלוי תרגום ואמר כלאי
ירושלמי בפרק המצניע ובתוספת שקלים בכ' אי זה הוא אמר כל שהוא מר על הכלי
אמרפל בערן אספרון . אמש בטלתם תמיד של בין הערבים בראש גמ'
דהדר וברא' גמ' דנגמר הדין וברא' גמ' דמגלה פי' שלא הקים הרשכן אותו הלילה ולא
הקריבו תמיד ונאפרו ישראל אותו הלילה בתשמיש רגהרי כל זמן שארון ושבינה שרוין
שלא המקודשוכי קיץ למכן ישראל אסורין בתשמיש המטהי . אמת
אמ
אמת תפשיה להאי בפרק היה קורא בגמי דואלו הן בין הפרקים י פי דואה זה כאלו יחת
אמת אחת אחזתו כדרך ששיחת מילה אוחות השוטים כדאמ' במי שאחזו קורדייקוס
ודילמא שיחה דלאו לאו נקטיה או נמי דהין הין נקטיה . באמת החזן רושה מהיכן ⟦/⟧
התינוקות קודין באמת האשה חוגרת בסינר בפרק המצניע כל באמת הלכה לשה
מסיני כמפודש בסוף פרק הזהב בגח דבאמת היין התירו לערב קשה ברך מפני
ב
שמשביחו אח' ר' אלעזר עדה אמרה כל באות הלכה הוא ובפרק קמא דידוש למי שבת
בגמ דהבונה פי' רחב מלמטה כמו לבונה שקר כל אות אחדא כרעא קאסי אמיתה
שלתורה בסוף פרק טבמא דמגלה פי' לכן כתיב ואמת ללמדך שצריכון מגלה שרטוטן
כמזוזה שהיא אמיתה של תורה כדגרסינן בפרק הקומץ רבה בגמ' דשתי פרשיות של
מזוזה אמ' רב כל מזוזה שאינה משורטטת פסולה ועוד אמרו שרטוט של מזוזה
הלכה לשה מסיני ורבנן היכי אמר אמ' ר' אלעזר מתוך שיודנעין בהקבה' שהוא אמתי
לא כזבו בו ברל גמ' דכאלו כהן גדול פי ורבנן ידמיה ודניאל היכי עבוד שלא אחרו
גבוד ונודא לא כזבו בו לא רצו לומ' בו אלא אמתי אמיתא וכן באמיתא
וכן בפיגם בנמדחביליקש ספר אחר מינתא והוא בערך מם פי בלעז מינתא כשמעו .
אמחלא איזו היא אמת לא בסוף ישנה דגיטין ובגמ דהאשה בהאשה
שנתטלמנה בכתובות פי בומ דסוף גיטין רב זביד אמ' במקום אמתלא חוששין לאמתלא
כלומ' יש פנים לדבר שיצא עליה קול שהיא הקודשת א'עפ' שאינה הקודשת כגון ההוא
מעשה באשה אחת שהיתה גדולה בנואי וכו' בכתובות בפ' האשה בגמ' דהאשה
שאחרה אשת איש הייתי עד כיון שנתנה אמתלא לדבריה נאמנת ולא תאמר שכל
אהת לא צריך הדבר להשמע ולהאמר אלא אם יש הקום שמראה הדבר שיש שם אמת לא
כגון זה המעשה וכי בעבורו יצא הקול אעפי שלא נשמעה האמת לא בהדיא אתהלא יא
או תיביה ובלבד שלא יהא שם אמת לא דבענן אחתנא להשמע בהדיא : ופריק איתא ובלבד[
שלא יהא שם מקום אמתלו וסייעתא דסיעיה רב כהנא לא קמא דלא דמיא לנתקדשה
למי
ואחר כך בא בעלה וכו לחקום אח תלא וכיון דמקשינן ומפרקינן על דרב זביד שמע
היל כוותיה. אמתנטין בילמדנו אספה לי שבעים איש למה שבעים כנגד
אמחוטין של ישראל שבשבעים נפש ירדו אבוחיך הצריחה סביראילי אפתנטין .תשולה
של רב האי אצל לענין האיחו באחדו : ושטאלהם הא דאמרי רבוןך וכ ומן וול
הכניס ידו מאבנטו ולחטה היכי מפרש ובקינוח ובחילי אחרניתא היכי הוה עביד בין הא
ובין ההיא דר טרפון דמתרצא הכי ר' טרפון אומ' כל המכניס ידו למטה מטיבורו תקצץ
אמרו לו לד' טרפון ישב לו קוץ בכריסו לא יטלנו אמר להן לאו והלא כריסו כבקעת (וטה
תברע כריסו ואל ירד לבאר שחת כבר מוקמין שלא בשעת קינוח ובשעת קנות צדור
ובחרש שפיר דאמי אבל במים אין צריך ליגע ועוד שאין מכניס ידו כדי שתגע אמה
אלא כשירו מלובשת מטלית עבה דתנן כל יהיד המדבה לבדוק בנשים משובחת
ובאנש
תקצץ והונא במה דברים אחורים לענין שכבת זרע אבל לענין זיבה אף הוא
כנשים ואפלו בשכבת זרע אם בא לברוק את עצמו בצרור ובחרש בודק אבל במטלת
לא והתניא בודק עצמו במטלת וכל דבר שירצה כדאמ' אביי במטלית עבה הכא נחי
במטלית עבה ודברים הללו מבפנים אבל האחור לית לן בה כי כל כך ותפני החימום
שלא יבוא לידי הוצאת שכבת זרע לבטלה ועוד מוקמן בפטי אבל נשוי שאני שיש לו
פת בסלו ולא במהרה בא לידי חימום כמו חדה זו דקאמרינן שמואל ורב יהודה הוה
קימי על איגדא דבי כנישתא דשפיתיב דנהר דעא אמ' ליה רב יהודה צריך אני להשתין
מים אמ' ליה שיננא אחוז באמה והשתין לחוץ וחקשיון היכי אחר ליה הכי והתניא ר'
אליעזר אומ' כל האוחז באמה וושתין מביא חבול לעולם ופדקינן בה כמה פרוקין וכולהו
איתנהו וחד מיניהו איבעית אימ' נשוי שאני דאמ' רב נחמן אם היה נשוי מותר .
סליק פרק שלשה עשר .אחל פרק ארבעה עשר
אן אין כסף לאדון זה אבל יש כסף לאדון אחר בפרק נערה שנתפתתה בגמר
דהאב זכאי וברללמ דקדושין פי' בכסף מנא לן שהאב זכר שנ' ויצאה חנס אין כסף
מיכרי כתי' ויצא החנם ואנן ידעינן דחנם בלא כסף משמע אין כסף דכת' רחמ לתה
למה לי אלא ללקד אין כסף לאדון זה כשיצאה מרשותו אבל יש כסף לארון אהר ומנואב
ואסיקינה האי קראה יציאה דכותיה קא ממעיט לזוהבת שלא תזכה בקדושיה פי כשם
בעת שיוצאה הרשות אדון בית הנעורים יוצאה וחוזרת לאביה כי עודה קטנה אינה
יוצאה וכשיוצאה ביהי הנעורים ואין לאדונה כסף כך כשיוצאה מרשות אביה בידי נוורים
ה
כסף קדושיה לא ביה ואקשינן והא לא דמיא תיאתה הרשות אדון היא יוצחה לגהרי לא
משארה לו רשות כלום ויצאתה מרשות האב בקדושיה עדיין נשארה לחב בה דשוה אסירה
שופה ואנשן ודן דיהא דלתא דבר נפקא לה לגהרי דאמ' הר' אין אדם מוכר את בתו לשבחר
אחר אשות ויש אומרין מהכרת נדרים סיהא מולתא נפקא לה מרשותיה התון וערה המאור שה
אביה ובעלה חפירים נדריה והאי אין כסף אילו יתי נוגרות ודייק רבינא מדכתיב קרא
אין מלא ביוד ולא כתיב אן חסד בלא יוד דרשינן ליה לאנ והין לאו אין כסף לאדון זה
הין יש כסף לאדון אחר יומנו אב וכי האי תנא דתניא וזרע אין לה אין לי אלא זרע כשר
זרע פסול מנין ת'ל' אין לה עיין עליה הנה דרש כיוצא בזה לאו והין אין לה זרע כשר יש
לה זרע פסול וזהו אין לה עיין עליה אם יש לה אפלו זרע פסול זה פי רבי חניש זקלי
אין לו מח בקדקדו ביבמות בהלכה ראשונה ובמנחות בפרק התודה היתה באה בגמ'
דולד תודה ותמורתה כשניהן אמ' לו ללוי אין מוסיפין על ההדות יותר מתות כסף פרק
המוכר את הספינה וכן כל המימרא בראש גמ ד התודה היתה באה ה' סאין ירוש ו שהן
ששה מדבריות ומסקינא מנח מאתן וארבעין הוי כיוצד עשרים שקלים חמה ועשרים
לאד
שקלים חמשה עשר שקלים האששים שקלים וכל שקל ארבעה דינרים הא מאתן בעין
ומנה אינו אלא מאה דינרים אלא שמע מינה מנה של קדש כפול היה והוא ארבעה דינרים
והוסיפו עליו שתות מלבד ועולין מא תן וארבעין . אין מלכות נוגעת בחברתה כמלא
נימח בפ' שלשה שאכלו בגמ' דנשים ועבדים וקטנים פי' שהיו מדברות אליו כל כך כדי
שלא יהא אצל שמואל עדיין ויקבל המלכות לפי שעדיין לא נפסקה מלכות שמואל ולא חלה
מלכות שאול . תניא אמ' לו ר' אליעזר לר' יהושע אתה לא שמעת אלא אחת אני שמעתי ד
ארבע אין אומ' להי שלא ראה את החדש יבוא ויעיד בפירקא קמא דנדה בגמ' דר' אליעזר
ובפרקא קמא דסוטה בגמ' דאבשלום אין לי בן בעבור הזכיר שמי ולא הוו ליה בני והא
כתיב ויולדו לאבשלום שלשה בנים ובת אחת אמ' רב חסדא בר אברימי שלא היה ראוי
למלכות . אן מפיקנא לך רב יעקב מאוניך בפרק הבא על יבהתו בגהדאנוסתי[
חברו מסיקנא לך רב חיננא מאוניך בראש פרק המוכר את הספינה פי אם אינך מקשיביא
לדברי אלא נתלה אתה ברב חיננא אנא שמיתנא לך עד שתסיר דברי רב חיננא ולא
תהיה מטה אזנך לדבריו : ענין אחר אני מנסרך שלא תזכיר שמו לעולם . אוני דסריבן
להדרי בגמ' בגמ' דהריאה פי' רבנו חננאל ז'ל שלא כסדרן קבלה רב מפי רב סריכי
הראוי
תרתי אוני באמצע ועיקרין מפרקי מהדרי טרפה וכל שכן אם דבוקות זו על גבידו לשונהם
עם השלישית דודאי טרפה ורבותינו הגאונים ול כתבו כיון דהדא סריכא על חברתה
היא הרבו זו ורבושותא ליו איכפת כן בהאי פירבא יהינו רביעתיה גשב לה ל
בחיים אפלו כד לא סריכן דחקי אהדדי וכשרה דאן אני והוא הושיעה נא
בפרק לולב וערבה פי' דברים אמורים כדכתיב בכל צרתם לו צר ותפורש במגלת
איכה בפסוק גדע בחרי אף אמ' הק'ב'ה' כבר נשבעתי לבני עמו אנכי בצרה בדין הוא
שאהא עמהם בצרה הדא היא דכתיב חשיב אחור ימינו ואמ' אם אשכחך ירושלם תשכח
ימיני ובסוף גילה לדניאל הדא היא דכתיב ואתה לך לקץ ותנוח ותעמוד לגודלך לקץ
הימין וכו' עד קץ נתתי לימיני כל זמן שימיני משועבדת בני משועבדים גאלתי ימיני אל
גאלתי בני הוא שדויד אומר למען יחלצון ידידיך הושיעה ימינך וענני : אן
כותבין עליו אונו ואפלן בשבת בגמ דר' מאיר אומ' עכו וברא גמ דקידושין במה דברי'
אמורים בשלא כתב עליו אונו אבל כתב עליו אונו אונו זה הוא שחרורו ובסוף גמ'
דמי שמת אונות ושטרות יוצאות על שמו בחזקת הבתים בגמ דולא לאב שניהם באוני
אחת בבראשית רבה והארץ היתה תהו ובהו אוניות וזומיות בפסקה דראש השנה
אן
ובתרגום ירושלמי אילה אוניתא דחקלא פי אונו שטר המכר בלשון יון נקרא שטר
אן האונן והמפקח עליו את הגל בפסחים בפרק האשה בזמן שהיא אנינות
לילה לאו שמה אנינות בזבחים ברל גמ' דטבול יום פי מלא אכלתי באוניי ראשית אונו
בגמ' דהמפולת מין בהמה בפרק המפלת בנדה ומפרשי מי שלבו דוה עליו אם ימות
הוי בכור לאפוקי מן בהמה חיה ועוף דאין לבו דוה עליו אם ימות: אנבא
תאשמע מאנבא חייא בגמ דסתם נזירות בפרק שלשה מינין סתחוי ליה כי אנבא
בגמ' דמתריעין בסדר תעניות האילו ספר אחר נבא פי ביצי כניס כגון הא דראש
גמ' דשמנה שרצים הטפויין וביצי כניס ופי' רב האיי גאון זה דתעניות גירסא כך הוא
כי נבא והביא לו דומה אותו דנזיה ואמ' שהן ביצי כניס האמורים בשמנה שרצים
ויש ששונין יאניבא ומפרשין תולעת כדגרסינן בכטויהדם ר' חייה נפל ליה יאניבא
בכיתניה וזהו העקר: אנבג אנפק אנליל בסוף גמ דחזקת הבתים כתיב
אפתחא דקפוטקיא אנבג אנפק אנטל זו היא רביעית של תורה. אנבל
בזבחים בסוף פרק המזבח מקדש מעיל כולו של תכלת ומביא עב זוגין ובהן נוב א ינבולין
נתולה לו מצד זה ולו מצד זה פי אינבול כמו הזוג והעינבולי אנבוקראות
של כלים על כתפיהן בגמ' דה מכיר כליו בפרק הגוזל ומאכיל ספר אחד אובור וקל אות
ולחוד ומשלחיבהוהב המחליף אנבירוקלין באחבורקלין קנה פי כריכות של ידיעות
נקרמ
Sp — B — {'A': 'uncertain', 'B': 'probable_present'}
Automatic cut proposals (normalized-character intervals in the concatenated component search text, not editorial boundaries):
[
{
"reference_interval": [
936,
1035
],
"source_ranges": [
[
4506,
4514
],
[
2275,
2287
]
],
"status": "review",
"reason": "reversed unique-anchor runs"
}
]לעתיד לבוא עושה הק'ב'ה' את הבהמה ואת החיה והכל אימרנו ועושה שלום ביניהן ואין
מזיקין שנ' זאב וטלה ירעו כאחד ואריה כבקר יאכל תבן ונחש עפר לחמו לא ידעו ולא שחיתו
בכל הר קדשי אמר יוי . בהגרת ילמדנו בסוף פרשת בראשית פי' אימרון בייתיי בלעז
דמשתקו . אמר תאני תנא בפרק אמוראה בסוף גמ' דבמה אשה פי פרק הוא
בשבת בתוספתא שכל שניות שלו שנייות על דרך אמוריים דבר זה יש בו מום דרכי
האמורי ודבר זה אין בו . אמר ואחר להרגך ותחס עליך ואמר ואמרתי מיבעי
וכו' בסוף גד דהרואה אמרי בי רב אחרי במערבא אמורי דפוס פריתא אמורי והרד עט
כלן מפודשין בסוף פרקא קמא דסנהדרין פי' אמו ראי נקראין בעלי התלמוד שאחר
חכמי בעלי שנה שהיו קודם רבי שדברו בשנה נקראין תנאין ואותן של אחריו נקראין
אמוראין שהן בעלי מרמותי לישמטוה לאמיריה מניה ברא' גמ' דכסוי הדם פי נפסקיה
ללישניה דכל אמירות בלשון נאמרות פי אחרי לישמטוה לאמוריה ישתרן המתרגמן
שמתרגם דבריו שדורש שלא כהלכה לחד נמי תני תנא אמרו בכריתות בראש פרק אמרו
לו אכלת חלב כדתנן האשה שהלך בעלה למדינת הים באו ואמרו לה מה בעליך
וקימא לן דאפלו בחד בסוף שנה דסוכה בשלשה פרקים בשנה היו כל השמרות
שוין באימורי הרגלים פי' בגמ' מה שאמור ברגל ופירושו אמורי הרגלים הסמור
בקיבו
הרגלים כגון חטאת צבור וכיוצא בהן דתנן בהן נאכלין לזכרי כהונה מן הרלעים
פי
וכן כל החובות הבאות מחמת הרגל ברגל אבל עולות דגבוה נינהו והיינו מה שסמור
ברגל למה נקרא שמם אימורין מפורש בערך מר . אמר בחגלת איכה בשפתו
בני אימריי שהן תרומותיהן של אבותיהן . אמר כל בגמ' דכל התריר כה
משיח וחתניהן אמרכלין בסוף גמר' דמקום שנהגו בפסחים אין פוחתין שלשה עשר
ושבעה אמר כלין בשקלין פרק חמישי אלו הן הממונים ובדל גמר דתמיד ספר אחר
מדוכלין שומרי הסף ריאשיה תרגום אמר כליו ונשיא נשיאי הלוי תרגום ואמרכלא
ירושלמי בפרק המצניע ובתוספת שקלים בכ' איזה הוא אמר כל שהוא מר על הכלי
אמרפל בערן אספרון. אמש בטלתם תמיד של בין הערבים בראש גמ
דהדר וברא' גמ' דנגמר הדין וברא' גמ דמגלה פי' שלא הקים הרשכן אותו הליאלה ולא
הקריבו תמיד ונאסרו ישראל אותו הלילה בתשמיש דגמירי כל ומן שארון ושכינה שרדין
שלא במקימם פי חוץ לשכן ישראל אפורין בתשמיש המטה אמת
חי
אמת תפשיה להאי בפרק היה קורא בגמ' רואלו הן בין הפרקים פי' דומה זה כאלו שיחת
אמת אמת אחזתו כדרך ששיחת מילה אוחות השוטים כדאמ' במי שאחזו קודדייקום
ודילמא שיחה דלאו לאו נקטיה או נמי דהין הין נקטיה . באמת החזן רואה מהיכן ⟦/'⟧
התינוקות קורין באמת האשה חוגרת בסינר בפרק המצניע כל באמת הלכה לשה
מסיני כמפורש בסוף פרק הזהב בגמ' דבאמת היין התירו לערב קשה ברך מפני
ד
שמשביחו אמ' ר' אלעזר עדה אמרה כל באמת הלכה הוא ובפרק קמא דירוש למי שבה
בגמ' דהבונה פי' רחב מלמטה כמו לבונה שקר כל אות אחדא כרעא קאי . אמיתה
שלתורה בסוף פרן אבמא דמגלה פי' לכן כתיב ואמת ללמדך שצריפא מגלה שרטוטן
כמזוזה שהיא אמיתה של הורה כדגרסינן בפרק הקומץ רבה בגמ' דשתי פרשיות של
מזוזה אמ' רב כל מזוזה שאינה משורטטת פסולה ועוד אמרו שרטוט של מזוזה
הלכה לדשה מסיני ורבנן היכי אמר' אמ' ר' אלעזר מתוך שיודעין בהק'ב'ה' שהוא אמתי
לא כזבו בו ברא' גמ' דבאלו כהן גדול פי ורבנן ירמיה ודניאל היכי עבוד שלא זחרו
גבור ונורא לא כזבו בו לא רצו לומ' בו אלא אמתי אמיתא וכן באמיתא
וכן בפיגם באמ דחביליקש ספר אחר מצתא והוא בערך מם פי' בועז מינתא דשמעו .
אמתלא איזו היא אמתלא בסוף ישנה דגיטין ובגמ דהאשה בהאשה
שנתאלמנה בכתובות פי בגמ' דסוף גיטין רב זביד אמ' במקום אמתלא חוששין לאמתלא
כלומ' יש פנים לדבר שיצא עליה קול שהיא מקודשת א'ע'פ' שאינה הקודשת כגון ההוא
מעשה באשה אחת שהיתה גדולה בנואי וכו' בכתובות בפהאשה בגמ דהאשה
שאמרה אשת איש הייתי עד כיון שנתנה אמתלא לדבריה נאמנת ולא תאמר שכל
אמתלא צריך הדבר להשמע ולהאמר אלא אם יש הקום שמראה הדבר שיש שם אממלא
כגון זה המעשה וכי בעבורו יצא הקול טעפ' שלא נשמעה האמת לא בהדיא אמת לה(
אותיביה ובלבד שלא יהא שם אמת לא דבענן אהתלא להשמע בהדיא . ופריק אימא ובלבד
שלא יהא שם מקום אמתלא וסייעתא דסיעיה רב כהנא לא קמא דלא דמיא לנתקדשה
למי
ואחר כך בא בעלה וכו למקום אמתלא וכיון דמקשינן ומפרקינן על דרב זביד שמע
היל כוותיה. אמתגטין בילמדנו אספה לי שבעים איש למה שבעים כנגד
אמתנטין של ישראל שבשבעים נפש ירדו אבותיך הצרימה סבירא לי אפתנטין . תשובה
של רב האי וצל' לעוין האהו באחתו' וששאלהם הא דאמרי רבנן ברבנו הקרושה
הכניס ידו מאבנטו ולמטה היכי מפרש ובקינוח ובחילי אחרניתא היכי הזה עביד בי הא
ובין ההיא דר טרפון דמתרצא הכי ר' טרפון אומ' כל המכניס ידו למטה מטיבורו תקצץ
אמרו לו לד' טרפון ישב לו קוץ בכריסו לא יטלנו אמר להן לאו והלא כריסו נבקעת וטב
תברע כריסו ואל ירד לבאר שחת כבר מוקמין שלא בשעת קינוח ובשעת קנוח צרור
ובחרש שפיר דאמי אבל במים אין צריך ליגע ועוד שאין מכניס ידו כדי שתגע מה
אלא כשירו מלובשת מטלית עבה דתנן כל היד המרבה לבדוק בנשים משובחת
באש
תקצן והונא במה דברים אמורים לענין שכבת זרע אבל לענין זיבה אף הוא
כנשים ואפלו בשכבת זרע אם בא לבדוק את עצמו בצרור ובחרש בודק אבו במטלת
לא והתניא בודר עצמו במטלת וכל דבר שירצה כדאמ' אביי במטלית עבה הכא נהי
במטלית עבה ודברים הללו מבפנים אבל מאחור לית לן בה כי כל כך מפני החימום
שלא יבוא לידי הוצאת שכבת זרע לבטלה ועוד מוקתן בפטי אבל נשוי שאני שיש לו
פת בסלו ולא במהרה בא לידי חימוס כמו מדה זו דקאמרינן שמואל ורב יהודה הוה
קימי על איגרא דבי כנישתא דשפיתיב דנהר דעא אמ' ליה רב יהודה צריך אני להשתי
מים אמ' ליה שיננא אחוז באמה והשתין לחוץ ומקשינן היכי אמר ליה הכי והתניא ר'
אליעזר אומ' כל האוחז באמה ורשתין מביא מבול לעולם ופרקינן בה כמה פרוקין וכולהו
איתנהו וחד מיניהו איבעית אימ' נשוי שאני דאמ' רב נחמן אם היה נשוי מותר .
סליק פרק שלשה עשר אחל פרק ארב עד עשר
אן אין כסף לאדון זה אבל יש כסף לאדון אחר בפרק נערה שנתפתתה בגמר
דהאב זכאי וברש'גמ דקדושין פי' בכסף מנא לן שהאב זכר שנ' ויצאה חנם אין כסף
מיכדי כתי' ויצא החנם ואנן ידעינן דחנם בלא כסף משמע אין כסף דכר' רחמ' למה
למה לי אלא ללקד אין כסף לאדון זה כשיצאה מרשותו אבל יש כסף לארון אהר ומנואב
ואסיקינה האי קראה יציאה דכותיה קא ממעיט לזוהבת שלא תזכה בקדו שיה פי' כשם
בעת שיוצאה מרשות אדון ביתי הנעורים יוצאה וחוזרת לאביה כי עודה קטנה אינה
יוצאה וכשיוצאה בימי הנעורים ואין לאדונה כסף כך כשיוצאה מרשות אביה בידי מורים
הנ
כסף קדושיה לאביה ואקשינן והא לא דמיא תיאתה קרשות אדון היא יוצחה לגמרי לא
משארה לו רשות כלום ויציאתה מרשות האב בקדושיה עדיין נשארה לזב בה רשות סירה
אותה ואפמקיונן היהא חלתא דבר נפקט לה לגהרי דאמ' הר' אין אדו חובר את בתו לשפחה
אחד אשות ויש אומרין ההפרת נדרים מיהא מילתא נפקא לה מרשותיה דתנן וערה המאורשה
אביה ובעלה מפירים נדריה והאי אין כסף אינו ימי נערות ודייק רבינא מדכתיב קרא
אין מלא ביוד ולא כתיב אן חסד בלא יוד דרשינן ליה לאו והין לאו אין כסף לאדון זה
הין יש כסף לאדון אחר יומנו אב וכי האי תנא דתניא וזרעאין לה אין לי אלא זרע כשר
שרע פסול מנין ת'ל' אין לה עיין עליה הנה דרש כיוצא בזה לאו והין אין לה זרע כשר יש
לה זרע פסול וזהו אין לה עיין עליה אם יש לה אפלו זרע פסול זה פי רבי חנש זקלי
אין לו מח בקדקדו ביבמות בהלכה ראשונה ובמנחות בפרק התודה היתה באה בגמ'
זולד תודה ותמורתה כשניהן אמ' לו ללוי אין מוסיפין על המדות יותר שתות כסף פרד
המוכר את הספינה וכן כל המימרא בר אש גמ' דהתודה היתה בחה ה סאין ירוש' ו' שהן
ששה מדבריות ומסקינא מנה מאתן וארבעין הוי כיוצד עשרים שקלים חמה ועשרים
שקלים חמשה עשר שקלים האששים שקלים וכל שקל ארבעה דינרים הא מאת בעין
ומנה אינן אלא מאה דינרים אלא שמע מינה מנה של קדש כפול היה והוא ארבעה דינרים
והוסיפו עליו שתות מלבד ועולין מאתן וארבעין . אין מלכות נוגעת בחברתה כמלא
כימה בפ' שלשה שאכלו בגמ' דנשים ועבדים וקטטם פי' שהיו מדברות אליו כל כך כדי
שלא יהא אצל שמואל עדיין ויקבל המלכות לפי שעדיין לא נפסקה מלכות שמואל ולא חלה
מלכות שאול . תניא אמ' לו ר' אליעזר לר' יהושע אתה לא שמעת אלא אחת אני שמעתי /⟧
ארבע אין אומ' למי שלא ראה את החדש יבוא ויעיד בפירקא קמא דנרה בגמ' דר' אליעזר
ובפרקא קמא רסוטה בגמ דאבשלום אין לי בן בעבור הזכיר שמי ולא הווליהבני והא
כתיב ויולדו לאב שלום שלשה בנים ובת אחת אמ' רב חסדא בר אברימי שלא היה ראוי
למלכות . אן מפיקנא לך רב יעקב מאוניך בפרק הבא על יבחתו בגמ' דאנוסת
חברו מסיקנא לך רב חיצנא מאוניך בראש פרק המוכר את הספינה פי' אם אינך מקשיב
לדברי אלא נתלה אתה ברב חיננא אנא ממיתנא לך עד שתסיר דברי רב חיננא ולאי
תהיה מטה אזנך לדבריו : ענין אחר אני מוסרך שלא תזכיר שמו לעולם . אוני דסריר
להדרי בגמ' בגמ' דהריאה פי' רבנו חננאל ז'ל' שלא כסדרן קבלה רב מפי רב סריכי
הראו
תרתי אוני באמצע ועיקרין מפרקי מהדרי טרפה וכל שכן אם דבוקות זו על גבידו שונה
עם השלישית דודאי טרפה ורבותינו הגאונים זל כתבו כיון דחדא סריכא על חברתה
היא הרבונא ורבועתא לא איכפת לן בהאי פירפא דהינו רביעתיהו . וברא יונה לבהה
בחיים אפלו כד לא סדיכן דחקי אהדדי וכשרה : אן אני והוא הושיעה נא
בפרק לולב וערבה פי' דברים אחורים כדכתיב בכל צרתם לו צר ותפורש במגלת
איכה בפסוק גדע בחרי אף אמ' הק'ב'ה' כבר נשבעתי לבני עמו אנכי בצרה בדין הוא
שאהא עמהם בצרה הדא היא דכתיב חשיב אחור ימינו ואמ' אם אשכחך ירושלם תשכח
ימיני ובסוף גילה לדניאל הדא היא דכתיב ואתה לך לקץ ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ
הימין וכו' עד קץ נתתי כימיני כל זמן שימיני משועבדת בני משועבדים גאלתי ימיט /⟧
גאלתי בני הוא שדויד אומר למען יחלצון ידידיך הושיעה ימינך וענני : אן
כותבין עליו אונו ואפלו בשבת בגמ דר' מאיר אומ' עכו וברא גמד קידושין במה דברי'
אמורים בשלא כתב עליו אונו אבל כתב עליו אונו אונו זה הוא שחרורו ובסוף גמ'
דמי שמת אונות ושטרות יוצאות על שמו בחזקת הבתים בגמ' דולא לאב שניהם באוני
אחת בבראשית רבה והארץ היתה תהו ובהו אוניות וזומיות בפסקה דראש השנה
ובתרגום ירושלמי אילה אוניתא דחקלא פי' אונו שטר המכר בלשון יון נקרא שטרונ
אן האונן והמפקח עליו את הגל בפסחים בפרק האשה בזמן שהיא אנינות
לילה לאו שמה אנינות בזבחים ברש גמ' דטבול יום פי מלא אכלתי באוני ראשית אונו
בגמ' דהמפולת מין בהמה בפרק המפלת בנדה ומפרשי מי שלבו דוה עליו אם ימות
הוי בכור לאפוקי מן בהמה חיה ועוף דאין לבו דוה עליו אם ימות : אנבא
תא שמע מאנבא חייא בגמ' דסתם נזירות בפרק שלשה מינין סתחוי ליה כי אנבא
בגמ' דמתריעין בסדר תעניות האילו ספר אחר נבא פי ביצי כניס כגון הא דראש
גמ' דשמנה שרצים הטפויין וביצי כניס ופי רב האיי גאון זה דתעניות גירסא כך הוא
כי נבא והביא לו דומה אותו דנזיר ואמ שהן ביצי כניס האמורים בשמנה שרצים
ויש ששונין יאניבנא ומפרשין תולעת כדגרסינן בכסוי הדם ר' חייה נפל ליה יאניבא
בכיתניה וזהו העקר: אנבג אנפק אנלול בסוף גמ דחזקת הבתים כתיב
אפתחא דקפוטקיא אנבג אנפק אנטל זו היא רביעית של תורה . אנבל
בזבחים בסוף פרק המזבח מקדש מעיל כולו של תכלת והביא עב זוגין ובהן עב ינבולין
ותולה לו מצד זה ולו מצד זה פי אינבול כמו הזוג והעינבול: אגבו קראות
של כלים על כתפיהן בגמ' דהמכיר כליו בפרק הגוזל ומאכיל ספר אחר אובור וקלאור
הלמוד יהשלם במוהב המחלך אובירוקלין באחבורק לין קנה פי כריכות של יריעות
נקיי
W — B — {'A': 'uncertain', 'B': 'probable_present'}
Automatic cut proposals (normalized-character intervals in the concatenated component search text, not editorial boundaries):
[
{
"reference_interval": [
906,
1036
],
"source_ranges": [
[
4768,
4797
],
[
3210,
3221
]
],
"status": "review",
"reason": "reversed unique-anchor runs"
}
]בר גוי דהשומ את האומנין אימריא אזלא לב
נשא בג' דהשוכר את הפועלין . אז אימרייר
ואימרית פי' וויהנעיסך ..
אמר במה שימש משה כל ימי המאואים בחרוק
לבן שאין בו אימרא . בפ' מאימתי וחד'⟧
מזכירין גבורות גשמים ובג' דנודות הגוים בפ' אין
מעמידין כל שאין יכול לכוין איומרא נחפת חלוקו
בפ' משקין בג' דההדיוט חלוק שנראה בו נגע מציל
את האמריות שלו ואפי' הן ארגמן . כנגעים בפ' יא
כל הבודים . פי' אמריות התפירה כמו חלוק לבן שאין
בו אימרא . ופירושו אילו בני אדם חשובין כשתופרין
הבגד וחפין את התפר בבגד נאה כארגמן . בר' גרמ'
דר' אליעז' או' האורג . פי' רב האיי זל' על הגם שהוא
מקום מעוקם כמין גמא יוונית חוט אחד לבן וחוט
אחר לבן צבוע שנמצא נמו סימן או על האימרא
או על הציור כלומ' שמציירין בבגד כשהוא ארגו ⟦כמ'⟧
דמין אותיות כמו כותב וכן פיר' בר' חגיגה אתי' הא
האמרות חטיבה אחת בעולם ציור וייוחד בעולם
כאמ' דבר הניכר שאין כמותו . וכן פי' חטובות אטון ⟦ו
מערים כחוטי מצרים . וכן תירגם מיתריהם אטוניהון
מנע אומרתו . ומבזע פורפיריה במגולת אינה ובפסק
ראינה . פי' פורפיריה ארגוון . ובויקרא רב' והוא עד . פר'
אל תהי עד . בעע אמרתו פשורי מפשר . ר' עהיבא
כפר חנן א' מתזע פורפיריה כולהו שרו ואהרי בחז
יאונא בחלה בעיניין משיח . פי כולן ומתירין אקנטרים
שעל מנותיהן ביחד ואחר כך קושרין כל אחד ואחז
בפני עצמו . איהו שרי חר וקטר חר צלווו' מתיר נגע
אחד והושרו וכן לכל אחר ואחד ואינו מתיר כל נגעיו
מחר אומ' אי בעיין לי לגאולה אהיה מזוונן ולא ⟦אד'⟧
אתעכב עד שאקשום כולם ..
אומר בכר' וב' ויותר יעקב לבדו פע'ח למלך שהיה
לו כלב אגיאון ואריה איזמרון שומע הקול
איזממרון אגריון לשון ישמעאלים . איזוירון לשון פל⟧
סלשתים בפסקת רהחדש ועתיד ובא עושה הק'ב'ה'
את הבהמה ואת החיה ואת הכל אימרא ועושה
שלום ביניהם ואין מזיקין שנ' זאב ונולה ירעו כאחד
וגו' . בהגרת ילמדינו בפ' פר' ברא' . ויש שגורסין אימירוז
ימפרשי בייתי בלעז וומשתקו ..
אורד תני תנא בפ' אמוראה . בס' גמ דבמה אשה
פי פרק הוא בתוספת שבת שכולו שנוי על
דכי האמורי ודבר זה אין בו ..
אורר ואמר להרגך ותחם עליך ואי יר ואמרתי .
אבעי ליה וכו' בסוף גוא' דהרואה אמרי בירב
אמר בני . יערבא אמורי דפויבדיתא אמורי דנהררעא
כולן מפורשין בפ' קמ' דס נהדרין . פי אמוראי נקראין ⟦בד'⟧
בעלי תלמוד שאחר ר' חכמי בעלי משנה שהיו קודם
ר' שדברו במשנה נקראין תנאין ואותן שלאחריו נקראין
ומוראין שהיו בעלי מאורות לישמטיה לאמורי מיניה
בר גמ' דביסוי הדס פי' ניפסהיה ללישניה . דבל אמירות
בלשון נאמרות . כ'א' לישמטוה לאימוריה . ישתי או
המתורגמנין שמתרגם עליו שדורש שלא כהלכה . לחד
נמיתני תנא אמרו . בכריתות בר' פר' אמרו לו אכלת
חלב . כדתנן האשה שהלך בעלה למדינת הים באו ⟦וא'⟧
יאומרו לה מת בעליך והיימ' לן דאפי' בחד בס' משנה
רסוכה בג' פרקין בשנה היו כל הוישמרות שוות באימ'
באימורי הרגלים . פי' בג' מה שאמור ברגל ופירושו אומ'
אימור הרגלים האמור בקרבנות הרגלים כגון חטאת
עיבור וניוצא בהן . דתנן בהן נאכלין לפנים מן הקלעים
לזכר כהנה . וכן כל החובות הבאות מחמת הרגל ברגל .
למה נהרא שמן אימורין מפורש בטרך מה ..
ורך ביגילת אינה . בני אשפתו בני אמי שהי
תחורותיהן של אבותיהן ..
אומרכל . בג' דכל התריר בכהן משיח וחתניהן אד
אמרכלין בס ג' דמקום שנהגו בפסחים
אין פוחתין מי'ג' גיזכרין וז' אוירכלין . בשקלין פ'ה' אילו
הן הממונין וכר' גמ' דתמיי סא מרכולין שומרי הסם
יאשי
אשיה תרג אמר כליא . ונשי אמצעויאי הוי תו
אמרכ ולא רושל' בפ' המצניע אמר כל שהוא מרער
הכל .
ותרפו' בעיד יוספרון : אמניו
בטלתם תמיד של בין הערבים
בד גוי דהרר . ובר גומ' רנגמר הדין . ובר' גמ' רונגמה . פיר
שלא הקים המשכן אותה הלילה ולא הקריבו תמיד
ונאסרו ישר' באותה הלילה בתשמיש דגמירי כל זמנו
שארון ושכינה שרויין שלא במקותן . פי' חוץ למשכו
שר' אסורין נתשמיש המטה
אודת אמית תפשיה להאי בפהיה קורא בגמו
ראילו הן בין הפרקים פי' רומה זה כאילו שי
שיחת אומת אמת אחזתו כדרך ששיחת מילה אוחזת
השוטים . כדא במי שאחזו הורדייקום . ודילמ' שיחה
דלאו לאו נקטיה אינמי שיחה דהין הין נקטיה באמר
החזן רואה היכן התינוקות קורץ באמת האשר
חוגרת בסינר בפ' המעניע . כל באומת הלכה למשה
מסיני כדמפר' בס' פר' הזהב בגומ' רבאמת ביין ⟦פ⟧ התירו
לערב קשה ברך מפני שמשכיחו א'ר' אלעזר עדיד
אמרה כל באמת הלכה למשה מסיצי . ובפ' קמ' דירוש'
שבת . ובפב' בכלאים . אמת מלבנן לבוני . בשבת בגמ'
דהבונה . פי' רחב מלמטה מזו לבינה . שק⟧ שקר כל
אות' אחרא מעא היא אמיתה של תורה . בפ' פר' קמ'
ווגילה . פי' לכן כת' ואמת ללמדך שצריכה ומגילה
שירטוו נמזוזה אמיתה שהיא כדגרסי' בפ' הקממא
נה רשתי פרשיות של מזוזה . א' רב כל וחוזה
שאינהו ישורטות פסולה . ועוד אמרו שרטונו ⟦/⟧
של מזו זה הלכה למשה מסיני ורבנו היצי אמרו א'ר'
יצחק א'ר' אלעזר מתוך שיודעין בהק' שהוא אמיתו
לא כיזבו לא רצו לומר בו אלא אמת ..
אוזיהא ונו באמיתא וכן בפיגם . בגוי דחבא
קנט במפנין . ס'א' מנתא והוא בערד
מס פי בלעזי ינתא נמשמעו ..
וודהוא ויזו היא אמתלא בם משנ' גיטין
ובגמ' דהאשה בהאשה שנתחלמי
בכתובות . פי' בג' דם' גיטין . רב זביד א' במקום אור'
אמתלא חוששין לאמתלא כלומ' יש פנים לדבר
שיצא עליה קול שהיא מקודשת נגון ההוא
ויעשה באשה שהיתה גדולה בנואי וכו' בכתובו'
בפ' האשה בג' דהאשה שאמרה אשת איש הייתי
ע'ד ניון שנתנה אמתלא לדבר זה נאמות ולא תאמר
שכל או ותלא צריך הדבר להישמע ולהאמר אלא ⟦א'⟧
אם יש מקום שמראה הדבר שיש שם אמת בגון
זה הומעשה וכי בעבורו יצא הקול א'ע'פ' שלא
נשמעה האויתלא בהדיא אמתלא היא . איתיביה
ובלבר שלא תהא שם אמתלא דבענן אוותלא ⟦לד'⟧
להישמע בהדיין . ופריק אימא . ובלבד שלא יהא
שם מקום אמת לא . וסייעתא דסייעוה רב הונאך
וא המה דלא זמיא לנתקדשה ואחרכך בא על יהוכו
למקום אמתלא וכיון דווקשי' ומפרקי' על רב זביד
שמ' איצ' הילכתא כוותיה ..
אודת ונוין מלמדי' וספה וי שבעים . ומה
שבעים כנגד אמת נטין של ישר'
בשבעים נפש ירדו אבותיך מצרימה . ס'א' אפתנטין
תניטןבה שהשיבת האי גאון ז'ע'ק'ל' לעיניין
האוחז באמתו . וששא הא דאמרי
רבנן ברביצו הקדוש שלא הבניס ידו לאבנינטו ולמטה
היכי מיפריש ובקצוח ונומילי אחר נייתא היכי ⟦ד'⟧
הוה עביר . בין הא ובין ההיא דר' טרפון דמתרצאר
הני ר' טופון או' כל המכניס ידולמטה מטיבורו ⟦תד'⟧
תיקעון אמ' לו לר' טרפון ישב לו קוץ בכריםו .. לא
טלנו א' להן לאו והלא כריסו נבקעת מוטב תיבקע
בריסו ואל ירד לבאר שחת . כבר מוקמינן שלא
בשעת קינוח וכשעת קינוח בערור או בחרם שפיו
רוי אבל במים אין צריך ליגע . ועוד שאין מבניס ידו
כדי שתיגע באמה אלא כשירו מלובשת מטלה
גנה כדתנן כל היד הומרכה לבדוק בנשים משובחת
נאנשים תיקען . ותניא נמ' דבר' אמור' לעיניין עגד
שכבת זרע אבל לעניין זיבה אף הוא משובח בנשים
ואפי' בשכבת זרע אם בא לבדוק את עצמו בעור
ונחרס נורק אבל במטלת לא והתניא בורק עצמו ⟦נמ'⟧
מעטלת ובכל דבר שירצה . כדא' אביי במטלת עבה
הכא נמי במטלת עבה . ודברים הללו מפנים אבר
מאחור לית לן נה כי כל כך מפני החימוס שלא יבא
ויד הוצאת שכבת זרע לבטלה ועוד מוקומן בפני
אבל נסוי שני שיש לו פת בסלו ולא במהרה בא ליד
חומום ולא מידה זו דקאמרי' שמוא' ורב יהודה הוי
קיימי אאיגרא דבי כנישתא דשף ויתיב בנהררעא
א'ל' רב יהודה צריך אני להשתין מים א'ל שננא ⟦אד'⟧
באמה והכותין לחוץ . ומקשינן היכי אל הכי והתניא
ר' אליע' או' כל האוחז באמה ומשתין מביא מכול
לעולם ופרקי'בה נמה פירוקין וכולהו איתנהו וחד
מינייהו איבעית אימא נשוי שאני דא' רב נחמן א[
היה נשוי ומותר . ישלם פי'ב' . אחל פי'ג'
אן אין כסף לאדון זה אבל יש כסף ואדון אחר
בפ' נערה שנתפתתה בג דהאב זכאי . ובר ג'
רקידושין פי' ככסף וצלן שהאב זכחי שנ' ויצאה
חנם אין כסף . וזכרי כת' ויעמה חנם ואנן ידעינן ⟦דא'
ובחום בלא כסף משמע אין כסף ⟦כת⟧ דכת' וחמנא
למה לי אלא ללמד אין נסף לאדון זה נשיועאה ⟦מד'⟧
מרשותו אבליש כסף לאדון אחר ומנו אב ומסקינן
האי קרא יציאה דכוותה ממעט לזו הבת שלא תזכה
בקידושיה . פי' כשם נעת שיוצאה מרשות אדוו
ביווי הנעורים יועא' וחוזרת לאביה ני עודה קטנה
אינה יוצאה וכשיוצאה בימי נעוריה ואין לאדוניה
כסף כך כשיוצאה מרשות אביה בימי הנעורים
כסף קידושיה לאביה . ואקשינן והא לא דמיא יע
ציאתה מרשות אדון היא יוצאה לגמרי לא בער
שארה לו רשות כלום ויעיאתה מרשות הא
בקידושיה עד ין נשיארה לאבבה שות מסירתה
לחופה . ופרקינן מהא . דילתא כבר נפקא לה לגוזר
דאמר אין אדם ומכר בתו לשפחות אחר אישות
אש או' ויהפרת נדרים מיהא נפקא לה מרשותיה
דתנן נערה המאורסה אביה ובעלה מפירין נדריה
יהאי אין כסף מבעי לי לכדתניא ויצאה חנם אילו ⟦יור⟧
בגרות אין כסף . אלו ימי נערות . ודייק רבינא מדכת
קרא אין מלא ביור ולא כת' חסר בלא יוד דרשינן ליה
לאו והין לאו אין כסף לאדון זה . הין יש כסף לאדון ⟦/'⟧
אחר מנו אב וכי הא דתניא וזרע אין לה אין לי אלא
רע כשר זרע פסול מניין . ת'ל' אין לה עוין עליה הנה
וש ניוצא בזה לאו והין אין לה זרע נשר יש לה
ורע פסול וזהו אין לה עיין עליה אם יש לה אפי' זרע
פסול . זה פי' ר' חננא' אין לו מוח בקדקדו . בהלכ' ראשוג'
יבמות ובמנחות בפ' התורה הית הבאה בג' דולד
תודה ותמורתה בשניהן ר אלו ללי אין מוסיפין עד
המדות יותר משתות בס' פר' המוכר את הספונה
יכן כל המימרא . בר' גמ' דהתורה היתה באה הסמיט
רוש' שהן שש מדבריות . ומסקנא מנא דמ' הוי נמעד
ב' שהלים נ'ח' שקלים ט'ו' שקלים האם שקלים וכל
שקלד' דצ' הא רמ' ומנה אינו אלא ק' דינ' אלא שמ'
של קדש נפול היה והוא ד' דינ' והוסיפו עליו שתות
מלבד הקרן ועולין וי אתן וארבעים אין מלכוד
נוגעת בחבירתה כמלא נימא בפ' ג' שאכלו בג' דני
דנשים ועבדים וקטנים . פי' שהיו מדברות אליו כל
כך כר שלא יבא אעל שמואל עדיין ויקבל המלכות
לכר שעדיין לא נפסקה מלכות שמואל ולא חלה מלכו'
שאול . תניא בתוספ' נדה אל' ר' אליעז' לר' יהושע
אתה לא שמעת אלא אחת אני שמעתי ר' אין אומ'
למי שלא ראה את החדש יבא ויעיר . בפ' קמ' דנרה
בג' דר' אליעז' ובפקמ דסוטה בג' דאבשלום . אין ליבן
בעבור הזכיר את שמי . ולא הוו ליה בני והכת' ויולדו
לאבשלום ג' בנים ובת אחת . א' רב חסרא בר אבורימ'
שואה בקרחוי למלכות
אן מפיקנא לך ר' יעקב ויאוניך בפ הבא על יבמתן
בג דאנוסית חבירו ויפיקנא לך רב חוצנא ומאוניך
ברפ המוכר את הספונה פי' אם אינך מקשיב לדבריי
ולא נתלה אתה ברב חיננא אנא משמיתנא ליה עד
שתהיר דברי רב חצנא ולא תטה אחריהן אינר . ע'א'
מיסרך שלא תזכיר שמו לעולם ..
ין אוני דסריכן להדרי בג' דהר הה פי' ר' חננא' ז'ל' שלא
נסידון היבלה רב מפי רב אפי' סריצי תרתי אוניא'
אי יצע ועיקרן מיפרקי מהרד טריפה וכלשכן אם
רבוקות זו על גב זו או הראשונה עם השלישית דורא
טריפה . ורבותינו הגאונים כתבו מון דחדא הירכה
על חבירתה היא מדבוצא ורבועתא לא אינפת לי
בהאי סירבא רביעתייהו וכדאיתה לבהמה בחיים אפי
בדלא סריצא וחקי אהדר כשירה
ן אני והוא הושיעה נא' במ' לולב וערבה פי אברים
הדברים אמור ים נדכת' בכל צרתם לו עד . ומפור
מיגילת איכה בפסוק גדע בחרי אף א' הק' כבר נשבעת
לבני עמו אנכי נצרה בדין הוא שאהיה עמם בצרה ⟦ה'⟧
ה'ה'ד' השיב אחור ימצו . ואו' אם משכחך ירושלום
תשכח ימיני . ובם גילה לדניאל ה'ה'ד' ואתה לך לקץ ותנ' לגו'
לקין הימין עדקין נתתי לימיני צל זמן שימיני מט ועבדת
בניי משועבדין גדולתי ימיני גאלתי בניי . הוא שרור ⟦א'⟧
למען יחלצון ידידיך הושיעה ימינך ועניני
אן מתכין עליו אונו ואפי' בשבת בג' דר' מאיר אומר
עכו ובר' גמ' דקידושין במ' רב' אמ' בשלא כתב עליו
מנו אבל כתב עליו אונו אונו זהו שחרורו ובס' גמ' דמי
שמת אונות ושטרות יוצאות על שמו בחזקת הבתים
בגמ' דולא לאב שניהם באוני אחת בבר' רב' והארץ היתה
תהו ובהו אוניות וזומיות בפסק דראש השנה . ובתרגו
אש' בנפתלי אילה שלוחה אוניתא . אקלא . פי' אונו שטר
ומכר בלשון יון הורץ שטר אונו ..
אן האונן והמפקח את הגל בפסק בפ המשה בזמ
שהיא בבית אנינות לולה לאו שמה אנצות בזבחים בר
גמ' דטבול יום . פי' מן לא מכלתי באוני . ראשית אונו בגמ'
המפלת בנדה ומפ' מי שלבו רוה עליו אם ימות הוי בד'
בכור לאפוקי מבהמה חיה ועוף דאין לבו דוה עליו אם
אודא ת'ש' מאנבא חיה בג' רסתם נזירות בפ'גמינין
מתחוי ליה כי אנבא בג דוותריעין בסדר
מעניות האילן . ס'א' נבא פי' ביעי בינים . כגון הא דר' בגומ
ח' שוצים הטפויין וביעי ניצים . ופי' רב האי גאון זה
צעניות גירס אנך הוא כינבא . והביא לו דומה אותו
צזיר וא' שהן ביצי כינים האמורין ויש ששונין יאניכא
מפרשין תולעת כדגרסי' בכיסוי הדם ר' חייא נפל ליה
אניכא בכיתניה וזהו עיקר
אנפג אנפק אוטל בם גמ' דחזקת הבתים . כתוב
אפיתחא דהפוטהיא אנבג אנפק אנטל זו
מא רביעית של תורה . אנכל בזבחים בס' פר' צזבחיד'
מזבח מקדש מעיל מלו של תכלת ומביא ע'ב' זוגין ובהן
עב אגבולין ותולה לו' מצד זה ולו מעד זה פי' אינבול ⟦כמי
הזוג והעינבול .
אנבוקראות של מים עו נחפיהן בג דהיניו
אליא בפ' הגוזל ומאכיל את בניו .
סא אנבור קלאות . תלמוד ירושל' בהזהג המחליף . אמר'
אמבורוקלין באמבור וקלין קנה . פי' כריכות של יריעות
נקראות בלשון יון אועורוקלין . וכן בלעזהורין אותו בוד'
מרקלו . ויכם שהורין אותו תורצלו ..
ן לו ושמים לא זכו בעיניו . תר' ירוש' ואנגוי מרומא
לא זכו קדמוהי ..
ונגרא ⟦מ' גמ' דהוהב תורגמה ר' אבא בדינר
יאקין ואנגרא חד שפסלתו מלכוח
יחי שפסרתו מדינא ..
אן גרבנו ים יאיעזר בר' שמעון איתמנ
תגרבנוים והוא מפיק עובדייה
בפסק דויהי בשוח פרעה . פי' כתף והיהםובל דבר עד
בתיפו כומו אנגרטים ויקח הרח בילמדינו ..
P2 — B — {'A': 'uncertain', 'B': 'probable_present'}
Automatic cut proposals (normalized-character intervals in the concatenated component search text, not editorial boundaries):
[
{
"reference_interval": [
750,
752
],
"source_ranges": [
[
4263,
4271
],
[
4249,
4261
]
],
"status": "review",
"reason": "reversed unique-anchor runs"
},
{
"reference_interval": [
928,
1004
],
"source_ranges": [
[
4419,
4432
],
[
4267,
4275
]
],
"status": "review",
"reason": "reversed unique-anchor runs"
},
{
"reference_interval": [
1012,
1064
],
"source_ranges": [
[
4267,
4275
],
[
2867,
2889
]
],
"status": "review",
"reason": "reversed unique-anchor runs"
}
]בהיכל כירושלם בפרק קמא דנדרים . ובפרק האיש מקדש בגמרא דבהקדש ר' מאיר אומ' במזיד קדש .
פירו' הנודר דבר ואמר הרי עלי כאימרא ככבש של תמיד שהוא עולה כדירים כדיר של בהמות של קרבנות
או כעצים של מערכה או כאישים של עולות הרי זה נדר בקרבן . כירושלם פליגיבה תרי תנאי אליבא דר'
יהודה יש שסובר שירושלם מקודשת היא כמזבח וכיוצא בו . ויש שסובר כי אין קדושה לירושלם ..
מר אימרא בקתא לבקא . בגמרא דנשתברו רגליה באלו טריפות . דאיקרו עבידתא ואימרו
עלים חזל מתוקרא . ואימרי בעל הבית בריש גמרא דהשוכר את האומנין
אימריא אזלא לבי נשא . בגמרא דהשוכר את הפועלים . מאן אימרייך דאימרית פירו' אימרייך
הכעיסך .. אמר' במה שמש משה כל שבעת ימי המלואים . בחלוק לבן שאין לו אימרא .
בפרק
מאימתי מזכירין גבורות גשמים . ובגמרא דנודות הגוים בפרק אין
מעמידין . על פי מדותיו . תרגום ירושלמי על אימרת מלבושוהי . חלוק שנראה בו נגע מציל את
האימריות שלו . פירו' אפילו הן של ארגמן בנגעים פרק אחד עשר בכלים כל הבגדים . פירוש אימריות
התפירה כמו חלוק שאין בו אימרא . ופירו' בני אדם חשובין מחפי תפר בגדיהם כשתופרין אותו בבגד
נאה בארגמן . על הגס ועל האימרא בריש גמרא דר' אליעזר דאורג . פירש רבינו האיי זל על הגם
שהוא מקום מעוקם כמין גמא יונית חוט אחד לכאן צבוע שנמצא בו סימן כמו על האימרא או על הציור כמו
שמציירין בבגד כשהוא אורגו כמין אותיות שנמצא כמוכותב וכן פירש בראש חגיגה .. את ייי האמרת היום
הם עשו לי חטיבה אחת בעולם . ציור מיוחד בעולם בלא דבר הנכר שאין כמותו . וכן פירו' הטובות אטון
מצרים מצויירים בחוטי מצרים . ותרגום מיתריהם אטוניהון . בצע אמרתו אשר צוה מימי קדם
מבזע פורפירא . במגלת איכה ובפסיקתיה פירו' פורפירא ארגמן .. אמר בברעשים בבה
ויותר יעקב לבדו . פרשת ע'ח' משל למלך שהיה לו כלב אגריאון אריה אימרון שמע
הכל אימרין בפיסקא דהחדש . לעתיד לבא הק'ב'ה' עושה את הבהמה ואת החיה אימרא ועושה שלום
הה לער וטלא וטלה ירעו כאחד . בהגדת ילמדנו בסוף פרשת
בראשית פירו' אימרון בייתי . בלעז דמשתקו ..אמר תני תנא בפרק אמוראה בסוף גמרא
דבמה אשה יוצאה בשבת . פיר' בתוספתא שכל משניות שלו שנויות על דרכי
עקדרכי האמורי . אמרי כי רב
אמרי במערבא אמוראי דנהרדעא כולם מפורשים בפרק קמא דסנהדרין . לחד נמי תנא אמרו
בכריתות בראש פרק אמרו לו אכלת חלב . כדתנן האשה שהלך בעלה למדינת הים באו ואמרו לה
מת בעליך וקימא לן דאפילו בחד לה תקיה בשנה היו כל משמרות שוות
באמורי הרגלים . פיר' בגמרא מה שאמור ברגל ופירו' אמורי הרגלים האמור בקרבנות הרגלים כגון
חטאת צבור ו ע . וכן החובות הבאות
מחמת הרגל ברגל . אבל עולות לגבוה נינהו והיינו מה שאמור ברגל למה נקרא שמן אמורין
מפורש בערך מר .. במגלת איכה . בני אשפתו בני אימרייה . שהיו
תמורותיהם של
אלש . אמרכל בסוף גמרא דמקום
שנהגו בפסחים אין פן עשלעו העיה עקקי
ושבעה אמרכלין ⟦ב'⟧
בשקלים פרק ה' אלו הן הממונין .ל תרגום אמרכליא .
ונשיא נשיאי הלוי תרגום ואמר כלא דיממנא על רברבי ליואי . ירושלמי פרק המצניע ובתוספת
שקלים איזהו אמר כל שהוא מר על הכל .. אמר פל' בערך אספרון .. אמש'
בטלתם תמיד של בין הערבים בראש גמרא
דהדר פירו' הקים
את המשכן . אותה הלילה לא הקריבו תמיד ונאסרו ישראל אותו הלילה בתשמיש המטה . דגמירי
כל זמן שארון ושכינה שרויין שלא במקומן חוץ למשכן ישראל אסורין בתשמיש המטה .. א מה
תפשיה להאי בפרק היה קורא בגמרא דאלו הן בין הפרקים . פירו' דומה זה כאלו
שיחת אמת אמת אחזתו כדרך ששיחת מילה אוחזת השוטים כדאמרינן במי שאחזו קורדיקוס . ודילמ'
שיחה דלאו לאו נקטיה אינמי שיחה דהן הן נקטיה .. אמת מלבנן לבוני בשבת בגמר' דהבונה
פירוש רחב מלמטה כמו לבנה . שקר כל אות אחדא כרעא קאי . אמתה של תורה
בסוף פרקקמא דמגלה . פירו' לכן כתי' ואמת ללמדך שצריכה מגלה שרטוט כמזוזה שהיא אמתה כדגרסינן
בפרק הקומץ רבה בגמרא דשתי פרשיות של מזוזה אמ' רב כל מזוזה שאינה משורטטת פסולה . ועוד
אמרו שרטוט של מזוזה הלכה למשה מסיני . ורבנן היכי אמרי אמ'ר' אלעזר אמ'ר' יצחק מתוך שיודעין
בהק'ב'ה' שהוא אמתי ולא כזבו בו . ובראש גמרא דבא לו כהן גדול . פיר'ו' ורבנן ירמיה ודניאל היכי ⟦/⟧
עבוד שלא אמרו גבור ונורא לא כזבו בו אלא לא רצו לומר בו אלא אמת .. אמיהא וכן
באמיתא וכן בפיגס בגמרא דחבילי קש במפנין . ספר אחר מינתא
והוא
בערך מס' פיר'ו' בלעז מינתא כמשמעי .. א' מתלא איזה הוא אמתלא בסוף משנה
דגיטין בגמרא דסוף גיטין רב זביד אמ'
כמקום אמתלא חוששין לא מתלא
כלומר יש פנים לדבר שיצא עליה קול שהיא מקודשת כגון ההוא מעשה באשה אחת שהיתה גדולה
בנוי וכו' . בכתובות בפרק האשה בגמרא דהאשה שאמרה אשת איש הייתי וגרושה אני עד כיון שנתנה
אמתלא לדבריה נאמנת ולא תאמר שכל אמתלא צריך הדבר להשמיע ולהתאמר אלא יש מקום
שמראה הדבר שיש שם אמתלא כגון זה המעשה וכי בעבורי יצא הקול א'ע'פ' שלא נשמעה האמתלא
בהדיא אמתלא היא . איתיביה ובלבד שלא תהא שם אמתלא כדבעינן אמתלא להשמע בהדיא
ופריק אימתי ובלבד שלא תהא שם במקום אמתלא וסייעתא דסייעיה רב כהנא לא קמה לה ולא
דמיא לנתקדשה ואחר כך בא בעלה וכו' . למקום אמתלא וכיון דמקשינן ופרקינן על דרב זביד שמע
מינה דהילכתא כותיה .. מחוטין בילמדנו . אספה לי שבעים איש מזקני ישראל
למה שבעים כנגד
אמתנטין של ישראל . שבשבעים נפש ירדו
אבותיך מצרימה . ס'א' ספר אחר אמתנטין .. השורה לרבינו האיי גאון זל' לענין האוחז
באמתו . וששאלתם הא דאמרינן ברבינו
הקדוש שלא הכניס ידו למטה
מאבנטו היכי מתפריש ובקנוח ובמילי אוחרנייתא היכי עביד . בין הא ובין ההיא דר' טרפון דמיתרצא
הכי . ר' טרפון אומ' כל המכניס ידו למטה מאבנטו תקצץ ידו . אמרו לו לר' טרפון ישב לו קוץ לא
יטלנו אמ' להן לאו והלא כרסו נבקעת מוטב תבקע כרסו ואל ירד לבאר שחת . כבר מוקמינן לה
שלא בשעת קינוה אבל בשעת קינוה בצרור ובחרם שפיר דמי אבל במים אין צריך ליגע ועוד
שאין מכניס ידו כדי שתגע באמה אלא כשידו מלובשת מטלית עבה . דפנן כל היה במקרה
לבדוק בנשים משובחת ובאנשים תקצץ . ותנא במה דברים אמורים לענין שכבת זרע אבל
לענין זיבה אף הוא משובח באנשים כנשים . ואפילו בשכבת זרע אם בא לבדוק עצמו בצרור
ובחרם בודק אבל לא במטלית . והתניא בודק עצמו במטלית ובכל דבר שירצה כדאמ' אביי
במטלת עבה הבא נמי במטלית עבה . ודברים הללו מפנים אבל מאחור ליתלן בה . כי כל זה
מפני החמום שלא יצא שכבת זרע לבטלה . ועוד מוקמינן בפנוי אבל בנשוי שרי שיש לו פת בסלו ולא
במהרה בא לידי חמום . ע ע קריכנשתא דשף
ויתיב בנהרדעא אמ' ליה צריך ענ להשבע מית עמ' ליה שיננא אחוז בא מה והשתין מים לחוץ
ומקשינן היכי אמ' ליה הכי והתניא ר' אליעזר אומ' כל האחז באמה כשהוא משתין כאלו מביא מבול
לעולם . ופרקינן בה כמה פירוקי וכולהו איתנהו וחד מיניהו איבעית אימא נשוי שאני דאמ' רב נחמן
רב נחמן אם היה נשוי מותר ..
אין מוסיפין על
סליק פרק מם : פרק נון : אין
העיר ועל העזרות אין מוסיפין על המדות יותר משתות בסוף פלק המוכר את הספינה וכן
כל המימרא בראש גמרא דהתודה היתה באה חמש סאין ירושלמית שהן שש מדבריות
ומסקנא מנה מאתן וארבעין ומנה אינו אלא מאה דינרין . אלא שמע מינה מנה של קדש כפול
היה והוא מאתים דינרין והוסיפו עליו שתות מלבד הקרן ועולין מאתים וארבעים ..
אוץ מלכות נוגעת בחברתה כמלא נימא בפרק שלשה שאכלו בגמרא דנשים ועבדים
וקטנים . פ' פירו' שהיו מדברות אליו כל כך כדי שלא יבא אצל שמואל עדיין ויקבל
המלכות שעדיין לא נפסקה מלכות שמואל ולא חלה מלכות שאול .. אוני דסריכן
להדדי בגמרא דהריאה . פירש רבינו חננאל זל' שלא כסדרן קבלה רב ⟦מפי'⟧
רב אפילו סריכי תרתי אוני באמצע ועיקרן מיפרקי מהדדי טרפה וכל שכן אם דבוקות
זו לזו או הראשונה עם השלישית דודאי טרפה . ורבותינו הגואנים כתבו כיון דחדא
סירכא על חברתה היא מרבוצה ורביעתה לא איכפת לה בהך סירכא רביעתיהו כגוף הבהמה
בחיים אפילו סריכן רחקי אהרדי וכשרה ..א אני והו הושיעה נא . בפרק לולב
וערבה פירו הדברים אמורים כדכתי' בכל צרתם לוצר . ומפורש במגלת
איכה . בפסוק גדע בהרי אף כל קרן ישראל . אמ' הק'ב'ה' כבר נשבעתי לבני עמו אנכי בצרה
בדין הוא שאהיה עמהם בצרה . ה'ד'ה' היא דכתי' השיב אחור ימינו מפני אזיב . ואומר אם
אשכחך ירושלם תשכח ימיני . ובסוף גלה לדניאל הדה הוא דכתי' ואתה לך לקץ ותנוח ותעמוד
לגורלך לקץ הימין . קץ נתתי לימיני כל זמן שימיני משועבדת בני יהיו משועבדים . גאלתי ימיני
גאלתיבני . והוא שאמ' דוד למען יחלצון ידידיך הושיעה ימינך וענני .. וז כותבין
עליו אונו ואפילו בשבת בגמרא דר' מאיר אומ' עכו בארץ ישראל לגיטין ובראש
גמרא דגירושין במה דברים אמורים שלא כתב עליו אונו זהו שחרורו . ובסוף גמרא דמי שמת
אונות ושטרות יוצאות על שמו בחזקת הבתים בגמרא דולא לאב . שניהן באוני אחת .
בבראשית רבה . והארץ היתה תוהו ובזהו אנאות וזימיות . בפיסקא דראש השנה . ובתרגום
ירושלמי בנפתלי אילה שלוחה . אוניתא דחלוקה . פירו' אונו שטר המכר בלשון יון נקרא
שטר אונו .. צרא תא שמע מאינבא חייא בגמרא דסתם נזירות בפרק שלשה
מינין .
מתחזי ליה באינבא בגמרא דמתריעין ⟦בסדר⟧ תעניות האלו .
ספר אחר נבא ביצי כניס כגון הא דריש גמרא דשמנה שרצים הטפויין וביציכנים . ופירש
רבינו האיי גאון זל⟧ זה דתעניות גירסא כך היא כי נבא והביא לו דומה הא דנזיר ואמ' שהן ביצי
כניס האמורין בשמנה שרצים . ויש ששונים יניבא ומפרשינן תולעת כדגרסינן בפרק
כסוי הדם נפל ליה א' יאניבא בכיתניה . ספר אחר יאנינא וזה הוא העיקר .. אנבג
אנטל בסוף גמרא דחזקת הבתים כתי' אפטקא דקפוטקא אנבנ
אנפק אנטל זהו רביעית של תורה .. כל בזבחים בסוף המזבח
מקדש . מעיל שכולו תכלת ומביא שבעים ושנים זוגין שהן שבעים ושנים
אנבולין ותולה שלשים וששה מצד זה ושלשים מעשה מעדנה . פירו' אנביל הוא הזוג
והענבל .. אנבוקראות של כלים על כתפו בגמרא דהמכיר כליו בפרק
הגוזל
ומאכיל . ספר אחר אנבוקרואות תלמוד ירושלמי
ירושלמי בהזהב המחליף אמבוקרולין בא מבוקרולין קנה . פירו' כריכות של יריעות נקראות
בלשון יון אמכוקלורין וכן בלעז קורין אותו בורקלן . ויש ששונין תורצלו .. אנ גלי
ושמים לא זכו בעיניו . תרגום ואנגלי מרומא לא זכאן קדמוהי . ובני עליון
כלכם . תרגום והיך אנגלי מרומא כולכון . אין כמוך באלהים ייי . תרגום ליית ברמנך באנגלי
מרומא .. אנגרא בראש גמרא דהזהב תרגומא ר' אבא בדינרא ניאקא ואנגרא
חד הוי
פוסלתו מלכות וחד פוסלתו מדינה .. אננרבטים
ר' אלעזר בר' שמעון איתמני אנגרבטיס והוה מפיק עבדייה בפיסקא
דויהי בשלח פרעה . פירו' כתף והיה סובל כל דבר על כתיפו כמין ארגאטיס דויקח קרח בילמדנו ..
אנגרון מיא רסילקא אכסיגרון מיא דכולהו שלקי . פירו' סלקא בלעז בליטה .
דכולהו שלקי ⟦פירו⟧ כל העשבים השלוקים אנגרון ותריאקי . בגמרא
ושותה אביבראה בשמנה שרצים . פירו' מים של אותו עשב הנקרא כנגרי ואומ' שכנגר הן
פקיעית .. אנגריא בגמרא דבשחר היה לובש בפרק אמ' להם הממונה מצאוהו
עבדיו
ועשו בו אנגריא . ובחלק בגמרא דשלשה מלכים אמ' לו דוד
אביך פרץ פרצות בחומה כדי שיעלו ישראל לרגל ואתה גדרת אותן כדי לעשות אנגריא לבת
פרעה . פירו' שהיתה יושבת בשער ולא היה מקום ליכנס בו לעיר אלא באותו מקום השער
ומשעבדתן ומביאין לה דורון . ובפרק המקנא בגמרא דשמשון . דרש רבא מפני מה
נענש אסא מפני שעשה אנגריא בתלמידי חכמים דכתי' והמלך אסא השמיע את כל יהודה
אין נקי אמ' רב יהודה אמ' רב אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה וכל שכן תלמידי חכמים ..
אנ' דוכתרי אכל לא בכתב שעל גבי כפה ואנדוכתרי בפרק המביא גט בגמר'
דבכל כותבין פירו' אנדוכתרי מביאין הזצין וצובעין אותן ומציירי'
בהן כמו כתב שעושין הישמעאלים במחצלאות כותבין אותיות ונקלאות כגון כתב ברקמה
או מעשה מחט כגון זה אינו גט .. ענדיתקן אבל עשו לו אנדיסקי סייעתא
דשמיא היא בגמרא דבמה דברי' אמורים בפרק חזקת הבתים אמ'
אביי פרדכת מסייע מתא אדם בטל ויתיב בביתיה ולא העביר מדעם מסייע בכרגא ולא
הזכיר קצבה אלא כל שהוא יכול לסבול והני מילי דבני מתא אצלוה דלא תבעוליה מן
מלכותא בכסף גולגלתיה אצלוה אנדיסקי שהן בעלי המס המשרתים עושי המלאכה
כי אמרו יודעין אנו בזה שהוא בטל ואינו עוסק במחיר סייעתא דשמיא הוא ופטור מכלום .
ורבינו חננאל ז)ל פירש בו פירוש אחר בפרק חזקת הבתים .. אודיפו ר' יהודה
אומ' כדי לסור בו כלכול . ור' נחמיה אומר כדי לסור בו אנדיפי בשבת
בפרק המוציא יין גמרא . מאי כלכול ומאי אנדיפי אמ' רב צרעא ובת צרעא . פי' כלכול
קורין בלעז טנפלא . אנדיפי בת צרעא הוא מקצוע הפנים מן הצד מן סוף שער של
ביות עד סוף הפנים סדין אותו בסיד נקרא כלכול וסדין מקום אחד דק כמו חוט ונקרא בת
צדעא והוא אנדיפי . נראין דברי ר' יהודה במוצי חביט שהוא הדק לפיכך מרבה השער .
ודברי ר' נחמיה בבצק הגיר שהוא עב כאני גיר . ואי צרעא ובת צרעא אידי ואידי חביט
נינהו שצדעא ובת צדעא זה מצד זה נינהו . במעשע הוא יה הבי בן צריך זה . אלא
הכי אמ'ר' יצחק דבי ר' אמי מאי אנדיפי אנדיפא פירו' כל הגוף לטפל כולה ביחד . והכי'
ומתקיף לה רב כהנא וכי אדם עושה מעותיו אנפרות מאי אנפרות הפסד והכי קאמא
וכי אדם עשוי להוציא מעותיו להפסד שיודע שמתה בתו בטפלה זו ומוציאן לאביד
P2 — B — {'A': 'uncertain', 'B': 'probable_present'}
Automatic cut proposals (normalized-character intervals in the concatenated component search text, not editorial boundaries):
[
{
"reference_interval": [
928,
1004
],
"source_ranges": [
[
4579,
4592
],
[
4427,
4435
]
],
"status": "review",
"reason": "reversed unique-anchor runs"
},
{
"reference_interval": [
1012,
1064
],
"source_ranges": [
[
4427,
4435
],
[
2985,
3007
]
],
"status": "review",
"reason": "reversed unique-anchor runs"
}
]כהיכל כירושלם בפרק קמא דנדרים . ובפרק האיש מקדש בגמרא דבהקדש ר' מאיר אומ' במזיד קדש
פירו' הנודר דבר ואמר הרי עלי כאימרא ככבש של תמיד שהוא עולה כדירים כדיר של בהמות של קרבנות
או כעצים של מערכה או כאישים של עולות הרי זה נדר בקרבן כירושלם פליגיבה תרי תנאי אליבא דר'
יהודה יש שסובר שירושלם מקודשת היא כמזבח וכיוצא בו . ויש שסובר כי אין קדושה לירושלם .
אמר אימרא בקתא לבקא . בגמרא דנשתכרו רגליה באלו טריפות . דאיקרו עבידתא ואימרו
פועלין דזל עבידתא . ואימרי בעל הבית בריש גמרא דהשוכר את האומנין
אימריא אזלא לבינשא . בגמרא דהשוכר את הפועלים מאן אימרייך דאימרית פירו' אימרייך
הכעיסך .. אמר כמה שמש משה כל שבעת ומי המלואים . בחלוק לבן שאין לו אימרא
בפרק
מאימתי מזכירין גבורות גשמים . ובגמרא דנודות הגוים בפרק אין
מעמידין . על פי מדותיו . תרגום ירושלמי על אימרת מלבושוהי . חלוק שנראה בו נגע מציל את
האימריות שלו . פירו אפילו הן של ארגמן בנגעים פרק אחד עשר בכלים כל הבגדים . פירוש אימריות
התפירה כמו חלוק שאין בו אימרא . ופירו בני אדם חשובין מחפין תפר בגדיהם כשתופרין אותו בבגד
נאה בארגמן . על הגם ועל האימרא בריש גמרא דר' אליעזר דאורג פירש רבינו האיי ז(ו)ל על הגם
שהוא מקום מעוקם כמין גמא יונית חוט אחד לכאן צבוע שנמצא בו סימן כמו על האימרא או על הציור כמו
שמציירין בבגד כשהוא אורגו כמין אותיות שנמצא כמוכותב וכן פירש בראש חגיגה .. את ייי האמרת היום
הם עשו לי חטיבה אחת בעולם ציור מיוחד בעולם בלא דבר הנכר שאין כמותו . וכן פירו' חטובות אטון
מצרים מצויירים בחוטי מצרים . ותרגום מיתריהם אטוניהון . בצע אמרתו אשר צוה מימי קדם .
מבזע פורפירא . במגלת איכה ובפסיקתיה פירו' פורפירא ארגמן . אמר בבראשית רבה
ויותר יעקב לבדו . פרשת ע'ח' משל למלך שהיה לו כלב אגריאון אריה אימרון שמע
הכל אימרין בפיסקא דהחדש לעתיד לבא הק'ב'ה' עושה את הבהמה ואת החיה אימרא ועושה שלום
ביניהם ואין מזיקין זה לזה שנאמ' זאב וטלא וטלה ירעו כאחד . בהגדת ילמדנו בסוף פרשת
בראשית פירו' אימרון בייתי . בלעז דמשתקו . אמב תני תנא בפרק אמוראה בסוף גמרא
דכמה אשה יוצאה בשבת . פיר' בתוספתא שכל משניות שלו שנויות על דרכי
אמוריים דבר זה יש בו משום דרכי האמורי ודבר זה אין בו משום דרכי האמורי . אמרי בי רב
אמרי במערבא אמו ראי דנהרדעא כולם מפורשים בפרק קמא דסנהדרין . לחד נמי תנא אמרו
בכריתות בראש פרק אמרו לו אכלת חלב . כדתנן האשה שהלך בעלה למדינת הים באו ואמרו לה
מת בעליך וקימא לן דאפילו בחד . בסוף משנה דסוכה בשלשה פרקים בשנה היו כל משמרות שוות
באמורי הרגלים . פיר' בגמרא מה שאמור ברגל ופירו' אמורי הרגלים האמור בקרבנות הרגלים כגון
חטאת צבור וכיוצא בהן דתנן בהן ונאכלין לזכרי כהונה לפנים מן הקלעים . וכן החובות הבאות
מחמת הרגל ברגל . אבל עולות לגבוהנינהו והיינו מה שאמור ברגל למה נקרא שמן אמורין
מפורש בעיד מי . אמר כמגלת איכה . בני אשפתו בני אימרייה . שהיו
תמורותיהם של
אבותיהם . א מרכל בסוף גמרא דמקום
שנהגו בפסחים אין פוחתין משלשה עשר גזברין
ושבעה אמרכלין ב'
בשקלים פרק ה' אלו הן הממונין . תרגום אמרכליא .
ונשיא נשיאי הלוי תרגום ואמר כלא דיממנא על רברבי ליואי . ירושל מי פרק המצניע ובתוספת
שקלים איזהו אמר כל שהואמר על הכל אמרפל' בערך אספרון .. אמש
בטלתם תמיד של בין הערבים בראש גמר :
הדר פירו' הקים
את המשכן . אותה הלילה לא הקריבו תמיד ונאסרו ישראל אותו הלילה בתשמיש המטה . דגמירי
כל זמין שארין ושכינה שרוין שלא במקומן חויץ למשכי ישראל אסורין בתשמיש המטה .. א מה
תפשיה להאי בפרק היה פירו דומה זה כאלו
שיחת אמת אמת אחזתו כדרך ששיחת מילה אוחזת השוטים כדאמרינן במי שאחזו קורדיקוס . ודילמ'
שיחה דלאו לאו נקטיה אינמי שיחה דהן הן נקטיה .. אמת מלבנן לבוני בשבת בגמר' דהכוני
פירוש רחב מלמטה כמו לבנה . שקר כל אות אחדא
כרעא קאי . אמתה של תורה
בסוף פרקקמא דמגלה . פירו' לכן כתי' ואמת ללמדך שצריכה מגלה שרטוט כמזוזה שהיא אמתה כדגרסינן
בפרק הקומץ רבה בגמרא דשתי פרשיות של מזוזה אמ' רב כל מזוזה שאינה משורטטת פסולה . ועוד
אמרו שרטוט של כהוזה הלכה למשה מסיני . ורבנן היכי אמרי אמ'ר' אלעזר אמ'ר' יצחק מתוך שיודעין
בהק'ב'ה' שהוא אמתי ולא כזבו בו . ובראש גמרא דבא לו כהן גדול . פירו' ורבנן ירמיה ודניאל היכי ⟦/⟧
עבוד שלא אמרו גבור ונורא לא כזבו בו אלא לא רצו לומר בו אלא אמת . א מיתא וכן
באמיתא וכן בפיגס בגמרא דחבילי קש במפנין . ספר אחר מינתא
והוא
בערך מם פירו' בלעז מינתא כמשמעו .. א' מתלא איזה הוא אמתלא בסוף משנה
דגיטין בגמרא דסוף גיטין רב זביד אמ'
במקום אמתלא חוששין לא מתלא
כלומר יש פנים לדבר שיצא עליה קול שהיא מקודשת כגון ההוא מעשה באשה אחת שהיתה גדולה
בנוי וכו' . בכתובות בפרק האשה בגמרא דהאשה שאמרה אשת איש הייתי וגרושה אני עד כיון שנתנה
אמתלא לדבריה נאמנת ולא תאמר שכל אמתלא צריך הדבר להשמיע ולהתאמר אלא יש מקום
שמראה הדבר שיש שם אמתלא כגון זה המעשה וכי בעבורי יצא הקול א'ע'פ' שלא נשמעה הא מתלא
בהדיא אמתלא היא . איתיביה ובלבד שלא תהא שם אמתלא כדבעינן אמתלא להשמע בהדיא
ופריק אימתי ובלבד שלא תהא שם במקום אמת לא וסייעתא דסייעיה רב כהנא לא קמה לה ולא
דמיא לנתקדשה ואחר כך בא בעלה וכו' . למקום אמת לא וכיון דמקשינן ופרקינן על דרב זביר שמע
מינה דהילכתא כותיח .. א' מקנטין בילמדנו . אספה לי שבעים איש מזקני ישראל
למה שבעים כנגד
אמתנטין של ישראל . שבשבעים נפש ירדו
אבותיך מצרימה . ס'א' ספר אחר אמתנטין . השורה לרבינו האיי גאון זל' לענין האוחז
באמתו . וששאלתם הא דאמרינן ברבינו
קדוש שלא הכניס ידו למטה
מאבנטו היכי מתפריש ובקנוח ובמילי אוחר נייתא היכי עביד . בין הא ובין ההיא דר' טרפון דמיתרצא
הכי . ר' טרפון אומ' כל המכניס ידו למטה מאכנטו תקצץ ידו . אמרו לו לר' טרפון ישכ לו קוץ לא
יטלנו אמ' להן לאו והלא כרסו נבקעת מוטב תבקע כרסו ואל ירד לבאר שחת . כבר מוקמינן לה
שלא בשעת קינוח אבל בשעת קינוח בצרור ובחרם שפיר דמי אבל במים אין צריך ליגע ועוד
שאין מכניס ידו כדי שתגע באמה אלא כשידו מלובשת מטלית עבה דתנן כל היד המרבה
לבדוק כנשים משובחת ובאנשים תקצץ . ותנא במה דברים אמורים לענין שכבת זרע אבל
לענין זיבה אף הוא משובח באנשים כנשים . ואפילו בשכבת זרע אם בא לבדוק עצמו בצרור
ובחלס בודק אבל לא במטלית . והתניא בודק עצמו במטלית ובכל דבר שירצה כדאמ' אביי
במטלת עבה הכא נמי במטלית עבה . ודברים הללו מפנים אבל מאחור לית לן בה כי כל זה
מפני החמום שלא יצא שכבת זרע לבטלה . ועוד מוקמינן בפנוי אבל בנשוי שרי שיש לו פת בסלו ולא
במהרה בא לידי חמוס . בכמו מדה זו דאמרינן שמואל ורב יהודה הוו קימי באיגרא דביכנשתא דשף
ויתיב בנהרדעא אמ' ליה צריך אני להשתין מים אמ' ליה שיננא אחוז באמה והשתין מים לחוץ
ומקשינן היכי אמ' ליה הכי והתניא ר' אליעזר אומ' כל האחז באמה כשהוא משתין כאלו מביא מבול
לעולם . ופרקינן בה כמה פירוקי וכולהו איתנהו וחד מיניהו איבעית אימא נשוי שאני דאמ' רב נחמן
רב נהמן אם היה נשוי מותר
קן
וז .
אין מוסיפין על
לו כוכלי ככי
העיר ועל העזרות אין מוסיפין על המדות יותר משתות בסוף פלק המוכר את הספינה וכן
כל המימרא בראש גמרא דהתודה היתה באה חמש סאין ירושלמית שהן שש מדבריות
ומסקנא מנה מאתן וארבעין ומנה אינו אלא מאה דינרין . אלא שמע מינה מנה של קדש כפול
היה והוא מאתים דינרין והוסיפו עליו שתות מלבד הקרן ועולין מאתים וארבעים ..
אין מלכות נוגעת בחברתה כמלא נימא בפרק שלשה שאכלו בגמרא דנשים ועבדים
וקטנים . פ' פירו' שהיו מדברות אליו כל כך כדי שלא יבא אצל שמואל עדיין ויקבל
המלכות שעדיין לא נפסקה מלכות שמואל ולא חלה מלכות שאול .. אוני דסריכן
להדדי בגמרא דהריאה . פירש רבינו חננאל זל' שלא כסדרן קבלה רב ⟦מפי'⟧
רב אפילו סריכי תרתי אוני באמצע ועיקרן מיפרקי מהדדי טרפה וכל שכן אם דבוקות
זו לזו או הראשונה עם השלישית דודאי טרפה . ורבותינו הגואנים כתבו כיון דחדא
סירכא על חברתה היא מרבוצה ורביעתה לא איכפת לה בהך סירכא רביעתיהו כגוף הבהמה
בחיים אפילו סריכן רחקי אהדרי וכשרה .. אני והו הושיעה נא . בפרק לולב
וערבה פירו' הדברים אמורים כדכתי' בכל צרתם לוצר . ומפורש במגלת
איכה . בפסוק גדע בחרי אף כל קרן ישראל . אמ' הק'ב'ה' כבר נשבעתי לבני עמו אנכי בצרה
בדין הוא שאהיה עמהם בצרה . ה'ד'ה' היא דכתי' השיב אחור ימינו מפני אויב . ואומר אם
אשכחך ירושלם תשכח ימיני . ובסוף גלה לדניאל הדה הוא דכתי' ואתה לך לקץ ותנוח ותעמוד
לגורלך לקץ הימין . קץ נתתי לימיני כל זמן שימיני משועבדת בני יהיו משועבדים . גאלתי ימיני
גאלתיבני . והוא שאמ' דוד למען יחלצון ידידיך הושיעה ימינך וענני .. און כותבין
עליו אונו ואפילו בשבת בגמרא דר' מאיר אומ' עכו כארץ ישראל לגיטין
ובראש
גמרא דגירושין במה דברים אמורים שלא כתב עליו אונו זהו שחרורו . ובסוף גמרא דמי שמת
אונות ושטרות יוצאות על שמו בחזקת הבתים בגמרא דולא לאב . שניהן באוני אחת
בבראשית רבה . והארץ היתה תוהו ובזהו אנאות וזימיות . בפיסקא דראש השנה . ובתרגום
ירושלמי בנפתלי אילה שלוחה . אוניתא דחלוקה . פירו' אונו שטר המכר בלשון יון נקרא
שטר אונו .. או בא תא שמע מאינבא חייא בגמרא דסתם נזירות בפרק שלשה
מינין .
מתחזי ליה באינבא בגמרא דמתריעין ⟦בסדר⟧ תעניות האלו .
ספר אחר נבא ביצי כנים כגון הא דריש גמרא דשמנה שרצים הטפויין וביציכנים . ופירש
רבינו האיי גאון ז'ל' זה דתעניות גירסא כך היא כי נבא והביא לו דומה הא דנזיר ואמ' שהן ביצי
כניס האמורין בשמנה שרצים . ויש ששונים יניבא ומפרשינן תולעת כדגרסינן בפרק
כסוי הדם נפל ליה א' יאניבא בכיתניה . ספר אחר יאנינא וזה הוא העיקר . א
אנטל בסוף גמרא דחזקת הבתים כתי' אפ
אנפק אנטל זהו רביעית של תורה .. עו' כל בזבחים בסוף המזבח
מקדש . מעיל שכולו תכלת ומביא שבעים ושנים
זוגין שהן שבעים ושנים
אנבולין ותולה שלשים וששה מצד זה ושלשים מעשה . פירו' אנביל הוא הזוג
והענכל . אנבוק ראות
הגוזל
של כלים על כתפו בגמרא דהמכיר כליו בפרק
ומאכיל . ספר אחר אנבוקרואות תלמוד ירושלמי
ירושלמי בהזהב המחליף אמבוקרולין בין ששפעלין פנה . פירו' כריכות של יריעות נקראות
בלשון יון אמבוקלורין וכן בלעז קורין איתו ביבקלן . וישששונין תורצלו .. או גלי
ושמים לא זכו בעיניו . תרגום ואנגלי מרומא לא זכאן קדמוהי . ובני עליון
כלכם . תרנום והיך אנגלי מרומא כולכון . אין כמוך באלהים ייי . תרגום ליית ברמנך באנגלי
מרומא .. או גרא בראש גמרא דהזהב תרגומא ר' אבא בדינרא ניאקא ואנגרא
חד הוי
פוסלתו מלכות וחד פוסלתי מדינה אנגרבטים
ר' אלעזר בר' שמעון איתמני אנגרבטיס והוה מפיק עבדייה בפיסקא
דויהי בשלח פרעה . פירו' כתף והיה סובל כל דבר על כתיפו כמין ארגאטיס דויקח קרח בילמדנו ..
רון מיא דסילקא אכסיגרון מיא דכולהו שלקי . פירו' סלקא בלעז' בליטה .
דכולהו שלקי פירו' כל העשבים השלוקים אנגרון ותריאקי . בגמרא
ושותה אב ובראה בשמנה שרצים . פירו' מים של אותו עשב הנקרא כנגרי ואומ' שכנגד הן
פקועות . או גריא בגמרא דבשחר היה לובש בפרק אמ' להם הממונה מצאוהו
עב(ו)דיו
ושו בו אנגריא . ובחלק בגמרא דשלשה מלכים אמ' לו דוד
אביך פרץ פרצות בחומה כדי שיעלו ישראל לרגל ואתה גדרת אותן כדי לעשות אנגריא לבת
פרעה . פירו' שהיתה יושבת בשער ולא היה מקום ליכנס בו לעיר אלא באותו מקום השער
ומשעבדתן ומביאין לה דורון . וכפרק המקנא בגמרא דשמשון . דרש רבא מפני מה
נענש אסא מפני שעשה אנגריא בתלמידי חכמים דכתי' והמלך אסא השמיע את כל יהודה
אין נקי אמ' רב יהודה אמ' רב אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה וכל שכן תלמידי חכמים ..
אנדוכתרי אבל לא בכתב שעל גבי כפה ואנדוכתרי בפרק המביא גט בגמר
דבכל כותבין פירו' אנדוכתרי מביאין חוצין וצובעין אותן ומציירי'
בהן כמו כתב שעושין הישמעאים במחצלאות כותבין אותיות ונקראות כגון כתב ברקמה
או מעשה מחט כגון זה אינו גט .. או דיסקי אבל עשו לו אנדיסקי סייעתא
דשמיא היא בגמרא דבמה דברי'
אמורים בפרק חזקת הבתים אמ'
אביי פרדכת מסייע מתא אדם בטל ויתיב בביתיה ולא העביר מדעם מסייע בכרגא ולא
הזכיר קצבה אלא כל שהוא יכול לסבול והני מילי דבני מתא אצלוה דלא תבעו ליה מן
מלכותא בכסף גולגלתיה אצלוה אנדיסקי שהן בעלי המס המשרתים עושי המלאכה
כי אמרו יודעין אנו בזה שהוא בטל ואינו עוסק במחיר סייעתא דשמיא הוא ופטור מכלום .
ורבינו חננאל זל פירש בו פירוש אחר בפרק חזקת הבתים . או דיפי ר' יהודה
אומ' כדי לסור בו כלכול . ור' נחמיה אומר כדי לסור בו אנדיפי
בשבת
בפרק המוציא יין גמרא . מאי כלכול ומאי אנדיפי אמ' רב צרעא ובת צרעא . פי' כלכול
קורין בלעז טנפלא . אנדיפי בת צרעא הוא מקצוע הפנים מן הצד מן סוף שער של
ביות עד סוף הפנים סדין אותו בסיד נקרא כלכול וסדין מקום אחד דק כמו חוט ונקרא בת
צדעא והוא אנדיפי . נראין דברי ר' יהודה במוצי חביט שהוא הדק לפיכך מרבה השער .
ודברי ר' נחמיה בבצק הגיר שהוא עב כאני גיר . ואי צרעא ובת צרעא אידי ואידי חביט
נינהו שצדעא ובת צדעא זה מצד זה נינהו . כמו שצריך זה חביט כן צריך זה . אלא
הכי אמ'ר' יצחק דבי ר' אמי מאי אנדיפי אנדיפא פירו' כל הגוף לטפל כולה ביחד . והכי
ומתקיף לה רב כהנא וכי אדם עושה מעותיו אנפרות מאי אנפרות הפסד והכי קאמא
וכי אדם עשוי להוציא מעותיו להפסד שיודע שמתה בתו בטפלה זו ומוציאן לאביד
P — B — {'A': 'uncertain', 'B': 'probable_present'}
Automatic cut proposals (normalized-character intervals in the concatenated component search text, not editorial boundaries):
[
{
"reference_interval": [
101,
104
],
"source_ranges": [
[
2789,
2804
],
[
1970,
1978
]
],
"status": "review",
"reason": "reversed unique-anchor runs"
},
{
"reference_interval": [
923,
1073
],
"source_ranges": [
[
3632,
3640
],
[
2135,
2145
]
],
"status": "review",
"reason": "reversed unique-anchor runs"
}
]מקום מעוקם כמין גמא יוונית חוט אחד
לכאן וחוט אחד לכאן צבוע שנמצא כמו
סימן או על האימרא או על הציור כלומר
שמציירין בבגד כשהוא אורגו כמין אותיות
שנמצא כמו כותב וכן פי' בראש חגיגה
את יהוה האמרת היטיבה אחת בעולם . ציור
מיוחד בעולם כלומ' הדבר ניכר שאין כמותו .
וכן פי' חטובות אטון מצרים מצויירין
בחוטי מצרים . ותרגו' מיתריהם אטוניהון ..
בצע אמרתו . בזע פופיריה במגילת איכה ..
ובפיס' דאיכה פי' פורפירא ארגמן ..
אמר בבראשית רבה : ויותר יעקב
לבדו . פרש' ע'ח' למלך שהיה לו
כלב אגריאון ואריה א)מירון שומע הקול
אימירון בפיסק' דהחודש . לעתיד לבא עושה
הק'ב'ה' את הבהמה ואת החיה והכל אימרא
ועושה שלום ביניהן ואין מזיקין זה לזה
שנ' זאב וטלה ירעו כאחד בהגדת ילמתו
בסוף פרש' בראש' פי' אימירון בליתי בלעי
דמשתקו . אמר תאני תנא בפרק
אמוראה בסו' גמר' דבמה
אשה פי' פרק הוא בשבת בתוספת . שכל
משעיות שלו שנויות על דרכי אמוריים
דבר זה יש בו משום דרכי האמורי ודבר
זה אין בו . אמרי ביה רב אמרי במערבא
אמרי דפום בדיתא אמרי דהנרדעא כולו
מפורשין בסוף פרק קמא דסנהדרין לחד
נמי תני תנא אמרו בכריתות בראש פרק
אמרו לו אכלת חלב בדתנן האשה שהלך
בעלה למדינת הים באו ואמרו לה מת
בעליך וקיימ' לן ראפ' בחד בסוף משנה
רסוכה בג פרק בשנת היובל המשמרות
שוין באימורי הרגלים . בגמר' מה שאמור
ברגל ופירו אימורי הרגלים האמור בקרבנות
הרגלים כגון חטאות הציבור וכיוצא בהן
רתנן בהן לאכלין לזכרי כהונה לפנים מן ⟦/⟧
הסלעים וכן כל החובות הבאות מחמת
הרגל ברגל אבל עולות דגביה נינהו והינו
מה שאמו ברגל למה נקרא שמם אימורין
מפורש בערך מר . אמר במגילת
איכה בני אשפתו .
בנו
אימורי שהיו תמורותיהן שלאבותיהן .
אמר כל בסוף גמר' דמקום שנהגי
בפסחים . אין פוחתין ⟦מיג'⟧
גזברין וז' אמרכלין בשקלים פר' חמישי ⟦אי'⟧
אילו הן הממונין ס'א⟧ מרכולין שומרי הסף
ריאשיה . תרגו' ונשיא נשיאי ישראל ⟦ואמר'
ואמרכלא ירוש' בפרק המצניע ובתוספ ⟦⟧
שקלים בפרק אי זהו אמרכל שהוא מר על ⟦/'⟧
אמרפל בערך אספרין . אמש
אמש בטלתם
תמיד שלבין הערבים בריש גמר' דהדר
פרק שלא הקים המשכן אותו הלילה ולא
הקריבו תמיד ונאסרו ישראל אותו הלילה ⟦בתש'⟧
בתשמיש המטה דגמירי כל זמן שארון ⟦/⟧
ושכינה שרויין שלא במקומן פי' חוץ למשכן
ישרל אסורין בתשמיש המטה ..
אמת אמת תפשיה להאי בפרק היה
קורא בגמרא דאלו הן בין הפקק'
הפרקים . פי' דומה הוא כאילו שיחת אמת
אחזתו בדרך ששיחת מילה אוחזת השוטים
כדאמרי' במי שאחזו קורדייקוס ודילמא שיחה
דלאו לאו נקטיה אמת מלבנן
לבוני בשבת ⟦בגמ'⟧
דהבונה
פי' רחב מלמטה כמ' לבנה . שקר כל אות
אחת אכרעא קאי . אמיתה שלתורה בסוף
פרק קמא דמגילה פי' לכן כתי' ואמת ללמדך
שצריכה מגילה שירטוט כמזוזה שהיא
אמתה שלתורה כדגרסי' בפר' הקומץ רבה
בגמר' דשתי פרשיות שלמזוזה . אמ' רב
כל מזוזה שאינה משורטטת פסולה . ועור
אמרו שירטוט שלמזוזה הלכה למשה מסיני
ורבנן היכי אמ' ר' יצחק אמ' ר' לעזר מתוך
שיודעין שהק'ב'ה' שהוא אמתי לא כיזבו בו .
בראש גמר' דבא לו כהן גדול פ' ורבנן ירמיה
ודניאל היכי עביד שלא אמרו גבור ונורא
לא כיזבו בו . לא רצו לומ' בו לא אמת ..
אמיתא וכן באמיתא וכן בפגם . ⟦בגמ'⟧
דחבילי קש במפנין ספינה .
ס'א' מינתא והוא בערך מם מינתא . פי' בלע'
כמשמעי . אמתלא אי זי הוא
אמתלא בסוף משנה
בגיטין פי' בגמ' דסוטה גיטין רב זביר ⟦אמ'⟧
במקום אמתלא חוששין לאמתלא כלומר
יש פנים לדבר שיצא עליה קול שהיא
מקודשת א'ע'פ' שאינה מקודשת כגון ⟦/⟧
ההוא מעשה באשה אחת שהיתה גדולה
בנואי וכו' בכתובות בפרק האשה בגמרא
דהאשה שאמרה אשת איש עד כיון ⟦שנת'⟧
שנתנה אמתלא לדבריה נאמנת . ולא תאמ'
שכל אמתלא צריך הדבר להשמע ולהיאמר
לא אם יש מקום שמראה הדבר שיש שם
אמתלא כגון זה המעשה וכי בעבודו
יצא הקול א'ע'פ' שלא נשמעה האמתלא
בהריא אמתלא היא . איתיביה ובלבד שלא
יהא שם אמת לא . דבעינן אמתלא להשמע
בהריא ופריק אימא ובלבד שלא יהא שם
מקום אמתלא וסייעתא דסייעיה רב כהנא
לא קמא דלא דמיא לנתקדשה ואחר כך
בעלה וכו' למקום אמתלא . וכיון ראשקינן
ומפרקינן על דרב זביד ⟦שמ⟧ הלכתא כוותיה ..
אמתנטין בילמדינו . אספה לי
שבעים איש . למה
שבעים כנגד אמתנטין שלישראל שבשבעי'
נפש ירדו אבותיך מצרימה אפתנטין .
תשובה שלרב האיי באמתו . וששאלתם הא
דאמרי רבנן ברבינו הקדוש שלא הכניס ידו
מאבשטו ולמטה היכי מפרש ובקינוח
ובמילי אחרניאתא היכי הוה עביר בין הא
ובין ההיא דר' טרפון דמתרצא הכיר ⟦/⟧
טרפון אומ' כל המכניס ידו למטה מטיבורו
תקצץ אמרו לו לר' טרפון ישב לו קוץ ⟦בכ'⟧
בכריסו לא יטלנו אמ' להן לאו והלא כריסו
נבקעת מוטב תבקע כריסו ואל ירד לבזור
שחת כבר מוקמין שלא בשעת קינוח ⟦לי'
ובשעת קינוח בצרור ובחרס שפיר דמי ⟦א'⟧
אבל במים אין צריך ליגע . ועוד שאין
מכניס ידו כדי שתיגע באמה אלא כשירו
מלובשת מטלית עבה דתנן כל היד המרבה
לבדוק בנשים משובחת . באנשים תקצץ ..
ותונא בד'א' לעניין שכבת זרע אבל לעניין
זיבה אף הוא משובח כנשים ואפי' בשכבת
זרע . אם בא לבדוק עצמו בצרור ובחרס
בודק אבל במטלית לא . והתניא בודק עצמו
במטלית . ובכל דבר' שירצה כי דאמ' אביי
במטלית עבה הכא נמי במטלית עבה . ⟦ה'⟧
ודברים הללו מפנים מאחור לית לן בה כי
כל כך מפני החימום שלא יברא לידי הוצזרת
שכבת זרע לבנולה ועוד מוקמן בפנוי אבל
נשואי שאני שיש לו פת בסלו ולא במהרה
בא לידי חימום בכמו מידה זו דשף יתיב
דנהרדעא אמ' ליה רב יהודה צריך אני
להשתין מים אמ' ליה שנאנא אחוז באמה
והשתין לחוץ . ומשקי' היכי אמ' ליה הכי .
והתניא אמ' ר' אליעזר כל האוחז באמה ⟦ומש'⟧
ומשתין מביא מבול לעולם ופרקינן בה כמה
פירוקין וכולהו איתנהו וחד מנייהו איבעי'
אימא נמי שאני דאמ' רב נחמן אם היה
נשואי מותר .
נשלם ערך פרק שנים עשר
פרק שלשה עשר
אין מוסיפין על המדות יותר משתות
בסוף פרק המוכר את הספינה וכן כל ⟦/⟧
המימרא בר'א' גמר' דהתודה היתה באה
ה' סאין ירושלמיות שהן שש מדבריות
ומסקנא מנה מאתן וארבעין הוי כיצד . כ'
עשרים שקלים . כ'ה' שקלים . ט'ו' שקלים . הא
ששים שקלים . וכל שקל ד' דינרים הא ⟦מא'⟧
מאתן וארבעים ומנה אינו לא ק' דינרים
לא שמע מינה מנה שלקדש כפול היה והוא
ד' דינרים והוסיפו עליו שתות מלבד הקרן
ועולין מאתן מלכות
נוגעת בחבירתה אפילו כמלוא
נימא בפר' ג' שאכלו בג' דנשים ועבדים
וקטנים . פי' שהיו מדברות אליו כל כך כדי
שלא יבוא אצל שמואל עדיין ויקבל המלכות
לפי שעדיין לא נפסקה מלכות שמואל ולא
חלה מלכות שאול בצ דסריכין להדדי
בגמ' דהריאה . פי' רבי' חעל
שלא כסדרן קבלה רב מפי רב אפי' סריכי
תרי אוני באמצע ועיקרן מיפרקי מהדדי
טרפה . וכל שכן אם דבוקות זו על גב זו
או הראשונת עם השלישית דודאי טרפה .
ורבותינו הגאונים כתבו כיון דחדא סריכא
על חבירתה היא מדביצא ורביעתא לא
איכפת לן בהאי סירכא דהיינו רביעתייהו
וכד איתה לבהמה בחיים אפ(י)י אילא סריכן
דחקי אהדדי וכשירה .. נע אני והו
הושיעה נא בפרק לולב
וערבה פירו' הדברים אמורים . כדכתיב
בכל צרתם לו צר . ומפורש במגילת אצנה
בפסוק גדע בחרי אף אמ' הק'ב'ה' כבר
נשבעתי לבני עמו אנכי בצרה בדין הוא
שאהא עמהם בצרה הדא היא דכתי' השיב
אחור ימינו : ואומ' אם אשכרך ירושלם
תשכח ימיני ובסוף גלה לדניאל הרא היא
דכתיב ואתה לך לקץ ותנוח ותעמוד לגורלך
לקץ הימין עד קץ נתתי לימיני כל זמן
שימיני משועבדת בני משועברים . גאלתי
לימיני גאלתי בני הוא עדוד אומ' למען יחלצון
ידידיך הושיעה ימינך ועניני .. און
כותבין עליו אונו ואפי' בשבת
בגמר' דר' מאיר אומ' עכו . ובראש גמרא ⟦דקיו'⟧
דקידושין בד'א' בשלא כתב עליו אונו אבל
כתב עליו אונו . אונו זה הוא שחרורו ובסוף
גמר דמת שמת אונות ושטרות יוצאות על
שמו בחזקת הבתים בגמרא דולא לאב שניהם
באוני אחת בבראשית רבה . והארץ היתה
תוהו ובוהו אוניות חמיות בפסק דראש ⟦/]
השנה ובתרגו' ירושלמי בנפתלי אילה שלוחה
אוניתא דחקלא . פי' אוני שיטר המכר בלשון ⟦ז'⟧
יוון נקרא שטר אינו . אגבא תא
'בגמר'
שמע מאנבא חייא
דסתם נזירות בפר' שלשה מיען מיתחזי ליה
כי אנבא בגמר' דמתריעין בסדר תעניות
האלו . ס'א' נבא פי' ביצי כנים כגון הא דראש
גמר' דשמונה שרצים הטפוין בייי כיניס .
ופירש רב האיי גאני זה דתעניות . גירסא כך
הוא והביא לו דומה אותו דנזיר ואמ' שהן
בייני כינים האמורים בח' שרינים ויעו ⟦שני⟧
ששונין ויאניבה ומפרש' תולעת . כדגרסינ'
בכיסוי הדם ר' חייא נפל ליה ייאניבה בכית'
בכיתניה וזהו העיקר .. אגבג אנטל
בסוף גמר' דחזקת
הבתים
כתו' אופיתתא דקפוטקיא אנפג . אנפק אנטל
זו היא רביעית שלתורה . אנבל
בזבחים בסו' פרק המזבח
מקדש מעיל שכלו שלת כלת ומביא עב' זוגין
שהן עב' ענבולין ותולה לו מצד זה ולו' מיני
זה פי' אנבל כמו הזוג והענבל ..
אנבוקראות שלכלים על כתפיהן ⟦ב⟧
דהמכיר כליו בפר' האול
ומאכיל . ס'א' אנבורוקלאות . ירושלמי בהזהב
המחלוף אמבורוקלין באמבורוקלין קנה ⟦⟧
כריכות
P — B — {'A': 'uncertain', 'B': 'probable_present'}
Automatic cut proposals (normalized-character intervals in the concatenated component search text, not editorial boundaries):
[
{
"reference_interval": [
101,
104
],
"source_ranges": [
[
2789,
2804
],
[
1970,
1978
]
],
"status": "review",
"reason": "reversed unique-anchor runs"
},
{
"reference_interval": [
923,
1073
],
"source_ranges": [
[
3632,
3640
],
[
2135,
2145
]
],
"status": "review",
"reason": "reversed unique-anchor runs"
}
]מקום מעוקם כמין גמא יוונית חוט אחד
לכאן וחוט אחד לכאן צבוע שנמצא כמו
סימן או על האימרא או על הציור כלומר
שמציירין בבגד כשהוא אורגו כמין אותיות
שנמצא כמו כותב וכן פי' בראש חגיגה
את יהוה האמרת היטיבה אחת בעולם . ציור
מיוחד בעולם כלומ' הדבר ניכר שאין כמותו .
וכן פי' חטובות אטון מצרים מצויירין
בחוטי מצרים . ותרגו' מיתריהם אטוניהון ..
בצע אמרתו . בזע פופיריה במגילת איכה ..
ובפיס' דאיכה פי' פורפירא ארגמן ..
אמר בבראשית רבה : ויותר יעקב
לבדו . פרש' ע'ח' למלך שהיה לו
כלב אגריאון ואריה א)מירון שומע הקול
אימירון בפיסק' דהחודש . לעתיד לבא עושה
הק'ב'ה' את הבהמה ואת החיה והכל אימרא
ועושה שלום ביניהן ואין מזיקין זה לזה
שנ' זאב וטלה ירעו כאחד בהגדת ילמתו
בסוף פרש' בראש' פי' אימירון בליתי בלעי
דמשתקו . אמר תאני תנא בפרק
אמוראה בסו' גמר' דבמה
אשה פי' פרק הוא בשבת בתוספת . שכל
משעיות שלו שנויות על דרכי אמוריים
דבר זה יש בו משום דרכי האמורי ודבר
זה אין בו . אמרי ביה רב אמרי במערבא
אמרי דפום בדיתא אמרי דהנרדעא כולו
מפורשין בסוף פרק קמא דסנהדרין לחד
נמי תני תנא אמרו בכריתות בראש פרק
אמרו לו אכלת חלב בדתנן האשה שהלך
בעלה למדינת הים באו ואמרו לה מת
בעליך וקיימ' לן ראפ' בחד בסוף משנה
רסוכה בג פרק בשנת היובל המשמרות
שוין באימורי הרגלים . בגמר' מה שאמור
ברגל ופירו אימורי הרגלים האמור בקרבנות
הרגלים כגון חטאות הציבור וכיוצא בהן
רתנן בהן לאכלין לזכרי כהונה לפנים מן ⟦/⟧
הסלעים וכן כל החובות הבאות מחמת
הרגל ברגל אבל עולות דגביה נינהו והינו
מה שאמו ברגל למה נקרא שמם אימורין
מפורש בערך מר . אמר במגילת
איכה בני אשפתו .
בנו
אימורי שהיו תמורותיהן שלאבותיהן .
אמר כל בסוף גמר' דמקום שנהגי
בפסחים . אין פוחתין ⟦מיג'⟧
גזברין וז' אמרכלין בשקלים פר' חמישי ⟦אי'⟧
אילו הן הממונין ס'א⟧ מרכולין שומרי הסף
ריאשיה . תרגו' ונשיא נשיאי ישראל ⟦ואמר'
ואמרכלא ירוש' בפרק המצניע ובתוספ ⟦⟧
שקלים בפרק אי זהו אמרכל שהוא מר על ⟦/'⟧
אמרפל בערך אספרין . אמש
אמש בטלתם
תמיד שלבין הערבים בריש גמר' דהדר
פרק שלא הקים המשכן אותו הלילה ולא
הקריבו תמיד ונאסרו ישראל אותו הלילה ⟦בתש'⟧
בתשמיש המטה דגמירי כל זמן שארון ⟦/⟧
ושכינה שרויין שלא במקומן פי' חוץ למשכן
ישרל אסורין בתשמיש המטה ..
אמת אמת תפשיה להאי בפרק היה
קורא בגמרא דאלו הן בין הפקק'
הפרקים . פי' דומה הוא כאילו שיחת אמת
אחזתו בדרך ששיחת מילה אוחזת השוטים
כדאמרי' במי שאחזו קורדייקוס ודילמא שיחה
דלאו לאו נקטיה אמת מלבנן
לבוני בשבת ⟦בגמ'⟧
דהבונה
פי' רחב מלמטה כמ' לבנה . שקר כל אות
אחת אכרעא קאי . אמיתה שלתורה בסוף
פרק קמא דמגילה פי' לכן כתי' ואמת ללמדך
שצריכה מגילה שירטוט כמזוזה שהיא
אמתה שלתורה כדגרסי' בפר' הקומץ רבה
בגמר' דשתי פרשיות שלמזוזה . אמ' רב
כל מזוזה שאינה משורטטת פסולה . ועור
אמרו שירטוט שלמזוזה הלכה למשה מסיני
ורבנן היכי אמ' ר' יצחק אמ' ר' לעזר מתוך
שיודעין שהק'ב'ה' שהוא אמתי לא כיזבו בו .
בראש גמר' דבא לו כהן גדול פ' ורבנן ירמיה
ודניאל היכי עביד שלא אמרו גבור ונורא
לא כיזבו בו . לא רצו לומ' בו לא אמת ..
אמיתא וכן באמיתא וכן בפגם . ⟦בגמ'⟧
דחבילי קש במפנין ספינה .
ס'א' מינתא והוא בערך מם מינתא . פי' בלע'
כמשמעי . אמתלא אי זי הוא
אמתלא בסוף משנה
בגיטין פי' בגמ' דסוטה גיטין רב זביר ⟦אמ'⟧
במקום אמתלא חוששין לאמתלא כלומר
יש פנים לדבר שיצא עליה קול שהיא
מקודשת א'ע'פ' שאינה מקודשת כגון ⟦/⟧
ההוא מעשה באשה אחת שהיתה גדולה
בנואי וכו' בכתובות בפרק האשה בגמרא
דהאשה שאמרה אשת איש עד כיון ⟦שנת'⟧
שנתנה אמתלא לדבריה נאמנת . ולא תאמ'
שכל אמתלא צריך הדבר להשמע ולהיאמר
לא אם יש מקום שמראה הדבר שיש שם
אמתלא כגון זה המעשה וכי בעבודו
יצא הקול א'ע'פ' שלא נשמעה האמתלא
בהריא אמתלא היא . איתיביה ובלבד שלא
יהא שם אמת לא . דבעינן אמתלא להשמע
בהריא ופריק אימא ובלבד שלא יהא שם
מקום אמתלא וסייעתא דסייעיה רב כהנא
לא קמא דלא דמיא לנתקדשה ואחר כך
בעלה וכו' למקום אמתלא . וכיון ראשקינן
ומפרקינן על דרב זביד ⟦שמ⟧ הלכתא כוותיה ..
אמתנטין בילמדינו . אספה לי
שבעים איש . למה
שבעים כנגד אמתנטין שלישראל שבשבעי'
נפש ירדו אבותיך מצרימה אפתנטין .
תשובה שלרב האיי באמתו . וששאלתם הא
דאמרי רבנן ברבינו הקדוש שלא הכניס ידו
מאבשטו ולמטה היכי מפרש ובקינוח
ובמילי אחרניאתא היכי הוה עביר בין הא
ובין ההיא דר' טרפון דמתרצא הכיר ⟦/⟧
טרפון אומ' כל המכניס ידו למטה מטיבורו
תקצץ אמרו לו לר' טרפון ישב לו קוץ ⟦בכ'⟧
בכריסו לא יטלנו אמ' להן לאו והלא כריסו
נבקעת מוטב תבקע כריסו ואל ירד לבזור
שחת כבר מוקמין שלא בשעת קינוח ⟦לי'
ובשעת קינוח בצרור ובחרס שפיר דמי ⟦א'⟧
אבל במים אין צריך ליגע . ועוד שאין
מכניס ידו כדי שתיגע באמה אלא כשירו
מלובשת מטלית עבה דתנן כל היד המרבה
לבדוק בנשים משובחת . באנשים תקצץ ..
ותונא בד'א' לעניין שכבת זרע אבל לעניין
זיבה אף הוא משובח כנשים ואפי' בשכבת
זרע . אם בא לבדוק עצמו בצרור ובחרס
בודק אבל במטלית לא . והתניא בודק עצמו
במטלית . ובכל דבר' שירצה כי דאמ' אביי
במטלית עבה הכא נמי במטלית עבה . ⟦ה'⟧
ודברים הללו מפנים מאחור לית לן בה כי
כל כך מפני החימום שלא יברא לידי הוצזרת
שכבת זרע לבנולה ועוד מוקמן בפנוי אבל
נשואי שאני שיש לו פת בסלו ולא במהרה
בא לידי חימום בכמו מידה זו דשף יתיב
דנהרדעא אמ' ליה רב יהודה צריך אני
להשתין מים אמ' ליה שנאנא אחוז באמה
והשתין לחוץ . ומשקי' היכי אמ' ליה הכי .
והתניא אמ' ר' אליעזר כל האוחז באמה ⟦ומש'⟧
ומשתין מביא מבול לעולם ופרקינן בה כמה
פירוקין וכולהו איתנהו וחד מנייהו איבעי'
אימא נמי שאני דאמ' רב נחמן אם היה
נשואי מותר .
נשלם ערך פרק שנים עשר
פרק שלשה עשר
אין מוסיפין על המדות יותר משתות
בסוף פרק המוכר את הספינה וכן כל ⟦/⟧
המימרא בר'א' גמר' דהתודה היתה באה
ה' סאין ירושלמיות שהן שש מדבריות
ומסקנא מנה מאתן וארבעין הוי כיצד . כ'
עשרים שקלים . כ'ה' שקלים . ט'ו' שקלים . הא
ששים שקלים . וכל שקל ד' דינרים הא ⟦מא'⟧
מאתן וארבעים ומנה אינו לא ק' דינרים
לא שמע מינה מנה שלקדש כפול היה והוא
ד' דינרים והוסיפו עליו שתות מלבד הקרן
ועולין מאתן מלכות
נוגעת בחבירתה אפילו כמלוא
נימא בפר' ג' שאכלו בג' דנשים ועבדים
וקטנים . פי' שהיו מדברות אליו כל כך כדי
שלא יבוא אצל שמואל עדיין ויקבל המלכות
לפי שעדיין לא נפסקה מלכות שמואל ולא
חלה מלכות שאול בצ דסריכין להדדי
בגמ' דהריאה . פי' רבי' חעל
שלא כסדרן קבלה רב מפי רב אפי' סריכי
תרי אוני באמצע ועיקרן מיפרקי מהדדי
טרפה . וכל שכן אם דבוקות זו על גב זו
או הראשונת עם השלישית דודאי טרפה .
ורבותינו הגאונים כתבו כיון דחדא סריכא
על חבירתה היא מדביצא ורביעתא לא
איכפת לן בהאי סירכא דהיינו רביעתייהו
וכד איתה לבהמה בחיים אפ(י)י אילא סריכן
דחקי אהדדי וכשירה .. נע אני והו
הושיעה נא בפרק לולב
וערבה פירו' הדברים אמורים . כדכתיב
בכל צרתם לו צר . ומפורש במגילת אצנה
בפסוק גדע בחרי אף אמ' הק'ב'ה' כבר
נשבעתי לבני עמו אנכי בצרה בדין הוא
שאהא עמהם בצרה הדא היא דכתי' השיב
אחור ימינו : ואומ' אם אשכרך ירושלם
תשכח ימיני ובסוף גלה לדניאל הרא היא
דכתיב ואתה לך לקץ ותנוח ותעמוד לגורלך
לקץ הימין עד קץ נתתי לימיני כל זמן
שימיני משועבדת בני משועברים . גאלתי
לימיני גאלתי בני הוא עדוד אומ' למען יחלצון
ידידיך הושיעה ימינך ועניני .. און
כותבין עליו אונו ואפי' בשבת
בגמר' דר' מאיר אומ' עכו . ובראש גמרא ⟦דקיו'⟧
דקידושין בד'א' בשלא כתב עליו אונו אבל
כתב עליו אונו . אונו זה הוא שחרורו ובסוף
גמר דמת שמת אונות ושטרות יוצאות על
שמו בחזקת הבתים בגמרא דולא לאב שניהם
באוני אחת בבראשית רבה . והארץ היתה
תוהו ובוהו אוניות חמיות בפסק דראש ⟦/]
השנה ובתרגו' ירושלמי בנפתלי אילה שלוחה
אוניתא דחקלא . פי' אוני שיטר המכר בלשון ⟦ז'⟧
יוון נקרא שטר אינו . אגבא תא
'בגמר'
שמע מאנבא חייא
דסתם נזירות בפר' שלשה מיען מיתחזי ליה
כי אנבא בגמר' דמתריעין בסדר תעניות
האלו . ס'א' נבא פי' ביצי כנים כגון הא דראש
גמר' דשמונה שרצים הטפוין בייי כיניס .
ופירש רב האיי גאני זה דתעניות . גירסא כך
הוא והביא לו דומה אותו דנזיר ואמ' שהן
בייני כינים האמורים בח' שרינים ויעו ⟦שני⟧
ששונין ויאניבה ומפרש' תולעת . כדגרסינ'
בכיסוי הדם ר' חייא נפל ליה ייאניבה בכית'
בכיתניה וזהו העיקר .. אגבג אנטל
בסוף גמר' דחזקת
הבתים
כתו' אופיתתא דקפוטקיא אנפג . אנפק אנטל
זו היא רביעית שלתורה . אנבל
בזבחים בסו' פרק המזבח
מקדש מעיל שכלו שלת כלת ומביא עב' זוגין
שהן עב' ענבולין ותולה לו מצד זה ולו' מיני
זה פי' אנבל כמו הזוג והענבל ..
אנבוקראות שלכלים על כתפיהן ⟦ב⟧
דהמכיר כליו בפר' האול
ומאכיל . ס'א' אנבורוקלאות . ירושלמי בהזהב
המחלוף אמבורוקלין באמבורוקלין קנה ⟦⟧
כריכות
Nc2 — B — {'A': 'uncertain', 'B': 'probable_present'}
Automatic cut proposals (normalized-character intervals in the concatenated component search text, not editorial boundaries):
[
{
"reference_interval": [
65,
104
],
"source_ranges": [
[
4456,
4471
],
[
3680,
3688
]
],
"status": "review",
"reason": "reversed unique-anchor runs"
},
{
"reference_interval": [
928,
928
],
"source_ranges": [
[
5317,
5330
],
[
631,
639
]
],
"status": "review",
"reason": "reversed unique-anchor runs"
},
{
"reference_interval": [
1012,
1087
],
"source_ranges": [
[
5179,
5187
],
[
3852,
3868
]
],
"status": "review",
"reason": "reversed unique-anchor runs"
}
]בר אווזא רחאזי לאומצא בגמ' דחבירי קש
איבעי למיכל באומצא שניר ראמי בנר' כל
הבשר בסמך המעלה את העוף פיר' להיאכל
אי
בנ' גיד הנלה
א ביעי ונהירפא
בגמ' דונוהג בשליל
בר גמ דכיצד צולון פיר אומצא דאסמים חתיכה
של בשר שהאדימה חתכיה ומלחיה אני לבשל
בקדירה מותר שפריה בשפירא מידב ראיב
אחתיה אגומרי מישאב שאיב וכן היל : ביעי פיר
בצים : כקדמיהו חתכינהו ומלחינהו אפי לסדירה
שפיר ראמי תלינהו בשבפטרה שרו מידב ראיב
אחתינהו אגומרי מישב שיבן ושרו
אגמר בנא דראש השנה בבני
מדון
בבני אימרונא פיר' בבני כבשים
העוברים על ידי מונה : כאימרא כדידים
בעצים כמזבח כהיכל כירושלם בנ א דנדרים
ובנ' האיש מקדש בגמ' ובהקדש במזיד קידש
פיר הנורר דבר ואמ' הרי עלי כאימרא ככבש של
תמיד שהוא עולה כדירים כריר של בהמות של
קרבנות או כעצים של מערכה או כאישים
של עולות הרי זה נדר כקרבך . בירוש' פליגי
יש תנא דאמ' כי ירוש' מקודשת היא במזבח
וכיוצא בו ויש אומרין אין קדושה לירושלם
אור אמראי בקתה לבנה
שתברו רגליה באלו טריפות
דייקר עיבדתא ואימרו פועלים דזל עבדתא
ואימרי בעל הבית : בר' גמ' דהשוכר את
האומנין אזמרונג אולא לבי נשה
בגמ' דהשוכר את הנועלין מאן
אימרייך דאימריית ניר' מי הכעיסך
אימראל
ל בחלוק לבן שאין בו
כתעניות בש' א' ובגמ דנורות
הגוים בנ' אין מעמידין פיר' על פי מדותיו תרג'
על אימרא כל שאין יכול לכוין אימרא בחנת
חלוקו בנ' משקין בגמ' דההדיוט : ופי' אלו בני אדם
חשובין כשתופרין הבגד מחפין את התפר בבגד
נאה כארגמן: על הגם ועל האימרה בר גמ
דר' אליעזר אומ' האורג ניר' ב' רב האיי גאון זל'
על הגם שהוא מקום מעקם כגון גמא יוונית
חוט אחד לכאן וחוט אחד לכאן צבוע שנמצא
כמו סימן: או על האימרה שנמצאו על חציור
כלומ' שמציירין בבגד כשהוא אורגו כמין אותיות
שנמצא כמו כותב וכן פיר ברא חגינה אח
האמרת הטיבה אחת בעולם : ציור מיות
בלומ' הניכר שאין כמוהו וכן ניר' חטובות אטון
מצרים שהן מצויירין כחוטי מצרים ותרג מיתריה
אטוניהון: ביצע אמרתו מבזע פורפירה
במגילת איכה ובפס ראיכה ניר פורנירא וארגמן
ובויקרא רבה והוא עד פיר אלתהי עד בצע
אמרתו פשורי מכשר יעקב דכפר חנין אמ'
בזעפורפירה: כולהו שרו ואסרי אימרה
בחד זימנא בחלק בעניו משיח פיר כולו מתירין
הקשרים שעל מכותיהן ביחד ואחר כך קושרין
כל אחד ואחד בפני עצמו אינו שרי חד וקטר
חד כלומ' מתיר נגע אחד וקושרו וכן לכל אחד
ואחד ואינו מתיר כל נגעין ביחד אמ' אי בעיין
לי לגאולה אהיה מזומן ולא אתעכב עד שאקשרם
כולם : אמר בבר' רבה ויותר
יעקב לבדו
פר' ע'ה' למלך שהיה לו
כלב אגריאון ואדיה אימירון שומע הקול אימירון
בנס' דהחודש לשתי' לבוא עושה הק'ב'ה' את הבהמת
ואת החיה הכל אימרא ועושה שלום ביניהן ואין
מזיקין שנ' זאב וטלא ירעו כאחד בילמדנו
בספ' ברא' פיר' אימירון בייתי בלעז דומשתקו
אמר תני תנא בפ אימוראה
בס' גמ'
דבמה אשה פיד פרק הוא שכת
בתוספתא שכל משניות שלו שנויות על דרך ⟦/⟧
אימורים דבר זה יש בו משום דרך האמורי
ודבר זה אין בו
מר וא
להרגך ותחס עיני על
אמ' דאמרתי
מיבעי ליה בסגמ' רהראה אמרי
בי רב אמרי במערבא אמוראי
רפומבריתא אמוראי דנהר דעא כולו מפורשין
בסכר דסנהדרין פיר' אמוראי הראשונים נקראין
תנאין ואותן של אחריו נקראין אמוראין שהן
בעלי מימראות : לישמטיה לאמיריה מיניה
גמ הכסוי הדם פיר ניפסקוה ללשניה וכל
מירות בלשון נאמרות פיר אחר נישמטוה
לאמוריה ישתקו המתרגם דבריו שדורש שלא
בהלכה לחך נמי תני תנא אמרו בכריתות בדא
פר אמרו לו אכלת חלב כדתנן האשה שהלך
בעלה למדינת הים באו ואמרו לה מת בעליך
או גירשיך וקימ' לן ראפי בחד. בסוף משנת
סובה בג' נרקים בשנה היו כל המשמרות שוות
באימורי הרגלים פיר בג' מה שאמור כרזר
וטרושו אמורי הרגלים בקרבנות הרגלים כגון
חטאת ציבור וכיוצא בהן נאכלין לזכרי דהויה
לפנים מן הקלעים וכן כל החובות הבאות ברגל
מחמת הרגל ברגל אבל העולות דנבוה נינהו
הינו מה שאמור כרגל ולמה נקרא שמם אימו
מנורש בער מר .: אמר
ב
במגילת איכה בני אשפתו
א)מרי שהן תמורותיהן של אבותיהן
אמרכל דכל התדיר בכהן
וחתניהן אמרכלין בס גמ' דמו
משיח
שנהגו בפ' אין נוחתין מיג' גיזכרין וז' אמרכלין
בשקלון בה אלו הן הממונין ובר גמ רתמיר סט
ומרכולין שומרי הסף דיאשיהו תרג אמרכליא
ונשיא נשיחי הלוי תרג' אמרכלנא ירוש' בנר'
המצניע בתוס שקלים בנ' איזהו אמרכל שהו
מר על הכל . אמרנ
בטלתם
אקנרון אנו ע
של בין הערבים בד גמ דהדר וב
דנגמר הדין ובר גמ דמגילה פיר שלא הקים
המשכן אותו הלילה ולא הקריבו תמיד ונאסר
ישראל באותו הלילה בתשמיש המטה דנמיר
כל זמן שארון ושכינה שרויין של (ה)במקומן פיר
חוץ למשכן ישרא אסורים בתשמישיה
אמת תפרשי
בנ' היה קורהאלו הן בין הנדקום מ
רומה זה כאלו שיחת אמת אמת אחותו כדר
ששיחת מילה אוחזת השוטין כך אמרינו ב
מי שאחזו ודילמ' שיחה דלאו לאו נקטיה
נמי שיחה דהין הין נקטיה .. באמו
החזן רואה היכן התינוקות קורין בשבת .
האשה חוגרת בסינר
אבי
המצניע כל באמת הלכה
למשה מסיני כמפורש בס' נר' הזהב בג ר באמת
ביין התירו לערב קשה ברך מפני שמשכיחו ..
ר' אלעזר עדה אמרה
כל באמתה הלבה היא בכ' א' דירוש
בשבת ובנ' ב' בבלאים. אמה
מלבן לכוני בשבת בגמ דהבונה טר
רחב מלמטה כמו לבינה שקר כל אות אחרא
כריעא קאי .. אמיר
דמגולה לכך
של תורה בספר א
כתי ואמת ללמדך שצריכה שירטוט כאמיתה
של תורה פיר כמזוזה שהיא אמיתהשלתורה
כדגרסינן בנ' הקומץ רבה בג רשתי פרשיות אמ'
רב כל מזוזה שאינה משורטטת פסולה ועוד
אמרו שירטוט של מזו זה הלכה למשה מסיני
ורבנן היכי אמרי אמ' ר' יצחק מתוך שיודעין
להק'ב'ה' שהוא אמיתיי לא כי ובו בו בר גמ רכא
לו כהן גדול ורבנן ירמיה ודניאל היכי עביד שלא
אמרו הגיבור והנורא לא כי ובו לא רצו לומ' בו
אלא אמת: וכן באמיתא וכן בניגם בגמ
דחבילי קש במפנין סא מיניתא והוא ניר בלעד
מינתא כמשמעו איזו אמתלא בס' מס' גטין
ובגמ' דהאשה שנתאלמנה בכתובת פי בג דם יטין
רב זכיר אמ' במקום אמתלא חוששין לאמתלא כלומ
יש פנים לדבר שיצא עליה קול שהיא מקודשת
אעפ' שאינה מקודשת כגון ההוא מעשה באשה
אחת שהיתה בנואי כול בכתובות בנ האשה
שנתאלמנה בגמ דהאשה שאמרה אשת איש עד
כיון שנתנה אמתלא לדבריה נאמנת ולא תאמ'
שכל אמתלא צריך הדבר להישמע ולהיאמר
אלא אם יש מקום שמראה הדבר שיש שם אמתלא
כגון זה המעשה וכי בעבודו יצא הקול אעפ' שלא
נשמי האמתלא בהדיא אמתלא היא אותיביה
ובלבד שלא יהא שם אמתלא רבענן אמתלא
להישמע בהדיא ופריק ובלבד שלא יהא שם
מקום אמתלא וסייעתא דסייעיה רב כהנא
לא קמא ולא דמיא לנתקדשה ואחר כך בא
בעלה ⟦וכול⟧ למקום אמתלא וכיון דמקשינן וכ[
ומפרקינן על דרב זכיר שמדה לכ כותיה
לי שבעים
תנטין בילמדנו אסנה
איש למה שבעים
כנגד אמתנטין של ישר' של שבעים נפש ירדו
סא אכפינטין שאלה ותשובה של רבי האיי
גאון זל לענין האוחז באמתו וששא' הא דאמור
רבנן ברבי' הקדוש שלא הכניס ידיו מאבנטו
ולמטה היכי מיפרש ובקינוס ובמילו אחרנייתא
הכי עביד בין הא ובין ההיא דר' טרפון מיתרצא
הכי ר' טרפון אומ' המכניס ידו למטה מטיבור
תיקצץ אמרו לו לר' טרפון יש לו קום בכריסי
ואל ירד לבאר שחת לא יטילנו אמ' להן לאו והלא
בריסו בוקעת מוטב תיבקע כריסו ואל ירד לבאר
שחת כבר מוקמין שלא בשעת קיטח ובשעום
קינוח בצדור ובחרש שפיר ראמי אבל במים
אין צריך ליגע: ועוד שאין מכניס ידו כדי
שתיגע באמה אלא כשירו מלובשת במטלית
עבה דתנן כל היד המרבה לכדוק בנשים משובחת
ובאנשים תיקצץ ותוא בדא לענין שכבת זרע
אם בא לבדוק את עצמו בצרור ובחרש בודק
אבל במטלית לא והתניא בודק עצמו במטלית
ובכל דבר שירצה ביד אמ' אביי במטלית עבה
הכא נמי במטלית עבה. ודברים הללו
מבננים אבל מאחוד לית לן בה כי כל כך מפני
החימום שלא יבוא לידי הוצאת שכבת זרע לבטלה
ועוד מוקמן בפנוי אבל בנשוי שאני שיש
לו פת בסלו למי שאין לו פת בסלו ולא במהרה
בא לידי חימום בכמו מידה א דקאמרי' שמואל
ורב יהודה הוו קיימי על איגרא דבי כנישתא
כול עד אחוו באמה והשתין מים לחוץ ומקשי
והיכי אמ' ל היכי והתניא ר' אליעזר אומ' כל
האוחז באמה ומשתין מים מביא מבול לעולם
ומפרקינ' בה כמה פירופין וכולהו איתנהו וחד
מיניהו אבעי אימ' נשוי שאני דאמ' רב נחמן
אם היה
נשוי מותר :
סליק פרק שנים
לפרק שלש עש
אין כסף לאדון זה כול'
בנ נערה
שנתפתתה בג דהאב זכאר וב
גמ' דקידושין פיר בכסף מנ' לן שהאב זכאי שנ
ויצאה חנם און כסף מכדי ⟦כת⟧ ויצאה חנם ואנן
ידעינן דחינם בלא כסף משמע אין כסף דכת
רחמ' למה לי אלא ללמד אין כסף לאדון זה כשיוצאה
מרשותו אבל יש כסף לאדון אחר ומנו אב ..
ואסיקנה האי קרא יציאה דכותיה קא ממעט
לזו הבת שלא תזכה בקידושיה פיר כשם שיוצאה
מרשות אדון בימי הנעורים יוצאת וחוזרת לתביה
כי עודה קטנה אינה יוצאה וכשיוצאה בימי
הנעורים ואין לאדונה כסף כך כשיוצאה מרשות
אביה בימי הנעורים כסף קידושה לאביה
ואקשינן והא לא דמיא יציאתך מרשות אדון
היא יוצאה לגמרי לא נשאר לו כלום רשות בה
ויציאתה מרשות האב בקירושיה עדיין נשארה
לאב בה רשות מסירה לחופה ופרקינן מיהא
מילתא כבר נפקא לה לגמרי דאמ מר אין אדם
מוכר בתו לשפחות אחר אישות .. ויש אומ'
מהפרת נדרים מיהא נפקא ליה מרשותיה דתנן
נערה המאורשה ⟦בול⟧ והאי כסף מיבעי לי לכי
דתניא ויצאה חנם אלו ימי בגרות אין כסף אלו
ימי נערות ודייק רבינא מדכת קרא אין מלא
ביוד ולא כת' אין חסר בלא יוד דרשינו ליה לאו
והין לאו אין כסף לאדון אחר ומנו אב וכי האי
תנא דתניא וזרע אין לה אין לי אלא זרע כשר
זרע פסול תלמ' לומ' אין לה עיין עליה : אם יש
לה אפי' זרע . פסול זה פיר' ר' חננאל זכל'
אין לו מוח בקדקרו בהיל א'
דיבמות ובמנחות בנ' התורה היתה באה
בג דולד תורה ותמורתה בשניהן אמ' לו ללו
ואדן מוסיפין על המדות יותר
משתות בס פר המוכר את הסנינה
וכן כל המימריא בר גמ דהתורה היתה באה
וכו
קנא מנא מאתן וארבעין הוו כיצד עשרים
קלים כה שקלים טו' שקלים הא ששים שקרים
לשקל ד דינרין הא ראמ' ומשה אינו אלא ק
גר' אלא מנה של קודש כפול היה והוא ר דינר
יוסינו עליו שתות מלבד הקרן ועולין מאתן
מלכות נוגעת
רבעין
כרתה בנ שלשה שאכלו בגמ דנש
עבדים פי ר שהיו מדברות אליו כל כך כדי שלא
הא אצל שמואל עדיין ויקבל המלכות שעריין לו
זקה מלכות שמואל ולא חלה מלבות שאול
קרן אומרין מי שלא ראה
החודש יבוא ויעיד בנ א דכירה
מ דר' אליעזר ובנ' א' רשוטה בגמ דאבשלום
לו בן בעבור הזכיר ומו שמון ולא הוה ליה
מניקנא לך רב יעקב
וניך בנ הבא על יבמתו בגד אנוסת
בידו מפיקנא לך רב חיננא מאוניך בר כר'
מוכר את הספינה פיר' אם אינך מקשיב
דברי אלא נתלה אתה כרב חיננא משמיתנא
ד עד שתסיד דברי רב חיננא ולא תהיה מטה
אזניך לדבריו אלא אסיר דבריו מתוך אזניך אל
וני מייסרך שלא תזכיר שמו כלל
וגו דסריכן להדרי בגי
הריאה פיר' ר' חננאל ז"ל' כסדרן קבלה
רב מפי רב אפי סירכי תרתי אוני באמצע ועיקר
מיפרקי ימהדרי טריפה וכל שכן דבוקות זו
על גבי זו אם הראשונה עם השלישית דודא
טריפה ורבותינ' הגאונים זל כתבו כיון דחרא
סריכא על חברתה היא מרביצא ורבוניתא לא
לא איכפת לן בהו סירכא דהינו רביעתיהו
ובראיתא לבהמה בחיים אפי כדלא סריכו חק
אהדרי וכשירה : אני והוא
הושיענא. בנ לילב וערבה פיר
הדברין אמור כרכת בכל צרתם לו צר ומפורש
באיכה גרע בחרי אף אמ' הק'ב'ה ככר נשבעתי
לבני. עמו אנכי בצרה . בדין הוא שאהא עמהן
בצרה ההר השיב אחור ימינו ואומ' אם אשכחך
ורוש תשכח ימיני .. ובסגלה לרניאל ההד
ואתה דיאל לך וג' לקץ הימין וג' עד קץ ותתי
לימיני כל זמן שימיני משועברת בני משועבדין
גלתי ימיני גלתי בני הוה שדויד אומ' למען יחצלון
ידידיך הושיעה ימינך וענני. אר
כותבין עליו אונו ואפי בשבת בגמ דר מאיר
אומ' עבו בגיטין ובר גמ' דקידושין בגמ' דב' אמ'
שלא כתב עליו אונו אבל כתב עליו אונו זהו שחרורו
ובס גמ' דמי שמת אונות ושטרות יוצאות על שמי
בחזקת הבתים בגמ' דולא לאב שהן באוני אחת
ובבר רב בושהארץ היתה תוהו ובוהו אוניות וזמיות
בפס דראש השנה וכתרג ירוש נפתלי אילה שלוחה
אוניתא דחקלא פיר' אונו שטר המכר בלשון יון
האונן
קרא שטר אונו .. אן
והמפקח בגל בפסחים בפ' האשה אנינות
לילה לאו שמה אנינות בזבחים בר גמ' דטבול
יום מן לא אכלתי באוני ראשית אונו בגמ
דהמפר מן בהמה בפ המפלת בנידה ומפרש
מי שלבו דוה עליו אם ימות הרי זה בכור לאנוקי
כול אנדיא תא שמע
מאנכא חייא בגמ רסתם נזירות
בנ' ג' מינין מיתחזי ליה כי אינכא בגם דמתריעין
בסדר תעניות האלו סא' נבא פיר ביצי כנים
כגון הא דר' גמ' דשמנה שרצים הטפויין וביצי
בינים ופיד רב' האיי גאון זל' זה דתעניות גרסא
כך הוא כינבא והביא רומה אותו דנזיר ואמ
שהן ביצי כינים האמורין בח' שרצים ויש ששונין
אניכא ומפרש תולעת ברסינן בכיסוי הדם ר'
חייה נפל ליה אניכא בכי תאניה דהינו תולעת
וזהו העיקר .. אגב ג אנפק אנטל
בס' ג' דחזקת הבתים כת' אפינקסא
דקטר(קיא אנבג אנפק הנטל זו היא רביעית
של תורה אנכל בזבחים
בס' פר המזבח מקדש מעיל כולו
של תכלת וביביא שבעין ושנים זוגין ובהן ע'⟧
ושנים אינבולין ותולה לז מצר זה ולו מצר
פיר' אינבול כמו הזוג והעינבול
אנבוקראזה של כלים
על בתניהן בגמ' דהמכיר בנ' הגוזל
Wg — B — {'A': 'uncertain', 'B': 'probable_present'}
Automatic cut proposals (normalized-character intervals in the concatenated component search text, not editorial boundaries):
[
{
"reference_interval": [
928,
1004
],
"source_ranges": [
[
3443,
3456
],
[
3307,
3315
]
],
"status": "review",
"reason": "reversed unique-anchor runs"
},
{
"reference_interval": [
1012,
1087
],
"source_ranges": [
[
3307,
3315
],
[
2004,
2020
]
],
"status": "review",
"reason": "reversed unique-anchor runs"
}
]אמרילו פי'
דוק כשהב
דרך אימורים דבר זה יש בו משום דרך האמורי ודבר דה אין בו . אמר ואמר להרגך ותחק
עיני עליך ואמ' ואמרתי מיבעי ליה בא גמ' דהוראה . אמרי בירב אמרי במערבא אמראי דפומבריתא
אמוראי דנהרדעא כולן מפורשין בקפא דסנהדרין פיר' אמוראי הראשונים נקראין תנאים ואותן
שלאחריהן נקראין אמוראין שהן בעלי מי מראות . לשמטיה לאמיריה מניה . בר' גמ' דכיסוי הדם
פיר' נפסקוה ללישאניה . וכל אמירות בלשון נאמרות . פ'א' נישמטוה לאמוריה ישתקו המתרגם
דבריו שדורש שלא כהלכה . לחד נמי תני תנא אמרו בכריתות בר' פר' אמרו לו אכלת חלב כתתנן
האשה שהלך בעלה למדינת הים באו ואמרו לה מת בעליך או גרשתוך וקומ' לן דאפילו בהור.
בס' משנת סוכה בג' פרקים בשנה היו כול המשמרות שוות באימורי הרגלים פי בגמ מה שאמור
ברגל ופיר' אימורי הרגלים בקרבנות הרגלים כגון חטאת ציבור וכיוצא בהן נאכלין לזכרי כהונה
לפנים מן הקלעים וכן כל החובות הבאות ברגל מחמת הרגל ברגל אלובול העולות דגבוה
נינהו והינו מה שאמור ברגל ולמה שמן אימורין מפורש בע' מר . אמר במגילת איכה
בני אשפתו בני אימרי שהן תמורותיהן שלאבותיהן . אמרכל דכל התדיר בכהן משיה
וחתניהן אמרכלין . בס גמ' רמקום שנהגו בפ' אין פוחתין מי'ג' גזברין וז' אמרכלין בשקלים פה
אילו הן הממונין ובר' גמ' דתמיד . ס'א' אמרכולין . שומר הסף תרג אמר כליא . ונשיא נשיאי הכוי
תרג' ואמרכלא . ירוש בפ' המצניע ובתוס' שקלים בפ' איזהו אמרכל שהוא מרעל הכלי .
אמרפל בע' אספרין . אמש ביטלתם תמיד שלבין הערבים בר' גמ' דהרר ובר גמ דנגמר
הדין ובר גמ' דמגילה . פיר' שלא הקים המשכן אותו הלילה ולא הקריבו תמיד ונאסרו ישראל
באותו הלילה בתשמיש המטה דגמירי כל זמן שארון ושכינה שרויין שלא במקומן פיר' חוץ
למשכן ישראל אסורין בתשמיש המטה . אמת אמת תפסיה להאי בפ' היה קורא בגמ'
ואילו הן בין הפרקים ניר' דומה זה כאילו שיחת אמת אמת אחזתו כדרך ששיחת מילה אוחזת
השוטין כדאמרי' בנ' מי שאחזו ודילמא שיחה דלאו לאו נקטיה אי נמי שיחה דהין הין נקטיה .
באמת החזן רואה היכן התינוקות קורין בשבת . באמת האשה חוגרת בקינר בפ' המצניע כל
באמת הלכה למשה מסיני כמפורש בס פר' הזהב בגמ' רבאמת ביין התירו לערב קשה ברך
מפני שמשביחו . אמ' ר' אלעזר עדה אמרה כל באמת הלכה היא . ובפ' א' דירוש בשבת ⟦ובפ'
ב' בכלאים . אמת מלבן לבוני בשבת בגמ' דהבונה פיר' רחב מלמטה כמו לבינה שקר כל אות אחרא
כרעא קאי. אמיתה שלתורה בס פא דמגיל לכך כת' ואמת ללמד שצריכה שרטוט כאמיתה
שלתורה יר' כמזוזה שהיא אמיתה שלתורה כד גרסי' בפ' הקומץ רבה בגמ' רשתי פרשיות אמ' רב
כל מזוזה שאינה משורטטת פסולה ועוד אמרו שירטוט שלמזוזה הל' למשה מסיני . ורבנן היכי
אמרי אמ' ר' יצחק מתוך שודעין להק'ב'ה' שהוא אמיתיי לא כיזבו בו . בר' גמ' רבאלו' כהן גדול
ו'
ורבנן ירמיהו ודניאל היכי עבוד שלא אמרו הגבור והנורא לא כיזבו לא רצו לו מרבן אלא אמת
וכן באמיתא וכן בפיגם בגמ' רחב יליקש במפנין סא מיניתא והוא פיר בלעז מינתא כמשמעו
אמתלא איזהו אמת לא בק' משנת גטין ובגמ' דהאשה שנתאלמנה בכתובות פי' בגמ'
דם גוטין רב וביד אמ' במקום אמתלא חוששין לא מתלא כלומ' יש פעם לדבר שיצא עליה קול שהיא
מקודשת א'ע'פ' שאינה מקובשת פגון ההוא מעשה באשה אחת שהיתה בנואי וכול . בכתובות בפר
האשה שנתאלמנה בגמ דהאשה שאמרה אשת אוש עד כיון שנתנה אמתלא לדבריה נאמנת ולא
תאמר שכל אמתלא צריך הדבר להישמע ולהיאמר אלא אם יש מקום שמראה הדבר שיש שם
אמתלא כגון זה המעשה וכי בעבורו יצא הקול א'עפ' שלא נשמע האמתלא בהדיא אמתלא היא
אותיביה ובל כד שלא יהא שם אמתלא דבענן אמתלא להישמע בהדיא ופריק ובלבד שלאיהא
שם מקום אמתלא . וסייעתא יקישה רב כהנא לא קמא ולא דמיא לנתקדשה ואחר כך באבעלה
וכול' למקום אמתלא וכיון דמקשינן ומפרקינן על דרב זביר שמ' מי דהיל' כותיה . אמתנטין
בילמ' אספה לי שבעים איש למה ע' כנגד אמתנטון שלישראל שלע' נפש . ירוש סא' אפתיגטין .
תשובה לרב האיי ז'צ'ל' לעניין האוחז באמתו . וששאלתם הא דאמור רבנן ברבי' הקדוש שלא
הכניס ידו מאבנטו ולמטה היכי מיפרש ובקינוח ובמילי אחרנויתא הכי עביד בין הא ובין ההיא
דר' טרפון דמיתרצא הכי ר' טרפון אומ' המכניס ידו למטה מטיבורו תיקצץ אמרו לו לר' טרפון
ישב לו קוץ בכריסו לא יטלנו אמ' להן לאו והלא כריסו בוקעת מוטב תיבקע כריסו ואל ירד
לבאר שחת . כבר מוקמין שלא בשעת קינוח ובשעת קינוח בצרור ובחרם שפיר דאמי אבל במים
אין צריך ליגע ועוד שאין מכניס ידו כדי שתגע באמה אלא כשירו מלובשת במטלית עבה
דתנן כל היד המרבה לבדוק בנשים משובחת ובאנשים תוקצץ . ותנא בדא לענין שכבת זרע
אבל אם בא לבדוק את עצמו בצרור ובחרם בודק אבל במטלית לא . והתניא בודק עצמו במטלית
ובכל דבר שירצה כדאמ' אביי במטלית עבה הכא נמי במטלית עבה. ודברים הללו מבפנים
אבל מאחור לית לן בה כי כל כך מפני החימום שלא יבוא לודי הוצאת שכבת זרע לבטלה ועוד
מוקמן בפנוי אבל בנשוי שאני שיש לו פת בסלו למי שאין לו פת בקנו ולא במהרה בא לידי
חימום בכמו מידה זו דקאמרי שמואל ורב יהודה הוו קימי על איגרא דבי כנישתא וכל עד אחוז
באמה והשתין מים לחוץ ומקשינן והיכי אמ' ליה והתניא ר' אליעזר אומ' כל האוחז באמה ומשתון
מביא מבול לעולם . ומפרקי' בה כמה פירוקין וכולוהו איתינהו וחד מיניהו אי בע' אומ' נשוי שאני
דאמ' רב נחמן אם היה נשוי מותר . סליק פרק י'ג' אחל פרק י'ד'
אן אין כסף לאדון זה וכול בנ' נערה שנתפתתה בגמ' דהאב זכאי ובר' גמ' דקידושין פיר
בכסף מנא לן שהאב זכאי שנ' ויצאה חנם אין כסף מכד כת' ויצאה חנם ואנן ידעינן דחנם בלא
אין לי פי היה
ודע
כסף משמע אין כסף דכת' רחמ' למה לי אלא ללמוד אין כסף לאדון זה כשיצאה מרשותו אבל יש
כקף לאדון אחר . ומנו אב . ואסיקנה האי קרא יציאה דכותה קא ממעט לזו הבת שלא תזכה
בקידושיה פיר כשם שיוצאה מרשות אדון בימי הנעורים ואין לאדוניה כסף כך כשיוצאה מרשות
אביה בימי הנעורים כסף קידושיה לאביה .. ואקשי' והא לא דמיא יציאתה מרשת אדון היא
יוצאה לגמרי לא נשאר לו כלום רשות בה ויציאתה מרשות האב בקידושיה עדיין נשארה לאב
בה רשות . מסירה לחופה .. ופרקי מיהא מילתא כבר נפקא לה לגמרי דאמ' מה אין אדם מוכר
בתו לשפחות אחר אישות . ויש אומ' מהפרת נדרים מיהא נפקא לה מרשותיה דחנן נערה המארשה
כול' . והאי כסף מיבעי לי לכרתניא ויצאה חנם אילו ימי בגדות אין פסף אילו ימי נערות ודייק
רבינא מדכת' קרא אין מלא ביוד ולא כת' חסר בלא יוד דרשינן ליה לאו והין לאו אן כקף לאדון זה
הין אבל יש כסף לאדון אחר ומנו אב . וכי האי תנא דתניא וזרע אין לה אין לי אלא זרע כשר זרע
פקונל מניין ת'ל' אין לה עליה עליה . אם יש לה אפילו זרע פסול זה טר' רב' חננל' ז'ל' . אן לו מוח
בקרקדו בהת' א' דיבמות ובמנחות בע' התורה היתה באה בגמ' דולד תורה ותכשרתה בשניהן אמר
לו ללו . . אין מוסיפין על המידות יותר משתות בס'פ' המוכר את הקפינה וכן כל המימרא בר'
גמ' דהתורה היתה באה ומסקנא מנה מאתן וארבעין הוו כיצד כ' שקלים כה שקלים טו שקלים
הא ששים שקלים וכל שקל ר' דצרין הא ר' ומ' ומנה אינו אלא ק' דצר אלא מנה שלקודש כפול
היה והוא ר' דינרין והוסיפו עליו שתות מלבד הקרן ועולין מאתן ומ' . אין מלכות נוגעת בחברתה
כמלוא נימה . בפי' ג' שאכלו בגמ' רנשים ועבדים פור שהיו מדברות אליו כל כך כדי שלא יהא אצל
שמואל עדיין ויקבל המלכות שעריין לא נפסקה מלכות שמואל ולא חלה מלכות שאול . אין
אומ' מי שלא ראה את החדש יבוא ויעיד בפ' א' דנידה בגמ' דר' אליעזר ובפ' א' דסוטה בגמ' ראבשלום
אין לו בן בעבור הזכיר שמו ולא הוו ליה וכול' . אן . מפיקנא לך רב יעקב מאונך בפ' הבא על
יבמתו בגמ' דאנוס תחבירו מפיקנא לך רב חיונא מאונך . בר פר' המוכר את הספינה פי אם אינך
מקשיב לדברי אלא נתלה אתה ברב חיננא משמיתנא לך עד שתסיה דברי רב חיננא ולא תהיה
מטה אהניך לדבריו אלא אסיר דבריו מתוך אהניך אלא אני מייסרך שלא תזכיר שמו כלל .
אוני דסריכין להודרי בגמ' דהריאה פיר' רב' חנניאל זא'ל' שלא כסדרן קבלה רב מפי רב אפי סריסי
תרתי אוני באמצע ועיקר מיפרקי מהרדי טרפה וכל שכן אם דבוקות זו על גבי זו אב הראשונה
עם השלושית דודאי טרפה ורבותי' הגאונים זל' כתבו כיון דחרא סריכא על חברתה היא מרביצא
ורבועתא לא איכפת לך בהאי סירכא דהינו רביעתיהו וכראיתה לבהמה בחיים אפי' כדלא סריפן
דחקי אהררי וכשירה. אן אני והוא הושיעה נא בפ' לולב וערבה פיר' הדברים אמורים
בדכת' בכל צרתם לו צר ומפרש באוכה גדע בחרי אף אמ' הק'ב'ה' כבר נשבעתי לבני עמו אנכי
Pairwise structural affinity (reviewed only)
| Pair | Presence differences | Shared order agrees | Score / weight |
|---|
| P — Sn | none | True | 1.0 / 1 |
One vote per passage, split equally between comparable presence configuration and shared-component order. No direction of change or manuscript genealogy is assumed.